חצי מת חצי חי

ידיעות20.5.13מעריב20.5.13

isra20.5.13הארץ20.5.13

פסקול קריאה: חוזה לך ברח, אושיק לוי
השיר שאבא שלי אהב במיוחד. שורה ממנו חקוקה על קברו.

מוחמד א-דורה חי?

http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=1baa68ba67dbe310VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=033c6603e7478110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=b905939823dbe310VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0
(אודי סגל: "מה שחדש בדו"ח זה הסמל של מדינת ישראל")

והבוקר: ג'מאל א-דורה דוחה מכל וכל את מסקנות הוועדה.

כל העיתונים מדווחים על כך בשעריהם.
בישר"ה זו הכותרת המרכזית: "רשמית: צה"ל לא הרג את א-דורה" (וכן ע' 2-3).
ידיעות (תחתית השער, שמאל למטה): "אין הוכחה שא-דורה מת" (חצי חצי, כמו החתול של שרדינגר).
מעריב: "דוח ממשלתי: הילד מוחמד א-דורה נראה חי לאחר הירי"
הארץ: "ועדה ממשלתית: הילד מוחמד א-דורה כלל לא נפגע מירי"

ד"ר יהודה דוד, הטוען שניתח את ג'מאל א-דורה ב-1994, ומכאן הצלקות שעל גופו אומר שהילד, שכבר אינו ילד, מוחמד א-דורה, חי. אביו, ג'מאל, אומר שיסכים לפתוח את הקבר אם תקום ועדת חקירה בינלאומית.
ודרור אידר על "תעשיית השקרים הפלשתינית". הוא כותב

עיתונאים בתוכנו טענו שהעיסוק בהפרכת מותו של מוחמד א־דורה נועד להשתיק את הדיון במותם של 850 ילדים פלשתינים. ממש לא! הפרשה מלמדת שגם מותם של הילדים האחרים צריך להיחקר.

סיפור א-דורה מקומם מכל נקודת מבט שהיא, אבל אולי דווקא ייחודו והעיסוק האינסופי בו כבר 13 שנה מצביע על היותו מקרה יחיד (או אחד מבודדים).

בהארץ זו הכותרת השנייה משמאל בשער: "ועדה ממשלתית: הילד מוחמד א-דורה כלל לא נפגע מירי"
הידיעה מופיעה בע' 5, ומתארת את מצאי הוועדה, כולל המסמך עצמו.
לטקטס הדיווחי של ברק רביד מצורף טורון דעה שלו, בו הוא מסביר שדו"ח ועדת הבדיקה הוא אחד המסמכים "הפחות רלוונטיים שנכתבו ע"י ממשלת ישראל בשנים האחרונות" וש"העובדה שחלפו 13 שנים מאז אותו אירוע אותו בדקה הוועדה הפכה את מעמד הגשת הדו"ח לסוריאליסטי". רביד מסביר שמי ש"דחף" (פועל שלילי) להקמת הוועדה הוא מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, יוסי קופרווסר, שגם עמד בראשה, שבספט' 20002 היה קמ"ן פיקוד מרכז, ושעיסוקו בפרשה "גבל באובססיה". רביד ממשיך: "חוות הדעת… נשמעת כאילו נכתבה ע"י מבקר קולנוע ולא ע"י פתולוג"… וגם "…. עולה תחושה קשה של קמפיין, אם לא לומר מסע נקמה של ישראל נגד עיתונאי אחד, כתב רשת פראנס 2, שארל אנדרלין, שפרסם את הכתבה המקורית על מוחמד א-דורה". מסכם רביד "נזקו של הדו"ח עלול לעלות בהרבה על תועלתו המוטלת בספק".

דבריו מזכירים לי במידה מסוימת את העניין בתת מדורנו על הרשת, על היעדר תיעוד בשנות השבעים והשמונים. למה? כי אליבא דרביד, גם עיסוק בפרשה שאירעה לפני 13 שנה (שלמעשה לא הפסיקו לחפור בה) הוא מגוחך.

בידיעות מופיעה הידיעה בהפניית שער קטנה (יחסית לשאר העיתונים), ובהמשך, בע' 4-5 [הכפולה הראשונה בעיתון מוקדשת ל"מהפך מתחת לחופה", על שבירת מונופול המועצות הדתיות והאפשרות לעקוף רבנים שמערימים קשיים על זוגות שהתגיירו, ועל השלב הבא: רבני ערים לא יגבו כסף על עריכת חתונה].
העמודיים על הפרשה דווקא פורשים יפה את הגיבורים, האירועים, הכשלים והסתירות.

אדורהידיעות

במעריב, ע' 6-7, קצת הרבה אחרי שאר העיתונים, כותבים בשבח הדוח בן דרור ימיני (צ"ל קרסנטי, לא קרסטי, והציטוט המדויק מביאליק הוא וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד! ולא היה לי זמן לקרוא עוד) ואמנון לורד, לצדי הידיעה המרכזית. הוא מזכיר שכתבה שלו במקור ראשון ב-2002 הייתה הפעם הרא/ונה בה כלי תקשורת בישראל חשף בהרחבה את הפרשה.

עזבו את לפיד

כמה עצוב לראות את הגלים הכה קבועים של התקשורת בעניינו של, למשל, אחד יאיר לפיד. קודם הוא היה התקווה האפורה הגדולה, אחר כך כו-לם הצביעו לו. ואז, בשבועות הראשונים כולם אמרו כמה הוא גדול, איזה רטוריקן מעולה, איך הוא עושה שימוש מדהים בפייסבוק ושות', ואז התחילו הרטינות והביקורת בתקשורת. והרטינות הפכו לגל גואה של מחאה והפגנות. ועכשיו, כמתוכנן, הגל בא: עזבו אותו, לא יפה ככה להתעלל בבנאדם. נורא לראות שאין שום דבר מקורי, שום דבר חדש, הכל צפוי והרשות לא נתונה.
אני מה-זה מרוצה מעצמי.
ובתוך כך, מאמרון דעה של אלוף בן על נסיגת הלפיד, אבל ממש לא רק.
הקפיטליסט היומי חזר בשבוע שעבר וקורע ללפיד את הפלוצקר מהפנים. אני מזכירה, כמו שכבר כתבתי, שהקטע השערורייתי עם לפיד (טוב, אחד מהם) הוא כשאמר שהוא לא מדבר עם שקרנים (דרעי). אחד מפלאי תבל, המשפט הזה.

עזבו את נתניהו?

לא הבנתי: ואם שרה נתניהו טסה עם בנימין ל-60% מהטיסות?

התיקונים

המארקר מתקן [כולל ציון זמן בולט], את דבריו על טל זילברשטיין, שבביתו נערכה החתונה של גדעון סער וגאולה אבן. שימו לב, מתחת לתמונה.

צרות בכותרות

"ההמלצה הצפויה: הארכת שעון הקיץ" (ידיעות, 6).
מה לא בסדר בכותרת הזו, תשאלו, ובצדק, והתשובה: מספר הפעמים שהיא התפרסמה בשנים האחרונות, מספר הפעמים שהיא התפרסמה ושום דבר לא קרה.
הנה למשל ידיעה מיוני 2011, ומ-2010, ואישור מ-2012,

חיסיון עיתונאי

היום בשעות 20:00-17:00, יתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה שולחן עגול בשיתוף "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת" בנושא עתיד החסיון העיתונאי בישראל. במלאת 25 שנה להלכת ציטרין ועם פרסום שתי החלטות של בית המשפט העליון לאחרונה, עולה הצורך לבחון את גבולות החיסיון העיתונאי בישראל: האם מוצדק להציע מסגרת חקיקתית לחיסיון עיתונאי? מה צריכים להיות יחסי מקור ועיתונאי ויחסי שלטון ועיתונאי? כיצד משפיעים יחסי העיתונאי והמקור וסוגיית החסיון על צרכני התקשורת? האם האופי המשתנה של הגדרת "עיתונאי" בעידן הדיגיטלי משפיע על החיסיון?

ספורט באמצע

תקנו אותי אם אני טועה, אבל זו הפעם הראשונה שאני רואה שמוסף הספורט של ידיעות משודך בסיכות לאמצע עמודי החדשות. מה המשמעות, שמא יסבירוני פרשני הספורט ושחקני הכדורגל הלטנטיים שביניכם?
זה מוזר ברמות קשות. אני לא מדברת על הכותרת: (מדבקה צהובה, "חשיפה"): "מהפכה: ספורטאים אולימפיים יקבלו עבודה בחברת חשמל לאחר הפרישה", ידיעה מדהימה ומוזרה בפני עצמה.
המוסף התקוע מחבל בקריאת כפולת האמצע, כך שאם אני רוצה לקרוא על הווידוי המרגש של ח"כ עדי קול, מסיעת, אופס, הפתעה, יש עתיד, על מאבקיה ללדת ילד בעזרת טיפולי פוריות ממושכים, עלי לתלוש את מוסף הספורט ממקומו.
ידיעותספורט20.5.13

נשים בצד

כרגיל, עוד מסיבה לגברים בלבד ב"לונדון וקירשנבאום" אמש.
האישה היחידה שדיברו עליה היא קונדוליזה רייס בגלל ספר רכילות סואן על הבית הלבן # כן, נשים לא רוצות להופיע, שמענו.
לו1לו2לו3לו4לו5

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

האמת, כמעט נחנקתי למקרא הטקטס הזה, על תל אביב שלפני עידן הפייסבוק, אינסטגרם ושות' (ההדגשה המזועזעת שלי):

…אלקין סיפרה שהחיים לפני עידן האינטסגרם והסמארטפונים מציבים אתגרים למי שרוצה לשחזר אותם. "כשרציתי להעביר את חווית הילדות לציור, נתקלתי בבעיה – אין כמעט תמונות של דיזנגוף סנטר מהתקופה. יש תמונה שסרקתי מספר 'וולקאם טו ישראל' כלשהו, ויש תמונה באיכות איומה באתר של העירייה. וזהו".

שנות השבעים והשמונים נראות לבני השלושים כשנים בהן לא תועד פה דבר, או תועד בקושי, או שאי אפשר להשיגו. זו הרי אחת האמירות המופרכות ששמעתי ב-24 שעות האחרונות וזה, למרות שזכיתי ואני שומעת הרבה מאוד דברים חסרי שחר סביבי בכל רגע נתון. הייתי שם. מאות אלפי צילומי עיתונות של תל אביב יש מאותן שנים. כן, מוזמנים הכותבים לשאול כל צלם עיתונות שהוא בכל עיתון בישראל, קיים ולא קיים. כל אדם למעשה. מאוד קשה להאמין, אבל אנשים צילמו פעם, ומצלמים גם היום שלא בסמרטפוניהם, מה לעשות?
ואולי הבעיה היא בכלל אחרת, אולי הבעיה היא הצירוף האיום והנורא שבני שלושים לא יכולים לשמוע, וקוראים לו "זכויות יוצרים". כי זה מה שמספרת עדיגי החביבה (והיא באמת חביבה, שלא יהיו אי הבנות)

כשיצרתי קשר עם היחצ"נית של דיזנגוף סנטר, היא אמרה לי שרוב התמונות שצולמו במהלך האייטיז והניינטיז מעוגנות בזכויות יוצרים שלא שייכות לקניון, והבעלים של התמונות דורש עליהן כסף רב.

למה קשר עם היחצ"נית? מיליוני צלמים צילמו את הסנטר בשנות השבעים והשמונים, כדאי לפנות אליהם ולבקש את עזרתם, וגם אנשים שצילמו לפרנסתם ורוצים זכויות יוצרים אין סיבה להוקיע.

מסימני הזמן: מלחמת סטטוסים בין נפתלי בנט לאלון חסן בפייסבוק. נו, ראו מה זה, פעם היה צריך עיתונאי שיתווך ויביא את הצדדים, היום דילגנו על פער התיווך. מה שיש זה את התיווך שבדיעבד של כתב המארקר, לטובת הבלתי מפויסבקים או אלו שלא עקבו בזמן אמת וכך זוכים להפניה ולקישור למלחמה שפספסו, כי מה אנו אוהבים יותר ממלחמה? כלום. בטוח שלא אהבה.

ריצ'רד סילברסטיין, הפעם בלייב, על המזל"ט שלא נמלט.


יאהו רכשה את טמבלר.

תוכן שיווקי

אני מתה להבין מהי הקומבינה עם שלמה ארצי, שיש לו טור ב-7 ימים, שוודאי שאינו מקבל עליו פרוטות, ואילו מנויי ידיעות יכולים לקבל כרטיסים במחירים מיוחדים, כפי שכתוב במודעת העמוד (31) בעיתון, פלוס הפניה בשער האחורי לקומבינה. נניח ארצי ייחשד חלילה וחס וחלילה במשהו. מה יעשו בידיעות?

לפני פיזור

שנתיים למותו של אבא שלי, רפי שרגל.
תזכורות לפוסטים קודמים.

אבאפריל2001
תמונה אחרונה, אפריל 2011, טבריה

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

61 תגובות על חצי מת חצי חי

  1. רועי פלד הגיב:

    אני רק שאלה – "הכי פחות מס" (כותרת בדה מרקר) זה עברית? לא אמור להיות "הכי מעט מס", היפוכו של "הכי הרבה מס" (ומה ההיפך של "הכי פחות מס"? "הכי יותר מס"?).

    אהבתי

    • רועי פלד הגיב:

      ואגב, בכתבה עצמה יש הרחבה של המשפט שאני מסופק אם כתוב בעברית (תקנית) – "העשירים הגדולים באמת משלמים הכי פחות מס מהאחרים". והרי אם זה "הכי" אז אין משמעות ליחס מול אחרים, ואם זה יחסית לאחרים, אז כדאי לוותר על ה"הכי". אבל אולי אני לא מבין בעברית.

      אהבתי

  2. אורן הגיב:

    לא יודע, ימיני איש של עובדות, ביאליק רק משורר, אני הולך עם ימיני.

    אהבתי

  3. מהודק הגיב:

    מוסף הספורט לא הודק לעמודי החדשות בעיתוני.

    אהבתי

  4. בזינגה הגיב:

    הארץ קורא לעוקביו באינסטרגם כל ה-850 מהם ילידי 1980 – 2000 לתייג את עצמם ולמסור פרטים בסיסיים והתמונות הטובות ביותר יופיעו על שער המוסף.
    מעבר מצחיק אותי שהם משתמשים בתמונה שנעשה בה שימוש לגייס חיילים אמריקאים במלחמת העולם הראשונה. כל כך קשה לגייס אנשים לתרום תמונות מבלי לשלם להם גרוש?

    אהבתי

  5. חייל זקן הגיב:

    סיפור א-דורה מקומם מכל נקודת מבט שהיא

    נקודת מבט אחת שלא זכתה להתיחסות בולטת היא זו של ראש אגף מבצעים במטכ"ל באותה תקופה, האלוף גיורא איילנד. לאחר שהוכיח את כישוריו המבצעיים בתכנון הבריחה מלבנון ובהכנת צה"ל להכרעה מהירה של האינתיפאדה, שם האלוף המבריק את נפשו בכפו והגיח לאור הזרקורים כדי לקחת אחריות על הרג הערבי הקטן. מאז ועד היום לא החמיץ התועמלן המוכשר שום מיקרופון לתפארת מדינת ישראל וועדותיה.

    אהבתי

    • אזרח במיל' הגיב:

      ואם מילה על פאליווד, האולפנים המאוחדים הפלשתינאים שהוקמו בצומת נצרים, שפרשת א-דורה היא ההצלחה הגדולה שלהם.

      אהבתי

    • נחום שחף הגיב:

      לחייל הזקן, לא מדוייק
      ראה כותרת ראשית במעריב מ-2005 שם איילנד מתיחס באופן חיובי לתחקיר א-דורה. גם אם הוא לא הלך עד הסוף עדין יש בכך מעין חזרה בתשובה.
      http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/017/913.html

      ומילה של כלום על פעיל ימין
      המאמר הנ"ל במעריב מגדיר אותי כפעיל ימני, על שום שחקרתי את רצח רבין (לבקשת דליה רבין בסיוע הגנזך הלאומי) ופרשת א-דורה.
      וזה די מעניין שהרי באותה תקופה בדיוק הובלתי את המאבק של תושבי ר-ג גבעתיים להסרת כמה מהאנטנות הסלולאריות המפלצתיות (המאבק הצליח האנטנות הוסרו).

      בטלויזיה הישראלית הציגו אותי נאבק מול משטרת ישראל המנסה לעצור אותי (הם הצליחו). שוחררתי מהמעצר לאחר מחאות של התושבים, הספקתי לישון שעתיים, ונסעתי לירושלים לפגישה עם גיורא איילנד שהיה אז ראש המועצה לביטחון לאומי כדי להציג בפניו את תחקיר א-דורה.
      פעיל ימין כבר אמרתי?

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        לא מדובר בחזרה בתשובה אלא בהתאמה לרוח הנושבת מעליו. אני מכיר אותו עוד מהימים שהיה קצין זוטר וכבר אז הקדיש את עיקר מרצו בנסיון להרשים את הממונים עליו.

        אהבתי

  6. יניב מתל אביב הגיב:

    V, מי בעט אותך הבוקר מהמיטה?

    אהבתי

  7. ליניב מתל אביב הגיב:

    אולי אם תקרא טוב טוב את הטקסט גם תראה ש-V שתלה פה רמז או שניים לגבי עיסוקיה היום.

    אהבתי

  8. עברי הגיב:

    כבר אמרתי אמש,
    lt's the narrative , stupid
    פלגיאט ברחוב שוקן?! אתמהה 🙂
    יום טוב שיהיה לכולם

    אהבתי

  9. חיליק הגיב:

    עבודה בחברת-חשמל לספורטאי עבר.
    לעיתונאי מעריב המפוטרים – ב׳מקורות׳.
    לבלוגריות מיואשות – בנמל אשדוד.

    עבודה לפי כישורים? נסו בשוודיה.

    אהבתי

  10. יניב מתל אביב הגיב:

    מקרה מוחמד א-דורה מבליט את המופרכות הנואלת של הניסיון "לצרוב תודעה". התודעה שלנו מתעצבת בדרכים עקלקלות שאין לאף אחד שליטה עליהן. הניסיון לשלוט בתודעה ולעצב אותה יכול להצליח לטווחים קצרים מאוד, אבל נדון לכישלון לטווח הבינוני והארוך.
    הנה מוחמד א-דורה ואביו, שנקלעו בטעות לאש צולבת של חיילי צה"ל ושוטרים פלסטינים. התמונות של האב המנסה לגונן על בנו מפני הכדורים והרסיסים נצרבו חיש קל בתודעה (של כולם) והפכו לאחד הסמלים של האינתיפאדה השניה.
    הסמל של מוחמד א-דורה חי וקיים, וימשיך לחיות כל עוד לאנשים יהיה בו צורך.
    לכן, אין שום משמעות האם א-דורה נהרג מכדור פלסטיני, מכדור ישראלי, מרסיס שעף מהקיר או שהוא בכלל מוכר היום נקניקיות במחנה הפליטים חאן יונס.
    לכן, ההתעסקות של העיתונות הישראלית שמתעקשת להעלות גירה בשאלה מי הרג אותו היא פשוט בזבוז זמן, והחגיגה של בטאון רה"מ "ישראל היום" סביב השקר הפלסטיני היא בכלל מעוררת רחמים.

    אהבתי

    • בזינגה הגיב:

      מסכים.
      היה מי שיהיה שפגע בו, במקרה שכזה האמת כבר לא משנה.
      במדינות ערב הוא כבר הנוצח בבולים

      אהבתי

    • ההתעסקות של העיתונות הישראלית שמתעקשת להעלות גירה בשאלה מי הרג אותו היא פשוט בזבוז זמן

      .

      נכון שהתודעה הבילאומית והערבית נצרבה אבל לצדק והאמת יש משקל חשוב בזהות היהודית, בהקמת המדינה ובהגנה על החיים כאן. במקרה הזה בהחלט עדיף מאוחר מלעולם לא.

      אהבתי

    • שועלן הגיב:

      מקרה מוחמד א-דורה מבליט את המופרכות הנואלת של הניסיון “לצרוב תודעה”.

      בדיוק להיפך.
      תראה איזה יופי הם הצליחו לצרוב את תודעת העולם (כולל שלנו במשך שנים רבות).
      המסקנה היא שאנחנו צריכים ללמוד מהם איך עושים את זה.

      אהבתי

    • נחום שחף הגיב:

      בובה על חוט
      ליניב מתוך תגובתך ניתן ללמוד שכולנו כאחד בובה על חוט, עבד לתמונה המבוימת לדיווח השקרי או לכותרת העיתון, לעובדות או למחקר המדעי אין כל ערך.
      תחי הדעה הקדומה, תחי עלילת הדם.
      עלילות הדם באירופה יצרו שנאה אנטישמית ליהודים בנו את תפיסת "היהודי העושה שימוש בדם ילד נוצרי לפולחן מצות הפסח" אפשרו את תפיסת "הפרוטוקולים של זקני ציון" עליה בנה היטלר את המיין קאמף.
      התוצאה באירופה מוכרת לנו ואין צורך להרחיב.

      תחקיר א-דורה הוצג ע"י הח"מ בפברואר 2005 בפני ה-AAFS האקדמיה האמריקאית למדעי המשפט, בפני מאות מטובי החוקרים בעולם בתחום הקרימינולוגיה, מארה"ב אירופה (כן גם מצרפת) מישראל ממדינות ערב, משכך המחקר עבר את הדרישות הקפדניות בעולם בתחום מדעי המשפט.
      בעקבות ההרצאה הוזמנתי להיפגש עם מורגנטאו התובע הכללי של ניו-יורק שם תואר האימפקט של ההרצאה:
      http://www.a-dura.com/a343469-al-dura

      לאנטישמי הישראלי בכחול לבן זה לא מספיק, גם לא לפוליטיקאי המצוי החושב על פי האמת והשקר ממנה הוא ניזון בעיתונות הישראלית המובלת באף ע"י עיתון הארץ.
      שנתים קודם ב-2003 פורסם מאמרו של פאלוז מי שהיה עוזרו של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר ושל קלינטון, באטנלטיק מאנת'לי היוקרתי. שם הוא קובע ללא ספק (מילים שלו) שהוכחתי שחיילי צה"ל לא ירו בא-דורה.
      כמו כן הוא הציג כמה מההוכחות שהארוע בויים והילד לא נפגע (לדוגמא הילד המת לכאורה לא נראה מת בוידאו המקורי, הילד נקבר כמה שעות לפני שהוא נראה חי בצומת נצרים….
      מול שטיפת המוח ע"י העתונות הישראלית למאמר ע"י אחד מחשובי העתונאים בעולם (זוכה פרס העיתונות האמריקאית, פרס הספרים האמריקאי ופרס אמי) שהופץ בכל העולם, לא היה כמעט כל סיכוי בישראל. הארץ דחף את הידיעה על המאמר באטלנטיק התומך במחקרי לאחד מהעמודים הפנימיים, ובעקבות כך רואיינתי פעם אחד אצל לונדון וקירשנבויים, וזהו, די עלוב.
      הישראלי המצוי לא ראה לא שמע חלקו גם לא רוצה לדעת. גדעון לוי או עמוס שוקן משמש לו אסמכתה טובה למדי.

      וכך גיליתי שהישראלי המצוי הניזון מעיתון הארץ אינו רוצה שתבלבל אותו עם עובדות.
      האמת בפרשת דריפוס נחשפה לאחר 12 שנים, והיום אין מי שאינו מכיר את הפרשה.
      אצלנו בישראל העיתון לאנשים חושבים בטוח שפרשת א-דורה כבר אינה רלוונטית, שהרי הרגנו עד היום קרוב ל-1000 ילדים. המחשבה שמי שביים את מותו של ילד מול המצלמה אין לו בעיה לביים או לספר לנו על מאות ואלפי ילדים פלשתינאים שנרצחו בדם קר ע"י "קלגסי צהל", אינו עולה כלל על דעתם. העיתון לאנשים חושבים כבר אמרתי?

      קישור למאמר באטלנטיק:
      http://www.theatlantic.com/magazine/archive/2003/06/who-shot-mohammed-al-dura/302735/

      פאלוז בויקיפדיה:
      http://en.wikipedia.org/wiki/James_Fallows

      אהבתי

  11. יעקב כהן הגיב:

    יפה אמרת, העלאת גירה לאחר שהלוביסטים הבינו שיש כאן פוטנציאל אז הקימו ועדה ושילמו למקורבים סכומים נאים כדי שיוציאו הודעה ויקבלו שיתוף פעולה מהתקשורת הישראלית חסרת האמצעים. בזמן שהנבחרים עסוקים בחלוקת הטבות למקורבים ופרקליטים. מתי יגיע העיתונאי שייתן כותרת: "פוטין לנתניהו: אם לא תיתן לי את הגז אני אמשיך למכור נשק קטלני לסוריה. נתניהו בתגובה: אבדוק מה אפשר לעשות", האם יוסי כהן יטפל במשפט הדיבה או שהוא עסוק בתחתונים של שרה ותביעה שהגיש נגדה אחיה?

    אהבתי

  12. TomerS הגיב:

    נתקלתי במוסף הספורט המהודק לפני שבועות שפורים. באותה מהדורה גם מוסף הכלכלה היה מהודק בין עמודי האמצע של "24 שעות".

    אתמול פורסמה הידיעה הזו (גם בעיתון המודפס) על זוג אמריקאי, הבעל ישראלי לשעבר, שהופיע עם המסעדה בבעלותם בתכנית של גורדון רמזי. חבל שתעלמו לחלוטין מסערת הרשת שהזוג יצר לאחר שידור הפרק והובילה ל"שכירת שירותיו של משרד יחסי ציבור מומחה בניהול משברי אינטרנט", כדברי הכתבה.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4381312,00.html

    http://www.buzzfeed.com/ryanhatesthis/this-is-the-most-epic-brand-meltdown-on-facebook-ever

    אהבתי

  13. יניב מתל אביב הגיב:

    הגם גלובס במצנזרים.
    אתמול התפרסמה כתבה בגלובס על ארבעה מאנשי המחאה ש"פרצו" למשרדי טמקא:
    לפי הכתבה, הם היכו עובדות, ולכן נעצרו.
    באתר של המאחה התיאור מעט שונה: המוחים ביקשו לברר עם עורכי טמקא על הסיקור הדל של ההפגנה הסוערת, ובתגובה נשלחו שוטרים לעצור אותם. הם נעצרו בעוון השגת גבול שוחררו כעבור פחות מ 24 שעות.
    כתבתי תגובה לגלובס והעלתי את השאלות הבאות:
    1. מדוע לא ביקש גלובס את תגובת המוחים;
    2. איך קרה שאנשים ביצעו לכאורה עבירות אלימות ונעצרו בעוון השגת גבול;
    3. איך קרה שאנשים שביצעו לכאורה עבירות אלימות שוחררו לאחר זמן כלכך קצר.
    תהיתי האם היחסים החמים בין מר פישמן למר מוזס יכולים להצדיק עבודה עתונאית כה רשלנית.

    נחשו מה: גלובס לא העלו את התגובה.

    אהבתי

  14. האמיר הגיב:

    ריצ’רד סילברסטיין, הפעם בלייב, על המזל”ט שלא נמלט.

    שאלה למי שצפה: המזל"ט, הוא מתודלק בגרגרי חומוס או שומשום?

    אהבתי

  15. גזע המח הגיב:

    ואני כבר אמרתי לחברים הבדואים שלי שצריך לזרוק את כולכם לים….כי אמרו בטלויזיה שה"מחבל(ים)" הוא בדואי מרהט, ואז הלכתי….
    גם את אבא של "סטיב" הרגו בבאר שבע בירי בבנק …

    אהבתי

    • גזע המח הגיב:

      אני מבין שכל 5 האדומים חושבים שזה היה בסדר להודיע שה"מחבל-ים" הם בדואים מרהט במשך כשעה בטלויזיה!
      אין סוף לטמטום!!!!
      יאלה אדומים!

      אהבתי

  16. תמר הגיב:

    ברשימת המדינות הדחויות של השרה מככבת מצריים. למעשה, רוב רובה של הרשימה,למעט מקרה אחד או שניים, (ומבלי להעליב) פשוט הרבה פחות אטרקטיבי לנוסעים חובבי הנאות החיים.

    אהבתי

  17. הד קולך הגיב:

    1, "מתקן [כולל ציון זמן בולט], את דבריו על טל זילברשטיין,"…
    אאאאז? רק "עיתון שלטון …."אין הון</strong

    2,"עזבו את לפיד"-עזבי את לפיד?

    3,ובקרוב(תעזבי) גם את מעריב,עכשיו סגרו את המקומונים שלהם,נשאר רק ה"עיתון"- המקומון של ת"א. ואיזה תלביבוןצ'יק בשם גיא של אורלי שכתב שם, ילל ברדיו שלא אמרו לו קודם… הבנתם? לא שלעכו,קרית גת,מודיעין …לא יהיה כבר מקומון שמספר על מה שקורא באזורם! וכל העיתונות בארץ היא: מה קורה בין הירקון לאבו כביר… לתלביבונצ'יק לא יהיה איפה לכתוב, ולא אמרו לו יום קודם…

    אהבתי

  18. Anon הגיב:

    סופשבוע העלה את המאמר של מיברג על לפיד. בעצם כל מה שרון לועג ליהיר אפשר לומר על רון עצמו. למה שישראלי יליד הארץ יכנס מתחת לאפידרמיס האמריקני?

    ״ב-1969 התמודדו הסופר נורמן מיילר והעיתונאי ג'ימי ברסלין על ראשות עיריית ניו יורק ונכשלו. הנטר תומפסון, אבי תת-ז'אנר הגונזו בניו-ג'ורנליזם ואחד העיתונאים המרתקים והמיוחדים בהיסטוריה, התמודד על משרת השריף בעיירה שבה חי בקולורדו והובס. אני מזכיר את אלה משום שהם קשורים לבגידה הגדולה של לפיד בקוראיו ובעמיתיו.

    התחושה שהוא התעקש להפיץ במהלך הקריירה שלו, שהייתה רוויה בניימדרופינג ובקרבה נפשית ומקצועית עמוקה לכותבים נדירים וחד פעמיים כריימונד צ'נדלר, המינגוויי, מיילר, תומפסון, טום וולף ואחרים מבלי שהיה לו מושג קלוש מה הניע אותם.

    אם היה לי תקציב להושיב תחקירן במשרה מלאה שהיה עובר על כתבי לפיד וסופר את הפעמים שבהן השליך לטקסטים שלו שמות של יוצרים מתחומים שונים שהגדירו את המאה ה-20; את הפעמים שבהן חצה את אמריקה במכונית פתוחה כשהוא שר דילן ומלווה עצמו בגיטרה ומשתטח על קבריהם של ג'ק קרואק בלואוול, מסצ'וסטס, צ'נדלר בלה-הויה, קליפורניה והמינגוויי בקאצ'ם, איידהו; את המקומות שאליהם לקחה אותו אהבתו לאגרוף, מוזיקה ופולקלור המערב האמריקאי;

    ניתן היה להתרשם בטעות שלפיד חי שנים רבות באמריקה, שהוא ירד לסוף דעתה ופענח את הדנ"א שלה. לפיד הוא זייפן אורגזמות תרבותי מהזן הדוחה ביותר. בפרפרזה על אדם ברוך, לפיד הוא האיש שמשתין דרך הקטן של משה. הוא האיש שעומד לצדך במשתנה ומזרזף לך על הנעל.

    הוא מסוגל לקחת צילום של הקהל בוודסטוק ולהצביע על עצמו. אם לא תקרא בזהירות, הוא ייתן לך את הרושם שהשתתף בשואו-דאון ב"או קיי קוראל" לצד וויאט ארפ. אין כל חן בזליגיות הזאת. לפיד היה אחד הכייסים הגדולים שקמו בעיתונות הישראלית. לא חלילה ברמה של פלגיאט אלא בניסיון להתחבב על הקורא באמצעות יצירת תחושה שקרית שהוא היה עד ראייה לרגעים המכוננים של תרבות המערב.״

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      כנראה מה שאתה אומר נכון. האיש חלול
      לחלוטין. אבל ! אם הוא כה בלתי חשוב איך זה שאני
      אתה וכל מיני אחרים, בהמוניהם, עוסקים בו כל הזמן?
      שזה בדיוק מה שהוא רוצה? מי מתפעל את מי בדיוק לפי
      התכנית.

      אהבתי

      • Anon הגיב:

        לא דיברתי על יאיר לפיד אלא על התופעה הזאת של ישראלים מסוימים שנולדו בארץ, עברו חיברות ישראלי שלם של תנועת נוער, גרעין, צבא ומה לא ובכל זאת הזהות שלהם היא שבירה כשל יהודון והם יוצרים בכח זהות אמריקנית חדשה. מיברג הגיע עם זה לרמה מדהימה. מאיפה הצורך הזה?

        אהבתי

  19. 3veep הגיב:

    התשובה הישראלית ההגיונית היחידה לפרשת א-דורה
    היא העמדה לדין מידית של האלוף בדימוס גיורא איילנד
    כאשר בשיא הוויכוח אם הנער חי או ממת ומי ירה בו ,החליט האלוף לחרוג מתפקידו ולהצהיר ישראל הרגה את הנער
    זה היה מעשה פוליטי שנועד לפגוע בישראל בהתאם לדעות הפוליטיות של איילנד
    אחרי ההצהרה הזו ישראל הורשעה ברצח בתקשורת העולמית
    רק עונש מאסר כבד על האלוף לשעבר ימנע תופעות חמורות כאיליו בעתיד

    אהבתי

    • מסכים מהיבט אחר. קצינים ובטחוניסטים צריכים לשתוק, תמיד. אנחנו לא משלמים להם עבור דיברור או הסברה או הצגת עובדות ועמדות לציבור. למשרד הביטחון יש שר ודוברים למשימה הזאת.

      אהבתי

  20. צדק חברתי במבטא ספרדי. אם בנוסף הג'לטני יחזור לאנגליה- בכלל.

    אהבתי

  21. שועלן הגיב:

    יוסי קופרווסר, שגם עמד בראשה, שבספט’ 2002 היה קמ”ן פיקוד מרכז

    צ"ל ספט' 2000. לא יודע אם הטעות שלך או של הארץ (באתר בסדר).

    אהבתי

  22. נירית הגיב:

    פרטים נוספים על העסקה הגדולה של פלטפורמת הבלוגים טאמבלר וחברת יאהו:
    http://bit.ly/18Zv4Et

    אהבתי

  23. שביט הגיב:

    האם ידוע מי הרקדנית בקליפ של אושיק?

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s