בננות

ידיעות25.3.12ישרה25.3.13

maariv25.3.13הארץ25.3.13

כותרות ראשיות

בידיעות החליטו להראות לי שאני טועה. מה הכותרת הבוקר? "הגזירות שבדרך".
כותרת הגג היא "שר האוצר: אנחנו באוברדראפט מפלצתי".

כותרת המשנה מסבירה הכל: "נתניהו ולפיד נפגשו והחליטו: אין מנוס מצעדים כואבים כדי לטפל בגירעון בתקציב המדינה"
נו, אין מנוס אז אין מנוס. מה לעשות.
לא רק זה: הכותרת בע' 4, ע"פ כל העמוד : "גזירות לפיד". לפי הידיעה, בשיחות פנימיות במשרד האוצר לפיד האשים את הממשלה הקודמת ב"הונאת הציבור".
גם במעריב הכותרת הראשית עוסקת בנושא: "נתניהו ולפיד סיכמו על קיצוץ של 16מיליארד ש'"
קביעתו של לפיד כי מדובר במצב זמני, רק לשנה, נשמעת לי, הבורה בכלכלה, לא סבירה בשום צורה ואופן. אפשר יהיה כמובן לבדוק זאת. שנה זה פרק זמן סביר. זכרוננו יעמוד בכך.
בישר"ה הקיצוצים נמצאים בתחתית השער. ומדובר בכותרת רק על קיצוץ בתקציב הביטחון.
בהארץ ובמארקר משומה לא עוסקים בכך.

האסיר (העציר) X/ גרסת סידני מורנינג

The Sydney Morning Herald והמכר הוותיק שלנו ג'ייסון קצוקיס בתחקיר מעמיק על שאירע לבן זיגר. לא בימים שהובילו למותו, אלא בשנים הקודמות בישראל, באוסטרליה, באירופה. כמובן שאיני יכולה לדעת אם ה כ ל מדויק ואם אין טעויות, ומן הסתם עוד יימצאו אי דיוקים, אבל מקריאה מוקפדת הקצוות מתחברים, והסיפור נשמע הגיוני. להבדיל מסיפורי הרשת הישראלית, אם יורשה. בעיתוני ישראל אין מילה, כולל לא פולואו לכתבה של רונן ברגמן אתמול, בה סיפר על תחקיר דר שפיגל עליו הוא חתום (עם אחרים). עדכון: יש ב-ynet.
תוס', 12:00: קצוקיס חתום גם הוא על התחקיר של דר שפיגל, והטקסט שהתפרסם בסידני מקביל בעצם למאמר הגרמני. קצוקיס נשוי לאולריקה פוטס, כתבת השפיגל און ליין במזה"ת. גם היא חתומה עליו, יחד עם עמליה האייר, ראש משרד השפיגל בישראל. הכותב הראשי הוא הולגר שטארק, שותפו של ברגמן בשנים האחרונות. המאמר הקודם שלהם, על הצוללות הגרמניות, הוא אחד משלושת המועמדים הסופיים לפרס העיתונות הגרמני.
מוסיף ברגמן: "הכתבה במקור הייתה 15-20 אלף מילה. בגרמניה התפרסמו כ-3,500. פשוט החלקים על ישראל, שיותר מעניינים אותנו, פחות מעניינים את הגרמנים. ועוד משהו: המאחורי הקלעים של התחקיר שווה כתבה בפני עצמה".

חמישים הנשים המשפיעות בישראל

פורבס מפרסם את רשימת 50 הנשים החזקות (כל שם הוא קישור שמוביל לראיון או לכתבונת על האישה).
במקומות 1-5:
שרה נתניהו, רקפת רוסק-עמינח, שרי אריסון, עפרה שטראוס, קרנית פלוג.
השאלות הן מי קבע את הרשימה? עובדי פורבס? לפי מה הוחלט מי תהיה במקום ה-20 ומי ב-40? עד כמה שרירותית הרשימה? טוב, זו לא הרשימה השרירותית הראשונה שאני רואה, אבל אם למשל קובעים מי עשיר יותר, יש מספרים שיכולים פחות או יותר לתקף את הטענה. אבל מה פה? ואם הייתם נותנים להרכיב רשימה כזו לחמישה עורכי עיתונים, עד כמה היא הייתה שונה או דומה?

הכי אהבתי את הסיפור בקצה הכתבונת על השרה (שאת כל הכתוב בה כבר קראתם):

על כך אולי אפשר ללמוד ממקרה עליו נוהגת לספר הילרי קלינטון, מזכירת המדינה לשעבר. באחת מחופשות הקיץ שלה ושל בעלה עצרו השניים לתדלק בתחנת דלק מקומית. המתדלק, התברר, היה בן זוגה של הילרי בתקופת התיכון. "נו, הילרי", חייך הנשיא לשעבר לאשתו כשנסעו משם. "אם היית נשארת איתו, היית יכולה להיות היום אשתו של מתדלק"
"דרלינג", השיבה הילרי. "אם הייתי נשארת איתו, הוא היה נשיא ארצות הברית".

נסיון ההתנקשות בראש עיריית עכו

בניגוד לטענות שהוא "נשכח", שלא מדברים על כך, הנה כתבה אמש אצל ירון לונדון. דקה 30.

http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

והנה דיווח בזמן אמת ולונדון סיפר ששמע אותו אתמול ברדיו.

מה שנשתנה

(הארץ, עורכים: ירדן סקופ ואביב שמידר)
פרויקט חג: נקודות מפנה בתרבות הישראלית. כרגיל עמודי הפרויקט באתר יפים ונוחים המה. אלא שמהחג הזה הם כבר עולים כסף. עד שתוגבה החומה, הנה הכתבות במובייל.
הדוגמניות, סיפור דוחה על חתונה ישראלית, ועל כסף שאין.
הכתבות הישנות, ר' בטור השמאלי, פתוחות כולן.

תחרות הסיפור הקצר

מקום ראשון, שני, שלישי.

מיהו מהו?

לא בטוח שהרבה מחשבה עומדת מאחורי ההחלטות הללו. הרי אנחנו יודעים איך זה עובד: משמרת בדסק חדשות של עיתון יומי היא אירוע מלחיץ ולחוץ. בכל יום מרכיבים את המשמרת מספר אנשים שונים. בכל יום מישהו אחראי על עמודי איקס ועל ידיעה וויי.
ולכן קשה לומר שיש איזו מחשבה עמוקה כשמישהו כותב:
"אישום מופחת נגד הסודני שנחשד באונס ילדה בת 9" (זו הכותרת בעיתון המודפס. באתר היא שונה).
או: "חשד: מהגרת עבודה מהפיליפינים נאנסה בת"א" (כותרת הדפוס, הארץ, ע' 13).
או: מתי זה "אזרח זר"?

תוכן שיווקי/ צה"ל

תופעה חסרת תקדים. כמעט. מורן שריר, מבקר הטלוויזיה האהוב של הארץ וסגן עורך במוסף הארץ מלין במדורו הביקורתי היומי על התוכן השיווקי של צה"ל בחדשות ערוץ 2 אמש. מאחורי כל כתבה על צה"ל, הוא אומר, עומד דובר צה"ל.
ופה אני נאלצת שוב להזכיר שכתבת השער במוסף הארץ בסופהשבוע הייתה ספר שכתב עמוס הראל אחרי שבילה "שנה שלמה עם פלוגת טירוני נח"ל" (ש) "חושפת צבא שונה לגמרי".
הספר, הנקרא בשם המקומם, כמו שכבר כתבתי "תדע כל אם עברייה: קווים לדמותו של צה"ל החדש", נעשה בשת"פ עם צה"ל, הרי. שנה שלמה וכו'.
מה יכולה להיות תשובתו של שריר? מה קרה לך, תסמכי על האינטגריטי שלנו, תסמכי על הראל, הוא לא ירצה לקלקל את המוניטין שלו. הוא עשה תחקיר מקיף! שנה שלמה! כתב ספר!
אה, באמת? ועל ערוץ 2 לא לסמוך כי מדצד"צים אותו? לא שוכנעתי.

לחם עבודה

מעריב מפרסם כמדי שנה את מוסף "הכי טובים": רופאים, עורכי דין, מכוניות, מלונות, חופשות, קרנות פנסיה, אצטדיונים (העתקתי מהשער שלו). אבל לא זה מה שמעניין אלא החתומים עליו: הדר חורש, שעזב את העיתון עם כניסת השב"צ ועבר לסופהשבוע, וערן רובינפלד, לשעבר המעצב הגרפי של מוסף הארץ.
ב-4 ביוני 2012 התבקשתי, באמצעות מכתב מעורך דין, לפרסם תיקון והתנצלות בבלוג, שרובינפלד לא עוזב את הארץ, ושחילוקי הדעות שלו עם העורך גל ורטמן הם על רקע מקצועי בלבד.
ורטמן עזב את העיתון שבועות לאחר מכן. את מוסף הארץ עורך היום גרפית אלעד שמחיוב.

בננות, הניג'וס

הרהור קיומי: אם לוודי אלן יש סרט קלאסי שנקרא בננות, למה איתן פוקס היה צריך לקרוא כך לסרטו? אין מספיק שמות בעולם?


ומשלנו:

לפני פיזור

צייצתי:

באיזה עוד מדינה בעולם, מפגרת כמפותחת, שמעתם שמכריחים מיליוני אנשים לצרוך מוצר מזון מסוים במשך שבוע ימים?

ויש גם דיון על ענייני קטניות (יאיר אטינגר, הארץ).

חג שמח ואביב פורח לכל.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

47 תגובות על בננות

  1. חוית הגיב:

    דבורית, חג שמח לך ולקוראות/ים.
    האם הדו"ג יזכה לרחיצה חגיגית?

    אהבתי

  2. אחד הגיב:

    הסיפור על הילרי לא נכון, אבל עדיין מצחיק.

    אהבתי

  3. לחם הגיב:

    מורן שריר חושף אמת ידועה: לדובר צה"ל יש שורה די ארוכה של כתבלבים בכל אמצעי התקשורת שמצדיעים ועומדים דום לפקודתו. זה מוזר וביזארי, זה לא קורה באף מדינה בעולם וכשזה קורה, כמו במלחמת המפרץ עם הכתבים האמריקאים, הם זוכים לכמות כזו של לגלוגים מחבריהם שהם לא מעזים לחזור על הפארסה. לולא החג הייתי מציין את שמות הכתבלבים הראשיים, אבל יאללה, שייהנו מהחג. חג שמח.

    אהבתי

  4. לירון הגיב:

    חג שמח.

    לגביי ראש עיריית עכו, לדעתי המדינה הייתה צריכה לרעוד, לעסוק בזה כעד זוב דם, לתפוס את הפושעים שאם הם חלק מארגון, לרסק את הארגון.

    אהבתי

  5. אבי הגיב:

    לאף אחד במיוחד לפיד עצמו חסר הניסיון בכלכלה אין בשום מושג אמיתי על כמה זמן באמת מדובר ואם המצב הכלכלי הרעוע הוא זמני או יחלוף בעוד שנה. הוא רק יכול לקוות כמו הממשלה הקודמת שקיוותה ולא הצליח לה. האמת היא שאנחנו בתקופה של שינויים היסטוריים בכלכלה הגלובלית ואנחנו עוד רחוקים רחוקים מהסוף. לפיד כמו הציבור הרחב עוד יתגעגעו למצב הנוכחי. כמו שכתבתי פה בעבר בשנים הקרובות הולך להיות רע אחרי זה עוד יותר רע ובסוף קטסטרופה ולא כל כך באשמתנו וגם לא באשמת לפיד. ברוב העולם אגב יהיה כנראה עוד יותר גרוע, סוג של חצי נחמה.

    אהבתי

    • JewBoy הגיב:

      יחסית למצב הכלכלי בעולם, המצב שלנו מצויין, למרות הגרעון (לא אוברדראפט, בטח לא מפלצתי).
      חברות דרוג אשראי שונות למשל S&P המכובדת מאוד, לא שינו את דרוג האשראי של ישראל, בעקבות הגרעון, אלא מכירות בניהול האחראי (כן, אחראי) וביציבות המשק.
      לא שאפשר למנוע את השפעת המגמה בעולם, כך שפשוט זה לא הולך להיות (הכי אנדרסטייטמנט בעולם ;)), אבל אפשר לחכות עם זעקות השבר..
      לגבי לפיד.. צריך לסמוך על הצוותים המקצועיים שיכוונו אותו (לא שיש ברירה אחרת) ולא משנה מה הוא מקשקש

      אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    איך המדינה מחייבת אותך לצרוך מוצר מזון מסויים?
    אם כבר אז לא לצרוך.
    ברוב המדינות בעולם אי אפשר לצרוך מוצרי מזון מסויימים, לא שבוע, כל הזמן.
    אני בטוח שגם במדינת ולווטיה, היית אוסרת על מכירת מוצרי מזון מסויימים.
    בלי קשר, החומה ששמה המדינה על חמץ יותר עקיפה מהחומה של הארץ.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אל תיתמם. אנשים (לא מי שאוגרים לחם) צורכים מצות במקום לחם. מה קשור שיש מדינות שאין מוצרים אלו ואחרים?
      אתה לא רואה את ההבדל? מסיבות של דת אוסרים פה למכור חמץ (לחם) שבעה ימים. אם זה דומה בעיניך ל"מחסור" איפשהו למשהו, באמת שהדיון תם.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        א. מישהו מכריח אותך לצרוך מצות? את כתבת שהמדינה מכריחה.
        ב. לא דיברתי על מחסור. נסי להשיג חזיר ואלכוהול במדינות מוסלמיות, בקר במחוזות ההינדים של הודו או בשר כלב ברוב מדינות המערב.

        אהבתי

    • רעב כל כך הגיב:

      מצווה להחביא את מאמר הקטניות מצוררים(ות) מהעדה המזוכיסטית. למזלנו המתאדקים בחגים לא מעודכנים בכל איסורי הקטניות המתחדשים.

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      חג שמח. גמרתי הסדר. מתנצל על הצורך בתיקון. המדינה מחייבת, אמנם בדרך עקיפה אך יעילה, לצרוך כלור במי שתייה ומכאן בכל מזון שמבושל במי ברז מספק מים מורשה. אני מעריך שאלו יותר מ 99.9% מהישראלים.
      חיטוי מי השתייה מוסדר בשורת תקנות, על בסיס פקודת בריאות העם, 1940. הכי חשובה היא תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי השתייה), תשל"ד – 1974. סעיף 6 לאלו: "ספק יחטא באופן קבוע ורצוף את מי השתיה שהוא מספק, באופן שהמים יכילו כלור פעיל בריכוז שלא יעלה על 0.5 מיליגרם לליטר ולא יפחת מ- 0.1 מיליגרם לליטר, או ריכוז שווה-ערך של חומר חיטוי אחר שאישר המנהל".

      אסור לקדוח באר פרטית. ספק מי שתיה עובר רישוי מורכב.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        תוכל להסביר למה קשור הטוקבק הזה על באר פרטית ומים? טוקבק קודם איפשהו? שיחה? כתבה? אירוע? דיון? עשר המכות? ארבע הקושיות?

        אהבתי

      • עו״ד הגיב:

        זה קשור ללחם צר ומים עם כלור. את אומרת שמכריחים את האזרחים לצרוך מצות כי לחם אינו בנמצא והוא טוען שמכריחים את האזרחים לשתות מים עם כלור, לא שבוע אלא רק כל החיים. מה שאני לא מבין זה למה לא מבינים שאם ההצדקה לטיעון היא דוגמה אחרת שנעדרת ביסוס בעצמה, גם הטיעון לא ממש מוצלח. מה שמביא אותי להצביע על האשמים האמיתיים – היצרנים ובעלי החנויות. לפני מספר שנים קבעה שופטת אמיצה בבית משפט השלום בירושלים כי אין מניעה להציג ולמכור חמץ בחנויות בזמן הפסח, מהטעם שחנות אינה עונה להגדרה של מקום שאסור להציג ולמכור בו חמץ. מאז ועד היום, חרף הפתח שנפער בחומת הכשרות שאינה נזילה, דבר לא השתנה – המים הם אותם מים עם כלור ופלואוריד ובעיר המערבית היחידה בישראל לא ניתן להשיג לחם, פשוט לחם. הלאה הפיתות והסמבוסק, כאן מדברים על לחם.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        וואוו. הלם. גם אם הייתי זוכה עכשיו בעוד 30 נק' IQ לא הייתי מבינה את הקשר אלמלא ההסבר שלך.

        אהבתי

      • עו״ד הגיב:

        אני מציע שתשתתפי בהגרלה שמעניקה יותר נקודות, כי היה כבר מי שטען ש ה IQ של הישראלים נמוך באופן ממוצע מלכתחילה.

        http://www.isteve.com/IQ_Table.htm

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה על שאלתך וחג שמח
        זה לשאלה של שועלן על איך המדינה מחייבת לצרוך מזון מסויים.
        על פניו, בראייה ראשונה נראה שזה אבסורד, זה לא. לפי החוק
        בכל המים ששותים מהברז יש כלור. אם שותים מים מבקבוק
        פלסטיק אז במזון שמבשלים במי ברז יש כלור. זה שזה קיים
        ומשפיע יודע מי שבישל במים שהוסיפו להם, בטעות או בכוונה,
        כלור מעל הרגיל. זה מראה את הכוח של המדינה גם בנושא זה.
        יש גם יוד ופלאור ואך ורק חלב מפוסטר למי שרוצה לצרוך חלב
        אבל זו כבר הרצאה.

        אהבתי

  7. ממילא הלחם יוצא תמיד מהפריזר לטוסטר; את הגלוסקאות החמות והריחניות השארתי מזמן אצל היידי. חג שמח.

    אהבתי

  8. גיא הגיב:

    אין איסור על מכירת חמץ אלא על הצגתו. ניתן לקנות חמץ בסניף טיב טעם הקרוב לביתך במהלך כל הפסח. מי שלא מוכר חמץ עושה זאת מטעמי כשרות. הבעיה, איסור הכנסת חמץ לבתי חולים והצבא למשל.

    אהבתי

  9. חייל זקן הגיב:

    חמישים הנשים המשפיעות בישראל

    רשימה תפלה אם אינה כוללת את זוכת פרס ביקורת התקשורת…

    אהבתי

    • חוית הגיב:

      יש ברשימה כמה נשים שלעניות דעתי אין להן השפעה בכלל או שהשפעתן היא רק על הסובבות/ים אותה מקרוב. מצד שני, מה כבר אני מבינה.

      למשל, אין אף זמרת ברשימה ולדעתי זמרות הן מהמשפיעות על קהלים לא קטנים בציבור. מצד שני, מה למיכל אנסקי ברשימה? אם כבר אז איזו מנהלת בכירה בטלויזיה, נניח שירה מרגלית.

      אהבתי

  10. מתנה לחג הגיב:

    מתנצל על האיחור בשל קשיים בלוח העברי. אך הנה המלצות צפייה לחג.
    Top of the Lake החדשה, שכבר הזכרתי עם אליזבת מוס, והולי האנטר הקריפית מתמיד החוזרת לשתף פעולה עם ג'יין קמפיון.
    Justified הוותיקה, שאם עושים מרתון של 36 שעות ו101 גופות מגיעים מוכנים לפרקי הסיום של העונה הרביעית.
    Bunheads כמובן הסידרה הטובה בטלוויזיה. שילוב של בנות גילמור ובלט מהיוצרת שהביאה לנו גם את זואי.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      מותר לך לילה אחד בשנה לסבול עם כולנו. נסה קניידלך וגם את המנה ההיא שכרוכה ברצח אכזרי של קרפיונים. 4 כוסות יאפשרו לך לעכל כל דבר.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        שטויות המאכלים שציינת הם אגדות אורבניות מתוצרת בוליווד, כמו סיפורים על ילדים הנחטפים בדיסניוורלד ומאולצים לסוב בסדר פסח.
        אני אשתה וויסקי, ואהיה מאושר כתמיד.

        אהבתי

      • חלאס עם פרכוסי הפולניות, יש לפחות דודה אחת מחדרה עד גדרה שמוכנה לסבול את נוכחותך. עם הגפילטע לא צריך להציג, תתבגר.

        אהבתי

    • אבי הגיב:

      רק שלוש סדרות?
      מה עם הרשימה המלאה?

      אהבתי

    • אבי הגיב:

      אם כבר המלצות, אל פצ'ינו אגדה חיה, בסרט טלוויזיה ששודר רק אתמול בHBO על חייו של מפיק המוזיקה פיל ספקטור, מחר בערב ביס. דיוויד מאמט ביים, כתב הפיק וגם ודאי הכין קפה. גם בארי לוינסון בן המפיקים. רע זה בטח לא יכול להיות.

      אהבתי

      • איזי ריידר הגיב:

        בזמן שהתפקקתם הספקתי לצפות בסרט. עוסק לא בחייו אלא במשפטו הראשון, ובעורכת הדין המגנה עליו (הלן מירן). פצ'ינו משחק אותו כהווארד רוארק מזדקן(1). רע זה לא, מהנה לעתים כן, ולא בטוח שנאמן לעובדות.
        את המציאות מאמט לא יכול לשנות, לפחות המוזיקה יצאה לחופשי.

        אהבתי

    • JewBoy הגיב:

      Better late then never.. Tnks
      וואלאנדר
      קנת בראנה לפי ספרים של הנינג מנקל

      אהבתי

  11. שועלן הגיב:

    מדהים כמה שכולם טעו לגבי מעשיו של זיגייר בכלל, וחטאו בפרט.
    מחכה בקוצר רוח לפוסט המתפתל הבא של מר משגב.

    אהבתי

  12. אפרים צבי הגיב:

    אני לא מבין
    האם הרעיון של עיתון הארץ בכתבה על טיולים לשיח מוניס (שאליה לא הצלחתי להכנס כי אין לי מנוי,)היא שגם תל אביב היא שטח כבוש
    ועכשיו העיתון עומד לעשות רא לוקישן לברלין המשוחררת?

    אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    שיהיה סדר קל לכולם

    אהבתי

  14. מיקי הגיב:

    היה סדר משעמם כרגיל. אני מתפלל למי שזה לא יהיה שהוציא את ישראל ממצרים שיוציא אותי פעם אחת מסדר פסח… עוד לא החמצתי אחד מאז הולדתי. זה אחד מ-1000 הדברים שאני מתכוון לעשות לפני שאמות

    אהבתי

  15. JewBoy הגיב:

    לינק ההתנצלות הוביל אותי לפוסט הסורי של חז'ן.
    מענין מאוד. במיוחד במבט לאחור, להבדיל מפרשנויות של אלו שעל כך פרנסתם.

    אהבתי

  16. ערן רובינפלד הגיב:

    עיתונות במיטבה, דבורית. חצאי עובדות, קישור בין עובדות שאין להם קשר, והתעסקות בטפל.
    גל ורטמן מעולם לא פיטר אותי, והוא פוטר בעצמו. עזיבתי את הספינה המקרטעת והשוקעת "הארץ" היא ענייני הפרטי משיקוליי שלי בלבד, ומטבע הדברים אני מתפרנס כרגע מעניינים אחרים ושונים. ההחלטה של הנהלת "הארץ" לחסוך במשרת המעצב מדברת מעצמה. מועדים לשמחה!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s