הקיצוצים
"ימי הביניים" היא הכותרת הדו משמעית שמעניק הארץ לימי כלכלה מקולקלת אלו, עם מעין פרויקט מיוחד בעמודי החדשות.
מוטי בסוק על הגזירות שהשר בחר להשמיט מהודעתו לציבור. סמי פרץ על הגזירות.
יוסי ורטר על כאבי הבטן של בכירי האוצר. אבל למה ורטר חושב שהשימוש של לפיד בפייסבוק "רהוט"?
רק בריאות וביטחון
הפלרת מי השתייה תיפסק. בכותרת הראשית של מעריב כותב על כך אביב לביא, שחזר בגדול, מאמר פרשנות.
שושושושו: גילי כהן הסתקרנה מהמודעה של חיל מודיעין, על קצין לתפקידים מיוחדים. הנה עזרה מסבא גוגל.
(התודה לקמ"ן או קת"ם שועלן).
יום הזיכרון
הרמטכ"ל יניח דגלון על קבר החלל האחרון גם אם הוא לא יהודי.
מספר חללי צה"ל: 23,085.
מיום הזיכרון שעבר נוספו עוד 92 חללים: 37 הם חיילי צה"ל, 12 שוטרים, ו-43 נכי צה"ל שנפטרו כתוצאה מנכותם (ציטוט מהודעת משהב"ט).
ה-37 לא נהרגו בפעילות מבצעית בהכרח, אלא גם בתאונות ובהתאבדויות, אבל ההגדרה נשארה בעינה: "חללים".
אמנון לורד: הכבאים שנהרגו בשריפה בכרמל לא צריכים להיות כלולים ברשימה הזו. מתברר שאין מי שינציחם.
(על עניינים דומים כתב גם פוסט אורח לפני שנתיים, זכה לנאצות, והנה תגובתו, כולל קישור לפוסט המריבה).
למות בעד ארצנו, סרט על תרבות השכול, בבימויו של אבי המי, ישודר מחר, מוצ"ש, 13 באפריל, 23:00, ברשת, ערוץ 2, במסגרת "רצועה מהחיים" של הרשות השנייה.
אסא כשר: רע למות בעד ארצנו.
אלון עידן כותב שרק אדם מפוחד עומד בזמן הצפירה כשהוא לבד בביתו. ואני אומרת, להפך, אולי זה דווקא מי שלא עושה את הדברים מצוות אנשים מלומדה, אלא באמת חושב שיש ערך טקסי לעמידה.
משתכשכים בביצה/ אמנון דנקנר
אביב הורביץ, בעל המותג מי נגד מי, הקדיש את כל המדור לאמנון דנקנר.
מאז שכתבתי לא"ה שיקצר את מדורו הוא האריכו כפליים. מתברר שקוראיו מאוד אוהבים מדורים ארוכים, ואני היא היחידה המתמרמרת.
מדורו זה מכיל 5,854 מילים. זה לא הכל. השבועות הקרובים יוקדשו אף הם לסיפורי דנקנר.
שתי הערות:
המחזה של דנקנר ושל איריס לעאל נכתב ב-2010 ולא בשנתיים האחרונות, כפי שכותב הורביץ. הוא מעולם לא הועלה, והשאלה היא למה. בשבתרבות, כך סיפרה טל שניידר בפייסבוק, אמר נועם סמל כי דנקנר ביקש ממנו לבטל את העלאת המחזה. הגיב על כך הלל סומר ואמר שזו גרסה מסולפת של הדברים, וכי סמל עצמו הוא שעוצר את העלאת המחזה. בקיצור, למה לא עולה המחזה של דנקנר ולעאל?
והערה שנייה: הורביץ מספר על פיטורי ליסה פרץ, עורכת גלריה, מעריכת סגנון
יום מעונן אחד, בחורף 2003, זומנה עורכת "סגנון", ליסה פרץ, ללשכתו של דנקנר. ללא יותר מדי היסוסים, הוא הודיע לה כי עבודתה מופסקת לאלתר, בשל חוסר שביעות רצונו. פרץ עזבה בזעם את בית "מעריב", ואילו יעל פז-מלמד, שממנה ביקש דנקנר יום קודם להחליף את פרץ כעורכת "סגנון", נכנסה מיד לפעולה… אלא … שבערבו של אותו יום, 27 שעות בלבד אחרי הדחתה הדרמטית של קודמתה פרץ, דנקנר חזר בו. הוא התקשר לפז-מלמד, הודיע לה שהחליט להחזיר את ליסה פרץ…
נשאלת השאלה, אביב (תרשה לי לקרוא לך אביב?), מה קרה באותן 27 שעות? זו הגרסה שאני קיבלתי בזמן אמת (אני לא יכולה לחתום עליה, כי לא הייתי נוכחת, אבל):
אחרי שפרץ עזבה בזעם את בית מעריב היא התעשתה, התקשרה לדנקנר (כנראה), וביקשה לפגוש אותו כדי להציג את עמדתה. על פי הגרסה הזו פרץ ודנקנר תיאמו פגישת עבודה במסבאה/מסעדה/בר/פאב/ בית קפה/ פיצוציה כלשהם בעירנו היפה (ייתכן שהיו במפגש הטעון שחקני חיזוק מטעם שני הצדדים), ועל רקע וויסקי או יין או תה צמחים פרץ שכנעה אותו שהיא האדם המתאים לעריכת סגנון. בעקבות הפגישה פרץ ודנקנר הפכו לחברות הכי טובות.
בגלריה של היום אין הספד של פרץ, שאינה כותבת כמעט יותר, אלא רק כמה מילים על העלובים המספידים, של דפנה ארד.
כאמור, רבים התקשרו למיין השבוע, מחכים למוצא פיו של רון מיברג בעניין דנקנר. מיברג מעדיף לשתוק בינתיים. מדורו הנוכחי בסופהשבוע מוקדש לחברים של הוריו.
סופהשבוע מביא שוב את המדור של דנקנר מ-1 במרץ (הנה כל המדורים), על המפגש שלו בגיהנום עם שאול אברון, בן כספית כותב עליו מדור נרחב שכותרתו "גאון ונדיב ואכזר", ליאורה כותבת לו מכתב, וניר קיפניס מספר איך שינה את חייו בזכות טוריו.
נרי ליבנה מצטערת שלא השלימה איתו.
ידידיה מאיר בבחדרי חרדים מספר איך חיכה לטלפון המיוחל ממנו.
קלמן ליבסקינד במוספשבת כותב מאהבה ומשמיץ את המשמיצים.
נשים נשים
ירון לונדון סיפר ביום רביעי שהמערכת שלו לא הצליחה למצוא עמדה מנוגדת לעליהום על ברק אובמה, שדיבר על חברתו הדוברתתובעת היפה. אז טל שניידר ישבה לבד באולפן עם לונדון. הא. דווקא אני צידדתי באובמה.
תרבות
ישי פרידמן כותב שייתכן שחמש מצלמות שבורות יוקרן בבתי ספר. נו נו, אני כבר רואה את הקמפיינים שיתחילו לרוץ נגד העניין.
הידיעה מופיעה גם בשער מקור ראשון.
לפני פיזור
מזל שאני מנויה על כל כך הרבה עיתונים. כך אוכל לחלק לשארית חבריי שרשראות דגלונים.
העיתון היחיד שלא צורפה לו שרשרת הוא מקור ראשון דווקא.
ולווט אנדרגראונד 
חשבתי ש"23,085" בכותרת זה מניין המילים ב"מי נגד מי" של אביב הורביץ. אז אוסיף את הסנט שלי: אני מאושר מאורך מדוריו. מאושר. שלא יקצר מילה. גם לחכות להם שבוע שלם וגם לחשוב שהוא יתחיל לקמץ במילים, לא מתאים לי. זה המקום שבו האינטרנט באמת יכול לנצח את הדפוס: באורך. "עונג שבת" של גיא חג'ג' מכיל אלפי מילים כל סופ"ש. אצבעות שחורות שלך. ועכשיו גם "מי נגד מי". זה הכיוון הנכון, לטעמי.
אהבתיאהבתי
כשלא הולך אז לא הולך 😦
אהבתיאהבתי
הארץ מסביר את הפרספיקטיבה של גדעון לוי.. פחחח, פעם לשינאת יהודים היה סטייל.
אהבתיאהבתי
עוד באותו נושא: http://mida.org.il/?p=8748
אהבתיאהבתי
וטפ
אהבתיאהבתי
איך זה שהאנושות שואלת את עצמה את השאלה הזו כ"כ הרבה שנים ועוד לא מצאה תשובה.
אהבתיאהבתי
יש תשובה, אך אנשים מפאקקים בלי אמצעי הגנה, ויוצרים פאקים קטנים חדשים.
אהבתיאהבתי
אני מתלבט אם זה אבולוציה או בריאתנות.
אהבתיאהבתי
כדאי אולי להזכיר, לכל העיתונאים שמדברים על ההפלרה, כולל רוני לינדר גנץ מדה מרקר, שההפלרה מוסקפת בעיקר בזכות עיתונאית אחת מערוץ אחד שעשתה תחקיר ארוך ומקיף על הנושא הזה לפני שבועיים.
כשמגיע קרדיט, מגיע.
אהבתיאהבתי
קטי דור, אגב.
אהבתיאהבתי
קטי דור עשתה כתבה לאחר שהנושא נלעס ונטחן ולא הגיע לעמודים הראשיים. אם קרדיט ראוי להוסיף כוכבית.
אהבתיאהבתי
הקרדיט הוא על השינוי. המובאות שהבאת מהעבר רק מוכיחות את זה שהכתבה שלה היא שהביאה להפסקת ההפלרה ובטח לא הכתבה של אביב לביא.
אהבתיאהבתי
הטור של הורביץ לא ארוך, הוא קריא ומעניין. נושא הפרופורציה הפעם היה הרצון לא ליפול למלכודת של אחרים, ולדבר בעיקר על דנקנר ופחות על עצמו.
כמובן שהיה נושא חשוב בנוגע לעצמו. הכחשת הדעה הרווחת, שדנקנר הדליף לו כאשר ערך את מעריב. האמת הורביץ לא שכנע שדנקנר לא הדליף לו דרך אדם שלישי, למעשה לא הוכיח שהדבר לא נמשך עד החיום.
נ.ב. לונדון התכוון לבעלי דעה המבינים על מה הם מדברים (לפחות כמו שניידר).
נ.ב.נ חבל שכשאת מודה סופסוף לשועלן, הוא יודע את המקור האמיתי, אכן חתיכי מצידך.
אהבתיאהבתי
יש לי הרגשה שאני יודע על מה אתה מדבר, אבל אני רוצה לשמוע את זה ממך.
אהבתיאהבתי
נסיון יפה, לא יעזור.
אהבתיאהבתי
אז מה המסקנה שלך עכשיו?
אהבתיאהבתי
😯
אהבתיאהבתי
אני כבר לא בטוח שאנחנו על אותו גל.
אהבתיאהבתי
בסדר, מגיע לי קרדיט כפול.
אהבתיאהבתי
אה, אגב ולווט, קאמלה האריס היא התובעת של מדינת קליפורניה ולא דוברת. סתם כך לידיעתך, את היפה זכרת. סוג של הוכחה.
אהבתיאהבתי
אולי שמישהו יגיד כבר את האמת שהיא בכלל לא כזאת יפה.
האם אובמה היה אומר אותו דבר אם היא היתה בלונדינית צחורת עור?
אהבתיאהבתי
שועלן, אתה סתם מטריל, וחבל.
אהבתיאהבתי
כולם מסתכלים על זה ממימד מגדרי, אני רואה שם דווקא מימד גזעני (לא בקטע רע, אלא בקטע של שותפות לאותו שבט).
אהבתיאהבתי
אה, כי אם היה מחמיא ללבנה היה זוכה ללינץ'(איפה הימים שמחמאה לאישה היתה מסוכנת לא בגלל הפמינסטיות האיומות).
אהבתיאהבתי
זהו, שלא היה מחמיא כך לו.
אהבתיאהבתי
(לאורן) זה נכון, תודה. פליטת קולמוס. רק דבורים ודוברים, דוברות ודבורות בראש שלי.
אהבתיאהבתי
כמי שערכה כתבה או שתיים בחייה, ובקיאה באורכי כתבות/ טורים/ מדורים/ ביקורות היטב, הריני לעדכן אותך במספרים: אין טור שאורכו כמעט 6,000 מילה. גם כתבות באורך הזה ניתנות במשורה. זוהי כתבה ארוכה מאוד מאוד.
בפרינט, קל וחומר ברשת.
העובדה (או ליתר דיוק הערכתך) שזה קריא ומעניין לא סותרת את העובדה שעליה אין אפשרות לחלוק, שמדובר בטקסט ארוך מאוד. מאוד.
באשר לנ.ב.ים: היזהר כשאתה צועד ברחובות חשוכים.
אהבתיאהבתי
"
יוסי ורטר על כאבי הבטן של בכירי האוצר. אבל למה ורטר חושב שהשימוש של לפיד בפייסבוק “רהוט"
אין בקישור כלום זולת פרסומת. אז לא אדע מה ורטר חושב. לא נורא . גם אחרים חושבים.
אהבתיאהבתי
לפיד לא דואג לקישורים לפריפריה, באמת כתוב שם על כך.
אהבתיאהבתי
הארץ, עיתון שקידם את ה"שוק החופשי", את ההפרטה ואת הקפיטליזם נשמע לאחרונה כסוציאליסט. שלא יבלבלו את המוח עם גאגתם לשכבות החלשות. וקודם כל שיתיחסו כראוי לעיתונאים ולעובדים שלהם.
אהבתיאהבתי
התוכלו להאיר את עיניי ולהסביר לי מה/מי עומד מאחורי ההחלטה של "ידיעות" לא לפרסם בעיתון ובynet את פרשיית הרמטכ"ל והדגלון??מי מקושר למי?
אהבתיאהבתי
כתוב, אבל בתוך הידיעה המרכזית של ע' 2 (פסקה אחרונה בטור הראשון).
אהבתיאהבתי
אני כבר מתחיל בקמפיין, 5 מצלמות הוא סרט תעמולה ולא קשור כלל לתעודה, וגם לא סרט איכותי, למה לעזאזל שיראו אותו בביה"ס?
אני גם לא מבין מה הבעיה שצה"ל מגיע לביה"ס? יש גיוס חובה. השירות בצה"ל הוא תרומה לחברה, אז מה בדיוק הבעיה?
רולניק כתב אסופה של שטויות. ב-2003 אגב, בוטלה הפנסיה התקציבית, אז ההתחייבות של המדינה יכולה רק לקטון. מה לעשות שחתמו על הסכמים עם אנשי הקבע, שהסכימו לעבוד בתנאים הנ"ל, ועכשיו הוא רוצה לעשות להם תספורת? המדינה הרי נהנתה מכך שלא הייתה צריכה להפריש להם לפנסיה ולקרן השתלמות אז, ופתאום כשצריך לשלם את החשבון זה לא בסדר.
בנוסף, הוא גילה את אמריקה והודיע שהעלאת המע"מ מעודדת העלמת מיסים, זה כמובן נכון. אבל, למה רק מע"מ? עכשיו מעלים את מס הבריאות, מס הכנסה ומס חברות, כל אלו הם מיסי עבודה וזה מעודד לעבוד פחות או להקים חברה במקום אחר. לפחות המע"מ הוא מס צריכה, והעלאה של אחוז היא ממש לא נוראית.
כולם מדברים על הגזירות והגזירות, ולפיד והפוליטיקה החדשה ישנה.
דיון כל כך רדוד. הוא לא אחראי לגירעון ובסופו של דבר לקח את המשרה הקשה והראויה. אין דרך אחרת להביא כסף בטווח הקצר, אז עדיף שקשקשננו ישתקו קצת.
אהבתיאהבתי
הפנסיה התקציבית לא בוטלה אלא גדלה. הפנסיה הצוברת חלה רק על התשלומים מגיל 67. מיום הפרישה ועד לגיל הפנסיה הרשמי משולמת פנסיה תקציבית. בנוסף, הפנסיה של אנשי מערכת הביטחון מחושבת לפי השכר האחרון בעוד שבזו של בני תמותה בעלי פנסיה רגילה (צוברת) השכר הממוצע הוא הקובע. תרגיל נוסף של קוסמי הכלכלה הבטחונית הוא זחילת דרגות כלפי מעלה. תפקיד שמבוצע היום על ידי סרן יבוצע בעוד 10 שנים על ידי אלוף משנה. ב16 השנים האחרונות צמח השכר הריאלי בצבא ב-40%. השכר הנומינלי של חיילי הסדיר לא עלה כלל באותה תקופה. כשתזכה לשלוח בן/בת לצבא תגלה שמדובר במס כספי לא מבוטל שמוטל על ההורים.
אהבתיאהבתי
לגביי זחילת הדרגות, ייתכן, לא מבין בזה כלום.
עלייה ריאלית של 40 אחוז ב16 שנה, ממש לא נשמע לי הרבה.
נושא שכר החובה הוא שערורייה, אבל לדעתי הולכים לפתור אותו בקרוב.
לגביי הפנסיה התקציבית, מהפרישה מצה"ל ועד גיל הפרישה הרשמי, הסכומים נמוכים יותר משמעותית ממה שהיה קודם.
צריך להחליט מה עושים עם האנשים, כי אם מכריחים אותם לפרוש (ובמקומם מעסיקים אדם צעיר וזול יותר משמעותית), הסידור הזה נשמע לי הוגן (וגם זול יחסית למדינה, כי ברור שהעסקתם בגיל מבוגר היא יקרה מאוד ולאו דווקא פרודקטיבית).
אהבתיאהבתי
שוב טעית. הכסף המופרש לפנסיה הצוברת מגולם במשכורת ולכן מדובר בתעלול חשבונאי ותו לא, אין בכך שום חיסכון או שינוי. הבעיה היא במספר שנות הפנסיה שלא קטנו כלל חרף נסיונות ההטעיה של מערכת הבטחון.
לגבי פרישה של מבוגרים יקרים כנגד קבלה לעבודה של צעירים זולים שוב מדובר באיוולת שאפשר למכור רק לצעירים חסרי דעה.
בן אדם בשנות ה40 שלו הוא בשיא יכולתו המקצועית. אחד הגורמים לכך שאנשים בגיל 50 מתקשים למצוא עבודה היא ההשקפה שאתה מביא שצבאנו המפואר טורח שוב ושוב להפיץ.
לטענתך, שמקורה כמובן בצבא, צעיר זוול מחליף מבוגר יקר. בפועל צעיר חסר נסיון מחליף מבוגר בעל נסיון ושניהם מקבלים שכר. כלומר שני אנשים מקבלים שכר עבור אותה משרה שמבוצעת בפחות יעלות מאשר מקודם.
נראה מה תכתוב בעוד שנים מספר כאשר יפטרו אותך בטענה שאינך פרודוקטיבי ויביאו במקומך צעיר בשכר מינימום.
אהבתיאהבתי
למיטב ידיעתי הפיק המקצועי נדד בעשור האחרון לכיוון ה -50.
אהבתיאהבתי
מעניין איך בדיוק טעיתי. אם אתה טוען שמשולמת משכורת כפולה, זו כמוהן
אהבתיאהבתי
אתה יורה צרורות לכל עבר, זה לא מה שאמרתי.
טעיתי כשאמרתי שהפנסיה התקציבית בוטלה לחלוטין, אך היא קוצצה בצורה מאוד משמעותית, ואלא אם הצבא גדל בעשרות אחוזים אין סיכוי שהתחייבויות המדינה תגדלנה.
לא טענתי שעובדים מבוגרים פחות פרודקטיבים מצעירים, אלא יותר יקרים.
כמו כן, גם כתבתי שצריך למצוא פתרון לאנשים שמאלצים אותם לפרוש בגיל צעיר יחסית, לא הבעתי עמדה, האם צריך להשאיר אותם עד גיל פרישה או כמו המצב הנוכחי. מה שכן אמרתי, שהפתרון הנוכחי של פנסיית גישור בהינתן המצב הנוכחי נשמע לי הוגן, ולא בהכרח יקר יותר מהאלטרנטיבה (הערכה, אני לא מכיר את המספרים). זה נכון שמשולמות כאן שתי משכורות, אלא שהמשכורת של הפורש נמוכה משמעותית מהמשכורת שהוא קיבל כשעבד (החישוב, 2 אחוז לשנת שירות * השכר הממוצע במשך כל שירותו, זה בניגוד לעבר שאז זה הוכפל במשכורת הקובעת, ולכן יש לנו בערך 25 שנות שירות שהופכות ל50 אחוז מהמשכורת הממוצעת של הפורש, כלומר הייתי מהמר שזה כשליש מהמשכורת האחרונה).
לגביי הטריקים החשבונאיים, אני לא בקיא בזה, ואשמח אם תפרט.
אהבתיאהבתי
אתה כתבת את זה. לא אף אחד אחר, ואכן, זה אחד המשפטים הנואלים, המרושעים והמופרכים שנכתבו פה באחרונה. חכה, תגיע לגיל 40 ונראה מה תחשוב על עצמך, על עובדים בגיל זה ועל החיים בכלל.
אהבתיאהבתי
וואוו, את רצינית? לקחת משפט שלם, שמת 3 נקודות, והנה כותרת לעיתון.
משפט אחד קודם אני אומר, נותנים להם גמלה עד גיל הפנסיה, אם כי נמוכה משמעותית ממה שהיה קודם. (הפנסיה התקציבית במתכונתה הקודמת, יש גם חישוב, בתגובה אחת אח"כ, שמבהיר).
ואז במשפט המצוטט, אני אומר בתגובה לחז"ן שאומר שזה יקר, שאם מכריחים את האנשים לפרוש, הסידור היקר הזה נשמע לי הוגן, בנוסף אני אומר, שהסידור הזה לא בהכרח כל כך יקר ביחס לאלטרנטיבה, כי העובדים המבוגרים הרבה יותר יקרים מצד אחד (ועוד יזכו לשלל תוספות בצבא ב20 השנה הבאות), אבל לא בהכרח מצדיקים את המחיר ביחס לעבודתם (תרגום של: "לאו דווקא יותר פרודקטיביים", כולם יודעים מה זה לאו דווקא, או להביא לינק?). כלומר, שחז"ן יחליט, או שאל"מים עושים עבודה של סרנים ומקבלים על זה 35 אלף שקל, ואז זה לא מצדיק את המחיר, או שצבאנו הוא המשובח והיעיל בעולם (אוי, התנגשו האג'נדות).
לו דו שיח, עם ציטוט כמו שהבאת היה מופיע במתכונתו בעיתון, היית מקדישה לזה פוסט שלם. ובטח ובטח לו קורא, היה מגיב בצורה כל כך לא עניינית לפוסט שלך, הוא היה זוכה לשלל ברכות והעלבות. אולי כדאי ליטול קורה מבין עינייך.
אהבתיאהבתי
זו לא כותרת לעיתון, זה חצי משפט שמעדת בו, אולי מבלי שימת לב למשמעות שיש לו.
אהבתיאהבתי
זה לא כל כך חשוב, אבל בכל זאת, כי מאוד הופתעתי מהתגובה.
המבנה של המשפט שרשמתי (עם שני הסוגריים, שמתייחסים אחד לשני), לא היה מוצלח, כי גרר חוסר הבנה, שגם הסיט את הדיון.
לא אמרתי שעובדים מבוגרים פחות פרודקטיביים, חד וחלק, אמרתי שהם יקרים יותר, אולי השתמע מכך, שביקר אני מתייחס לעלות – תועלת, כי זה מאוד רלוונטי. לזה התייחסתי בלאו דווקא יותר פרודקטיביים. לצבא, כמו לכל גוף במגזר הציבורי, יש מנגנוני העלאה אוטומטיים הנגזרים מוותק, ולא משקפים בהכרח את יעילות העובד. דעתי, לגביי רב העבודה שמבוצעת ע"י חלק ניכר מקציני העורף בצבא אינה מצדיקה שכר עתק שייגזר מהעסקה אוטומטית עד גיל הפרישה (האבסורד הוא שאני כמעט בטוח שחז"ן חושב כמוני בעניין).
לא דיברתי על יעילות של עובדים מבוגרים באופן כללי, יש לי דעה מגובשת לגביי זה, שכנראה תפתיע את שניכם.
אהבתיאהבתי
אוקיי, איתך הסליחה.
אהבתיאהבתי
שתי הצעות: אל תעסוק בחישובים אם למדת חשבון בשיטת הבדידים ואל תסע לווגאס עדיין.
איש הקבע הפורש מקבל פנסיה תקציבית בשיעור המקסימלי בנוסף למענק פרישה נדיב. בתקופת הפנסיה התקציבית הוא ממשיך לצבור בפנסיה הצוברת עד למקסימום האפשרי שהוא 70%.
מדוע זה תרגיל חשבונאי? משום שהוצאות הצבא על שכר לא פחתו אפילו באגורה בגלל המעבר לפנסיה צוברת. פשוט שינו את שם הסעיף התקציבי.
צא ולמד, עלות השכר של קצין בצה"ל גבוהה משמעותית מזו של מקבילו האמריקאי שמיסיו מממנים את תקציב הביטחון הישראלי. בנוסף, כבר בשנות ה90 היה תקציב התקורות בזרוע היבשה בצה"ל (ביחס למספר הגדודים) גבוה ב50% מזה של הצבא האמריקאי השמן וב100% מזה של הצבא הבריטי. קח בחשבון שאלו שני צבאות שלא נהוג בהם גיוס חובה. (הנתונים הם מתוך מחקר שנערך בצה"ל, הועלם ונאסר לחזור עליו)
יש הלימה מלאה בין רמת הניהול של צה"ל לבין רמת הלחימה שלו ורק אללה אכבר משפר את מצבנו הבטחוני.
אהבתיאהבתי
אהבתי הרפרנס לבדידים, ככה אתה לא צריך לומר צעיר שוב.
יופי, סיימנו עם הסמול טוק.
אני מניח שאתה עונה לי על כך שאני טוען שהסידור החדש זול משמעותית מהסידור הישן.
ראשית ,תחליט, יש צוברת ויש תקציבית. אם אתה טוען שפורש מקבל קצבה מלאה ברגע שהוא פורש, אז יש לך טעות. 2 אחוז לכל שנת שירות מתוך המשכורת הממוצעת (כן הממוצעת, פעם זה היה מהקובעת האחרונה, הסידור החדש מהממוצעת, מבין את ההבדל?), בכל מקרה, זה בערך 25 שנות, לכן בערך 50 אחוז מהשכר הממוצע. (בניגוד ל50 אחוז מהאחרונה בהסדר הישן).
אח"כ (אחרי 67) התשלום הוא מתוך הצוברת, אכן יש הפרשה של הצבא לצוברת גם אחרי הפרישה (כדי להבטיח שתמיד תהיה להם פנסיה דומה, גם כאשר עוברים לצוברת, כלומר ההפרשה בהתאם), ה-70 אחוז ההיסטורי שהבאת כאן, לא רלוונטי לפנסיה צוברת (יכול להיות גבוה יותר). אני מניח שאתה מכיר בהבדל באחוזים בין ההפרשה והמשכורת.
עכשיו, לגביי ההשוואה בין הצבאות והעלויות. איני מבין בזה וזה לא ממש רלוונטי למה שדיברנו עליו, שזה נושא ההתחייבויות לפנסיה תקציבית.
יש לך אמונה ברב-מאגיות של אנשי הצבא ומשהב"ט, אבל גם באוצר יש כמה פליטי שיטת הבדידים שיכולים לעשות חישובים. השיטה החדשה זולה יותר.
אהבתיאהבתי
אתה מבלבל בין פנסיה צוברת רגילה לבין הפנסיות של מערכת הבטחון. מי שפורש בגיל 45 מקבל פנסיה מלאה בשיעור 70%. אם תשתמש במחשבון במקום בבדידים תמצא שזה קצת יותר מ2% לשנה אפילו כאשר מוסיפים את השרות הסדיר לתקופת הצבירה. אם אתה מטיל ספק ברב-מאגיות של אנשי הצבא אתה מוזמן לשאול את חבר הכנסת נחמן שי כיצד הצליח לזכות בפנסיה של תת אלוף לאחר שנים ספורות של שרות. לגבי ההשוואה לצבאות אחרים והרלוונטיות שלה אתן לך דוגמא ממחישה. לכל אוגדה בצה"ל יש אגד ארטילרי. במשך שנים מפקד האגד היה גם אחראי לניהול מערך האש האוגדתי. ישבו חכמי כח האדם בצה"ל והחליטו שאין זה מן הראוי שעבודה שיכולה להעשות על ידי מספר אנשים תעשה על ידי אדם אחד והקימו מפקדה לניהול אש אוגדה שבראשה עומד אלוף משנה. כמובן שזה מצריך עוד עשרות סגני אלופים, רבי סרנים ושאר פרנסות צבאיות. המפקדה החדשה הוקמה כמובן לאחר שהארטילריה הצה"לית מוחשבה כולה. אני יכול למנות בפניך עוד עשרות דוגמאות ממן זה. אתה שואל מדוע זה רלוונטי? ובכן, עבודה שנעשתה בעבר על ידי אלוף משנה אחד ללא מחשבים נעשית כיום על ידי שני אלופי משנה עם מחשבים.
וכעת אזמין אותך להמר. כאשר יוטל על צה"ל קיצוץ תקציבי, מה יקוצץ?
המפקדה המיותרת, אימוני אגד הארטילריה או מלאי הפגזים?
אהבתיאהבתי
אני אסגור מעגל לסיום.
רולניק טען שהתחייבויות הפנסיה התקציבית הצבאית יעלו בעתיד. הראיתי שהשינוי שנעשה ב2003 יקטין בעשרות אחוזים את התחייבות לכל איש קבע פורש (ממוצעת לעומת אחרונה). לכן אם הוא טוען שההתחייבויות תגדלנה, או שמספר התקנים עולה בצורה היסטרית, או שהוא מבצע טריק מרושע שמטרתו לעשות דמוניזציה לאנשי ההסדר הישן, כדי ליצור לחץ ציבורי לעשות להם תספורת (הטריק הוא לחשב את אנשי ההסדר הישן שעדיין לא פרשו). אם הוא רוצה לשנות את הסדר הפנסיה התקציבית הנוכחי (עד 67), זו כבר סוגייה אחרת. נראה מי יתגייס לצבא קבע כשהוא יודע שהוא מפוטר בגיל 45 עם מקצוע שאינו בהכרח נדרש באזרחות.
הדוגמא שאתה הבאת, ואני לא מתווכח איתה ספציפית, היא שהצבא מנפח תקנים. קשה לי לדעת, כי פשוט הנתונים לא שקופים.
כמו כן, חיפשתי וחיפשתי לשווא אחרי תנאי הפנסיה הצוברת של משרתי הקבע בהסדר החדש ולא מצאתי משהו מפורש. אבל צוברת כשמה כן היא, צבירה וחלוקה במקדם ההמרה בסופו של דבר. בכל מקרה, אחרי גיל 67, לא יוצא יותר כסף מקופת המדינה.
יחד עם זאת, בודאות, אף אחד שפורש בגיל 45 לא מקבל 70 אחוז פנסיה, אלא 2 כפול שנת שירות, גם בהסדר הישן וגם בחדש. בישן מהאחרונה בחדש מהממוצעת.
יש לי תחושה, שאתה מתבלבל בין ההסדר הישן והחדש, ומדבר על יצור כלאיים שלא קיים בפועל.
אהבתיאהבתי
סרנה כותב היום על הביזיון שבשכר הביזונים.
מתברר שהצבא צועד על מנוצליו. הבו לנו צבא מקצועי, מספיק עם גיוס החובה. מדובר באנשים שאמורים לעבוד ולהרוויח משכורת…
אהבתיאהבתי
היום כבר כולם שכחו את הנחרצות של אלה שיצרו את הגירעון כאילו אין מחר. לא יועלו מיסים מבטיח שטייניץ. באמת חברים, הרי אתם יודעים שהנטייה שלי זה לא להעלות מיסים מלהג נתניהו. בולשיט מוחלט. אבל הישראלים, כלומר אנחנו, אנו לא סובלים מהנטייה להפעיל את הזיכרון, אלא אם כן מדובר בזיכרון היסטורי, שאז הוא מגיע אצלנו עד תקופת האבן התיכונה לפחות.
אהבתיאהבתי