פדף מקור ראשון. המבשר בפדף.
פסקול קריאה – Massive Attack – Teardrop
כותרות ראשיות
שרי ועדת פרי אישרו אמש ב"החלטה היסטורית", כי רק 1,800 תלמידים יוגדרו כעילויים ויקבלו פטור מגיוס.
שירותם של תלמידי ישיבות ההסדר לא יוארך מ-16 חודשים ל-24, אלא מ-16 ל-17. ומה הרווחנו בכך?
טבלת חוק הגיוס החדש, הארץ:
הראשית השמחה של מעריב: "מתווה הגיוס: שירות חיילי ההסדר לא יוארך לשנתיים". אבל מה שווה הכותרת, אם יש עתיד מאיימת לפרק את הממשלה.
גג ידיעות: "ברגע האחרון: יעלון ניסה לסכל את הסעיף המרכזי בחוק הגיוס".
הראשית של הארץ: "וינשטיין: נאשם בשוחד לא ראוי לכהן כראש עיר".
שימו לב לציור הנאשמים והחשודים. ממש סכנה להיות ראש עיר.
"נגמרה הסוללה" ו"הסוללה נגמרה" הן כותרות בשני שערים שבד"כ לא חולקים כותרת, הארץ וישראל היום. היא מתייחסת כמובן לסגירת בטר פלייס בישראל. גם בידיעות זו כותרת מרכזית בשער: "סופו של חלום ישראלי".
"סופו של חלום ישראלי", מצטערים בידיעות וזוהי גם הכפולה הפותחת. בממון ממש עשו לחשמלית גיליון הספד. ואם תשאלו מי הרג את בטר פלייס, הרי שלפי אודי עציון מדובר בשי אגסי, עידן עופר, קרלוס גון (יו"ר רנו-ניסן), ממשלת ישראל (עם תמונה של נתניהו) ואנחנו.
אולטרה לייט נעלם באוויר. בידיעות הנעלם הוא אבנר צחורי והוא בן 38 דווקא, ולא בן 47 ככתוב בישר"ה.
כפולת האמצע של ידיעות מספרת את סיפורו. בינתיים נמצא האולטרה. צחורי הותיר מכתב התאבדות.
נמצאה הגופה, כנראה.
למה אלוף בן, עורך הארץ, שיש לו מן הסתם רשת ביטחון ופנסיה משובחת, מדבר על "אנחנו" בהשוותו את עצמו ואת בני דורו ללוזרים, לעומת מי שבחרו בקריירה צבאית או בנקאית?
או, אז מה אם בודדים מהשכבה שלך הצליחו כיזמים עסקיים? מה מיוחד בזה, והאם אתה חושב שכל השכבה צריכה הייתה להצליח "כיזמים עסקיים"? זו לא תמונה קצת מעוותת של מציאות כלכלית כלשהי? "הרוב התפזרו כשכירים או כעצמאים קטנים", כי הרוב באוכלוסיה הם שכירים ועצמאים קטנים. על מה זה מעיד בדיוק?
גדעון לוי עונה לבריון שירק עליו ועל זוגתו בשוק הכרמל. טוב, הרבה עבודה יש לכם, לקרוא את 320 התגובות.
נוחי דנקנר
המארקר ממשיך במסע, והפעם, על "מכונת הספינים" של אי.די.בי.
בממון, בעמודים הפנימיים ובהפניית שער קוראים לזה "נוחי דנקנר עולה להתקפה".
מסביב לעולם
גן שעשועים בסגנון ספרינגפילד, העיירה בה מתגוררת משפחת סימפסון, יוקם באורלנדו.
לחם עבודה
אורן נהרי, שהגיש את הכל דיבורים ברשת ב' פעם בשבוע, "הודח", לדברי וואלה. הוא ימשיך להגיש את גלובוס ואת השעה הבינלאומית.
פוסט מורטם
חשבו רע, יהיה טוב (כלכליסט).
והנה גם הטור של אוליבר ברקמן, עליו נסובה הכתבה: טור זה ישנה את חייך.
מישל קישקה מתמודד עם השואה.
טלי ליפקין שחק לא אישרה למחברת ספר הספדים להכליל את ההספד שלה על אמנון שחק בספר, והוא הורד מהמדפים.
ובינתיים במעריב
דיון ביה"ד האזורי בעניין חגי מטר. חומר קריאה בלשי מרתק.
[gview file="https://velvetunderground.co.il/wp-content/uploads/2013/05/דיון-ביהד-האזורי-בעניין-חגי-מטר-26.5.13-1.pdf"%5D
המכון הישראלי לדמוקרטיה
רן ברץ, העורך הראשי של אתר מידה ומקים העמותה שיזמה אותו, קרא את מה שכתבתי אתמול על הקצאת הקרקעות, והגיב במייל. הנה התכתובת המעט מקוצרת בינינו.
ברץ: אני מניח שאם אתר ימני היה מקבל את ההקצאה, השמאל היה מלין, כפי שהוא עושה, למשל, בעניין פעילויות אלע"ד ועיר דוד. מכיוון שארגון שמאל קיבל, הימין מתרעם. עד כאן ברור, והתהייה שלך קצת מיתממת. אגב, משתמע מכך שאת עושה בדיוק את מה שאת יוצאת נגדו: אם ארגון "שמאלי" היה מלין, זה היה בסדר מבחינתך, ואין אייטם עוקצני?
בתשובה לשאלתך, לא. עמדתי היא שיקימו משהו כמו "בית המגזר השלישי" וידורו במבנה ארגונים מכל קצוות הקשת, או שאף ארגון לא יקבל הקצאה בקריית הלאום. זו הייתה עמדתי גם לו אלע"ד היו מקבלים את ההקצאה.
החשיפה הפכה ל"חשיפה". למה המרכאות? חשבתי שנזכה לקצת יותר פרגון. בכל זאת, כך נדמה לי, אנחנו מוסיפים משהו לעולם המדיה כאן, במשאבים מוגבלים ומאמץ שמי כמוך יודע להעריך.
—
אני: לא מפרידה בין שמאל לימין בתלונותיי. לו אלע"ד היו מקבלים את ההקצאה הייתם כותבים באותו אופן? באמת? אם כך אנחנו דומים. סבבה. לי יש ראיות לכך שאני מבקרת שמאל כימין, האם גם לך יש? מה אכפת לך שארגונים שונים ומשונים יקבלו שם הקצאה? החשיפה במירכאות, כי אני באמת לא מבינה מה הביג דיל. מישהו עבר על החוק? יש סיבה שארגון כלשהו לא יקבל קרקע שמיועדת לארגונים מכל סוג ומין?ברץ: הקרקע בפירוש לא מיועדת לארגונים מכל סוג ומין, אלא יש לה ייעוד ברור השולל מבחינה חוקית ארגונים מכל סוג ומין אם הם עוסקים בפעילות פוליטית או מפלגתית. את צריכה ללמוד קצת את הסוגיה.
השאלה היא אם המי"ד הוא ארגון פוליטי. אם הוא פוליטי ההקצאה היא עבירה על החוק. וגם אם לא, יש כאן סוגיה נוספת של תקנות מדינה בנוגע לשכר בכירים בארגונים שמקבלים תמיכה, שהמי"ד לא עומד בהן (כאן השאלה אם קרקע בשווי מיליונים היא "תמיכה"). ויש גם סוגייה של שוויון: זה משאב מוגבל וצריך לעמוד בכללים שפיטים מקובלים של חלוקה צודקת.
בקיצור: הטבת קרקע בשווי מיליונים, אולי בניגוד לחוק ובטוח בשוליו, לארגון עשיר מאוד המשפיע על סדר היום הציבורי בקריאות לשלטון החוק. המי"ד לא חולק על כך, הוא רק טוען שהוא לא עוסק בפעילות פוליטית ולכן החוק הרלוונטי לא חל עליו. נשאיר את הויכוח על מה פוליטי בצד, ברור שיש כאן סיפור עם הרבה פוטנציאל.
הוכחות? ראי מאמריי על נתניהו, בנט ולפיד, ראי מה כתבו במידה על ההסדר השבוע, בדיוק היום העלינו קריקטורה שצוחקת על הבית היהודי, וכו'. באמת לא חסר… אנחנו… מבקרים את הימין יותר ממה שעיתונות המיינסטרים מבקרת את השמאל.
תזכורת: על העברת ד"ר גלעד נתן מתפקידו. בינואר נכתב על הצעת החוקה חוק בהסכמה של המכון. בתחילת מאי על חשש המכון ממשאל עם. באמצע מאי נכתב על יחסי צה"ל והמכון ועכשיו על הקרקעות. מעט אובססיבי, לא?
אור במיילבק על דברי דרור אידר.
בחסות מילים קונצנזואליות דוגמת "ישראלי" ו"יהדות", מנסים להפוך עיתון פרטי שנוי במחלוקת למוסד לאומי בצד מוסדות הלאום הכלליים. ייאמר ברורות: אין בעיה להקים עיתון ימני בעל אג'נדה או ביטאון מפלגתי ולנסות להשפיע על מוסדות השלטון בישראל. כך פועלים עיתונים מזרמים פוליטיים שונים בכל מדינות המערב. הבעיה מתחילה כשמישהו חושב שהביטאון המפלגתי שהקים הוא עיתון חופשי ואמיתי והשקפת עולמו היא חזות הכל ואין בלתה… העורך והמו"ל הם אנשי נתניהו… המו"ל, שלדון אדלסון תרם ב-1996 למסע הבחירות שלו. כמעט כל הצעות החוק ואנשי הציבור שאנשי העיתון התנגדו להן היו הצעות חוק נתניהו התנגד להן או מטעם סיעות אופוזיציה. הן הוגדרו על ידיהם כ"מסוכנות למדינה היהודית" או "עוכרות ישראל". העיתון פעיל… כדי ליצור "מודעוּת ציבורית לאיומים שטומנים בחובם המורדים בראש הממשלה" וכן ל"חיזוק והפנמה של יסודות הפטריוטיות הישראלית". פטריוטיות ישראלית תעמולתית היא הגרסה השמרנית של המדינה הדמוקרטית, שלטון אבסולוטי נאור, יש כללים העומדים מעל לזכויות האדם, ואנחנו נקבע אותם. החבורה הזאת מתייחסת לתקשורת חופשית כאל המלצה בלבד. יתרה מזו, פעילות העיתון בעד נתניהו באופן בלתי מסויג, היא עצמה מעשה פוליטי.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אישתון, שעל פי הטבלה שהציב הצליח לגייס (כמעט את כל) התמיכה הכלכלית של קוראיו לפי חישוב סבוך שמעבר להבנתי, מה שאומר שהבלוג שלו לא ייסגר, בפוסט חדש על הפסיקה בעניין חקירת מוחמד א-דורה, "שאף אחד לא מספר לכם עליה".
כמה פעמים בשבוע אני נתקלת בסטטוס בפייסבוק, או ב"פוסט", כמו שקוראים לו כותביו, בו הכותב/ת שואל את החברים בקול רם: "האם לפתוח בלוג כדי לרכז את כל יצירותיי?" התשובות בדרך כלל נמצאות במנעד שבין "בלוגים זה פאסה" ל"ברור, כמובן, בטח".
המסקנה שלי מהרבה שנות בלוגינג ופייסבוק היא שפייסבוק לא תצליח, ואולי גם לא רוצה בכך, להתגבר על הכאוס העצום שבה. המספר האינסופי של האנשים, האופן השרירותי בו המשוטטים נתקלים בדברים, כלומר בטקסטים או באנשים המעניינים אותם היא כל כך מתסכלת, ממש כמו להסתובב בחלל, מחוץ לכוח המשיכה, ולראות את כל החפצים השמיימיים מעשי ידי אדם, כל הג'אנק, מסתובב שם חופשי ללא מטרה. תגידו, אבל בשביל מה יש רשימת חברים ונעקבים? ובכן לא, זה לא מספיק כדי לפזר את הערפל ואת ההיתקלות הרנדומלית בפרטים מעניינים, וזה בהנחה שאינכם מבלים שם את חייכם. התשובה שלי ל"איפה לכתוב כדי שאפשר יהיה להגיע אליך וכדי ליצור לעצמך קהל קבוע" היא, כמובן שבבלוג. איפה, איך, מה, זה כבר תלוי בטעם האישי ובהעדפות אלו ואחרות, ולא אכנס לכך עכשיו.
קטע מארץ נהדרת מתחילת 2011. כלום לא השתנה. כלום.
http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=e0afb3268761e210VgnVCM2000002a0c10acRCRD&videoChannelId=84ead6315f51e210VgnVCM2000002a0c10acRCRD&galleryChannelId=e0afb3268761e210VgnVCM2000002a0c10acRCRD&showlogo=-1
לאור מרמרת המגיבים בוטל הדיווח היומי על התגובות האהודות. תסתדרו בלעדי.
תיק שורטן על תיק תקשורת.
מישהו שאני לא מכירה (או שכן, אין לי עניין לנבור באיי פי של כותב התגובה ולהתחיל לחפש את עברו) מתלונן למה לא כתבתי על דניאל עוז בעל הנטיות הפדופיליות. והתשובה: כי לא כל סטטוס בפייסבוק מעניין אותי, כי אני לא מפשפשת בכל אירוע פייסבוק שהוא, וכן, כבר ביום הראשון קיבלתי על כך חומר מפורט.
לפעמים משהו כן מעניין אותי, אבל פשוט אין לי מה להגיד על כך, כי כבר נכתבו עשר דעות דומות לדעתי. אז בשביל מה?
לפני פיזור
בחזרה לקיטש בפסקול הקריאה. הכל תלוי במצברוח עמו אני קמה, או בשעה. נניח אם זה בשעה בה מזג האוויר צונן ונעים, ויפו דוממת.
להתראות בחוות רונית הערב, בחתונה של ח"כ ציפי חוטובלי (או סגנית השר [איזה? התחבורה], כמדווח במעריב). רה"מ לא יהיה, כדי לא להכביד בסידורי אבטחה. אבל אולי שמעון שיפר כן.
וזו המכונית המגויסת מהכותרת, לתוהים, אם כי נדמה לי שאין פה תוהים.
ולווט אנדרגראונד 
שילוב של המכונית המגויסת והשוטר ישעיהו בשבדיה – הנחיות לשוטר השבדי:
1. בראותך מכונית בוערת, אל תתערב. שאף לעשות מעט ככל האפשר.
2. אם האש לא מתפשטת, תן לרכב להשרף. כך תצמצם את הסיכון שייזרקו עליך אבנים.
3. אם שרידי הבעירה עומדים במקום אסור, אל תשכח למלא דו"ח חנייה
http://www.friatider.se/parking-tickets-issued-on-wrecks-while-stockholm-burns
אהבתיאהבתי
האם אין כאן הזדמנות לידידיה הגבעוליים של ולווט לחזור למולדתם ולכסח שם שוטרים במקום לחטוף כאן ממג"בניקים לא נחמדים בבילעין?
אהבתיאהבתי
גם אנחנו היינו בקונצרט ונהנינו מכל רגע. איזה כיף שאפשר להוציא אצבע משולשת לזבלנים שמקופחותם אומנותם ולהגיד להם – תלמדו!
אהבתיאהבתי
זבלנים המקופחים אך מה יפים בעיני דברי הכתב שחשף לשון מהבילה וחומה:
עיתונות המיצה.
אהבתיאהבתי
אור צודק במיילבק, אבל יורה לעצמו ברגל.
הוא למעשה משווה את ההטייה הפוליטית של ישראל היום להטייה הפוליטית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בימים בהם המי"ד טוען שהוא בכלל לא פוליטי ולכן זכאי לקרקע בקריית הלאום.
כשאני שומע את השיר של מאסיב אטאק זולגת לי על האש דמעת געגוע להאוס.
אהבתיאהבתי
אולי הוא צודק, אבל אותה הבעיה קיימת בכל עיתון. מה? ידיעות הוא "עיתון חופשי ואמיתי והשקפת עולמו היא חזות הכל ואין בלתה"? מעריב? הארץ? כל העיתונים הממוסדים מקדמים ואף יוצרים אג'נדה, ומנסים לעשות זא באמתלה של עיתונות נטולת פניות. בעלי אינטרסים משתשים כבר שנים בעיתונות העומדת לרשותם כדי לקבוע לנו מה לחשוב.
אהבתיאהבתי
טוקבקיסטים מחוסנים מהכשל הזה (כל עוד הם נאורים) וחושבים שדיעות האחר לא ראויות בכלל בכלל.
אהבתיאהבתי
לפני שאני פוסל את דבריך, אני מנסה להבין למה בדיוק התכוונת
אהבתיאהבתי
האדומים שקיבלה מישהי מסבירים פנים וכוונות.
אהבתיאהבתי
הארץ, מעריב ומקור ראשון בעלי אג'נדה ואינם מושלמים (רחוקים מזה), אבל הם לא מלאי אינטרסים כמו ידיעות וישראל היום.
השאלה היא גם באיזה עיתון יגנזו תחקיר, ויותר מכך – באיזה עיתון כלל לא יהיה תחקיר לגנוז.
"העולם הזה" היה עיתון מפלגתי בחלק מקיומו, וכך גם "דבר"; האם עולה בדעתך להשוות אותם ל"ישראל היום"?
אהבתיאהבתי
עיתון חופשי זה דבר לא קיים. לפחות לא בארץ. העיתונות החופשית, או חופשית יחסית, נוצרת בגלל שבעלי אינטרסים שונים ומנוגדים יכולים להחזיק או לנהל עיתון. האינטרסים יכולים להיות פוליטיים, כספיים או אידיאולוגיים, העיתונים בכל מקרה לוקים במחלה שציינת של קביעת הכללים לקוראים. לא ברור לי איך אפשרי לכמת את האינטרסים האלו.
מהמשפט הזה משתמע שעצם המעשה הפוליטי הוא דבר רע. הארץ לא עושה מעשה פוליטי? אולי לא מריצים שם מועמד ספציפי, אבל בהחלט אומרים לנו מה טוב ומה רע, ולמי לא להצביע.
אהבתיאהבתי
בן כספית בכתבה על בעיית המסתננים בדרום ת"א ואני הייתי צריך לקרוא פעמיים כדי לבדוק שזה באמת חתום על ידי בן כספית.
זה ממש ארוך והוא תוקף בו את השמאל הישראל, אתהארץ ואת היועץ המשפטי לממשלה ואף בין השורות אני קורא מחמאה לביבי.
לא הייתי מאמין. ואני תמיד חשבתי עליו כמישהו שיושב בצד של הארץ.
אני מוכן לחשוב מעכשיו פעמיים אבל אני חושב שהוא עדיין פוץ.
אהבתיאהבתי
גלעד שליט, נכי צה"ל, כושים בתל אביב …. פוליצר בדרך.
אהבתיאהבתי
אני מאחל לציפי חוטובלי ובנזוגה תאונה חזיתית עם עירת לינור ונער גבעות מזדמן ואחר כך אשפוז בכפייה
אהבתיאהבתי
לידיעת עיתון "הארץ" – מרירות עושה קמטים: חיים לוינסון ממש נחמץ מהחתונה הקרובה. הוא מתחיל את הכתבה הקטנונית שלו בביקורת פולנית בריאה על הכלה שככה איחרה להתחתן: "סוף סוף זה יקרה: אחרי אלפי תפילות, מאות דייטים, 34 שנות חיים…". בהמשך, הוא חושש שמא מתנות החתונה יהוו שוחד וחנופה לכלה המאושרת. כמובן שהוא פנה ללשכת היועץ המשפטי והתריע על האסון הנורא בפתח (עירבוב הון ושילטון בחוות רונית). לבסוף, במאמץ רב הוא מתגבר על עצמו וחותם ב "שיהיה במזל". http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2020368
אהבתיאהבתי
בניגוד לכל לעולם ולכל התקשורת בעולם ובארץ ,בעיתון"לאנשים חושבים" החליטו שהטרור וההתפרעויות באירופה לא נעשים על ידי מוסלמים
זה מה שנהדר בפוליטקלי קורקט,אתה יכול לעמוד מול גופה מדממת ובמצח נחושה להכחיש את קייומה,ועוד להחשב שפוי ונאור
דת הפוליטקלי קורקט לא רואה את דת משה וישו ממטר
הנה קישור לאחד המאמינים המצוינים אנשיל פפר
http://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.2030458
אהבתיאהבתי
הפוליטיקלי קורקט המסורתי נאמר כמעט בלחש, בהבעת "תתקרב אחשלו לא נעים ככה". משתמו ימי העובדות וההגיון עבר הפוליטקלי קורקט למקפצה והפך לביטוי שופוני מחוסן אמת שמארגן לדוברו קשרים, כנסים ופרנסה לרוב ועל כן יקרא שמו בישראל- פוליטיקלי קורבט.
אהבתיאהבתי
חבל שדר' ברוש משתמשת בטיעון פמניסטי מופרך לתקלה (אחרי הכל ליפקין שחק הספידה את בעלה).
מלבד הפוסט מורטם שלך, אפשר להשתעשע בעור הרבה כותרות מקבריות לסיפור.
ולגבי גניזה אחרת, אם תפעלי לפי מרמרות של מגיבים תהי עייפה.
טמבלר יכול היה להיות פתרון בין בלוג לפייס, אך ישראלים הפסיקו לאמץ חידושים בט' עוד מימי הרחת הטיפקס בתיכון.
אהבתיאהבתי
קצת פאדיחות.
גבי גולדמן זאת בחורה. בהמשך המסמך כן כתוב "גב' גבריאלה גולדמן", אבל הדף הפותח כתוב "מר גבי גולדמן"
אהבתיאהבתי
http://www.local.co.il/akko/105900/article.htm
באוקטובר 2010 נער מופרע רצח אישה. הוא נהג על קטנוע ללא רישיון, ללא טסט, ללא ביטוח, ללא קסדה, הרכיב נוסעת נוספת (קטינה) בניגוד לתנאי הרישיון, והחמור מכל: לא ציית לתמרור "אין כניסה" ונכנס לשטח טיילת נהריה (המיועדת להולכי רגל בלבד) ורצח את סופיה ליין ז"ל. סופיה, אישה חפה מפשע, שטיילה ליד חוף הים עם בעלה, נדרסה למוות. הבוקר הוא קיבל את גזר הדין הבא: רק 8 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי ופסילת רישיון ל-7 שנים. הסדר הטיעון היה על גרימת מוות ברשלנות. הצעיר לא הביע כל חרטה ולא התנצל על הריגת האישה. עצוב ומזעזע נורא שזה העונש שמקבלים במדינתנו על פשע כזה. אפילו לא שנה מאסר!!!! העו"ד של אדם שפס (היום בן 20) אמר שמדובר באדם שכל החיים לפניו, אבל מה לגבי המשפחה שהרס?!? בעלה אלמן, בנה יתום. מערכת המשפט בישראל פשוט מגוחכת. אפס הרתעה וזילות בחיי אדם. הגוף זועם והלב כואב.
אהבתיאהבתי
סלבה ליין התראיין אצל יעל דן ב"עושים צהריים" גל"צ: "זה לא ייתכן. המקרה שלנו הוא לא מקרה קלאסי של תאונת דרכים, אלא של ביריונות טהורה. אותו בחור נכנס באין כניסה, ללא ביטוח, בלי קסדה, הרכיב איתו בחורה נוספת – כל זה בניגוד לחוק – והתוצאה היא שהוא דרס למוות את אימא שלי" … "שמענו בחדשות לראשונה שמדובר בהסדר טיעון… לא היינו מוכנים לזה". לראיון המלא (לצד פרשנותו של המשפטן פרופ' עמנואל גרוס): http://glz.co.il/1064-18851-HE/Galatz.aspx
אהבתיאהבתי
גם במדרון יפו, טיילת להולכי רגל בלבד משייטים קטנועים לרוב. האסון הבא בדרך.
אהבתיאהבתי
למקום נשלחים תלמידים ישמעאלים ממערכת החינוך הציונית בכוונה תחילה. דורא הדו גלגלי יקרא שם האסון.
אהבתיאהבתי
היום בגלי צה"ל, המילה האחרונה, עירית לינור: "הנשיא (פרס) הוא לא ראש מדינת ישראל".
חבל שהיא לא יודעת שהגדרת הנשיא בדמוקרטיה פרלמנטרית בכלל ובישראל בפרט היא "ראש מדינת ישראל"; וראש הממשלה הוא, ובכן, ראש הממשלה. זאת מבלי להיכנס לשאלה האם התבטאותו צודקת, הוגנת או נכונה.
אהבתיאהבתי
מה שהיא אמרה זה שאף אחד לא בחר אותו לייצג את מדיניות ישראל ,לזה יש בחירות, והוא ….לא נבחר!
לנשיא בישראל אין תפקידים ביצועיים,רק יצוגיים!
שימון ממציא נשיאות שלא הייתה מעולם.
אילולא וויצמן שחיפשו לו תיק,לא היה בישראל נשיא.
אין לזה דוגמא בשום ארץ אחרת.
אהבתיאהבתי
איטליה, גרמניה, אוסטריה קופצות מיד, יש עוד.
אהבתיאהבתי
נכון, כולם מכירים את השימון הגרמני והאיטלקי והאוסטרי. ובכלל, מקובל נפוץ וראוי שבעלי תפקידים ציבוריים שאינם נבחרי ציבור ומשמשים יקבלו החלטות גדולות. נניח שגריר ישראל בצ'ילה – מכריז שיבוא הבשר הקפוא מופסק כי הוא בעניין של טרונצ'ו.
אהבתיאהבתי
החבר'ה שלי לא ייסעו לפולין, גם אם בית הספר שלהם יעשה שמיניות באוויר. איך אמרו בגטו? על גופתי המתה
אהבתיאהבתי
תוהה מה התחיל קודם הערסיות הימתיכונית או צברינו המחוספסים שהיו גאוות הישוב. החבר׳ה שהלכו לברלין לראות ביונסה באמת חשבו שהתנהגות צברית/ערסית זה מקובל.
אהבתיאהבתי
מאיפיה אתה יודע? (1. איך הם התנהגו, 2. מה הם חשבו)
אהבתיאהבתי
אה. אלמנטרי ידידי. בטוקבקים ישראלית שחזתה במחזה מספרת על הדחיפות. איפה אתה חי? אל תאמין לערסיאדה הישראלית בשיט. לא ראית אותם בהודו או בצ׳ילה. שם השגרירות מתחננת בפניהם להתנהגות תרבותית כי המקומיים מאבדים סבלנות.
http://www.israelhayom.co.il/article/90207
אהבתיאהבתי
הטוקבק שאליו התכוונת(?) אינו חד משמעי ולא ברור לי אם היא הייתה במקום האירוע או "גם הייתי בגרמניה והם היו נחמדים".
כך או כך, ברור שאתה וגם היא לא יכולים לדעת מה הם חשבו.
אהבתיאהבתי
וזה בהנחה שהם אכן חשבו
אהבתיאהבתי
כמה מילים על מתמטיקה של דוסים:
הביינישים משרתים בפועל 16 חודשים, אבל אלו 16 חודשים מתוך 60, כך שבנוסף לקיצור השרות הסדיר ב20 חודשים הם גם חוסכים שתי שנות מילואים. רוב הביינישים הם חיילים טובים וצדיקים קטנים והם יישמחו לשרת יותר בצבא על חשבון הישיבה. אלא שישיבת הסדר זהו עסק כלכלי שנותן פרנסה טובה לאנשי המזרחי. אילו היו מציעים להם פיצוי כספי על הארכת השרות של הביינישים לא היה נשמע ציוץ. איפה בן גוריון שנתן להם בנק?
אהבתיאהבתי
מגעילים. פשוט, מגעילים המיטיבים לצקצק בשלונם ולהסב עיניים לשמים בצדקנות מוגזמת. בואו נחשוב כמה מהם מתפרנסים מהשליטה בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים
אהבתיאהבתי
מסכים במאה אחוז! האסטרונאוטים של אפולו 11 שכבשו בצעד גס את אדמת פלסטין של למעלה- גם קיבלו שכר מוגזם ומיותר. אם היו מבקשים מהם יפה היו טסים בחינם אפילו לצדק רק בגלל הנקודה ההיסטורית. הזיכרון מתעתע במי שמסכים להכנע. עובדה שלא שמעת על הבעיות שחווים האשורים עד עצם היום הזה.
אהבתיאהבתי
ח"ז, תיקון קטן:
ביינישים עושים מילואים כרגיל תוך כדי לימודיהם בישיבה.
כלומר, לא חוסכים שום שנתיים.
אהבתיאהבתי
שמע סיפור:
חייל צעיר השתחרר משרות סדיר בשנה שלפני עמוד ענן. הוא שרת באותו הגדוד שבו שרת בשעתו חייל זקן. בפלוגה שלו היתה גם מחלקה של ביינישים. לאחר שהשתחרר שובץ בחטיבת מילואים וזכה בצו 8 כשפרץ עמוד ענן. שניים מהביינישים, שהם כיום חברים טובים שלו, שמעו שמגייסים את חברם לפלוגה והם נשארים ליהרג באוהלה של תורה. בהבינם את גודל הפאדיחה הפכו שמיים וארץ כדי להכנס מתחת לאלונקה ואף הצליחו להשתבץ ולהתגייס. איני יודע מה קרה עם שאר חברי אותה מחלקה.
אהבתיאהבתי
תשמע, אני לא יודע מאיפה הסיפור הזה,
אבל זו פשוט לא המציאות. אתה מוזמן לברר.
אהבתיאהבתי
"המכונית המגויסת"V!
ה"מכונית המגוססת" כבר היה מוגזם…
אין עצוב ממני על כישלון של יזמים, משקיעים, בעלי חזון שנכשלים….
גם דנקנר.
אהבתיאהבתי
מצטער, החזון לא משהו. אם היה מצליח היית כבול למונופול שלא ברא השימון.
אהבתיאהבתי
חבל כי החזון היה משו-משו. אם היה מצליח, היית נהנה מהיצע אדיר של אפשרויות תחזוקה וטעינה וכל הזמן הזה היית נוסע כמעט חינם וקורע את אורכו ורוחבו של התזרח המיכון החדש שברא שימון. 😯
אהבתיאהבתי
אני לא רואה קשר בין הכתבה בעיתון הארץ על "מידה" וד"ר נתן לבין המכון הישראלי לדמוקרטיה. בניכוי הקישור הזה, נשארנו עם ארבע הפניות בחמישה חודשים – פחות מאחת לחודש. אובססיה? לא נראה לי.
אפשר להשוות, לשם דוגמה, לכמות האזכורים השליליים של אחד, יאיר לפיד, בבלוג ביקורת תקשורת מוביל בארצנו. בשנה האחרונה מדובר על לפחות פעם בשבוע, לרוב יותר. כבר נטען יותר מפעם אחת שבעלת הבלוג אובססיבית בנושא, טענה אותה הכחישה מכל וכל. גמל ודבשתו? או אולי, כפי שלפיד מצדיק בכל פעם את הביקורת השלילית עליו, כך גם המכון הישראלי לדמוקרטיה?
אהבתיאהבתי
שלוש כתבות בחודש שעוד לא נגמר זה אובססיבי? ממש לא! צודק.
אהבתיאהבתי
לא מבין את השליליות.
אישתון למשל הרבה יותר אובססיבי מהם, לא זוכר שכינית אותו כך.
מה רע בעיתונות (אם אפשר לקרוא לזה כך) שמטפלת בצורה יסודית בנושא מסויים שהיא הציפה לאחר שאף אחד לא עוסק בו?
אהבתיאהבתי
השליליות היא כנראה בגלל שהכותבת רגישה יותר לאתרים עם נטיה ימנית בדיוק כמו שאתרים עם נטיה ימנית רגישים יותר לגופים עם נטיה שמאלית.
ולווט אומרת:
אבל ניסוח נכון יותר הוא "שמאל וימין". אובייקטיביות היא לא תכונה אנושית.
אהבתיאהבתי
אם מישהו יודע על עצומה כלשהי נגד הדחתו של נהרי, אודה על הקישור.
אהבתיאהבתי
נהרי הוא אחד הטובים ביותר . הוא מגיש ידען, מעניין, רהוט ואינטליגנטי. כנאה שברשות השידור אין מקום לכאלה והם שוקדים על הדחת המוכשרים.
אהבתיאהבתי
כמה שאנחנו מוסתים, אולי זה בגלל המסעות של התיכוניסטים לפולין, אבל הנוער התחרפן. חברה ישראלים דחפו ברלינאים מנומסים לראש התור. אחה ענו עליהם בקריאות אנטישמיות.
http://www.israelhayom.co.il/article/90207
רץ לקרא את 300 הטוקבקים של גידון לוי
אהבתיאהבתי