פסקול קריאה: Axis – Pet Shop Boys
הם ויתרו כמעט על מילים, אבל הכל מתאים ליום בו החשמל מתייקר ב-6.3 אחוזים.
הכותרות הראשיות
זוכרים שאתמול עמדנו רגע לפני מלחמה? הכותרות גויסו כולנה, הוצאנו את מדי הב' מהארונות, מילאנו את המזווה וכנהאלה. היום, אחרי שאלוף פיקוד צפון הרגיע, אין כמעט זכר למלחמה הצפונית הבאה בכותרות. התיאורים המעורפלים על הנעשה בדמשק נדחקו לעמודים הפנימיים: עוד כמה עשרות חיילים סורים נהרגו, המורדים, האזרחים, נשק כימי, אובמה, כל הערפל הסורי הזה בתוכו אנו שוחים ביומיום כבר שנה, שנתיים, חזר לסורו.
רק במעריב יש מקום נרחב למתיחות בצפון בשער: "אסד איים בתגובה, פוטין שוחח עם נתניהו".
–
אבל מה, במעריב לא זוכרים העורכים מה כתבו רק ב-31 במרץ בכותרת הראשית (מימין):
באותו יום כתב גם אביב לביא במאמר הפרשנות שלו, שהופיע בשער:
…גז או לא, אם לא יהיו הפתעות, החשמל עומד להתייקר החודש ב-6.5 אחוזים. הסיבה היא שציבור הצרכנים ממשיך לשלם את הבור שיצרה רכישת הסולר והמזוט בתקציב חברת החשמל. התשלום עבור אלה נפרס על פני מספר שנים, ונמשיך לשלם אותו גם ב-2014. רק אחר כך, ככל הנראה, נתחיל ליהנות ממחיר הגז…
כך שרק אלוהים יודע למה ההתייחסות הזו לקוראים כאל חולי אמנזיה, כשהכותרת הראישת הבוקר היא "כחודש לאחר תחילת הזרמת הגז הטבעי, החשמל מתייקר ב-6.3 אחוזים".
למה עמירם ברקת בגלובס מכנה היום את ה-6.3 אחוזים "בלבד", אני לא יודעת.
ידיעות חוזר בשער למילה החביבה עליו, "גזירות", ומוכיח שוב שלא רק לנתניהו יוחסו אלו, אלא גם לנער האוצר יאיר לפיד.
כמה פעמים הופיעה המילה גזירות בידיעות ובשאר העיתונים בחודשים האחרונים? אולי אביב הורביץ יספור.
ומה אמר לפיד ב-1 בינואר ש"ז.
יאיר לפיד שלום
מה קורה עם לימודי הליבה? והגזירות הנוספות? יהיו או לא יהיו?
שירות בני הישיבות יוארך (מעריב), אך השירות בצה"ל יקוצר (גג ידיעות) בארבעה חודשים מ-2015, אם התוכנית תאושר ע"י שר הביטחון והרמטכ"ל, "לא כולל יחידות מיוחדות ומערכים מיוחדים". שירות הנשים יוארך בהתאם לתפקיד.
הכותרות האחוריות
מיליוני חגבי ארבה בקעו בנגב, תוצאת האורגייה משולחת הרסן שערכו פה אבותיהם בפסח.
יונית לוי בהריון. וגם עברה תאונה דרכים קלה. הכל בסדר, טפו טפו (שער קדמי ואחורי בידיעות). וזה, יום אחרי שנודע לנו שגדעון סער וגאולה אבן מתחתנים, ושכנראה גם הם בהריון. כמה אושר יכול אדם לספוג תוך יום? לבי מתפוצץ משמחה.
מה שם החיבה של גאולה? לא יכולהיות שכך קוראים לה אוהביה, נכון?
חשד לנסיון חיסול בפ"ת.
האסיר (העציר) X
היום תחשוף רשת abc האוסטרלית פרטים נוספים על בן זיגר:
The Secret, reporter Trevor Bormann reveals stunning new detail about the activities of Prisoner X and the devastating consequences of those activities. And with that we’ll get a much clearer understanding of why Mossad and the Israeli Government have been so keen to keep the Prisoner X case out of sight.
עמנואל רוזן
– ובזמן שישנתם: התקשורת מסוחררת מעמנואל רוזן.
ופרט מעניין: החשיפה של ערוץ 10 מאמש (הכתבה מופיעה גם בפוסט המלונקק), על עורך הדין החשוד באונס המתמחה שלו לא מופיעה הבוקר בשום עיתון. גם לא כידיעת טור צד קטנה. אך לרוזן מוענקים עמודים לרוב.
ידיעות הביא בע' 10 את סיפורה של מעיין פופלובסקי משש עם (הראיון מופיע בפוסט שבקישור) + תוספת למי שלא יכלו לעשות השלמת פערים מהראיון איתה: "גורמים במשטרה סיפרו… כי רוזן שלף מולה את איבר מינו". אה, לכן יצא להגנת קצב מפני התקשורת.
לידיעת ידיעות: היא לא התלוננה (שער, ע' 10ׂ), וכנראה גם לא תעשה זאת.
(תודה לטובה קראוזה שהזכירה).
במעריב מספר גיא מרוז איך רימה את אחותו. בכפ' 14-15 אירועי אתמול, הכנסים והסיפור של מ"פ, בלי פרשנות העיתון והמשטרה. ליאת שלזינגר קוראת לשמור על כבוד המתלוננות.
בהארץ הפניית שער לידיעה בע' 7 על פתיחת החקירה.
בישר"ה הפניית שער לחזרה על אירועי האתמול.
ב-103FM טאטאו כל זכר לאיש:
מתקלקלים
שאול אמסטרדמסקי בסדרת כתבות בכלכליסט, "בערבות הפנסיה".
על אף תכניה המצוינים הסדרה לא מעוצבת כהלכה באתר ונראותה לא ממוקסמת.
מומלץ למעצבים ללמוד ממעצבי הארץ איך מעבדים עמוד נושא באתר לפרויקטים מיוחדים.
זאת ועוד: הצפת הפרסומות באתר כלכליסט בלתי נסבלת. הן מתנפלות עליך מכל כיוון. אי אפשר יותר להניע את העכבר בלי שתותקפי פראית.
המחקר היומי
הסיבות להלבנת השיער (אלכס דורון, מעריב) והפתרונות: אור אולטרה-סגול.
המחקר על הסיבה להלבנת השיער פורסם ב-2009 לראשונה.
מחקר קודם מ-2006.
צרות בכותרות
קצין כותרות, רמי:
"שימוש בשיר שמדבר על מותו של חובש בקרב על מנת לתאר פעילות שוטפת של פרמדיקיות? אני בטוח שהן מתחלחלות".
לפני פיזור
תודה רבה לתומכי הבלוג: ע, א, ט, א, וו, י, ג, פ, ל, י, ב, א, ר, ס, מ, ח, ד, ע, נ, ר, א, מ, ר, ש, ג, י, ר, מ, ג.
אם לא דוקים אז שי משקיעת אמש ביפו:
ולווט אנדרגראונד 
מה יש לדבר על בחירות ותרבות כשברור שבעיר הזאת העקומה היא תלולה ובסימן ירידה.
איפה ההשקעה בחינוך ?
אהבתיאהבתי
אם את מרגישה מותקפת על-ידי הפרסומת בכלכליסט, למה את לא משתמשת ב adblock? החסרון היחיד הוא שזה מקשה לאתר לפעמים את האינטרסים מאחורי כתבות מסוימות…
אהבתיאהבתי
ולווט, קבלי ח"ח. מהרגע שלפיד הכריז על כניסתו לפוליטיקה כינית אותו שקרן ומניפולטור ציני ועשית ממנו צימעס. עכשיו די ברור שהצדק היה עמך. שאפו. אני מודה שבהתחלה שפטתי אותו לקולא, למרבה המזל לא הצבעתי לליצן כסוף הצדעיים והמלא בעצמו
אהבתיאהבתי
"ההתייחסות הזו לקוראים כאל חולי אמנזיה"נראה לי שההתייחסות לקוראים היא כאל חולי סתומים ויש בזה מידה של צדק. איני יודעת אם הם חולי אמנזיה או סתם סתומים שלא מסוגלים לקשר ביו דברים.
אהבתיאהבתי
צריך להיות : ההתייחסות לקוראים היא כאל סתומים. ואולי זה נכון
אהבתיאהבתי
היי ולווט (וכולם), מהיום שהתפוצצה פרשת עמנואל רוזן אני מגיעה לבלוג שלך באובססיביות להתעדכן בפרשה**. אני מסכימה מאוד עם אורן, ותגובתה של נילי ממש מרתיחה אותי.
אני חושבת שכל הסיפור עם התקשורת מפוספס על ידי אנשי התקשורת, חשבתי שבבלוגים של ביקורות תקשורת (כאן או בגלוב לדוגמה, אולי אצל גורביץ) אמצא את הטקסט שאני כל כך מחכה לו אבל זה לא ממש קרה.
ההבדל העיקרי בין המקרה הזה למקרי הטרדה בסדרי גודל כאלו בארגונים אחרים, שהוא קרה בתקשורת. כלומר, ההתמודדות עם התקרית יוצאת כלפי חוץ אל הציבור, והיא חינוכית מאוד בכל הקשור לתפיסת מעמד האישה בחברה שלנו ובארגונים. אבל הכל מתפספס ואני תוהה אם האנשים הקטנים שיושבים בבית וקוראים את הכתבות מבינים בכלל את הסיפור הגדול.
עמנואל רוזן כבר לא רלוונטי כעמנואל רוזן. על פי העדויות הוא ככל הנראה חלאה, על פי ההתרחשויות בשבוע האחרון הוא ככל הנראה מחוק תקשורתית. מעניין הרבה יותר לראות כיצד הארגון הזה (התקשורת הישראלית) מתמודד עם ההשלכות של חשיפת סיפור רוזן, אדם בעמדה בכירה למדי שמשלח ידו נגע כמעט בכל סעיפי הארגון המרושת הזה.
ב48 שעות הראשונות קרה דבר אחד: גדי סוקניק והדס שטייף הגיעו ודיברו על "אדם" ללא שם, כולם באולפן ואף אחד בבית ידעו במי מדובר, הרבה עדויות עלומות שם הצטברו. הארץ פרסם את הכתבה שנקבה בשמו ומשך עוד 24 שעות עוד ועוד עדויות הצטברו ועוד ועוד אנשי תקשורת הצטרפו לקריאות "שמענו, נגעלנו, טוב ש20 שנות הטרדה מגיעות לקיצן".
אממה? פתאום הגיעו שטפי ביקורת חיצונית. "כל הפמיניסטיות האלה" שאלו איך זה שאם כל כך הרבה אנשים ידעו שנשים זוטרות מוטרדות תדיר, איש לא שם לזה סוף. פתאום הזכירו למנהלים ולמפיקים ולקולגות שבעצם שתיקתם הם חלק מהשיטה: הם, לא פחות מעמנואל רוזן, אשמים בהטרדה מינית שנמשכה 20 שנה.
והופ, התקשורת שינתה פאזה. פתאום העיסוק רץ בכיוונים ספציפיים. ברמת הפרט הסיפור הולך ומתמקד במה שלמשטרה יש להגיד על רוזן ומה שלהדס שטייף יש להגיד על רוזן וגם הרבה הכחשות פרטיות “לא שמעתי, לא ידעתי, לא פירשתי”. משטרה- רלוונטי. צדקנות- מגעיל. הדס שטייף?! לא מבינה איך מעיזים לבקר אותה. נכון, הגישה שלה יוצרת אנטגוניזם, אבל מי בדיוק נותן לה במה לדבר בכל כך הרבה מקומות? אם היו נותנים לה את הבמה בגלל סיקור אחר לפני שנה או חמש שנים היא היתה רצה להתראיין באותה מהירות כמו היום ומעוררת את אותו אנטגוניזם כמו היום. זו התקשורת שהופכת אותה לציר מרכזי בסיפור, ולא עמנואל רוזן הוא שמרוויח, אלא כל האנשים שידעו ושתקו ומצאו ספין, מישהו שיעורר בציבור יותר זעם מכל המשת"פים שמארגנים את הראיונות עם שטייף. וכן, אני רואה באנשי התקשורת משת"פים.
ואז ביקרת את מרב מיכאלי, וזה מפתיע אותי בכל כך הרבה רבדים. שנים שאת מלינה על העדר יצוג נשי בפאנלים של חדשות, כמעט אף אישה באולפן שישי וכמעט אף אישה אצל לונדון וקירשנבאום וכו' וכו'. אז הגיעו נשים לדון בפרשה, לא סתם הגיעו, הן היו רהוטות ומבריקות (בשני הפאנלים). הן הסבירו את הבעיה ברמה הארגונית מבלי לרדת לפרטים הצהובים. הן הדגישו את הפואנטה החשובה- שהטרדה היא הטרדה ולא חיזור, שהחוק תומך במתלוננות והעברות שתוארו הן עברות פליליות ולא אזורים אפורים. הן ניצבו מול הפאנלים הכל כך גבריים שעליהם את מלינה (ב-צ-ד-ק) כל פעם, ונתקלו בחומת הטסטוסטרון שמלמדת אותנו עד כמה גברים לא מבינים את החוק או את המעמד החברתי/תעסוקתי של בחורה שמגיעה כעובדת זוטרה. מה היה לנו השבוע? רוני דניאל חושב שבחורה בת 20 שהרגע התקבלה לעבוד בארגון גדול שנשלט ע"י קומץ (ועל אף שהעדויות מזכירות שחלקן התלוננו למנהלים שהתעלמו) חזקה מספיק כדי לחשוף פניה בציבור, הוא בכלל לא מבין איפה הקושי הנשי בחשיפה וכמעט מעז לפרש את זה כעלילת דם. ירון לונדון ודני קושמרו לא מבינים למה אדם שכנגדו הועלו כל כך הרבה תלונות יושב מוכפש בבית מבלי שהדבר הוכח, כל הנ"ל גם העזו לשאול איך מבדילים בין הטרדה לחיזור, רביב דרוקר לא שמע על השינויים בחוק לאחר אונס שמרת. ומרב בטיטו… הממ… לא יודעת מה אפשר להגיד עליה אחרי שעלתה לדבר בתיק תקשורת, כל דבריה הופרכו ע"י השופטת בדימוס דליה דורנר והיא המשיכה להתעקש שהיא מבינה את החוק טוב יותר. oh well
אני לא מבינה איך בכל הברוך הזה התוספת האישית שלך על הסיפור זה הלבוש של מרב מיכאלי. יכול להיות שזו הצהרה פוליטית פמיניסטית שמהווה קונטרה לסיפור החזיה דאז, מעין אמירה שיש לה מה לומר וזה לא יהיה כמו בפעם הקודמת. יכול להיות שנשפך עליה קפה בדרך לאולפן. יכול להיות שהיא חושבת שהז'קט הזה מחמיא לה. מה שבטוח זה שתגובתה האינסטינקטיבית של נילי להגנה על ביקורת הלבוש מלמדת גם כן כמה התפיסה, גם של נשים, של הסיטואציה היא עקומה. ישבו באולפן שישי שישה בני אדם לבושים, חמישה גברים שאפילו לא הצליחו להרכיב משפט הגיוני בחלק הזה של הפאנל ואישה אחת. אם הלבוש חשוב לא פחות מהמסר למה אנחנו לא מדברים על העניבה של דני קושמרו והסגנון ההיפסטרי של רוני דניאל?
** להתעמק בעניין הזה, דווקא את הפינג עלי הצלחתי לפספס.
אהבתיאהבתי
1. לא ביקרתי אותה. תתרכזי. כתבתי:
זה ההפך הגמור ממה שנדמה לך שהבנת. זהו ציון התמורה שלדעתי עברה עליה. מה שאת בעצמך כתבת.
כפי שאני מבינה זו החלטה מושכלת שעשתה.
2. ובקשר לשאר דברייך: את מוזמנת לארגן אותם שוב, ואני מבטיחה להחליף את דבריך המאורגנים בתגובה הנוכחית והמבולבלת שלך.
ואם את סבורה שזה מה שרצית לומר, גם בסדר.
3. כן, לא כתבתי את הטקסט שרצית לשמוע ממני.
כתבתי את מה שרציתי לומר.
אהבתיאהבתי
מרוכזת מאוד למרות הרמזים שלך
1. כשאת מבקרת מסעדה, מתאים לדבר גם על הבחירות בעיצוב. כשאת מדווחת על מסעדה שהרגע התגלה שהשף הראשי בה מפזר שברי זכוכית בריזוטו ומשתין לתוך הממרחים הדבר הפחות הגיוני לעסוק בו הוא צבע המפות ועיצוב השנדלירים. להתעסק דווקא באלו ורק באלו זו אמירה כלשהי ולפעמים האמירה הזו חזקה לא פחות ממה שכן או לא אמרת.
2. אני חושבת שמה שרציתי לכתוב ברור גם כך, תודה על ההצעה הנדיבה (אפרופו מסרים שלא צריך לכתוב במפורש כדי שיעברו)
3. נכון, את כתבת את מה שראית לנכון לכתוב ואני התאכזבתי מכך שלא מצאתי את מה שחיפשתי ברשת (לא רק אצלך כפי שציינתי). לא סוף העולם עבור אף אחת מאיתנו.
4. 🙂
אהבתיאהבתי
סיקור הגזירות והבשורות מרגיז. מסתובבות ערימות של הון שחור במגזרים הטפיליים ואף אחד מהפוליטיקאים החדשים לא מעיז ליישם את החוק. מעדיפים לגבות יותר ממי שכבר משלם. עשרות מליארדים בשנה שמסתובבים ללא תיעוד על חשבון המעמד שנאנק ונאדה.
כמו עדר גנואים שועטים כתבי הכלכלה למחוזות הצפויים עם הראש למטה ולא תופסים עד כמה חמורה ההתעלמות מההון השחור.
כשל שלטוני,פחדנות פוליטית והאמ-אמא של עיוות השיוויון בנטל. אצבע בעין לצדק החברתי. פלוצקר, שטרסלר, שמצלר וטנצר- איפה הראש שלכם יא מעפנים?
אהבתיאהבתי
איך גובים הון שחור? החכימני.
אהבתיאהבתי
תמיד נעשו מאמצים לגלות מעלימי מס, צריך פשוט להגביר וליעל אותם. זה לא כסף קטן שעולה יותר להתכופף מלהרים אותו.
אהבתיאהבתי
העיסוק ב"גזירות" הוא עניין לדורונרוזנבלומים אך היות שלא נדרשו לכך אעשה זאת במקומם:
השימוש במילה "גזירה" מתפקד כמכה על תופי הטאם-טאם ותכליתו להזכיר לכולם שאנחנו לא באמת מדינה ריבונית וחזקה אלא שטייטעל הנתון לחסדי הפריץ. ולפניו – הכובש הקמאי של ארץ כנען, שהיה שולט בעםישראל באמצעות "גזירות". ולפניו – פרעה דהיכה באבותינו במצרים. לאמור – שר האוצר, ראש הממשלה, "פקידי" ו"נערי" האוצר אינם עובדי ציבור בשיטת הממשל שלנו, אלא אויב אכזר שתפקידו לנגוש בנו ולתכנן עם קוזאקיו את הפוגרום הבא.
היפוכה של המילה היא כמובן "בשורה". "האם גם יש בשורות בתקציב?" ישאל ניברסקין במשדר הבוקר, "או שמא רק גזירות". וכי לאיזו "בשורה" אתה בדיוק מצפה? שלאחר ההצבעה בכנסת האוצר יזמין אותך לפיצה? או ישלח איזה קופון לנופש? או אולי טלפון שיבשר לך כי לדודה רוחמה אירע נס והיא קמה ממיטת חוליה?
אהבתיאהבתי
רסקין מעולם לא היה המזרק הכי מחודד במרפאה. למה אתה מצפה מאדם שמדבר תמיד בזמן הווה? "משה, אתה יורד מההר, רואה את עגל הזהב – מה אתה עושה?"
אהבתיאהבתי
רסקין מראיין מס. בישראל!
איש התקשורת האוביקטיבי היחידי שיש ב…
שדרן הספורט האיטליגנטי ביותר בספורט!
פרס סוקולוב? לרסקה!
אהבתיאהבתי
אגב, הניו יורקר בדיון רחב על הקשיים של אובמה מול סוריה.
אהבתיאהבתי
את פותרת את עצמך בקלות מדי בהתייחסות הפשטנית להעלמות הכותרות על סוריה.
בתור מישהי שכותבת על התקשורת הישראלית בצורה יומיומית ומנסה לייצר תמונה יות מורכבת מרק המבט הפשוט במה שכתוב, את נופלת פה בגדול.
יכול להיות שלא הבנתי וכוונתך במשפט על אלוף פיקוד צפון שהרגיע את הרעש התיקשורתי, היה ציני. אבל במידה ואני לוקח אותו כפשוטו אז מאד מוזרה התעלמות שלך מהתיישרות הקו המוחלטת של התקשורת עליה את כותבת עם הקו הממשלתי/ביטחוני/צבאי.
אהבתיאהבתי
אכן, זה היה משפט ציני, ונתכוונתי בדיוק למה שאתה מתכוון.
א ב ל
לעתים אנשים לא יורדים לסוף דעתי המסוכסכת, לעתים לא מסכימים עם דעתי ומתעצבנים/ כועסים עלי.
צריך להבין: אין מצב שתהיה תמימות דעים גורפת ביני לבין כ ל הקוראים.
אהבתיאהבתי
אני קורא יחסית חדש של הבלוג וזה פעם ראשונה שאני רואה תוגבה שלך לליקוי מאורעות כל כך גדול בתקשרות הישראלית ואת ממשיכה לעסוק בקוסמטיקה שמסביב.
אבל כנראה שזה סיזיפי מדי להילחם בטחנות הרוח כל הזמן ואת בוחרת מטרות אחרות.
(משפט זה נאמר ע"י מישהו שמתעצל להילחם אפילו בזבוב הקטן ביותר)
שאי ברכה
אהבתיאהבתי
🙄
אהבתיאהבתי
מאוֹרוֹת.
אהבתיאהבתי
בימים אלה של הטרדות מיניות, ניואנסים שוביניסטיים מן הסתם נתפסים כזוטות, אבל בכל זאת הפריע לי סדר המילים במשפט הפותח של יועז הנדל בידיעות היום, משהו בסגנון "ארזתי אוהל, ערכת קפה ואישה בהריון" (ניסוח משוער, העיתון לא לידי)
אהבתיאהבתי
והנה דוגמא קלאסית שמשחקת לידי אלו הטוענים שהסבב האחרון דוחק את הקו האדום מטה מדי בכל הקשור ליכולת להתבטא בחופשיות
אהבתיאהבתי
תהייה: האם הטראפיק לידיעות על לפיד שמעלה מיסים וגוזר גזירות, עדיין מטורף, כמו שהיה בידיעות עליו עד כה? או במילים אחרות: האם זה האיש, או התוכן?
אלו מכם שיש להם נגיעה לאתרי החדשות ויכולים ללחוש, אשמח אם תחכימוני.
אהבתיאהבתי
לפיד המסכן מוצא את עצמו שולח את אחיו העבדים לקושש קש בעצמם. לא יכול לחזור על הפתרון של נתניהו לגרעון, הקדמת בחירות. מודים לו על ההקרבה, אך לא נסתפק במאמץ, יצטרך להוכיח יכולת.
ההישג הישראלי של הגעה לצעדי צנע, לא כתוצאה של חילוץ בנקים או תעשיה במשבר ראוי לפחות לטפיחה על השכם.
אהבתיאהבתי
החשיפה של סיפור העו"ד הובלט בערוץ 10 בשל השגת חומרים טלוויזיונים, ולא שווה אזכור מרכזי מעבר לכך.
לא נמנעת מרוזן בכותרת הפוסט המשעשעת, אבל את ממשיכה בביקורת.
טוב לפחות השובניסטים בקוראים מרוצים מהעמדה.
אהבתיאהבתי
– הסיפור של העו"ד נמחק. נעלם. לא הפך לשולי.
– כן, גם הבאתי כותרת שהצחיקה אותי וגם המשכתי לבקר. יש כמה רבדים הן לסיקור שלי והן לביקורת שלי, אבל אתה יכול להמשיך להתעלם. או לבקר את הביקורת שלי.:)
אהבתיאהבתי
בחוקי התקשורת, לעתים סיפור גדול מביא שלל סיפורים דומים, לעתים דווקא מסתיר אותם. כזכור השינוי בפרשת רוזן היה פרסום השם בהארץ. כאן אין פרסום שם.
אני לא מבקר אותך, אני גם קצת כועס.
הסיפור של רוזן יכול ליצור אפקט "אניטה היל", בשינוי חשוב במעמד של נשים עובדות.
ליצור הבנה של האסור בתוך מקומות כמו כלי תקשורת בהם אווירה ליברלית ביחסים אישיים.
ההחלטה שלך להדגיש דווקא נושא כמו לבוש נשים, מעצבנת ברמות.
אהבתיאהבתי
במקום להשחית את זמנך על סדרות מטופשות מאמריקה, למה לא תבדוק עבורנו את הסדרה של הדניות המתפשטות?
אהבתיאהבתי
וטפ, אני משחית את זמני בלהגיב לבדיחות הגיחי גיחי שלך. אבל בסדר, שלם אני אבדוק.
אהבתיאהבתי
אני מנסה לאזן את נטייתך לתכני קודש עם מעט תכני ליבה. צא ותהנה
אהבתיאהבתי
אתה סתם מתעצבן. האופן בו מרב מיכאלי בוחרת להתלבש אומר עליה לא פחות ממה שהיא אומרת. העיסוק בלבושה הוא לא שטחי ולא שולי. אפשר וראוי וגם מעניין לדרוש בבחירת הלבוש שלה בערב שבו ייצגה את אחיותיה ממש קום איל פו. בספציפי, זו היתה בחירה שלא החמיאה לה במיוחד.
אהבתיאהבתי
הלבוש שלה שולי ביותר ביחס לדבריה. ולווט הרחיבה את הנושא לתפיסת "שרמוטות" כללית.
מודה לא עוקב אחרי אופנה כמוך, אך מזיכרון: מיכאלי לא היתה מתלבשת חשוף אלא צמוד ,חשיפת החזיה במהדורת הוט היה אקט מחאה. נסיון ניחוש שלי, מיכאלי לא רצתה להתלבש בחיקוי חליפה גברית אלא במשהו שיראה ההפך מכך.
אחרי כל זה, אשוב לעיקר, ולווט מעצבנת.
אהבתיאהבתי
בפעם הבאה שתדחוף לי מילים לפה תזכה לחוקן בלייב.
וגם הזיכרון שלך מעפאן.
1.
2.
3.
4.
5.
אהבתיאהבתי
רק עכשיו הבנתי היכן נעוץ ההבדל בין חפ"ש לטקב"ש.
אהבתיאהבתי
וואו, אני ספיצ'לס ביותר דרכים משניתן לבטא בספיץ'. טריפל דאון. כנראה הסתיימה כבר המשמרת של העורך האחראי. תקראי את התגובה של סתמאחת, בספייסים שלאחר סימני הפיסוק יש יותר חוכמה מהתגובות שלך ושלי.
(בסיכומו של עניין, ולשמחת השובניסטים, מיכאלי היא הזוכה בחוקן על הופעתה באולפן שישי).
אהבתיאהבתי
פרשנות אזורית לפי שיח סלפי לבנוני שיצא לסוריה לעשות נפשות לרעיונותיו. מומלץ לחובבי האיים האבודים.
אהבתיאהבתי
תני להסביר. העיתונאים קצת התקשו כאן ולכן המספרים מתערבבים:
יש ערבוב בין תעריף ביתי לתעריף ממוצע (מפעלי תעשיה וכו', שנהנים מתעריפים זולים יותר):
יצא לשימוע כך:
ביתי – עליה של 8%
ממוצע- עליה של 6.5%
והוחלט בסוף כך:
ביתי – עליה של רק 6.3%
ממוצע – עליה של רק 5.5%
מקווה שעכשיו זה ברור
אהבתיאהבתי
ולווט, למה אין לך חוסם פרסומות?
אהבתיאהבתי
יש לי, אבל הפרסומות של כלכליסט השתלטו עליו, זה מצד אחד.
מצד שני, גם אני מתפרנסת מפרסומות (ע"ע פרסומות בנק הפועלים למעלה, ואלו של גו-גle). אז נכון שהפרסומות שלי לא מתעלקות לך על הנשמה כמו אלו של האתרים האחרים, אבל נראה לי שאני צריכה לנקוט בנאה דורש נאה מקיים ולנהוג במתינות ובסובלנות.
אהבתיאהבתי
אם אנחנו מדברים פה על מוסר, זה משהו אחד. כל אחד ושיטתו.
אבל לענייננו, חוסם הפרסומת של כרום הופך את כלכליסט לאתר נעים לגלישה בלי פרסומת אחת לרפואה.
אהבתיאהבתי
כן, יש לי יחסים עם המוסר, מה לעשות.
אני כופה עליו את עצמי.
אהבתיאהבתי
תיזהרי ממנו. הוא בן זונה חלקלק.
אהבתיאהבתי
כמו כולכם;)
אהבתיאהבתי
יש גם עניין של מידה.
פרסומות טקסטואליות שמופרדות מהתוכן – מקובל.
תמונות סטטיות שמכסות לא יותר מ-25% מהאתר – סביר.
פרסומות שמשנות את גודלן, שמשמיעות קולות, שמציגות תנועה, שנפחן גדול מנפח התוכן בדף שבו הן מוצגות – שיקוץ.
זה כמו ההבדל בין צ'אפחה ידידותית לאגרוף – ההבדל הוא בעוצמה.
אז מה עושים? מתקינים חוסם פרסומות ובוחרים לבד מה לחסום! זה אמנם מצריך שעה או שתיים של עבודה, לא בבת אחת, אבל זו עבודה כמעט חד-פעמית – בחצי השנה שעברה מאז שהגדרתי מה לחסום, עשיתי רק שני שינויים ברשימה. מדהים כמה שרשימת הפילטרים הקצרה שלי אפקטיבית.
אגב, את הפרסומות כאן, למרות שהן פלאש, אני לא חוסם. אבל אם הבאנר של הבנק יתחיל לצעוק עלי או לשנות מימדים כשהעבר עובר עליו, תגובתי תהיה קשה וכואבת. 8)
אהבתיאהבתי
הבאנר של הבנק לא ישתנה, יחליף ממדים או יתחיל לצעוק עליך.
אם הייתי עומרי חיון ומגייסת 500,000 ש', או אם איזה קרן או מכון היו מממנים את הבלוג, לא היו פרסומות.
החיים קשים, אתה יודע.
אהבתיאהבתי
עמירם ברקת מדבר 6.3% בלבד, כי:
8.9% זה יותר גבוה
10-12% זה ממש הרבה יותר גבוה
ושלא נדבר גם על זה שההתייקרות שהיתה צפויה ל-2014, נכון לאתמול, כבר אינה מתוכננת.
אהבתיאהבתי
אבל בסוף מרץ, ובמעריב, כפי שהראיתי, דובר על 6.5%.
אהבתיאהבתי
א. לא נכון, התעריף התייקר פחות מהמתוכנן בין השאר בשל הקדמת החזר חוב של חברת החשמל לציבור.
ב. ובהקשר לעניין לכותרת החוזרת, תהליך קביעת המחיר דו שלבי. במרץ פורסמה הכוונה לפני תהליך שימוע, היום ההחלטה.
אהבתיאהבתי
מה לא נכון? הרי הבאתי סימוכין ברורים.
מהרגע שהתגלה הגז דובר על כך שמחיר החשמל יעלה בינתיים, ושנראה תוצאות בכיסנו רק בעוד שנתיים.
הכותרת של מעריב מעצבנת במופתעותה, ובהשתמעות המילה למרות ממנה.
אהבתיאהבתי
הלא נכון, התייחס לשר החוץ, שמאז תיקן את עצמו.
באשר לכפילות, נו מה לעשות, לא לפרסם כוונות, לא לפרסם תוצאה סופית. בסך כל דיוני התקציב והגזירות מובילים לשלל כותרות על כוונות, לעתים סותרות, לעתים חוזרות.
אהבתיאהבתי
ואפילו ביחס לשימוע היתה הוזלה של אחוז אחד.
אהבתיאהבתי
ממתי ההבדל בין 6.5 ל-6.3 הוא אחוז?
אהבתיאהבתי
בן זיגר: הדיווח החדש.
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
חן חן על הלינק אבל הסיפור נראה מופרך לגמרי. אילו למוסד היה מידע על מקום קבורתם של נעדרי סולטן יעקב אין זה סביר שישתף בכך סוכן מקומי מפוקפק. בנוסף חסרה בכתבה התמיהה מדוע שום גורם לבנוני לא ניסה לעשות הון פוליטי מגוויות הנעדרים בזמן שחלף מאז.
אהבתיאהבתי
הון פוליטי?
הרי 10 מיליון דולר הובטחו לכל המביא מידע על אחד מהם.
ל-30 מיליון דולר אתה קורא "הון פוליטי"?
נראה שעליך הגזירות הכלכליות כבר לא כל כך ישפיעו.
אהבתיאהבתי
זו רק ההתחלה של השקיעה,חכי שבשורות -גזירות לפיד יתחילו….
אהבתיאהבתי
השקיעה, השקיעה. נפלאה
אהבתיאהבתי
אם יש לכם זמן שלי יחימוביץ פירסמה גרסה של ספר התקציב כשכמובן הפרק על משרד הבטחון ריק לחלוטין.
אהבתיאהבתי
לא מזמן התפרסם תחקיר לגבי התקציב שחשף שערוריה מטרידה יותר ממסרון לילי מבכיר בתקשורת. מסתבר שלשרים וחברי הוועדה לרוב אין מושג לגבי תכולת הסעיפים ובמיוחד לגבי הקצאת הכסף בפועל – לאחר ההחלטות שהתקבלו. היחידים שיודעים לתאר את זרימת הכסף בכל הכיוונים והערוצים הם פקידי האוצר שמחזיקים בפועל את הברזים. העיסוק בסעיפי התקציב מספק כותרות חסרות ערך שפוליטיקאים יכולים לתרגם להון פוליטי. גם במקרה הזה התקשורת מפספסת את העיקר.
אהבתיאהבתי
אני חושב שגם אני זוכר משהו דומה.
לא היה בתקופת יאיר לפיד כמגיש החדשות בשישי תחקיר על כך ש90% מהחלטות ממשלת ישראל לא מיושמות כי הן נתקעות בוועדות או שהתקציב לא מוזרם?
אהבתיאהבתי
לא זוכר מתי ואיפה בדיוק אבל הסיפור האמיתי הוא מה קורה עם הכסף לאחר התקציב. מוזר שמוספי הכלכלה ועיתוני התחום לא מפרסמים מי מקבל כמה ומתי ועוסקים בכותרות מההחלטות. אולי הפליאה מיותרת, כידוע הציבור משפיע יותר מהעורכים.
אהבתיאהבתי
בן דרור מדווח על המציאות:
ערן טיפנברון עורך טמקא מסביר איך נוצרת מציאות:
לכל זמן ועת לכל חפץ, תחת השמים.
אהבתיאהבתי
100 אלף? רק בסוריה!
וכמה פליטים למשל יש מכל האביב?
וכמה פליטים שממומני או"ם! יש מתחיית מדינת היהודים?
אהבתיאהבתי
"מה קורה עם לימודי הליבה? והגזירות "…
הסיכוי של זה ? הוא בדיוק כמו הסיכוי שאריאלה תצלצל, ואני אגיד לה אני עסוק תתקשרי בערב….
העיסוק בבן של שמוליק הוא ממש עניין פנימי של העיר והענף שהוא עבד בו.
ל70% מישראל לא היה מושג מי זה המטרידן הזה שכל המקומונביבים מנפחים לנו את הראש איתו. בשבילנו ההתנהגות שלו היא טרוויאלית לחלוטין במקומות ובעיר שהכנופיה גרה בה.
היום כתוב בידיעות על 5 חקלאים שפיתחו זנים,שיטות… שמשפיעים וחשובים לחיינו פי אלף מהחושף אברים, או מה שלא עושה האתונאי הזה שלכם.
ידעתם שאנחנו(ישראל) מייצאים רבע מהתמרים בעולם?
אני לא.
אהבתיאהבתי
לגביי הפרסומות, ממליץ להשתמש בכרום ולהוסיף את התוסף החינמי adblock
אהבתיאהבתי
אפשר גם בפיירפוקס עם Adblock Plus. חווית גלישה אחרת לגמרי.
אהבתיאהבתי
הפרופסורים היהודיים מירושליים, להבדיל מעמיתיהם עזי הנפש מתל אביב, מותירים את העבודה המלוכלכת לערבים:
סטודנטים ערבים למורגן פרימן: החרם האונ' העברית
אהבתיאהבתי
תרגום לעברית:
רוצים להגדיל את השכר המגוחך של חיילי הסדיר? הגדילו את תקציב הביטחון כך שארבעת חודשי השרות האחרונים יהיו בתשלום. מה פתאום קיצוץ במספר הקצינים הבכירים ובתנאי השרות שלהם? ובתקציב הביטחון?
השתגעתם?
אהבתיאהבתי
חז"ן ,הסכומים הענקיים הם סכומי הפנסיות של ילדים שיוצאים לפנסיה בגיל 45, כמה אתה מקבל בחודש בתור חז"ן?
אהבתיאהבתי
תנאי שרות = פנסיה.
בתור חז"ן קיבלתי מגן מהפלוגה ותעודת שחרור מאנשי חלוץ. אני מקבל פעם בשנה הזמנה לטקס הזיכרון. הא ותו לא.
אהבתיאהבתי
מהפלוגה? אז זה רב סרן, השאלה הייתה כמה! הסקנדל הוא למשל ס"אל (נגיד) בן 45, ולא משנה איפה הוא שירת מקבל פנסיה של מנכ"ל שיוצא לפנסיה בגיל 67! כמה שנים שניהם חסכו לפנסיה?
אתה מבין כמה מליונים! שאי אפשר לגעת בהם בתקציב הבטחון? אי אפשר בכלל לגעת בהם?
רוב האנשים בני 45 בארץ, עוד לא החליטו מה הם רוצים להיות שהם יהיו גדולים….
טוב מה זה קשור לתקשורת.
אהבתיאהבתי
הוא לא היה איש קבע, אלא מילואימניק (בדימוס). חפ"ש.
אהבתיאהבתי
את סתם מחפיצה. אפילו החתולים בחאלב מקבלים ת"ש טובים יותר.
אהבתיאהבתי
"מתקלקלים"… – "הסדרה לא מעוצבת הלכה" = "כהלכה".
אהבתיאהבתי
"בלדה לחובש" הוא שיר יפה, מרגש ועצוב מאוד, אבל לי הוא צרם לאחרונה, כאשר השמיעו אותו בטקס סיום קורס חובשים קרביים של הבן שלי. התפלאתי על כך (כי אווירת השכול והמוות ממש לא התאימה בסיטואציה המשמחת והדי חגיגית של הטקס והחיילים הצעירים), והוא אמר לי: "אמא, אין שיר אחר על החובשים, אז בסיום כל טקס כזה משמיעים אותו, כבר שנים". לא יודעת, לא השתכנעתי…
אהבתיאהבתי
– כן, זה מה שאומר גם קצין הכותרות.
– ומי אמר שצריך להשמיע שיר דווקא על חובשים?
אהבתיאהבתי