הכותרות הראשיות
לזכות מעריב, כותרת בשער: "נפתלי בנט מאבד שליטה על הבית היהודי". באתר הכותרות נחרצות פחות.
בשאר אסד מעסיק את ידיעות ומעריב:
"מה עושים עם אסד?" (מעריב)
(צבא הילדים של המורדים).
"אסד מאיים לפתוח חזית בגולן" (ידיעות)
"שמיים סגורים" (הארץ) ועמוס הראל.
"המטרה: ערכות מגן ל-100%מהאזרחים" (ישר"ה) | בועז ביסמוט וציר הרשע.
דווקא הערכות, שחסרונן ידוע, בשער? מה נזכרתם? המחסור ידוע ומדובר עליו כבר שנים.
–
ראש המוסד, תמיד פרדו, איים להתפטר בגלל חקירה הנוגעת לנסיבות התאבדותו של בן זיגר (סופהשבוע). משרד רה"מ מכחיש.
ב-2007 חלם מפקד חיל האוויר, אליעזר שקדי, על טייס חרדי. עקיבא נוביק מדווח בידיעות שיש אחד כזה. טוב, עוד לא ממש טייס. כולה פרח טייס בקרוב. הכותרת, לבל תטעו: "השמיים הם הגבול". כבוד גדול לעורך/ת ע' 9 בידיעות הבוקר.
100 היהודים המשפיעים
למעריב ולמקור ראשון מצורף הבוקר מוסף מהודר (עורך: אריאל כהנא), 180 עמודי כרומו, שכותרתו הגזענית היא "100 היהודים המשפיעים בעולם". נכון שיש גם "500 המוסלמים המשפיעים בעולם" (ומהדורה חדשה), אך לא מצאתי רשימות של הנוצרים המשפיעים והבודהיסטים המשפיעים. כשלעצמי אני סולדת מהרשימות האלו בכללי, ובמיוחד מרשימות על בסיס דתי. מה משותף למארק צוקרברג ולעדה יונת בדיוק? הגנים? העובדה שנולדו לאמא יהודייה על פי הלכה כלשהי? ששניהם יודעים להגיד "שלום"?
אני לא רואה עורך או מו"ל ישראלי אחר, למעט שב"צ, שהיה מוציא מוסף כזה. טעיתי בגדול (15:40): mako וג'רוזלם פוסט עשו זאת (וזה לא מכשיר את השרץ, כמובן)
ומהיכן היה למעריב, הסובל מקשיים תזרימיים עצומים ומבעיות בתשלום משכורות ובעוד תשלומים, העיתון שסגר בשבוע שעבר את רשת המקומונים שלו וסוגר בקרוב את ז'ורנל. מהיכן לעיתון הזה תקציב להפיק מוסף כה מושקע כלכלית?
במוסף עצמו אין שום תזכורת לשת"פ או לעזרה במימון, או מה. מכאן שמעריב מימן זאת בעצמו?
—
לקביעת הרשימה הגזענית והשוביניסטית פנה העיתון ל-25 "מומחים". מבין ה-25 יש שלוש נשים.
מבין 100 היהודים המשפיעים יש 16 יהודיות, וגם זה בזכות "העדפה מתקנת".
אבל כל הרעיון מעוות מבסיסו, כך שמה אני מתלוננת על היעדר יהודיות.
7 לילות
אין ספק ששיחת היום תהיה, כלומה עודנה, פרשת שרון גל.
תחילת הכתבה של רז שכניק: אף אחד לא מכחיש זאת: שרון גל עזב את ערוץ 10 על רקע כספי.
אם לסכם את הכתבה הממש קצרה, אין בה הרבה מידע נוסף מעבר למה שפורסם באמצע השבוע בידיעות. גל, כך על פי הכתבה הוא איש בוטה, אוהב מאוד לדבר על סקס ולהביך את שומעיו, מתעניין בחיי המיטה של כל מי שסביבו ומתרברב שהוא יכול להשכיב כל אחד ואחת. כמה פעמים מודגש בכתבה שהוא מעולם לא הטריד פיזית ולא ניסה לגעת באף אחד ואחת.
תזכורת לכתב ההגנה שלו בפייסבוק.
סופהשבוע/ מיברג VS דנקנר
תוס': הטור כולו עלה לאתר Thepost.
אלמלא הסגירה נרי ליבנה ב"הארץ" אחרי מות דנקנר שמונים אחוז מהתקרית שמכותביה המעטים מצאו שאינם יודעים כיצד להמשיך ולהישאר אתו בקשר, אולי לא הייתי מזכיר את המקרה. אבל מה שקרה הוא מסוג האירועים המכוננים שאינך יכול לבלוע, להסתיר או למחוק כדי להגן על כבוד המת. במיוחד שהמת, לדבריו, היה עבד לאמת. דנקנר אמר שיש לו יכולת מאגית להטיל באויביו קללה נוראה. זה היה קשקוש פרימטיבי לא אינטליגנטי, אחד השעשועים שדנקנר נהג להמציא כדי לבדר את עצמו. שיאה של המהתלה האומללה הזאת בבוקר אחד ב-1996 כאשר דנקנר העיר אותי כדי להוכיח לי שהקללה עובדת. הימים ימי הפיגועים הגדולים ובירושלים התפוצץ אוטובוס על יושביו. "בנו של נחום ברנע נהרג בפיגוע!" אמר דנקנר, "הקללה עובדת". מקור השנאה לברנע בדברים שאמר ברנע על דנקנר. החייל יונתן ברנע ז"ל נהרג בפיגוע. תגובתי המיידית לא הייתה נחרצת מספיק ואינני גאה בה. הבעתי את שאט הנפש שלי בטרמינולוגיה ברורה אבל לא הגעתי להחלטה המתבקשת, לנתק מגע מדנקנר לפני שירעיל אותי ללא תקנה.
[…]
2002 הייתה השנה שבה הצטברו אצלי שנים ארוכות של נטילת תרופה נרקוטית לשיכוך כאבים להתמכרות קשה. ההחלטה להיגמל נעשתה ללא עזרת מומחים. הגמילה ארכה כשנה והיו בה רגעים שאופציית המוות נראתה עדיפה. בימים הנוראים ההם התנפל עלי דנקנר במלוא רשעותו. הוא ביקר את כתיבתי. ביטל את המדורים שניהלתי בעיתון. זימן אותי לפגישה עם אוריה שביט, אחד מעורכי "סופשבוע" הרבים שמינה ופיטר והכריח אותי להאזין להגותו של דרדק יהיר ונטול מושג בעיתונות כשהוא מחכך את ידיו בהנאה. עזבתי באמצע הפגישה והחלטתי על סוף דרכי ב"מעריב". דנקנר נהג אז להדליף את תוכנן של פגישות כאלה למדורי הברנז'ה (אביב הורביץ הכחיש שהדליף לו אימתי, V) וכבר במכונית השיגו אותי לתגובה. אמרתי שדנקנר עורך ב"מעריב" טיהור אתני, שהבניין נראה כמו אחרי פיגוע טרור והעובדים מבוהלים ואינם יודעים מה יעלה בגורלם. פרסומם של דברי הביא את דנקנר לדרוש ממני להתנצל או להגיש לו מכתב התפטרות. סירבתי. באותו יום הגיע שליח לביתי עם מכתב פיטורים. לא פניתי לנמרודי שיציל. פדיתי את הפיצויים שהגיעו לי ותכננתי להמשיך את חיי מחוץ ל"מעריב".
וכל השאר כתוב בסופהשבוע שיצא לאור היום.
תזכורת לכל מיני שכתבו. ועוד על דנקנר.
ואיך לא: אמנון דנקנר ואני.
משתכשכים בביצה
נסגר ירחון ויוה פלוס של רשת ידיעות תקשורת. את הירחון לטלנובלות, אופרות סבון ומוסיקה לטינית ערכה ב-13 תשע השנים האחרונות שרי שיין.
שער המגזין האחרון, מאייוני 2013 (ושער מאי).
(תיקון: שבת, 10:10)
—
הקטע המעניין ביותר בעיני במי נגד מי הוא חלופת המכתבים בין יוסי ורטר לעמוס שוקן על המחמאות שהרעיף ורטר על גדעון סער, כשתשובתו לשוקן היא שהוא לא חייב לצייץ עם מקהלת הצבא האדום של העיתון (טוב, צבעתי טיפה את התגובה). וואוו. זהו הישג. תכתובת בין שני אנשים בלבד שמגיעה לתקשורת. אפילו לא טעות במשלוח ובטח שלא מכתב של שוקן לעובדיו.
מצד שלישי, או רביעי, זה הזמן והמקום להזכיר את הפסקה מהטור של יוסי קליין על אודות סער, שסולקה מאתר העיתון.
וחוץ מזה עלי להודות להורביץ על שהזכיר את פרשת ה"פרסום ראשון" הביצתי המופרך בעניין סגירת ז'ורנל.
בוואלה! לא מדווחים על מפוטרים או על עוולות. רק על מינוי כתב מדיני בן 24, שוודאי לא ירוויח כמו כתב בן 50.
הידיעה המוזרה של היום
הגדילה חזה ורותקה בשל הפרת פקודה.
מח' הגהה
שדה התעופה נקרא פיומיצ'ינו ולא פיומיסינו.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
לוגוגל: יומולדת 161 לממציא צלחת הפטרי.
לפני פיזור
לא בכל שישי אני עורכת מסיבת חשק, אבל הלילה ב-22:00, כן. מכיוון שאין תקציב ממ"ד (מזון, משקה ועוד), תביאו מהבית.
ולווט אנדרגראונד 
במקור ראשון הייתה השבת מתקפת ביקורת חסרת תקדים נגד רבני ישיבות הקו החרד"ליים ונגד הח"כים מהבית היהודי שפוחדים מהם / שומעים להם (מחקי את המיותר) בעניין מינוי הרב הראשי והסירוב לתמוך ברב דוד סתיו.
החל ממאמר מערכת עליו חתומים בן צבי, סגנו אורי אליצור וחגי סגל, דרך מערכה של כמעט כל הפובליציסטיים של העיתון – ליבסקינד, סגל, אורלי גולדקלנג… נדמה כאילו זו הוראה מלמעלה של שב"צ.
חבל שלא התייחסת לפחות למאמר שהתפרסם ליד הכותרת הראשית של העיתון, שקורא לרבנים להדיר רגליהם מהעיסוק בפוליטיקה.
אהבתיאהבתי
בתור קוראת ויוה פלוס בדימוס, שני תיקונים קטנים:
בשנים הראשונות לקיומו, עורך המגזין היה זיו יצחקי (עד 2004 בערך).
http://www.nrg.co.il/online/4/ART/780/280.html
הגיליון האחרון הוא גיליון יוני, עם שער שחור ומספיד:
אולי אקנה אותו לזכר הימים ההם…
אהבתיאהבתי
תודה רבה, תוקן.
אהבתיאהבתי
החיזבאללה מטרנספר את חמאס מלבנון, מנהיג שיעי מוביל (אל סאדר) מעירק מסרב לתרום גופות למשטר העלוואי וגם אצלנו
לוחמי הצופרלנד מאגפים מימין ומשמאל וממשיכים בהסתערות הנאורה. רבבות פלסטינים בלי בית, אלפים נהרגו והם בשלהם. מקריבים כל כך הרבה. לא קלה העמידה נגד הזרם. נרים כוס נוספת לכבוד הגיבורים, הרגישים והמאופסים. לחיים.
אהבתיאהבתי
המייל של ורטר לשוקן הוא אכן סקופ לא נורמלי.
רק נשאלת השאלה איך הוא הגיע להורביץ.
האפשרויות הן:
1. ורטר/שוקן הדליפו. מאוד לא סביר מכיוון שלאף אחד מהם אין אינטרס לעשות זאת.
2. מכותב צד ג' הדליף. אפשרי, אך אני בספק אם היה מכותב צד ג' לתחלופת מיילים שכזו בין הפרשן הבכיר למו"ל, פרט אולי לעורך, שגם לו אין אינטרס להדליף.
3. מישהו ממערכת הארץ בעל גישה לחשבונות המייל. זו עילה לפיטורין ולכן לא סביר.
4. הורביץ / מישהו אחר פרץ לחשבון האימייל של אחד מהם. מדובר במעשה לא חוקי והורביץ לא היה מסתכן כך (גם אם לא הוא זה שפרץ).
5. ורטר עשה לאחר מכן פורוורד לסער, להראות לו איך הוא מגן עליו מול המו"ל. בסביבה של סער מישהו דאג להדליף. זו האופציה הכי סבירה שאני יכול לחשוב עליה.
אהבתיאהבתי
פשוט, שוקן מדליף להורביץ כי הוא חבר של הבן של דנקנר.
אהבתיאהבתי
לכבוד מר אביב הורוביץ
מבלי לפגוע בזכויות
הנדון: אי התראה בגין אי נקיטת הליכים
לא-מרשיי, ה"ה שוקן וורטר, לא-ביקשו ממני לפנות אליך, כדלקמן:
ביום 30 מאי 2013 פרסמת במדור "מי נגד מי" בבית מאקו, תכתובת דוא"ל פרטית בין לא-מרשיי, הנוגעת לשר סער ולדמותו הציבורית, האם פופולארי מוצלח ובעל הישגים הוא, ומי בכלל סבור כך.
הפרסום האמור פוגע בפרטיות לא-מרשיי והוא מעשה שנעשה בניגוד לכל דין, ועל פי חוק הגנת הפרטיות הפגיעה בפרטיות לא-מרשיי מהווה עוולה אזרחית ועבירה פלילית שנושאת בחובה עונש מאסר בפועל.
אציין, כי חוק הגנת הפרטיות קובע כי "העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו" מהווה פגיעה בפרטיות.
לא-מרשיי משוכנעים שאתה יודע זאת ועל כן הם משוכנעים שנתנו לך הסכמתם מראש לפני הפרסום, שאם לא כן היית נתבע על יד בערכאות משפטיות.
אשר על כן, לא-מרשיי משוכנעים שהשאלה מנין קיבלת את תכתובת הדוא"ל היא שולית שהרי ברור ללא-מרשיי שהם מסרו לך את הדוא"ל, ואם לא מסרו לך בעצמם הסכימו לפרסום הדברים ובכך כאילו מסרו אותה מכללא בעצמם.
אוסיף גם כי לא-מרשיי משוכנעים שהסכמתם לפרסום, טרם פורסם, לא נובעת מעצם הצגת החופש העיתונאי בעיתון הארץ אשר מאפשר לפרשן הפוליטי בעיתון הארץ להחציף פנים מול ראש קבוצת הארץ, ובכך מאשש את העובדה כי שוקן אינו מתערב בתוכן הארץ, חופש שקשה להאמין שקיים בעיתונים אחרים, למעט ישראל היום שאינו עיתון כלל ועיקר, אלא מדובר בצירוף מקרים בלבד.
אין במכתב זה בכדי לגרוע מכל טענה של לא-מרשיי ואין בו בכדי לגרוע מזכות לא-מרשיי להוסיף ולהסכים לפרסום דוא"ל פרטי בניהם גם בעתיד.
בכבוד רב,
אהבתיאהבתי
גם אם הוא קיבל את אישורם לפרסום, עדיין מעניין איך הוא השיג את זה.
זו לא סוגיה משפטית אלא סוגייה עיתונאית.
אני לא קונה את התיאוריה של הדלפה לטובת הוכחת אי התערבות המו"ל. זו קונספירציה שחפית.
מה גם שמה ששוקן עשה זה להתערב (גם אם לא כפה את מרותו).
אהבתיאהבתי
למותר לציין כי הכוונה היתה להחמיא לעיתון ולא למתוח ביקורת, תוך התייחסות בהומור לעניין צירופיי המקרים של הורוביץ.
.
אהבתיאהבתי
איך החמאת לעיתון?
אהבתיאהבתי
חשבתי שהנקודת מבט האפשרית הזו תהא ברורה. האם בהרבה עיתונים יכול כתב לומר לבעלים בלגלוג: "הוא זוכה לאהדה גם בקרב מצביעי המרכז-שמאל, שלא כולם, אבוי, מסכימים עם עמדת מאמרי המערכת בהארץ" או בהתרסה "נכון שהאג'נדה שלו אינה מתיישבת תמיד עם עמדת מאמרי המערכת…אבל איני מרגיש מחויב לשיר את אותו ניגון"? או בהתרסה +: "כדאי היה לבדוק את אחידות הדעים והגישה החד ממדית הקבועה של מאמרי המערכת לגבי סער"? האם הרוח הנושבת מהדברים היא של רודנות מחשבתית במקום העבודה, או – אני מקבל ממך משכורת אבל אני לא חושש לומר לך דברים שלא ימצאו חן בעיניך, ובכלל העיתון שלך רודף את סער ? האם נראה כאן שוורטר חושש למשרתו? מה דרך אגב היה קורה אם רגב היא אומר לבוס שהגיע הזמן לבדוק את הגישה החד ממדית כלפי נתניהו ושהוא לא מתכוון יותר לזמזם את אותו ניגון? לא היה קורה דבר, כי זה לא היה קורה.
אהבתיאהבתי
יוסי ורטר הוא לא "כתב". במובן לא עוד כתב. הרי אתה לא חושב שמה שמותר לשר מותר גם לסמרטוטר.
אהבתיאהבתי
כן, בהחלט אני יכול לראות את מנגבת האבק במשרדי המערכת, אומרת לשוקן שנקלע מולה במקרה, שהיא שמחה לפגוש אותו ובהזדמנות הזו היא רוצה לומר לו שעמדת מערכת הארץ כלפי סער היא חד ממדית ואינה תואמת את העדפות מצביעי המרכז-שמאל אליהם היא שייכת. כן, מה שמותר לשר יכול שיהיה מותר לסמרטוטר, למה לא.
אהבתיאהבתי
הוא לא "השיג". מישהו העביר לו כדי שיפרסם. השאלה היא באמת מי, ואני חושבת, אולי יש אופציה נוספת לאלו שהעלית.
אהבתיאהבתי
בטוח שיש אופציות נוספות.
מה את חושבת למשל?
אהבתיאהבתי
שי לשבת: עוגת רד וולווט
אהבתיאהבתי
ידעתי שעומד לצאת ספר והיום בן שלו מפרסם על כך. עד כמה רחוק שאני תאגיד – כספי הוא מגדולי המוזיקאים של המאה העשרים. אמנם מעיין יצירתו די יבש, אבל את מה שעשה בעבר אשמח שיקברו איתי כדי להנעים לי את הזמן שם.
אהבתיאהבתי
אכן, ענק בקנה מידה עולמי. ונולד בחניתה???
אהבתיאהבתי
והזוכה בתחרות האיות בהחלט לא יהודי לפחות הקניידלאך כן.
אהבתיאהבתי
ציינתי בזמנו ,שהגעתו של שב"צ למעריב נחגגה ע"י יהדותה של וינונה ריידר.
האם היילי סטינפלד נכנסה לרשימת המשפיעים ? דונהאם ?
נקווה לפחות שבזואי או ג'ניפר לורנס לא ימצאו מקורות עממים.
השאר זה הצוקרברג, שפילברג, ברין וכל שאר האנשים שהצליחו בזכות אי עלייתם לארץ. מתגעגע למסיבות החשק שלך על היאכטה של נוחי, עכשיו מקסימום נשוט על גופתו המרקיבה של אמנון.
אהבתיאהבתי
לא, השתיים לא ברשימה.
אהבתיאהבתי
יהדות, בניגוד לאיסלאם ולנצרות, היא לא רק דת – היא גם לאום. רוב מוחלט של היהודים הם כאלו מעצם היותם צאצאים להורים יהודיים, בדיוק כפי שרוב מוחלט של האיטלקים, למשל, הם כאלו מעצם היותם צאצאים להורים איטלקיים.
אבל אם מעריב או מקור ראשון פרסמו את רשימת "500 המוסלמים", טוב, זה כבר נראה פחות טוב.
עצם העובדה שיש יותר XY מאשר XX לא מוכיחה שוביניסטיות (גברית). מה לעשות שיש הרבה יותר עקרות בית מעקרי בית והם לא יכולים להיכנס לרשימת המשפיעים? זה בערך כמו להתלונן שבנבחרת ה- All Stars בכדורסל יש הרבה יותר שחקנים גבוהים מנמוכים.
משפיעים? פוליטיקאים, למשל, יש הרבה יותר גברים מנשים. מדענים? הרבה יותר גברים. עיתונאים? כנ"ל. סופרים? גם. רופאים? מנהלי חברות? יזמים? ממציאים? מוזיקאים? משפטנים? כמעט בכל תחום בעל השפעה רבה תמצאי רוב לגברים.
התוצאה היא שכל רשימת משפיעים תורכב בעיקר מגברים. זו לא שוביניסטיות גברית של מרכיבי הרשימה (למרות שבהחלט יתכן שהיתה שוביניסטיות כזו, אם למשל ידירו מהרשימה גם את המיעוט הנשי שבכל זאת צריך להיות בה), זה שיקוף של המציאות רוצה לשנות את המציאות? הדרך הנכונה אינה ע"י עיוות המראה, על ידי כפיית איזון מלאכותי בראש הסולם, היא ע"י השוואת השלבים הנמוכים בסולם והסרת חסמים מבוססי מגזר. השאר כבר יטפל בעצמו.
וגם מאקו, ג'רוזלם פוסט ויתכן שאם הייתי ממשיך מעבר לדף התוצאות הראשון של גוגל, הייתי מוצא עוד.
אהבתיאהבתי
אופסי – "מגזר" צ"ל "מגדר". למרות שגם חסמים מבוססי מגזר צריכים להעלם.
אהבתיאהבתי
גם לדעתי תיוג הרשימה כגזענית לא במקום. הרשימה בהחלט לוקה בקרתנות ופרובינציאלית, מעצם טבעה: התבשמותנו כקוראים יהודים מהישגיהם של יהודים אחרים, רק מתוקף היותם יהודים. מעבר לזה מדובר בשעשוע בלתי מזיק. ולא, לי יקשה עלי לדמיין כלי תקשורת אחר מפיק רשימה דומה, להלן דוגמה
אהבתיאהבתי
קרתני ופרובינציאלי כמו רשימת היהודים שזכו בנובל
אהבתיאהבתי
לפעמים נחמד גם להיות קרתני לרגע או שניים…
אהבתיאהבתי
זה שמאקו והפוסט עשו את זה לא הופך את זה לפחות דוחה (מה שכן, אני טעיתי, ועלי לתקן זאת).
ויודע מה? כאישה, אין לי עניין בהשפעתה של חבורת גברים לבנים ונימולים השייכת לעולם דכאני.
וואוו, יש יותר עקרות בית מעקרי בית. מעניין למה בדיוק. בטח כי נשים נהנות לגהור על הפאנלים ולקפץ לאחר מכן לניהול המחקר שלהן במעבדה.
אהבתיאהבתי
מה, ברור שזה בגלל הקנוניה הפטריארכלית!
או, הסבר הרבה יותר פשוט והגיוני: הריון הוא עבודה קשה. עד להמצאת אמצעי המניעה, אישה היתה יכולה להיכנס להריון בערך פעם בשנה, וזה גם היה קורה – וטוב שכך, כיוון שהרבה מאוד ילדים לא היו שורדים.
ישנן כל מיני פשרות שהטבע נאלץ לעשות כדי לאפשר לאישה ללדת. לגברים, לעומת זאת, אין את המגבלות האלו. זו הסיבה שגברים הם בעלי כח וסיבולת גבוהים יותר מאשר לנשים (חשבת שהעובדה ששיאי העולם בספורט מוחזקים ע"י גברים היא קנוניה שוביניסטית?).
לכן, בזמן בו האישה ההריונית היתה נשארת במערה/בקתה/איגלו/אוהל/בית, מטפלת בילדים ועוסקת בעבודות הבית, הגבר היה בחוץ, מלקט/צד/חורש/קוצר/נלחם. רואה? שום קנוניה, זה פשוט מצב טבעי.
אלא מה, במאה האחרונה, אולי מאה וחצי, היה שיפור משמעותי בכל תחומי החיים. נשים כבר לא צריכות להיכנס להריון לעיתים קרובות – אמצעי מניעה מאפשרים קיום יחסי מין ללא סיכון שכזה, משך החיים התארך בצורה משמעותית מה שמאפשר לידות רחוקות יותר ומספר ההריונות שמסתיימים בסופו של דבר באדם בוגר עלה פי כמה. גם טיפול בילדים ועבודות הבית הפכו הרבה יותר קלים וכבר לא דורשים עבודה במשרה מלאה (כן, תתפלאי, היה הרבה יותר קשה פעם).
מהצד השני, גם הגבר כבר לא צריך לקום עם הזריחה, לקרוע ת'תחת כל היום ולקוות שיוכל לחזור הביתה עם מספיק מזון לעוד יום קיום למשפחה. היום, כמעט אין מקצועות שאישה לא יכולה למלא באותו אופן כמו גבר כך שההבדלים הפיזיולוגיים כבר בקושי רלוונטיים.
אלא מה, עדיין ישנו ההרגל ועדיין ישנו הדחף הביולוגי. מה לעשות, נשים בד"כ קשורות יותר לילדים מאשר הגברים וגברים עדיין חשים שתפקידם לדאוג לפרנסת המשפחה. אז בד"כ הגברים הם אלו שהולכים לעבו והנשים הן אלו שנשארות בית ומטפלות בילדים, למרות שהיום זה כבר לא הכרחי ובהחלט ניתן להחליף את התפקידים. במקרים מסויימים שני הצדדים משתתפים באופן שווה הן בפרנסה והן בגידול הילדים. לפעמים אפילו הגבר הוא זה שנשאר בבית והאישה היא זו שיוצאת לעבוד, אבל אלו חריגים.
גם נשים שכבר יוצאות לעבוד ועושות קריירה, כשהן מקימות משפחה בד"כ הקריירה שלהן סובלת הרבה יותר מאשר זו של הגבר. הגבר לא מאלץ אותן בכח לצאת מהעבודה מוקדם כדי לאסוף את הילדים או אפילו לוותר על העבודה לגמרי, זו הבחירה שלהן. אפשר לטעון שזו לא בחירה חופשית אל מוטה ע"י לחץ חברתי ובהחלט יש בכך מן האמת, אבל זו המציאות: האנשים שמשפיעים על החיים שלנו הם בעיקר גברים.
את יכולה להתעלם מהמציאות, את יכולה להתלונן שמדובר בשוביניזם, אבל זה לא יעזור – המציאות לא תשתנה. רוצה לשנות אותה? הדרך היא לשנות את הגורם לבעיה. את צריכה לשכנע יותר נשים לעשות קריירה ויותר גברים להישאר בבית ולטפל בילדים. אז יהיו יותר פוליטיקאיות, יותר מדעניות, יותר מוזיקאיות ויותר נשים שישפיעו על חיינו.
או שאת יכולה להחליט ששרת המשפטים ושרת הבריאות משפיעות בדיוק כמו ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, (סגן) שר החוץ, שר הפנים, שר הבינוי, השר לביטחון פנים והשר לענייני בזבוז זמן ולהתלונן שברשימת שרי הממשלה יש רק ארבע נשים לעומת 26 גברים.
אין לך עניין? אז מה. אותי מוסף הספורט מעניין לעיתים מאוד רחוקות ועדיין לא למדתי איך לקנות עיתון בלעדיו. זה מה שיש ועם זה ננצח.
אהבתיאהבתי
ברשותך, אני לא אגיב, למרות ההשקעה שלך.
אהבתיאהבתי
גם זו דרך להתמודד עם טענות לא נוחות.
אהבתיאהבתי
האמיר עכשיו תשעמם אותנו בהסבר הגיוני למה הרשימה היא של האשכנזים
השפיעים בעולם.
אהבתיאהבתי
אני רק שאלה:
למה באליפות העולם בשחמט –
ישנם מקצים נפרדים לגברים ולנשים? 🙄
אהבתיאהבתי
מגיעה התנצלות לאמיר על כך שלא ראיתי את הלינק למאקו בסוף התגובה שלו. חוץ מזה, מגיע גם שאפו על התגובה המנומקת.
אהבתיאהבתי
ועוד: מה הקשר של כל האנשים הללו, שנולדו לאם יהודייה, ללאום היהודי בדיוק? ומהו הלאום היהודי? הרי המחלוקת על כך עוד לא תמה.
(2). (3)
(דוגמה להגדרה אחת)
אהבתיאהבתי
יהדות היא לאום? תגדיר לאום…
אהבתיאהבתי
המועצה האטלנטית פרסמה החודש דו"ח תקופתי לגבי מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון. לכתב המדיני החדש של וואלה נספר שהמועצה האטלנטית היא המוסד שבו נוהגים בכירי המפלגה הדמוקרטית לרדות דבש כאשר אינם מתענגים על מנעמי הממשל. דוגמאות? בממשל הנוכחי: צ'אק הייגל, ג'ון קרי וסוזן רייס. בגוגל תוכל לגלות את תפקידיהם.
כיצד מגדירים מנסחי המדיניות האמריקאית את האינטרסים האמריקאיים במזרח התיכון?
כן, כן, הקשר עם ישראל הוא בון טון בפוליטיקה האמריקאית עד כדי כך שהם מחציפים פנים ומתעלמים מהניתוח של עמיתיך בני ה50 פלוס ואינם טורחים לציין את פתרון שתי המדינות כליבת האינטרס שלהם, אפילו מצריים ותורכיה הזכורות לטוב מתחילת הקדנציה הראשונה נעלמו מליבת האינטרס.
אמנם תהליך השלום הוא אובססיה ישנה של מדינאים אמריקאיים אבל כשמו כן הוא, תהליך שהפך בעצמו לתכלית שאין לאיש אינטרס אמיתי להביאו לידי סיום.
אהבתיאהבתי
חבל שחז"ן מחציף פנים בכללית. הייגל היה סנטור רפובליקאי לפני שהחליט להשתשע בלגלוג על בורותו של איש הרנסאנס המזרח תיכוני.
אהבתיאהבתי
ואולמרט היה פעם ליכודניק. הדרך לממשל הדמוקרטי מרופדת בדבש אטלנטי.
אהבתיאהבתי
לא כי המועצה בהחלט לא מזוהה עם המפלגה הדמוקרטית ותמיד הכילה מתונים משתי המפלגות.
הכתב המדיני של וואלה יוכל לקרוא לבד ולראות שחז"ן טועה גם בכתוב בדו"ח (כנראה כהרגלו חז"ן מעתיק דבר שקרא במקום אחר).
אהבתיאהבתי
בוודאי, כמו מרכז פרס לשלום שמעסיק מתונים מכל המפלגות.
אהבתיאהבתי
מה קשור לזה שאתה בור שמקשקש שטויות ומשקר.
אהבתיאהבתי
והסבר למי שלא מבין, המועצה לא קשורה למפלגה הדמוקרטית, הדוח "החדש" הוא ממרץ, וכתובים בו דברים שונים.
אהבתיאהבתי
נראה לי שהמרכז לחלום מתקיים מתרומות. אם ייחתם הסכם, העמותה אמורה להפסיק את הפעילות, למכור נכסים ולפטר אנשים. כל עוד
פרדוקס אונר"א מתקיים אני רגוע.
אהבתיאהבתי
אני לא בטוחה שהבנתי. באיזשהו אופן את כן מכירה בקיומו של העם היהודי?
אהבתיאהבתי
באמת לא הבנת.
משומה אני לא עוסקת בהחתמות והכשרים (או באי-החתמות ושלילת כשרות) על/של עמים, דתות, תרבויות, מיעוטים, או כל קבוצה אנושית שקוראת לעצמה כך או כך ומגדירה את עצמה כפי שמתאים לה על פי ההיסטוריה/ הפולקלור/ הארכיאולוגיה/ חכמי הדת/ כתבי הקודש או כל אמצעי זיהוי והגדרה אחר.
אהבתיאהבתי
אני קוראת שוב. ושוב. את פוסלת את עצם ההתעסקות בעם היהודי. את עצם קיומו של משהו מהותי משותף ליהודים. זה בשבילך גזענות. מעניין שאפילו ל'הארץ' יש כתב לענייני העם היהודי. רק לך ולשלמה זנד זה מפריע. חבל.
אהבתיאהבתי
לא רק בעם היהודי, מה פתאום? הייתי חובטת גם במוסף על השפעת הצ'רקסים על העולם.
אני נגד מוספים מיוחדים המכתירים את מיוחדותו ו"השפעתו" של גורם זה אחר.
למה לא יהיה מוסף מיוחד להשפעתם של איטרים, בלונדינים, עיוורים, חירשים, אנשים מגובה 2 מ' והלאה, תושבי פתח תקוה, וכנהלאה? את לא רואה את הגיחוך? נראה שלא.
אהבתיאהבתי
מוסף מיוחד ללוחמי צדק בלונדינים גבעוליים?
אהבתיאהבתי
"100 היהודים המשפיעים" היא כותרת גזענית?
מה עם ""100 הנשים המשפיעות"?
הפוליטיקלי קורקט אוכל כל חלקה טובה וחורך במוחות רבים וטובים. אבל פוליטיקלי-קורקט זה כל כך שנות התשעים.
כן, אני שמחה וגאה ביהודים שעושים טוב לאנושות – מסיינפלד ועד איינשטיין, מקרל מרקס (שהתבולל) ועד ברברה סטרייסנד ווודי אלן. כנראה שאני גזענית.
++++
ד"א – האם ברשימת המוסלמים המשפיעים (שלא שמעתי על 99% מהם) ישנם גם מוסלמים ש"עושים טוב לאנושות"? מישהי/ו יודע/ת?
אהבתיאהבתי
בוודאי. האקים אולג'וואן!
אהבתיאהבתי
אם סופרים גם מתאסלמים, אז כרים היה שם קודם.
אהבתיאהבתי
הלו? מה עם מוחמד עלי?
אהבתיאהבתי
הסקיי הוק שלו לא היה משהו.
אהבתיאהבתי
קרל מרקס התבולל. מה עם ברברה סטרייסנד ןוודי אלן? הם עדיין חלק מהקהל הקדוש? הם הולכים לאותו בית כנסת? מצביעים לבנט?
אהבתיאהבתי
ציינתי שמרקס התבולל.
אהבתיאהבתי
הייתי אירוני. קרל מרקס לא התבולל. הוא נולד ומת כחילוני שעבורו דת ממוסדת הייתה חלק מזהות ארכאית ולרוב דכאנית. אביו התנצר, לא בגלל שהיה דתי אלא בגלל שזה היה תנאי קבלה למשרות מסויימות.
אהבתיאהבתי
תודה על ההרחבה בנושא 😉
אהבתיאהבתי
מצחיק גונסטה, אל נראה לי שלא זיהו את האירוניה 😉
אהבתיאהבתי
אוף, אבל לא הבינו את האירוניה של גוסטה.
אהבתיאהבתי
אבל תמיד אתה מבין את מה שאחרים לא.
מה השתנה הלילה?
אהבתיאהבתי
בהמשך לשאלת האתון.
כשמעלעלים אחורה כאשר מפלחים אוכלוסיה על-פי איבר מינה הבחירה של הבית היא לא רק סבלנית אלא גם מברכת
כאשר מדובר על רשימת 100 האנשים למשל מהמין הנשי, אז ראינו תשבוחות.
(כמובן באותה מידה מבחינתי זה היה יכול להיות גברים)
גזענות–> היא לא פעם מילה גנרית ל"פילוחי האוכלוסיה שלי באים לי טוב לעין ושלך לא משרתים אותי" .
אהבתיאהבתי
הבעייה ברשימות כאלו היא כזו: השאלה היא האם האנשים ברשימה רואים את עצמם כנציגים של הזהות שמייחסים להם ורוצים בהכרח להיות מזוהים עם הזהות הזו.
מה רע ברשימת 100 המטרידים הכפייתיים המשפיעים בעולם? או ברשימת 100 המכוערים המשפיעים בעולם? לא כיף להיות משפיע? השאלה היא האם אלו ברשימה רוצים להיות מזוהים בראש ובראשונה כמטרידים כפיתיים או כמכוערים.
אהבתיאהבתי
כן? אני רוצה לראות את ה"תשבוחות".
אהבתיאהבתי
אין להבין אם הודעתו של דנקנר נאמרה בעצב והתווספה לה ההערה הסרקסטית, או שכולה נאמרה בעידנא דבדיחותא. אם כן (ורק מיברג יכול לאשר זאת, ואינני סומך על מילתו בעניין) – ראוי שקברו של דנקנר ייהפך למרקקה ציבורית.
שו האדא 'מסיבת חשק', להביא את גב' ביפהארט בצירוף מפת האזורים הארוגניים שלה? 🙂
אהבתיאהבתי
איזה עידנא דבדיחותא יכולה להיות כשבן של מישהו שאתה מכיר, ולא משנה מה היחסים שלך איתו, נהרג בפיגוע דקה קודם?
אהבתיאהבתי
לא התנסחתי טוב. אם אמר כבדיחה – אז יצא רשע מרושע.
אהבתיאהבתי
התנסחת היטב והודית בטעות לשווא. עכשיו, לגבי המסיבה. הייתם אמורים להביא את הגלידה והתחתונים האכילים. אורן דואג. מה קורה?
אהבתיאהבתי
אם דנקנר באמת אמר את זה אני חושב שהוא צריך להתאבד.
אהבתיאהבתי
דנקנר ידע שהוא אמור להיות עצוב ולהשתתף בצער של משפחת ברנע והכל, אבל הוא היה עצוב רק כמה שהוא היה חייב. זאת אומרת, היה לו קשה להכריח את עצמו.
אהבתיאהבתי
הכותרת “השמיים הם הגבול” אמנם לא מקרה ראשון או חד פעמי, אבל כאן באמת אפשר להפעיל עוד 5 שניות של יצירתיות.
הרי מדובר בחרדים יראי שמיים. איפה משחק המילים המתבקש?
"בשמיים ובארץ"
"קרוב לשמיים"
"עילוי בשמיים"
וכיו"ב
אהבתיאהבתי
רגע, באמת חשבת ששיבחתי את הכותרת השחוקה והדוחה בעולם? 😯
אהבתיאהבתי
חלילה.
אני רק הוספתי ביקורת נוספת על הביקורת הרגילה בנוגע לשימוש בכותרת השחוקה.
אהבתיאהבתי
הזוכה השבועי במפתח הפלסטיני, ויש כבוד.
אהבתיאהבתי
מצד שני, זכור שחלק גדול ממחזיקי מפתח מתלוננים שהקארמה שלהם נדפקה.
אהבתיאהבתי
ה"ישראל היום" של אתמול.
או כמו שעמוס רגב היה בטח נותן כותרת: "ישראל היום; של – אתמול."
—
V: תודה
אהבתיאהבתי