דו"ח חודשי אפריל

– אחת הבעיות המרכזיות בחיי היא כסף, כלומר היעדרו.
קשה לומר שכלכלתי צעדיי בתבונה כלכלית באחרונה. מאידך, לכסף תמיד היה ערך שולי בחיי.
גם היום, אולי בעיקר היום, הדברים שאני מוכנה לעשות למען כסף כתכלית הם לא גדולים. תגידו: אבל את בעצמך אומרת שכסף הוא אמצעי ולא מטרה, ואת בעצמך אומרת כמה את זקוקה לו. הכל נכון, ועדיין אני מתעקשת על דרך חתחתים בלתי כלכלית בעליל ובפירוש.

– החודש נפרדו כולם מאמנון דנקנר, שנעלם מהכדור במפתיע. הפוסט שכתבתי על אודותיו, כלומר על אודותיי, כלומר על היחסים המשונים בינינו, הוא הנקרא ביותר החודש. אמנון דנקנר ואני היא הכותרת המאוד מפתיעה שלו. בסופו של דבר, כך או כך, ועל אף התפנית הדרמטית בעלילה, דנקנר אחראי על חלק ממהלך העניינים שלי במעריב.

– פוסט האורח של חיליק ג., תרומת דם או עלילת דם הוא השלישי בנקראותו. פוסטים שכאלו הופכים לנקראים במיוחד בזכות ההפצה הוויראלית שלהם בין קהלים שהם לא מקוראי הבלוג הטבעיים. כמה מתוך מי שנחשפים לבלוג בעזרת טקסטים כאלו הופכים לקוראים נאמנים? לא רבים, אני חושבת.

– את הדברים הבאים כתבתי כבר אלף פעם, אך שוב ושוב אנשים משוכנעים באיזו כוונה נסתרת שלי. אשר על כן, הנה אני חוזרת עליהם. הם באים כתגובה לעלבונם של אנשים על שאני לא מתייחסת לעבודתם או לעיתון בו הם כותבים.

אני כותבת ברצף שבע שנים וארבעה חודשים כל יום, כל יום (תקופה מסוימת לא כתבתי בימי ראשון). אני כותבת על דברים ספורים מתוך המכלול. ס פ ו ר י ם. איני יכולה או רוצה לכתוב על הכל. אני לא רוצה לכתוב שמונה שעות בכל יום (מה שממילא קורה בשבת+). ולכן אני מלקטת. זוהי לא סקירה וביקורת כוללות וממצות. כלל וכלל לא. זוהי דגימה. דגימה בלבד. אינני יכולה ואו רוצה לקרוא הכל. זה לא אפשרי ולא סביר. אני לא צריכה לספר שוב כמה זמן נמשכת מלאכת יצירת כל פוסט, כמה מלאכת הליקוט אטית. כמה אני צריכה לבדוק את עצמי (ועדיין טועה כמובן, כי אי אפשר אחרת. והקוראים הם המבקרים והמתקנים אותי).

אני  קוראת דברים שמעניינים אותי, ולא בהכרח את הקוראים. פשוט איני יכולה אחרת. אין מה לעשות. אני בנאדם אחד, עם טעם משלו ועם העדפות, אולי מוזרות. אני בוחרת למה להתייחס על פי מה שמושך את תשומת לבי.

אני שחוקה מאוד. מאוד. בעיקר בשבת זה מפציע. כשרובכם המכריע, כלומר אלו שלא משתייכים לכוחות ההצלה, מבלים כך או אחרת, אני עם ערימת הנייר. באותן שעות – ואולי החמצתי אצבעות שחורות פעם אחת בכל תקופת קיומו של הבלוג – אני מתאפקת שלא למרוט את שערותיי או לצרוח מרה. אני די מתחרפנת בשבתות, ושוברת תראש בכל שבוע איך לצאת מהשגרה, איך לכתוב יותר מהר, איך לעניין את עצמי. שלא לומר אתכם. יש שבתות טובות יותר ויש פחות. בסופי שבוע התנועה בבלוג דלה יחסית, אבל ביום ראשון יש קפיצה דרמטית. מתברר שהיום (זה השתנה במהלך השנים), אנשים מעדיפים לקרוא את אצבעות שחורות בימי ראשון.

אחת התלונות האחרונות היא שאני מתעלמת מסופהשבוע, העיתון החדש, למרות שהוא מספק פרנסה בימים קשים אלו לעשרות עיתונאים. התלונה הקודמת הייתה שאני מתעלמת מישר"ה סו"ש, שכזכור לכם, היה עוד עיתון שהוצנח עלי בסופשבוע בסוף 2009. זוהי האנומליה הישראלית: בוכים בוכים בוכים על מצב העיתונות, ושני עיתונים נולדו בינתיים. אז אני מברכת על הפרנסה, אבל תסתכלו על זה רגע מהצד שלי, עד כמה שזה יישמע לא הוגן: התוספת הזו של עוד עיתון, עוד עיתון שלם לסו"ש מבאסת אותי מאוד. כמה יכול בנאדם אחד לקרוא? עבורי עוד עיתון זה עוד נטל.
אני עושה כמיטב יכולתי בלי שדעתי תיטרף עלי. ולא בטוח שאני מצליחה.;)

יאללה מאי, קדימה.

הקופה מימין למעלה. תודה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

28 תגובות על דו"ח חודשי אפריל

  1. אורן רק תוהה הגיב:

    אמנון דנקנר ואני, תרומת דם או עלילת דם?
    ואגב עלילת דם, בימים אלה נערך מחקר מקיף שיוכיח, שאת מרבה יותר לציין טעויות הגהה של מעריב/נרג.
    וברכות לך ולשועלן לרגל חג הפועלים.

    אהבתי

  2. חוית הגיב:

    את חייבת, אבל ממש חייבת, לחזור לרוטינה של חופש בימי ראשון.
    חייבת!

    ותודה.

    אהבתי

  3. סתמניק הגיב:

    לא שאני מומחה להכנסות של בלוגים,אבל הינה דעתי הצנועה
    אני לא רואה שום מצב שבעלת הבלוג תוכל לחיות בכבוד מהכנסות הבלוג,בימים שכל האתרים הגדולים מקצצים בכוח אדם,ומדובר באתרים עם מיליוני קוראים,
    1-ישראל זה לא אמריקה,מבחינת מ"ס התושבים זה פשוט לא יעבוד
    2-בישראל אין מנטליות של תרומה,גם לא אצל העשירים ביותר
    ושוב בצניעות הראויה,אני מייעץ לבעלת הבלוג לא בזבז את השנים הטובות ביותר על הפרויקט הזה
    תחביב כן
    פרנסה?קשה לראות איך

    אהבתי

  4. שועלן הגיב:

    התלונות מעידות על כח, כח אפשר לתרגם לכסף.
    תעשי מעשה נטויז'ן, ותנתקי את הפלאג לעיתון שלא משלם דמי חסות.

    אהבתי

  5. עובר אורח הגיב:

    כך רואים את הסביבה בלבנון
    Gaza Strike Kills Militant behind Eilat Attack, Says Israel
    Naharnet Lebanon
    http://www.naharnet.com/stories/en/81463-gaza-strike-kills-militant-behind-eilat-attack-says-israel

    כך בגארדיאן האנגלי
    Violence erupted Tuesday in both Gaza and the West Bank,
    with the assassination by Israel of a militant bomb-maker and
    the killing of a Jewish settler,
    http://www.guardian.co.uk/world/2013/apr/30/israel-assassinates-palestinian-gaza-settler-killed

    אהבתי

  6. עדי הגיב:

    לאור כל התלונות והצעות הייעול מעליי – רק רציתי להגיד תודה. אני קוראת את הבלוג כבר שבע שנים וממעטת להגיב, אבל אני מהרוב השותק שפשוט נהנה מפירות עמלך הרב, ומשתדלת גם לשלם מדי פעם כשאני יכולה. אני בטוחה שיש עוד רבים כמוני, ומאחלת לבלוג הזה עוד שנים רבות, בתקווה שיזכה לרווחה כלכלית כלשהי.
    ומצטרפת רק למגיבה מעליי שהציעה לחזור לחופש בימי ראשון – זה ממש חשוב להשאיר לעצמך זמן לקצת אויר חופשי. היום 1 במאי – זמן טוב להיזכר שגם לעצמאים מגיע יום חופש בשבוע ויום עבודה באורך סביר . 😛

    אהבתי

    • גם אני תומך בחופש מאלף ואחת סיבות ומצרף חיזוק צדדי. אם רוב ההכנסות מגיעות מקוראים קבועים שמכירים ומוקירים את פועלך, אני מניח שכולם או רובם המכריע ימשיכו לשלם למרות יום החופש. הייתי מהמר אפילו שחלק מהקוראים יהיו גאים יותר לשלם עבור המאמץ בידיעה שלקחת יום חופש שבועי.

      אהבתי

      • עד העונג הבא הגיב:

        BS, היא מפיקה הנאה רבה יותר מתלונות על העבודה הקשה. הרי יום החופש לא ינוצל לשיזוף ביאכטה. הוא יבוזבז על מירוק מרצפות ושלל מרדפים אנטיבקטריאלים.

        אהבתי

    • שועלן הגיב:

      ימי ראשון תני כותרת, שימי את השערים, תכתבי "דונו", ותראי שאין הבדל גדול.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        זו הטרגדיה.
        חשבתי על כך, אבל מתברר שאני לא יכולה להתאפק בימי ראשון.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אם יש לך בעייה ספציפית עם ימי ראשון, אז תבחרי יום אחר.
        אם הבעייה לא תלויה ביום ספציפי, מניסיוני, הכי טוב זה להכיר במגבלותיך ולקבל אותן באהבה.

        אהבתי

  7. מיקי הגיב:

    מה עם פרסומות? אם יש לך הרבה קוראים ממגזר מסוים, אולי אפשר לארגן משהו…
    נניח, לשמאלנים קוראי הארץ, כמוני

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      היא תזכה לבוננזת פרסומות הפרוגרוק.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      אתה לא רואה את הפרסומות של גוגל בצד ולמטה, ושל בנק הפועלים, בראש הפוסט? ושל ה-VOD מימין?
      ובמילים אחרות: יש פרסומות. לא מספיק, אך יש.

      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אכן, רואה… ואני מניח שבנק הפועלים לא משלם סכומי עתק, אם כך, לפועלת כמוך.
        בכל מקרה אני מדבר על פילוח יותר מדויק. נניח, שמאלנים כמונו ירצו ודאי לקנות כאפיות, ראשים של פרות או פוסטרים של דפני ליף

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        התקבלת למח' השיווק של הבלוג. אתה יכול להתחיל לעבוד ולהביא מודעות.
        אלמלא בנק הפועלים לא הייתי שורדת.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        תכל'ס? כמוני כמוך – לא מייחס כמעט כל חשיבות לכסף ומשתדל להרוויח רק כמה שצריך ולעבוד מעט ככל האפשר. לא פשוט אבל מתגמל

        אהבתי

  8. Tzvika הגיב:

    הפוסטים היחידים שאני קורא באופן קבוע הם העדכון החודשי, על המסע המרתק שלך לייצר תוכן בארץ הקושש. ליבי (ולפעמים כספי) איתך, בעיקר על ההתמדה בעיסוק שוחק ביותר, על תחום מתדרדר באיכותו ונורמותיו ועל מוצר טוב שבכל זאת את מצליחה להפיק. תחזקנה ידיך.

    יש לי כמה הצעות שאולי יעזרו להוריד מהעומס, אבל בטח כבר חשבת על כולן. אם תרצי, בפרטי.

    אהבתי

  9. אדג הגיב:

    סתם שאלה: אם אני לוחץ על הבאנרים, זה שווה לך יותר?
    —–
    חודש עם פוסטים נהדרים, שלך ושל אחרים.

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      מוכן ללחוץ על הבאנרים אם זה יעזור במשהו.
      אגב, כשנכנסים לכל מיני אתרים הם מכריחים אותך ללחוץ על הבאנרים, שמתם לב? זו רמאות פשוטה, אפילו נוחי יותר מתוחכם

      אהבתי

  10. הפלסטיני הגיב:

    אוהבים אותך ש ר ג ל.

    אהבתי

  11. כבוד הגיב:

    אגב, את האצבעות שהתגנבו בין דנקנר והדם של חיליק לרשימת הפוסטים הנצפים, אני מייחס לזכותה של פטיט מלר.

    אהבתי

  12. גדול הגיב:

    יגיעו, אך תזכור שההכנסות פטיט.

    אהבתי

  13. שואב המים הגיב:

    הייתי תורם, לו הייתם מקפידים על זכויות העובדים, על יום מנוחה, וכיוצא באלה. אבל הבלוג מייצג בעיניי את הרדייה הבלתי פוסקת בעובדים ללא זכויות אדם בסיסיות. לדבר כזה איני יכול לתת יד. תשנו – נתמוך בכם!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s