אצבעות עצמאות 15.4.13

אמש

פיגוע טרור במרתון בוסטון. שלושה הרוגים, ביניהם ילד בן שמונה, וכמאה פצועים.

פסקול קריאה: הקליפ הראשון של המכשפות, 1992.


גליונות החג

בשבועות האחרונים יצאו מלא אנשים מהארון וסיפרו כמה הם אוהבים טקסים. יצא לי גם להתווכח בפייסבוק על עניין ליל הסדר של ברק אובמה, ולמה אני חושבת שזה מעשה מופרך. אמש התברר שכו-לם צופים בטקס הדלקת המשואות. אני לא יכולה להתמודד עם זה. שונאת טקסים ממלכתיים ודתיים בכלל, באופן עקרוני. אחת הטענות היא שאני מקדשת את הטקסים שלי (נניח צעידה, יוגה ועוד). אני לא קוראת לזה טקס, והשאלה היא טקס מהו, אבל לא ניכנס לזה. אה, כן, אבל את מגיעה לקריית שאול ביום הזיכרון, נכון? נכון, נו? יש פה עניין אישי, פרטי שלי. אז מה, בגלל זה אני לא יכולה לתעב טקסים?

גליונות החג, ובעיקר יום העצמאות, אני חושבת, כולו טקסים וחזרות ושבלונות שחוזרות ומחרפנות אותי. עוד פעם כוורת חוזרת. עוד פעם ראיון עם הנשיא. עוד פעם כתבת (קרנית גולדווסר) שואלת טייסות איך זה לגעת בשמיים (זה שונה מטייסים שנוגעים בשמיים?). עוד זכרונות מהמילואים ומהגיוס ומהמלחמה. עוד פעם לשאול ישראלי מהו ומיהו. אני מבינה שכנראה עבור הרוב המוחלט מדובר במהות, בחלק הכי חשוב בחיים. אני לא יכולה. אז ניסיתי למצוא פה ושם כמה פיסות קטנות שמעניינות או מעצבנות אותי באופו אישי. ממילא לא תבלו איתי, כלומר עם הבלוג, את היום.

פיסות: הפקת אופנה כחול לבן ביער בן שמן עם הח"כיות החדשות (ידיעות) | דיילת בארקיע (ישר"ה) אגב מעניין לשאול כמה ישראלים מבינים את פירוש השם, ארקיע | אנשי עסקים כותבים את העיתון (ממון) | האישה שמביאה הומואים לבתי כנסת (מעריב) |

ילד מחבק קבר

התמונה הזו, של הילד המחבק את קבר אביו קרעה את הלב למדינה שלמה. האב מת  בכלל ממחלה, אבל לא ניתן לעובדה זו להפריע לנו, והכותרת היא:

zikaron
מה זה אומר? שמבחינה ציבורית הוויכוח על מת ממחלה, מת בפעולה צבאית, מת בקרב כגיבור (כמה זה מתוך 23 האלף ומשהו?) מת בתאונת דו"צ, מת בתאונת דרכים, התאבד, לא משנה. מי שמנסים ליצור הפרדה בין לוחמים, נפגעי פעולות איבה, ושאר מיתות, לא ישרדו את מבחן דעת הקהל.

גולני

כמה אפשר ליחצן את 65 שנים לגולני, ועוד באותו אופן? ביום שישי הוקדש גיליון סופשבוע לחגיגות ה-65 עם כתבנו הצבאי שהצטרף לטירונות.
הבוקר ynet מציג – ריאליטי טירונות גולני.

גאווה לאומית

geim

בכפ' 8-9 בישר"ה יש סקר של העיתון עם מכון הגל החדש. הכותרת שלו: "גאים יותר להיות ישראלים". כותרת המשנה קובעת: "כ-92% מאיתנו גאים להיות ישראלים, יותר מכפי שעלה מהסקר אשתקד".
ברצינות? הנה הסקר מאשתקד:
כ-93% גאים להיות ישראלים. 93 זה יותר או פחות מ-92? אני לא יודעת, בקושי בגרות 3 יחידות במתמטיקה יש לי.
ועוד עניין מצער: בשנה שעברה כ-17% חושבים שישראל היא מדינה שלא טוב לחיות בה. השנה חושבים כך 19.8%. זה לא אני אמרתי, זה הסקר של ישר"ה והגל החדש. בניתוח מתעלמים מכך.
ועוד: בשנה שעברה, 17.9% היו מודאגים מהביטחון האישי (אלימות, סמים, פשע), ואילו השנה: 21.5%. אזכור לכך לא תמצאו בניתוח של אהרון לפידות את תוצאות הסקר. מה שכן תמצאו זה את המשפט הבא: "…ירד הרצון לחיות בחו"ל: 81.3% מעדיפים לחיות בישראל (בהשוואה ל-81% בשנה שעברה)". וואוו, זו ירידה דרמטית, 0.3%, שמצדיקה את האמירה "ירד הרצון לחיות בחו"ל".

לגאים ולגאות המתעלמים מהמציאות: המכשפות, שוב, עם להתעורר בבוקר ולשנוא את עצמך.

הנשיא

הראיון החגיגי עם שמעון פרס. שלא לומר המיוחד.
והפרויקט המצולם בישר'"ה.

היום הראשון

של מדינת ישראל.

כמאה כפרים ערביים נכבשו על ידי הלוחמים היהודים. חיפה וטבריה שוחררו, וגם צפת נכבשה ימים ספורים לפני הכרזת העצמאות, בתום קרבות קשים וממושכים מבית לבית. בגוש עציון התנהלה לחימה עקובה מדם שבסיומה נכבש האזור על ידי צבא ירדן וערביי האזור.

לחם עבודה

למה הצטמקה בוקסת הקרדיטים של הארץ וכל העורכים לשהווה ולשעבר נופנפו ממנה, ורק אלוף בן נשאר? מקום? דיו? אגו? ביטול העבר? עדכון העתיד? עונש קבוצתי? משמעת מים?
שלשום (משמאל) ואתמול:
IMG_0031

צרות בכותרות (תוס')

איזו כותרת משונה (nrg).
bahurim

 

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

israel_independence_day_2013-1429005-hp
לוגוגל: 65 למדינת ישראל.

והחולם נפל פצוע, תוכנית הרדיו של רינו צרור מלפני שנה.
והדברים שנשא אמש בטקס הדלקת המשואות.
והסרט הנפלא שלו מ-2010, תפילת הנערות:

חלק 2, 3, 4, 5.

פרק נוסף בהתקדמות הסרט על דודי המנוח: מי ירה בבנימין למפל?

מדווח עדי:

אתר המציג ספקים (אם הבנתי נכון) ומחירים לרכישת חשיש במצרים, לטובת אלה המבקשים להתארח בבתי הכלא הידידותיים באחת מן הארצות השלוות ביותר בעת האחרונה. ידיעותיי בערבית הן מעטות, אך ממה שהצלחתי לפענח (האתר כתוב בסלנג מצרי, ומתועתק לאנגלית), בלחיצה על shof kman (ראו עכשיו) ניתן לראות את המחירים ואת הספקים (אולי "בלבול" הוא דינר מצרי), והמילה האדומה האחרונה בכל שורה היא שם המקום. אח"כ חוזרים לעמוד הראשי, מזינים שם משתמש ומייל, וממתינים ליצירת קשר. הקישור הגיע מהבלוג של זיינוביה, שתוהה אם הרשויות יודעות על קיומו של האתר. כך או כך, קיומו של אתר מסוג זה מבדר למדי.

הצילום של החרדי העטוף בניילון מחשש טומאה?

כהןבניילון
טוען ר', ישראלי-אמריקאי, שהתמונה היא בת שמונה שנים לפחות, ולא הבין מדוע זה צצה שוב.
כשלעצמי לא מצאתי לכך עדיין תימוכין ברשת.

תוס': גם ב-nrg נחשף האיי.פי של המגיבים.

ipnrg

מח' הגהה זוקרת גבה

אכן, פארשים. ואפשר גם לנקד יותר גרוע (וואלה! ב.).

farshim

תצפית

מצב ישראלי, הסרט של איילת דקל, במלואו.

וחסמב"ה. במלואו.

צמחונות

שמעו, אני צמחונית עשרות שנים, אבל אפילו אני תוהה, עריכתית: חמש כתבות על ניקוי מיצים תוך שלושה חודשים וחצי?

לפני פיזור

[poll id="88"]

הו לא, לא צפיתי בטקס הדלקת המשואות. ואל תזמינו אותי להדליק בשנה הבאה, או למנגל השנה. תודה מראש.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות חג, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

51 תגובות על אצבעות עצמאות 15.4.13

  1. mickey הגיב:

    התמונה של הילד שמחבק את הקבר היא פורנוגרפיה נצלנית מהסוג הנחות ביותר. לו אני משפחתו הייתי תובע את האמ-אמא של מי שפירסם אותה (אלא אם כן זה נעשה בהסכמה, אפשרות שלא הייתי פוסל על הסף)

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אבל זה כתוב בידיעה הקצרה. למה לשער השערות?

      …היום, החליט מי מבני המשפחה להעלות את התמונה לרשת חברתית. התגובות לא הפסיקו להגיע. תוך שניות ספורות זכתה התמונה לפופולאריות, בסדרה של תגובות חיוביות בייחוד לאור חשיבות יום הזיכרון.

      אהבתי

      • mickey הגיב:

        האמת שאין אפשרות אחרת, נשאלת השאלה מדוע עושה זאת בן המשפחה? אם זה בשביל "לרגש", הושגה המטרה ההפוכה

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        באמת למה לשער השערות אם כתוב שחור על גבי לבן.
        למשל 1: אני כותב כעת שאני אשה בת 80 (אורן – תוסיף לפרופיל הפסיכולוגי).
        למשל 2:

        הפצת התמונה בפייסבוק לא התחילה מאף אחד מבני המשפחה. חבר שיתף את התמונה שהיתה באלבום ומשם הכל החל להתגלגל. על הפיכתה של תמונתו של להב לפירסום ויראלי ברשת נודע לנו רק בשעות הצהרים המאוחרות מחברים.
        התמונה איננה מבויימת.
        באותו היום היתה זו הפעם הראשונה שלהב ראה את קבר אביו, שנפטר כחודש לפני כן. הוא התקשה מאוד להפרד ושכב דקות ארוכות על הקבר, תוך שהוא מחבק את האבן, ואני מחבקת ומלטפת אותו.
        מיכאל חלה בהיותו בשירות, מה שהופך אותו לחלל המשטרה/צה"ל.
        ושתהיה לכולם רק בריאות.

        (תגובה 36)

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מה אתה רוצה להגיד בזה בדיוק?
        זה סותר במילה אחת את מה שמופיע בכתבה? את מה שאני אמרתי?
        מישהו מבני המשפחה העלה תמונה, וכל השאר קרה בחסות השיתוף וההפצה הוויראלית. הרי זה מובן מאליו, לא?

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        צודקת, זה נפל בעריכה:

        היום, החליט מי מבני המשפחה להעלות את התמונה לרשת חברתית. ידה, ידה, ידה… התגובות לא הפסיקו להגיע.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לא הבנתי אותך.

        הפצת התמונה בפייסבוק לא התחילה מאף אחד מבני המשפחה. חבר שיתף את התמונה שהיתה באלבום…

        איזה אלבום? אלבום של מישהו מבני המשפחה בפייסבוק?
        אלבום ממשי, פיזי? חבר משפחה בא לביקור בבית המשפחה וצילם את התמונה מהאלבום שהראו לו?

        בכל מקרה לא אני ולא מיקי האשמנו את המשפחה בשום דבר.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אתם לא, יוסי אלי בעקיפין כן.
        נניח המשפחה שמה את זה באלבום בפייסבוק שרק "חברים" יכולים לראות.
        אני לא עד כדי כך מתמצא בנבכי ההרשאות בפייסבוק, אבל נניח שאחד החברים החליט לעשות share ומשם זה התגלגל עד אינסוף.
        המשפחה ממש לא התכוונה שהתמונה הזו תעשה סיבוב בכל האינטרנט (למרות שהיתה צריכה אולי לחשוב על אפשרות כזו – אבל רוב האנשים, עד שלא קורה להם מקרה כזה, לא חושבים על זה).

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        בגלל זה המוטו שלי הוא שכל מה שאני מעלה לרשת גלוי.
        כל מדיניות המידור והרק לחברים פשוט לא קיימת מבחינתי, וזה מה שצריך לחשוב כל אדם.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        איזה קטע, גם אני חושב שכולם צריכים לחשוב כמוני.
        אנשים הם מוזרים.
        אגב, אולי זה ברור מאליו, אבל המוטו שלי הוא לא להעלות שום דבר.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        כי אתה קמ"ן

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        כן, יש בזה הרבה.

        אהבתי

      • mickey הגיב:

        לא האשמתי ואינני שופט אנשים בצערם – אך פרסום תמונה כזו נראה לי בעייתי מכל מיני סיבות – לכן העליתי שפקולציות

        אהבתי

  2. mickey הגיב:

    חמש כתבות על ניקוי מיצים תוך כמה חודשים זה פינאטס.
    נסי 334 כתבות וראיונות על ועם שימון פרס בכמה ימים. הישיש הטחון והמשעמם הזה באגו טריפ של הלייף. אף אחד לא מעמת אותו עם הנזקים האיומים שגרם וממשיך לגרום למדינה – מתייחסים אליו כאל האורקאל מדלפי או הנביא ישעיהו לכל הפחות

    אהבתי

  3. עטרה הגיב:

    באיזה חלק התפרסמה הכתבה של רחל טל שיר בהארץ? אתמול הגיעו עם העיתון 2 גליונות זהים של דה-מרקר, 2 זהים של "בנוגע לרגש", 1 תרבות וספרות ו-1 גיליון עצמאות שנראה כמו גלריה, עם כתבת שער על רפי לביא ואדם ברוך, אבל לא ראיתי בשומקום את הכתבה על ניקוי מיצים (העיתון לא לידי כרגע). האם מחלק העיתונים שוב בזז ממני חלק? או סתם דפדפתי ברשלנות?

    אהבתי

  4. שועלן הגיב:

    למה הצטמקה בוקסת הקרדיטים של הארץ וכל העורכים לשהווה ולשעבר נופנפו ממנה

    ככה זה בפולחן אישיות.
    משכיחים את מנהיגי העבר, ומעלימים את כל מי שעלולים לרשת.

    אהבתי

    • mickey הגיב:

      לרגע חשבתי שאתה מדבר על שימון…

      אהבתי

      • mickey הגיב:

        עכשיו מצליח ריאיינה את שימון בערוץ 2.
        תנו עוד 4457 ראיונות איתו, פליז. רוצים לשמוע מה יש לו לומר

        אהבתי

    • havalina הגיב:

      הבוקסה הצטמקה כדי לפנות מקום לכיתוב "הארץ" גם בערבית, מעל לכותרת של דעת המערכת. מן הסתם מחר יחזור הכל לקדמותו, הקרדיטים ישובו והערבית תיעלם

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        אם את צודקת וזו אכן האמת, ואת למעשה "אחת שיודעת", והסיבה היא הכותרת משולשת השפות (ולא שאת מודעת רבע עמוד מתחת אני מבינה, אבל לא קשור), זה אחד הדברים היותר מגוחכים ששמעתי וראיתי. אני יכולה לחשוב על כמה פתרונות יצירתיים יותר, וזה עוד מבלי להזכיר שהכותרת התלת שפתית מיותרת, בין היתר בגלל חד פעמיותה העצמאותית.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        טעית. הערבית לא נעלמה, הקרדיטים לא חזרו, אבל מה שיותר חשוב זה שהמרחק מתחילת הכותרת לקצה הגריד עם או בלי הערבית, זהה. כך שלא זו הסיבה.

        אהבתי

  5. אדג הגיב:

    מושבי המטוס לא נראים כמו משהו מהעשור האחרון. ואני רואה מטוסים מבפנים, והרבה.

    אהבתי

  6. חייל זקן הגיב:

    עורכי דסק החדשות של שוקן במפגן של חתרנות כנגד רוח המפקד:
    אפילו אנחנו הופתענו מהבחירות של אנשי דסק החדשות במיזם שהכנו לכבוד יום העצמאות

    אהבתי

  7. velvet הגיב:

    אם אתם בסביבה, 15:30, יס דוקו, רן טל על הסחנה ב"גן עדן"

    אהבתי

  8. שיפ הגיב:

    ארקיע זה מהצירוף – ארקיע שחקים
    מניחה בלי לבדוק (תכף אבדוק) שזה מן קיצור לפועל אעוף לרקיע = ארקיע

    מילה יפה, ארקיע.

    אחרי בדיקה (מורפיקס) – הביטוי הוא "הרקיע שחקים" בעבר, ובאמת זו התרוממות לשמיים.
    לא מצאתי תימוך למחשבה שזה פועל המגלם בתוכו את המטרה – עליה לרקיע= הרקעה

    אבל נשמע לי הגיוני…

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      את כמובן צודקת, נו, אבל אם קוראי הבלוג לא ידעו אז מי כן? התכוונתי למשאל שחקים כזה, לעבור בין הטסים בארקיע ולשאול אותם.

      אהבתי

  9. שועלן הגיב:

    מה משונה?
    ה"בחורים"?

    אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    אם צריך עוד הוכחה שהתרבות הפלסטינית היא סתם נגאטיב ושלילה של התרבות הישראלית, יש מי אצלם שמציין את יום הנכבה לפי התאריך העברי

    אהבתי

  11. לוחמה אלקטרונית הגיב:

    המסורת לחרב חגים של אחרים לא התחילה היום. לדוגמא, חגיגות נבי-מוסא, הנחגגות באופן משונה ע"י המוסלמים דווקא לפי הלוח היווני-אורתודוקסי…
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%90
    http://en.wikipedia.org/wiki/Nabi_Musa
    http://elderofziyon.blogspot.co.il/2011/06/fake-muslim-pilgrimage-festival-to.html

    אהבתי

  12. האמיר הגיב:

    הצילום של החרדי העטוף בניילון מחשש טומאה?

    טוען ר’, ישראלי-אמריקאי, שהתמונה היא בת שמונה שנים לפחות, ולא הבין מדוע זה צצה שוב.
    כשלעצמי לא מצאתי לכך עדיין תימוכין ברשת.

    בין שאר שירותי החיפוש של גוגל ישנו מנוע חיפוש התמונות בכתובת http://image.google.com. לחיפוש הזה יש יכולת מוסתר- למחצה לחפש תמונות לא רק לפי מילים שמופיעות בסביבתן אלא גם לחפש תמונות שדומות לתמונה אחרת – לוחצים על צלמית המצלמה שבשורת החיפוש ונותנים קישור לתמונה או מעלים אחת מהמחשב.

    יכולת אחרת שיש למרבית מנועי החיפוש של גוגל היא להגביל את החיפוש לתקופת זמן. כשמשתמשים בתכונה הזו, על כל תוצאה מופיע גם התאריך הראשון שבו מנוע החיפוש נתקל בה.

    משלבים את שתי התכונות האלו ביחד ומקבלים את התוצאות הבאות. התוצאה המוקדמת ביותר מתוארכת לשנת 2002 – לפני 11 שנים.

    מצד שני, אני בכלל לא בטוח שהתאריך מתייחס לתמונה. על התוצאה מנבלוס טי וי, למשל, שלפי גוגל היא משנת 2008, מופיע באתר התאריך של אתמול. תיארכו מחדש את הידיעה או שגוגל מציג תאריך של אלמנט אחר בדף ולא של התמונה?

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      כל התמונות שמצאת הן מעכשיו.
      התאריך הוא של הדף בו נמצאת התמונה, לא של התמונה עצמה, וגם שם זה הכל טעויות בתארוך (מספיק להיכנס לדפים ולראות שהם מעכשיו).

      אהבתי

  13. captain beefheart הגיב:

    כל כתבות ניקוי המיצים הן קישקוש ניואייג'י. הדרך היחידה לנקות מיצים כמו שצריך זה כמו שעשתה סבתא: להוציא החוצה לחצר ולשטוף את המיצים חזק עם מים, בדגש על הפינות של המיצים ששם מצטבר הלכלוך. אין קיצורי דרך בעניין הזה.

    אהבתי

  14. david הגיב:

    הסיפור של שקית הניילון ישן. עוד פרטים בעניין:

    http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=53197

    אהבתי

  15. JewBoy הגיב:

    לעניין הסדר של אובמה.
    מעבר למפגש הראשוני עם הקונספט (ליל הסדר), שהיה כנראה די מקרי, להיבט היחצ"ני ולנוהג לציין בבית הלבן מועדים של קבוצות שונות באוכלוסיה, הייתי מנחש שטקס שעוסק ביציאה מעבדות לחירות מקבל אצלו משמעות מנותקת מדת.
    בערך 150 שנה למלחמת האזרחים, בערך 50 לזכות להצביע בבחירות בארה"ב בכלל ולביטול מדיניות הפרדה גזעית בדרום

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s