פסקול קריאה: מת זמר הקאנטרי ג'ורג' ג'ונס
He Stopped Loving Her Today
הכותרות הראשיות
דילמה, דאגה, לחץ ושינוי כללי המשחק, אלו הכותרות המתייחסות להתחבטויותיו של אובמה בעניין סוריה. התקשורת הישראלית, כך עולה, ממש מבינה אותו ולא לוחצת (חוץ מישר"ה) רק מודאגת.
ידיעות: "הדילמה של אובמה" (אורלי אזולאי וסמדר פרי על ההתחבטויות בעניין הנשק הכימי שהפעיל אסד לבין הפעולה הצבאית הרחוקה עדיין של ארה"ב).
הארץ: "אובמה מזהיר: נשק כימי ישנה את כללי המשחק".
ולייב בלוג המזה"ת.
ישר"ה, כותרת מרכזית: לחץ על אובמה לפעול בסוריה.
מעריב: "בניגוד להסכם: הליכוד מתנגד להגבלת מספר בני הישיבות שיהיו פטורים משירות".
זה גם נושא הכותרת של מקור ראשון.
יהיה די מטריד לעשות בדיקה כמותית בין הידיעות החופפות בשני עיתונים, ומתי יפול לשב"צ האסימון (אגב, מה החלופה ל"יפול האסימון"? הרי אין יותר אסימונים) שהוא לא צריך שניים למעשה?
נו, נראה מה יעלה בגורל כל ההצהרות של שותפי הקואליציה החדשים, ואיך תהפוך הפוליטיקה הישנה לחדשה.
סוריה, ארה"ב והנשק הכימי בכפ' 2-3. בן-דרור ימיני מייעץ לאובמה לא למהר לתקוף.
עמנואל רוזן והתקשורת
אחרי הכתבה בהארץ, ואחרי שאתרי הברנז'ה דיווחו, התפרסמה ידיעה נוספת, על כך שלפני כשלוש שנים פוטר מערוץ 2 על רקע תלונת עובדת זוטרה. רוזן השעה עצמו אתמול גם מהחינוכית ומרדיו 103FM עד שיתברר שהכל עלילת דם.
חוץ מהנשים שנהנו מתשומת הלב האינסופית של רוזן, חשבו על אומללות רעייתו לשעבר, טלי רוזן, ועל ילדיו.
בן כספית עדיין שותק בפייסבוק. טוב, מה יגיד?
ומה בטלוויזיה: ככל שראיתי, ותקנו אותי אם אני טועה, רק בערוץ הראשון התייחסה לכך איילה חסון בחדשות יום שישי.
תוס': אייטמים שודרו בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 ובזו של קשת.
בעיתוני ראשון בבוקר:
– ישר"ה, הפניית שער וכל ע' 13, כולל טור של הדס שטייף.
– מעריב, הפניית שער וע' 10, כולל טור של ליאת שלזינגר, החברה גם בתא העיתונאיות, שאומרת: "רבים אומרים לנו 'דווקא אתן העיתונאיות חוששות להתלונן?' כאילו הייתה איזו טבליית אומץ שאפשר לקחת כדי להתגבר על המשוכה. כאילו תפקידך העיתונאי מאפשר לך להתגבר על מחסומים מבניים העומדים בפני נשים שחוו הטרדה מינית".
גם טל לאור, ממקימות תא העיתונאיות, מסבירה בעמודי הדעות את דרכי הפעולה בעניינו של רוזן.
במקור ראשון מופיעה הידיעה של אריק בנדר ממעריב בע' 3.
– ידיעות, הפניית סטריפ תחתון בשער, ושלושת רבעי כפ' 16-17. רז שכניק ונבו זיו, שעבדו גם הם על הסיפור זה זמן רב, מדווחים. על עבודתם הם רומזים: "הסיפור, כמו גם זהותו של האיש, היו ידועים לכל אמצעי התקשורת, אולם מאחר שאף אחת מהנשים לא הסכימה להגיש תלונה במשטרה, בחרו כולם שלא לפרסם את שמו". ובהמשך הם אפילו מקרדטים את אתר הארץ. מאחר שכך הם פני הדברים, הם גם מביאים את העדויות שאספו (כאמור, שכניק וזיו עובדים על תחקיר רוזן זה זמן רב).
טקסט נלווה ואמביוולנטי כותבת מרב בטיטו, שעומדת עם רוזן בקשרי עבודה. אולי בשל כך אפשר למצוא בו את המשפט "השאלה היא בעיקר אם מדובר במעשים פליליים המצדיקים פרסומים כה נרחבים בלי שהוגשה תלונה במשטרה, או לפחות תצהירים משפטיים… יש לי זכות מלאה להאמין שאנחנו חיים בחברה מתוקנת, שבה יש כתובת אחת לכל המעשים האלה: המשטרה".
כותרת הקטע שלה היא "לכו למשטרה, לא לאינטרנט". את הכותרת נתנ/ה עורכ/ת הטקסט, אלא שזה לא בדיוק מה שהיא אומרת. יש לי בעיה עם בטיטו. ראשית, אני משוכנעת שאלמלא הייתה עובדת עם רוזן לא הייתה כותבת את הטקסט הזה. אני מזכירה: בטיטו חתומה על הכתבה שכה צמררה אותי רק בסו"ש זה, על הילדה בת הארבע והמטפל שלה, שהרי בה מצויה ההוכחה שאפילו הגשת תלונה וחקירה לא תמיד פותרות את הבעיה. היא גם ליוותה את האישה שסבלה מנחת זרועו של ראש עיריית קריית מלאכי, ועוד ועוד. כך שפניית הפרסה הקלה שהיא עושה פה מעוררת אי נוחות.
– השאלה הגדולה הייתה (מבחינת התנהלות מערכתית ויחסי דפוס רשת), איך יתייחס הארץ לתחקיר המטלטל שהעלה לראשונה ביום שישי אחה"צ לאתר, טרם הופיע בפרינט. ובכן: בשער מובאת אחרית הדברים,על יציאתו לחופשה של רוזן, ואילו בע' 12 כולו מובא התחקיר, שכאמור פורסם קודם לכן באתר, כך שגם קוראי הנייר לא יפספסוהו.
טלי חרותי סובר מהללת את פייסבוק בבלוג שלה.
טל שניידר: איך בלב הסערה בעיין רוזן התקשרה אליה אודליה כרמון כדי לספר על הפרדוקס שחוותה אחרי משפט קצב.
בנענע10 העלו רק הבוקר, אחרי 11:00, ידיעה על פרישתו, לקוחה מגלובס.
שורה תחתונה זמנית: אלמלא היה האיש עצם מעצמותיה של הברנז'ה, לא היה העיסוק בו כה נרחב, זה מצד אחד, ומצד שני, אני לא חושבת שמישהו בתקשורת ניסה לחפות עליו במשך השנים. להפך.
תוס': הנה יש שם. מרב קרקו מגלובס.
תוס' 2: רחלי רוטנר מוואלה בתגובה הולמת.
יאיר לפיד
בשער ידיעות מדווח איתמר אייכנר שלפיד ובנט מקדמים את חוק משאל העם. הנה זנחנו לרגע את תוכניותיו הכלכליות.
בעמודי הדעות מספר ירח טוקר על ההתנצחות הממושכת שלו עם לפיד על אודות כמה-מסים-משלמים-החרדים. טוקר מספר שהזמין את לפיד לסיור היכרות שערך בבני ברק לבכירי התקשורת, ושלפיד לא בא. עד עצם היום הזה.
ואני אומרת: ע"מ שלפיד יוכיח ש"אנחנו לא שונאים אתכם" הוא אמת ולא פראזה חסרת שחר עליו להגיע לאותו סיור היכרות, כמו שעשו רבים מעמיתיו לשעבר בידיעות, למשל.
כותרת שנייה בשער הארץ: לפיד שינה את דעתו ולא יעלה את גיל הפרישה לנשים.
בשישי החליט לפיד לשתוק ולשתף את הציבור רק בתמונות שהעלה לאלבומיו.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אורי משגב: בן זיגר לא נרצח על ידי אישתו. באשר לכל החלק המתייחס לרעיה אני מסכימה איתו, והוא למעשה המשך הגיוני והגון של מה שהתחלתי לכתוב.
פרופ' אמיר חצרוני, רמ"ח פרובוקציות מזכיר לח"כ מרב מיכאלי את הרומן שלה, עת הייתה קריינית, עם ארז טל, רמ"ח קריינים באותה עת.
debuzzer צירף שישה בלוגים חדשים.
עידן לנדו: צה"ל נפרד מהזרחן.
ח"כ ד"ר רות קלדרון מציעה לאפסן את בר כוכבא על המדף ולהפוך את ל"ג בעומר לחגו של ר' שמעון בר יוחאי.
רחל ממליצה: Leading Men Age, But Their Love Interests Don’t.
מח' הגהה צורחת
(nrg) תהפוכות ה-ב' וה-ו'.
תרתי משמע? מהי המשמעות הנוספת?
הבהרה: הטקסט לקוח מגלובס ועולה אוטומטית ב-nrg
לפני פיזור
יבול הסו"ש:
לפני נקודת הרתיחה.
אצבעות שחורות.
ותודה רבה לתומכי הבלוג: א, ע, ד, ל, א,ג, ב, ת+א, נ, י.
ולווט אנדרגראונד 
יונה במגפיים … הרגת אותי מצחוק אני לא נושם
אהבתיאהבתי
לפיד נגד השרה או שמא השרה נגד לפיד וכל הממשלה?
אפילו בפנים כתוב:
מכאן שמי שפעל פה "נגד" זה גרמן ולא לפיד.
אהבתיאהבתי
רחלי רוטנר רומזת מי הבכיר בתקשורת שעל הכוונת
מישהו יכול לעזור?
רחלי ממשיכה להתגולל על אמנון המסכן
http://e.walla.co.il/?w=%2F%2F2637129
אהבתיאהבתי
נחקקוס טוגחך
אהבתיאהבתי
אנגרם למתחילים. האמת ככל שחופרים בפרשה ובמעורבים מגלים עוד ועוד שכבות של-איך קוראים לזה, נו הדבר הזה שנשאר אחרי שסוחטים את הזיתים לשמן.
אהבתיאהבתי
אביב גפת
אהבתיאהבתי
-ובלעז?
אהבתיאהבתי
Sping Rape
אני לא צוחק, זה אמיתי
אהבתיאהבתי
התכוונתי ללעז השני. 4 אותיות, קטן עליך.
אהבתיאהבתי
האמריקאים הכריזו שבנוגע לשימוש בנשק כימי בסוריה, "כל האופציות על השולחן". מתברר שזה כולל גם את האופציה לא לעשות כלום.
יבוא יום והנשים יבינו שארגוני השנים פוגעים בהן במלחמתם נגד העלאת גיל הפרישה.
איך אפשר לקחת אותו ברצינות, כשהוא מסביר שהעזתים ממשיכים לירות עלינו כי הם שואפים לחופש? שנת 2005 כבר עברה, למי שלא שם לב.
אהבתיאהבתי
אוי, באמת.
באמת חצופים, עורכי הדין של קצב. איך הם מעיזים לנסות לזכות את הלקוח שלהם? מי מרשה להם לעשות לעדה את מה שכל עורך דין ראוי לשמו, ולא משנה מאיזה צד, עושה לעד מפתח של הצד השני?
הרי כשמדובר בעבירות מין ובמיוחד באונס, כבר נשללו מהנאשים חלק נכבד מההגנות שהיו עומדות להם לו היו מואשמים בעבירות פליליות אחרות. כך, למשל, אפשר להרשיע אדם באונס גם אם יציג אליבי. אז למה לא לכרסם עוד קצת בזכותם של הנאשמים למשפט הוגן?
אהבתיאהבתי
היא קובלת בעיקר על כך שנאסר עליה לדבר על זה.
אהבתיאהבתי
לא נאסר עליה – עובדה, היא מדברת ולא קורה כלום. נאסר עליה לפרסם את הפרוטוקול.
אבל היא מתלוננת שהיא לא יכולה לדבר על ההטרדה שעברה על דוכן העדים בידי עורכי הדין של הנאשם. מה שנקרא "חקירה נגדית". כי מי בכלל הרשה לנאשם לנסות להוכיח שהוא זכאי?
אהבתיאהבתי
ניכר באובמה, כבר מהשנה הראשון למלכותו שהוא מעוניין לעזור ערבים להבין מהר יותר.
אהבתיאהבתי
רחלי רוטנר… היא בטוחה שהיא נורא חריפה ומצחיקה וזה מעורר סימפתיה
אהבתיאהבתי
לא מבין מה פה סאטירה, זה יותר חומר הדרכה.
אהבתיאהבתי
הדיסקליימר על הסאטירה הוא סאטירה על מצב הסאטירה בארץ.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי כלום אבל קבל לייק
אהבתיאהבתי
אם הייתי מאמץ את זרם הפוליטקלי קורקט הייתי עוצר הכל ונוסע לתחנת משטרה להתלונן על הטרדה. הבעיה שאני לא בדיוק מרגיש כמו קורבן, שיט. זה התחיל עוד בגן כשסיגלית שלחה לי מכתבי אהבה מרות שאמרתי לאמא ולגננת בצורה מפורשת שתפסיק. אחר כך בכיתה, והקומונריות שהיו שנתיים מעלי והמתנדבות שהופיעו בדלת ללא תיאום. השאר היסטוריה.
אהבתיאהבתי
כמובן שבכייני ה"פוליטקלי קורקט" הם מעוכבי תפיסה. החוק עוסק במקום עבודה, ושונה מהחוק הכללי.
רק במקרה ולסיגלית מהגן ימצאו מאות תמונות של יונים בביתה יתכן ויוצא לה צו האוסר על התקרבות אליך בפינת המשחק.
החוק במקום העבודה אינו עוסק רק במקרה החמור, ששייך לסקאלת התקיפה המינית, הוא גם נועד לאפשר לנשים הזדמנות שווה לזכות ליחס מקצועי. להשאיר לעובדת את הבחירה, אם היא מעוניינת שיתחילו איתה במקום לדבר על הנושאים שבהן היא מתמחה.
אהבתיאהבתי
מזל שאתה לא אישתי, גם משתמש בנשק שאני המצאתי וגם מסלף עובדתי. כבר אתמול כתבתי את עמדתי לגבי המעשים לכאורה והחוק. העצם אם לא הבנת, נעוצה במתח בין נורמות שכיחות לנוסח החוק. מצאתי אפילו נשים שעבדו איתו שחושבות כך.
אני לא ממציא דבר. הדיון בגישת החיזור הנאותה והאפקטיבית העסיק את טובי ההוגים.
אהבתיאהבתי
אתה עדיין מתקשה להבין את ההבדל בחוק המיוחד למקום העבודה. בדיוק את הנורמות האולי שכיחות החוק ביקש לשנות.
וכן וגם במקרה של אישה ששוכבת מרצונה לצורך קידום, החוק מטפל, מאחר ובכך מקופח מי שלא קיים יחסי מין עם הבוס.
כנראה שיש מי שגם מכות צ'יקלטה בראש, לא יעזרו לו. אנו לא במשחק הבנים נגד הבנות. מטרת החוק הוא לא מניעת הנאה מבכירים. מטרתו לעצב סביבת עבודה בה נשים נשפטות מקצועית, ולא על פי מראה "זרימה" וכו'.
אהבתיאהבתי
טחנת לשווא בלי להבין מילה.
אהבתיאהבתי
מרים ידיים, אתה לא תבין.
אהבתיאהבתי
טוחן ומתבכיין. מי בכלל שאל לגבי מטרת החוק? ברור שמטרת החוק היא להיטיב, לאזן ולעשות ג'אסטס ביקום. העניין הוא הפער בין נוסח החוק להטרדה מינית במקום העבודה לבין תופעות שכיחות שכולנו מכירים. קאפיש?
אהבתיאהבתי
כן, תופעה שכיחה של הטרדות במקום העבודה, גאון.
אהבתיאהבתי
על התופעות הנ"ל אני בטוח ששמעת ואולי אף הבחנת במו עיניך:
-זוטרות ששכבו את דרכם במעלה הארגון.
-מנהלים שהתחתנו עם עובדות שהיו כפופות אליהם.
-הצעות חיזור מבעלי תפקיד בכיר לזוטר באותו ארגון.
מכיוון שמדובר בתופעות שכיחות שאינן עולות בקנה אחד עם החוק אני בטוח שעדיין לא הבנת.
אהבתיאהבתי
אני רק רוצה להזכיר, במעלה הדיון, שמעשיו של רוזן, על פי העדויות, נמצאים במקום אחר לגמרי על פני הסקאלה. אחר לגמרי.
אהבתיאהבתי
סקאלה משפטית או מוסרית-נורמטיבית?
אהבתיאהבתי
אני לא משפטנית ואני לא שופטת את מעשיו משפטית אלא הגיונית ואנושית.
והנה, על מנת שתתעמק, חוק מניעת הטרדה מאיימת, וחוק למניעת הטרדה מינית. עיין בסעיף 3.3 למשל, ותבין מזה מה שאתה רוצה.
אהבתיאהבתי
את הפרשנות שלי לסוגיה המשפטית כתבתי אתמול. הדיון הוא הפער בין החוק לבין המתרחש בפועל. על המתרחש בפועל (משני צידי המתרס) בין גברים לנשים אפשר לכתוב מגילות. ההבדל בין לשון החוק לתופעות שכיחות (מוסריות או לא) הוא העניין.
אהבתיאהבתי
היא באמת מצחיקה אותי מאוד.
אהבתיאהבתי
גם אני פה כמו כולם תוהה כיצד עיתון הארץ יצדיק את הטיפול השונה בין עמנואל רוזן ליצחק לאור
מענין מאוד
http://www.haaretz.co.il/mobile/1.2005775
אהבתיאהבתי
עיתון הארץ מפעיל סטנדרטים שונים, בשני המקרים.
אהבתיאהבתי
על מה את מבססת את דברייך?
הנה ידיעה מהארץ בנושא לאור מ-2010.
אהבתיאהבתי
"סיים" על זה מלין המשורר. המילה העברית "גמר"
הושמטה מהשפה. אם גמר שם את עבודתו איך זה שלפחות
פעם בשבוע שמו מפיע כמחבר דבר מה. זה מה שקוראים
"הכנסה צדדית" תרתי משמע. בסדר ה"דסק" עכשיו בבית.
וזה באמת בסדר ? מה שכל המגיבות קורבנות או יועצות
אומרות בדרך זו או אחרת שאז "זה נראה להן איך אומרים
לא ברור לא מובן לא בדיוק קצת מעורפל לא כל כך עניין
למשטרה". אבל גם הטפיל נטפל "אז" בדיוק כמו הקורבנות
אז למה "אז" שלהן בסדר ושלו לא? וכיום כרגע ? מה שקורה
היום יהיה " אז" בעוד שנה שנתיים. חברה חולה.
אהבתיאהבתי
בן דרור ימיני צודק בהערכתו שהמיעוט איסלמיסטי יכפה את שלטונו אם ההפיכה בסוריה תושלם אך שוגה במסקנה האסטרטגית. נראה לי שהעולם הערבי נמצא בסוג של תהליך ניקוי. לאנשים נמאס מעריצות חמולתית, מדוגמות מקובעות ומיתוסים שקריים. בטח שלא בעידן האינטרנט. הפנטזיה ארוכת השנים ששלטון אסלאמיסטי קיצוני יהיה נקי משחיתות ומיטיב עם כלל הציבור צריכה להתפוצץ להם בפנים. רק לאחר שיבינו שהדיכוי הדתי גרוע ואכזרי יותר יסכימו להלחם למען שלטון דמוקרטי אמיתי. זה יהיה כואב ומדמם. העזתים היו הראשונים להכנס לשיעור וכנראה שיהיו האחרונים ללמוד את הלקח.
אהבתיאהבתי
אני חושב שהעולם הערבי סובל מהמשבר הכלכלי כמו שאר העולם… אם זה ינקה אותו או לא, זו שאלה מעניינת
אהבתיאהבתי
העם האיראני, שהוא בעל מסורת תרבותית מפוארת משל העם הערבי, הקדים את העזתים בכשלושה עשורים.
כנראה שהם קשי הבנה.
אהבתיאהבתי
עצוב או מצחיק אבל חלק מהעם ניסה להפיל את השלטון לא מזמן. כידוע זה נגמר רע, בינתיים.
אהבתיאהבתי
גם פה חלק מהעם ניסה להפיל את השלטון לא מזמן.
אהבתיאהבתי
בשלב הזה רוב המקרים הם מסוג "מתחילן סדרתי" אני מבין מהתחקיר בהארץ וגם במידה מסויימת מהדס שטייף שקודם כל רוזן התחיל עם בחורות שהיו בסביבתו אבל שלא היה ממונה עליהן.
מהדס שטייף גם הבנתי שהיה מקרה של נשיקה דומה לזה של חיים רמון עו"ד ציון אמיר שליווה את המשדר אמר שמכאן ועד כתב אישום הדרך רחוקה. לדעתי זה לא מקרה קצב ובהחלט צריך לפתור את הנושא ברמה משמעתית ולא במשפט פלילי
אהבתיאהבתי
אבהיר בקשר להטרדה במקום העבודה.
כאשר קיימים יחסי מרות, ממונה ישיר, גם יחסים בהסכמה אסורים (בתקשורת, בדרך כלל, אין יחסי מרות ישירים).
לא מדובר רק במדרגה נמוכה יותר של תקיפה מינית. המהות בחוק היא הזכות של עובדת (וגם עובד, כמובן) לזכות ליחס למקצועה ולא למיניותה.
על כן גם חיזור מילולי אסור.
תא העתונאיות פנה לערוץ 10, והדגיש את הצד הארגוני שבעדויות, ולכן השאלה הפלילית, לי לפחות, פחות חשובה בדיון הכללי.
אהבתיאהבתי
מתחילן סדרתי? מדובר במפגע תברואתי
אהבתיאהבתי
זה לא מתחילן סדרתי אלא נאג'ס אובססיבי.
אף אדם לא רוצה לקבל עשרות סמסים ביום ממישהו בלתי רצוי עבורו.
יחסי מרות? לא, ברוב המקרים לא היו יחסי מרות, כי הוא לא היה הבוס שלהן בשום צורה.
בכיר מהן, זה כן.
אהבתיאהבתי
מסתבר שרופרש הבסיס לדיון בהקשר לרוזן, ולא נכון עוד לטעון "אך אחת לא התלוננה". לא ברורה הבחירה של ידיעות בספקות בכותרת ההפניה.
לא מוצגות ספקות ישירות בקשר לתלונות.
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שאף-אחת טוענת שרוזן קיים איתה יחסים שלא בהסכמה, או למצער נגע בה בצורה בלתי ראויה.
כאשר מדובר בדיבורים, ובדיבורים בלבד, הרי שהדבר כולו בספק האם אכן מדובר בהטרדה, או סתם חוסר טקט.
(ואולי, רק אולי, הספקות הם ספקות הכתבים על פרסום זהות הנילון?)
אהבתיאהבתי
תקרא מה אומר גדי סוקניק, שעבד עמו יחד.
אהבתיאהבתי
עזוב סוקניק, מה אומר יצחק לאור?
לבני הדוד משפט תנכ"י:
"כשהשור נופל כל הכפר רץ עם סכינים".
שור ששבר רגל אבוד, גם לחורש זה אסון. כמה
מילים ומשמעות מורכבת. עלינו ועל בני ישמאל
נאסרה הנבלה. מכשירים "כשר" ו"חלאל"בברכה
בשם, כשהנשחט חי (שחיטתנו מותרת להם).
ברמה ראשונה רצים עם סכינים בכדי להכשיר לחלאל,
זה דאגה לבעל השור שלא יאבד הבשר ולכלל שיאכלו
בשר. בשפתינו היום "שחיטת דחק". ברמה השניה
זה ברמת הפרט, להוריד חתיכת בשר טובה
הבייתה. זה מה שקורה עכשיו עם רוזן.
ישחטו "כשר" ויורידו חתיכות. היכן היו כל צדיקי
וצדיקות הדור בעשר השנים האחרנות ויותר?
קרא את ענת סרגוסטי ב"ארץ," ותקבל בחילה.
זה רק הוא בכול המדייה ובזה הסתיים הסיפור?
אהבתיאהבתי
עדיף מאוחר מאף פעם לא.
מי שידע ולא עשה – לא ינקה מוסרית.
אהבתיאהבתי
אני מהמר שאף אחד ממנהליו לא יעמוד ללינץ' ציבורי ולא למשפט.
אהבתיאהבתי
אתה, אני ועוד כמה נזכור.
גם זה משהו.
אהבתיאהבתי
כשאומרים "התלוננה" מדובר על תלונה במשטרה.
יש משהו חדש מהשעות האחרונות שאני לא יודעת?
אהבתיאהבתי
לא נכון. גם פניה להליך בתוך הארגון, כפי שקרה בערוץ 2, נחשבת לתלונה.
ולאדג, הליך בתוך הארגון הוא בהחלט חלק מהתרופות בנושא הטרדה מינית. אתה מתיחס לתקיפה מינית, במקום העבודה גם הטרדה מילולית אסורה.
אהבתיאהבתי
אין צורך להחליף. הביטוי עומד לגמרי בזכות עצמו. כמו שלא צריך מקבילה עדכנית ל"על אפו ועל חמתו", נניח.
אהבתיאהבתי
אפי וחמתי עדיין בשימוש. האסימונים פחות.
(אבל את כמובן עדיין צודקת שהביטוי יישאר, על אפם ועל חמתם!)
אהבתיאהבתי
פילוסופיה בגרוש. 🙂
אהבתיאהבתי
למה מי הוא- בר כוכבא?
יש לי סימפטיה לד"ר רות קלדרון. הפעם פישלה בגדול. לא מגיע לנו -לאור ההיסטוריה מרובת הכאפות והפשרות שיעמוד במרכז חג יהודי גיבור חיל אחד? כנראה ששכחה שמדובר בלוחם חופש ואיש רוח אמיתי שנאבק בכיבוש. מהפכן אידיאולגי ששם את צ'ה גוארה בכיס הקטן. נלחם לשחרר את עמו מדיכוי של אימפריה זרה.
אולי בגלל שלא פוצץ נשים וילדים חפים מפשע זה לא נחשב.
אהבתיאהבתי
נאמר שבכללית אני מסכים אתך, אך הסיפא הדמגוגי בגרוש בהחלט מיותר. יש להציגו כלוחם חירות(אף שיש בכך מעט אנכרוניזם), ובנוסף להזכיר את התוצאות ההיסטוריות.
חבל שכרגיל אתה מכפיל קישורים אשר מופיעים בפוסט, גם לקריאה יש ערך בבלוג.
אהבתיאהבתי
הקישורים לטובת אלה שלא קראו. אתה קולט, אני אשכרה מתחשב באחרים ותורם לזרימה החיובית הכללית. ככה אני בירח מלא. הסיפא טיפל'ה דמגוגי כי פעילים של ארגוני זמול מנסים להגיע לטרוריסט שובת רעב שמאושפז בבית חולים יהודי. חזק ואמץ.
אהבתיאהבתי
לא דומה כלל.
אסימון הוא תלוי תרבות, טכנולוגיה, זמן.
על אפו ועל חמתו ממש לא.
אנשים בני עשרים, אולי אפילו יותר, לא יודעים מה זה אסימון.
או, כמו ששאלה אותי אחייניתי בת החודשיים לשמונה: אז איך דיברתם לפני שהיה אייפון?
אהבתיאהבתי
והם יודעים מה זה "גרוש"? לא, אבל מכירים את הביטוי "פסיכולוגיה בגרוש" ויודעים שהיה כסף כזה פעם (ולגבי האסימון הם יודעים שפעם שימש לחיוג בטלפונים ציבוריים, ואם אינם יודעים, הם בורים).
אהבתיאהבתי
עזבי, יש כאלה שניים בלירה
אהבתיאהבתי
כולה רציתי לדעת אם יש ביטוי עדכני לנפל האסימון.
זה הכל.
אהבתיאהבתי
ירד לו הקובץ.
אהבתיאהבתי
אבל מהניסוח: "אגב, מה החלופה ל'ייפול האסימון'? הרי אין יותר אסימונים", השתמע כי מאחר שאין יותר אסימונים עבר זמנו של הביטוי ובטל קורבנו (עדיין מקריבים קורבנות? ;))
אהבתיאהבתי
אוקיי, אנסח מחדש בפעם האחרונה, בפשטות יתרה:
במה משתמשים בני עשרים בערך, כשהוא רוצים להגיד "נפל לו האסימון"?
אהבתיאהבתי
התייעצתי עם בת 21. היא טוענת שאין חלופה. היא מכירה היטב את הביטוי ואת משמעות החפץ. עם זאת, סיפרה לי שמכנים אדם שקורה לו מקרה האסימון: "יא פלורסנט".
אהבתיאהבתי
אוקיי, תודה רבה על התחקיר. באתי על סיפוקי המלא, ברוך השם.
אהבתיאהבתי
אני אשאל, בהזדמנות, את ה"קטנה" שלי (בת 18 וחצי) אם היא יודעת מה זה (אבל אשכרה – יודעת: ראתה!) מה זה "אסימון".
אם התשובה תהיה חיובית – אז צדקת…
אהבתיאהבתי
"הסתובבה המנואלה" (בטלפון של בל), או מעט יותר עדכני "נכנס הטלכרט" (ראיתי פועל זר משתמש באחד).
אהבתיאהבתי
לא נפל לך האסימון?
תחליפי דיסקט… 🙂
(גם זה כבר או-טו-טו – פאסה).
אהבתיאהבתי
שכח לרפרש.
אהבתיאהבתי
נגמר הפרה-פייד?
אהבתיאהבתי
אפשר כבר להפסיק לחייג?
אהבתיאהבתי
עכשיו בשידור חי בגל"צ, אחת המעידות נגד רוזן מתראיינת.
אהבתיאהבתי
http://glz.co.il/1064-16747-HE/Galatz.aspx
סיכום הראיון עם העדה
אהבתיאהבתי
אם אני מבין נכון לא אחת מהעדיות שנאספו בתא העיתונאיות. מדובר בהכרות בצ'ט ולא שיך לתחום התקשורת. מה שמוכיח שהדיון איבד מהאפקטיביות שלו. עבר לדיון ברוזן "המגעיל". המערכת של יעל דן אולי לא מבינה את זה, אך למעשה פגעו במאבק העיתונאיות.
אהבתיאהבתי
גם בכתבה בהארץ לא כולן היו עיתונאיות.
אהבתיאהבתי
בדקתי שוב, כולן מתחום התקשורת, ופגשו במסגרת העבודה העיתונאית, ולא בצ'ט. מא' ועד ח'. באם רוצים להפוך את זה ל"תפוס את הסוטה" גם לכך יש ערך חברתי, במידה ונכון. די מפספס את הנושא העקרוני של תקדים שישנה את ההבנה ביחסי עבודה בתקשורת, ובמקומות עבודה בכלל.
אהבתיאהבתי
אז תבדוק שוב.
אהבתיאהבתי
בתחום התקשורת, ובהקשר לעבודתו, לא חייבת להיות עיתונאית. אך בהחלט לא מדובר באזרחית שפנה אליה בצ'ט.
אהבתיאהבתי
אין הבדל בין צ'ט לנשים שסתם נתקלו בו במהלך עבודתן (פרט לנשים שעובדות איתו באותו מקום עבודה).
אהבתיאהבתי
באמת, גם אם עיתונאי מטריד אישה שראיין, ואפילו אישה שהשיג את הטלפון שלה לאחר שמסרה אותו לאיש אחר במערכת, ביצע עבירה אתית גם אם לא מדובר בעבירה פלילית.
אהבתיאהבתי
אם כך כל אדם מבצע עבירה "אתית" כשהוא עושה פעולה דומה.
העיתונאים אינם מורמים מעם.
גם לאינסטלטורים ולחשמלוטרים מגיע שיהיה אתיקה.
אהבתיאהבתי
אתה מעקם לי את המוח ללא צורך. אחת הדוגמאות במאמר בהארץ עסקה בהטרדה של מרואיינת בתכנית הרדיו. את זה הבדלתי מהטרדה בצ'ט או נניח הטרדה של מלצרית בבר.
ברור שעיתונאים לא מורמים מעם, גם חוקי ההטרדה במקומות העבודה לא יחודיים לעיתונאים.
אהבתיאהבתי