שתי ילדות מתות

הארץ24.5.13ידיעות24.5.13

מעריב24.5.13isra24.5.13

מקור24.5.13

פסקול קריאה – ג'ורג' מוסטקי הלך לעולמו.
Georges Moustaki – Ma Liberté



Le Meteque

כותרות ראשיות

מפקד תחנת ערד הודח, והעיתונים כולם מצאו צילומים של הילדות הנרצחות ואפילו את שמותיהן. העיתונים ממשיכים את הקו של אתמול, התעצמות הדיווח שלהם על האסון.
אזכיר שוב את הציר: ביום הראשון לדיווח, רביעי, הארץ הביא אותו בשער, בידיעה קטנה. ידיעות וישר"ה – בעמודים הפנימיים. מעריב – רק ב-nrg.
חמישי, היום השני לדיווח, זו הייתה הכותרת הראשית בהארץ. שאר העיתונים הרחיבו אף הם. אולי בגלל חשיפת המחדל של משטרת ערד.
עדיין לא היו תמונות של האם ושל הילדות.
היום, יום שלישי לדיווח, בהארץ זו הכותרת הראשית בפעם השנייה, הפיוטית כבימי שישי, שקופות, התמונה המרכזית והגדולה בשערם של שלושה עיתונים. בידיעות התמונה בקטן, במרכזו, ובמעריב, גדולה יותר, בתחתית השער. את הצילומים קיבלו כל העיתונים מאתר פאנט. גם השמות של האם והילדות מופיעים בשלל צורות, כדרכה של העיתונות העברית:
האם: אביר דנדיס. הילדות הנרצחות: רימאס, שלוש וחצי ואוסנאד, שנתיים (מעריב).
עדיר דנדיס, האם, רימאס, חמש ואסינאד, שלוש (ידיעות).
עביר דנידיס, האם, רמאיס, חמש ואסינאד, שלוש (ישר"ה).
עביר דנדיס, האם, רימאס, שלוש וחצי ואוסנאד, שנתיים (הארץ).
ארבע וריאציות שונות של ארבעה עיתונים על שמות האם והילדות. מה הסיבות? תעתוק לא נכון מפאנט? דיווחים שונים של המשטרה, כתיבה משמיעה?
האם קורא/ת ערבית (יש קישור לפאנט) יכול/ה לתת את התעתיק הנכון?
הנה, יש, ותודה לצדיק האלמוני:

עביר דנדיס, הילדות: איסנאד ורימאס
abir dandis, isnad, rimas

 

מה הסיבה לכך שהעיתונים כולם התגייסו והרחיבו במשך שלושה ימים את ההתייחסות לפשע המחריד בהילוך אטי, שלא מתאים לדיווח חדשותי בכלל, ובטח שלא בעידן הדיווח בזמן אמת, באותה שנייה? ההדחה של מפקד משטרת ערד, ההבנה שטעו, חשיפת הפרטים הנוספים? שיתוף הפעולה של האם? הנתק מהפזורה הבדווית והבידול שלה מישראל? ביקורת התקשורת? ככל הנראה כל התשובות נכונות.

אם הפעוטות תתרום את איבריהן. לא מעשה מקובל במיוחד בקרב הבדווים.

rezah24.5

א' מבית הנשיא

לפני כמה חודשים חשף ידיעות בשגגה את שמה של א' מבית הנשיא. הבוקר שמה ותמונתה, שרובכם כבר מכירים מהרשת, מופיעים בגלוי בשער ידיעות ובע' 8. "לראשונה בלי טשטוש", כלשון המדבקה בשער ידיעות, אורלי רביבו היא גיבורת  הסרט של ענת גורן, שישודר בערוץ 10. הסיפור של א' סופר כבר לפני כמה שנים בראיונות שנתנה. כלומר, אולי הערך המוסף יהיה רק בהופעתה הגלויה מול המצלמה, בדיוק כמו בשער ידיעות הבוקר. אבל מוטב לא להקדים את המאוחר. נמתין.
הארץ מדווח על הדיווח של ידיעות, ומשחרר אחת מהתמונות הכלואות במערכות מאז 2006.

נוחי דנקנר

אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פיתוח ימוזגו לחברה אחת סחירה בבורסה (אי.די.בי פיתוח) כלומר חברת אי.די.בי אחזקות תימחק מהמסחר.

שוויון בנטל

ע"פ מתווה הגיוס של ועדת פרי, כל החרדים, למעט 1,800 עילויים, יגויסו בגיל 21.
כך נראית טיוטת חוק הגיוס. וכך חולצת "שירות שווה לכולם".
באיזה עבודה ישתלבו 25 אלף החרדים?

האחוזה בקיסריה

כצפוי, דרור אידר בישר"ה הזדרז להגן על רה"מ מפני הצילום הנוראי של הבית בקיסריה בידיעות.
kesarya1

לא רק אתמול נכתב שהוצאות משפחת נתניהו קטנות בהרבה מהמדווח, גם היום כותב על כך מתי טוכפלד על כך במדורו עם הכחשה גורפת לעניין עלות הגלידה. אם הנתונים שהוא מביא נכונים, הרי שנשמטת קרקע מוצקה וקרירה במיוחד מתחת לרגלי המתלוננים (אם נשכח לרגע את המיטה המעופפת):

בשל שינוי בשיטת העבודה במחלקת הכספים של המשרד נוצרו פערים בתקצוב המעון במהלך שלוש השנים האחרונות (400 אלף שקלים בכל שנה), ואותם החליטה החשבות לתקן בשנת הכספים האחרונה, 2012, על ידי הוספת הכספים החסרים.
כך יצא שב־2012 עמדו הוצאות המעון הרשמי על יותר מ־5 מיליון שקלים, בעוד שבפועל הוצאו 2.8 מיליון, אפילו פחות מ־2011, אז עמד התקציב על 3.1 מיליון שקלים. גם ב־2009, השנה שבה נכנס נתניהו לתפקידו, עמד התקציב על סכום דומה – כ־3 מיליון שקלים. כך היה גם אצל קודמיו.
… למרות שעל פי החוק, על המדינה לממן את הדירה כולה… עם כניסתו לתפקיד החליט נתניהו כי המדינה לא תישא בהוצאות הבריכה… משפחת נתניהו מגיעה לווילה בקיסריה בעיקר בסופי שבוע. קומת המגורים נמצאת בקומה השנייה. השב"כ דרש להציב בחצר ארבעה עצים כדי להסתיר את חלון חדר השינה. עצי הדקל הוזמנו ונשתלו, אולם כשהוגש החשבון למשרד, הסכימה החשבות לשלם רק עבור עץ אחד. על השאר שילמה המשפחה… את שר הביטחון בוגי יעלון תקפו על טיסה במסוק לחתונת בתו. שרון דרש וקיבל מנחת מסוקים בחצר (בעלות של 600 אלף שקלים).
… לגבי הוצאות גלידת הפיסטוק המפורסמת…  איך קרה… שמשפחה אחת, מרובת אורחים ככל תהיה, מבזבזת 10,000 שקלים על גלידה בשנה… הם לא. עלות הגלידה לא היתה גבוהה יותר מ־3,600 שקלים בשנה (300 שקלים בחודש). הסכום המנופח שהתגלה במסמכי החשבות היה סכום תקרה שהמשרד היקצה כדי שלא יהיה צורך בעריכת מכרז חדש אחרי תום ההקצאה.

כתבת השער ב-G של גלובס, זאב אלקין מגן על רה"מ:

G

בתגובה, כנראה, מתכוון נפתלי בנט למכור את הווילה שלו ברעננה.

מקורבים לצלחת

מי זכו בקרקעות בהגרלה שנערכה בבית שאן? ראש העיר, בני משפחתו, וביניהם ח"כ אורלי לוי.

קשר עז ואישי

על הבעייתיות בעבודתה של גאולה אבן ובקשר שלה עם השר גדעון סער נכתב כבר לפני חודשים. למשל, נעמה כרמי כתבה כבר במרץ שלפעמים גילוי נאות לא מספיק יותר. והיום שוב.
חתונת בני הזוג נראית כנראה כעליית מדרגה הן למבקר הטלוויזיה של הארץ (שאומר היום: על מה אתם מלינים, הרי עו"ד יוסי כהן, המייצג את השרה, מגיש תוכנית פוליטית, שאלה משפטית, ערוץ 2) והן לקלמן ליבסקינד במעריב, המחמיא לו הבוקר וסבור גם הוא ש

אם בני הזוג יחליטו שעיסוקה של גאולה חשוב להם מזה של גדעון, זה עניינם שלהם. כל עוד היא עובדת מדינה והוא נבחר ציבור, היכולת שלנו לדרוש שהוא יהיה זה שיוותר, מוגבלת. מה שברור הוא שכשהוא במקומו, היא לא יכולה להיות במקומה. זה לא נעים. זה לא מגיע לה. אבל אין אפשרות אחרת.

האם הייתם נותנים לרעייתו של נוחי דנקנר להנחות תוכנית כלכלית? הוא שואל קודם לכן.

עוד אשת שר התוהה "איך היא תישאר אובייקטיבית?" היא ג'ודי מוזס, המככבת על שער המוסף של סופהשבוע עם עמיתיה ממועדון המבקרים.

המוסף24.5

בתשובה לשאלה אם יש לה עצה לאבן היא אומרת

אני לא הייתי מתעסקת בפוליטיקה בתוכנית, כי לא הייתי מסוגלת להישאר אובייקטיבית. בשורה התחתונה נתניהו הוא הבוס של הבעל, הוא זה שמחליט לאן לקדם אותו ובאיזה תפקידים הבעלים שלנו ישרתו, וכשיש איזו תלות בנושא הסיקור, אז אין אפשרות לאובייקטיביות. אף אחת מאיתנו, לא אני ולא גאולה, תרצה לפגוע בקריירה של הבעל במודע.

ובאשר לשאר הכתבה: לא, לא כתבת עומק, ולא על שותפים לדרך. קצת על הציוצים שלה, על נוכחותה ברשת, על השמלה של שרה נתניהו, ועוד מס, בחלק האחרון של הכתבה, לתוכנית אותה מקדמת הכתבה, מועדון המבקרים.

מוסף הארץ

כן, מצאנו מספיק בני דור ה-y שרצו להופיע על השער הזה.

אינסייד קליימט ניוז, גוף התקשורת הקטנטן שזכה בפוליצר מופעל מדירה ברח' נחמיה בתל אביב.

משתכשכים בביצה

מי הזרים בחצי השנה האחרונה 50 מ' ש' לקופת מעריב?

בעלי המניות של אחוזת הירש, החברה המוציאה לאור את "מעריב", הם חמיו של בן צבי – איל ההון הבריטי קונרד מוריס, ובניו. ל-TheMarker נודע כי בעלי המניות של החברה הזרימו בחצי השנה האחרונה יותר מ-50 מיליון שקל לקופת "מעריב", וזאת מעבר ל-15 מיליון שקל תמורת הרכישה של פעילות העיתון. כמחצית מסכום זה נועדה לתזרים הראשוני, מכיוון שבחודשים הראשונים לא היו לעיתון תקבולים, וכמחצית מהסכום נועדה להשקעות ולכיסוי הפסדים.

מי נגד מי בווידוי מזעזע. יגאל מוסקו, אליו פנה הכותב באשר לנסיעתו הממומנת לנפאל, חובט באביב הורביץ, על ששילם למרואיין מאחורי גבו של המראיין, מוסקו, בעברם המשותף. הורביץ מביא את הסיפור המלא בראיון עצמי. סיפור בומרנג מרתק, המלמד שכנראה לכל אחד כנראה  יש קופת, או קופונת, או כיס של שרצים.
עוד במדור: שי גולדן, שמעון שיפר, אמנון דנקנר ודן מרגלית.

השער הזה של NYT Magazine לכתבה של רונן ברגמן, על ישראל נגד איראן (PDF), זכה במדליית כסף בתחרות העיצוב השנתית של המעצבים האמריקאיים.
nytiran

יש עורכים בבית?

alaska

לפני פיזור

תודה רבה לתומכים בבלוג בים, באוויר וביבשה.
מישהו רוצה לכתוב אצבעות שחורות מחר?

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שישי קצר, שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

152 תגובות על שתי ילדות מתות

  1. אהרון הגיב:

    גם בסוף השבוע הזה, כנראה כמו בשאר ימות השבוע, לא הגיע "מעריב" לשכונה שלנו ולשכונות מסביב, וכמו שכתבתי בפעם שעברה, אחרי סופשבוע בלי העיתון, התרגלנו, והנה עוד שבוע חלף והעולם לא נפל. כנראה שהמוצר שהיה פעם "הנפוץ ביותר במדינה" הולך ונעלם ויוצא בגיל 65 לפנסיה מוקדמת.

    אהבתי

  2. דמעות בעיניים
    2 הילדות
    בנוסף לחדשות זוועה אחרות!
    נראה לי שרמת האלימות גברה לאחרונה. 😥
    שמואל ביפו

    אהבתי

  3. שועלן הגיב:

    על מה הורביץ מדבר כשהוא מדבר על פייק שי גולדן שהיה לו אובססיה כלפיך ולמה הוא מקשר את זה לפוסט ראיון עם מרמרי?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני ממש לא יודעת. יש את הפייק הזה, אבל לא בטוח שהוא הפייק הנכון.
      התנהלותי בטוויטר מאוד פסיבית. מעלה לשם קישורים לפוסטים חדשים בשלט רחוק וזהו. לא השתלבתי (גם) בקהילה הזאת.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      לפי חיפוש מוצאים התיחסויות של אחרים לחשבון (הציוצים כאמור נמחקו), כולל איזכורים לנ"לית. התקופה מקבילה לסיום דרכו של רן גולדן כמגיב. למה מרמרי, אורן רק תוהה.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        זהו, אני גם חשבתי על רןגולדן בהקשר הזה, אבל למה שהוא יתחזה לאחיו?
        אולי הקונספירטור רומז שמרמרי הוא-הוא פייקשיגולדן?

        אהבתי

  4. מיכאל הגיב:

    אנארג'י בעמוד הראשי:

    צפו: כך חוסלו המחבלים שרצחו את החייל בלונדון
    "הדיילי מירור" הבריטי פרסם סרטון חדש בו נחשפים הרגעים האחרונים בחייהם של שני המחבלים ערפו את ראשו של לי ריגבי

    אלא שהמחבלים חיים לגמרי. עד עכשיו.

    אהבתי

  5. לוחמה אלקטרונית הגיב:

    בינתיים יקיר הבלוג מביע תמיכה במאמר הזוי של ג'וזף מסד, שטוען שהציונות היא למעשה אנטישמית. תמצית הטיעון של מסד: הציונים רצו להוציא את היהודים מאירופה, וגם האנטישמים רצו להוציא את היהודים מאירופה, מכאן: ציונות=אנטישמיות. ובתור בונוס: היהודים "הטובים", שנשארו באירופה (לשיטתו של מסד, לא-ציונים) נטבחו בשואה, וכך נשאר העולם רק עם היהודים "הרעים" הציונים שעלו לארץ ישראל. מגוחך, מגונה, לא-הגיוני, ועם זאת – זה מה שהולך היום בחוגי אקדמיה מסויימים.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      לפי המאמר ממשלות מערב אירופה ואמריקה מגוייסות לשרות הציונות. נצחנו פעם אחת.
      המאמר אינו מזכיר כלל את התיאוריה של זנד לגבי הכוזרים מאירופה. נצחנו פעם שניה.

      אהבתי

      • יש עוד ניצחון מעבר לסיבוב. יוחנן קרי, משוכנע שימסור את ירושלים לערבים ויוציא מהם ויתור על זכות השיבה והתחייבות לקץ הסכסוך מול היהודים. לדיראון עולם. את שירי ההלל בערבית שיחרזו עם שמו אני שומע כבר עכשיו. כבוד.

        אהבתי

  6. בזינגה הגיב:

    בנימה קלילה יותר, מיקרוסופט עשתה מסיבת עיתונאים ל XBOX החדש (והתוצאה הייתה דווקא עלייה במניות של סוני) ועיתונאות הצרכנים, מחשבים והגיימינג מעלה גירה מעצבים על מה שמייקרוסופט מחליטים לעשות : תהיו חייבים להתחבר לאינטרנט כל יום, תהיו מצולמים כל היום, לא תוכלו לשחק משחקים ישנים מדגמים קודמים והכי טוב – תצטרכו לשלם למייקרוסופט כדי לשחק משחקים יד שנייה.
    כבר כרגע אנשי הצרכנות מחפשים את החוקים שזה מפר
    וכנראה המתקן כבר לא חוקי בגרמניה(אלא אם מיקרוסופט תאפשר לסגור את המצלמה).
    אבל היי! סקייפ בטלוויזיה!

    אהבתי

  7. רועי פלד הגיב:

    ואגב, לפי נתוני הרבעון הראשון של 2013, השנה הולכת להיראות בדיוק כמה שנה שעברה, לא יודע אילו הסברים מלומדים יהיו לטוכפלד הפעם.

    אהבתי

  8. רועי פלד הגיב:

    מתי טוכפלד, ווית' אול דיו ריספקט, כותב שטויות. הלכתי לנייר ההוצאות המקורי. מופיעים שם מספרים של הוצאות על בסיס מזומן, כך שמשחקי החשבות שהוא נתלה בהם לא רלוונטיים לפחות לחלק הזה. כך או אחרת, הטענה שזה דומה לשנים קודמות גם היא מקושקשת כי רואים שם בבירור עליה משנה לשנה לשנה, ואין שום ייחוד בעניין הזה ל 2012, שלטענתו שם נעשה התרגיל החשבותי. ועל פי איזה חוק בדיוק מחויבת המדינה למממן את הוצאות הבית הפרטי? לא שמעתי על כזה חוק בחיים, והיה עושה טוב טוכפלד אם לא היה מסתפק באמירה כללית "על פי החוק" אלא מציין על פי איזה חוק. למיטב ידיעתי אין שום חוק כזה.

    אהבתי

    • עו״ד הגיב:

      תציץ בחוברת זכויות השרים שפורסמה לפני שנה. אולי היא תעזור לטיעונים שלך. סעיפים 6 (א) (ב).

      יש ללחוץ כדי לגשת אל zchuyot060612.pdf

      (זה פורמט pdf, משום מה נוצר נוהג מיותר להזהיר מפניו.)

      אהבתי

      • רועי פלד הגיב:

        תודה, הסתכלתי, אבל זה לא חוק, רק חוברת נהלים של מזכירות הממשלה.

        אהבתי

        • עו״ד הגיב:

          נדמה לי שהבנת שאני מבין שזה לא חוק. אתה טוען שלא קיים חוק המורה למדינה לשלם עבור הוצאות ניהול ביתו הפרטי של ראש הממשלה. הנוהל הזה כנראה מחזק את הטענה שלך, כי הוא מציין כי ראש הוצאות המעון הרשמי יוטלו על המדינה, וראש הממשלה יכול לאכסן את חפציו במעון הרשמי ובלבד שהוצאות המעון הפרטי לא מוטלות על המדינה. הניסוח הזה אינו טוב, אבל הוא מחזק את הטענה שהמדינה לא אמורה לשלם עבור הוצאות המעון הפרטי.

          אהבתי

          • רועי פלד הגיב:

            אותי דווקא בלבל שם עניין המעון מחוץ לירושלים בסעיף הראשון. הניסוח הוא באמת לא מוצלח ולא ברור.

            אהבתי

            • שביט הגיב:

              ולא ברור שזה עמום בכוונה, כאילו אפילו אם יבדקו ויגידו שהיתה כוונה אחרת אז מה שכבר עשו זה בתחום האפור ה'בסדר'.

              אהבתי

            • עו״ד הגיב:

              מי שניסח אכן לא יודע את עבודתו. פרשנות סבירה היא שהמדינה חייבת להעניק לראש ממשלה מעון רשמי בירושלים. בנוסף, היא רשאית להעמיד לרשותו מעון רשמי נוסף, מחוץ לירושלים. הוצאות המעון או המעונות הרשמיים יוטלו על המדינה. אבל הנוהל מאזכר גם מעון פרטי במפורש, להבדיל מהמעון הרשמי, ולגביו פרשנות סבירה היא שהוצאות הבית הפרטי לא מוטלות על המדינה והיא רק נותנת בידו אפשרות לאכסן את חפציו במעון הרשמי.

              אהבתי

              • שועלן הגיב:

                (א) המדינה תעמיד לרשות ראש הממשלה מעון בירושלים; מעונו של ראש הממשלה בירושלים ומחוצה לה ינוהל על חשבון אוצר המדינה
                (ב) ראש הממשלה רשאי לאחסן את תכולת מעונו הפרטי על חשבון אוצר המדינה, ובלבד שמעונו הפרטי אינו מנוהל על חשבון אוצר המדינה

                מה שאני מבין זה ככה:
                א. המדינה מממנת לראש הממשלה מעון בירושלים ומעון נוסף מחוץ לי-ם (קיסריה לצורך העניין).
                ב. במקרה שראש הממשלה בוחר לאחסן את תכולת מעונו הפרטי על חשבון המדינה, מן הסתם הוא מתכוון להשכיר את הנכס, ולכן במקרה זה בלבד המדינה לא תממן את הוצאות המעון הפרטי.

                אהבתי

                • שביט הגיב:

                  אם קיסריה זה המעון מחוץ לירושלים שממומן ע"י המדינה האם הפירוש הוא שהמדינה משלמת לבעלי הנכס (הנתניהוז) שכ"ד? ומי החליט/ה/ו על גובה שכר הדירה?
                  טעון בדיקה מעמיקה.

                  אהבתי

                  • שועלן הגיב:

                    תקרא את הסעיף במקום אותי.
                    את המעון בירושלים המדינה מעמידה ומנהלת על חשבונה.
                    את המעון מחוץ לירושלים היא רק מנהלת על חשבונה.

                    אהבתי

                    • שביט הגיב:

                      בקריאה חוזרת ניתן להבין, אם רוצים והנתניהוז בטח רוצים, שיש (1)

                      המדינה תעמיד לרשות ראש הממשלה מעון בירושלים

                      מעון שהמדינה מעמידה ומממנת – הבית הממשלתי הרשמי בבלפור. (2)

                      מעונו של ראש הממשלה בירושלים … ינוהל על חשבון אוצר המדינה

                      מעון בירושלים, לא הבית הממשלתי, שהמדינה רק מממנת – הדירה ברח' עזה. (3)

                      מעונו של ראש הממשלה … ומחוצה לה ינוהל על חשבון אוצר המדינה

                      מעון מחוץ לירושלים שהמדינה רק מממנת – הבית בקיסריה.

                      אהבתי

                • עו"ד הגיב:

                  ביחס לנוסח הזה של סעיף קטן א, אפשר גם: המדינה מעמידה לראש הממשלה מעון רשמי על חשבון האזרחים. רק אחד. אבל מה יקרה אם יחלקו את ירושלים וחלקו של המעון הרשמי פתאום יהיה מחוץ לגבולות ירושלים? הרי יבוא מי שיטען, ובצדק גמור, שהמדינה לא רשאית לממן את החלק שמחוץ לירושלים. לכן נאמר, כצפי ריאלי, שמעונו בירושלים ומחוצה לה ינוהל על חשבון המדינה. ואפילו, אם תרצה, "ינוהל" נאמר, ולא ינוהלו, משמע רק מעון אחד.

                  אהבתי

                  • שועלן הגיב:

                    בגלל שאתה מתבדח אני לא אגיב.
                    אוסיף רק חידוד:
                    מה קורה במצב בו המעון הפרטי של ראש הממשלה נמצא גם כן בירושלים?
                    לפי הנוהל, אין מצב שהמדינה תנהל אותו כי הוא לא מחוץ לירושלים.
                    לכן כנראה המדינה משתתפת בקיסריה ולא בבית ברחוב עזה.
                    אני מניח שגם אולמרט לא קיבל על הבית ברח' כרמיה (אגב, האם היה לו מעון ממומן מחוץ לי-ם?).

                    אהבתי

                  • שביט הגיב:

                    לגבי 'ינוהל' שכביכול מתייחס רק לדירה אחת. מהכתוב מתברר שזה לא מדוייק.

                    מעונו של ראש הממשלה בירושלים ומחוצה לה ינוהל על חשבון אוצר המדינה

                    . כתוב מעון בירושלים פלוס ומחוצה לה ובכ"ז מופיע רק ינוהל ולא ינוהלו. כל מעונות הראה"מ הם אחד ויחיד.

                    אני עדיין טוענת שהכיתוב הסתום הזה הוא בכוונה מכוונת.

                    אהבתי

        • שועלן הגיב:

          עכשיו נהיית בלשן?
          "על פי חוק" זה ביטוי.
          הכוונה היא שזה בהתאם לנהלים.

          אהבתי

          • רועי פלד הגיב:

            אבל יש הבדל מאד גדול, נהלים מזכירות הממשלה קובעת לעצמה. מזכיר הממשלה כידוע כפוף לראש הממשלה. זה שראש הממשלה מוציא נוהל שצריך לממן לו זה לא ממש מסביר למה זה בסדר. הטענה שזה "על פי חוק" נועדה להגיד שזה משהו שאחרים קבעו שהוא בסדר, ולא כן היא.

            אהבתי

            • שועלן הגיב:

              הטענה שלך שהממשלה יכולה לעשות מה שהיא רוצה היא מופרכת.
              יש יועץ משפטי, יש תקנונים, יש מבקר, יש תקשורת ויש בג"צ.
              הטענה שלך היא גם חרב פיפיות, כי כידוע לך, גם החוק הקדוש הוא לא מן אללה, אלא יציר הכנסת, בו שולטת הקואליציה, בה שולט פוליטית ראש הממשלה, מכאן שגם "על פי חוק" זה לא מספיק טהור לשיטתך.

              אהבתי

              • רועי פלד הגיב:

                אפילו בלשן לא נהיית. לא כתבת שהממשלה "יכולה לעשות מה שהיא רוצה", ולכן טענתי לא מופרכת. כתבתי שלנהלים אין את אותו משקל של חוק, לא משקל נורמטיבי, בבחינת החובה לנהוג כך, ולא משקל מוסרי, בבחינת מי הקובעים ומי הנהנים. חוק כנסת משתנה לעתים רחוקות, חל באופן אחיד על כולם, ועובר ביקורת הרבה יותר רצינית ומעמיקה מנוהל שבהחלטה של מזכיר הממשלה יכול להשתנות כל יומיים, כל מזכיר וכל ראש ממשלה על פי מה שיאה בעיניהם.

                אהבתי

  9. נירית הגיב:

    נדוש להציע למחר, ל"אצבעות שחורות", שזה יהיה הפסקול?:

    🙂

    אהבתי

  10. Anon הגיב:

    לפיד מגדיל את הקצבאות לניצולי השואה. תסיסה בקרב הטוקבקיסטים ב nrg. כל שנה נוספים כ 2400 ניצולי שואה. האם יש בעולם מדינה יותר מטומטמת?

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/741.html?hp=1&cat=404&loc=10

    אהבתי

  11. דליה ו"ר הגיב:

    שולחת לך תעצומות קריאה וכתיבה לקראת השחרת האצבעות מחר. לא, אין סכוי שאתנדב. לניירות האלה אין כניסה לביתי, לשמחתי. אולי תארגני לעצמך פינוק מיוחד, זה שהכי אהוב עלייך, לכל שבת לאחר השלמת המשימה לצורך הדרייב והפיצוי.

    אהבתי

  12. Jon Krakauer הגיב:

    זה פשוט לא הוגן מה שישראל היום עושה לנוני מוזס
    מוזס התרגל להיות מלך העולם ולקבוע לבד מי יחיה ומי ימות
    פתאום בא האידר הזה ומאשים אותו פשוט בהסתה!!
    ללא שום מילים יפות או הצטעצעויות
    והצרה הגדולה היא שאידן הוא יותר פופלארי מכל העיתונאים של מוזס גם יחד
    והנפילה היא כל כל כואבת

    אהבתי

  13. מועלם הגיב:

    אידר וטוכפלד הם *** בעיתון שהוא מכון עיסוי מודפס לנתניהו

    אהבתי

  14. Jon Krakauer הגיב:

    שם התופעה היא הרמה להנחתה
    העורך נותן ציטוט כל שהוא לטוקבקיסט ויודע שמבול תגובות זועמות בדרך
    דוגמה א
    פרס: "יוזמת קרי תביא לפריצת דרך לשלום"
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/746.html?hp=1&cat=404&loc=48
    דוגמה ב
    חשש בשוודיה: מהומות המהגרים לא ייפסקו
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/472/678.html?hp=1&cat=666&loc=14
    יעיל מאוד

    אהבתי

  15. נחום שחף הגיב:

    אפרופו מוחמד א-דורה.
    היום פורסם מאמר מקיף ע"י נדב שרגאי בישראל היום, בו הוא מספר על גורמים במשרד החוץ שניסו למנוע מדני סימן ראש לשכת העתונות הממשלתית ומד"ר רענן גיסין עוזרו של רוה"מ שרון לסייע לי בהפצת תוצאות תחקיר א-דורה.
    לא יאומן?

    אהבתי

    • כדורה הגיב:

      שחף, לטעמי אתה מתחיל להראות קצת כמו פליט ריאליטי. פרשת א-דורה סגורה וחתומה בדעת הקהל כבר למעלה מעשור.
      הצלחת להוכיח ממצאים שונים? יופי לך. שמענו וקראנו.
      לצערי חוץ ממך ומהאבא, ספק אם יש עוד מישהו שזה מעניין אותו.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        שמח להיות מספר שלוש

        אהבתי

        • כדורה הגיב:

          נו, ויכולים להיות גם אלף. השאלה הרלוונטית היחידה היא אם לשלושתכם יש השפעה על דעת הקהל בעולם או לא.
          אנחנו פה יכולים להתחרבש עם ממצאים בליסטיים כמה שנרצה ולהמשיך להעלות את גירת א-דורא עד קץ הימים.

          אהבתי

          • חייל זקן הגיב:

            במבצע עמוד ענן הציגו בפאליווד תמונה של תינוק שנהרג בעזה. מספר בלוגרים חפרו ומצאו שאתו תינוק הספיק ליהרג קודם לכן בסוריה. ההתחרבשות משתלמת.

            אהבתי

            • חרבושה הגיב:

              חייל יקר. אנא, תישבע לי שאתה לא צוחק.
              היום התבשרנו שישראל היא המדינה השנואה ביותר בעולם (נו כן, נכון, הללויה – אחרי קוריאה הצפ'). אנא, הרגע אותי שלא הגענו למקום האחרון אך ורק בזכות אותה הוכחה ניצחת על זיוף תמונות התינוק הסורי.
              צר לי, אבל האוננות הבליסטית על אירועים בני למעלה מעשור אולי מתאימה לפורומים של הפלמ"ח, אבל לא למעמדה הבינלאומי של ישראל.

              אהבתי

              • חייל זקן הגיב:

                יש לי חדשות בשבילך, היינו הכי שנואים עוד בטרם הוקמה המדינה. אם כבר פורומים, אני מהצד של הפורומים של האצ"ל (מקווה שלימדו אותך את ההבדלים). להשיב מלחמה זה תמיד נכון למרות שעדיף להקדים ככל האפשר.

                אהבתי

                • אזרח במיל' הגיב:

                  עזוב, לדעתו חלה התיישנות על האמת.
                  אני מת למצוא תמונה שצולמה מהעמדה הדרומית של מגן שלוש לכיוון הצומת. גוגל מכזיב אותי…

                  אהבתי

                  • הנאורים שמסבירים עכשיו את טעויות ההסברה הישראלית הם אלה שצקצקו בקיבושיות מתחת וסביב ומעל כל מאמר שעסק בהנפצות פאליווד.

                    גם בכרי המסוקס שהתחפש להיסטוריון חדש וניסה לצרוב את 'טבח ג'נין' הכיר את ההפרעה הנפשית המיוחדת שאחזה בשוחרי האומנות הויזואלית. הרי כשפלסטיני מכריז טבח ציוני, מי יפקפק מי?

                    התבנית הנאורה קבועה, קודם נופלים לאנטישמיות ורק אחר כך כשצריך, מתרצים לאחור. למי שפיקפק ביכולת לשאול -מדובר בכשל חד סטרי. אותם שוחרי אומנות מסתייגים אוטומטית מדיווח של אישיות ציונית או דובר צה"ל.

                    אהבתי

                    • אזרח במיל' הגיב:

                      יון אתה אופטימי.
                      אף אחד לא באמת מסביר או מתרץ את הטעויות שנעשו.

                      קודם נופלים לאנטישמיות ורק אחר כך שצריך, טוענים שזה כבר היה מזמן והנזק נעשה ואין טעם לדבר על זה.

                      בעולם מושלם שורה של קצינים ופוליטיקאים היתה ניגש לבקש סליחה על שפמפמו עלילת דם כנגד צה"ל והמדינה ובמיוחד בפני חיילי המוצב בצומת נצרים שהיו בלב אולפן תעמולה פאליוודי ונדרשו על ידי אותם קצינים "להכיל".

                      אהבתי

              • עובר אורח הגיב:

                מההיסטוריה היהודית לא לומדים
                הרבה רק דבר אחד נראה כנכון
                בשלב זה. אין קשר בין עוצמת השנאה
                ליהודים והדרך בה מבוטאת שנאה זו
                לבין מה שעושים היהודים. מעשי
                היהודי נמדדים בסרגל שונה. כך גם
                התגובה להם עוד מלפני קום ישראל.
                רק הבט סביבך וחשוב מחוץ לקופסה.
                להבהיר: מקום ביריוני תג מחיר בכלא.
                גזילת קרקע פרטי פשע. יש לחזור
                מהר למדינה יהודית לפני שתהיה דו
                לאומית.

                אהבתי

          • עובר אורח הגיב:

            ודאי שיש השפעה. זו עבודה סיזיפית אבל כמו כל
            פרסומת זה עובד. למשל: אף עיתונאי בעולם לא
            רוצה לעבור את מה שעובר העיתונאי הצרפתי.
            השקרנים ומביימי הסרטים השקריים יזהרו. קציני
            צה"ל לא ישמידו ראיות. ישראלים ילמדו לדבר בחוכמה
            ולנהוג בחכמה ובזהירות. האלטרנטיבה: לא לעשות
            כלום ודאי שפחות טובה.

            אהבתי

      • ברור, הרי מה שהשכנים חושבים על אישתך חשוב יותר ממה שאתה מוצא בה. נכון גאון ריאליטי?

        אהבתי

      • עומר מן הגיב:

        ושם נכתב בין היתר:

        כשבוחנים לעומק את השפעתה של פרשת א־דורה ואת תפקידה בעידוד הטרור והאלימות, מגלים עד היכן הרחיקו הדברים לכת.
        בסוריה ובדרפור נהרגים בחודש אחד יותר ילדים מוסלמים מידי מוסלמים מאשר בכל שנות הסכסוך הישראלי־פלשתיני.
        אבל בדיה אחת על ילד עזתי נופחה למימדים מפלצתיים, והעניקה השראה לאינספור פיגועי טרור ולמסע דה־לגיטימציה מתמשך נגד מדינת ישראל.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        שרגאי מצטט את אוסף הצטעלך הקבוע של שחף, בלי נסיון לעבודה עיתונאית
        (טוכפלדי מצידו). שוב היועץ של קרטר. מבלי לקרוא מה באמת כתב במאמר ב"אטלנטיק" על שחף. וול סטריט ג'ורנל אירופה וא האמריקאי ולא ע"י כתב של העיתון. בקיצור חזרה על הסגנון הפומפוזי של שחף שהופיע באלף טוקבקים שלו.
        לנושא מחקרי רבין של שחף אין אזכור. מי יודע אולי יום אחד ימצא מי שיתן ל"מחקר" שלו בנושא הזה חותמת ממשלתית. כמה טוב שיש שרים לענייני כלום,

        אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          הבנתי, הכתבה של אנדרלין זה מופת של תחקיר עיתונאי. בלי צטאלעך.

          אהבתי

        • נחום שחף הגיב:

          על האידיוט הנאור והסיכוי להצליח באוליפיאדה

          לאורן, קבל תגובה פומפוזית:
          אתה קראת מה כתוב באטלנטיק?
          אם כן הרי שההגינות היתה אמורה לחייב אותך להתנצל על המריחה. תקן אותי אם אני טועה אבל האמת לא עושה לך את זה.
          מצורף קישור למאמר הנדון (מ-2003) שם נקבע:
          א – הוכחתי ללא צל ספק שחיילי צה"ל לא ירו בילד
          ב – הוא מציג כמה מהוכחות המצטברות שהאירוע בוים והילד לא נפגע.
          הוא ממשיך ותוקף את דרך התייחסות התקשורת (בראשות הארץ) אל התחקיר בחתיכת משפט: "בהתייחסות (התקשורתית) לתחקיר א-דורה עולם ריאלי של גאומטריה ובליסטיקה התחלף בפוליטיקה פארנויה פנטזיה ושנאה".

          אני לא יודע איך אתה אבל אהבתי כל מילה.
          הוא גם מוסיף כמה מילים אישיות אותם, יש להניח, מערכת הארץ וכמה מחסידיה השוטים, אופס… החושבים, לא שמחו לקרוא, גם לא אתה. ותקן אותי אם אני טועה.
          המאמר:
          http://www.theatlantic.com/magazine/archive/2003/06/who-shot-mohammed-al-dura/302735/
          לא פחות מעניין כותב המאמר. הקורספונד הלאומי של האטלנטיק מאנתלי, עיתונאי שמאל!! שזכה בפרס העיתונות האמריקאית בפרס הספרים האמריקאי ובפרס אמי, היה העוזר של שני נשיאי ארה"ב קרטר וקלינטון וכיוצא בהללו זוטות:
          http://en.wikipedia.org/wiki/James_Fallows

          הפער בין האטלנטיק מאנתלי והעליבות המאפיינת את האוטו-אנטישמי מבית היוצר של העיתון לאנשים חושבים מתאפיין בין השאר ביחס אל עלילת הדם.

          אה כן, באשר לרבין. לא טרחת לבדוק. אבל אתה יודע… הארץ כבר אמרתי?
          פרופ' האס ראש אירגון הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי כותב על הרצאתי בפני חברי החוג, תוך ציון המאמר של פרופ' סגל בהארץ התומך בדרישת משפחת רבין לחקור את רצח האב מחדש:
          http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/9945

          המאמר בטיימס אוף יזראל בראשות מי שהיה עורך בז'רוזלם פוסט וחבר מערכת בו'ול סטריט זו'רנאל (האמריקאית):
          http://www.timesofisrael.com/search/?q=nahum+shahaf+al-dura&submit=

          או במעריב:
          http://www.a-dura.com/a343988

          אפשר להמשיך אבל העיקרון ברור, האמת משמימה פומפוזית לא מעניינת מיותרת.
          זה לא אתה שהסברת פעם את מומחיותך להבין את המציאות באמצעות "ניתוח פסיכולוגי של טקסטים ספרותיים"? או להפך, מה כבר ההבדל?
          כיף לשנוא.
          לו הטיפשות הייתה מקצוע מכובד באוליפיאדה יכולתם אתם חסידים נאורים של עיתון הארץ להביא לנו הרבה כבוד.
          לא חבל?

          אהבתי

    • יאומן בריבוע.
      משהו רקוב בממלכת ההסברה הישראלית והריח בלתי נסבל. האימפוטנציה המתמשכת והבלתי נתפסת במשרד (הכבוש) קשורה לבעלי תפקידים בכירים שעוצרים יוזמות ומונעים עשיה. אין לי הסבר מלבד המובן מאליו, כסף, קשרים עסקיים וקריירה שפוזלת מעבר לפינה. מעונבים שמעדיפים לקבל עוד הזמנה לפקקטה גאלה מלשבת לעיתונאים ועורכים על העורק להוציא להם עובדות מהמיץ שטויות שהם מייצרים.

      אהבתי

  16. אורן הגיב:

    זה מופיע בתוך הקישור, אבל משמעות ההסכם העיקרית היא נטילת השליטה באי.די.בי מדנקנר.

    אהבתי

  17. חייל זקן הגיב:

    אם הפעוטות תתרום את איבריהן. לא מעשה מקובל במיוחד בקרב הבדווים.

    האם אינה בדווית. היא ערביה ממזרח ירושליים.
    במסגרת פסטיבל הסנאפ של רצח הילדות כדאי להזכיר שאין בנמצא פתרון משטרתי (או אחר) שיכול למנוע רצח פעוטות בידי הוריהם. לעומת זה ניתן לפתור את בעייתן של נשים מוסלמיות שילדיהן נלקחים מהן אם הן מבקשות להפרד מהבעל שלהן. אופס… שכחתי שזה לא קשור לכיבוש.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      כן הפתרון הפשוט בדמוקרטיות, הפרדת הדת מהמדינה.

      אהבתי

    • יניב מתל אביב הגיב:

      במקרה הזה דוקא היה פתרון, היות שהאם התלוננה כמה פעמים במשטרה על הצהרות כוונות של הבעל לפגוע בילדות – פשוט לעצור את האיש.
      המשטרה בעצמה יודעת שהיא לא ביצעה את תפקידה ולכן מפקד תחנת ערד הודח מתפקידו.
      וגם זה לא קשור לכיבוש..

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        כדאי לדייק בעובדות. האם שמעה מהאשה השנייה על כוונה לפגוע בילדות. לה עצמה לא היתה כל ראיה לכך וממילא לא היתה עילת מעצר. סכסוכים במשפחה הם נושא בעייתי שיש בו הרבה תלונות שווא ומכל מקום אי אפשר לכלוא אדם בגלל כוונה. גם אילו היה מתבצע מעצר הרי זה היה מגביר את זעמו של האב כלפי אשתו בנפרד. הרצח, כנראה, היה מעשה נקמה באשה.
        המשטרה יודעת? חקירה, שפיטה וענישה תוך 24 שעות אינם אלא פופוליזם זול שנועד, בין השאר, להסתיר את אחריות הפיקוד הבכיר ומערכת המשפט להתנהלות הזו.

        אהבתי

  18. captain beefheart הגיב:

    אלון עידן הולך ומסתמן כגדול החרטטנים של דורנו. הוא מצויד באוצר מילים סביר, תחביר נאות ומשרה שתובעת ממנו להוציא משהו מהחיבור בין השניים. אבל שכל ודמיון ניתנו לו במשורה ולכן התוצאה (לרוב) היא חיבוטי מקלדת שתכליתם לבלבל את הקורא ולטעת בו את התחושה ש"משהו חכם נכתב שם, זה רק אני שלא הבנתי בגלל החום".

    היום הוא מגן על אלון חסן מהנמל, לא פחות. לוז הטיעון – חסן הוא סה"כ מלגזן שעובד עם הידיים ומגיר זיעה, אז מה אתם רוצים ממנו בחייאת ראבקום.

    ובכן מר עידן – תהיה בטוח שהפעם האחרונה שחסן הזיע היתה בסאונה. הדבר הכי כבד שהוא הרים בשנים האחרונות היה ארגז של ג'וני ווקר. עבדו עליך בעיניים, עידן. או שמתוך החדר הממוזג ברחוב שוקן, כל מה שמתחבר לעולם הסוורות נראה לך גברי וסקסי, עד שבינתך המעטה מסתתרת.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      ככה זה עם שמאלנים.
      הם כ"כ מנותקים מהשטח, שהם מאמינים לכל הסיפורים של אלה שמשם.

      אהבתי

      • מש הגיב:

        גדעון לוי של הנמלים 😉

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        וראה שם טוקבק 2.
        כל התזה של אלון עידן בנויה על עבודה פיזית, וגם הסוורים עצמם לא עובדים פיזית. הוא חי בפנטזיה שהוא בונה לו במוח.

        אהבתי

        • אלעד הגיב:

          עלה תאנה לטובת העובדים בעיתון שמוביל קמפיין להכחדתם כגוף מאורגן לא יכול להיות מנומק כמו שצריך. זה לא אומר שהוא לא צודק. העיתונים שמסקרים את הנמל משמיטים באופן שיטתי את אותם נתונים לא נוחים לתיזה. הציבור מוסת ואחוז אמוק אבל אוהב את זה ככה. מייאש.

          אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          לאלון עידן אין אפס של קצה של זנב ידע של מה שעושים בנמל.
          להפעיל מלגזה היטב בלי נזק דורש לא פחות ידע מלהפעיל
          מקלדת. לקופצים עלי, שגיאה במלגזה הורגת. שגיאות מקלדה
          מגיעות לוולוט. הוא הכניס נתב לרשימת היעאני חסרי חינוך.זה
          שנים רבות בים. סידרת בחינות לשלישי, לשני,לראשון, לר"ח.
          השתלמות שנתית מעקב אחרי כל שיטות הניווט ואחריות אישית
          במקום. לאוניה של 15 אלף טון יש תנע אדיר ואין טל"ח והגהות.
          כל שגיאה אסון. בגנסטרים בנמל יש לטפל אבל הכוונה של
          השטרסלרים היא להפריט, למכור בפרוטות להביא עובדי קבלן
          מחו"ל. על צים והעופרים שמעתם? הנה שרידי אמקור עוברים
          לסין.עוד מעט גם ישכר. איך בדיוק פועלי בנין סיניים הורידו את
          עלות הדיור. במה בדיוק יעבדו הדתיים הערבים והערביות? כולם
          יהיו עו"ד, כלכלנים? מה?
          ארגוני עובדים? בלוס אנגלס הנמל הכי חשוב בחוף המערבי לא
          עולה עובד על רציף בלי אישור היוניון. בסוף 2012 הנמל שבת.
          משכורת סוור ב LA ? כשל מהנדס בתעשייה. כך בעוד עשרות
          נמלים בארה"ב ומאות נמלים בעולם. וזה עובד, סכסוכי עבודה הם
          חלק מחופש הארגון, חופש ההתחרות, חופש להאבק על חלק מהעוגה.
          מאחורי ההסתה נגד דתיים ויוניונים עוד רבים בתור. מחרתיים אם
          לא מחר המורים יהיו עובדי קבלן למה לא העיתונאים? ויש עוד.

          אהבתי

          • יונה ביין הגיב:

            איך בדיוק פועלי בנין סיניים הורידו את עלות הדיור.

            הסינים כידוע, חיים בקונטיינר. 6,000$ + מנוף ושמונה מבוגרים הקימו בית נודד בישראל. מוזיל או לא מוזיל?

            אהבתי

            • עובר אורח הגיב:

              1. תודה על תגובה בלי הערות לגופי
              2. השווה עלות דירה בחודשי עבודה
              לפני שהיו עובדים זרים בבניה וכיום.

              אהבתי

          • אלעד הגיב:

            אמן,
            ואם מישהו באמת מעוניין לדעת מה קורה בנמל ולא דרך המשקפיים הצהובות של השפוררות והארלוזורובות, הוא מוזמן לקרוא כאן ולשאול את עצמו לא אם הוא מסכים, אלא למה מדובר בנתונים שמושמטים שוב ושוב במאמרי השטנה בדה מארקר וויינט.

            http://www.haokets.org/2013/05/23/%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9C/

            אהבתי

            • יונה ביין הגיב:

              הפרטה ועובדי קבלן לא- אבל לשפר את הניהול וההתנהלות נראה לי (מהצד) שצריך ועוד איך. פרמיות על הופעה לעבודה, בונוסים על הספקי מינימום, שיבוצים למיוחסים, קבלה למקורבים וקומבינות מהסרטים. יש בנמל בועה שצריכה לקבל יותר 'אור ציבורי'. את אלה שקוראים להפריט צריך לזרוק לים או שיוכיחו שהפרטה כקונספט שיפרה ארגונים.

              אהבתי

              • אלעד הגיב:

                על זה אפשר לשוחח. מה בין זה לבין סתימת החור בגירעון, "מחוברים" ושאר כתרים משמיצים שנקשרים בעיתונות לאנשים עובדים? ספין מחורבן שנועד לחלץ את המיליה החברתי של בנט-לפיד, שם באמת נמצא הכסף, מחיצי הביקורת הציבורית.

                אהבתי

              • עובר אורח הגיב:

                אמן

                אהבתי

          • האמיר הגיב:

            צים והעופרים? שמעתי. קראתי גם את מה שהיה למבקר המדינה לומר בנדון. בקיצור:

            המדינה ניסתה להפריט את צים במשך שנים. לא הלך. הכי קרוב שהגיעו היתה חברת הובלות ימיות זרה שהביעה עניין אבל בסוף נסוגה. בין השאר כיוון שממילא חצי ממניות צים כבר היו בידי האחים עופר וכיוון שהמדינה דרשה "מניית זהב" שתישאר בידיה לצרכים שונים (למשל כדי לארגן הובלות מסתוריות לאיראן).

            כשסוף-סוף הציעו למכירה את המניות, המדינה שכרה שני מעריכים כדי שיתנו הערכת שווי למניות צים שבידי המדינה. שניהם נתנו הערכות מאוד קרובות. אבל רק גורם אחד בקש לרכוש את המניות: האחים עופר. אף אחד אחר לא רצה. בסופו של דבר הם רכשו את המניות שבידי המדינה בכמה גרושים מעל למחיר הנמוך שבטווח המחירים שסיפקו שני המעריכים, לא חינם ולא במתנה.

            מה עוד היתה המדינה יכולה לעשות? להיתקע לעוד כמה שנים עם מניות של חברה שלא הפסיקה להפסיד? למכור את המניות לחברה אחרת, למרות שאף אחד אחר לא רצה לקנות?

            לפי מבקר המדינה, שני פגמים מינוריים היו בתהליך: הראשון, שלא פנו לאותה חברה שהביעה עניין בסיבוב הראשון. אמנם החברה לא הביעה עניין בצים בסיבוב השני, אבל מי יודע, אולי אפשר בכל זאת היה לגרום להם להתעניין. השני, שלא התעקשו עוד קצת עם האחים עופר כדי להעלות את המחיר מעל להערכת המינימום (הפעם בין המינימום למקסימום היה כ- 25 מיליון דולר. לא כסף קטן אבל גם לא סכומי עתק).

            פועלי בניין סיניים לא הורידו את מחירי הדיור מכמה סיבות: הראשונה, שהשכר שלהם בכלל לא נמוך. לא הביאו אותם כי הם זולים, הביאו אותם כי הישראלים בשום פנים ואופן לא רוצים לעבוד בבניין ובגלל בעיות ביטחוניות אי אפשר היה למסוך על פועלים פלשתינאים (מה עושי כשיש סגר, למשל?). השניה והחשובה יותר, היא שלמחירי הדיור אין קשר לעלויות הבניה – העלות רק קובעת את מחיר המינימום שמתחתיו הקבלן לא ימכור. מה שקובע את המחירים הם הביקוש וההיצע. כלך עוד ההיצע נמוך מהביקוש ויש מי שמוכן לשלם את המחירים הגבוהים, מחירי הדירות ישארו גבוהים. הורדת עלויות הבעיה (ע"י הוזלת הקרקעות, הורדת מיסים, אישור להבאת פועלים זולים, הורדת תקני בניה, שבירת המונופול של "נשר" או כל צעד אחר) רק תגדיל את הרווח של הקבלן ותו לא. הדרך היחידה להוריד את מחירי הדירות הוא לשנות את היחס בין הביקוש להיצע.

            אמקור? אין מה לעשות, כל עוד להרכיב מקרר בסין ולהשיט אותו לארץ עולה פחות מאשר להרכיב מקרר בארץ, לא יהיו חברות שייצרו מקררים בארץ. מי יקנה מקרר יקר אם הוא יכול לקנות מקרר דומה במחיר נמוך יותר? כדי לשמור על תעשיית מקררים בארץ יש להשוות את מחיריהם של מקררים ישראליים למקררים סיניים, אם ע"י הורדת מחירי המקררים הישראליים (ומאחר שהיתרון היחיד של סין על פני ישראל הוא השכר הנמוך של הפועלים הסיניים, המשמעות היא הורדת עלות ההעסקה של פועלים ישראליים) ואם ע"י העלאת מחירי המקררים הסיניים (כלומר מכס גבוה). האפשרות הראשונה משמעה עובדים עניים (בהנחה שתמצא בכלל מי שיסכים לעבוד בשכר נמוך כל כך) והשניה משמעה מקררים מאוד יקרים – זה נבלה וזה טריפה.

            טוב, בעצם יש אפשרות שלישית: סיוע ממשלתי לאמקור. כלומר אתה תשלם על מקרר ישראלי סכום דומה לזה שתשלם למקרר סיני, אבל המדינה כבר תגבה את ההפרש ממך בתוספת מס. רוצה לשלם עוד מסים?

            משכורות גבוהות ויעילות נמוכה בנמלים דופקים אותך. אם עלויות היבוא גדלות, מה אתה חושב קורה למחירים? השכר הגבוה והתפוקה הנמוכה של עובדי הנמלים משמעם מחירים גבוהים יותר לסחורות. אי אפשר להתחמק מזה – כשהעלויות עולות, המחירים עולים (לא, אין סתירה בין מה שכתבתי בפסקה זו לבין מה שכתבתי כמה פסקות מוקדם יותר).

            חופש תחרות? אתה רציני? איזה חופש ואיזה תחרות? הרי עובדי הנמלים – מונופול ממשלתי שמחזיק בשירות חיוני – דואגים שלעולם לא תהיה שום תחרות שעלולה לפגוע בזכויות היתר שהם הצליחו לארגן לעצמם – אם יהיו נמלים מתחרים אם לא יחזיקו יותר את המדינה בביצים ואז, מי יודע, קרובי המשפחה שלהם יאלצו אשכרה לחפש עבודה על סמך כישוריהם ולא לפי הייחוס המשפחתי שלהם!

            אגב, יש מורים עובדי קבלן כבר די הרבה זמן. העבודה שלהם זהה לזו של המורים שהם עובדי מדינה אבל השכר שלהם נמוך יותר. מה שאומר ששכר המורים עובדי המדינה גבוה מידי וגם זה יוצא מהכיס שלך. אם הנזקים היחידים היו העסקת יותר מידי מורים בשכר גבוה מידי וניתוק כל קש בין טיב עבודתו של המורה לתגמול שהוא מקבל, דיינו. אבל מערכת החינוך, במקום לדאוג לחינוך הדור הצעיר, הפכה למערכת שתפקידה לדאוג לתעסוקת המורים, כשחינוך, אם קיים בכלל, הוא רק תופעת לוואי שלה. את התוצאות אתה יכול לראות מסביבך.

            אהבתי

            • האמיר הגיב:

              נ.ב. מה קורה כשמפריטים נמל? הנה דוגמה.

              אהבתי

              • אלעד הגיב:

                וואו. יש מורים עובדי קבלן ששכרם נמוך יותר משל המורים הרגילים אז המסקנה שלך היא שהמורים הרגילים מרוויחים יותר מדי? זה מעמיד בספק את זיק התקווה האחרון שלי שיש על מה לנהל וויכוח.

                אנא תמוך בנתונים אובייקטיביים את טענתך ליעילות הנמוכה בנמל. לא – דה מארקר שופר האוצר זה לא נתונים אובייקטיביים. בינתיים ראיתי דו"ח של ה OECD שמדרג את נמל חיפה במקום הרביעי ביעילות בפריקת מכולות. בינתיים ידוע לי שהפעילות בנמל אשדוד היא פי 5 או 6 מבנמל חיפה, ושהוא גדל והתעצם בשנים האחרונות בפעילותו פי עשר. בינתיים העובדים והנהלת הנמל שבעי רצון מתפוקתו. המדינה גוזרת עליו דיוידנד שמן. יש רק את משרד האוצר שיושבים בו אנשים כמוך שחושבים שאם אפשר לשכור עובדי קבלן בשכר רעב המשמעות היא שהעובדים שאינם מקבלים שכר רעב מקבלים יותר מדי.

                אגב 1, המונופול של נשר נשבר. יש היום יבוא מלט מחו"ל. אתה יודע מה קרה? היבואן המקביל התעשר. זהו, הצרכן לא ראה מזה כלום. אגב 2, אם תשאל את העובדים וההנהלה אולי הם יאמרו לך שהם בעד הפרטה. הרגולטור רק ממנה מעליהם מינויים פוליטיים שמפריעים לעבוד ויוצאים למסעות צלב ציבוריים. אבל מה – אף אחד לא שואל את העובדים וההנהלה, אין זמן כשעסוקים בלדברר את האוצר ושני חסידי התאצ'ר.

                אהבתי

                • האמיר הגיב:

                  כמובן ששכר המורים גבוה מידי!

                  כשיש לך חברת סלולאר שמוכנה לתת לך קו ללא הגבלה במחיר של 60 ש"ח לחודש, מה תחשוב על חברת סלולאר שמציעה קו מוגבל במחיר גבוה פי ארבע?

                  הרי הם נותנים לך את אותו מוצר בדיוק, רק שהמוצר של החברה השניה יקר פי כמה מזו של החברה הראשונה. תן לי לנחש, אתה מעדיף להיות לקוח של חברת סלולאר ותיקה ולשלם את התעריפים הישנים, נכון?

                  אולי, אידיוטים לא חסרים. אבל אם אתה באמת כזה, אתה מיעוט שבמיעוט. רוב הישראלים יעברו (וסביר שכבר עברו) לתוכניות זולות יותר בלי למצמץ, בין אם בחברות החדשות ובין אם בתוכניות המוזלות שהחברות הוותיקות נאלצו לתת להם כדי שלא לאבד את כל לקוחותיהן. אבל למורים יש ועד…

                  את שכר המורים אתה משלם. תאר לעצמך שכל המורים היו עובדי קבלן. אז נכון, בעסה למורים, אבל מה עם כל השאר? למשרד החינוך יש את התקציב השני בגודלו בין משרדי הממשלה וכמעט כולו מוקדש לשכר, כשכמעט כל מקבלי השכר הם מורים. עכשיו תאר לעצמך שמספר המורים היה מצטמצם ב- 20% ובמקביל, שכר מורה היה מצטמצם ב- 20%. זה חיסכון של משהו באזור החמישה מיליארד ש"ח, שאפשר היה לבצע ללא כל פגיעה במערכת החינוך – למעשה אולי זה אפילו היה מביא לשיפורה, עם פרישת מורים שחוקים או סתם גרועים ומתן שכר לפי ביצועים ולא לפי ותק. תחשוב מה אפשר היה לעשות עם חמישה מיליארדי שקלים.

                  מה דעתך על הפחתת המס על מעמד הביניים? אולי הוספה משמעותית של כח אדם למשטרה? עוד רופאים, אחיות ומיטות בבתי החולים? שיפור מערכת התחבורה הציבורית? הגדלת קצבאות הנכות? אבל לא, הרבה יותר חשוב לדאוג לסידור עבודה למורים…

                  אתה צודק, באמת אין על מה לנהל ויכוח. באותה מידה אפשר לנהל ויכוח עם מי שמשוכנע שאפשר לבטל את כח הכובד כשהוא לא נוח. לכלכלה יש חוקים. הם לא שם כדי לדפוק אותך בדיוק כפי שכח הכובד לא הומצא כדי לדפוק אותך. אתה יכול להתעלם מחוקי הכלכלה אבל התוצאה בסופו של דבר דומה להתעלמות מהכבידה – התרסקות כואבת על הקרקע. ההבדל הוא שכשמתעלמים מחוקי הכלכלה, בד"כ לא מתרסקים לבד. ע"ע פיצוץ בועת הסאב-פריים, למשל.

                  אתה צוחק? אתה מוכן לקבל נתונים רק בתנאי שהם מתאימים לתזה שלך? וגרוע יותר, דורש נתונים אבל לא מביא את אלו שאתה טוען שברשותך? קשוט עצמך.

                  יש תחום ביניים בין עובדים בשכר רעב לבין עובדי הנמלים. מה הבעיה? נקים נמל שיתחרה בנמל חיפה ושינוהל ע"י חברה פרטית. אם התנאים יהיו גרועים והשכר מזעזע, החברה הפרטית שלנו לא תמצא מי שיסכים לעבוד עבורה. או אולי אתה מאמין שחברות חוטפות עובדים באיומי נשק וכובלות אותם בשלשלאות למקום עבודה, של נוגשי עבדים מצליפים בהם בשוטים כדי לאלצם לעבוד?

                  בכל מקרה, תזכור את זה בפעם הבאה בה אתה תעסיק מישהו – עוזרת בית, אינסטלטור, בייביסיטר או כל מועסק אחר. העובדה שיש מישהו שמוכן לעשות את העבודה בשכר נמוך לא אומרת שאתה צריך להעסיק אותו בשכר הזה. תן להם יותר כסף. מה זאת אומרת "איך לך"? ממתי זה נימוק? אם אתה לא יכול לשלם לבייביסיטר שלקחת כדי שתוכל ללכת להצגה את שכר השעה של סוור בנמל, אולי כדאי שתוותר על הכרטיסים להצגה, אז בטח תוכל להרשות לעצמך לשלם לה. הנמלים לא קיימים כדי שאפשר יהיה לשלם למספר של פרוטקציונרים ובני משפחתם שכר גבוה, הם קיימים כדי שאפשר יהיה להעביר סחורה בין מדינות. העובדים הם האמצעי, לא המטרה, בדיוק כפי שבמערכת החינוך, המורים הם האמצעי ולא המטרה. אתה פשוט מתבלבל.

                  למה עובדי הנמלים מתנגדים כל כך להקמת נמל שלא יהיה בשליטתם? כי ברור להם שאם תהיה חלופה לנמלים שלהם, הם יאבדו את אמצעי הלחץ שבזכותו הם סוחטים את המדינה ואז אולי הכישורים הדרושים לקבלה לעבודה בנמל כבר לא יהיו קרבת משפחה לחבר ועד.

                  בכל מקרה, הבאתי דוגמה למה שקרה בנמל שחציו הופרט. מספר העובדים בו גדל, היעילות גדלה פי כמה, ההכנסות הישירות של המדינה עלו (ואין ספק שגם העקיפות) וגם החברה שמפעילה את הנמל מרוויחה לא רע. כולם מרוויחים.

                  מונופול נשר נשבר? מתי הספיקו? בפעם האחרונה ששמעתי, בסוף השנה שעברה, עוד עסקו בדיבורים. אבל נגיד. כמובן שהיבואן המקביל יתעשר! מה ציפית? שהוא ימכור בהפסד? מה מפריע לך שהוא מרוויח טוב? אבל ברגע שיש תחרות, אם ההיצע גדול מהביקוש, המחירים יורדים. למה? כי אתה יכול לבחור האם לקנות מנשר או מ- brand x. והדרך טובה ביותר שיש לשכנע אותך לבחור דווקא במוצר שלי ולא במוצר של המתחרה היא להוריד את המחירים מתחת למחיריו של המתחרה. למה לי? כי יש עודף סחורה, את מה שאתה לא תקנה אף אחד אחר לא יקנה ואני, מה לעשות, לא יכול לאכול מלט.

                  אז מחירי המלט ירדו. מה אתה מרוויח מזה? לא הרבה. ראשית, דנקנר מרוויח פחות. הרי זה רע שטייקון מרוויח, נכון? אז הנה רווח עבורך. אבל המתחרה שלו מרוויח, לא? נכון, אבל הרווח לטון מלט של כל אחד מהם נמוך יותר מהרווח לטון מלט כשרק נשר היתה בעסק, כלומר סך כל הרווח של שניהם נמוך יותר מהרווח של נשר לפני פתיחת השוק לייבוא.

                  טוב, אבל הדירות לא זולות יותר בגלל שהמלט זול יותר, נכון? נכון. עלות הבניה נמוכה יותר אבל הדירות נמכרות באותו מחיר, כלומר הקבלנים מרוויחים יותר. אז מה? עדיין ההכנסות מתפזרות יותר מכפי שהיו כשכל הכסף הזה זרם לנשר. אבל כשיבוא היום ויבנו כאן מספיק כדי לספק את הביקוש לדירות, ואין שום סיבה שהיום הזה לא יגיע, הקבלנים שיאלצו להתחרות על הקונים יוכלו להוריד את המחירים יותר מכפי שהם היו יכולים כשכמעט כל המלט נרכש מנשר כי העלויות שלם יהיו נמוכות יותר.

                  העובדים בנמלים רוצים הפרטה? וואו. בגלל זה הם נלחמו בה בשיניים ובציפורניים בפעם הקודמת שבה מישהו העז לומר את המילה הגסה הזו? רגע, אתה רוצה לומר שיש יתרונות להפרטה על פני ניהול ממשלתי? עוד וואו. מי היה מאמין שנסכים? אז ההנהלה בעד הפרטה, העובדים בעד הפרטה, הממשלה בעד הפרטה, אני בעד הפרטה, אתה בעד הפרטה – תזכיר לי בבקשה, למה בעצם לא מפריטים את הנמלים?

                  אהבתי

                  • אלעד הגיב:

                    הרבה מלל ראיתי, שיעור מבוא לכלכלה בפקולטה לקפיטליזם אולטרה חזירי שהוכח כבר ככושל קיבלתי, נתונים לא ראיתי.

                    אני לא יודע את מי אתה מעסיק, אבל אני שותף בעסק שמעסיק עובדים ממש ולא משלם שכר מינימום. אני רוצה להעסיק עובדים שמקבלים תמורה הולמת לעמלם ולא כאלה שמרגישים שמשלמים להם את המינימום ההכרחי ואם ילכו יבואו אחרים. אני רוצה לשלוח את הילדים שלי ללמוד ממורים שמשתכרים היטב. אגב – בבתי הספר הטובים, אלה שמצמיחים את מגוהצי החולצות שמבחינתך יכולים להרוויח קצת יותר ממינימום, זה מה שקורה. אם המורים משתכרים משהו זה פחות מדי, כי המשכורות מושכות את מי שאין לו ברירה אחרת. נכון שמתחתיו תמיד יהיה מישהו במצב עוד יותר גרוע אבל זה לא אומר שאני רוצה לשלוח אליו את הילדים שלי. תקים מושבה אידיאולוגית, קרא לה גני מרגרט, ושלח אליהם את הילדים שלך. נראה מי יצא האידיוט ממערכת החינוך הזו.

                    אגב, שוב, כמו את האידיאולוגיה, גם את הבנת המציאות כדאי שתעדכן. מלט זה לא דנקנר. משפחת לבנת חילצה את עצמה משם לפני למעלה משנה. כי דנקנר מיישם את היוזמה החופשית שלך בעסקיו וזה ממש מביא אותו לפריחה ולצמיחה.

                    עוד נתון שאתה לא יודע. עלות הנמל ממחיר המוצר היא 2 אחוז. זה כל מה שתחסוך עם נמל עבדי הקבלן שלך (וגם, לא הכל, כי גם נמל כזה יעלה משהו, בכל זאת, שוטים ופרגולים לא באים בחינם). על זה מוליכים שולל את הציבור. המוצר לא יפחת בשקל. הדבר היחידי שישתנה זה חלוקת העושר. במקום שיהיו עלויות שכר נאות (הנה שוב, העושר מתחלק על פני יותר אנשים, לא אמרת שזה טוב? אה, שכחתי, אתה חושב שזה טוב רק כשהעשירים מתעשרים על חשבון העשירים יותר, לא כשהכסף זורם לאלפי עובדים שמפתחים בתורם את העסקים המקומיים באשדוד למשל) ודיווידנד נאה למדינה, יהיו עלויות שכר נמוכות, רווח יזמי עצום ודיווידנד של פרוטות. ככה זה עובד בהפרטה.

                    אהבתי

                    • האמיר הגיב:

                      בחייך. "קפיטליזם אולטרה חזירי"? כמה סוגים אחרים של קפיטליזם אתה מכיר? הוכח ככושל? פרט, נמק והדגם.

                      מורים טובים צריכים לקבל שכר גבוה. אבל במערכת החינוך שלנו, מי שמקבל שכר גבוה הוא לא המורה הטוב אלא המורה הוותיק. היגיון של ועד עובדים, אתה יודע.

                      איך המורים הטובים יקבלו שכר גבוה? באותה הדרך שבה רופאים טובים, מכונאים טובים, מתכנתים טובים, שפים טובים וכיו"ב מקבלים שכר גבוה יותר ממקביליהם הפחות טובים: המעסיקים מתחרים על שירותיהם של היותר טובים ומציעים להם שכר גבוה יותר כדי למשוך אותם, כי עובד טוב שווה יותר למעסיק מעובד פחות טוב. עובדים גרועים, לעומת זאת, מסתכנים בפיטורים.

                      אלא מה, כשיש לך ועד עובדים חזק, העסק מפסיק לעבוד. עובד טוב ועובד רע מתוגמלים באותו אופן. עובד רע ועובד טוב בטוחים במקום עבודתם באותה מידה. אין שכר להצלחה ואין מחיר לכישלון. וזה טוב כי…?

                      במושבה שלי יהיו המורים הטובים, לא אצלך. יודע למה? כי אצלי, הם יקבלו שכר גבוה, בזמן שאצלך הם יצטרכו להתחלק בשלל עם המורים הגרועים. אצלי, מורה שלא "יספק את הסחורה" ישלח הביתה ומורה שכן יקבל תוספת שכר כדי להבטיח שלא יתפתה לעבור למקום שיציע לו שכר טוב יותר. אצלך, כולם יקבלו שכר שווה (כפונקציה של ותק) ומורים לא יפוטרו בגלל שאינם נחוצים או אינם טובים. המורים הגרועים לא ילכו לשום מקום, הרי עבודה מחוץ למערכת שלך יהיה להם קשה למצוא, המורים הטובים יקבלו הצעות טובות יותר במקומות אחרים, למשל אצלי. למה אתה חושב ששלי יחימוביץ', למשל, שלחה את ילדיה ללמוד בביה"ס לטבע ולאמנויות ולא במערכת החינוך הממלכתית-ציבורית? ולפני שתדבר על שיפור באיכות המורים שתבוא עם השיםור בשכרם, זכור שמורע גרוע נשאר גרוע, בין אם הוא מקבל שכר גבוה ובין אם שכר נמוך.

                      לעדכן את המציאות? בשמחה, ברגע שבו סוף-סוף תואיל בטובך לספק מראה מקום לנתונים שלך. אתה יודע, משהו אמין, לא "עבודה שחורה" ודומיו, כי נאה דורש ונאה מקיים. לזרוק מספרים חסרי שחר באוויר כל אחד יכול.

                      מלט? עדיין לא סיפקת אף נתון. גרוע יותר, לא התייחסת בכלל למה שכתבתי, פרט לטעות שאולי עשיתי בייחוס הבעלות על נשר לדנקנר. מה עם השאר, שהרי אם אתה צודק, מדובר כאן על חלוקת עושר צודקת יותר?

                      אין לי מושג באיזה עולם אתה חי. במציאות, תחרות מבטיחה שהמחירים יהיו נמוכים. הרי אם יש כמה מוצרים דומים, אנשים יקנו בד"כ את הזול יותר מביניהם. הראיות גלויות מסביבך – ראה מה קרה עם פתיחת חברות הסלולאר החדשות, מה קרה כשפתחו את שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, מה קרה כשפתחו את שוק השיחות הפנים ארציות לתחרות, מה קרה במלחמות בין סטימצקי לצומת ספרים, מה קורה בכל מקום בו רמי לוי פותח סניף?

                      בשוק תחרותי, יבואן שיוכל להוזיל את העלויות בשני אחוזים יגלגל לפחות חלק מזה לצרכנים כדי להישאר תחרותי. הרי כבר היו כאן כמה סבבים של הורדות מיסים, למשל הורדת מס הקניה בתחילת האלף, והמחירים לצרכנים בהחלט ירדו. למה? כי היבואנים פראיירים ולא הבינו שהם יכולים להרוויח יותר? כי הם נשמות טובות שהחליטו לסייע לציבור? בכלל לא, פשוט לא היתה להם ברירה.

                      אם המחירים יורדים, אותה משכורת יכולה לקנות יותר! ההבדל הוא שהורדות המחירים מועילות לרוב האוכלוסייה בעוד שהעלאות שכר עוזרות רק לאלו שמקבלים אותן, ובמגזר הציבורי זה בד"כ על חשבון הציבור שנאלץ לממן את אותן העלאות.

                      אתה מעסיק? נהדר. העובדים שלך מקבלים יותר משכר המינימום וזה נראה לך מספיק? האם העובדים שלך מקבלים שכר שדומה לשכר הממוצע בנמלים, כ- 35,000 ש"ח בחודש? לא? קפיטליסט חזירי נצלן שכמותך, למה לא? תעלה את השכר ומיד! ואל תשכח שאם אחד מהם עושה עבודה גרועה, בין אם בגלל חוסר התאמה לתפקיד ובין אם בגלל חוסר השקעה, אין סיבה להפלות אותו – מגיעה לו אותה משכורת כמו לשאר העובדים ואותו ביטחון תעסוקתי.

                      נשמע כמו שיעור במבוא לכלכלה? זה בגלל שזה בדיוק מה שקיבלת, וללא עלות. אבל אם זה יימשך, אולי אצטרך להתחיל לגבות על זה כסף.

                      אהבתי

            • עובר אורח הגיב:

              תודה לתגובה בלי הערות לגופי

              מי בדיוק העריך את המחיר של צים והיכן
              עבדו הוא או קרוביו אחרי המכירה?
              כנ"ל יתר ההפרטות. היכן יעבוד צמח
              מועדת יצוא הגז בעוד שנה שנתים. אם לא הוא
              אז קרוביו?

              מי הם קבלני כוח האדם של המורים? שמות?
              קשרים?
              בכלל קבלן כח אדם הוא מתווך ולמה שהוא
              מכניס לכיס קוראים "פער תיווך". אם גמרת
              סמינר המשכנתה לוחצת והברירה לעבוד או לא
              אז תעבוד עבור בוטנים ועוד יגידו שזה מה
              שאתה שווה. זה גם מה שתתן. ובמחלקת
              כ"א בעיריה ובמשרד החינוך יוסיפו תקנים.

              כשלומדים ניהול (לכל הפרופסורים לכלכלה
              חוזה קיבוצי וכ"ו ואיש לא סיפר לכם שבארה"ב
              פרופסור לא מקבל משכורת עבור חופשת קיץ)
              מסבירים שנאמנות ומסירות עובד זה ערך. ראה
              תנאי עבודה בסיליקון ואלי. אבל מורה !!! יהיה
              עובד קבלן, האם נשמע נורמלי. בכלל מי מסור
              יותר לעבודה מורה חב"ד בבית ספר חרדי או
              מורה קבלן בבית ספר לאטיופיים בפ"ת? דבר
              מה נדפק כאן במדינה עד היסוד.

              אהבתי

              • האמיר הגיב:

                מי העריך את שוויה של צים? מבקר המדינה לא פירט, אבל לפי "הארץ":

                במשרד האוצר הבהירו אתמול כי מחיר המכירה של צים היה בשתי הערכות השווי שקיבלה רשות החברות הממשלתיות. ההערכות ניתנו על ידי אבי טולדאנו ממשרד ארנסט אנד יאנג ואבי חפץ המנהל משרד לייעוץ כלכלי. שני המעריכים הישראלים נעזרו בגורמים בינלאומיים המעורים בתחום הספנות, הוסיפו במשרד האוצר. טולדנו בארנסט אנד יאנג אתונה, וחפץ בדרורי שיפינג קונסלטנס. המעריכים עידכנו את הערכות השווי שגובשו ב-2002 עד למועד המכירה. עוד נמסר, כי שתי ההערכות השווי היו קרובות זו לזו, על אף שהתבצעו ללא תיאום בין המעריכים.

                איפה הם עובדים? טוב, אני מתאר לעצמי שאם תצלול לנבכי העסק, בטח תמצא איזה בן דוד רחוק של אחד מהם שעובד אצל חבר של השכן של העופרים. אבל לפני שתקפוץ לקונספירציה, קח בחשבון שמי שפנה למעריכים האלו היה משרד האוצר ולא האחים עופר ושהמכרז היה פתוח לכל – אם אלו היו מחירי מציאה, למה אף אחד לא קפץ עליהם? האם האחים עופר שיחדו את כל חברות ההובלה הימיות בעולם ואת כל בעלי ההון כדי שלא יקנו מהמדינה את המניות במחיר אפסי? או אולי זה באמת היה שוויה של צים באותה תקופה ואף אחד לא התעניין במניות כיוון שמה שהוצע למכירה היו מניות מיעוט (49%) כשהרוב כבר בשליטת האחים עופר וכיוון שהמכירה כללה מניית זהב שנשארה בידי המדינה והגבילה את חופש הפעולה של בעלי החברה?

                השאר, תסלח לי, יאלץ לחכות שאשן קצת. היה לילה קשה.

                אהבתי

                • שביט הגיב:

                  לא בטוחה אבל ממה שזכור לי צים הביאה לקונים רווח מיידי עצום, ובזמן קצר, גבוה הרבה יותר ממחיר הקנייה. אחת הטענות היתה שהעופרים, שכאמור היו מעורבים כבר בחברה, ידעו הרבה יותר טוב מהאחרים (כולל הממשלה) מה קורה ולכן היו קונים את יתרת המניות כמעט בכל מחיר ולמרות זאת הם הצליחו להוריד את המחיר (ואת המדינה) לברכיים בטענות כאלה ואחרות. זה גם קל מאוד יחסית לחברה כזאת לייתר השתתפות של מתחרים רציניים כי כאמור שוק השיפינג העולמי, למרות שלעיתים זה כביכול נראה אחרת, הוא לא ממש שוק תחרותי טהור, אולי בשוליים. בנוסף לעופרים היו עסקי פירמידה עם צים (קניית/השכרת/החכרת אוניות בחוזים דרקוניים) מזמן רב והם דאגו בתקופה ארוכה שצים לא ממש תרויח כדי שבבוא היום, והוא אכן הגיע כמובטח וכצפוי (ובקלות ניתן לבדוק מי עבר לעבוד אצל העופרים מהממסד לאחר המכירה גם אם לא מיידית – והיו כמה 'מכובדים' כאלה), הקנייה המלאה תהיה זולה יותר והרבה פחות (אם בכלל) תחרותית.

                  אהבתי

                  • עובר אורח הגיב:

                    תודה זה שוק מורכב להפליא אייק אהרונוביץ שיחק בו ושמעתי מילה שתיים בכלל מכרז שלא הולכים אליו כמה צריך להיבטל

                    אהבתי

                    • אלעד הגיב:

                      לאמיר,
                      מהפסקה האחרונה שלך אני מבין שהמיצוי שאני חש הוא הדדי, יופי, לא רציתי להוציאך עם חצי תאוותך. לכן לא אתקן את כל השגיאות שמופיעות גם בתגובה האחרונה שלך (למשל – הידעת שגם המורים שעובדים בבית הספר הפרטי של שלי יחימוביץ' מקבלים שכר שלא נופל מתקנון שירות עובדי הוראה שנוסח בין המדינה לארגוני המורים? זהו המינימום לשכרם שקבע הכח הארגוני ושמשרד החינוך מחייב בו את בתי הספר הפרטיים. בלי זה גם הם היו מרוויחים 4,000 ש"ח לחודש – כן אני יודע, למורים טובים היית מפרגן 5,500. עוד דוגמא לכך שהיחס שלך לעבודה מאורגנת וועדים הוא פרי ססמאות – שמעת פעם על פרמיה? זה מוסדר בהסכמים קיבוציים ומתגמל לפי תפוקה. תוספת הוותק במרבית המשק היא זניחה, בטח ביחס לפרמיה. ועוד משהו – אם המשרד שלי היה מכניס הכנסה של נמל אשדוד – בהחלט הייתי רואה ברמת השכר הנוכחית חזירות מצד בעליו).

                      רק דבר אחד כללי, במענה לשאלה שלך איפה אני חי: אני חי במדינה שנתונה תחת שלטון ניאו ליברלי של דומיך מזה 36 שנים. בשנים האלה הונהגה כלכלה קפיטליסטית חזירית מפריטה בדיוק כמו שאתה גורס. התוצאה היא שיש יותר עניים ויותר עשירים, אבל פחות כאלה שבאמצע. כי פעם מהנדס יכול היה ליהנות ממשכורת סבירה ולעבוד תחת הסכם קיבוצי שנתן לו תנאים היקפיים ובטחון תעסוקתי, ובעל חנות מכולת יכול היה למכור מוצרים בעוד חצי שקל למוצר אבל לפרנס את משפחתו. היום המהנדס הוא עובד קבלן (או שהוא בהודו), ובעל המכולת סגר את העסק כי הנוחים למיניהם הקימו שופרסל ובאמצעות כח הקניה גרמו לכך שהוא קונה ביוקר, בסבסוד צולב את אותם מוצרים שהם קונים בזול, אבל מוכרים ביוקר.

                      ההסתדרות בשנים האלה והעבודה המאורגנת סבלה מכמה מחלות, והרחיקה בגללן ממנה את הציבור. אף אחת מאלה לא קשורה בצורך לסולידאריות של עובדים, ולכן התינוק פה נשפך עם המים, עם האמבט ועם האריחים. עיתונות עוינת ושוטמת לא סייעה, אבל אני לא מנקה בעניין הזה את ההסתדרות.

                      נגד זה בדיוק התקומם הציבור בשנת 2011. נגד חיסול מעמד הביניים בידי השיטה הקפיטליסטית הדוהרת. אלא שהמוחים ידעו שמשהו מרגיז אותם אבל לא ידעו לנקוב בשם. אנשי השיטה הכלכלית הישנה, האנשים שלך, שקשקו במגפיים לכמה רגעים, ואז הגו את ספין המאה – במקום לומר שהשיטה היא כזו כי זה התוצר של קפיטליזם קיצוני – היזם שמייבא את המלט מתעשר ומוזיל עלויות בניה לקבלן אבל הקבלן לא מגלגל את זה לציבור ומתעשר בתורו בזמן שהציבור נהיה עני – במקום לעמוד מאחורי זה, סובבו את זעם הציבור המוסת כלפי המעוזים האחרונים של סולידאריות האתמול – חברת חשמל והנמל. כאילו שם הכסף, כאילו הכסף הוא לא אצל כל מי שהשיטה מאפשרת לו להתעשר בברכתך ובו זמנית גם לשחק בכספים של אחרים, לעשות איתם שטויות, לרושש ולהונות אותם ולהתקבל בכבוד מלכים בבנק.

                      יאיר לפיד הבטיח תשובה לשאלה איפה הכסף. הוא נחת במשרד האוצר שמנהיג את האידיאולוגיה שאתה תומך בה ומשיג בדיוק את חסרון הכסף שהעם מתקומם נגדו. הוא היה חייב להצביע על בורות שומן – מה קל יותר מלהגיד – תראו כמה החבר'ה מאשדוד מרוויחים.

                      הנה דו"ח הoecd קרא להנאתך. את שיעורי המבוא לכלכלה למדתי כבר לפני כמה שנים, כולל כל הדוגמאות ותרשימי הזרימה התיאורטיים שלך. אני פשוט כבר התקדמתי לעולם המעשה. תודה בכל אופן שתזכרת.

                      אהבתי

                    • האמיר הגיב:

                      אלעד, כתבת הרבה, כך שכח כתוב בהחלט היה לך. כמה חבל שכמעט כל מה שכתבת לא היה לעניין. נו, שויין.

                      שביט, יכול להיות שהעופרים הרוויחו הרבה ומיד; לא לפי מה זכור לי. מה שכן, היתה עליה מאוד משמעותית במיר המניות של החברה. למה לא? צים היתה חברה כושלת עם חוב גדול, יחסי עבודה בעייתיים בשוק קשה, הפרטה איפשרה לבעלים להשקיע בהבראת החברה. והאחים עופר השקיעו שם המון.

                      אגב, בסופו של דבר הם לא הרויחו מהעסק. לטווח הארוך, יוצא שהמדינה עשתה עסקה נהדרת במכירת צים…

                      האחים עופר דאגו שיהיו הפסדים? זה יכול לעבוד לטווח קצר, אבל ניסו למכור את צים לסירוגין במשך 15 שנים, הם היו צריכים לדאוג שהחברה בשליטתם תפסיד לאורך כל הזמן הזה – איך לעזאזל זה יכול להיות משתלם?

                      עובר אורח, מכרז שרק אחד ניגש אליו הוא מכרז בעייתי. במקרה של מכירת חברה, כנראה שהנכס שנמכר כל כך לא אטרקטיבי שאף אחד לא מעוניין בו. זה בדיוק מה שצים היתה. מאחר שממילא רוב המניות בכבר היו בידי האחים עופר והמדינה התעקשה להחזיק מניית זהב, היחידים שהשתלם להם לרכוש את ההמניות היו האחים עופר. אפשר היה לבטל את המכרז ולנסות שוב מאוחר יותר, אבל התוצאה היתה זהה והמדינה היתה מפסידה על צים עוד כמה מיליונים בינתיים.

                      אהבתי

                    • שביט הגיב:

                      ל-האמיר,
                      יש הרבה טענות שמאוד קשה לאמת אותן או לסתור אותן.
                      לדוגמה, ההפסדים של צים עזרו מאוד כנגד רווחים גדולים של עסקים אחרים של העופרים.
                      לדוגמה, חברת השיפינג (אוניות ולא ספנות) עשתה הון אדיר מהחכרת אוניות לצים. מי יודע מה המחיר האמיתי של העסקאות או מה המחיר שעשו במיוחד לצים.
                      בנוסף, משום מה אותן אוניות (שהוחכרו לצים) היו מאוד יעודיות ונאמר שאינן מתאימות לחברה אחרת ולכן צים המשיכה לשלם (מחוסר ברירה) גם כשהיו דילים הרבה יותר טובים. פירמידות, ועסקאות של בעלי עניין, הן ממש לא המצאה חדשה.
                      מן הסתם יש עוד אבל הזמן משחק לטובתם וממש לא בראש שלי לחפור ברשת. תשאל את הח"כ שהיה פעם תחקירן שקשוקה.

                      אהבתי

  19. ארז הגיב:

    אני אשמח לנסות לכתוב את האצבעות השחורוץ, ואם יהיה טוב אולי אני יעשה את זה קבוע

    אהבתי

  20. כולם עולצים שיש עתיד הכניסה את החרדים מתחת לאלונקת הנטל ואף עיתון (!) לא מעלה בדעתו לתשאל את הג'ל לגבי הבטחותיו המוקדמות לשתף את המגזר בשירות לאומי. המספרים, ההגיון והצדק החברתי- כולם עפים מהחלון כשמדובר במגזר העליון.

    ראיתי בחדשות את אביר דנדיס, אם הבנות עונה לשאלות. ההבטחה שלה בערבית להתחשבן עם המשטרה, העובדה שלא השמיעה מילה על הבעל או על הבנות, הביטחון העצמי, הנזם באף והפוקוס הכללי מוזרים בעיני. תחושת בטן- סיפור שנשמע עליו בהמשך. מה שעובר עליה רק אלוהים יודעת.
    —-
    הארץ הבריטי, מבוע הפוליטיקלי קורבט, מדווח שהחוקרים בודקים היכן לעזאזל רכש המוסלמי את הפתיל שקיצר וקצר. הפליאה מובנת. דת הנאורים מטיפה למאמיניה שיש שני קווים מקבילים באסלאם. האסלאם המתון והנפוץ והאסלאם הנדיר והנפיץ שצובע כותרות באדום. האמונה ששני סוגי האסלאם אינם נפגשים לעולם עוזרת לנאורים לשמור על שפיותם ולבטל עובדות ועדויות שאינם עולים בקנה אחד, מקסימום בגרון אחד.

    אהבתי

  21. לחם הגיב:

    ואף מילה על אורי בלאו שקיבל מלגה נדיבה לשנת לימודים בהרווארד? איך קורה שהמקור שלו, שהוסגר בצורה כל כך רשלנית וחובבנית, יושבת בכלא בעוד בלאו זוכה במלגה יוקרתית? בעולם עיתונות נורמלי הוא כבר מזמן היה מחפש מקצוע אחר. זה מוזר, תמוה ומעלה שאלות עגומות על הצדק בעולם, או שסתם מהווה עוד הוכחה שהמחוברים והמקושרים יישארו לעד כאלה ולא משנה מה יעוללו.

    אהבתי

  22. אורן רק תוהה הגיב:

    כל הכבוד לטוכפלד על עבודת התחקיר המאומצת והיעילה, לעיתונאים אחרים היתה נדרשת שנה לתחקיר על הוצאות ראשי ממשלה.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אני לא מבין למה המידע הזה שברור שמגיע מבפנים לא מפורסם פשוט כתגובה רשמית.

      אהבתי

      • מישהי הגיב:

        אתה כן.

        אהבתי

        • שועלן הגיב:

          כי הוא לא נכון / מטעה?

          אהבתי

          • מישהי הגיב:

            כי זה נראה טוב יותר בתור תחקיר אמיץ מאשר בתור תגובה רשמית.

            אהבתי

            • שועלן הגיב:

              א. זה ממש לא נראה כמו תחקיר אמיץ.
              ב. ככה זה מופיע רק בישראל היום ולא אצל כולם.

              אהבתי

              • מישהי הגיב:

                א. ברור, כי זה לא.
                ב. ראה א'.

                אהבתי

              • האמיר הגיב:

                זה דווקא כן אצל כולם, רק לא במקרה הספציפי הזה. כבר מזמן פסה הבושה מהעיתונות בארץ.

                אני קורה היום בעיתון, לא משנה איזה (זה לא היה ישר"ה) מה חושבים רה"מ ושרי הממשלה במספר נושאים. הדברים מופיעים ללא כל סיוג – למשל "כך אמר לי השר הזה והזה", או "מקורבים לשר מסרו", או "גורם במשרד רה"מ" או אפילו, רחמנא ליצלן, "לדעתי". אין ברירה אלא להסיק שאותו עיתונאי ניחן ביכולת קריאת מחשבות.

                זה כמובן לא מקרה חריג – כבר שנים שזו הנורמה. לפעמים זה פשוט מגוחך, למשל במקרה שבו אני קורא מה חשב לעצמו אדם מסוים כשקיבל שיחה בשעות הקטנות של הלילה או דיווח על שיחה בשש עיניים בלבד, ללא הקלטה או רישום פרוטוקול, ממנו שניים מהמשתתפים יוצאים רע – הרי ברור מי מסר את המידע לעיתונאי. אז למה לא לסייג בהתאם? הרי כבר היו מקרים שבהם מקורות הטעו, במזיד או בשוגג.

                השיא, אגב, היה מקרה שבו באותו מוסף חדשות שבועי הופיעו שתי גרסאות שונות לאותו תעלול פוליטי, כשבכל אחת מהן האיש שיזם את התרגיל היה אחר, כשבשני המאמרים הוצגה השתלשלות המאורעות כאמת עובדתית חקוקה בסלע. החתול של שרדינגר יכול אולי להיות חי ומת בו זמנית, אבל יש גבול!

                אהבתי

                • אורן הגיב:

                  אתה חוזר על אותה טעות תמיד. יש את המושג "לא לציטוט, ולא לייחוס" שבמקרים מסוימים אין אפילו להשתמש ב"גורם" או "מקורב" וכו'. במקרה זה הכתב צריך מידה גבוהה של שכנוע באמינות המקור.
                  המקרה כאן שונה, מאחר והזמה של ידיעה דורשת ייחוס.

                  אהבתי

                  • האמיר הגיב:

                    שטויות, כרגיל.

                    לא יכול אפילו לתת כיוון כללי? בסדר. אפשר "כפי שנמסר לי מגורם מעורה". גורם מעורה יכול להיות כל דבר – השר בעצמו, המנכ"ל, הדובר שלו, אשתו, הנהגת שלו, ח"כ שתומך בו, ח"כ שמתנגד לו, העוזר הפרלמנטרי של ח"כ שמתנגד, החבר של העוזר פרלמנטרי, השכן של השר שמשוכנע שהוא איש סודו למרות שהשר בקושי מדבר איתו – הכל אפשרי. אבל אני מדבר על מצבים שבהם ברור שהעיתונאי קיבל תדרוך מגורם אינטרסנטי ועדיין מציד את התדרוך הזה כעובדה.

                    ואם זה לא מספיק, לעיתים קרובות ברור כשמש בדיוק מי תידרך את העיתונאי. לא לייחוס my ass. מי אתה חושב סיפר לעיתונאי מה חשב השר כשקיבל שיחה בארבע בבוקר? הרי רק אדם אחד יודע מה השר חשב – השר עצמו. כל אדם אחר שיספר מה השר חשב בהכרח עושה זאת לפחות מכפי שני, אם לא יותר, וככל שאתה מתרחק מהמקור, כך הסבירות לשיבוש גדלה, במתכוון או בטעות. אז מה הטעם שלא לומר דברים בשם אומרם? ושוב, אם כבר חייבים, למה להציג את זה כעובדה, בשעה שאין שום דרך בה העיתונאי שלנו יכול לוודא את הטענות של אותו מקור?

                    אין שום הבדל – גורם אינטרסנטי סיפק לעיתונאי מידע שנועד להוציא אותו טוב והעיתונאי מציג לציבור את אותו מידע כתורה מסיני, בלי לייחס אותו או לסייג אותו.

                    אהבתי

                    • אורן הגיב:

                      כמה קשה להבין? יש ידיעות ליחוס עקיף, ויש מה שברק היה מכנה רקע עמוק,או לא לצטוט אמריקאי. במקרה כזה נאסר לייחס מקור לידיעה.
                      פוליטקאים צלופחים משתמשים בזה לטבילת רגליים במים, מאפשר לחזור מהחלטה שהדלפת מראש. כלומר, יכול השר עצמו לדווח על מחשבותיו.

                      אהבתי

                    • האמיר הגיב:

                      זה בסדר, לא ציפיתי שתענה לעניין.

                      אהבתי

                    • אורן הגיב:

                      אתה מוגבל, מרים ידיים, תהנה.

                      אהבתי

  23. מוישה הגיב:

    השמות הנכונים לפי התעתיק הערבי הם עביר דנדיס, הבנות רימאס וסינאד

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      תודה, בדיוק שלחו לי כרגע. עדכנתי.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אם את רוצה תעתיק באמת מדוייק, שמות הילדות הן אסנאד ורמאס.

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          טוב, אני רואה שאני לא יוצאת מזה.
          עכשיו אני מבינה את העיתונים.

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            זה לא כזה מסובך.
            בתעתיק מדוייק, לכל אות בערבית יש אות מתאימה בעברית.
            כל מה שנשאר זה לתרגם אות אות.
            הבעייה בסוף היא שבד"כ זה יוצא בכתיב חסר (כמו במקרה של הילדות), ולכן בעיתונים הופכים לכתיב מלא, וגם שיש כמה עיצורים שהתעתיק שלהם בעברית לא נשמע כמו איך שהוגים בערבית (כמו צ-ס, צ'-ד, ת'-ס וכו').
            מי שרוצה להסתמך על תעתיק מדוייק למעשה מניח שהקורא יודע איך הוגים נכון את התעתיק. מצד שני, אם לא יתעתקו נכון בעיתונים, איך העם ילמד קצת ערבית?

            אהבתי

            • velvet הגיב:

              זאת התגובה הכי מצחיקה של היום. לא, של השבוע.
              הוכחת למה זה מסובך:)

              אהבתי

              • שועלן הגיב:

                כן, עברתי תהליך מחשבתי תוך כדי הכתיבה ולא רציתי לערוך מחדש.
                בכל מקרה, הכוונה שלי היתה שכללי התעתיק מאוד פשוטים ולא מסובכים.
                מה ש"מסובך" זה שרוב הקוראים לא יודעים אותם, ולכן לא יקראו נכון את התוצאה.

                אהבתי

                • הינשוף של מינרווה הגיב:

                  העלילה מסתבכת:
                  בזמנו היה כאן דיון שלם על איות שמות. כזכור, לא די בכללי האקדמיה, שכן אדם יכול להחליט לאיית את שמו באופן שונה.
                  אני מכיר יותר מאביר אחד (לא מהשולחן העגול אלא מהנגב).

                  אהבתי

                  • שועלן הגיב:

                    אתה מתכוון שערבי יחליט שהוא כותב את שמו בעברית בצורה "לא תקנית"? תכל'ס, זכותו.

                    אהבתי

                    • אורן הגיב:

                      הקש שאכל בזמנו מעריב על צדאם חוסיין, לעומת השנים הארוכות עם נאצר, מוכיחים את העדפה המודרנית לפונטי וקל.
                      מאחר ועברית וערבית הן ענפים של אותו גזע מדובר ביותר מכללי תעתיק אקדמים. ובחיאתאכ, למה לא ברכ אובאמה.

                      אהבתי

                    • שועלן הגיב:

                      צ"ל צדאם חסין, וכמדומני היו עיתונים שהגדילו לעשות וכתבו צאדאם.
                      בכל מקרה, הסוגייה היא כזאת:
                      אם הגברת רוצה שתהיה אחידות, זו תושג רק ע"י כללי תעתיק.
                      אם רוצים שיהיה פונטי, לעולם לא תהיה אחידות.

                      אהבתי

  24. שביט הגיב:

    קחי חופש.

    אהבתי

  25. אחד שיודע הגיב:

    האם: עביר דנדיס. הילדות: רימאס וסינאד מטיראת.

    …ובעניין אחר לגמרי: איפה מפרסמת אוניברסיטת אריאל (באדיבות גוגל)? בבלוג של ריצ'רד סילברסטיין!

    אהבתי

כתוב תגובה לבזינגה לבטל