הבור

הארץ24.4.13ידיעות24.4.13

מעריב24.4.13ישרה24.4.13
פסקול קריאה: מישהו פעם אהב אותי | הדרה לוין ארדי מארחת את אלון עדר. והסיפור שמאחורי.


הכותרות הראשיות

הכותרת הראשית של מעריב דרמטית בנוסח הוואוו: גיוס מרץ :2013

צה"ל לא הצליח לאייש את כל תפקידי הלחימה
בעקבות מחזור הגיוס האחרון נאלץ אכ"א בצה"ל להתמודד לראשונה זה שנים עם מחסור במאות לוחמים * הסיבה: שנתון מתגייסים קטן וירידה במוטיבציה * ראש אג"ת האלוף נמרוד שפר: ' הירידה בשיעורי הגיוס מהווה אתגר חברתי למדינת ישראל

ולרזולוציית הכתבה:

1. "פערים אמנם קיימים כמעט מדי מחזור, אולם בתום כל חודש גיוס מתבצעת באופן קבוע סגירת פערים וכל התקנים מאוישים".
2. "בעיה במספר המתגייסים לצבא הנובעת בעיקר מסיבה דמוגרפית – שנתוני גיוס קטנים מדי. על פי תחזיות בצה"ל, הבעיה צפויה להיפתר בשנת 2016".
3. "בין 100 ל-300 לוחמים חסרים" | "וגורם אחר אומר: קיים מחסור של כ-500 חיילים".
4. והשורה התחתונה: "הפערים המדוברים יקוזזו בחודשים הקרובים ויושלמו בסופו של דבר".

ובכן מה היה לנו? הפער נובע משנתוני גיוס קטנים ויושלם בחודשים הקרובים. הבנתם את המחדל המזעזע?
ההדגשות שלי.

משפחה ישראלית ממוצעת, כלומר משפחתה של ריקי כהן, המרוויחה 20,000 ש' ברוטו בחודש, כך ע"פ הכותרת במעריב, תפסיד 780 ש' בחודש בגללל הגזירות.
וזהו החישוב הגאוני:
– על קצבאות הילדים תפסיד המשפחה 250 ש' (כבר הרווחתי).
– ייקור הסיגריות והמשקאות החריפים בעשרה אחוז יוסיף 120 שקל בחודש לסל (אולי שיפסיקו לעשן למשל?).
– אם אחד מבני הזוג עובד במגזר הציבורי, הוא עלול לספוג דחייה של תוספות שכר – כ-120 ש' בחודש.
– ביטול הפטור ממע"מ באילת יגרום לבני המשפחה שייצאו לנפוש בה להוציא כ-500 ש' נוספים (שזה 41 ש' בחודש, לא? אם הם יצאו לנופש אחד באילת בשנה).
– העלאת המע"מ באחוז – 130 ש'.
– פירות וירקות בגלל הנ"ל – 100 ש'.
– מנגד תשלום המשפחה המסתורית 500 ש' פחות על נעליים, אופניים ואבקות כביסה.
בקיצור, שוב, ידיעותיי הקלושות בחשבון (3 יח', מגמה ספרותית), לא הועילו לי להבין את החישובים הללו.
אשמח רק על שאין לי ילדים, אני לא מעשנת ולא יוצאת לנופש באילת.
את עניין המע"מ ממילא לא אבין לעולם.

בעוד מעריב מחשב כאמור שמדובר ב-9,360 ש' בשנה, החישוב של ידיעות והכותרת הראשית והמרכזית והענקית של העיתון היא שמדובר ב-12,912 ש' בשנה. ידיעות קורא למשפחה שלו מש' ישראלי.

kitsutsim24.4

מעריב דיווח אתמול שתקציב הישיבות ירד ב-30%.
המארקר טוען הבוקר שתקציב הישיבות שלא מכינות לבגרות יירד ב-50%.
כלכליסט: טיוטת חוק ההסדרים וקיצוצי הישיבות.

בישר"ה לא מציעים לי שום סל להשוואה. הכותרת הראשית מדווחת בשמחה שמחירי הרכב יירדו בכ-20%. בכתבה עצמה (הראיון המלא עם שר התחבורה בשישי הקרוב) כבר כתוב שזה "עד" 20%. נו, זה בטוח לא כולל את מחירי הקטנועים, מה גם שאין לי שום תוכנית להחליף את הזבוב במשהו אחר. הוא כבר בן ארבע, ויזכה להגיע למצוות, בס"ד, אני מקווה.

גם במארקר/ הארץ, אין לי טבלאות להרחבות השכלתי המטושטשת, אבל יש דיון על הפטורים השונים.
אה, ונאום האדם העובד של לפיד.
שורה תחתונה: אין לי מושג מה התוכניות של שר האוצר החדש, במה טובים קימבוניו מאלו הקודמים, ומה ישתנה, אם בכלל.

אמנון אטד מנתח בכלכליסט את נאום השר (ככל שאני רואה זה עדיין לא באתר), ומנפץ את שלל המשפטים הקסומים.
למשל, שהעשירים לא יקבלו קצבאות ילדים. אטד מסביר שבטל"א גובה כסף מכולם, ובתמורה משלם קצבאות שונות. קצבת ילדים, כמו קצבת זקנה, ניתנת לכולם בזכות דמי הביטוח ששילמו שנים. "התניית תשלום קצבה במבחן הכנסה פשוט לא עובדת בארץ, כי מדובר בהליך מאוד מסובך לביצוע. שלא לדבר על העובדה שהנהגת מבחן כזה הופכת את כל העניין מביטוח לאומי למפעל סעד".
על מסי היוקרה השונים (יאכטות, שמכטות) כותב אטד שראשית, ההצעה הועלתה כבר בעבר כמה פעמים, ושנית, זהו "מהלך קשה לאכיפה וקל לעקיפה".
על הוועדה לבחינת הסדרי החובות של הטייקונים עם הבנקים מזכיר אטד שלטייקונים יש גם הסדרים עם מלווים שאינם בנקים, ותוהה אם גם בהם הוועדה תטפל. אבל "כל זמן שהתקשורת של שר האוצר עם הציבור היא חד כיוונית, תישאר גם שאלה מסקרנת זו ללא תשובה". הלאה: "גם להגדיל במודע את האוברדראפט הלאומי וגם להסביר באריכות יממה אחת לאחר מכן למה אסור לעשות זאת – זה כבר יותר מדי". על המסים כותב אטד, כמו גם אחרים תמול שלשום, שהסיפור לא ייגמר תוך שנתיים, כמו שאמר לפיד, אלא שהצורך הוודאי להטיל מסים נוספיים יימשך לפחות עד 2019 ונובע "בעיקר מהירידה בפוטנציאל הצמיחה". על קיצוץ בתקציב הביטחון, כותב אטד, מדברים כבר שנים, כולם מסכימים על כך אבל בסוף כל שנה מתברר שהתקציב דווקא גדל. ולכן, תוהה אטד, "קצת קשה לראות איך דווקא שר אוצר חסר ניסיון יצליח במקום שבו כשלו שרים מנוסים ממנו".

נשיקה צרפתית

תצלום הנשיקה הצרפתית בין שתי היפהפיות אחרי שהאסיפה הלאומית בצרפת אישרה חוק המתיר לבני אותו מין להתחתן מופיע כצילום מרכזי בשער הארץ. בידיעות רק בע' 14 (עם טעות בהפניית השער הגורסת שמדובר בע' 10). בישר"ה לא רוצים לזעזע את העם השמרני שלנו הקורא את העיתון עם תמונות זוועה כאלו, והידיעה מופיעה בטורון צד בע' 29, חדשות העולם, ללא תמונה. במעריב הידיעה מופיעה בע' 16 עם תצלום של שני גברים זיפניים, שלא נראים כדוגמנים, מתנשקים. יפה.

הבעיה הדמוגרפית

חיליק לגלג אתמול על הטיעון "שיעשו פחות ילדים" וטען לפתרון הבעיה הדמוגרפית באמצעות ילודה בלתי מבוקרת בקרב החרדים.
כתשובה (אאא), זה מה שעושה השבאב של בני ברק ביום העצמאות: תולש דגלים ממכוניות.

השער האחורי

בשערים האחוריים מתנקזים ברוב הימים דברים נו, שמתאימים לנקודה האסטרטגית הזאת בגוף בעלי החיים.
הבוקר למשל בידיעות: ניקול ראידמן השיקה בושם חדש. אביגדור ליברמן ואורנה דץ, זו מהשער של 7 לילות של שישי האחרון, באו להגיד מז"ט. כל זה קורה, בצירוף מקרים כמובן, שבוע לפני עליית העונה השנייה של מעושרות בכיכובה של הבשמית. את האירוע תוכלו לראות בתוכנית בבוא העת. תתאפקו.
לצד הידיעה המרגשת יש פרסומת ל"חבורת הזבלונים".

משתכשכים בביצה

טלי חרותי-סובר כותבת בבלוג שלה על פעילות מחתרתית של ארגון העיתונאיות

פעילות מכוערת במיוחד מתרחשת ממש עכשיו ברשת – תא העיתונאיות, תא רציני בדרך כלל – עוסק באיסוף עדויות כנגד איש תקשורת בכיר על הטרדה מינית. עד היום נאספו לא פחות מ-40 עדויות… הבעיה היא הדרך. שבועות שטורח התא לפזר אין סוף רמזים על אותו אדם, אבל לא לומר את שמו. ברור שהוא גבר, ברור שהוא מערוץ 10, ברור שהוא פופולארי מאוד, ברור שהוא מוכר לכל אחד מאיתנו. מי הוא? הס מלהזכיר… שמעתי חמישה שמות אפשריים, וכלי תקשורת אחד גם נקב בשם.

פרופ' ישי רוזן-צבי מנתח במוסף ספרים של הארץ את ספרו של עיתונאי הארץ, עמוס הראל, תדע כל אם עברייה: קווים לדמותו של צה"ל החדש. לפני חודש בדיוק התפרסמה כתבת פרומו של הראל בהארץ על אודות הספר ועל השנה שבילה בטירונות.
כשלעצמי כבר התרעמתי על כך פעם ופעמיים.
הכותב, שבפיו גם דברים טובים על הספר, מזכיר, בדיוק כמוני, כשהתבססתי על קריאת הכתבה בלבד, ש"הראל הלך ללוות את מחזור נובמבר 2011 של חטיבת הנח"ל וחזר מאוהב". בעניין חברון, למשל, הוא כותב "אין טעם להתווכח עם הגרסה הצה"לית, המדובבת דרך עטו של הראל… יש פיל בחדר של הראל. הוא מבין זאת… אבל מסרב להיכנע".
יר"צ מסיים ב"…התעלמות מההקשר הפוליטי אינה מעידה מקומית; היא מעילה בתפקיד העיתונאי…".
אני חושבת שצריך להמציא מינוח מקביל לתסמונת שטוקהולם, כזה המתאר את העיתונאי המאוהב. עיתונאי יכול להתאהב במי שהוא מראיין, או במי/ במה שהוא עושה עליו תחקיר. אולי תסמונת שביט (ע"ש ארי שביט שהתאהב בעומרי שרון)?

יש עורכים בבית?

yoter23.4
(אייס)

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

עצומה: חרדים קוראים ליאיר לפיד להשיב להם את כספי המסים.

הגזמתם. בחיים לא אכנס לכתבה שמותנית בלחיצת לייק.

ynetlike

 לפני פיזור

אממ. אין לי משהו חשוב לומר הבוקר.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

54 תגובות על הבור

  1. הומר J סימפסון הגיב:

    עיון קל ופשוט באתרי האינטרנט ובעיקר פייסבוק מעלה את שמו של איש התקשורת.
    מכיוון שלפחות חלק מהשמועות ניתנות לבדיקה (הבטחות לעבודה וכדומה) לא ברור מדוע אף עיתונאי (שהוא לא חבר של איש התקשורת ולא חבר של חבר ולא עובד עם חבר בערוץ תקשורת כזה או אחר) לא טורח לחקור את העובדות.

    התשובה בסוגריים.

    אהבתי

    • mehatsad הגיב:

      אם כל העולם כבר יודע (ואני מתכוונת לכל העולם), עדיין לא מספיקות 40 נפגעות ומחפשים עוד? אני לא מבינה.
      אגב, יספיקו חמש מתוך ה-40 כדי לתפוס את האיש במקום חשוך ולבצע בו מעשים שלא ינעמו לו. אבל אפשר להסתדר באופן הרבה יותר פשוט.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      למעשה בעבר היה פה בבלוג, לא זכור לי אם בתגובה או בקישור בתוך קישור, אזכור של פייסבוק שיוחד לכתב האמור. הנושא עלה לאחרונה שוב בשל תפקיד חדש שלו. חלק מהמקרים אולי אפורים, חלק בהחלט נשמעים בתחום האסור.
      למה לא קרה עם זה כלום, כנראה שבניגוד לתפיסה של חלק מהאנשים אין משטר טרור פמינסטי.

      אהבתי

      • הומר J סימפסון הגיב:

        תיאורטית- אם הוא הבטיח לסטודנטית לתקשורת כי הוא מקבל אותה לעבודה בתוכנית X וכך הוא מצליח להכניס אותה למיטה האם זה בתחום האפור או האסור?

        אהבתי

      • yehosef הגיב:

        ועוד קצת על הנושא

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        הומר, אני ברשותך אסביר את הנושא בצורה אחרת. כאשר אישה מגיעה לראיון עבודה במשרד ומגלה בעיקר נסיונות חיזור, אין ספק שמדובר בעבירה.
        בענף התקשורת מקובל לקיים ראיונות בבתי קפה וכד', כאשר אישה מגיעה לפגישה שאמורה לעסוק באפשרות העסקה בתקשורת, ומקבלת חיזור לא רצוי
        המצב דומה.
        יש כאלה שמתיחסות לזה כבזבוז כמה שעות על מניאק, וממשיכות הלאה, אך בהחלט לא מחייב כל אחת.
        נאמר שהאפור(אך בהחלט פסול באתיקה ארגונית) הוא הבטחה מעורפלת בתחום הנטוורקינג, והשחור הוא תחושה של קיום הצעה ספציפית.

        אהבתי

      • הומר J סימפסון הגיב:

        אם כך ובהתבסס על רב סרן ש. העננים התקדרו במהירות אפשר לומר בתיק תק.

        אהבתי

  2. אאא הגיב:

    2. “בעיה במספר המתגייסים לצבא הנובעת בעיקר מסיבה דמוגרפית – שנתוני גיוס קטנים מדי. על פי תחזיות בצה”ל, הבעיה צפויה להיפתר בשנת 2016″.

    חיליק חושב שעוד ילדים חרדים חפים מכל חוש יהודי ציבורי ציוני הם פיתרון לבעיה הדמוגרפית.

    אגב מה שמפחיד את החרדים זה ציונים חילונים שהם גם יהודים נאמנים יודעי תלמוד ותורה. הנה מאמר דעה שלא נכתב בציניות

    http://www.kikarhashabat.co.il/השכלת-דור-הסמארטפון.html

    זה האיום הקיומי האמיתי: רות קלדרון לומדת גמרא
    קלדרון וחבורת יש עתיד, אינם רוצים למחוק את תורת ישראל, הם אינם רוצים להפוך אותנו לעם ככל הגויים. ההפך, הם רוצים להגדיל תורה, הם רוצים "רמב"ם לעם" הם דורשים "תלמוד לכל" וכאן טמונה הסכנה הגדולה (דעה)

    דר׳ רות קלדרון מומחית לתלמוד ואגדה מיש עתיד היא ממחוללי המהפכה הזאת במסגרת הישיבות החילוניות של עלמה. הרי הם לעגו ל״עגלה הריקה״ ועכשיו נותרו למשיסה. האחראים הם מנהיגיהם שהונו אותם (שוב פעם).

    אהבתי

    • חיליק הגיב:

      אני בעד

      אהבתי

      • חיליק הגיב:

        א. אני בעד עידוד ילודה לכולם. חילונים כחרדים.
        ב. אני לא נוהג ללגלג על אף אחד או אחת. גם אם טיעוניו מופרכים במאוד. (מה תשובה יש בדבריו/ה של ׳אאא׳, למה שכתבתי?).
        ג. קיצוץ תקציבים לא ימנע מחרדים להמשיך ולהגדיל את משפחתם, כבר הוכחתי זאת מעל בימה זו בעבר.
        ד. אני מסמארט-פון ובאמצע לימודים, ראה תגובה זו כ׳עזרה ראשונה׳, כשאהיה מול מחשב אפרוש טיעוני בארוכה.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        סליחה, אבל הטיעונים שלך מופרכים אפילו יותר.

        עידוד ילודה אינה תכלית כשלעצמה.
        המדינה מעודדת ילודה לא כדי שיהיו עוד ילדים, אלא כדי שאלה יתפתחו בעתיד להיות אזרחים טובים (מועילים לחברה ומקיימים את חוקיה – משלמים מיסים, כמקור הכנסה למדינה, משרתים בצבא, כדי להגן עליה וכולי).

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        רק להדגיש:
        האינטרס של המדינה בעידוד הילודה הוא טובת המדינה.
        זאת הסיבה שכאשר קצב הילודה עלול לפגוע במדינה, היא לעתים מגבילה אותו בחוק (סין, לדוגמא).

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        א. סין זו כמובן דוגמה לא דמוקרטית.
        ב. ההכרזה על תינוק ביום לידתו על עתידו כאזרח גם היא מנוגדת לדמוקרטיה, הגינות ונסיון היסטורי.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        סליחה, אבל:

        א. מדינה אינה זהה לצורת שלטון דמוקרטית. הדיון הוא על יחס המדינה לאזרחיה, תהא צורת השלטון אשר תהיה (אני מסכים איתך שסין היא "רפובליקה"). גם במדינה הליברלית – ובמיוחד בה (ג'ון לוק, למשל) – זו שאלה לגיטימית. אדרבא: הגישה שמייצג לפיד משקפת בדיוק את עמדה זו.

        ב. תבחין בין הגנה על הילד וזכויותיו, לבין תגמול על הולדה. באשר אנו מדברים על עידוד ילודה בלבד, ולא על שמירה של זכויות אדם בסיסיות (שכל תינוק זכאי להן, מעצם היותו אדם), הרי שכן, המדינה בוחנת את העניין מנקודת מבט של תועלתה שלה.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        בישראל התרגלנו לרטוריקה של עידוד ילודה משנותיה הראשונות של המדינה. קצבאות ילדים לא נועדו לעידוד ילודה. הן חלק ממדינת הרווחה, כחלק מהבטחת תנאי קיום מינמלים.
        לשאלת החרדים הבעיה היא בתמריצי אי העבודה, ואין טעם לסטות להתקפות דוחות בנושאי פריון.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        אתה בהחלט צודק באשר לרטוריקה. אאל"ט, פעם אמרו בחדרי הלידה "עוד חייל נולד" (לא מתחייב על הנוסח).
        אני חושב שהנקודה באמת נעוצה בשאלה של מדינת הרווחה, שהיא כשלעצמה שאלה לגיטימית. זו שאלה שמותר וצריך להעלות, אך יש להימנע מהתקפות דוחות. וכאן, לדעתי, יש להבדיל בין מה שאמר שר האוצר לפיד, בעניין אחריות ההורים על ילדיהם, לבין מה שאמר סגנו ("טפילים").

        אהבתי

      • user הגיב:

        בטח, חייבים לעודד ילודה כדי שצה"ל יוכל למלא את מחזורי הגיוס. זו חובה לאומית. ילד חמוד, הבאתי אותך לעולם כדי שבבוא היום תוכל להיות מש"ק דת בתל-השומר. ילדה מתוקה, אל תדאגי, גם את כשתגדלי תוכלי לשרת בצבא שלנו. תוכלי לעשות כמעט הכל, חוץ מלשיר בציבור או לחבר מזוזות.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        אגב, בהקשר זה: אם נקבל אם הטיעון של החרדים, כי אין מועיל למדינה מלומד תורה (לשם הצלחתה הכלכלית, או להגנתה) הרי שצריכה המדינה לעודד זאת. בין בתקצוב אברכים ובין בעידוד ילודה שתניב, בסופו של דבר, אברכים.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        ואחרון חביב בקשר לב':
        דמוקרטיה, במובנה המדויק, נוגעת לכמות הידיים האוחזות בשלטון, במקרה זה – ההמונים, וככזו היא מנוגדת לאריסטוקרטיה/אוליגרכיה, ולמונרכיה/טירניה.
        כוונתך אולי לרפובליקה. ואם כן, הרי שאתה טועה. לא רק שזה אינו מנוגד לניסיון ההיסטורי, אלא זה גם לא מנוגד להגינות (במדינה שבה הריבונות היא בידי העם, זכותו של העם – דרך נציגיו – לטעון שאין זה הוגן).

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אתה בהחלט טועה. בדמוקרטיה היחיד הוא אזרח ולא נתין של ריבון שרירותי. זכויותיו עומדות לא כאזרח, ואי התערבות בפריון שלו בהחלט דבר בסיסי.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        עוד פעם, אתה מבלבל בין מושגים. ואני מבטיח לך שאני לא טועה. אם כי קשה להבטיח לך דבר שכזה, משום שאינך מכיר בכל סמכות למעט זו של עצמך (או ויקיפדיה). לך תבדוק את זה אפוא. אתה יכול להתחיל בכתבי אריסטו, או אפלטון, היכן שמושגים אלו צמחו (למעט רפובליקה, שהוא כמובן מונח לטיני).

        לשיטתך שלך, ברפובליקה, האזרח אינו נתין משום שהוא הריבון. ולפיכך, זכותו להחליט, דרך הרשות המחוקקת (בין באופן ישיר בין על-ידי נציגיו). ולפיכך זכותו להחליט שאין ברצונו לממן קבוצה מסוימת משום שהיא מאמינה באלוהים.
        כך זה עובד במדינות דמוקרטיות בעולם. תבדוק כמה מדינות דמוקרטיות מממנות בכספי המסים קבוצה של אנשים מאמינים שיושבים ולומדים את ספר הקודש שלהם (אלא אם כן אתה מונה על קבוצה זו סטודנטים במוסדות אקדמיים [שבראשון שבהם הגדירו דמוקרטיה באופן שהסברתי לעיל; זה שקראת לו בבורתך מוטעה]).

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        כזכור עסקתי בהגבלות על פריון ולא במימון ישיבות. לאזרח יש בהחלט זכויות שאין להגבילן במטר דמוקרטי, ולא רק הזכות להשתתף ישירות או בעקיפין בשלטון. זה התפיסה של אזרח עוד מהמקור האתונאי, כמובן שמאז נוספו זכויות רבות.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        אני מסכים, אבל במקרה הזה, האם מדובר באמת בהגבלה של המדינה את הפריון? אין כאן באמת איסור כדוגמת סין. יש כאן בסה"כ אמירה, שהמדינה לא צריכה לעודד זאת (אני לא חושב שזה זהה להגבלה). מי שרוצה, שיביא כמה ילדים לעולם שבא לו. רק שייקח בחשבון שהוא יישא בעלויות.
        התפישה לפיה המדינה צריכה לתת לאזרחיה חינוך מסובסד, בריאות, פנסיה, חופשות לידה וכדומה היא די חדשה בתולדות האנושות. באתונה, לדוגמא, זה לא היה נהוג כלל (אם כי ישנו סיפור שבו, בשל אובדן גברים רבים במלחמה מסוימת, חוקק חוק שקורא לאזרחים לשאת אשה שניה; וזאת כדי שיולידו גברים שיוכלו להמשיך את הלחימה. הראשון להתייצב לשאת אישה שנייה הוא סוקרטס…). אתה הרי ודאי מודע לוויכוח שהתחולל בארה"ב, עם ניסיונו של אובמה להעביר חוק בריאות. זכור לי תומך, שהפגין על כיסא גלגלים (אני חושב שהיה נפגע מלחמת ויאטנם), אליו ניגש מתנגד. האחרון הוציא מכיסו שטר כלשהו, גלגל אותו לכדור, והטיח אותו בפניו של הנכה. וכך אמר לו: אם אתה רוצה נדבה – תבקש; אל תכריח אותי, על-ידי החוק, לממן זאת.
        הדוגמא קיצונית, אולם הנקודה ברורה: גם במדינה דמוקרטית זאת עמדה לגיטימית. צריך רק להקפיד על שפה.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        הטענה שלי היא ששיח פוליטי צריך לשקף ערכים דמוקרטים. ניתן לתקוף מדיניות כללית של המדינה לעידוד פריון. מותר לבצע בחירה אישית בנושא. לא ראוי לתקוף קבוצה אחרת על בחירתם החופשית של רבים בתוכה.

        אהבתי

    • אורן הגיב:

      לא הבנתי מהי לידה בלתי מבוקרת, ומהי הלידה המבוקרת, כך שבעיקרון אני עם חיליק. לא בצורך הדמוגרפי בילדים רבים, אלא בחשש מילדים ממגזר מסוים. הרעיון של אפקט ילודה שלילי ( הפחות רצויים מולידים יותר) הושלך לפח הזבל של ההיסטוריה, ואין סיבה להשיבו דרך פתח הביוב.
      אפילו התעללות בדגלי פלסטיק לא תשנה את עמדתי.

      אהבתי

      • mickey הגיב:

        איזה פלא שידיעות על מחסור בחיילים מופיעות בד בבד עם תחילת הקמפיין האנטי חרדי של משטר לפידיהו

        אהבתי

  3. אאא הגיב:

    ב. אני לא נוהג ללגלג על אף אחד או אחת. גם אם טיעוניו מופרכים במאוד. (מה תשובה יש בדבריו/ה של ׳אאא׳, למה שכתבתי?).

    הטיעון המופרך שלי פנה לטיעון המופרך החרדי הגלותי שיש עם יהודי מקביל והם משרתים אותו על ידי ״השיטה הקדודשה ואין בילתה״. מדינת ישראל מתבססת ועל אזרחים תורמים ועובדים. מה עוזרים לישראל עוכרי ישראל בבני ברק? המוצא היהודי המעורפל שלהם בגולה? כרגע החרדים צריכים לשרת את עם ישראל כמו שהוא ולא זה שבחזיונותיהם. העוצמה המספרית שלהם היא כאבן ריחיים על עם ישראל ולא שום חיזוק דמוגרפי. למה? כי שלוחיהם סוחטים כספים על חשבון המגזרים החלשים. העוגה היא אחת וברגע שאנשים בריאים לוקחים כסף חינם אין לחלש. עד עכשיו (למעשה התופעה החלה מאז שלטון בגין שצירף אותם לממשלה בפעם הראשונה) זה עבד לכם.

    ג. קיצוץ תקציבים לא ימנע מחרדים להמשיך ולהגדיל את משפחתם, כבר הוכחתי זאת מעל בימה זו בעבר

    ילדים זה ברכה. השנאה והמחלוקת נובעת רק מהניצול של תקציבי המדינה. פרנסת הילדים צריכה להיות באחריות הוריהם. כרגע יש תופעה שמשפחות חרדיות מתקימות פשוט מהקיצבאות הללו! אין עבודה! אין חיפוש עבודה! אבל כל ילד מגדיל את חשבון הבנק. תופעה שערורייתית שחייבת להיפסק ולו למען השלום.

    במסגרת צדדית, הטיעון שלך לא מבוסס. האם הרבנים היו אוסרים על נשים (כן נשים, לא גברים בעמם כמוך שיכולים לדבר) כל אפשרות של תכנון המשפחה (אמצעי מניעה וכו) אילולי ידעו שיש פריץ שמממן את כל זה? הרי ברור איך כל התופעה הזאת נולדה. הנשים נכנעו כי הלחץ החברתי היה מאסיבי. ולרבנים היו את פורוש וגפני למממן את ״הפרו ורבו״ הזה. כשהמציאות תשתנה גם האדמורים הגאוותניים ביותר יצטרכו למצוא מתשובות ריאליות לאישה חרדית תמימה ומנוצלת שקורעת מעומס שההשקפה הקדושה של אנשים חסרי אחריות.

    אהבתי

    • אדג הגיב:

      אלוקים אדירים, אתה באמת מאמין בזה?!

      אני אנסה להשיב:

      כרגע יש תופעה שמשפחות חרדיות מתקימות פשוט מהקיצבאות הללו!

      מאוד נדיר. נכון, הרבה משפחות נצרכות לקצבאות הילדים בכדי לסגור את החודש, אבל כך גם בשאר המגזרים. לרוב, אחד ההורים עובד, כך שמרבית ההכנסה היא מהמשכורת החודשית, ולא מהקצבאות.

      אין עבודה! אין חיפוש עבודה! אבל כל ילד מגדיל את חשבון הבנק. תופעה שערורייתית שחייבת להיפסק ולו למען השלום.

      שוב פעם: נדיר, אבל אכן קיים. התופעה כלל לא קשורה לקיצבאות, וביטולם (ללא שינוי מקיף ונרחב בשוק העבודה, גיוס לצבא, מסגרות הכשרה ומיזמים תעסוקתיים) לא יקדם את הנושא בכהוא-זה. 175 שקל בחודש עבור ילד לא באמת מגדילים את חשבון הבנק, הם בסך-הכול מאפשרים תנאים סוציאליים בסיסיים.

      במסגרת צדדית, הטיעון שלך לא מבוסס. האם הרבנים היו אוסרים על נשים (כן נשים, לא גברים בעמם כמוך שיכולים לדבר) כל אפשרות של תכנון המשפחה (אמצעי מניעה וכו) אילולי ידעו שיש פריץ שמממן את כל זה?

      התשובה היא: כן. ברצינות, כן.

      הרי ברור איך כל התופעה הזאת נולדה. הנשים נכנעו כי הלחץ החברתי היה מאסיבי. ולרבנים היו את פורוש וגפני למממן את ״הפרו ורבו״ הזה. כשהמציאות תשתנה גם האדמורים הגאוותניים ביותר יצטרכו למצוא תשובות ריאליות לאישה חרדית תמימה ומנוצלת שקורעת [כך במקור. צ"ל כורעת] מעומס שההשקפה הקדושה של אנשים חסרי אחריות.

      מה גורם לך לחשוב שהאישה החרדית היא "תמימה ומנוצלת"? שובניסט.

      ברור שישנו לחץ חברתי, כמו בכל מגזר. ברור שהחינוך מהבית וממוסדות החינוך מטיף למשפחה ברוכת-ילדים. ברור. אבל בגלל זה הנשים החרדיות הופכות ל"מנוצלות"? בגלל שיש לה רחם היא לא יכולה לחשוב ולקבל החלטות בכוחות עצמה?

      תפסיק עם הפטרנליזם המכוער הזה.

      אהבתי

  4. Chavit הגיב:

    הסבר פשטני על השפעת העלאת מע"מ על דבורית.
    בפשטנות רבה.
    נניח את קונה דלק ב-117 ש' בחודש. התוספת של המע"מ תהיה עוד שקל אחד.
    נניח את קונה ירקות ופירות ב-300 ש' בחודש. תוספת המע"מ תהיה 54 ש' לחודש אם יוטל מע"מ מלא או 27 ש' בחודש אם יוטל מע"מ בשעור חצי מהרגיל או כלום אם לא יוטל מע"מ.
    נניח את קונה מוצרים ושרותים שמחירם כולל מע"מ (לא שכ"ד ולא ארנונה אבל כל השאר כולל בזק, אינטרנט, מוצרי מכולת, פרחים, מוסך שעורי יוגה, ביגוד, מספרה, רו"ח/יועצת מס) הוא של 2,340 ש' בחודש. תוספת המע"מ תהיה 20 ש'.
    יהיו לא מעט מוצרים ושרותים שהמוכרים לא יעלו מיידית את המחיר בערך עליית המע"מ. נניח מספרה שלוקחת 40 ש' לחפיפה תשאיר את אותו המחיר ותספוג (כרגע) את עליית המע"מ כלומר המספרה תרויח טיפה פחות – אבל בעתיד יש להניח שמחיר החפיפה יעלה ל-45 ש' יותר מהר מאשר היה עולה ללא עליית המע"מ.
    באופן כללי תהיה גם השפעה של עליית המע"מ על המדד הכללי בארץ מה שעשוי להשפיע בלא מעט מקרים המושפעים מהמדד.

    אהבתי

    • user הגיב:

      ועוד דבר. המע"מ הוא מס רגרסיבי, כלומר מס שהנטל שלו נופל בצורה לא פרופורציונלית על השכבות הנמוכות. הסיבה לכך היא שבאופן כללי ככל שההכנסה נמוכה יותר, אחוז גבוה יותר של ההכנסה הולך לצריכה ולכן אחוז גבוה יותר כפוף למס. נניח ששתי משפחות מוציאות 5000 שקל לחודש בהוצאות שעליהן משלמים מע"מ, אבל למשפחה אחת יש הכנסה של 7000 שקלים ולשנייה של 20000. בדוגמא הזו, שתי המשפחות משלמות אותו סכום מע"מ הנטל של המע"מ כאחוז מההכנסה הוא גבוה יותר עבור המשפחה עם ההכנסה הנמוכה יותר.

      אהבתי

      • לירון הגיב:

        אני שומע את הטענה הזו המון.

        מסתבר שאנשים שמרוויחים 20000 מקבלים סיפוק מיוחד מחשבון בנק מנופח ולכן לעולם לא יוציאו את הכסף הנחסך ולא ישלמו עליו מע"מ, או שאולי הם קונים מלפפונים בצורה סיטונאית כדי להימנע מהמע"מ.

        אהבתי

      • Chavit הגיב:

        דוגמה: אם אתה חוסך כסף ומשלם בעזרתו תשלום ראשוני לדירה שניה (משומשת) פלוס משכנתא הרי שאינך משלם מע"מ על ההוצאה הזאת שממנה יש לך אפילו הכנסה כשאתה משכיר אותה.
        אנשים מהשכבות הנמוכות מוציאות את כל הכנסתן פלוס קצבאות ומינוס לתשלומים כוללי מע"מ. עובדה שאפילו הכלכלנים הכי אנטי העניים מקבלים את הטענה הזאת כאקסיומה.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        הדוגמה שנתת נכונה, אבל מבחינתי היא רק חור בחוקי המס. בכל מקרה, אני לא רואה אנשים שמרוויחים 20000 קונים דירה שנייה.

        כקירוב, בסופו של דבר זה קירוב מספיק טוב להניח ששניהם משלמים מעמ על 100 אחוז מההכנסה.

        זה שהם אומרים לא אומר שהם צודקים.

        אהבתי

      • Chavit הגיב:

        ה'בסופו של דבר' שלך לא מחזיק מים. זה שחוזרים שוב ושוב על משהו לא הופך אותו לנכון – ההיפך.

        אהבתי

      • Chavit הגיב:

        קח עוד דוגמה, תתאים לך יותר.
        אותו אדם/זוג מוציא חלק מהכנסתו על נסיעות לחו"ל שעליהן אין מע"מ, כולל כל המסביב לטיול.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        אני לא צריך לחזור, יצא בטעות.
        שים לב איך אתה מתאמץ למצוא דוגמאות. בוא נסכים ש90 אחוז מהצריכה חייבת במע"מ, וזה בטח לא מה שהופך את זה ללא הוגן.

        מה שלא הוגן (כן, אני מסכים שזה מס לא חברתי, פשוט לא מהסיבה הנ"ל) זה שזה מס אינפלציוני, ואינפלציה תמיד דופקת את העניים, וזה משתי סיבות, הראשונה השכר שלהם לא מדביק אותה והשנייה שזה דומה לטענה שאנו מתווכחים עליה אבל שונה, לעשיר ולעני יש פחות כח קנייה שהצטמצם בצורה אחידה יחסית באחוזים, אבל מאחר ולמאה השקל הראשונים השפעה משמעותית יותר מהמאה האחרונים על איכות החיים ברור שהעני נדפק הרבה יותר. בגלל זה, אגב, יש מיסוי מדורג על עבודה וזה הוגן יחסית.

        אהבתי

      • Chavit הגיב:

        קח עוד דוגמה, קלה יותר.

        אותו אדם/זוג מוציא חלק מהכנסתו על חופשות סופ"ש מרובות באילת כשכל ההוצאה שלו באילת היא ללא מע"מ בעוד הפחות ממוזל יוצא לחופשות בקניון הקרוב לביתו.

        אולי תתפלא, ואולי לא, אבל 3 הדוגמאות שהובאו מאוד רלוונטיות למשתכרי שכר גבוה, ו-20,000 נטו זה שכר גבוה בכל קנה מידה, ועדיין לא נאמרה מילה על השקעות בחו"ל וסתם הברחת כספים לחו"ל.

        לפחות ממוזלים גם אין בד"כ אפילו הזדמנות לעשות כסף 'שחור' כשהאפשרות הזאת קיימת אצל רבים מה'מוכשרים'.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        בוא ננסה להסכים על אחוז מסוים מהצריכה, נראה לי שזה יפשט את הדיון.

        אני לא מכיר אנשים שעושים חופשות מרובות לאילת, וגם שם הולכים לבטל את הפטור.

        השקעות בחו"ל ממוסות ע"י מס רווחי הון, שהוא גבוה משמעותית מהמע"מ.

        עכשיו לגביי נושא העלמת המיסים (כולל הברחת כספים לחו"ל), זה לחלוטין לא קשור לדיון. תילחם בעבריינות בלי קשר. יש חוקי מס שהם לא טובים כי ניתן לעקוף אותם בקלות בצורה חוקית, כאן אתה מדבר על גנבים. אני מוכן להסכים שגנבים זה לא חברתי.

        אגב, תקרא את התגובה הקודמת שלי, שמסבירה למה לדעתי זה מס לא חברתי, אני מניח שנוכל להסכים על זה.

        אהבתי

      • Chavit הגיב:

        אישה שגונבת אוכל עבור ילדיה זה מאוד חברתי בעיני.

        אופס. חובת הרישום בוטלה או שרק לרגע?

        אהבתי

  5. אורן הגיב:

    בקשר לחישובי עלות הגזרות, הנושא מעט פשוט יותר. לצד כל שינוי יש הערכה כספית להכנסה או חיסכון לתקציב. אדם פרטי יכול לחשב על פי צריכתו האישית, ממוצעים ניתן לעשות בכיוון ההפוך.

    אהבתי

  6. עטרה הגיב:

    מח' "יש עורכים בבית?": מה הפריע לך ב"ככל שיותר צעירים יותר נמצאים בסלולר ובאינטרנט"? נכון שתקין יותר לכתוב "ככל שצעירים יותר, נמצאים יותר בסלולר ובאינטרנט", וברור שמוטב "משתמשים" במקום "נמצאים", אבל זה סוג של משלב דיבורי 😯

    אהבתי

  7. באמת שאני לא מתלהב מהאישיות הנרמזת, נהפוך הוא. מתבאס מהבעת הפנים המדושנת ובעיקר מהדיווח והפרשנות המוטים בקביעות לצד מסויים. לא אתפלא אם הוא ואו אחרים ניסו לקבל סקס תמורת 'הבטחות לקדם עניינים'. זה טוב שהרשת מאפשרת להעלות התנהלות מחליאה ולהאיר פינות חשוכות אבל המדרון מעוות וחלקלק. הפניית האשמה כלפי הצד הזכרי בלבד בלבד מצד נשות תקשורת מפתיעה. צריך שניים לטנגו (לא מדובר באשמת אונס ככל הידוע לי) והתמקדות בגבר הופכת את הנשים לילדות מטופשות שהולכו שולל. נשים מגיעות במיני ומחשוף נדיב לראיונות עבודה וגם בתחום המכירות התופעה נפוצה. תמימות? אני בספק. ונניח שגבר נמשך למועמדת -הוא אמור להשיב לה בשלילה ורק לאחר מכן לבקש את מספר הטלפון כדי לא לעבור על הקווים?
    החמור יותר הוא הפיכת השמועה והחשד לגזר דין, לקטע ויראלי, ללינץ' ציבורי ללא מנגנון צדק ובלי שהוגש כתב אישום. גם אם האיש לא עבר על החוק אבל יצא זבל שבזבלים הייתי מצפה מגוף שמאגד תקשורתניות שיודעות לסקר סיפורים דומים לקרו לאחרים, לפרסם מסמך עמדה מנומק עם חתימות והסבר משכנע ואם הוא עבר על החוק, אדרבא. את המחיר הוא (וסביבתו) כבר משלמים.


    הגרמניות האלה. המיוחד מריאל בחר להתחכם עם שלושת המוסקיטרים. איש הג'לטין והמאליונים, מודריץ' ילד הכאפות הנצחי וחדיירה המקרר הממהר. הראשון לא עושה הגנה ומאבד את רוב הכדורים, השני רוצה למסור אבל מאבד את כל הכדורים, והשלישי חזק בהגנה אבל לא יודע לבעוט או למסור. מול קבוצה מתלהבת שלוחצת גבוה חייבים מניעי כדור אבל המיוחד החליט שריאל משחקת בלי פליי מייקר או קשרים שיחזיקו את האמצע. ככה המיוחד החליט וזה נמשך כל העונה. באגפים רק קונטראו שורף דשא, הג'ל מתבונן מהצד ומאבד כדורים. נשארו המסירות הארוכות והמתפרצות שמייצרים את רוב המצבים. כל הכדורים החופשיים הולכים לאיבוד בטקס קבוע. ארבע נוגחים אימתניים- הג'ל, פפה, וראן, וראמוס ואין הרמות כי אין קישור ואין אגפים. ריאל מדריד הגיעה רק לשני מצבים במשחק. ברבע שעה האחרונה נזכר בקאקה ודי מריה שיצילו אותו מעצמו. נזכר בהם לאחר חודשים של תרגילי מנהיגות וריסוק ביטחון. כל שחקני הנשמה כבויים מלבד היגאווין וקונטראו שעשויים מחומרים אחרים. קאייחון משחק עם דמעות בעיניים. המיוחד ישאיר אדמה חרוכה. שיילך כבר – ויאסוף את הג'לטני איתו.

    אהבתי

  8. אורן הגיב:

    לא מפתיע שהטייק שלך לנושא יהיה הדעות הפוליטיות של הכתב והמחשוף של הנשים. כמה עלוב.
    בעקבות הדריסה של הקרן אתמול, ונצחון האמא הפולניה היום, ברשותך אעדכן את ההיסטוריה.
    רונאלדו ומסי הם שחקנים מוכשרים. יכלו להפוך לאגדות כדורגל, אך לרוע מזלם מצאו את עצמם בקבוצות פח פתטיות.

    אהבתי

  9. achinach הגיב:

    יואב יצחק טוען לגבי לפיד ו-"שמיים פתוחים":

    "לפיד מתנהל באופן מופקר ותוך ניגוד עניינים גם בנושאים גדולים העומדים על סדר-היום הציבורי. הסכם "שמיים פתוחים", לדוגמה. לפיד היה מחויב לפסול עצמו מכל עיסוק בנושא זה, בשל קשריו האישיים עם איש העסקים ישי דוידי, בעל השליטה בקרן פימי, שהינו בעל עניין בכיר בחברת אל-על. שכן, ערב הבחירות לכנסת ה-19 העמיד דוידי לרשות מפלגתו של לפיד (יש עתיד) ערבות אישית בסך 130 אלף ש"ח. אלא שלפיד מצפצף – על היועץ המשפטי לממשלה, שאינו פוצה-פה, על הממשלה, ועל הציבור הרחב. לדידו, הוא יעשה מה שהוא רוצה. ואיש לו ייתן לו הוראות."

    אהבתי

    • Chavit הגיב:

      אתה מתעלם מהעובדה שההחלטה שהתקבלה היא בעצם פגיעה באל על, לטענתם, ולכן קשה מאוד לראות פה השפעה כלשהי של הידידות בין היהיר ודוידי.
      אפשר לחשוב שה'הפקרות' הובילה להחלטה מטיבה עם דוידי.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s