הכותרות הראשיות
הבוקר: שתי רקטות נפלו באילת.
תמונות מהפיגוע במרתון בוסטון מופיעות על שערי ארבעה מהעיתונים. הכותרות הראשיות של שניים מהם, ידיעות וישר"ה, גם הן עוסקות במרתון.
ראשית במעריב: מובטחת נורמליזציה עם הטורקים.
ראשונה בהארץ: הרמטכ"ל גנץ מבטיח שנוכל לכסח את האיראנים לבד לבד.
לישר"ה יש שליח בבוסטון (יוני הרש). ובמקרה גם למעריב. בן דרור ימיני. וגם צח יוקד.
בידיעות נשלח עדי גולד מניו יורק לבוסטון. לא נורא רחוק. להארץ יש את דינה קראפט ואת ניו יורק טיימס.
פאק ברשיונות הנהיגה
באיחור של כמה ימים מדווח מעריב, ועוד בשער, על הטעות של משרד התחבורה ברשיונות הנהיגה שלנו, שלא תואמים את הסטנדרט האירופי. אני לא מוצאת את הידיעה הקודמת על כך. המוצא הישר, ואו הכתבים שכבר דיווחו מוזמנים להזכיר לי.
בכל מקרה, הדבר החשוב הוא שכתוצאה מהחלמאות הישראלית 3.7 מיליון ישראלים לא רשאים לנהוג במדינות האיחוד האירופי.
במשרד התחבורה עדיין מסרבים להגיב.
ובינתיים: מה פשר הקיצוצים במשרד התחבורה?
כן כן, תשתעשעו בנו על הכבישים. הכיף עליהם אינו נגמר.
משואות
רועי צ'יקי ארד היה בטקס הדלקת המשואות. היה קר. אכלו במבה. דיברו על אייפון וגלקסי. מתברר שאנשים נאבקים על כרטיסים. עולם מוזר.
המחיקות של דנקנר
גובר הדיווח המתקומם על ההקלות שמקבל נוחי דנקנר מבל"ל. הארץ וישר"ה הפכו אותו לאויב משותף.
ישר"ה בשער ובע' 9 (חזי שטרנליכט).
המארקר: דנקנר חי כמו מלך והבנקים מתכוננים למחוק את חובותיו.
למה רקפת רוסק-עמינח מוחקת את החוב האישי.
ישראלית באל.איי
לעורכי ynet דעות: נכון שמפרסמי הדעות לא מקבלים כסף על פרסומיהם, אבל זה לא אומר שצריך לפרסם כל דבר. למשל את דעתה של נגה פסו, המתלוננת מרה על שבאל.איי לא חוגגים יום העצמאות כהלכתו, כשהיא, הישראלית האמיתית, הגיעה לשם בדיוק יום העצמאות כדי לעשות בקרת איכות, ולוודא שהישראלים מתנהגים כמצופה מהם לדעתה.
כותב ראש דסק ולווט לענייני ישראלים באל.איי, גל שור, עורך שבוע ישראלי:
– המאמר נכתב לפני שנה, ומתייחס לאירועים ולתאריך תאשתקד. למה פורסם עכשיו?
– אייל גולן הופיע כאן בדיוק לפני שנה.
– יותר מ-2,000 בני נוער ובוגרים השתתפו כאן בטקסים ליום הזיכרון.
– משינה מופיעה בפסטיבל יום העצמאות השנתי בפארק ולא אייל גולן.
מאמר מרגיז, פאתטי ולא מעודכן. סתם כדי להכעיס. כתבתי תגובה ל-ynet והיא כמובן לא פורסמה.
צרות בכותרות
בעמוד הבית של ynet לא החליפו את הכותרת הראשית, על ריאליטי טירונות בגולני, מ-12:21 בצהרי אתמול ועד 01:14, 17.4. הפיצוץ בבוסטון ורעידת האדמה באיראן לא היו אירועים מספקים חשובים כדי ללוותם לאורך היום. חוגגים עצמאות עם גולני, מה לעשות.
דומה שכל העובדים בילו בפיקניק עצמאות שהתארך, או שהיה זה דיל-שמיל עם דו"צ.
תרבות
במדור הביקורת של ישר"ה לא מזכירים את האירוע. תזכורת לכך אפשר למצוא בכיתוב תמונה במדור הרכילות. במעריב כתבו על חידון התנ"ך. איתי סגל בידיעות ומורן שריר בהארץ לא מרוצים. השני כותב שזה יום הנכבה של כולנו, הראשון מתלונן על שלא צחקו על נתניהו אלא איתו, ושיום יבוא והיוצרים יתחרטו. אני חושבת להפך: האמירה הייתה, יום העצמאות, כולנו יהודים ואחים. בשבוע הבא נמשיך לכסח לך את הצורה.
תוס': ברק רביד תיאר את הנוהל לקראת שידור.
—
פרויקט הסרטים הישראלים הגדולים של כל הזמנים של מעריב. את הפרויקט הזה עושים כל שנה-שנתיים, או כל חג למעשה, נמאס לספור. אז אם לא נמאס לכם ללעוס, הנה חמשת הגדולים וכן כל השאר.
מלחמת העיתונים
לאיזה קהל בדיוק פונים שני העיתונים? לכמה מקוראי העיתונים יש אייפדים? מדובר בקהל מצומצם במיוחד, בינתיים. האם מכאן תבוא הישועה?
הגל"צניקים החדשים
לקורס כתבים החדש של גל"צ התקבלו שלושה בוגרי ישיבת מקור חיים שבכפר עציון (שמבוגר שלה, יאיר שרקי, התפעלתי בקורס לפני שנתיים), ועוד (לפחות) ארבעה מתגייסים ומתגייסות דתיים.
לפני פיזור
מזג האוויר הסגרירי, גלי קצף רושפים והרוח החורפית הבריחו אתמול את כל בלייני מדרון יפו, כך שצעדתי בשטח פתוח חף מדגלני יום העצמאות ומריחות המנגל. היה טעים.
ואתם, שחגגתם בלעדי, הנה תנובת החג:
בין כאב לגאווה.
אצבעות עצמאות.
היי, פסססט, תפסיקו להתרחץ.
ולווט אנדרגראונד 
איזה יופי כתבה הכוניפה ב-YNET: "דווקא במכולת היהודית הרגשתי כל כך זרה, הכי זרה מכל מקום במדינה הענקית העצומה הזאת שנקראת אמריקה".
אכן, במדינה הזו שנקראת "אמריקה", אתה יכול לפעמים להרגיש כל כך זר, שבא לך לראות משחק של אלון מזרחי גם בספרד וגם באירופה.
אהבתיאהבתי
אז אני מסתובב בדה-מרקר, פתאום נתקל בטור של אייל עופר על יאיר לפיד. לרגע הייתי המום. אחרי קריאת שתי מילים, הבנתי שאין קשר.
כמו בפרסומות, כדאי להוסיף כוכבית קטנה למטה:
*המציג אינו מהאלפיון העליון.
אהבתיאהבתי
כמעט שוכנעתי לא להתקלח, אבל איבדו אותי עם:
אהבתיאהבתי
לי מפריעים ריחות של דיאודורנטים וסבונים. אתה לא יכול לאכול במסעדות – את ריח הסיגריות החליפו ריחות קולון שתלטניים ואגרסיביים לא פחות
אהבתיאהבתי
כמובן שלדעת האקדמיה "הארץ" מפלה ערבים לרעה.
מעניין שלד"ר כן מותר לצטט "עורך בכיר" בהארץ. את ארז תדמור קטלו נמרצות על אותו הדבר.
אהבתיאהבתי
אתה משווה בין תנובתו של מומחה בעל מתודולוגיה סדורה כאלבז לתפוקתו של דיליטאנט חסר הכשרה כתדמור?
אהבתיאהבתי
לא את התנובה, את המתודולוגיה הספציפית הזו.
אהבתיאהבתי
אז כן. לחוקר מוסמך בתחום אני מחליק על ציטוט אחד של עורך אנונימי. לתועמלן שקורא לאוסף של ציטוטים אנונימיים "תחקיר" אני לא מחליק. בדיוק כך.
אהבתיאהבתי
זה לא ציטוט אחד לאיזה פוסט (כמו שתדמור עשה), זה ראיון שלם לספר.
זה סטנדרטים אקדמיים?
אהבתיאהבתי
על הדברים האלה אני סומך את שתי ידיי, אבל אז יגידו:
למה יש אפלייה? למה אין חיילים/חיילות דתיים בגלי צה"ל? למה רק מצפון תל אביב? אז זה בדיוק המקום לומר: רוצים לשרת בגל"צ – בבקשה, אבל עם כל החובות, כי גל"צ משדרת בשבת, זה לא משרד בקריה שנסגר ביום חמישי בערב.
אז זה גם המקום לקרוא למפקד הנוכחי של גל"צ לעשות היסטוריה, ולעשות כמה דברים למען אותם חיילים שנאלצים לישון שם ולבלות המון שעות רצופות. מכיוון שבמשך שנים, בכעין ריטואל קבוע, מדברים על העברת התחנה מיפו לתל השומר או לכל מקום אחר (וזה לא קרה), לא השקיעו דבר בשיפור תנאי המחייה של החיילים בגל"צ: תנאים אנושיים לישון שם, להתקלח, להחליף בגדים, סתם פינה לנוח, לקרוא ספר להירגע. כל המפקדים שעברו בתחנה לא השקיעו בנושא הזה, ואני מתפלא על המפקד הנוכחי, שהתגאה שהוא המפקד הראשון ששרת שם כחייל, ולא הבחין כשחזר עכשיו, ששום דבר לא השתנה בתנאים הבסיסיים לחיילים המשרתים שם. זה נחמד לתפוס כותרות על גבו של דליק ווליניץ או מישהו אחר, אבל גם בלא כותרות זה הזמן לשפר את התנאים האלה, ותדע כל אם עבריה ששולחת את ילדה לגל"צ, שחוץ מהילה יש שם גם תנאים בסיסיים.
אהבתיאהבתי
צודק. יש לקצץ את הטלק של גולני לטובת סאונה בגל"ץ.
אהבתיאהבתי
מה הקשר?
אני כתבתי סאונה?
למה אתה רדוד כל כך?
מה זה משנה איפה החייל משרת, מגיעים לו תנאים בסיסיים.
זה יבוא על חשבון מישהו אחר?
כמה קלה האצבע על המקלדת.
אהבתיאהבתי
שר הבטחון החדש מדגים שוב את כישוריו האסטרטגיים וצורב את התודעה של המילואימניקים: מדרגות המענק לחיילי המילואים שונו לרעה
אהבתיאהבתי
המדרגות שונו, זה היה צריך להיות ברור לכל מי שיודע איך המענק מחולק.
בקצרה, הנתח שאותו מחלקים נשאר קבוע כל שנה (עד כדי הצמדות וכו') וכאשר יש לחלק את אותו הסכום ליותר מילואימניקים, יש להקשיח את התנאים לקבלת המענק.
כל מי שנזעק ומתרעם עכשיו צריך לשאול את עצמו איפה הוא היה החל מרגע גיוס המילואים בעמוד ענן.
ובעזיבת ברק את משרד הבטחון ננוחם.
אהבתיאהבתי
לדנקנר לא מחקו אגורה. המחיקה היא לחברת גנדן שהיא ישות משפטית עצמאית. כאשר חברה נקלעת לקשיים ולבנק אין בטחונות מלבד נכסי החברה הוא יכול לבחור רק באחת משתי אופציות גרועות: פרוק או מחילת חובות. המהלך של בנק לאומי הוא תקין ומקובל אלא שהוא לא מתיישב עם גישתם הפופוליסטית של מספר נאו עיתונאים.
אהבתיאהבתי
איפה הערבויות?
אהבתיאהבתי
בהלוואת בסכומים גדולים הערבויות הן נכסי החברה הלווה. רק לווים קטנים נדרשים לערבויות אישיות. זו אינה חריגה שנעשתה לטובת דנקנר ודומיו. גם בעלי האג"חים שזכו לתספורת נהגו באותו האופן כמו הבנק. אילו שווי החברה ו/או נכסיה היה גדול מגובה החוב, הבנק יכל פשוט למנות מפרק ולקבל את מלוא החוב. כאשר אין זה כך עדיף לנושה להשאיר את החברה כעסק חי בתקווה שיוכל לגבות את יתרת החוב. כמובן שגם תסריט זה לא מובטח.
אהבתיאהבתי
מהם נכסי החברה הלווה?
החברה הלווה מחזיקה בחברות שהן בעצמן חברות שלוות (וגם הן לא עמדו בהלוואתן).
סוג של בלון פירמדיאלי.
אגב, מרגש לראות כמה יחימוביץ' ושות' דואגים למאזן של הבנקים.
כנראה החשש הוא מפיטור עובדים.
אהבתיאהבתי
אחד השיקולים של הבנק בשעת מתן הלוואה הוא המוניטין של הלווה. עד לפני שנתיים לדנקנר היו מוניטין מצויינים וגם ערך חברותיו היה גבוה בהרבה מרמת המינוף שלו. אחת הסיבות למשבר הבנקים במערב הוא הפער השלילי שנוצר בין גובה המשכנתאות לבין ערך הדירות ששימשו כבטוחות. כאן לא מדובר באוליגרכים אלא במיליוני לווים קטנים. אין עסק שהוא נטול סיכונים כולל בנקים.
אהבתיאהבתי
מה שבאמת מצחיק זה שכולם מגלים את העובדות האלה "לפתע פתאום". שיטות לניצול מיליונים בידי מעטים נהוגות כבר שנים רבות – והפרלמנטים מרבים לאשר חוקים שמפלים לטובה את העשירים. כל מי שקרא כמה ספרים בעשורים האחרונים יודע את זה.
תרגילים מסוג זה של נוחי נעשים דרך קבע וזה חוקי לגמרי. רק שעד לפני כמה שנים, אם העלית חשדות בנוגע לכשרות כספו של טייקון זה או אחר ולדרכים בהן השיג אותו, כולם אמרו לך שכל אחד יעשה מה שמתאים לו ושאתה סתם קנאי ומה אכפת לך איך הוא הרוויח את הכסף שלו וכו' (גם אז זה כלל ניצול עובדים, קרטלי מחירים, עושק קשישים, סחר בנשק עם מדינות מפוקפקות וכו').
רוסק עמינח יכולה לישון בשקט על המזרון המשובח שלה
אהבתיאהבתי
בנמלים, בשדות התעופה, במקרקעין, במים ובחשמל אין אוליגרכים ואין קרטלים.
אהבתיאהבתי
האמנם? אם חברה היא "ישות משפטית" כמו בנאדם, אז…
אהבתיאהבתי
לו היית מתעמק בנושא, היית מגלה שבעבר ויתר הבנק על המחויבות להעביר את תמורת הדיוודנדים להחזרת ההלוואה.
הבנק יכול לקבל שליטה בגנדן, למנות מנהל מטעמו לפיקוח על הוצאות.
אך כל זה לא מתישב עם גישתו של נאו טוקבקיסט.
אהבתיאהבתי
העסק של הבנק הוא מתן הלוואות ואין הוא רשאי להיות בעלים של עסקים מסוג שונה. האופציה החלופית היחידה היא למנות מפרק ולמכור את העסק החייב. הסיכוי למכור את גנדן כעסק חי הוא כמו הסיכוי שוולווט תקנה את מעריב. אבל כל זה אינו רלוונטי כאשר מדובר במטא-טוקבקיסט
אהבתיאהבתי
אתה טועה. יכול להיות מצב של חברה מופעלת ע"י כונס. בנקים החזיקו שנים במניות של חברות (חברות הכבלים, מניות גד זאבי ועוד), ההגבלות על בנקים בנושא אחזקה בחברות אינו נוגע למניות שהתקבלו בשל חובות. אחרת מה הטעם בשימוש במניות כערבות להלוואה. איום בהוצאת השליטה בחברה היא דרך יעילה להשיג החזר חובות.
טוב האולטראטוקבקיסט חושב שדנקנר עושה טובה לבנק.
אהבתיאהבתי
הבנק יכול להחזיק במניות אבל אינו יכול להיות בעל שליטה. כאשר הוא הנושה העיקרי והוא מבקש פירוק הוא מכניס את עצמו למלכוד ולכן כמעט תמיד יעדיף מחיקת חובות על פירוק למעט מקרים שבהם יש לחברה החייבת נכסים בעלי ערך או שאינה יכולה לפעול כעסק חי ללא הזרמה כספית נוספת.
אהבתיאהבתי
זה ברור שעמינח פועלת לטובת הבנק (לא לטובת נוחי ולא לטובת הציבור), לכן אני חושב שחז"ן בסופו של דבר צודק
אהבתיאהבתי
הכל טוב ויפה בנושא קבלת דתיים לקורס בגל"צ, חוץ מעובדה אחת מטרידה: למרות התחייבותו של המפקד הקודם (זוכרים?) יצחק טוניק לועדה בכנסת ששידורי גל"צ ייפסקו בשבת או יעברו למחשב, הרי שזה לא קרה (איפה המעקב והביקורת של הכנסת?), ולכן ככל שחיילים דתיים רבים יותר מתקבלים לקורס, שמספר משתתפיו קבוע וידוע (29 פחות או יותר), כך מתחלקות תורנויות השידורים בשבת על פחות חיילים חילוניים, וזה לא נראה לי הוגן. אני יודע שכבר בשנים שעברו חיילות וחיילים חילוניים עבדו כל שבת במשך חודשים.
אז במצב זה נראה לי שהפתרון להפסקת השידורים בשבת הוא אחד:
שכל חיילי הקורס הבא יהיו דתיים, ואז נראה איך האדון דקל משדר בשבת.
אהבתיאהבתי
מה זה השטויות האלה?
חיילים דתיים עושים אינסוף דברים ג'ובניקיים בשבת, כשהתירוץ הוא שכמעט כל דבר בצבא אפשר להכליל תחת פיקוח נפש.
גם לשדר בגלגל"צ זה פיקוח נפש של הנהגים.
אהבתיאהבתי
לעולם אל תכתוב "שטויות" על משהו שאין לך מושג ירוק עליו.
בגל"צ חיילים דתיים לא עושים שום דבר, והדגש הוא על שום דבר,
מליל שבת עד מוצאי שבת, ואת זה אני כותב מידע אישי.
כך שלהבא תברור את המילים שלך, לפני שאתה מקליד.
אהבתיאהבתי
השטויות שכתבתי הן לא על מה שקורה בגל"צ אלא על מה שנתקלתי בשירותי שלי. התירוצים הם אינסופיים.
אני חושב שמי שלא יכול למלא את התפקיד הנדרש ממנו במלואו לא צריך להתגייס לתפקיד מיוזמתו שלו. ואם בכל זאת רוצה, יש למנוע זאת ממנו או להמציא תקנים נוספים שאותם כן יכול למלא.
אהבתיאהבתי
אבל לא יאיר שרקי ולא חבריו לישיבה יחללו שבת עבור גלגל"צ. באחריות.
אהבתיאהבתי
אם בארזים נפלה שלהבת – מה יגידו אזובי הקיר?
במקור: אם בארזים נפלה שלהבת – מה יעשו אזובי הקיר?
או אם לויתן בחכה הועלה – מה יעשו דגי הרקק?
או אם בנחל שוטף נפלה חרבה – מה יעשו מי גבים?
כלומר,
נפלו?
בננה נופלת מהיד.
רקטות נורות על אילת, לא נופלות ככה סתם מהאויר.
אהבתיאהבתי
כאשר תאתר שוית את הקורא שהבין שרקטות נשמטו סתם כך באילת, אתייחס ברצינות לזעמה.
אהבתיאהבתי
זה לא בהכרח סותר:
הרקטות ללא ספק נורות. אולם משנגמר הדלק, ולאחר שהן מטפסות לשיא הגובה, הרי שמתחיל מסלול של נפילה חופשית.
לשיטתך, לטעון שהרקטות רק נורו לכיוון אילת, מבלי לציין שלאחר שנורו גם נפלו לאדמה, פירושו שהמשיכו באזימוט ויצאו מהאטמוספירה.
בקיצור, אורן צודק…
אהבתיאהבתי
אוופס, וולווט טועה, התתקני?
פאק ברשיונות הנהיגה
באיחור של כמה ימים מדווח מעריב, ועוד בשער, על הטעות של משרד התחבורה ברשיונות הנהיגה שלנו, שלא תואמים את הסטנדרט האירופי. אני לא מוצאת את הידיעה הקודמת על כך. המוצא הישר, ואו הכתבים שכבר דיווחו מוזמנים להזכיר לי.
בכל מקרה, הדבר החשוב הוא שכתוצאה מהחלמאות הישראלית 3.7 מיליון ישראלים לא רשאים לנהוג במדינות האיחוד האירופי.
במשרד התחבורה עדיין מסרבים להגיב.
את לא זוכרת פשוט מפני שלא פורסם… זאת הסיבה שזה בשער…
אהבתיאהבתי
הסיפור פורסם וחצי. קראתי אותו.
לגמרי אין לי מה לתקן. אני זוכרת כי התלבטתי ביום בו פורסם אם לכתוב על כך. אנסה לחפש שוב, הבעיה היא שאני זורקת עיתונים כל מוצ"ש.
אהבתיאהבתי
לא זאת הבעיה.
הבעיה היא שאת לא מוכנה להודות בטעות, והופכת אותה לטעות וחצי. לא פורסם.
אהבתיאהבתי
החתול הפוליורי מנוי על שלל מגזינים מוטורים.
אהבתיאהבתי
יפה. עכשיו מה הקשר?
זה שפורסמו תקנות באירופה היה כתוב גם ברוויטרס.
איך זה שכל הכתבים החרוצים לא עלו על הטעות שעשה משרד התחבורה בשנת 2003 וב-2006, וב-2009, ולמעשה עד היום. קרא את מה שכתוב במעריב – זה הפרסום הראשון של דבר החלמאות שם, וגם של התוצאות של החלמאות הזאת.
אהבתיאהבתי
ככתוב:
הם כותבים עניינית, ואתם סתם סנסציונית.
משרד התחבורה הוציא את הרשיונות החדשים לפני שהאירופאים אישרו את הנוסח החדש, והרבה הרבה לפני שהוא נכנס לתוקף.
מה רציתם? שמשרד התחבורה ימתין 7 שנים? זה היה נותן לאזרח שירות יותר טוב?
אז יחליפו שוב. ביג דיל. אם אתה רוצה להאשים מישהו, תאשים את האירופאים על השינויים. בינתיים, לך תוציא רישיון בינ"ל בממסי כמו פעם (וכמו שהיית צריך לעשות ב-7 שנים האחרונות אם לא היו מוציאים את הרישיונות החדשים בארץ).
אהבתיאהבתי
אין קשר בין שתי הכתבות. חבל על ההתלהמות. פעם אחת תקרא רגוע ותבין.
התקנות האירופיות נכתבו כבר בשנת 1991, מתוך מטרה להגיע לרישיון אירופי אחיד בשנת 2013. בדרך היה שלב מעבר שפורסם ב-91 עם תחולה ל-2006-2013, וכבר ב-2003 פורסמו הטיוטות לגבי השלב השלישי והאחרון של הרפורמה.
במקרה של האירופאים הם צריכים להחליף 110 רישיונות שונים של 300 מיליון בני אדם, לכן זה יותר מסובך מאשר אצלנו.
משרד התחבורה לא התחיל מרישיון אירופי אלא מישראלי, מתוך כוונה להתאים את עצמו לאירופי, אבל ביצע את ההתאמה להוראות המעבר ולא להוראות הסופיות.
הטעות שלהם היתה שהם לא קראו נכון את הטקסט, וכבר ב-2006 – עוד לפני שהנפיקו רישיון בודד אחד, יכלו לקבוע את הנוסע הישראלי לפי הנוסח הסופי באירופה.
בניגוד לכתבות שהבאת כאן, שמספרות על אופנועים ועל תחילת ההפעלה של רישיון אירופאי אחיד – מעריב חושף שנעשתה טעות חלמאית שכעת צריך לתקן – וזה לא נחשף ולא נכתב באף מקום קודם לכתבה במעריב. חבל על הויכוח.
אהבתיאהבתי
א. אתה מביא פה מידע מעבר למה שכתוב בידיעה.
ב. החלמאות היא פרשנות שלך שאני לא מסכים איתה. ב-2006 לא היה נוסח סופי. היתה הצעה. בוודאי שאי אפשר לקבוע רישיון ישראלי לפי נוסח אירופאי לא סופי. הנוסח אושר רק ב-2009, וסביר שהוא לא זהה לחלוטין להצעה מ-2006 ובטח שלא לטיוטא מ-2003 (אחרת מה עשו הבירוקרטים כל השנים האלה?). מעבר לכך, אם ב-2007 היו מוציאים בישראל רישיונות לפי נוסח זה, הם לא היו מתאימים לרישיונות האירופאים מאז ועד 2013. מה היתה התועלת בזה?
ג. הנטייה של התקשורת לצעוק "חלם, חלם" יוצרת אצל ציבור הקוראים את אותו האפקט של "זאב, זאב". אנא השתמשו רק כשצריך.
ד. אנא ספר לי מה אתה כשר התחבורה הלא חלמאי היית עושה בין השנים 2007 ל-2013 בנושא התאמת רישיונות הנהיגה לאירופה, ואיך זה היה משרת את הציבור טוב יותר ממה שעשו.
אהבתיאהבתי
א. יש שתי כתבות, אחת בגלובס על הבוקר – המוסף הכלכלי של מעריב
ב. זכותך, אבל גם אם הנוסח לא היה סופי ידעו שני דברים. ראשית – שצפויות תקנות סופיות, ושנית, מה הן אמורות להכיל. אם תקרא את הנוסח – ידע אישי, לא מופיע בכתבה אבל הכנס לאתר האיחוד האירופי ותמצא – תראה שהוא כמעט זהה. גם ב-7 השנים שחלפו הרישיון הישראלי לא היה מוכר באירופה אלא בשיטת 'מצליח', וגם כעת הוא לא מוכר.
גם לשיטתך, משנת 2009 ועד היום אפשר היה לעדכן את הרישיון ולכל הפחות כל הרישיונות שהונפקו מאז היו מונפקים כראוי, כל רישיון מונפק לעשר שנים ומדובר במאות אלפים.
ג. זכותך.
ד. ב-2007 הייתי מתאים את הרישיונות לפורמט החדש ומתחיל להנפיק אותם כראוי. אל תשכח דגם קודם לכן היו לנו רישיונות פלסטיק עם תמונה. אם כל המהלך נועד כדי שנוכל לנהוג באירופה, אז סתם שפכו מיליונים ולא הביאו את התוצאה.
ה. כרגע אי אפשר לייבא סוגים שונים של משאיות ואופנועים ארצה, אז כדאי ששר התחבורה יעשה משהו בקשר לכך.
אהבתיאהבתי
אתה מערבב שני נושאים.
זה שהרישיון הישראלי רק "נראה כמו" ולא באמת מוכר, זה נושא בפני עצמו, שלא קשור לשינוי הקטגוריות. האם זהו הפרסום הראשון גם של הטענה הזו?
אם ב-2007 משרד התחבורה היה מנפיק לפי נוסח לא מאושר, וב-2009 היו משנים בו פסיק אחד שהיה הופך אותו לפסול, גם כן היית תוקף אותו על חלמאות ובזבוז.
אם ב-2007 משרד התחבורה היה מנפיק רישיונות שצורתם תקפה רק ב-2013, גם כן היית תוקף אותו על חלמאות ובזבוז.
אם ב-2007 משרד התחבורה היה אומר אני אנפיק רישיונות אירופאים רק ב-2013 כי הולכים לשנות את הנוסח, היית תוקף אותו על קמצנות וחוסר שירות.
בקיצור, זה לוז-לוז-לוז סיטואיישן, ותודה לבירוקרטיה האירופאית.
אולי הכי זול ויעיל זה להמשיך להסתמך על רישיונות נהיגה בינ"ל מנייר.
אהבתיאהבתי
פורסם. עד היום הודיתי במאה אחוז מהטעויות שלי.
לעומת זאת, הטוקבקיסטים האנונימיים הודו בערך באפס אחוז מהמקרים.
אני אומרת לך שפורסם. הרי אתה לא תהיה פה כדי לתת לי את הכבד שלך לצלייה כשאביא את צילום הכתבה, נכון?
לא כדאי לך להמשיך את הדיון הזה איתי, פשוט לא כדאי לך.
אהבתיאהבתי
מתחייב בהן צדק על הכבד, הכליה הימנית וגם על עין שמאל אם זה יעזור. ומה את תעשי אם יסתבר שטעית?
סתם התנצלות קטנה היתה פותרת הכל, וגם עליה אפשר לוותר מפני שהאמת חשובה יותר מהכבוד או הכבד. לא פורסם, תאמיני.
אהבתיאהבתי
"לקורס כתבים החדש של גל”צ התקבלו שלושה בוגרי ישיבת מקור חיים שבכפר עציון (שמבוגר שלה, יאיר שרקי, התפעלתי בקורס לפני שנתיים), ועוד (לפחות) ארבעה מתגייסים ומתגייסות דתיים." לדתיים נוכחות ניכרת בגלי צה"ל, בעיקר מהסוג המתנחלי. ובכלל, רוח חדש מנשבת בגלי צה"ל. הוותיקים קצת " הנומחו". אני לא אוהבת את סוג ההומור הרעשני שמשתלט על גלי צה"ל, בלי קשר להשקפתם הפוליטית של המתבדחים. לא אהבתי אני התוכנית : זה ייגמר בבכי" כמו שאיני אוהבת תוכניות אחרות שהפכו לחובה בימים לאומיים או ימי צחוקים סתם, משמאל ומימין. נדמה לי ואלי אני טועה שהמפקד הקודם השרה על התחנה חן ונעימות ואילו כעת יש משהו כבד ומאולץ. אולי אני סתם כועסת שהורידו את ג'ק ואברי ביום חמישי. אני לא נגד התוכנית "מצד שני" אך יכלו למצוא להם זמן אחר.
אהבתיאהבתי
הוותיקים קצת "הונמחו" ואני שוכחת לבדוק את הטקסט לפני האישור. זה אומר שגם אני לא מושלמת
אהבתיאהבתי
אם כבר אז כבר.
הונמכו.
אהבתיאהבתי
אוי, איזו פדיחה ממש פטתי.
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת על מה את מבססת את האמירה הזאת. הרציתי בשני קורסים. את הדתיים שהשתתפו בהם היה צריך לחפש במיקרוסקופ אלקטרוני, כפי שכתבתי.
אהבתיאהבתי
ימיני עשה טעות ומייחס לג'יהאד את הפיגוע בבוסטון לפני שיש הוכחות.
אהבתיאהבתי
הוא לא מייחס.
הוא מציין חשודים פוטנציאלים.
הוא אומר בפירוש שאין קצה חוט.
אהבתיאהבתי
נמצא הקצה חוט.
אהבתיאהבתי
רק בערך, כי הוא גם כתב:
"הממשל האמריקאי התעקש שלא לקרוא לזה פיגוע מתוצרת הג'יהאד. התקינות הפוליטית, לפעמים, משבשת את הדעת. אם יתברר שהפעם זה שונה, גם תגובות הממשל והתקשורת יהיו מרתקות. נמתין ונראה."
שזה להסתייג, אבל להגיד שאם היפותטית זה נכון, אז הם דפוקים בשכל.
אהבתיאהבתי
לדעתי זה פאק בעימוד והפסקה הזו מתייחסת למאליק.
אהבתיאהבתי
פשיזם בגן.
מזעזע.
ורק שאלה: למה "עצמאות לישראל" זה פחות מעודן מ"יום העצמאות שמח", כאשר יש בישראל אנשים שאין להם עצמאות ובוודאי שאינם שמחים ביום זה.
אהבתיאהבתי
היא צריכה לקבל פרס על המאמר הזה.
"חג רגיש במיוחד".
אהבתיאהבתי
היא צודקת (בהנחה שאין כל הבדל בין לאומיות ולאומנות).
הילדה היתה צריכה לצייר מגל חוצה פטיש, על רקע אדום, ומעליו "עצמאות וחירות לכל בני האדם".
כי כשמלמדים בגן קוסמופוליטיות, זה הרי לא אינדוקטרינציה.
אהבתיאהבתי
די משעשע. ההשוואה של עם ציור בגן בברה"מ, היא קבלה של הדעה. למה אי אפשר לצייר בית עם עץ.
מלבד הילד הפיקטיבי של ריקי כהן, שבמקרה שלו הבית מסמל דאגות לעתידו הפיננסי.
אהבתיאהבתי
אל תהיה תמים:
ההחלטה שלא לחנך את הילד/ה לצייר ציור – שעבור ההורה!!! – הוא בעל משמעות פוליטית, היא עצמה החלטה פוליטית.
אם אתה אומר לילד שלך שלא לצייר ביום העצמאות סמל של המדינה, עם כתובת שמברכת חג זה, אלא בית עם עץ (מה שהוא מצייר בכל יום אחר בגן), הרי שאתה מעצב אותו לכיוון מסוים.
אהבתיאהבתי
רק להוסיף:
לא הכל שחור ולבן. והגננת היא לא תמיד מפלצת שוטפת מוחות.
אפשר לתת לילד לצייר ביום העצמאות משהו סמלי שקשור בחג זה, ובמקביל לדבר איתו על דברים נוספים (נכבה/נכסה).
אהבתיאהבתי
התקינות הפוליטית היא אסון תרבותי שמוחק כל אפשרות לדון בתופעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות, באופן ענייני
אהבתיאהבתי
כן, אם נתעלם מעוולות הן יעלמו מעצמם. פעם לעשות עניין מסטירה לבת הזוג או הילד היה סוג של תקינות פוליטית צדקנית.
אהבתיאהבתי
מה שאתה מבקש זה שהאשה המוכה תבכה כל שנה על כך שלבסוף הצליחה לשים את בעלה מאחורי סורג ובריח.
אהבתיאהבתי
לא בדיוק. במידה ואדם יכתוב היום שאפשר שגבר יפליק מדי פעם לאשתו. הוא לא יעמוד על כך לדין, אך דבריו יחשבו לא תקינים פוליטית.
שולמית חושבת שזה אסון תרבותי, אני מסתייג.
אהבתיאהבתי
המטוטלת עברה מצד אחד לצד השני.
שולמית רק רוצה להחזיר אותה לאמצע.
אהבתיאהבתי
ושולמית חושבת שהיא האמצע, ומה שלא על דעתה הוא אסון תרבותי. הבנתי, ועל כן הבאתי דוגמא לנושא שעבר מהשוליים לקונצנזוס. אטימת אוזנים ושירת "עודף תקינות פוליטית", היא לא הדרך לנהל ויכוח תרבותי.
אהבתיאהבתי
תלוי מה הנושא.
למשל, כמעט ולא תשמע דיון על בעיית תלונות השווא על אונס.
אהבתיאהבתי
ככה זה בפשיזם היודו-ציוני.
בפסח לא מתחשבים בסבל המצרי, בפורים – בפרסי, בחנוכה – ביווני, בל"ג בעומר – ברומאי, בט' באב – בבבלי, ביום השואה – בגרמני, ביום הזיכרון – בערבי.
פלא שכל העולם שונא אותנו?
אהבתיאהבתי
לוח השנה העברי הוא כזה פאסיבאגרסיב, העולם די אדיש.
אהבתיאהבתי
נראה שחשוב לכותבת להדגיש שלא עצם ציור הדגל הוא שהפריע לה (בשלב הראשון אפילו עשה אותה גאה ומאושרת), ועל כן היא נתלית בהבדל הלא-קיים בין "עצמאות לישראל" לבין "חג עצמאות שמח". יש מקום לחשד שטרם השתחררה סופית מעולו של הממסד הישראלי הדכאני. זה שלב ביניים בדרך אל החירות המחשבתית המלאה, זה יעבור.
אהבתיאהבתי
זה רק כי אתה בוחר להאמין לה.
לדעתי היא נחרדה מכך שילדתה ציירה מגן דוד, אבל מכיוון שהיא בנאדם כזה רגיש ומכיל, ברור שלא תוציא את הרגש על הילדה.
אהבתיאהבתי
אגב, לדעתי היא יכולה להיות רגועה.
לא נראה לי שבתה בת השנה ציירה את מגן הדוד בקווים כאלו ישרים, אלא אותה הגננת שכתבה באותו טוש את הכותרת.
הבת אחראית רק לקשקושים בעפרונות הצבעוניים.
כל הכבוד שהיא מקפידה על שני כללים חשובים בדיני המשפט: חזקת החפות ו-Mens Rea.
אהבתיאהבתי
מה עובר על אמיר אורן?
שני מטענים מתוזמנים בעלי רסס לפגיעה בכמה שיותר אנשים זה בוודאות טרור.
"פשע"/"פלילי" זה כאשר יש מטרה למעשה שאינה רק הרג המוני וזריעת פחד – למשל, חיסול מתחרה "עסקי". כזה היה ה"פיגוע הפלילי מ-2003".
מה שאורן מתכוון, וזה מעיד על הלך מחשבתו, זה האם את הפיגוע ביצעו מוסלמים או סתם איזה אמריקאי שהתחרפן.
כלומר מבחינתו טרור זה רק מוסלמים.
אהבתיאהבתי
האבחנה היא במטרות הפיגוע. ארועי הירי בקולרדו וניוטון לא נחשבים כארועי טרור, כמו גם הפצצה במשחקים האולימפים באטלנטה.
אהבתיאהבתי
אין דין ירי כדין פצצה.
כך פותחת ויקי בנושא אטלנטה:
כאן תמצא את ההגדרה האמריקאית לטרור מבית, ואם תרד קצת למטה באותו דף, תראה שאטלנטה נכללת ברשימה.
אהבתיאהבתי
בעזרת החיסכון במקלחת נממן את המנוי למהדורה הפאדית, אם לא נדליק מזגן נוכל גם לרכוש את המכשיר.
הרשיונת בסדר זה האירופאים האנטישמים, ויריביו הפוליטים של השר כץ.
צ'יקי לא יודע להנות, גם לא תושבי לוס אנגלס.
אבל הכי חשוב לא להשתמש בסבון, במיוחד אם אתה רופא.
אהבתיאהבתי
אני מודה שסבלתי קשות בחג. זה לא קרה בעבר…
אהבתיאהבתי
נתניהו הראה רוח ספורטיבית, הוא אפילו לגלג קצת על עצמו. זה בהחלט לא מזיק ואף מעורר הערכה (ואני מתקשה לסבול את האיש כפוליטיקאי). מבחינת הדיאלוג, מעניין אותי האם כותבי ארץ כותבים הכל מראש או שחלק מאולתר. מה שבטוח זה שביבי יודע לענות גם בלי שכותבים לו טקסטים
אהבתיאהבתי
אני כאמור מצדדת בקטע הזה, אבל לא מן הנמנע שכל הדיאלוגים תוסרטו עד הפסיק האחרון.
מן הסתם לא נדע מה שם קרה.
אהבתיאהבתי
קראתי/ראיתי איפשהו שהשאלות נשלחו אליו מראש, והוא וצוותו כתבו את התשובות.
אהבתיאהבתי
כאן.
אגב, ברור שהיה גם תיאום תסריט בין שני הצדדים מראש, לאור פאנצ' הגלידה.
אהבתיאהבתי
אכן, זה היה הדובדבן שבקצפת
אהבתיאהבתי
כבר אחרי מרתון תל אביב אמרתי שמרתון זה מסוכן ושעדיף לוותר עליו
אהבתיאהבתי