הלך הכסף

הארץ9.4.13ידיעות9.4.13

maariv9.4.13isra9.4.13

hamvaser9.4.13מקור9.4.13

כותרות ראשיות

פסקול לקריאת הפוסט:
Elvis Costello – Tramp the Dirt Down


אשת הברזל המנוחה, מרגרט תאצ'ר, זוכה לאזוכרים בכל שערינו, כולל תמונה מרכזית בהארץ.
ישר"ה | אנשיל פפר בהארץ פותח בבדיחה * ארי שביט: המציאה את ההפרטה * שרלוט הליי: פרידה מהמנהיגה שלקחה מאיתנו את בקבוקי החלב * גרדיאן | בידיעות כפ' 20-21, יניב חלילי "מחוץ לדאונינג 10", ואילו הכותרת לדברי סבר פלוצקר היא "מצילת בריטניה". בעמוד ההמשך מוסבר יחסה לישראל: "ידידת אמת" | נדב איל במעריב, כפ' 6-7.

Thatcher-lower res
איור: דניאל מורגנשטרן

משרד החינוך ובחינות הבגרות

לא שאני מעורה בבחינות הבגרות בעשורים האחרונים, אבל אם הבנתי נכון, הרעיון הגאוני של שר החינוך החדשדש, שי פירון, הוא ללמד את הנוער רק לקראת הבחינות, כשאת החומרים המיועדים לבחינות יחשוף המשרד כבר בתחילת שנה"ל. היש ראיון נואל מזה? האם לא מספיק שהשכלתם של בוגרי מערכת החינוך הישראלית מצומצמת ודלה באופן מפחיד גם ככה?
בכפ' 2-3 בידיעות עוסקים בכך, עם כותרת מקושקשת (ויזואלית) מציקה לעין במיוחד.

בגרות

אחרי כתבה אוהדת יש כרגיל טורי בעד ונגד. היום של מרב בטיטו ואריאלה רינגל הופמן. אוקיי, את בטיטו הבנתי ואני מסכימה איתה: הילדים יידעו פחות כאמור. לידה כותבת רינגל הופמן שהיא בעד לכאורה, כי הרי מהי מטרתנו אם לא "להקפיץ את מספר הזכאים לבגרות… ולשפר את הישגיהם". ועל כן, היא מסכמת "יוזמה ברוכה שהגיעה שעתה!". אלא שכל הקטע שלה יכול להיקרא, או לפחות הייתי מעדיפה שייקרא כפרודיה על המהלך המטופש. אם היא כתבה את דבריה ברצינות, המצב חמור במיוחד.

הידיעה המרכזית בידיעות מתארת את המהלכים באהדה, וכאילו כולם פרי מקלדתו של פירון. טלילה נשר בהארץ מזכירה שהוועדה הבוחנת היא אותה ועדה שמונתה בימי השר הקודם, גדעון סער. גם בישר"ה מוזכר העניין, פלוס שבחים מקיר לקיר כמעט. פה זו כותרת הגג, בידיעות, המרכזית. במעריב: עשר שורות בטור צד בע' 16.

גזירות

הכותרת הראשית של הארץ: "לקראת הקיצוץ בתקציב: גירעון הממשלה מעמיק". ומוטי בסוק מצווה עלינו לדאוג. על הזינוק בגירעון מדווח גם גד ליאור בממון ובשערו.
הכנסת תדון בגזירות בדיון פגרה מיוחד. שר האוצר לא יופיע.
הכותרת המרכזית בישר"ה: פגישה עתידית בין יאיר לפיד לעופר עיני כדי להימנע משביתות.

עשרה מזונות שצריך לגזור מהחיים.

לחם עבודה

ב-4 באפריל כתבתי את הקטע הזה:
15 עובדים בוואלה יפוטרו. לא הבנתי: אם זה האתר הכי משגשג כלכלית בגלל שלל זרועות התמנון המכירתיות שלו, אם הקימו אולפן חדשות טלוויזיוני מנצנץ, אם שכרו עובדים יקרים כמו ינון מגל למשל, כעורך הראשי, יוסי מלמן ואבי יששכרוף, כל אחד מהם מרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש, אז איך מפטרים עכשיו 15 עובדים?

מילה לא נכתבה על כך בוואלה. על מה כן מדווחים שם? על הכל, כולל "גל עזיבות בנענע10".

ובינתיים במעריב

כמו שיש סינדרום ירושלים, בו הצליינים והתיירים מתחרפנים מאוויר הרים צלול כיין וממשק כנפי ההיסטוריה בין האבנים העתיקות, ככה יש סינדרום מעריב, בו רוכשים פוטנציאליים מתמסטלים מעשן המכוניות בצומת קרליבך ומריח הכימיקלים בבית הדפוס, מארומת העובש העולה ממערכת המיזוג הישנה בחדרים ומניחוח החביתות המיטגנות במזנונים שלאורך רחובות הצומת. הם מפתחים תחושת משיחיות ואומניפוטנציה, משוכנעים שהם אלו שיבריאו את העיתון, שיעלו אותו (כלכלית) על דרך המלך, ושבסוף אולי אפילו ידפקו קופונת. כמובן שזה לא מתממש. עופר נמרודי לא הצליח. נוחי דנקנר לא הצליח. שלמה בן צבי לא מצליח. חבל. אם רק היו שני האחרונים מקשיבים לי היו חוסכים מעצמם הרבה הסתבכויות כלכליות ועוגמות נפש לרוב. אומרים שכל אחד רוצה לחיות כמה שיותר, לנשום עוד כמה נשימות, להריח את הפרחים עוד כמה ימים. זה תקף כנראה גם לארגונים גדולים. קשה לי להאמין שיש מישהו במשק, בכל מערך הכלכלה, שבחן במשך חצי יום את הטבלאות והמספרים של קבוצת מעריב, וחושב שיש סיכוי, אפילו של 20%, להציל את מעריב. אבל הלוקים בסינדרום עיוורים וחירשים. לא רואים ולא שומעים כלום, אלא הולכים קדימה עד פי התהום, ואז נופלים. מה שמעצבן זה שהם מפילים את האחריות על העובדים האומללים והמרוטים. ראיתם את המכתב שכתב אתמול הוועד לעובדים? לא להתפוצץ? לא, העובדים לא יצילו את העיתון. הם לא יכולים. הם כבר נתנו כל מה שיש להם ויותר. אבל שב"צ, ככל פולני טוב או כאמא של ג'ורג' קוסטנזה, מטיל עליהם את האחריות. עוד לא מאוחר. כדאי ששב"צ יכריז עכשיו "איני יכול עוד", ולא יגרור את רגליו, ואיתו עוד מאות אנשים הלאה הלאה, לתהום נוספת.

פר-סו-מות

איתי סגל מנתח יפה בביקורת הטלוויזיה שלו בידיעות את הפרסומת של ציון ברוך ובר רפאלי למשקפי השמש, המערבבת את החיים האישיים והציבוריים שלהם, ומפרט כמה מקומונית וביצתית היא. נכון, מה נגיד. צוות הפטריה, לעומתו, התלהב.

הביקורת חשובה אחרי שחרפנו אותנו עם ראיון המאה של רפאלי בזמנים מודרניים, בגיוס כותבי העיתון.
ועוד משהו קטן שלא התייחסו אליו:

onemodel

התרגום לעברית מפספס את הדו משמעות של הטקסט באנגלית, האומר, נכון, אל תיתקע עם דגם אחד (ונוקט בעברית בלשון זכר יחיד, בעוד באנגלית זה מתאים לזכר נקבה יחיד ורבים), אבל גם אל תיתקע/תיתקעו עם דוגמנית אחת, באמא שלכם, יש אלף, עזבו את בר רפאלי, או, רעננו עם דוגמניות אחרות.

כל בוקר עם אורנה דץ של ערוץ 10 תרד מהאוויר תוך שבועיים בגלל מכירת אייטמים. כמו כן הרשות השנייה תגבה מהערוץ את הקנס שהנהלת הרשות הטילה עליו בעבר בנושא זה בדיוק, 440 אלף ש'.

צרות בכותרות

"המלצה למשרד הבריאות: פינוי נפגעים לבתי חולים גם נגד רצונם".
לא מדויק, וכמובן מורכב יותר. פינוי שכזה נעשה במקרים מסוימים ממילא, וייעשה כך גם בעתיד. לא מדובר בהחלטה גורפת.

לפני פיזור

המסקנות מסקריר השואה הן אלו: רוב קוראי הבלוג (51%) הם אשכנזים בני 30 לערך, קחו כמה שנים קדימה או טיפה אחורה, שמשפחתם חוותה את השואה. עוד כ-22% אף הם מתפוצות אירופה ומקושרים לשואה. למרבה הפלא אין בין משתתפי הסקריר ניצולים, כלומר אנשים מבוגרים, בני שבעים ומעלה.
מצד שני אי אפשר להסיק מסקנות מדעיות, אפילו פסאודו מדעיות, מאחר שאולי מי שמשפחתם לא הגיעה מאירופה איכשהו, בכלל התעלמו מהסקריר. בכל מקרה, אי אפשר להסיק מסקנות רק על פיו, וצריך להוסיף אותו ליתר הסקרירים. בינתיים אביא סיכום על אודות קוראי הבלוג לפי סקריריו שערכתי בינואר 2012.

ולקינוח: נגנבו חמישה 5 טונות של שוקולד נוטלה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

81 תגובות על הלך הכסף

  1. אורן הגיב:

    ווואו, כל הכבוד על הפסקול. הולם וגם מעולה מוזיקלית. לדעתי זה רעיון מעולה להספד חיובי לתאצ'ר. "היתה הרבה מוזיקה טובה" אני בטוח שאני לא מקורי.
    כמחווה החלטתי להתנזר ממזון אחר מהרשימה, להתראות ממתיקים מלאכותיים.

    אהבתי

    • mickey הגיב:

      ראיתי ת'תמונה של אלביס ונכנסתי לפאניקה שגם הוא עזב אותנו… אלביס הז לפט דה בילדינג…

      אהבתי

    • עו"ד הגיב:

      מצטרף לדעתו של אורן, לגבי אלביס קוסטלו כמובן. ואם כבר בקשה לצלמים / במאים ושאר העוסקים במלאכת הצילום בהופעות: חוץ מלהראות לנו את הפרצוף של קוסטלו מכל זווית אפשרית, שזה נחמד וכל זה, נא בטובכם לצלם גם את הידיים, ובמיוחד את יד שמאל שאחראית על האקורדים. נכון, השיר פשוט מהבחינה המוסיקלית, אבל עדיין נחמד לראות בדיוק מה הוא עושה עם הגיטרה.

      אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    דיסנצ'יק על דנקנר: כשרון מרושע

    אהבתי

    • roni הגיב:

      חייל זקן, יש לך ראש צעיר!
      כל הכבוד על האיזכור של עידו דיסנצ'יק. בתשפוכת ההילולים, טוב שיש מי שמגלה את הצד השני של התמונה.
      גילוי נאות: היכרתי את דנקנר כבוס.
      👿

      אהבתי

  3. mickey הגיב:

    את במיטבך כשאת כותבת על מעריב. הוא מוציא ממך את כל הרשעות, העוקצנות והחדות היישר אל הפוסט. טקסט מעולה – ואת כמובן צודקת, ולווט.
    לגבי בגרויות – עניין מיותר לחלוטין. אפשר לוותר עליהן. יש לאפשר לכל מי שרוצה ללמוד ב'ברסיטה. בחינות פסיכומטריות כלשהן והערכות של המורים לאחר שנה יעזרו להחליט מי ממשיך ומי נושר

    אהבתי

  4. השינויים של משרד החינוך מקבילים להתמקצעות 'ראש הסיכה' באקדמיה והעולם העסקי. ההתמחות הנקודתית הצרה יוצרת מעטים שמכירים לרוחב את המקצוע והרבה מומחים לתחומים מוגבלים וצרים. מכאן הרופאים שמומחים רק למחלת X וביולוגים שמכירים הכל על הטפיל Y שזולל את גרעיני התירס ומומחים לספרות הסקוטית במאה ה-19. התהליך גלש מעבר לשלב ההגיון והכדאיות. טעויות המומחים שלא בקיאים בחומר או מכירים את התמונה הגדולה עולות ביוקר לארגון, ללקוח ובסופו של דבר גם למומחה עצמו. המומחים שיודעים הרבה הולכים ומתמעטים.

    במערכת החינוך אימצו היועצים את טרנד 'ראש הסיכה' בהתלהבות וההורים מבולבלים. הילדים יודעים את שמו של סגן מפקד מחנה ריכוז אבל לא יכולים להציב על ציר הזמן את גירוש ספרד או חורבן בית שני או אלופי טריגונומטריה שלא יודעים מה ההבדל בין מיליארד לביליון.

    מועד פרסום המיקוד לבגרות משפיע על לימודי הרוחב במקצוע. כשדוחים את הפרסום כנראה שלא הספיקו להתכונן למבחנים הקודמים וכשמקדימים התוצאות במבחנים היו טובות. משרד החינוך וויתר לאחרונה על בגרויות במקצועות אזוטריים (בחוכמה) ויחד עם החלטה הנוכחית המהלך מסתמן מהלך שנועד לשפר את הציונים במקצועות שישפיעו על דעת הקהל.

    ההורים יקבלו בסופו של דבר חוכמולוגים מחוצ'קנים שיודעים הרבה, על פחות. מי שימצא ויביא לינק לסיכומים הישיבות של המשרד יקבל חופן מהירוק ירוק הזה.

    אהבתי

    • א א הגיב:

      ההבדל בין מילארד וביליון הוא בעיקר סמנטיקה
      ובעיקרון מילארד זה תמיד עשר בתשיעית
      וביליון זה בדרך כלל עשר בתשיעית .
      מכיוון שכמעט תמיד משתמישם בשמות הקצרים יותר.
      זשה מיליון ביליון טרליון וכו ולא במיליון מילארד ביליון ביליארד טריליון טריליארד….
      ההבדל הוא באמת לא כזה משנה.
      מה גם שבשביל זה יש את סימן החזקה.

      יש בעולם המקצועי דברים שדורשים התימחות גדולה ואין זמן להתרחב.

      בעניין לימודים – המטרה העיקרית שלהם זה ללמד איך ללמוד (בתאוריה)
      ולא ללמד עובדות מספר כמו תוכי.
      לשנן תאריכים זה לא הדבר הכי חשוב בעולם.
      ובסוף צריך להיבחן על הנושא ולכן בדרך כלל מעמיקים.
      עדיף בדרך כלל להרחיב לעומק במספר קטן של נושאים מאשר
      לגעת קצת במספר ענק של נושאים.
      ידע כללי הוא בדרך כלל לא מועיל יותר מדי מחוץ לתוכניות טלויזיה.

      אהבתי

      • יש הבדל.

        התמחות או התמקצעות אמורים להיות העמקה והרחבה של ידע בפרופורציות הגיוניות. אין שום תועלת במנתח מוח שלא יודע לשמור על הגיינה בחדר ניתוח. מסכים לגבי התאריכים וחשיפה למספר מוגבל של נושאים אבל לעניות דעתי המערכת לא מלמדת כיצד ללמוד. נהפוך הוא. המערכת והסביבה מלמדים אותם כיצד לא ללמוד.

        אהבתי

      • א א הגיב:

        המערכת מאלצת את התלמידים ללמוד לבד איך ללמוד.

        אהבתי

      • א א הגיב:

        אני יודע את ההבדל.
        אבל פשוט חושב שהוא שולי.
        בארץ שמישהו אומר ביליון הוא מתכוון למילארד או עשר בתשיעית ולא לטריליון.

        אהבתי

    • roni הגיב:

      מספר בחינות הבגרות האפשריות בארץ הוא שערוריה. לגבי הניתוח על "חוכמולוגים מחוצ'קנים" – הדברים אינם ראויים להתייחסות.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      מוזרה דעתו של היונה בנושא ההתמחות. הרי עבר את כל המהלך של לימודי המקצוע, לפני ההתמחות, ובמקרים רבים ממשיך ללמד תלמידי תואר ראשון.
      אבל שטויות, יונה לא מאמין בחשיבות ידע שהוא לא מבין בו.

      אהבתי

    • mickey הגיב:

      התמקצעות ראש סיכה היא חלק בלתי נפרד מעולם העבודה היום. קשה מאוד להילחם בזה או לשנות את זה. מה שקראו בזמנו "ידע כללי" נחשב לבזבוז זמן

      אהבתי

  5. captain beefheart הגיב:

    התיאור שלך את סביבת בית מעריב חסר מרכיב משמעותי, שמשנה את פני הדברים. כשאתה עובר ליד אבו אדהם בדיוק כשהמשאוושה יוצאת, קל להתמסטל מהריח ואף להיסחף למחשבות על רכישת עיתון כושל והקמתו לתחיה. זה ממש, אבל ממש לא רק חביתות מה שהולך שם.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      נכון

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      אבו אדהם ינוקא במושגי גשר מעריב. למעשה כל נושא מסעדת הפועלים האותנטית שליד המערכת מיצה את עצמו עוד בסגירת "כותרת ראשית". קלישאת אייטיז עם תסרוקת של תאצ'ר.
      עיתונאים פח המזמינים אוכל באפס או טלפון, וממחזרים נוסטלגיה.

      אהבתי

    • mickey הגיב:

      איזה אבו אדהם – הסנדוויצ'ים של יוסי, זה מה שהולך. פעם הוא היה אפילו שואל בנימוס לאיזה מכון אתה הולך

      אהבתי

  6. מישהי הגיב:

    הקצח מגיע דווקא מנענע, לא ידיעות.

    אהבתי

    • מישהי הגיב:

      הם עושים הגהה בדיעבד בחלקים. "ניסיונות קצח" כבר תוקן, אבל "לפני מת גזר הדין" עדיין מופיע שם, בינתיים.

      אהבתי

  7. dang הגיב:

    המהלך של פירון(או של סער בעצם?) נועד בין היתר להלחם בשוק המיקודים ששנים מגלגל כסף על מה שמערכת החינוך אמורה לספק
    ולפי דעתי יותר מכל להחזיר את האמון במערכת למי שאמורים להיות עיקרה – התלמידים

    אהבתי

  8. דליה וירצברג-רופא הגיב:

    לפי הסקריר 51% אשכנזים? ומה עם נישואי תערובת? אני דור שני ובת לאם ממוצא תימני. אגב, "דור שני" רק כי ככה זה מוגדר. למעשה אני דור וחצי. מי שמבין מבין, ומי שלא – לא נורא.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      הבנתי.
      את הבת של אבא שלך ואחותך.

      אהבתי

      • דליה וירצברג-רופא הגיב:

        תסביר לי איך הבנת את זה, כי נורא מסקרן אותי הלך חשיבה מעוות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מצטער, כאמור אני איש מספרים.
        אבא שלך ניצול שואה, לכן הוא דור 1.
        אחותך היא בתו, לכן היא דור 2.
        אם את הבת של שניהם, אז בממוצע את דור 1.5.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        סליחה, בגלל שאת הבת שלהם, זה יוצא שאת בממוצע 2.5.
        בשביל להיות 1.5 את צריכה להיות הבת של אבא שלך וסבתא שלך.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מה הרעיון לגנוב 5 טון נוטלה אחרי פסח?

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        שורשר בטעות.
        אבל עליתי על מה שיצית את מחאת הנוטלה של קיץ 2013.
        לפי הידיעה, נגנבו 5.5 טון ששווים 20,710$.
        זה יוצא 1.37 ש"ח ל-100 גר'.
        בארץ, 350 גר' נוטלה נמכר בכ-13 ש"ח, שזה 3.71 ש"ח ל-100 גר'.
        הבדל של כמעט פי 3.

        אהבתי

      • Chavit הגיב:

        ניתן להשיג בחנויות היותר זולות ב-9.99 ש' באופן די קבוע, בשקל פחות במבצעים ולעיתים עם קופון גם בפחות מזה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        עדיין יותר מכפול.
        השאלה אם הם אמדו את הערך לפי שווי ליצרן, משווק או צרכן.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        יש רק שווי ליצרן ושווי למשווק. הערך השלישי הוא עלות ליצרן.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        זה היה בשביל אורן.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        עכשיו את מתפלפלת איתי על טרמינולוגיה כשאנחנו מדברים בדיוק על אותו הדבר?
        חשבתי שאת אחותי למספרים.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        לא אכפת לי מהנוטלה. אמרתי לך, זה בשביל אורן. הוא נהנה מזה שאנחנו מתווכחים בזמן שאנחנו בערך באותו צד.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        עכשיו אתם מלקקים נוטלה אחד מהשניה לכבודי.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        סאדיסט קוראים לזה.
        הוא גם קינא ביחסים שלי עם ולווט, לכן גם מזוכיסט.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        קנאת פיי

        אהבתי

      • א א הגיב:

        אולי יש לה אחים/אחיות שהם ניצולים אבל היא נולדה אחר כך.

        אהבתי

      • דליה וירצברג-רופא הגיב:

        כדי שלא תמשיכו להפיץ ברשת הבלותות, אסביר ש"דור וחצי" הוא מטפורה ותו לא. מאחר שאבי הניצול הוא גם קרבן שואה (שגם המיט עלינו סוג של שואה), אני "פחות" מדור שני. וכדי לא לתת לכם קרקע פורה לדברי הבאי על מה זה ניצול שהוא גם קרבן, אתם מוזמנים לקרוא את זה.

        אהבתי

      • דליה וירצברג-רופא הגיב:
      • מישהי הגיב:

        האמירה המוזרה והמסתורית שלך הפכה את ההבלותות לבלתי נמנעות. הסיפור שלכם עצוב מאוד ומרתק.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        תודה על הסנגוריה, אבל אני מודה באשמה ולא נותר לי אלא לבקש את רחמי בית המשפט.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        כאשר אתה מתיצב בפני השופט, זכור. בגרות בלתי ממוקדת לא תעזור, עדיפים כיפה וזקן. את הטריגו ושות' שמור לזירת ההחלקה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני חושב שכבר הוכחתי מעבר לכל ספק שבגרות זה לא הצד החזק שלי.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        סיפור מרתק (האם הספר של אביך זמין בפורמט דיגיטלי?) אבל ההקש הפסיכולוגי לקוי. ניצולי שואה אינם אובדניים יותר מאחרים וגם תפקודם כהורים אינו שונה מזה של אחרים מאותה תפוצה.

        אהבתי

      • דליה וירצברג-רופא הגיב:

        איפה מצאת שעשיתי היקש פסיכולוגי? איפה ראית שאמרתי שניצולי שואה אובדניים יותר מאחרים או שתפקודם כהורים שונה?

        אבל אם כבר מדברים, לא מעט ניצולים שכתבו את זיכרונותיהם "מוקדם מדי" שמו קץ לחייהם. הרוב נעלו את הזיכרונות בכספת עד שהתבגרו והתחזקו, ורק אז התפנו לעסוק בכך.

        אמר על כך חורחה סמפרון (חיברתי את הערך בוויקיפדיה) בספרו "הכתיבה או החיים": "כמין סרטן זורח טרף הסיפור שעקרתי מזיכרוני, פירור אחר פירור, משפט אחר משפט, את חיי […] לא משום שלא הצלחתי לכתוב: אלא משום שלא הצלחתי לשרוד מן הכתיבה. רק התאבדות עשויה הייתה לחתום, לשים קץ מרצון לעבודת האבל שלא הסתיימה: שאינה ניתנת לסיום".

        לא ניתן בשלב זה להשיג את הספר בפורמט דיגיטלי.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        המאמר, שמתבסס על עדותך, קושר בין התאבדותו של אביך, עליו השלום, לבין השואה. יתכן שכך הדבר, אבל ניתן לטעון במידה שווה של צדק שחוויות של ניצול שואה יגבירו את התאווה לחיים וימנעו התאבדות. אין שום עדות אמפירית שמאששת את אמירתו של סמפרון. הנסיון הפרטי שלי, למשל, מעיד על ההפך מזה.

        אהבתי

  9. שועלן הגיב:

    אסביר את האיוולת בתור מישהו שהיה שם בדיוק כשהתחילו את המיקוד.
    בראשית היו הבגרויות.
    באמצע שנות ה-90, החליטו שזה יותר מדי עומס על התלמידים, והוחלט (נדמה לי שר החינוך אמנון רובינשטיין שנישא על הכתפיים מילולית) שכל שנה תהיה הגרלה שתקבע באיזה 4 מ-7 מקצועות החובה תערכנה בחינות בגרות (כאשר בשאר ה-3 הציון ייקבע לפי בחינת המתכונת, שהיא למעשה בחינת בגרות פנימית של הבי"ס שמשמשת בד"כ לחישוב ציון המגן).
    כמובן שתמיד פיללו שמתמטיקה תצא בחוץ.
    לאחר מעט מאוד שנים כאלה, החליטו (המר?) שלא הגיוני שבשנים מסויימות לא תערכנה בחינות בגרות ארציות במקצועות קריטיים כמו מתמטיקה ואנגלית, כי בין השאר זה יוצר אי-שיוויון בציונים בין שנתונים ובין בתי ספר שמשפיע על סיכויי הקבלה לאוניברסיטה, ואז הגיעו לפשרה הגאונית הבאה:
    נשמור על היחס הקדוש 4/7, רק שנפזר אותו על כל המקצועות. כלומר, בכל מקצוע לא נבחן על 3/7 מהחומר הנלמד.
    כמובן שהגישה אז היתה שלא יעלה על הדעת לא ללמד בכלל 3/7 מהחומר, אלא רק בסוף השנה לפני הלימודים האינטנסיבים למבחן עצמו לפרסם איזה חומר לא ייכלל בבחינה.
    המטרה היתה אך ורק להקל על עומס החומר בבחינה, אך עדיין לחשוף את התלמידים לכל החומר במהלך השנה.
    הרעיון המעוות הזה הביא כמובן לתופעת נותנים אצבע רוצים את כל היד, והנה, התלמידים שלנו סוף סוף קיבלו את כל הפיסט.
    כמובן שעוד כמה שנים שוב יתלוננו על לחץ בבגרויות, ואז שוב יקצצו 3/7 מהחומר.
    זוהי סדרה הנדסית שאני מקווה שגם למי שסדרות יצאו במיקוד ברור לאן
    היא מתכנסת.

    אהבתי

    • יפה. הסברת בשלוש דקות את התהליך שהביא ליער האורנים שצמח סביבנו.

      אהבתי

    • א א הגיב:

      גודל החומר הנלמד צריך להיות גודל הגיוני.
      יש הגיון שלא לבחון את הכל בסוף שנה (אפשר לראות סקר ולהוריד נושאים שיצאו קל מדי א קשה מדי)
      בגדול הבגרות עצמה זה סוג ענתיקה ואפשר בלעדיה לגמרי.
      שכל בית ספר יבחן איך שהוא רוצה ושאוניברסטאות ילכו לפי מוניטין של בתי ספר או סטטיסטיקה של הצלחות בוגרים .
      אפשר לשלב בזה פסיכומטרי או מבחני כניסה.

      אהבתי

      • מישהי הגיב:

        שכל בית ספר יבחן איך שהוא רוצה ושאוניברסטאות ילכו לפי מוניטין של בתי ספר או סטטיסטיקה של הצלחות בוגרים .

        נשמע כמו רעיון מגדיל פערים.

        אהבתי

      • א א הגיב:

        בשביל זה יהיה גם פסיכומטרי ומבחני קבלה לכאלו שקיבלו ציון ממש טוב בבית ספר לא טוב.
        הרעיון הזה כמובן צריך להשתלב אם אפשרות בחירה בבתי ספר להורים – או אם שיטת ואטצ'רים או עם הפרטה כוללת.
        לאוניברסיטה אין מבחן ארצי בסוף-
        התואר של מי שמסיים אותה תלוי בעיקר במוניטין שלה.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        פסיכומטרי לבדו הוא לא אינדיקציה טובה מספיק. מבחני קבלה הם לא הוגנים אם לא היה יישור קו של בתי הספר קודם לכן, נגיד לפי החומר לבחינת הבגרות האחידה. אנשים שגרים בשדרות לא יכולים לשלוח את הילדים שלהם לביה"ס הטוב בתל אביב, גם אם יש אפשרות בחירה. ומה לדעתך יקרה באותם בתי ספר טובים? הם הרי לא יוכלו לקבל את כולם לא משנה כמה פרטיים הם יהיו. גם אם הקריטריון לקבלה לא יהיה קשור לכסף (כן בטח) עדיין יהיה כאן אי שוויון משווע.
        ההשוואה בין אוניברסיטאות לתיכונים מופרכת. יש הרבה פחות וכל אחת מקבלת הרבה יותר סטודנטים. לא כולם חייבים ללמוד באוניברסיטה. מלכתחילה מתקבלים לשם רק כאלו שעברו רף קבלה כלשהו. המוניטין של האוניברסיטה אמנם משפיע, אבל גם הציונים, והחל מתואר שני בעיקר איכות העבודה של הסטודנט.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        שכחתי להוסיף שגם מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה לא חייב לעשות זאת בזמן מוגדר כמו בתיכון.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        והוא בוחר את האוניברסיטה בעצמו, לא תלוי בהורים שלו לשם כך.

        אהבתי

      • א א הגיב:

        דבר ראשון אני רוצה לציין שהחשיבות של שיוויון היא מופרזת.
        המטרה היא לקדם את כולם. כמה שאפשר.
        לבתי ספר צריך להיות סיבה להשתפר.
        אם צריכים לאזן בין תנאי קבלה ובין רצון להרויח.
        ולהעסיק מורים טובים. ולהתאים את הסילבוס לחתך אכלוסיה שהם מעונים כלקוחות.

        מה ההבדל בין בתי ספר שלא מכינים אנשים כמו שצריך למבחני כניסה ולבתי ספר שלא מכינים טוב לבגרויות?

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        לא מדובר כאן על שוויון בהכנסה, מדובר על שוויון הזדמנויות. הלקוחות הם כולם, לא רק חתך האוכלוסיה המועדף על הנהלות בתי ספר. הגבתי לרעיון שלך שלמוניטין או הצלחות קודמות של בתי ספר יהיה משקל בקבלת התלמידים שלהם לאוניברסיטה, לא למבחני הכניסה.

        אהבתי

      • א א הגיב:

        גם עכשיו אין להם שיוויון הזדמנויות.
        בתי ספר גרועים לא מכינים תלמידים לבגרויות או לאוניברסיטה שאחר כך- יש כאלו שעוזרים לתלמידים לרמות לבגרות ויש כאלו שפשוט מלמדים רק בשביל הבגרות.
        זה עושה את בתי הספר ללא יותר מאשר מכונת ציונים במקרה הטוב ושירות בייביסיטר מסובסד לנוער במקרה הרע.
        ברגע שהקיום של בית ספר יהיה תלוי באיכות שלו תהיה להנהלה שלו מוטיבציה אמיתית לשפר את המצב ולא רק לשמר סטאטוס קוו נוח.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        אני לא חושבת שיש שוויון הזדמנויות. אני חושבת שהגישה של קבלה לאוניברסיטה לפי בתי ספר רק תעשה את המצב גרוע יותר.

        אהבתי

      • א א הגיב:

        כבר היום איכות הבית ספר מכתיבה הרבה לסיכויים של מי שיוצא מהם.
        אני חושב שלתת לבתי ספר תמריץ להשתפר ישפר את המצב.
        סטאנדרט לאומי הוא לא תמיד דבר טוב.
        ואף אחד לא קבע שהחומר הנלמד הוא המבחנים כפי שהמדינה קובעת אותם הם הדרך הכי טובה ללמד ולבחון- אני בעד יוזמה.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        שוב, אני לא חושבת שהמצב היום הוא אידיאלי. מאוד סביר שיש צעדים שישפרו את המצב. אני לא יודעת מהם, אף פעם לא התעסקתי בזה. אני בטוחה ברמה סבירה שקבלה לאוניברסיטה לפי איכות של בית ספר, לא משנה איך מודדים את האיכות הזאת, אינה צעד כזה.

        אהבתי

      • א א הגיב:

        רמת הבית ספר היא רק אחד מהפקטורים.
        הציון שלך שם הוא גם פאקטור
        ואפשר לעשות פסיכומטרי למי שבא מבתי ספר עם מוניטין חלש.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        לפי דעתי היא לא צריכה להיות אחד מהפקטורים.

        אהבתי

      • א א הגיב:

        אם רמת בית הספר היא לא רלונטית
        אז למה שתהיה להם מוטיבציה להשתפר?
        למה שלא פשוט יתנו מבחנים קלים במיוחד?
        הרעיון הוא איך בתי ספר יכולים להיות יותצר חופשיים ממשרד החינוך ולהחליט בעצמם מה הם מלמדים.
        ובו בזמן להכניס תחרות אמיתית לתחום.
        האם זה הולם שחומר הלימוד יקבע על פי מי שיושב במשרד החינוך ולא לפי הרצון של ההורים והתלמידים ?

        עוד משהו
        המוניטין של בחינות הבגרות מבחינת האוניברסיטאות הוא די נמוך.
        בדרך כלל הפסיכומטרי הוא הרבה יותר משפיע מהבגרות.
        בגרות נמוכה יכולה להרוס- אבל בגרות טובה לבד היא ממש לא מספיקה.

        ובנתיים הבגרות רק מפריע לתהליך הלמידה של הבית ספר שרק דואג איך לשפר את היכולת של התלמידים לענות על הבגרות ולא את היכולת של התלמידים להתאים לאקדמיה או לחיים.
        הבגרויות הם בהרבה מובנים ביזבוז גדול מאוד של זמן וכסף.
        לכן לדעתי צריך לחשוב על אלטרנטיבה.
        ולדעתי היא לתת לבתי הספר להחליט על הסילבוס והמבחנים בעצמם.
        ולתת להורים ולתלמידים להחליט.
        אולי אפילו להפריט את כל בתי הספר התיכוניים או שיטת ואטצ'רים.
        מרחק הוא לא כזה עניין-
        מדובר כבר בילדים גדולים ואפשר להתחיל שעה קודם ולספק אוטובוסים
        או רכבות אפילו.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        אני רציתי לענות כבר קודם, אבל לא היתה לי אנרגיה לתשובה מפורטת. אז הנה, באיחור קל.

        אם רמת בית הספר היא לא רלונטית אז למה שתהיה להם מוטיבציה להשתפר?

        כבר עכשיו רמת בית הספר היא כן רלוונטית. לתלמידים מבתי ספר פחות טובים סיכוי נמוך יותר לממש את הפוטנציאל שלהם.

        למה שלא פשוט יתנו מבחנים קלים במיוחד?

        כי אז יתגלו ההבדלים בבחינות הארציות, בגרויות למשל.

        הרעיון הוא איך בתי ספר יכולים להיות יותצר חופשיים ממשרד החינוך ולהחליט בעצמם מה הם מלמדים. ובו בזמן להכניס תחרות אמיתית לתחום.

        למה? זאת בטח לא המטרה. מה מבטיח שזה האמצעי להשיג את המטרה? נגיד שהיא העלאת רמת החינוך ויצירת הזדמנויות לכל התלמידים.

        האם זה הולם שחומר הלימוד יקבע על פי מי שיושב במשרד החינוך ולא לפי הרצון של ההורים והתלמידים ?

        בהחלט! אפשר לאפשר חופש מסוים מן הסתם, ואני באמת לא יכולה לומר עד כמה. אבל בהחלט רצוי שכל בתי הספר יהיו מחויבים לאיזשהו בסיס ברמה ארצית שנקבע על ידי אנשי מקצוע ולא על ידי ההורים והתלמידים.

        המוניטין של בחינות הבגרות מבחינת האוניברסיטאות הוא די נמוך.
        בדרך כלל הפסיכומטרי הוא הרבה יותר משפיע מהבגרות.
        בגרות נמוכה יכולה להרוס- אבל בגרות טובה לבד היא ממש לא מספיקה.

        לא נכון. עבור מקצועות עם דרישה נמוכה מספיקים ציוני בגרות כדי להתקבל. על פי מה אתה קובע שהפסיכומטרי "הרבה יותר" משפיע מהבגרות כאשר הם נמדדים בסקאלות שונות לחלוטין?

        ובנתיים הבגרות רק מפריע לתהליך הלמידה של הבית ספר שרק דואג איך לשפר את היכולת של התלמידים לענות על הבגרות ולא את היכולת של התלמידים להתאים לאקדמיה או לחיים.

        היכולת של תלמידים להתמודד עם בגרויות בהחלט קשורה ליכולת שלהם להתמודד עם העולם האקדמי, גם אם קיימות הכנות יותר טובות לכך.

        אני רוצה לחזור לעניין שממנו התחלתי. אתה מציע הפרטה ואפשרות בחירה של תיכונים. אני לא בעד השינויים האלו, אבל אם מחליטים להכניס כאלו אפשר לעשות זאת ללא נתינת העדפה באוניברסיטאות לבתי ספר "טובים". לא משנה מה השיטה במערכת החינוך הממלכתית, העדפה כזאת תדפוק את התלמידים מבתי הספר הלא איכותיים פעמיים. הם גם יהיו בעדיפות נמוכה מלכתחילה, וגם יהיה להם קשה יותר להתמודד עם בחינות הכניסה לאוניברסיטה כי ביה"ס שלהם הכין אותם פחות טוב. ככל שאני חושבת על זה הרעיון נראה לי גרוע יותר.

        אהבתי

  10. אורן הגיב:

    בתור מי שלא מיקד, הגריל או גרד בגרויות, אשתפכם בהשכלתי הרחבה.
    בר רפאלי דומה לתאצ'ר. מ.ש.ל.

    אהבתי

  11. JewBoy הגיב:

    פיטורים וצמצום שכר בידיעות, נכנסו תחת חשדות להדבקות בשחפת:

    עוד בענייני ידיעות אחרונות: מכתב הגנה שהגישה קבוצת "ידיעות תקשורת" בתגובה לתביעת עובד שפוטר מעבודתו באחד המקומונים, עולה כי הקבוצה פיטרה בחודשים האחרונים ולקראת תחילת השנה הנוכחית כ-30 עובדים ברשת המקומונים שלה, הקטינה משרות של אחרים וצמצמה את משכורות הפרילאנסרים

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s