מהנעשה בחג
– ראיין פוגל, המזכיר השלישי בשגרירות ארה"ב במוסקבה נחשד בריגול וסולק מהמדינה.
– מה יעשה אסד?
– ארגוני הנשים נגד בנט.
—
ככלל, אולי בגלל שזה החג האחרון בשרשרת החגים היהודיים, ויש לנו עכשיו תודה לאל חופשה עד ראש השנה, עיתוני החג דקיקים ביותר. יש מוספונים מיוחדים, זרקנו קצת ירוק בכותרות, וזהו, קדימה. כך שלקרוא לפוסט הזה "אצבעות" זו תהיה ממש הגזמה, בעיקר מאחר שאתמול כתבתי חתיכת פוסט, ממש במשקל עודף ("כמעיין המתגבר"), והיום אתם בכלל – מי יודע איפה.
–
– תורמת את חלקי למורשת: למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות? משישה טעמים.
פסקול קריאה: לבן על לבן, דן תורן
שבועות/ ישראל היום
עורך: עמרי ליבנה
מה יותר פשוט מלהביא סיפור מהבית? הנה, כתב החוץ שלנו בועז (!) ביסמוט מצא אישה במטוס, היא התגיירה ועכשיו כולם מאושרים: הוא לא חצה קו אדום ולא התחתן עם שיקסע, טפייי. יופי, תיהנו. למה צריך להתגייר? למה צריך היה ביסמוט לכפות על האישה את דתו? בשביל מה זה טוב? למה היא הסכימה? באיזה עידן אנחנו חיים? שטויות, לא חשוב. אחלה סיפור לשבועות יש לנו. כולנו יהודים. עם אחד, דת אחת, יופי.
בסוף הגיליון: "ריחות של חג" "לכבוד שבועות דפקנו בדלת אצל כמה מהטבחיות המוכרות לדיירי הבניין ברחוב צפת 14 בקריית שרת בחולון".
ככה זה, נשים מבשלות בבית לכל המשפחה. הגברים הם השפים המופיעים בטלוויזיה, פותחים מסעדות ועושים כסף. למה? ככה.
ועוד דבר שנשים עושות ביחד: אופות חלות ושופכות תלב. זה עם ישראל. ככה עושים עיתון עממי.
מגזין חג/ מעריב
עורך: תומר ברנד
על המסע המפרך של הגיור אפשר לקרוא ביקורת גם בכתבה של כרמית ספיר-ויץ, ראיון עם פרופ' חוה עציוני-הלוי שכתבה את אל אשר תלכי (ראיון ממוטקה). שורה תחתונה, לא בטוח שרות המואביה הייתה ששה להתגייר היום. כלומר, קשה להגיד שאפשר להשתמש בסיפורה כיח"צ לגיהנום שמעבירים אנשי הדת את מי שמתכוונים להצטרף משום מה ליהדות.
כבר העירו לי שנמאס לקרוא על בן זיגר. אני יודעת, אז אל תקראו. ואני חוזרת: זה אחד הנושאים היותר מעניינים אותי בחודשים האחרונים. מרדכי חיימוביץ טס למלבורן.
שאלה מעניינת שעולה מהכתבה? למה נקבר במלבורן ולא בישראל, בה חיות אשתו ובנותיו?
קשה לומר שהרבה פרטים חדשים נחשפים מהטיול למלבורן, וספק עד כמה תושבי המקום, שהכירו את זיגר כנער או כאיש צעיר, די מרחוק, יכולים באמת לתרום לשרטוט דמותו.
מוספחג/ מעריב
עורך: אודי הירש
רעיון יפה, מוסף המיוחד כולו לנגב, שמה לעשות, עוד לא יושב כהלכה למרות חזון המנהיגים.
חבל ששערו כה בלתי אטרקטיבי.
המתנחלים שכבשו את הנגב.
המהפכה של ראש מועצת חורה.
העירונים שהיגרו.
הפריקס (בחיבה, לא להתעצבן).
חורים בהשכלה
כתבי מעריב כותבים על החורים בהשכלתם. האמת? חורים משונים במיוחד. מביכים אפילו. הסופרנוס, חברים, הסמיתס, מישהו שנחשף לחלף עם הרוח בפרסומת לדיאודורנט, ועוד. הכותבים, כולם גברים, מסודרים באי סדר: לא לפי הא-ב של שמותיהם, לא לפי הא-ב של היצירות או האמנים. אז לפי איזה סדר? חשיבות? איכות? אקראיות? כאמור, אף אישה לא כתבה שם. כנראה שלנשות מעריב אין חורים בהשכלה, שזה משמח בכל קנה מידה שהוא. בשתי מילים: פרויקט מחופף. באמצע עמוד הבית אינספור שעות? הגזמתם.
מוסף חג/ ידיעות
עורכת: תמר קפלנסקי
לא תאמינו למה שאני עומדת לומר עכשוי. שבו. תחזיקו חזק. הדבר הכי יפה במוסף הוא פרויקט צילומים בחדר לידה של אביגיל עוזי. לא, אל תקראו את הטקסטים הקצרצרים, מה אומרים ההורים כשהצאצא בקע לעולם. הם סתם מקשקשים ג'יבריש של הורים הלומים. פשוט הביטו בתמונות וזהו. האמת? חבל שיש כל כך מעט. אפשר היה להמשיך עוד.
שבועות/ ידיעות
עורכת: מרים קוץ
ח"ח לידיעות ששתי נשים ערכו בו את מוספי החג. להבדיל ממעריב שאין בו כעת נשים בתפקידי עריכה בכירים כלל וכלל.
למה עוד ראיון עם המחברת של 50 גוונים של אפור? אני ממש משוכנעת שקראתי או ראיתי כחמש מאות ראיונות איתה בחמישים הימים האחרונים. נדמה לי שבין הראיונות האחרונים אפילו היה אחד בידיעות גופו.
אופס, הנה הקודם, מאותו יניב חלילי, מספטמבר 2012. מה לא הבנתי?
קודם הכותרת הייתה "אהבה זה כואב", ועכשיו "סאדו מאזו".
שלושת הספרים יצאו בהוצאת ידיעות ספרים. האם זו הסיבה לקידום הבלתי נגמר?
אין לי את הראיון הקודם כדי להשוות. אבל מעניין מה ההבדלים בין השניים.
גלריה
שנות התשעים חוזרות? לאן הן הלכו בדיוק?
לחם עבודה
רשמית, דני קושמרו הוא המגיש של אולפן שישי. הייתי בעדו לאורך כל הדרך, מהיום הראשון, רק הקטע עם מרב מיכאלי והצידוד בעמנואל רוזן ערער את יחסינו.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
חדר 404 (שמתעדכן פחותות כבר כמה ימים) של עידו קינן כבר לא ממש רק שלו.
חבר אליו ג'וני זילבר, ynet לשעבר, ויחד הם כותבים מתוך החדר האטום לקפטן אינטרנט של הארץ ונמצאים תחת חומת התשלום.
פסולי חיתון, מהדורת אביב 2013.
לפני פיזור
ובכן חבר'ס, מתזמנת את הפוסט לשבע בבוקר ויוצאת לפיקניק, מנגל, סנפלינג, תפילה בכותל המערבי עם כיפה וטלית, חליבת פרות בעין השופט, צעידה של 30 ק"מ בשביל ישראל, טבילה בסחנה, הליכה על המים בכנרת, ביקור בשמורת דן וטיפוס על החרמון. כן, כל זאת אעשה היום ואתם קראו את הפוסט הזה ואת הקודם, ובכלל את מה שלא קראתם עד היום. יאללה ביי.
אהההה, 21:00, יס דוקו, זוכה דוקאביב, רקדנית, עמוד וסרט של ישרי הלפרן, וב-22:00 סרט קודם שלו, פצצות בדרך לסוף העולם.
ולווט אנדרגראונד 
עכשיו בוואלה: "פרסום ראשון" על הישראלי שרצח את אשתו בתאילנד ושב לארץ. אז איך זה שלא הופתעתי? אולי בגלל שקראתי על זה בידיעה קטנה בעיתון החג של ישראל היום?
אהבתיאהבתי
למה שלא נשחק משחק נחמד? כל אחד יספר על חורי ההשכלה שלו. אני חלש מאוד בקלאסיקה. לא קראתי דוסטוייבסקי, תומאס מאן, המינגוויי, דיקנס, בלזאק וכו'… רק שרלוק הולמס כל הזמן.
במוזיקה – עוד יותר עלוב: לא שמעתי פינק פלויד, לד זפלין, רדיוהד, אריק קלפטון וג'ף בק. רק ואן הלן ומוטורהד כל הזמן
אהבתיאהבתי
מה יהיה עם ערוץ 10/מגזין שישי החדש?
שרון גל כעת על הגריל(…) לפי וואלה.
אהבתיאהבתי
אני אגלה לך סוד. זה מתחיל מלמעלה, פירוק האתוס של העם, יורד לקהילה ומשם למשפחה, ובסוף אתה מוצא את עצמך לבד, תלוש, מנוכר. זה לא נעים, את מבינה.
ואין שום רלוונטיות למידת האמת שעומדת מאחורי כל סיפור שמספר לעצמו כל עם.
אהבתיאהבתי
יש בבלוגים בהארץ,מגיב בשם מודרניסט,אני לא מכיר אותו,אך אני אוהב את הקרבות שהוא מנהל עם אנשי שמאל בבלוגים,רהוט ואינטילגנט
אז מתברר שככול שמתרחקים יותר ממספרי הצנזור השמאלני של הארץ ,רמת הוויכוח עולה,פשוט משאירים לכותבים את האפשרות למחוק או לאשר תגובות,הם מאוד סובלנים,כנראה הם הפנימו שרמת הוויכוח עולה כאשר יש 2 צדדים למטבע,ואז עולה המחשבה,אם זה הארץ היה עיתון מאוזן עם כותבים גם מימין,יש סיכוי טוב שזה היה עיתון מעולה
http://blogs.haaretz.co.il/shayfogelman/?p=72&preview=true
אהבתיאהבתי
אז לך תגיב שם, מה אתה רוצה? מה אתה נמרח פה? 👿
אהבתיאהבתי
ולקראת החג
הנחית הרב א ב יהושוע
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2019160
אהבתיאהבתי
מרמרה פה עזה שם. בינתיים תורכיה מ 7 ית את הערבים.
קודם לקחו לעירקים את המים עכשיו גם נפט. לזכור, בס"ה
לעולם המזה"ת זה נפט ולאחרונה גז היתר בעיקר אחיזת
עיניים. ראה ההבדל בין לוב לסוריה ובין עזה לבחריין.
http://www.hurriyetdailynews.com/turkeys-state-run-tpao-joins-with-exxon-iraqi-kurds-in-oil-exploration.aspx?pageID=238&nID=46912&NewsCatID=348
אהבתיאהבתי
לזה קוראים "חור על חור": אסף נחום ב"מעריב" מדווח על חור בהשכלתו – הוא לא ראה את "חלף עם הרוח":
"אז ניסיתי, התחלתי, ראיתי את השחור לבן וכיביתי… אם כבר שחור לבן – עדיף צ'ארלי צ'אפלין."
וכך הוא יוצא גם בור וגם כזבן, שהרי "חלף עם הרוח" הוא סרט בצבעים.
אהבתיאהבתי
לא סתם, הוא זכה בשני אוסקרים בקטגוריית סרט צבעוני. לא יאמן.
אהבתיאהבתי
אולי הוא התכוון להקוסם מארץ עוץ… ולא הבדיל בין דורותי לסקארלט?
אהבתיאהבתי
לא. עוץ: גם וגם.
אהבתיאהבתי
אני יודע… בדיוק לזה כוונתי
אהבתיאהבתי
מדהים!!!!!
איזה ביזיון של כתיבה. ממש שליפה מהמותן בלי שום בדיקה מהירה, אפילו כדי להיזכר… בכל זאת, עיתונאי.
מסכים גם עם הביקורת על "תרבות פופולרית" ותרבות בכלל.
אהבתיאהבתי
במעריב עשו פרויקט על הנגב אבל כיאה לאאוטסיידרים לא הצליחו למקם את נתיבות במקום האמיתי שלה בשער המוסף.
בעמוד הלפני אחרון לעומת זאת, היא כבר מוקמה נכון.
אהבתיאהבתי
כמובן שכתבת החורים בהשכלה קודמה באופן חריג בעמוד הראשי – יונתן גת הוא אחד מחסרי ההשכלה.
אהבתיאהבתי
יונתן גת מככב פה לאחרונה… האם זה אותו בן של מיליונרים, נגן בלהקת פאנק שגם השתמט מהצבא?
אהבתיאהבתי
נאג'ס חדל להציק לבחור הנחמד מפאנקייק ומונוטוניקס.
מדובר בזה שגדל עם שמונה אחים בקופסת נעליים, היה קצין במגלן, ומנגן קלידים בלהקת פרוגרוק.
אהבתיאהבתי
אני מניח שעבודתו בגל"צ נחשבת לו לשירות צבאי – או שאולי שוב הנפוטיזם מרים ראש? אחחח, איזה כיף להיות בן של מיליונרים
אהבתיאהבתי
"למה קראתי את הכתבה עם הכ** המדבר?"
לא כי אני בז לשירה. להפך. אבל הייתי רוצה להבחין בין שירה לבין פלצנות תל-אביבית שמלאה מעצמה. והנה נמצא הקריטריון: בעוד שפעם די היה לנקד משפטים, ולשלב ביניהם לוכסן, הרי שעכשיו, כדי להיחשב ל"משורר גדול", שמעורר "היסטריה", מספיק שדנה ספקטור תכריז עליך ככזה; והיא בטח יודעת.
אבל אם הכל הולך, אזי תגובה זו נכתבה כשירה, ולראיה המילה הגסה (שצונזרה) בראשית הדברים; לפיכך לא ניתן לדסלייק אותה.
אהבתיאהבתי
הכתבה של ספקטור אינה עושה חסד עם נועם פרתום. השירה שלה לא רעה כלל, כדאי לך לקרוא קצת ללא דעות קדומות. למרבה המזל ספקטור לא חייבת להשפיע על גישתך לפרתום, תן לה צ'אנס למרות שהיא צפונבונית
אהבתיאהבתי
אולי אני מחמיר, אבל זה מזכיר יותר מדי את צ'יקי, יהושע סימון ויתר האינתלכתואלים שהקיפו אותם.
אני לא בטוח שהאנושות תעמוד בגל נוסף. גם ככה העולם שונא אותנו.
אהבתיאהבתי
אכן, חבורת הזבל של השירה הוציאה לפואטיקה שם רע. הייתי פעם באירוע שבו כל משתתף נתן קטע קצר מפרי עטו. עלה צ'יקי והתחיל לקרוא את הפואמה שלו, "הינשוף". ליד הינשוף, האיליאדה והאודיסיאה נראו כשיר ילדים קצרצר. הומרוס התהפך בקברו מספר פעמים אבל צ'יקי סירב לעזוב את הבמה. ייתכן שאם היינו קוראים למשטרה היא היתה מנסה "ינשוף" על צ'יקי ועוצרת אותו בעוון הקראת שירה בלי לשלם דמי חניה. טרויה לא נבנתה ביום אחד…
עם כל זה, פרתום דווקא מוצאת חן בעיני
אהבתיאהבתי
בטח סבלת. נשבע לך שאני לא קשור.
אהבתיאהבתי
התרומה שלך למורשת היא בדיחה, נכון?
("גימטריית המילה גבינה היא 70, והיא מזכירה את 70 הפנים של התורה")
אהבתיאהבתי
גיור זה דבר מגוחך וחסר משמעות. רות המואביה היתה טמבלית
אהבתיאהבתי
גיור זה לא דבר מגוחך. הגורמים המטפלים בכך הם המגוחכים. התגיירתי בגיל צעיר (בעצם אמא שלי התגיירה, וכפועל נלווה אני ואחי גויירנו). אני חיה כחילונית, אבל אמא שלי בהחלט שלמה עם הבחירה שלה, למרות שזה עלה לה בקרע עם משפחתה הנוצרית השמרנית. היא גדלה בארה"ב של שנות ה-50 וה- 60, ומספרת שעד גיל 20 לא פגשה כושים ויהודים. בקיצור, כל מקרה לגופו. הסיבות לגיור רבות ומגוונות, ואין להכליל. לא אהבתי את הכתבה של בועז ביסמוט, כי הוא קצת מגזים בדרמה, ונהנה מדי לשים את עצמו במרכז הסיפור.
אהבתיאהבתי
נראה לי שהאנושות התקדמה קצת מאז הסיקסטיז. דת נראית היום לרבים דבר מיותר שאבד עליו כלח. כל ענייני הגיור, הכותל והקדושה נראים לי מיותרים, אם לא סתם גזעניים ומעודדים מלחמות
אהבתיאהבתי
נכון. סיפורי הגבורה של בועז ביסמוט תמיד עוררו בי אי נחת וגיחוך קל קל (עיתונאי/שגריר/מר כל יכול ממש), וגם הכתבה האישים והחושפנית כביכול שלו, לא נכנסה לי ללב.
אהבתיאהבתי
כופרים היו תמיד. זו לא איזו המצאה חדשה וטרנדית.
״מדינת היהודים״/״מדינה יהודית״. אולי לך זה לא אומר כלום. ביום שזה לא יגיד כלום למספיק אנשים – המדינה הזו תחדל להתקיים, ואתה תמצא את עצמך נכבש ע״י חבר אנשים שיש להם מכנה משותף (״עם״ בלעז)
אהבתיאהבתי
ייתכן שזה יפליא אותך, אך מספר האתיאיסטים הולך וגדל במהירות. נראה שהאנושות מתחילה להשתחרר מכבלי הדת, וזה כולל אפילו את בני דודינו צמאי הדם. אני לא משלה את עצמי, זה ייקח עוד די הרבה שנים להיפטר מה"יהדות", ה"נצרות" וה"אסלאם", שלושה שמות שונים לאמונה בחבר הדמיוני שבשמים. כופר תקרא לאבא ש'ך 😆
אהבתיאהבתי
אני מניח שיש לך סימוכין לקביעה שמספר האתאיסטים הולך וגדל במהירות (אני מניח שאתה מתכוון לומר שאחוז האתאיסטים בחברה הולך וגדל במהירות, נכון?)
תהיה מוכן לחלוק עמנו מקור מהימן לקביעה הזו?
אהבתיאהבתי
"במסגרת אותה הירתמות, ולרשטיין מבקש להביא את שיטות הבנייה עוקפות הביורוקרטיה שנוסו בעבר בהצלחה ביהודה ושומרון גם לנגב ולגליל. אם עד היום מינהל מקרקעי ישראל הקצה קרקע לבנייה רק למי שהתקבל כחבר בקיבוץ או ביישוב שבו הוא רצה לבנות, היום יכולים היישובים ליזום בנייה עוד לפני שידוע להם מי יתגורר בבתים.
כדי לחולל את השינוי הזה ולרשטיין נעזר לא רק בשר סילבן שלום מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, אלא גם בחברו הוותיק ממועצת יש"ע, בנצי ליברמן, שעומד בראש מינהל מקרקעי ישראל. "
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/469/848.html?hp=1&cat=353&loc=2
אהבתיאהבתי
חג שמח.
אהבתיאהבתי
בני ציפר משקר כשהוא אומר שמזה כשנה לא נהוג לשלם שכר סופרים במוסף לספרות שהוא עורך. סיפור מפרי עטי התפרסם במוסף שלו לפני כחמש שנים. כששאלתי אותו בטלפון מה שכר הסופרים השיב שהוא לא נוהג לשלם ואף הביע תמיהה שאני לא מסתפק בכבוד הגדול של הפירסום במוסף. מובן שהסיפור פורסם ולא קיבלתי שקל. מאידך – בני ציפר מאד דואג לקבלת משכורתו וזו הסיבה שהוא מנסה לרצות את אדונו עמוס שוקן על חשבון הכותבים המנוצלים. אז בפעם הבאה כשאתם קוראים את ציפר מטיף מוסר לכל העולם ואשתו, קחו אותו בערבון מוגבל מאד.
אהבתיאהבתי
מעניין מה המשכורת של ציפר. זו דרישה סבירה לשקיפות בהתחשב במעמדו הרם של הארץ בקביעת הקנון הספרותי, בארץ. האם הם לא משלמים לכולם או רק לחלק מהכותבים?
אהבתיאהבתי
אריק גלסנר כתב לפני כמה שנים (בתגובה לטענת ציפר שכתיבתו של גלסנר לא התאימה לרמת המוסף), שהפסיק לכתוב שם לאחר שהוזמן לכתוב סדרת מאמרים על ספרות ישראלית ולא קיבל שקל. על הנוהג לא לשלם למד גלסנר כמובן רק לאחר שהמאמרים פורסמו.
אם אני לו טועה זה היה כבר לפני 9 או 10 שנים.
אהבתיאהבתי
לו צ"ל לא.
אהבתיאהבתי
והנה הקישור:
http://arikglasner.wordpress.com/2010/09/21/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A7-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1/
אהבתיאהבתי
בהליכתו על המים, אמר ישו לתלמידיו: מטומטמים, לכו על הסלעים.
אהבתיאהבתי
ציפיתי לקישור למופע ההזוי וקרב התרנגולות שנערך בתכנית הבוקר של ערוץ 10, שאמנם שמה: אורלי וגיא, אבל הגישו אותה שניים אחרים, לא חשוב.
המופע המדובר של אחד, אברוצקי מערוץ 1 מצויד בעורך דינו מול עורך דינו של נסטלבאום, והכל על הפרשיה המקבילה לפרשיה של רוזן, אבל בלי ידיים רק בפה.
למי שלא צפה מגיע הקישור, לא?
חג שמח
אהבתיאהבתי
איפה הקישור?
אהבתיאהבתי
רן ברץ כותב באתר מידה על המכון הישראלי לדמוקרטיה והפוליטיזציה הלא-פוליטית של צה"ל. השיא של המאמר הוא תגובת המכון שמהווה מופת של לוגיקה יצוקה שתעמוד אפילו מול נסיונות הפרכה של הינשוף:
אהבתיאהבתי
😆
לפחות הם חזרו על הכשל הדדוקטיבי פעמיים, ובכך העניקו לו תוקף אינדוקטיבי.
אהבתיאהבתי
באמת לא יאומן שזו התגובה של המכון לכל הפוסט הזה.
טוב שלא אמרו הכל חוזר אליכם וגו'.
אהבתיאהבתי
אני גם סקרן לגבי סימני הקריאה!!!
התגובה שלהם נראית כמו תגובה בפורום מתגייסים!!!
אהבתיאהבתי
חחח.. נהדר
אהבתיאהבתי
טוב נו, לאור הרשימה המרגשת שלך על מעשייך היום אני אשב לבד בבית בחושך.
אני אוולווט בקצרה על הרשת הגועשת (בעיקר בארה"ב) בענין הכריתה הדו צדדית של אנג'לינה ג'ולי (יש פתרונות אחרים והכריתה האלקטיבית מיותרת ברוב המקרים). למשל בניו יורק טיימס
http://tinyurl.com/c6mrp7s
או חוקים חדשים באירופה יאלצו את גוגל, פייסבוק ואחרים לבקש רשות מהלקוחות שלהם לפני שהם אוספים את המידע שלהם.
http://tinyurl.com/cgmnvl2
אני לא חרוצה כמוך דבורית, המשך יבוא (אולי).
אהבתיאהבתי
ניתוח נוסף של מלחמת האזרחים הסורית מביא ( בשם אומרו) הפרילנסר המצויין מייקל ג'יי טוטן, בתוספת מפות של קווי החזית והשליטה העדתית. http://www.worldaffairsjournal.org/blog/michael-j-totten/muslim-brotherhoods-empty-chair
אהבתיאהבתי
אופס, טעות בלינק. ככה זה כשמגיבים ממובייל:
http://www.worldaffairsjournal.org/blog/michael-j-totten/why-syrian-war-could-last-ten-years
אהבתיאהבתי
יש לקוות שכותרת הכתבה תתברר כמדוייקת ביותר. מתאים לעם ישראל.
אהבתיאהבתי
מספר תוספות:
אסד התאים את האסטרטגיה שלו בצורה מופתית לקלפים שיש בידיו. הצבא הסורי נשאר במחנות והוא עוסק בעיקר בלוגיסטיקה ובאש מנגד, ארטילרית ואווירית. הלחימה בשטח נעשית על ידי מליציות שמבוססות על עלווים בסיוע מתנדבים שיעים מאירן ועירק. בכך ויתר אסד על יכולת התמרון וריכוז מאמץ אבל הפסיק כמעט לחלוטין את הדימום והתפרקות הצבא שלו. היעד שלו הוא לקיים רצף טריטוריאלי בין הערים העיקריות, דמשק וחאלב ובין האזור העלווי במערב סוריה. אסד ויתר על הרצף הטריטוריאלי בין דמשק לבקעת הלבנון ובכך אילץ את החיזבאללה לקחת על עצמו את המשימה הזו שכן זה הציר הלוגיסטי העיקרי שלו. בראייתו, החיזבאללה נלחם עבור עצמו ולא עבור אסד ולכן הוא משקיע במערכה זו משאבים עצומים ומוכן לשלם גם את המחיר הפוליטי הכבד בלבנון ובעולם הערבי. הנקודה הארכימדית של המערכה היא שדה התעופה בדמשק. אם יצליחו המורדים לשתקו ירוויחו פעמיים. פגיעה ישירה באסד למרות שיש לו נתיבים חלופיים, ופגיעה באינטרס של החיזבאללה בלחימה. הצבא הסורי החופשי לא הצליח להתפתח לכח צבאי משמעותי. סעודיה וקטאר תומכות בעיקר בג'יהאדיסטים. המערב, בראשות ארצות הברית אמנם תומך בו בכסף ואימונים אך עושה זאת בחוסר חשק מובהק. התוצאה מכל אלו היא המצב הסטטי המתואר בפוסט שהבאת
אהבתיאהבתי
במפת ה-Syrias Religious Demography יש טעות כ״כ מגוחכת, כל השטח של רמת הגולן עד הכנרת מסומן באפור כשטח של Sunni (מוסלמים סונים). מאיזו שנה השטות הזו?
אהבתיאהבתי
מאחר וקראת ארבע מאות אלף ראיונות עם א.ל.גיימס, יתכן ותצליחי לדחוס את כל הפעילות הנ"ל ביום אחד. מלבד כמובן החליבה המפוקפקת, מי יתן לך להתקרב לפרה, אפילו בעין השופט.
אני מניח שאת משחקת אטארי בגוגל אימג', אם את עוברת 32000 נק' תודיעי.
ומשרד המשפטים של ארה"ב בודק רישומי שיחות של כתבים ב AP בכדי ללכוד מדליפים.
אהבתיאהבתי
וה-IRS דוחף אלה לארגונים רפובליקנים לפני הבחירות, והבית הלבן מטייח סביב בנגאזי.
אח, אובמה אובמה, לו היית ביבי.
אהבתיאהבתי
כל אלו לא קשורים לבלוג התקשורת. למעט קרב ABC מול CNN.
אהבתיאהבתי
נו, אתה רואה?
אהבתיאהבתי
מה אני אמור לראות.
אהבתיאהבתי
צדיקים וגו'
אהבתיאהבתי
אולי בכל זאת תסביר במקום להשפריץ קולה זירו.
אהבתיאהבתי
יש קשר.
אהבתיאהבתי
כן, לקולה זירו.
אהבתיאהבתי
רציתי לעשות ליק אך חינוכי הטוב לא אפשר לי זאת.
אהבתיאהבתי
נ.ב. שועלן, הקביעה שלך שמדובר בארגונים רפובליקנים שייכת לתחום ההגיון של קומיקס יאיר לפיד.
אהבתיאהבתי
סליחה, מחילה, פרו-רפובליקנים.
אהבתיאהבתי
סלחתי. עכשיו תפתור את בעיותיה של שולמית, אסירת כבלי החינוך האצילי.
אהבתיאהבתי
מעניין מה יהיה המשחק הבא : דיגר?
אהבתיאהבתי
וקשה
אהבתיאהבתי
חג שמח. הייתי מוותרת על הכותל. נראה לי עמוס
אהבתיאהבתי
לא כשעושים אותו בסנפלינג-תפילה עם כיפה וטלית (נשות הכותל – נראה אתכן!).
אהבתיאהבתי
מה שנחמד זה שרק לפני חודשיים עידוק צחק על חומת התשלום של הארץ.
כוחות הטבע חזקים מכל.
אהבתיאהבתי
לא קראתי אותו בחינם ולא אקרא בתשלום. לא שיש לי משהו נגדו או נגד התשלום. פשוט, לא יצא לי. יש הרבה דגים בים.
אהבתיאהבתי
חשבתי שאורן צוחק כשהוא כתב שבשער יש תמונה של ביסמוט עם ביסמוט.
ואולי די כבר כל שנה לכתוב את אותו מאמר ש"היום היא לא הייתה מתגיירת".
אהבתיאהבתי
לרוב הכותבים על חורים בהשכלה יש חור אחד גדול בהשכלה: השכלה מהי.
ואלו הם כתבי התרבות (!) של מעריב.
אהבתיאהבתי
אל תהיה כבד.
מותר להעתיק מטבעות לשון לתחומים אחרים.
הבעייה שלי היא אחרת – הרוב המוחלט לא מתארים חורים בהשכלה, אלא בחירה מודעת (ולרוב מתנשאת) להתעלם מהיצירה (לאחר טעימה קטנה ולא ערבה).
אהבתיאהבתי
הו, שלא אשכח:
נא מצאו לי גבר שמוכן להתגייר.
אני יודעת, אני יודעת שיאיר יש עתיד כבר תפוס.
אהבתיאהבתי
מזג אוויר מעולה. הנה, במקום להידחק בפקקים, להתנחל בכל יער עם הפיקניקים וההתעללות הבלתי נמנעת בגוויות של חיות, או לצאת לסיור קסום לאור עששית במערת המבוך בבית ג'וברין, אפשר, במקום, להתכרבל בבית מול האח הבוערת.
אהבתיאהבתי
אבל מאחר שאין לי אח בוערת או כבויה, נאלצתי לתלות את הכריים במאונך על הקיר בסלון ולהתבונן בעיגולים האדומים. אפילו זה יותר טוב מלצאת לטבע בחגים.
אהבתיאהבתי
זהירות ! בדיוק ב 7 הודיעו שהחרמון סגור למבקרים!
אהבתיאהבתי