דו"ח חודשי מאי

הלו גייז & דולז

פסקול קריאה – Amy WinehouseBack to black

בסכמי את מאי המופז המסתיים בעוד שעות אחדות, כשפנינו ליוני השרבי, ברצוני להתייחס לשני נושאים חשובים.

האחד, התשלום לבלוג, אותו אני רואה כשכר עבודה לכל דבר ועניין, ומתייחסת אליו בהתאם, לפי כל פקודת חוק שהיא.
מה שמציק לי זה כינויים שונים לתשלום ע"י עמיתיי, שגם הם נוטים כעת להתפרנס לשאוף לתמורה כספית על הכתיבה בבלוג שלהם. אחד מהם הוא אישתון, שגייס בחודש האחרון מנויים לשנה שלמה לפחות, ועמם סכום שיאפשר לו לחיות בכבוד יחסי (ואף יותר מכפי שרצה). אל תשאלו אותי כמה, שאלו אותו. וכך אישתון מנסח את התשלום לבלוג שלו:

אישתון הוא בלוג המבוסס על תשלומים מבחירה של קוראיו…

וכי מה, בשלמי על עגבנייה אדמונית אני לא משלמת מבחירה? כל תשלום הוא תשלום מבחירה. ההבדל ביני ובינו ועוד כמה אנשים שאזכיר מיד לבין אותה עגבנייה עוגבנית הוא, שאת העגבניה אני לא יכולה לאכול מבלי לשלם עליה, ואילו את התכנים שלו ושלי אפשר לצרוך מבלי להכאיב לארנק כלל.

טל שניידר, בעלת הפלוג, כותבת:

הפלוג הוא בלוג עצמאי * אפשר להשתתף במימון העיתונות העצמאית * הכסף יסייע אף לקידום ופיתוח הפלוג.

נעמה כרמי כותבת בקרוא וכתוב:

וזאת התרומה.

יוסי גורביץ בהחברים של ג'ורג':

תרומה | הבעת רצון טוב ותמיכה.

עידן לנדו בלא למות טיפש:

הקץ לניצול: למה התקנתי כפתור Donate

ומה אני כותבת (בצד ימין למעלה)? במפורש:

ולווט הוא בלוג עצמאי * רק הקוראים קובעים את שכרי

לעניות דעתי הבלתי קובעת אי אפשר להשתמש במילה תרומה בהקשרנו. בתחילת דרכי בפייפל שורבבה, אאל"ט, המילה תרומה, ואולי donation לאחד הניסוחים שלי. אולי אפילו בעמוד פנימי, או מה. תוך זמן קצר קיבלתי מכתב מפייפל שעלי לשנות את הניסוח. קשה לי להאמין שפייפל התעניין בניסוחים שלי, יותר סביר שאחד מאוהביי פנה לרשויות כדי להתלונן, אבל בסדר, מקובל עלי לחלוטין.

ודאי יש עוד ניסוחים שונים ומשונים, אבל אני אומרת, חברים, קראו לילד בשמו. אין שום סיבה להצטעצע בניסוחים. כולנו משלמים מס הכנסה ומע"מ, אז די לכיבוס.
ואם כבר מע"מ: ב-2 ביוני, כלומר מוצ"ש בחצות, הוא עולה ל-18%, משמע על כל עשרה ש' מכם אני משלמת אחוז אחד נוסף. כן, בסוף השנה מתקזזים (למעשה באמצע השנה שלאחר מכן), אבל עוד חזון למועד.

[אני מתייחסת בפוסט זה לאנשים פרטיים המנהלים את המערכת שלהם לבדם, לא לאתרים "עצמאיים" הניזונים מתמיכות וקרנות ועמותות ומוסדות וארגונים, ששם הפרוצדורות אחרות לגמרי, אני לא בקיאה בהן ולא נכנסת לפינות האלו.]

העניין השני הוא סכומי המנוי על עיתונים. שוב, מדובר בהוצאות ישירות של הבלוג ואני מתחשבנת עליהן עם הרשויות, אבל אני רוצה להביא את המספרים המעודכנים:
על ידיעות אני משלמת 142 ש' בחודש
על הארץ 243 ש'
על גלובס 83.87 ש'
על מעריב 129 ש'
על סופהשבוע 39 ש'

עכשיו מה, קיבלתי השבוע מכתב מהארץ (שנשלח ב-8 במאי והגיע אלי ב-29 בחודש), שביולי תמה "ההטבה המיוחדת" שלי ומעתה אשלם 270 ש' בחודש. ובכן, הארץ יהיה הראשון, חשבתי לי. מיולי אוותר על עיתון הנייר, ואשתמש רק באתר הדיגיטלי. 270 ש' בחודש? וכי מה? זהב טהור יש שם? אולי זו הכוונה של קונצרן שוקן, לסלק אותנו מהפרינט, עד שיוכל לחסל את מוצר הנייר לגמרי?
התקשרתי למח' מנויים ואמרתי שאני עוזבת. המוקדנית החלה לשדלני שלא יעלו לי את המחיר, שישמרו על הקיים, ושיעניקו לי שבועיים חינם בחודש הבא. טעיתי לגמרי, לא? אם שוקן כן רוצה לשמר אנשים כמוני, בשביל מה לנהל איתי את ריקוד המלמלות הזה? אני באמת לא האדם לניהולי מו"מ, אני, אומרים לי "לא", אני הולכת. אומרים לי מחיר שאני לא יכולה לעמוד בו, אני אומרת ביי. אולי ייחסך ממני הריקוד? אני לא רקדנית. לא רקדתי שנייה מימיי.

תודה על שאתם טסים ולווט אנדרגראונד.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

25 תגובות על דו"ח חודשי מאי

  1. שועלן הגיב:

    אבל לא לעבור רק לדיגיטל?
    נייר זה מותרות.

    אהבתי

  2. עטרה הגיב:

    גם עלי ה-240 ומשהו היה כבד, אבל פתע התקשרו מהארץ לפני כמה חודשים והציעו מנוי על דה-מרקר החודשי (שאנחנו בקושי פותחים) תמורת 19.90, ובעודי מסרבת בנימוס הסבירה המוקדנית שחצי שנה ראשונה חינם, ובמקביל יוזל המנוי על הארץ ל-210 ש"ח (משהו כזה, לא זוכרת כרגע) כשבאפשרותי לבטל את המנוי על דה-מרקר בכל עת (אוטוטו נגמרת החצי שנה ונבטל) בלי שמחיר המנוי יעלה. כך שבפועל הוזילו לי את המנוי בשיעור ניכר תמורת תוספת נייר, הליך הזוי אבל קיבלתיו בברכה. אילו העלו לי כמו לך, בלב כבד הייתי מוותרת על המנוי.

    אהבתי

  3. ShulamiD הגיב:

    אכן זו לא תרומה אלא תמורה בעבור המידע שאת מספקת.

    אהבתי

  4. Eishton הגיב:

    "אחד מהם הוא אישתון, שגייס בחודש האחרון מנויים לשנה שלמה לפחות, ועמם סכום שיאפשר לו לחיות בכבוד יחסי (ואף יותר מכפי שרצה)."

    היעד השתנה במהלך קמפיין המימון. כל המשלמים עד אותה נקודה קיבלו מייל שמסביר כי הורדתי את הרף וה-104% שהושגו הם מאותו רף חדש ונמוך משמעותית (באותו זמן בכלל לא חשבתי שאגיע גם ליעד הנמוך וביקשתי את אישורם להמשיך לכתוב למרות שלא אגיע ליעד – היות והבטחתי להחזיר את הכספים אם לא אגיע ל-100%). במילים אחרות, הבלוג השיג גיוס חצי שנתי מלא או שנתי בהנחה שיהיו תשלומים מזדמנים (שזה בכל מקרה מדהים מבחינתי).

    "קשה לי להאמין שפייפל התעניין בניסוחים שלי, יותר סביר שאחד מאוהביי פנה לרשויות כדי להתלונן"

    היתה לי אותה הבעיה ואני יודע על עוד שני אנשים שחוו את אותה הפרוצדורה, כך שנראה לי שזה באמת הנוהל שלהם ולא איזו הלשנה.

    לא הבנתי כל כך את הבעיה עם הניסוח "תשלום מבחירה"? כמותך אני לא רואה זאת כתרומה אך מן הסתם זה גם לא תשלום רגיל.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מאחר שהסברתי על פני פסקה למה הניסוח "תשלום מבחירה" לא נכון בעיני, אני לא מוצאת טעם לחזור על כך.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        תשלום וולונטרי?

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מה הבעיה לכתוב שכר לעמלי? תהרוג אותי אם אני מבינה. הרי על זה הפוסט.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        באותה מידה שכר לעמל הוא מנדטורי.

        אהבתי

      • מעריבון הגיב:

        מסכים לגמרי עם אישתון, ולא מבין לחלוטין את ההתקטננות הזאת לגבי הניסוח על גבי פוסט שלם (כמעט).
        שכר או תרומה? הנוסח כל כך משנה? הכוונה הרי ברורה.
        אם כל דבר זה "שכר לעמל" למה בכל האתרים בעולם המונח הוא "לתרום"? הרי זה ברור שזו כסף עבור עמל / הוצאות.
        אז מה פתאום הקטנוניות הזאת?

        ולגבי התגובה שלך לאישתון על הבחירות, הרי את סותרת את עצמך. את אומרת שכל דבר זה בחירה – גם לקנות עגבניה.
        וכשאת כותבת "רק הקוראים קובעים את שכרי", את מתכוונת "מבחירה". כמובן.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        על מה אתה מסכים איתו? הרי הוא מסכים איתי, שזו לא תרומה:)
        ואם אתה לא רואה את ההבדל בין שכר לתרומה, נו, קצרה ידי מלהושיע.
        ככל הנראה שב"צ תורם לכם מדי חודש, או שאתם תורמים לו, זה די מבלבל מה שקורה אצלכם.

        אהבתי

    • שועלן הגיב:

      הבטחת לא לקחת כסף אם לא תעמוד ביעד, ראית שאתה לא עומד ביעד, אז הורדת אותו משמעותית.
      מה רצית שיגידו אנשים שכבר הסכימו לתת לך כסף? לא?
      זאת פוליטיקה חדשה מבית היוצר של יאיר לפיד ואלדד יניב.

      אישית, אני לא מבין למה צריך מלכתחילה לשים רף שאם לא תעבור אותו תחזיר את הכסף. זה לא שאתה צריך X כסף שאם לא תעבור אותו לא תוכל לממש את הפרוייקט. אתה בכל מקרה היית ממשיך לכתוב (ועובדה שהורדת את הרף והמשכת לכתוב).

      אהבתי

      • Eishton הגיב:

        אני מבין מדוע אתה חושב כך, אבל זה לא המצב. גם בגלל הבלוג אבל בעיקר באשמתי אני נמצא בחובות כרגע שאין ביכולתי לשלם. הצלחתי לשכנע את המשפחה שלי שאם אגיע ליעד מסויים, הם יעזרו לי ביתרה (זאת לאחר שעזרו לי משמעותית עוד לפני כן). לא הגעתי ליעד הזה ולכן נאלצתי להגדיל את העזרה מהמשפחה. אפשר לומר שבמימו שהושג אני מומן כרגע ע"י הקוראים וע"י המשפחה שלי. אישית, כל הסיטואציה מביכה אותי ואני באופן כללי לא רגיל לבקש כסף. אבל כאשר התחייבתי להחזיר את הכספים, לא היה רגע אחד בודד, בו חשבתי להוריד את היעד מבלי לשאול ראשית את האנשים ששילמו.

        "אני לא מבין למה צריך מלכתחילה לשים רף שאם לא תעבור אותו תחזיר את הכסף. "

        זה נוהל סטנדרטי בפרויקטים למימון. אני חושב שמקורו הוא בכדי להראות שאתה לא מנסה לאסוף כספים ולברוחץ לכן אתרי מימוןם אינם מחייבים את כרטיסי האשראי עד אשר היעד מושג והתוצר שהובטח בהכרח יגיע. האם היעד שלי הושג? לא. האם התוצר שהובטח יגיע? כן. האם, אם כך, שיקרתי כשהגדרתי את היעד הראשוני? לא. השלמתי אותו דרך המשפחה ואני מצטמצם עכשיו בצורה דרסטית.

        אבהיר זאת בצורה אחרת: אם אי פעם יהיה לי בית ומספיק כסף לאוכל והדברים הבסיסיים הנדרשים לאדם, לא אבקש לעולם כסף בעבור הכתיבה בבלוג.

        "אתה בכל מקרה היית ממשיך לכתוב"

        לא. כמו שהסברתי השלמתי בדרכים אחרות (ואני עדיין תלוי בתשלומים מזדמנים). אבל בלי קשר, בשלב שהגעתי אליו ופניתי לקוראים, החלטתי להמשיך לאחר שבדקתי שיש לי עזרה מכיוונים אחרים. אם לא היתה לי עזרה ולא הייתי משיג עוד מימון, לא הייתי ממשיך. טוב זאת אולי הגזמה. לא אשקר. אני אוהב לכתוב וכנראה שהייתי כותב פוסט אחד בחודש או משהו בסגנון. אבל לא הייתי ממשיך באופן בו אני כותב כעת.

        אתה יודע מה? אני לא באמת משוכנע שלא הייתי ממשיך. גרתי בעבר בחורים מגעילים לצד חיות ונרקומנים ויתכן והייתי בוחר לעשות זאת שוב ולא לחזור לעיסוקים חלולים קודמים. אבל אני לא חושב שאם בחרתי יעד שמכסה את השכירות והחשבונות שלי, חרגתי מגבול הטעם הטוב. וגם אם הייתי ממשיך בתנאים לא תנאים, אין זה אומר כי אני מאמין שעבודתי לא ראויה לקורת גג והוצאות מינמליות. אם לא היו לי החובות, הייתי מסתפק בפחות וזה לגיטימי לומר שאני אשם בחובות שלי ואינני מתחמק בכך. כתבתי על כך כשביקשתי תשלומים ומי ששילם ידע כי הוא עוזר לי להתמודד עם הבנקים וכדומה. אני מקווה שעוד 5-6 שנים אסיים עם כל זה ואוכל להתקיים בפחות. כגישה כללית לחיים – אני משתדל (למרות שאינני מצליח עד כה) להתקיים מפחות.

        "זאת פוליטיקה חדשה מבית היוצר של יאיר לפיד ואלדד יניב."

        אתה צודק. יש בזה הטלת עומס על אנשים מבחינה מסוימת. אני יכול לומר לך שקיבלתי תגובות הפוכות לחלוטין. אנשים אמרו לי כי מבחינתם, גם אם אפסיק לכתוב, זהו תשלום בעבר עבודתי בעבר. אבל זה לא חשוב. אני מקבל את הטענה שלך שזה אכן עושה תרגיל אמוציונלי על המשלם. אין לי יותר מידי הסברים. נדחקתי לפינה. יכולתי לסגור את הבלוג, לבקש את רשותם של המשלמים לצמצם את היעד או לזייף כי הגעתי ליעד.

        לא רציתי לסגור את הבלוג (לאחר שבדקתי כי אני משיג השלמה מהמשפחה)
        לא היה רגע בו חשבתי לשקר למשלמים
        אז כן… נותרתי עם אופציה גרועה לעשות להם "ריגשי".

        אעתיק לך את המייל ששלחתי להם ואני לא יכול לומר מלבד שניסיתי לצמצם את מה שאתה (בצדק) מדבר עליו:

        "(המייל בלשון זכר אבל פונה גם לאלו שמופלות על ידי כך)

        שלום לכם,

        אם אתם קוראים את המייל הזה אתם מנויים של הבלוג או שבחרתם לשלם לאחרונה, כחלק מפרויקט המימון של הבלוג. ראשית תודה כמובן על התמיכה, אבל לא לשם כך אני פונה אליכם (לכך יהיה טקסט נפרד בבלוג).

        נכון לעכשיו מצב המימון הוא כ-86% מהיעד. בתחילת המימון קיוויתי לארבע ספרות גבוהות (לא כי זה מעניין אותי, אלא מבחינת צורך בלבד), אבל די במהרה תיקנתי את החישוב כך שישקף יעד ריאלי יותר של ארבע ספרות בינוניות (אל דאגה, זו לא פניה לסחיטה נוספת של כספים).
        העניין הוא שהפרויקט נגרר (חשבתי שהוא יסתיים מהר יותר) ולמרות שנותר כשבוע ליעד, בימים האחרונים קצב התשלומים ירד דרמטית, על גבול העצירה. בקצב הנוכחי, גם היעד המתוקן למטה, לא יושג. אבל כאשר שילמתם, נתתי התחייבות להחזיר את כספכם אם לא אגיע ליעד ולכן אני מבקש את אישורכם לחזור לכתוב כבר עכשיו ולהמשיך לכתוב גם אם לא אגיע ליעד. אני מקווה שבהמשך אצליח לחפות על זה עם עבודה אינטנסיבית או אמצא פתרונות אחרים, אבל נמאס לי מההמתנה הזאת והאצבעות רוצות לחזור למקלדת. כמו כן, לא נעים לי שהתשלומים כבר הועברו ואני "מתבטל".

        אם הדבר לא לגיטימי מבחינתכם (וזו זכותכם המלאה), אנא הגיבו למייל זה עם בקשה לביטולהחזר ואשלח לכם חזרה את כספכם, כפי שהתחייבתי מראש.
        אם אין לכם בעיה עם ההפרש, אז אתם יכולים פשוט להתעלם מהמייל הזה ובהנחה שלא יהיו יותר מידי החזריםביטולים, אני אחזור לפרסם עד הסופ"ש אני מקווה (צריך להניע את המנועים הטקסטואליים מחדש).

        תודה רבה לכם,

        אישתון."

        אהבתי

      • Eishton הגיב:

        דבר נוסף בכדי לחדד את הנקודה:

        לא אציין שמות, אך פנו אלי מספר עסקים וארגונים שונים (חברה שעוסקת בסקירה של התקשורת, אנשים שעוסקים בהרצאות בפילוסופיה, אמריקאי שרצה שאכתוב לו ספר ועוד) בהצעות להשלים לי את המימון בתמורה לפירסום, מוצר או שיווק שלהם בבלוג (בכל זאת, הבלוג מקבל אלפי עד עשרות אלפי כניסות לפוסט). סרבתי. אז אני אולי משחק עם המקורות הבלתי נעימים שלי למימון (משפחה לעומת יעד מול הקוראים), אבל בינתיים אני עוד לא משחק עם המקורות הבלתי לגיטימים (מבחינתי לפחות).

        אני לא יודע מה המילה של אדם שלא חושף את עצמו שווה, אבל אני מבטיח לך שלעולם לא אמשוך כספים שאין לי בהם צורך בסיסי.

        אהבתי

  5. אורן הגיב:

    אני חושב שעבר מספיק זמן בכדי לברר את הנחת הדעיכה (נדמה לי שהלל העלה אותה בזמנו).
    ההנחה שאחרי ההתלהבות הראשונית תהיה ירידה בנכונותם של הקוראים לשלם. האם קיים או מיתוס?

    אהבתי

  6. yaniv of tel-aviv הגיב:

    למה אני מנוי על וולווט: במקום פוסט אורח
    הייתי מפרסם את הטקסט הבא בכיף בתור פוסט אורח, אבל מדיניות המאחרת היא שאין פוסטים בשם בדוי, ואני לא יכול לכתוב בשמי האמתי, אז אסתפק בתגובה ארוכה מהרגיל.
    מזה קרוב לשנה אני מנוי על וולווט אנדרגראונד, בסכום צנוע למדי, מדי חודש בחודשו. לא תורם. מנוי.
    תרומה היא סכום חד פעמי שאדם נותן לאדם נזקק מתוך טוב לבו. בתורה כתוב על תרומה "ככל נדבת ידך", כלומר כמה שאתה רוצה וכמה שאתה מוכן לנדב באותו רגע. התרומה מביאה הקלה רגעית למצוקתו של הנזקק וגורמת לשביעות רצון של התורם שעשה מבחינתו את המעשה הטוב היומי. היהדות מקנה ערך גבוה למתן בסתר, אבל כיום התורמים הגדולים מעדיפים ששמם יינשא בגאון על לוחות מתכת מהודרים כדי שכולם ידעו איזה אנשים גדולים וחשובים הם שהם מסכימים להשפיע מעט מכספם הרב לטובת הכלל.
    המנוי שלי לוולווט הוא עניין אחר לגמרי. קודם כל לא מדובר באקט חד-פעמי, אלא במחויבות לתשלום חודשים. המחויבות שלי היא לא מתוך טוב לב, או מתוך אצילות נפש. היא שקולה כנגד המחויבות של הבלוג. יום-יום, שבעה ימים בשבוע ובחגי ישראל הבלתי נגמרים לפעמים מקפידה דבורית לפרסם פוסט ביקורת התקשורת. גם כשהיתה בחו"ל טרחה והכינה סקירות קצרות – כמיטב יכולתה.
    היא עומדת בסטנדרטים גבוהים ומתישים לא רק בכמות אלא גם באיכות: בדיקה של עובדות, ביקורתיות, הומור מהול בציניות, גם הומור עצמי כשצריך. סטנדרטים שאינם מובן מאליו כלל לעובדים שכירים ועצמאיים כאחד.
    המחויבות שלי לתשלום שקולה כנגד המחויבות שלה בניהול הבלוג. אני לא נותן כסף לאדם נזקק, כי אם רוכש שירות חיוני של ביקורת תקשורתית. ועוד משהו: מפת התקשורת כיום היא מפת אינטרסים. כל גופי התקשורת מוחזקים על-ידי גופים בעלי אינטרסים פוליטיים, מסחריים או שילוב של השניים. העיקרים שנפגעים ממצב זה הם אנחנו – צרכני התקשורת. אמנם רוב המגיבים בבלוג הם כאלה שהפרופיל הצרכני שלהם גבוה בהרבה מזה של צרכן התקשורת הממוצע, ועדיין קל ללכת לאיבוד בפענוח המפה התקשורתית.
    אנחנו צרכני התקשורת צריכים גופים עצמאיים שיעשו את העבודה בשבילנו, ולכן וולווט ממלאת צורך חיוני מאין כמוהו. היכולת של הבלוג הזה להמשיך ולהיות עצמאי ולהעניק את השירות החיוני היא רק אם הוא יהיה עצמאי גם מבחינה כלכלית. וכאן נכנסים הקוראים המשלמים. המנוי שלי, ושל אחרים, לבלוג הוא השקעה בעצמנו, בקיום של גוף תקשורת עצמאי שחייב רק לקוראים, ולא לבעל הון כלשהו או לגוף פוליטי.
    לכן אני מנוי, ואמשיך להיות מנוי כל עוד אקרא את הבלוג. לכן אני ממליץ לכולם לעשות מנוי.
    שבוע טוב וחודש טוב (וקריר) לכולם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s