פלנטה אחרת

הארץ8.4.13ידיעות8.4.13
maariv8.4.13isra8.4.13

hamvaser8.4.13yated8.4.13

המבשר בפדף.

[poll id="85"]


הכותרות הראשיות+

שתיים-שלוש מתייחסות לנאום רה"מ אמש.
"נתניהו: לא נפקירד את גורלנו בידי אחרים" (הארץ)
"רה"מ: לא נפקירד את גורלנו בידי אחרים" (ישר"ה). לא נושאים את שמו לשווא רק בדפוס).
"נתניהו: 'השנאה נגד היהודים לא נעלמה מן העולם; נפעל להדוף את האיומים" (המבשר). דגש על היהודי הנרדף.
"לבני: הכרה במדינה יהודית אינה תנאי סף למשא ומתן" (מעריב). מיהם "גורמים מערביים"?
"52 נפשות. פחות מעשר שרדו" (ידיעות). בחרנו בסיפור אישי: נורברט קנולר מתחתן עם אהובתו מאטה: "השואה דרך עיניה של משפחה אחת".
כותרת גג בהמבשר: "ביום בו מציינים את זכרון השואה בישראל". האם מוציא עצמו המבשר מכלל ישראל?

שר האוצר הודיע על העברת 400 מ' ש' לטובת ניצולי השואה. וזה, בתוספת ל-50 מ' ש' עליהם הצהיר לפני כשבועיים. ובכ"ז, קראו על "הקרן לרווחת ניצולי השואה".

הנאום המצונזר של בן גוריון ב-1942.

לחובבי סיפורי השואה יש היום שפע של חומר קריאה בכל העיתונים. מן הסתם חלק מהתיאורים מרגשים ומצמיתים.

האם קוראי יתד נאמן מבינים את הכותרת הראשית "מתקפת סייבר על ישראל"?

היא השוותה את השואה לנכבה!

מכירים את הז'אנר שמרצה באוניברסיטה אומר משפט, לא משנה מאיזה כיוון, ואז יש מי שמתנפל עליו ורץ להנהלה להתלונן על רצח, ומיד העיתונות שוחרת הצדק מזדרזת לפרסם? אז זה זה.
נראטיב לא יכול להיות שקרי, אגב. מעצם נראטיביותו.

איך מבדילים בין אירוע פלילי לאירוע אנטישמי?

אמנון דנקנר, הלוויה

העיקר שלא הגזמנו:

dankneralfei

Thepost, אורית אגמי.
כפולת האמצע במעריב: אביעד פוהורילס.
בידיעות הסתפקו בכיתוב תמונה (תמונות) בע' 12. בישר"ה כיתמונה עוד יותר קטן (ע' 15).
בהארץ ויתרו. בגלריה.

צרות בכותרות

מפוטר בן 45 שובת רעב מול ביתו של לפיד: "אני נמצא פה רעב אבל גם בבית אין אוכל"

אם המרואיין שלכם עילג, אין סיבה להעלות את דבריו הלא ברורים לכותרת. בשביל מה?

גברים משתכרים עד 36% בממוצע יותר מנשים במקצועות הרפואה

איך תיתכן אפליה שכזו, תשאלו. התשובה נמצאת בכתבה עצמה, אבל הכותרת (שהוחלפה בינתיים לכותרת שתבוקר מיד) יוצרת את הרושם הזדוני והמטעה.

הפער הגדול בין השתכרותם של גברים לנשים במערכת שמושתתת בחלקה הגדול על הסכמים קיבוציים שלא מבדילים בין נשים וגברים מוסבר בהיקף המשרה ושעות העבודה, אך לא רק: נשים נוטות לבחור במקצועות רפואיים אחרים ולעתים משתלמים פחות ‏(כמו רפואת משפחה‏), והן גם אינן מתברגות לדרגות בכירות במערכת, שעשויות להוביל לעלייה בשכר. במשרד הבריאות מעריכים כי מציאות זו עתידה להשתנות והפער יקטן ויילך עם כניסתן של יותר נשים לעולם הרפואה.

ועוד באותו עניין (בשער המארקר ובשער הארץ):

9rofim

ביום שישי הייתה כותרת 7 ימים לכתבה של יגאל סרנה על הילד מהתצלום "פוטו רצח". הבוקר הכותרת לכתבת השער, פרויקט צילום מיוחד של הניצולים, "פוטו, נצח".

פוטונצח
כותרות שלא כדאי לוותר עליהן בהמשך: פוטו מצח ופוטו קצח.

סבלן הנורא של הנשים בסוריה/ יהונתן דחוח-הלוי

אזהרת מסע: הקישורים מובילים לסרטוני זוועה ביו טיוב. לשיקולכם.

צלם האנוש אינו דר עוד בסוריה. מעשי הזוועה שגבו את חייהם של למעלה משבעים אלף (לפי גרסה אחרת יותר כבר יותר ממאה אלף) חוזרים ומזכירים את מראות מלחמת העולם השנייה, ומספקים תובנה נוראה: אין חסינות מפני שואה והיא יכולה גם יכולה להתרחש אל מול עיני העולם. בתוך מעגל הדמים התקבלו בשנתיים האחרונות דיווחים רבים מספור על מעשי אונס בנשים (כולל ילדות) ובגברים. חיילים וקצינים בצבא הסורי הפכו את האונס לפעולה שבשגרת הלחימה. חייל העיד כי את הנשים היפות נהגו להביא למפקד הבכיר, ובאחרות התחלקו החיילים. אין מדובר במעשי אונס בודדים המבוצעים בידי עשבים שוטים. הנגע פשה בכל הדרגים. נשים רבות נרצחו לאחר שעברו אונס קבוצתי אכזרי, חלקן בחניקה, אחרות בשחיטה, בשריפה ובמיתות שונות ומשונות. עדויות נשים ששרדו את האונס הקבוצתי סיפרו על הזוועה, שלעתים בוצעה מול עיני הבעל או הילדים.
סבלן של הנאנסות לא תם בכך. חלקן נרצחו בידי אביהן או אחיהן בשל חילול כבוד המשפחה. סוגיית האונס תופסת מקום מרכזי בלחימה נגד משטרו של אסד ובשיח הציבורי והדתי בסוריה. הכוחות המורדים הציבו להם יעד ראש וראשון ללכוד את האחראים לאונס הנשים ולהביאם למשפט שדה. עדויות של רבים מהנלכדים על מעורבותם במעשי אונס מתועדות בווידאו, וגורלם נחרץ להוצאה להורג בירי, בשחיטה בסכין, בעריפת ראש ובמיתות שונות.
חכמי הדת הסורים (ממר"י, חובת צפייה) נאלצו להידרש פעם אחר פעם לסוגיית האונס השיטתי. פסקי הלכה שפורסמו ושודרו בווידאו ביקשו להחזיר לנשים הנאנסות את כבודן וקראו לציבור המאמינים להוקירן על המחיר האישי ששילמו בגופן ובנפשן. אחד מחכמי הדת יצא בקריאה מפורשת למשפחות להימנע מרצח הנשים הנאנסות.
הדם מותר, הגוף מותר, הנפש מותרת. סוריה 2013
יהונתן דחוח-הלוי 

לחם עבודה

אני חושבת שלא ראיתי בחיים ידיעה כזו בידיעות. בע' 13 יש ידיעת טור שכותרתה "חילופי תפקידים במערכת ynet".
יון פדר, העורך הראשי, יפרוש ביוני אחרי 12 שנים. הוא ימונה לעורך "ידיעות אינטרנט", חטיבת אתרי האינטרנט של הקבוצה.
ערן טיפנברון, שהיה המשנה לעורך בארבע השנים האחרונות, ימונה לעורך ynet.
הדס להב, שהייתה עד לאחרונה סגנית עורך ידיעות וראש מערכת החדשות תמונה למשנה לעורך ynet.
אמנון מרנדה, ראש מערכת החדשות של האתר ימונה במקביל לסגן עורך האתר.

משתכשכים בביצה

מי בדיוק ערך את מעריב ומתי?
אתמול הבאתי את התמונה הזו ממעריב, שבכיתובה מוזכרים אמנון דנקנר ואדם ברוך כעורך מעריב, וטענתי כי מדובר בטעות. הנה ההסברים החלקיים.

orehmaariv
אם תחפשו את שמו של ברוך בטבלת עורכי מעריב המופיעה בעיתון מדי יום ביומו, ואפילו עוצבה הבוקר מחדש (עוד שנייה תראו אותה), לא תמצאו את שמו של ברוך, שהגיע עם דב יודקובסקי למעריב. ובכל זאת, באתרים שונים ברשת תמצאו כי הוא ערך את מעריב "תקופה קצרה" ב-1992. באותה שנה ארורה אייש את הכיסא גם דן מרגלית, שנאמר בויקי: "ב-1992 מרגלית מונה על ידי עופר נמרודי לעורך מעריב, אך פרש לאחר כחצי שנה תוך הטחת האשמות במשפחת נמרודי, שלטענתו התערבה בשיקוליו מטעמים מסחריים ובכך הקשתה על תפקודו כעורך". מרגלית, על פי הידוע, לא רוצה בקרדיט בטבלה, ובאשר לעניין ברוך, ייתכן שגם הוא לא חפץ בכך, שהרי מדובר בכמה חודשים, כנראה, תחת שרביטו של יודקובסקי, שחתום כעורך ראשי, ומכאן שברוך היה ככה"נ עורך בפועל, שהרי, להבדיל אלפי, ויבדל"א רותי יובל ודורון גלעזר חתומים שניהם כ"עורכים ראשיים". בקיצור, הבלגאן במעריב לא החל אתמול. באילו עוד עיתונים אתם מכירים עורכים שלא רוצים להופיע בטבלת העורכים?
orheimaariv

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

אלוף בן על הטאבלטים בישיבות הממשלה, על לפיד החדש והישן, על הדילוגים בין פייסבוק לסימה קדמון, ועוד.
שורה תחתונה (שלי): ייאוש.
הטור מופיע כעת בראש עמוד הבית של הארץ, וכוונתו נחרצת: להראות שהארץ מה-זה לא נגד לפיד (ואולי ככה הוא ישתכנע לקרוא את העיתון שוב?)
bentoim

שומרי הסף חצה את קו שני מיליון הדולר הכנסות.

תצפית

באתר tgun אפשר לצפות, חוקית, בסדרות ובסרטים.

לפני פיזור

ודאי תהיתם ממושכות: אני דור שני, אם כי הוריי לא היו במחנות.

אה, ותפסיקו עם המלח.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

126 תגובות על פלנטה אחרת

  1. אנונימי הגיב:

    האם השנה יותר מאחרות יש יותר תחושה של פטישיזם ביחס לשואה או שזה הפיכחון שלנו מול המניפולציה העלובה?

    אהבתי

  2. מישהי הגיב:

    1 מ-9 ו-11% זה בערך אותו הדבר.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      הדגש לולווט הוא ש-1 מ-9 זה אכן יותר מ-1 מ-10, בניגוד למשתמע להדיוט(ית).

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        ואיך זה משנה לצורך הדיון על הכותרת שאינה תואמת לטקסט?

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        שהיא כן תואמת.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        הניסוח מטופש.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מדובר על כ-11%.
        נניח שזה 10.8%.
        כותרת, מטבעה, צריכה להיות תמציתית, ולכן מעגלים לקרוב ביותר – 1 מ-9 (11.111111%)
        התוכן צריך להיות מדוייק יותר, ולכן 10.8% הוחלף ביותר מ-1 מ-10 (10%). יכלו באותה מידה להגיד פחות מ-1 מ-9, אבל זה לא נשמע טוב ומחליש את הדרמה (פסיכולוגית עדיף להגיד יותר מ-x מאשר פחות מ-x+1 כאשר רוצים לשוות למספר ערך גבוה).

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        יכלו להשאר עם 1 ל-9. לחילופין, להסתפק ב-כ-11%. הניסוח המסורבל באמת מבלבל. אם נראה לך סביר שהדיוט לא יבין את זה זה לא צריך להופיע בכתבה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אתן צודקות.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        כמובן שאני מדבר מקנאה, אבל ולווט היתה צריכה לכתוב פעמיים, דבר פשוט מאד, רק בשל תחביב מוזר שהתחלתם לפתח. נחמד דווקא, מזכיר החלקה במעגלים על קרח. מעניין איך אתם נראים בבגד גוף עם נצנצים. טוב, אני חושב שהעיקרון הובן.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מה לעשות?
        אנשי המילים הרבה יותר מוצלחים (וחתיכים) מאנשי המספרים.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אתה כושל בסיבתיות, מוסיף אד הומינם, אבל בכיף, אז סבבה.

        אהבתי

  3. עטרה הגיב:

    לא יודעת איך לענות על הסקר: איך מגדירים מי ש(כמוני) הוריו נולדו בארץ וסביו וסבותיו עלו ארצה מפולין ורוסיה בנעוריהם, אבל כל שאר המשפחה של הסבים נספתה בשואה? דור רביעי? 😯

    אהבתי

  4. HaAton הגיב:

    אני מוצאת את עצמי נטולת אפשרות לענות לסקר, וכמוני מן הסתם רבים. אודה לך על הרחבת האפשרויות בסקר. כרגע מוצעת, כאפשרות לקשר משפחתי לקורבנות שואה, רק האפשרויות של צאצאי ניצולים. שכחת את כל אלה שהם צאצאי נספים (כמוני). וכמו כן, את כל אלה שיש להם במשפחה נספים, או ניצולים, שאינם אבותיהם הישירים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      עטרה+אתון: הוספתי

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        כדאי להוסיף עוד אופציה: אין דבר כזה "דור שני/שלישי/רביעי לשואה", מדובר בהתחזות חולנית.

        אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        אני סימנתי ״ניצול״, לבטא את הגיחוך. עוד יותר מגוחך הם בני הדור השני והשלישי שנוהרים לברלין. הרצון של העבד להתקבל אצל האדון לא עלתה באף אחד מערימת הגבבה האינסופית היום.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אתה מופרע ברמות חדשות.
        מחקתי את הסימון האווילי שלך.
        גמרת את המכסה שלך על השואה פה להיום ובכלל.
        עוד תגובה אחת ואתה נחסם (שוב כמובן, שהרי שלל הניקים שלך כבר נחסמו מזמן).

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        במסגרת הג'יהאד האנטי החרדי שלך הרשה לי להקשות עליך בשאלה: האם נתקלת אי פעם בקאפו חרדי?

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        גם "אין כזה דבר ניצול שואה, השואה היא מיתוס שהומצא על ידי יהודים אשכנזים כדי להשתלט על העולם".

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        גדלתי אצל ניצולי שואה. כשהייתי בן 14 הם נדמו לי כשוטים גמורים. מאז הם החכימו להפליא. במה זה קשור לשואה?

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        לא חשבתי שהיית רציני. אני לא אומרת שגרמניה צריכה לממן לך טיפול פסיכולוגי, אבל זה נכון שהרבה מה"דור שני" גדלו בצל השואה, ובצורה שונה מהותית מהנורמה. "דור שלישי" כבר נראה לי כמו סתם דבר שניתן לציין אם ולווט מבקשת.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        תסמונת "אשרי יתום אני"

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        זה מה שאתה באמת חושב?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        קטונתי מלערער על שלום נחומוביץ'.

        אהבתי

      • yaniv of tel-aviv הגיב:

        בגדול, מסכים עם החז"ן. לא הייתי קורא לזה התחזות חולנית, אלא בכיינות כרונית.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אתה אומר את זה גם לאחינו הפלסטינים?

        אהבתי

  5. חיליק הגיב:

    האם קוראי יתד נאמן מבינים את הכותרת הראשית “מתקפת סייבר על ישראל”?

    אם הם מבינים מהן ״רשתות התקשורת של המשרדים הממשלתיים״, חזקה עליהם שיבינו את הכותרת אויכט.

    אהבתי

    • אנונימי הגיב:

      חיליק, נחום ברנע תוהה היום על המחזה שנגלה לעיניו של חרדים שעושים מנגל להכעיס דווקא ביום השואה. לא מדובר פה ביציאה פרטית של עשבים שוטים, החינוך החרדי אוהב לעשות להכעיס ולעטוף את זה באיצטלא של ישראל סבא ומנהג גויים. מה דעתך? בגלל העדר לימודי ליבה והיסטוריה מעט חרדים יודעים את המניעים של רבניהם ומלחמותיהם בציונות. בשואה מי שהיה חרדי נפגע יותר גם בגלל שמנהיגיו רבניו נלחמו בציונות. אחר כל עוטפים את זה בדברי ״השקפה״.

      נו, שוין. יפה לראות אשכנזים נלחמים זה בזה.

      אהבתי

      • חיליק הגיב:

        בשעת הצפירה, נסעתי בנתיב המהיר לתל אביב, עמדתי לאות כבוד. אם הייתי בביתי הייתי ממשיך בעיסוקי.
        התחנכתי בחינוך חרדי, לא לימדו אותי להכעיס.

        מכיוון שאני מאייפון, אקצר בדברי, ולכן לא אענה לשאר. בהזדמנות.

        אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        אני כפי שהצהרתי לא עומד ביום השואה שנים רבות (יום הזכרון לחללי צה״ל עומד גם עומד). אבל זה בא מתוך מחאה על ההון התרבותי, הניצול של ״הניצולים״ המופרכים ומשפחותיהם ובעיקר כמיאה על דחיקת זכויותיהם של הקשישים החלשים באמת. אבל לא עלה בדעתי לעשות מנגל מול פני הציבור. הטמטום והוולגריות של החינוך החרדי הוא בעוכריכם. מילא אם לא היו עומדים מתוך עמדה אישית. אבל החרדים נוהגים כנו עדר של גלמים.,

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        אתה חכם. החרדים מפגרים. סיכמנו את הדיון. ביי.

        אהבתי

      • חבל, דווקא התחיל להיות מעניין.

        פעילי שמאל וכמה צלמי תקשורת ביקשו לתעד חרדים שאינם עומדים במהלך הצפירה לזכר קדושי השואה

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        זה כבר הפך לטקס יום שואה אלטרנטיבי.
        חרדים מצלמים חילונים מצלמים חרדים בזמן הצפירה.
        העיקר קירוב הלבבות.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        נחום ברנע זה אילן להתלות עליו בנושאי חרדים?
        ימי ספירת העומר, עד ל"ג בעומר, הם ימי אבל ואף חרדי לא יחגוג בפרהסיה. אפילו מצוות הכעסת הציונים אינה גוברת על מנהג זה. לשיטתו של ברנע, בוגר הלוט"ר שהכה קשיש, מייצג את כלל לוחמי צה"ל.

        אהבתי

      • יוס הגיב:

        ח"ז-
        ספירת העומר היא אכן תקופה בה נוהגים מנהגי אבלות מסוימים,
        אבל חודש ניסן (שיום השואה חל בו) נחשב כחודש שאסור להתענות ולהספיד בו. לכן, בדיוק להפך: אף חרדי (ודתי לאומי) לא ינהג אבלות בפרהסיה. אגב, מסיבה זו הרבנות הראשית התנגדה לקבוע את יום השואה בכז ניסן, והעדיפה את עשרה בטבת.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        ועדיין, לא מתחתנים בתקופה זו ומי שאינו מגדל זקן דרך קבע אינו מתגלח. החבורות של החרדים שברנע פגש הם מי שמכונים על ידי החרדים שבאב והם ברובם בדרך להפוך לדתלש"ים.

        אהבתי

  6. JewBoy הגיב:

    יום השואה 2013, שום דבר לא השתנה

    הדם מותר, הגוף מותר, הנפש מותרת. סוריה 2013

    אהבתי

  7. שועלן הגיב:

    כותרת גג בהמבשר: “ביום בו מציינים את זכרון השואה בישראל”. האם מוציא עצמו המבשר מכלל ישראל?

    דווקא דיווח ענייני ביותר.
    מגיע מאותו מקום בו "כוחותינו" הפכו ל"כוח צה"ל", אבל זה פחות מפריע לך.

    אהבתי

  8. nirit הגיב:

    דעה נוקבת נגד התנהלות התקשורת בימים האחרונים: מי בנה את הפלופ הקרוי "מתקפת סייבר" והפחיד את הציבור?
    http://bit.ly/10IFcMd

    אהבתי

    • האמיר הגיב:

      לא פלופ ולא נעליים, באמת היו התקפות משמעותיות. אמנם היו כבר גדולות יותר (כולל כאלו שהשביתו את אתרי הממשלה לכמה שעות), אבל גם אלו של אתמול לא הלכו ברגל. אלא מה, הפעם הספקים יכלו להתכונן מראש ולהכין אמצעי הגנה.

      מסקנה: If you want to shoot – shoot, don't talk.

      אהבתי

  9. שועלן הגיב:

    גם אני התפלאתי על הדיווח המודגש של יתד נאמן על מתקפת הסייבר, כנראה שזו הדרך שלהם להפחיד את קהל הקוראים מהאנטרנט=סרטן.

    אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    שמעתי היום שוב את הדיווח:

    בישראל 192,000 ניצולי שואה, 1,000 מתים בחודש

    זה אומר שיש לנו מלאי ל-16 שנים.
    בניגוד לחברתיים, אני חושב שזה די והותר ואין צורך שהמדינה תשקיע בייצור עוד.

    אהבתי

    • אנונימי הגיב:

      ***

      אהבתי

    • Chavit הגיב:

      זה ממש לא הולך להיות טור הנדסי פשוט. הקצב הולך וגובר עם השנים ועם ההזדקנות הטבעית של הניצולים (ממש לא מזמן זה היה 'רק' 30 ביום). זה אולי יקח 16 כדי ל'גמור' את הכמות אבל יש סיכוי שזה גם יקח יותר כשהאחרונים יפלו בבודדים/ות בהפרשי זמנים יותר משמעותיים מאשר אחד/ת כל 39 דקות (בממוצע) על בסיס 37 ביום.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        קודם כל, טור הנדסי הוא כבר לא פשוט.
        טור הנדסי הוא טור מעריכי, וכלל לא מתאים לחישוב שעשיתי שמניח התפלגות אחידה.
        אם כבר, אז הקצב לא הולך וגובר, להיפך, הקצב הולך ומאט (ולראייה, בסופו של דבר הקצב יהיה 0).
        מה ההבדל בין 30 ביום ל-1000 בחודש? מאיפה לעזאזל אתה מביא את הנתונים האלה, וכמה מדוייקים אתה חושב שהם?

        אהבתי

  11. שועלן הגיב:

    נראטיב לא יכול להיות שקרי, אגב. מעצם נראטיביותו.

    ברור.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      לא שאני חושב שהמרצה מהחוג לפאקינג סיעוד התכוונה לזה.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      למעשה יוס הביא הדגמה ליחסי נראטיב, אמת ושקר.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        נכון.
        האמירה הזאת שנראטיב ביי דפינישן לא יכול להיות שקרי היא, תסלח לי (בגוף שלישי, עתיד, נקבה), מטומטמת.
        לוגית, אם יש לנו פונקציה נראטיב(קביעה) שתמיד מחזירה "לא שקר", אפשר להכשיר באמצעותה כל קביעה שקרית שנבחר.
        למשל, הנראטיב שלי הוא שולווט מחזיקה אותי בשלשלאות במרתף ביפו, מצליפה בי אם אני לא כותב טוקבק לפחות פעם בשעה, ודוחפת לי דילדו אם אני לא מקבל לפחות 10 לייקים על תגובה אחת.
        קדימה אנשים, אין לכם לב?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        לא ממש מפורט, אך כנראה אמיתי. כהרגלך אתה בורח מהנאות החיים.
        נשמע כיף וסבבה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        זה לא מספיק מפורט בשבילך?
        מה חסר לך?
        קוטר וזווית החדרה?
        אני אשאל את הנוגשת אם היא מוכנה לעסקת החלפה.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        מישהי זקוקה לפרטים בדיוק של אלפיות, אני פחות מתעניין במפרט הטכני. בשל הסטנדרטים הגבוהים שלי, אני מעדיף שתמשיך בנתיים בשלב האימונים.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        ככה אנחנו, אנשי המספרים בבגד גוף ורוד עם נצנצים, מופרעים.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        מישהי, את מערבת שני נראטיבים שונים, קצת ריכוז.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        מיקי כבר איבחן אותי כזכור לך.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        מיקי שרלטן, מכור למשככי כאבים והיפסטר. זה לא תרוץ.

        אהבתי

      • mickey הגיב:

        די נו, אתה הורג אותי מצחוק… 😆

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אה, שכחתי. יש לי לב, אבל את ולווט אני אוהב יותר.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני חיה עם הנראטיב הזה בשלום. ייתכן בהחלט שזה מה שאתה מרגיש בעקבות יחסינו הגלויים והסמויים.
        רק תדע שיש תורים, בעיקר עכשיו, אחרי שסיפרת.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אתם צריכים לעבוד על העמקת הסאבטקסט ביחסים.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לא, בבקשה לא יותר עמוק.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        נו שועלן, אתה מקבל את מלוא המשמעות של ה"אמירה המטומטמת".

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        קל לשפוט אחרים כשאתה מחוץ למרתף.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אתה נכסנת אליו בעיניים פקוחות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        גם גלעד שליט התגייס לצבא בחפץ לב.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אין מקום להשוואה. חוטפיו היו סימפטים בהרבה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        שמחתי לעזור.
        לחדשים אני מציע להתחיל מהדוקים.
        מקווה שאת מדווחת, שלא יתפסו אותך על מעלימה הכנסה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        רגע, ואחרי שנהנית תתרכז:
        נראטיב הוא לא "קביעה" (בטח יש לזה איזו משמעות מתמטית שאני לא מבינה או מכירה או יודעת ממנה בכלל).
        נראטיב הוא הסיפור שלך. לעומת הסיפור של נסראללה.
        הנראטיבים השונים הם דווקא פתח להבנה ולהשלמה, ברגע שמבינים שיש שתי (כלומר מיליון) נקודות מבט. סיפורים. ווטאבר.

        אהבתי

      • יפה, עושה מרטין לעת ערב.
        נקודות מבט שונות לא מולידות בהכרח נראטיבים שונים. הנראטיב הערבי לא נובע מנקודת מבט שונה על אותם אירועים ועובדות אלא משבש עובדות וממציא אחרות. נראטיב יכול להיות פתח לפשרה כל עוד מסכימים על המסגרת או אבני הדרך. עם פלסטיני הוא חלק מהנראטיב.

        – לא מכיר שום מקרה דומה לעם שלא יכול להגות את השם שלו בשפתו.

        אהבתי

      • velvet הגיב:


        ראש בקיר.

        יאללה תבלו.

        אהבתי

      • הבאת תמונה של מפתח פלסטיני עמוד מול דלת סגורה להוכיח שהנראטיב הפלסטיני תקין. הייתי מזמין את רורשאך לדרינק אבל השכונה כבושה ולבחור יש עקרונות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        תודה על השיעור, אבל אני יודע מה זה נראטיב.
        העובדה שלכל אחד יש סיפור משלו לא אומרת שהסיפור שלו הוא אמת.
        למעשה, בכל משפט יש לפחות שני נראטיבים, אבל משום מה השופט הלא נאור לא מבין ולא משלים עם זה, ולרוב קובע מה הנראטיב הנכון ומה הנראטיב השקרי.
        אני לא אומר שלא יכולים להיות נראטיבים אמיתיים אך שונים בו-זמנית לאותו אירוע. ברור שלכל אחד זווית הראייה שלו.
        מה שאני אומר זה שזה שקראת למשהו "נראטיב" לא הופך אותו אוטומטית ללא-שקר.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        למעשה הסיפור של ההמלצות, שעליו בנית את אלגורית הדאנג'ן, מבוסס על נראטיבים שונים שנובעים מעובדות זהות. כל אחד מכם מאמין בנראטיב שלו בעוצמה, עד שקשה להאמין שיש מציאות עובדתית אחת. הסיפור מפרש, יוצר הקשרים. לשקר במודע בקשר לעובדות אינו נראטיב.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        א. אתה לא מתמודד עם המצב בו מישהו (או מישהם) מאמץ עם השנים נראטיב שמבוסס על מיתוסים לא נכונים ושקרים מכוונים שהאכילו אותו לאורך שנים. מבחינתו, זה הנראטיב שלו והוא לא משקר במודע. הוא בכל זאת משקר אבל ביחס לעובדות.
        ב. נעזוב רגע את לשקר לא במודע. לפי מה שאתה אומר, אם הנראטיב של בדואים מסויימים הוא שחלקת אדמה מסויימת שייכת להם מזה שנים רבות, והם מעבדים אותה מימים ימימה, כשבפועל יש מסמכים ותצלומי אוויר שסותרים נראטיב זה, זה פשוט חדל להיות נראטיב והופך לסתם שקר? איפה נמצא הבית משפט הזה שקובע מהו נראטיב ומהו שקר?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        הנה זו הטעות שלך, אדם מסוים יכול להציג טענה שקרית בנוגע לחלקת אדמה. כאשר אתה אומר "בדואים", אתה מציג את הנראטיב שלך כלפי הבדואים.
        באותה מידה שאתה מתקשה לקבל את דחית המלצתך ע"י ולווט, ומייחס לה קנאת פין.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אדם מסויים יכול להציג טענה שקרית.
        כשמדובר בקבוצה של אנשים (בד"כ בעלת מאפיינים מסויימים), זה פתאום הופך לנראטיב, וצריך להתחשב בו וכבר לא כ"כ משנה אם הטענה נכונה או שקרית, כי מה שחשוב זה הבנה והשלמה.
        עדיין לא התמודדת עם סעיף א'.
        ולווט מעולם לא דחתה המלצות שלי, זה היה תרגיל שלי בנראטיביות.
        ואולי היא זו שמייחסת לי קנאת וגינה.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        לפני כמה ימים הצגת בהגזמה מקרה דחיה שלך ע"י ולווט, שהיו בו גרעיני אמת ("אין לי כוח", הרצון שלך שתקשר לתגובה מפוסט קודם, אי מתן קרדיט). את הבעיה שלך, שיתכן שנובע מבעיה מוקדמת בתהליך הלמידה של דחית סיפוקים, העברת אליה. בנית סיפור קלאסי המייחס לה פעולה מתוך "קנאת פין".
        אין לי מושג איך אתה קופץ למסקנות בנוגע למאפיינים של הבדואים.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        הנחת שלל הנחות לא נכונות ופרשנויות מוטעות, והבדואים זה סתם דוגמא להמחשה של בעייתיות קידוש הנראטיב על פני האמת.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        כמו שהבנת התאהבתי ברעיון הפרשני שלי, כך ששאלת נכונתו משנית.
        אני לא יודע למה אתה מיחס בקשר לבדואים קידוש נראטיב על פני האמת.
        אזרוק לך את נושא "אלפיים שנות גלות" כשעורי בית (ואגב חסר כל זיקה פוליטית).

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אמרתי "סתם דוגמא".
        והנה אתה הבאת "סתם דוגמא" אחרת.
        העיקר שאנחנו שותפים לדיעה.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        לא מדויק, כנראטיב "אלפיים שנות גלות" אינו מוצג כעובדה, אלא בחירה בנקודות הסטוריות מסוימות כמרכזיות. הישראלי מאפיין את עצמו בעזרתו, ולא הופך בשל כך לשקרן.

        אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    קצת לא נעים, במיוחד ביום השואה, אבל העילג גם לא בדיוק פוסטר בוי של רעב.

    אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    ההפניה לטור של אלוף בן סופר מטעה.
    בסופו של דבר מה שהוא אומר זה שלפיד פוליטיקאי "ישן" כמו כל האחרים + קצת גאדג'טים.

    אהבתי

  14. יובל הגיב:

    ולווט, נדמה לי שבכותרות בהארץ וישר"ה על דברי נתניהו כתוב "נפקיד" ולא "נפקיר"

    אהבתי

  15. מימי הגיב:

    בידיעות התפרסמה התמונה המפורסמת של הילד המרים את ידיו ולמטה השיר המפורסם קצת פחות של שימבורסקה

    ומיהו התינוקון הזה שבמתניה?
    זהו אדולפיק הקטן, בנה של משפחת היטלר!
    אולי יהיה דוקטור למשפטים כשיגדל?

    קשה להבין את האסוציאציה. בעיני זה חוסר טעם משווע

    אהבתי

  16. "צריך לקבל את זה שגם הם עברו שואה, וכדאי מאוד שתכבדי את זה".

    זה שהתקשורת אצה להצהיב לא מוריד מהטיפשות שבהשוואת הדוקטורה. האמירה מעידה על השכמיה הפוליטית שעוזרת להתקבל לסגל אקדמי במדינת היהודים. מצטער, הגירוש של ערביי פלסטינה לא מזכיר את חיסול היהודים באירופה- -by all means.

    ובקטנה- הניסיון לצייר תמונת כאב סימטרית ממש לא חדש. די הולם את התרבות הערבית והשמאל הישראלי הנוכחי. סיפורי עמים שמתבססים על עובדות וערימות של חמלה ורגישות.

    ציפי לבני עושה כותרות כהומאז' לגוש הנאור. אני רגוע, כל עוד אין סימנים שביבי אותרג אף אחד לא ישלים עם קיומנו- גם לא תמורת נדל"ן או טקס בישבן. הסוכנת תתרסק על הקיר, תפרוש בנאום בפריים טיים ותאשים את כולם ב"אמרתי לכם". שנתיים גג והיא בפיג'מת סימפסונים.

    גם אצלנו ניצולים ונספים ופרטיזנים וסיפורים מצמררים על גורל ומקריות אבל גדלנו ללא צללים ושתיקות איומות. רוב מה שידענו על השואה הגיע מסביב. הדור הצעיר חי תחת איסור לצרוך חינוך שואתי מיינסטרימי ומינון הזוועה מוגבל בהחלט.

    התמונות מסוריה נוראיות וגם ללא האזהרות אין אף אחד שיצפה בהם -חוץ מכמה עשרות מליוני ערבים בפה פעור ועיניים דומעות. עמדת גופי התקשורת לאסון ההומיניטארי הערבי מרתיחה לי ת'דם. מספקים חשיפה מינורית אם בכלל וחומרים טריים יש בשפע. מארגוני זיוע לא היו לי ציפיות אבל אוניברסיטאות, מכוני מחקר, גופים בינלאומיים- אף אחד לא עוצר את העולם. שימותו, גם אם מדובר בעשרות אלפים. הסכמים, שליחים הקפאת בניה ועמדת הקווארטט ומסמך החרטט- בתכל'ס, ערבים בלי נפט ובלי צער יהודי כתבלין לא מענייינים אף נאור. לאלה מלאך המוות לא מזיז ולא הזיז אף פעם. מתרכזים בהפיכת נדל'ן ציוני לאדמה ערבית- גם אם לא יישאר ערבי אחד לרפואה, כי עקרון זה עקרון. יא מא.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      האמירה מעידה על השכמיה הפוליטית שעוזרת להתקבל לסגל אקדמי במדינת היהודים.

      הקביעה הזאת היא פשוט, שקרית, חסרת דעת, ורעילה.

      אהבתי

      • -בוודאי שהיא שקרית! כמו הקביעה שרוב אנשי התקשורת שייכים לצד ההוא של המפה הפוליטית. מצד שני, משמח מאוד שזיהית את העיקר- שנאת יהודים מהצד הנאור. לוק לוק לוק:
        בורג 2013- בעוד מאה יציינו את יום השואה בתשעה באב?
        בורג 2005 – סעודת מצווה בצום תשעה באב.
        גם הטענה שהקרן לישראל חדשה מנסה לנער מהמדינה את המוטיב היהודי שדבק בה סתמית ורעילה. הכל סטינגות.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        כן, השחור/לבן שלך הוא עלבון למחשבה. דעות של אחרים הן מגוונות מכדורי הבוץ, שאתה משליך.

        אהבתי

      • שים לב העלבון למחשבה מכה שנית. מדבריו של איש הקרן:

        השחיקה במעמדו של יום השואה במתכונתו הנוכחית כבר החלה, ולא רק בגלל "משיכות היתר" שמושכים פוליטיקאים יהודים וישראלים מהחשבון ההיסטורי. אולי עוד לא רואים את זה על פני השטח, אבל מלמטה האדמה רועדת. התאריך הנוכחי של יום השואה נקבע בשל שיקולים פוליטיים-היסטוריים, ביום מרד גטו ורשה. כמו כדי לומר לאומה הישראלית הצעירה: זהו יום המורדים והגיבורים, מורדי תנועות הנוער והתנועות הציוניות. זה לא יום "היהודונים" הנרפים, שנגררו כצאן לטבח.

        מי בנוקאואוט מי?

        אהבתי

  17. יוס הגיב:

    אגב השוואה בין הנכבה לשואה, הנה עוד אחת,
    אבל בסגנון שונה.

    אהבתי

  18. שועלן הגיב:

    נו, חייל זקן ברור שאינו ניצול.
    חבל שעובר אורח שוב נותר מחוץ לגטו, אולי הוא היה מציל לך את הסקר.

    אהבתי

  19. האמיר הגיב:

    נו, כשהכתב/ת טורח לבדוק (או כשהוא לא מקבל את הנתונים מגורמים אינטרסנטיים), פתאום מתברר שדווקא יש סיבות הגיוניות לפערי השכר בין גברים לנשים שאינן אפליה מגדרית. מי היה מאמין.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      טוב, אל תתעלם מהמציאות: מדובר בבעיות עמוקות. הנשים עובדות פחות כדי להיות עם הילדים, מה שגברים לא עושים (לרוב, לרוב). לכן גם לא יגיעו לעמדות מפתח וגו'. אין מה לחזור על כל העניינים האלו. דיבר/נו על כך רבות.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        נגעת בסיבה אחת, ולא המרכזית, אך אצל האמיר זה נכלל תחת ההגדרה "סיבות הגיוניות".

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מה שאמיר מתכוון זה שבד"כ "נשים משתכרות X% פחות מגברים" נשאר בתור סיסמא שרומזת שלאשה משלמים פחות מלגבר עבור אותו תפקיד בדיוק.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        דא? הרי לזה כבר התייחסתי בפוסט ובכותרת המטעה!
        אנחנו בלופ? רחוקים אחד מהשני 360 מעלות?
        ע"ע ראש בקיר וסלמאת.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אנא הפסיקי, יש מחסור בעולם בראשים כמו שלך.
        אמיר לא מבקר אותך ולא את הכתב. הוא מתכוון שלשם שינוי (לטובה) יש הסבר בכתבה, בניגוד לכתבות הבכי והנהי הסיסמאיות.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        כן, הבנו, כי הוא חושב שמדובר בסיסמה. חוסר הכרות של כל הדיון בנושא פערי שכר. המצב של הגדרת שכר זהה קיים כבר הרבה זמן.

        אהבתי

  20. lorenzo הגיב:

    היי V
    1 קרעת אותי עם פוטו קצח ופוטו מצח.לגמרי

    2 למה שחרדים לא יידעו מהי מתקפת סייבר? -הידעת?!-ביתד נאמן יש פינת מחשבים מיוחדת כל יום א'.

    אהבתי

  21. captain beefheart הגיב:

    לא יודע אם אלו חדשות טובות או רעות אבל עובדה: בשנת 2013, השואה חיה ובועטת!

    העיסוק האינסופי שלנו בנושא התרחב למעגלי משנה (חלקם מעניינים, חלקם תמוהים וחלקם מטופשים) וכלי התקשורת – בהיותם חיות טרף רעבות למשהו שאפשר "להתעסק בו" – מפמפמות את האירוע זמן רב לפני המועד. השואה לא נעשתה יותר חשובה. זה רק העמודים ודקות השידור ודפי האינטרנט שאותם יש למלא במשהו בין הפרסומות, שגדלו והשמינו.

    את שני הזלוטי שלי אשליך על הביטוי "ניצול שואה" שהפך אצל כלי התקשורת האספסופיים למטבע לשון אותה ניתן להדביק לכל מי שנולד באירופה וגילו מעל 70 שנה. דבורית כבר גיחכה (כראוי) על הסטטיסטיקות המפגרות של "בכל שנה מתים אלף ניצולי שואה" ואני אציע להחיל את הביטוי, אם כבר, אז כבר על כולם.

    וכך נקבל: "ניצול שואה דרס למוות שני ילדים שחצו במעבר חציה"; "קופ"ח: רבים מדיווחי השווא אצל רופאי משפחה: מניצולי שואה"; "בין המתמודדים על תפקיד גזבר מכבי נתניה – ניצול שואה"; "ניצול השואה ירד לזרוק את הזבל ופגש את השר לאיכות הסביבה".

    ********************

    ועוד קצת בשדה הסמנטיקה: מצוטט כאן יהונתן דחוח הלוי שכותב: "חכמי הדת הסורים נאלצו להידרש פעם אחר פעם…" ואני תמה – אימתי הוזלה המילה "חכם" למחיר רצפה שכזה? הביטוי "חכם דת" מקפל בתוכו שקר גס, שכן עצם העיסוק בדת אינו ערובה לחוכמה. לחכם ייחשב מי שהוכיח את חכמתו באמצעים רבים (שדת יכולה להיות חלק מהם), אבל מה האוטומציה הזו? כך מחדירים ללב ההמונים מסר סמוי ומגמתי, שתכליתו להעצים ולהאדיר את העוסקים בדת. לא שמענו ולא נשמע על "חכמי הפיזיקה", "חכמי הספרות", "חכמי הכלכלה", "חכמי הבישול", "חכמי המוזיקה", "חכמי החקלאות", "חכמי הנגרות" ועוד שורה של מקצועות ועיסוקים חשובים ונכבדים. רק ה"דת" זכתה שמי שעוסק בה (ויש לו פז"ם תואם) יוקדם לתוארו המילה "חכם".

    אהבתי

  22. ShulamiD הגיב:

    "אני דור שני, אם כי הוריי לא היו במחנות" לדעתי, רק ילדים של אנשים שהיו במחנות ריכוז הם דור שני. בעצם, אני נזכרת שחברה שגדלה במנזר קיבלה פנסיה מגרמניה. הורי ברחו לרוסיה אך כל שאר המשפחה נרצחה. האם זה אומר שזה דור שני. מעולם לא חשבתי על עצמי ככזו למרות שגודלתי בצל השואה.
    הבריחה , הפליטות והנדודים לא ישוו לכליאה במחנה ריכוז

    אהבתי

  23. שועלן הגיב:

    כנראה שלא קראת את הנראטיב של זנד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s