אצבעות שחורות 31.5.13

קרה בסו"ש: לו ריד מחלים מהשתלת כבד

אולפן שישי

אמנון אברמוביץ'  והחבורה על שוויון בנטל. מי שעקב אחר כל האירועים כל השבוע, וקרא את כל הנתונים, גם הסותרים, לא ימצא חידוש בדיון המלומדים הללו. מי שבילה את השבוע ברוויירה הצרפתית ולא הסמרטפן כלל מוזמן לצפות ולהאזין שוב לדיון העקר. בהצלחה.

מה שרע בראיון עם שרון גל זה שדני קושמרו לא עשה טיפת עבודה (חוץ מלנסוע לבית של גל וללקט קטעי ארכיון ויזואליים שלו). יושב מגיש אולפן שישי (שהיו לו שתי כתבות אמש) עם ניירות ליד שולחן המטבח החשוף של החשוד, מקריא לגל מתוך כתבות שנכתבו עליו השבוע ומבקש את גרסתו. לא מבינה את הקונספט.
לזכות הכותרת ייאמר שהכתבה נקראת "גרסת גל". כלומר אין פה שום יומרה.
מאיה לקר במוסף הארץ מכחישה את הכחשותיו על ענייני התוכן השיווקי.

http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=e9417ca0fabfe310VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=0e9c6603e7478110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=2e417ca0fabfe310VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0

[*** נמחק]

7 ימים

ימים31.5
קראתי בעניין רב את הכתבה של אספה פלד על פינצ'י מור. פנינה אהרונוביץ בשבילכם. כן, דוגמנית. נו? השתיים היו חלק מחבורת חוף הים בננה ביץ' בתל אביב. מור לא רצתה להתראיין במשך שנים, אף שפלד ניסתה לשדל אותה. בכל מקרה יש פה חברות נעימה, ופלד שופכת כמה אור שרק אפשר על סיפור חייה ומותה של דוגמנית הרגליים שמתה מוקדם מדי. כתבה נעימה שלא גולשת למחוזות צהובים.

מביאה שוב את הטוקבק של הכלכלן משלשום, ששלח אותו לכל מערכות ביקורת התקשורת, כמתברר. הכלכלן מתייחס לתחקיר של שחר גינוסר על מיזם התנ"ך של עמוס רולניק, אבא של גיא רולניק וחבר קרוב של נתניהו. ע"פ המיזם, והפירוט הסבוך שלו בכתבה (גלובס, האויב המר של המארקר, מתקצר את הכתבה. שנאמר: "שירות גלובס"), המוני מאמינים ברחבי העולם יכתבו את התנ"ך וישלמו עבור כל פסוק. "מיליוני שקלים התגלגלו מעמותה ציבורית לחשבון החברה הפרטית של רולניק", נכתב בכותרת המשנה, וזו הכתבה פותחת של המוסף (ע' 24).
עכשיו מה, נניח שהכל אמת, ומעשיו של רולניק האב מגונים לכאורה, או לא נאותים לכאורה, או חלילה פליליים לכאורה. מה אז? מה צריך לעשות בנו, או איך זה קשור אליו? וכי עליו להיפרד מתפקידיו? להפסיק לדווח על עניינים כלכליים דומים? מה בדיוק?

מיילבק [לא קשור בעליל] על רולניק סניור

הייתי עורך ומעצב גרפי בבמחנה. לקראת סוף השירות, בתחילת מבצע שלום הגליל (1982) עמוס רולניק, כמילואימניק, ערך מדור הומוריסטי לגליונות הנוספים השבועיים שבמחנה הוציא לכוחות בצפון. רולניק היה מביא איורים של דני קרמן, אבנר כץ ונדמה לי גם של מישל קישקה, שהיו בזמנו קבוצת מאיירים שהפיץ בחנויות מוצרים בעיצובם. קיבלתי הוראה לעצב את העמודים האלו וביצעתי. נראה לי קצת מוזר שבמחנה פרסמו את מאייריו וכך גם את מוצריו. רולניק היה מגיע עם ערימת איורים ונעלם. אולי בגלל שהרגשתי לא נוח עם הסידור הזה הייתי מתפרע עם העימודים. הוא היה שב לבדוק, כועס ומשנה את העימודים. לאחר שהיה עוזב הייתי שב לחדר המונטאז' ומשנה הכל בחזרה. זה קרה פעמיים בשבוע במשך חודשים ספורים. אף אחד לא העיר לי על המרי הקטן הזה שלי.

הסרט של ענת גורן, שנקרא א', ישודר ביום רביעי ב-21:00 בערוץ 10. גאיה קורן מראיינת את גורן, שמספרת על המרדף אחרי אורלי רביבו מ-2006. נראה לי במקרה זה שעדיף לחכות לסרט במקום לנתח את הכתבה.

ישראל השבוע

סילבן שלום על השער: "לא יהיה חשמל חינם". מתי טוכפלד מראיין. נו, מחכה.
על פי התוכניות: פיטורים המוניים בחברת חשמל.

7 לילות

מאחר שעל כתבת שרון גל דיברנו כבר אתמול, לא נותר לי היום אלא להמליץ על הכתבה של מאיה בקר על הרומן הגרפי החדש של רותו מודן (מתראיינת אצל רבקה מיכאלי), הנכס (עם עובד). הנה ביקורת מגלובס (זהרה רון). סיפור מופתי של יצירת הספר, קצת על החיים האישיים של מודן, הוריה, תהליך העבודה. כיף. לצערנו הרב, כידוע, אין מופע אינטרנטי לכתבה.

על הרומן הגרפי של מישל קישקה בהארץ.

מוספשבת/ מעריב

סוכנים סמויים מופעלים כדי לשכנע חרדים להתגייס לגדוד נצח יהודה (חן קוטס-בר).

המוסף לשבת/ ידיעות

בפתח מדורה של סימה קדמון מופיע הדבר הבא:

ביום רביעי אחר הצהריים עלה יאיר לפיד על טיסת אל על לפריז. לפני שעלה למטוס הוא סימס לאחד מחבריו הקרובים: 'טוב, אז מסתבר שאין שום בעיה לשרים בכירים לבוא לנתב"ג לבד, בלי מאבטחים ובלי מלווים, לעמוד בתור עם כולם, לשלם על עצמם ולעלות למחלקת תיירים בלי ליווי'. דווקא מעניין היה לראות את תגובת אנשי הצוות של אל על למראהו של שר האוצר דחוס בין כיסאות D ל-F, ישן בישיבה. הם התרגלו לנורמות טיסה אחרות. עם קצת מזל, אולי נתנו לו לשבת ביציאת החירום כדי שיוכל למתוח את הרגליים.

כמה הערות קטנות:
מיהו החבר המסומס? אולי חברה?
אין שום הוראות בטיחות לשר בכיר בישראל? סבבה. נו, ועדת החקירה הבאה כבר בדרך.
כל הקטע הזה, ואולי בגלל העניין עם יציאת החירום, לא נראה כתגובה ציונית הולמת למה שכתבתי בחמישי, בפוסט שכותרתו יש מקום לרגליים?
ומשו קטן: למה צריך לישון אחר הצהריים?

סופשבוע

ורד מוסנזון מדברת על אחותה, דבורה עומר. כן, פער השנים בין השתיים הוא 28, ובכ"ז, הן אחיות (קוטס-בר).

נכון רציתם לקרוא עוד ראיון עם ד"ר רות וסטהיימר? הנה, למה לא. שלא תגידו שאנחנו לא נאורים (צח יוקד).

מוסף הארץ

מלח, סוכר, שומני טראנס ועוד כימיקלים. איך תעשיית המזון (חטיפים, מתוקים, ג'אנק) מהפנטת אתכם. כתבה שמנטרלת את החשק להתקרב למדף העוגיות בסופר (נעמי דרום). מצד שני, אולי היא משכנעת רק את המשוכנעים, ואף בלתי משוכנע לא יקרא אותה.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

מה מצאתי ולא ידעתי: הטיובית מתייגת את כל הפסקולים והטיוביות שהעליתי לבלוג.

וולסטריט ז'ורנל יציג רשת חברתית מתחרה ללינקדאין (Telecom News).

דוד אסף במסע מהכורסה בעקבות לילה לילה.

בריחת מוחות: מדור הסאטירה של מקור ראשון.

אורן ממליץ בשבת: "מייגן קלי העניקה את עשר הדקות הטובות השנה בחדשות טלוויזיה. מעבירה לשני עמיתים מיזוגנים שיעור בדומיננטיות".
(תשובה להאמיר למשל).

שעשועי כאילו

המארקר, שער אחורי, מאתגר את המאותגרים (תודה לעומרי).

bitul

אהרון שלף מהארכיון שלו את הקטע הבא על "מגן הסובלנות" למשה קצב (יוני 1983).

מגןלקצב

רוג'ר פדרר | לא רוג'ר פדרר (הארץ מתבלבל)

רוגרלארוגר

משתכשכים בביצה

מחכה לפרסום ראשון מחר על סגירת ויוה פלוס. או שאולי זה לא עיתון ברנז'אי נחשב ולכן לא צריך לדווח עליו.

לפני פיזור

תודה רבה לתומכי הבלוג שהשתתפו במסיבת החשק. היה מעורר.
קיץ עליז ללא מזיקין.

תזכורת: מחר, ראשון, 2 ביוני, 21:00, ישודר שומרי הסף בערוץ הראשון.
נראה אתכם מעלים את הרייטינג של הערוץ לדו ספרתי.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

97 תגובות על אצבעות שחורות 31.5.13

  1. mickey הגיב:

    בינתיים ארדואן מנסה להרוג טורקי ולנוח, להרוג עוד אחד ולהמשיך לנוח.
    אצלנו הרגו במכה אחת 8-9, ואחר כך התנצלנו.
    השאלה – האם הוא יתנצל?

    אהבתי

  2. captain beefheart הגיב:

    עלעלתי לפי תומי בכתבה על תולדות המאצ'ואיזם הישראלי ונתקלתי בציטוטים מפיו של השופט מיכאל חשין. זכרתי שהיה שופט בשם מישאל חשין ותמהתי אם מדובר בבלבול שלי או בבורות חפיפניקית של הכותב (אחד רועי בהריר) ועורכיו.

    השם הנכון הוא מישאל חשין. מזלם של בור-הרים ועורכיו שטעו בקטנה, על חשבונו של רשם זוטר בבית הדין לתעבורה של ירוחם. אך מה היה אילו היה מדובר בסגן נשיא ביהמ"ש העליון, צאצא של ר' שניאור זלמן מלאדי ובעלה של מנהלת קרן ירושלים? לאן היו מוליכים הקרליבכונים את החרפה?

    אהבתי

  3. קאזוס בלי הגיב:

    עו"ד רותם אבוהב, המתמחה במשפט חוקתי, מוסיף כמה עובדות על המציאות בסופר-לנד
    "הידעתם שבסופרלנד יש ימים סגורים לערבים ישראלים לפי דרישת קבוצות מהמגזר? הידעתם שבסופרלנד, בכל שנה, בחגי האיסלאם, סוגרים את המקום לערבים בלבד(יהודים אינם רשאים להכנס) מתוך התחשבות בחגיהם?"

    אם העובדות הללו נכונות, היכן היו הצרחות התקשורתיות עד היום?

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/474/898.html

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      חזרתי ממדרון יפו. שתי נשים, ערבייה ויהודייה, ממש לא נערות, רבו על זריקת הזבל לפח. אני מציעה פיצול הימים בין ערבים ליהודים שם.

      אהבתי

      • קאזוס בלי הגיב:

        וזה מהווה ההסבר מדוע לא קמה צווחה ריטואלית המלווה בגילגול עיני עגל לעוס לעייפה בתקשורת הישראלית, כאשר מתברר שלילדים יהודים אסור להכנס למתקן בכל פעם שיש חג מוסלמי או מועד שגורמים הערביים מבקשים שיהיה לערבים בלבד?

        אהבתי

    • אורן הגיב:

      טוב, זה רק אפרטהייד אז זה אחלה. מגוחך להביא את זה כהגנה.

      אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אני לא מבין את הטיעון הנגדי.
      עדיין הסופרלנד מפריד בין יהודים לערבים. זה לא משנה לבקשת מי, ומי הצד שנשאר בחוץ ביום ספציפי.

      אהבתי

      • קאזוס בלי הגיב:

        המושג "אפרטהייד" במטען הלשוני המקובל שלו מתייחס לאפליה של קבוצה אחת עלפני ראותה כשהקבוצה המופלה לכאורה מתנגדת להפרדה.

        נהיר מזמן שזה לא המצב, בלשון המעטה.
        משני הצדדים רבים (וכנראה הרוב בשטח) רוצה בכך.

        ההפרדה (בפועל) קיימת גם בין שיעים לסונים בסוריה למרות ניסיונות האינטגרציה תחת משטר אזרחי בן כמעט 70 שנים ויותר.

        גם אחמד טיבי מפריד בין ערבים ליהודים, הוא איש ציבור נבחר
        אומר בערבית צחה דברים המשתמעים כ"ערבי שמשרת בצבא ישראל הוא בוגד".

        השימוש במושג "הפרדה" בשיח במקרה הזה משרת אינטרס אחר והוא ניגוח.

        אהבתי

  4. שועלן הגיב:

    אין מצב שאורן המליץ על פוקס ניוז, ולראייה, בניגוד לנוהל, האווטאר שלו לא מופיע ליד ההמלצה.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      כן, יש נוהג כזה בפוקס ניוז כאשר הבולשיט עולה על גדותיו הופכים את הטיהור להצגה טליווזיונית. מייגן קלי חכמה מהממוצע הפוקסי, היא הצילה את השידור בליל הבחירות ובהכרעת בית המשפט העליון על תכנית הבריאות. מאחר ונכנסת לשליש האחרון להריון, חריפה ושנונה יותר מהרגיל. העניקה לנו בונוס בתמיכה בהורות חד מינית, ושבחים להצלחתו של אובמה.
      למטבח לא היתי שולח אותה, היא רואה בתרסיס פלפל סוג של מזון.
      יושבת מאחורי שולחך זכוכית, ובהוראות הבימוי כל כמה דקות "פותחים" את הפריים לצילום רגליים. מלגלגים על הנוהג הזה, וקלי טועה לחשוב שפמינסטים מתנגדים ליופי.
      לא צריך את האיור של "בוגי", זה מקפיץ את ה"רגשי" של הזקן.

      אהבתי

  5. שועלן הגיב:

    המיילבק נשמע כמו גרסא פארודית לוואלס עם באשיר.

    אהבתי

  6. אורן הגיב:

    ב"המוסף לשבת" של ידעות יש ראיון שנערך בברצלונה עם אוסקר גרסיה, מאמנה היוצא של מכבי תל אביב, שקודם בעמוד הכותרות בחמישי.
    במעריב ספורט של יום חמישי יש ראיון טלפוני איתו, שזכה להפנית שער צמודה ללוגו. חשבתי שעברנו את התקופה הזאת.
    שתי הגירסאות משעממות(נו, מכבי תל אביב).

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      V, מן הראוי להקדיש יותר מקום בבלוג שלך לסעיף ההמלצות. באורח נדיר נפלה בידך הזכות לענג את קוראייך בהגותו המעמיקה של איש אשכולות, עוקר הרים וטוחנם זה בזה. מספורט ועד מדינאות, מזכויות נשים ועד זכויות ערבים, מהיסטוריה ועד חוקי פטנטים בהודו, מלוגיקה ועד טלויזיה וקולנוע, אין ולו תחום דעת אחד הנסתר ממקלדתו של הפולמוסן השנון. אשרינו שזכינו לרומם את נפשותינו כשאנו מרותקים לנפלאות השגתו ולצחות לשונו.

      אהבתי

  7. אורן הגיב:

    הפוסט של דוד אסף על "לילה לילה" מצוין. ומסתבר שכבר מהתחלה מבצעים שיבשו את אלתרמן וזעירא, ולא חיכו לקינות על הדור הפוחת.

    אהבתי

  8. לוחמה אלקטרונית הגיב:

    ביטול ביטול הביטול על הפטור מדה-מרקר מזכיר לי פיליטון של קישון בו הכלכלן ד"ר בר ביצוע כותב דו"ח מפורט על "מפרנסים המפרנסים מפרנסים התלויים בפרנסתם" וחותם בביטוי "אם כך, המצב טוב מששיערנו". אם מישהו יודע היכן ניתן למצוא את הקטע הנ"ל, תבוא עליו הברכה.

    אהבתי

  9. עוד מהגזענות היהודית. עכשיו קרדאווי בכבודו ובעצמו (כן, כן) יוצא בקריאה לכל הסונים להצטרף לאמבטית הדם בסוריה כדי לחסל את השיעים והאיראנים. החכם עדין הנפש מכנה את חיזבאללה שתמך בה בעבר 'מפלגת השטן' (במקור מפלגת האל) ומודה בטעותו לתמוך בנסראללה מול זקני העדה.

    מודה ועוזב ירוחם.

    אהבתי

  10. יונתן ריגר משתלב במרחב: יהודים מדירים ילדים בדואים חולי סרטן.

    לנאורים וארגוני הנשים הסיבה שבגינה נערי המגזר הפכו ללא רצויים בבריכה אינה מהותית. אז פה ושם דחפו ידיים מתחת למים והציצו ליהודיות במלתחות. ביג דיל! כאילו נערים יהודים לא עושים את זה לנערות מוסלמיות כל הזמן. יחי הסדק החברתי.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      "הייתה תקרית לפני שלוש שנים". זה מה שכתוב בידיעה.

      אהבתי

      • -תשובה שעמנואל רוזן היה מאמץ אם היתה רלוונטית.

        אהבתי

        • אורן הגיב:

          לפי ההגיון שלך לא צריך להכניס גברים יהודים לערוץ 10. נו, קשה להבין שלילדים אין קשר לתקרית בעבר.

          אהבתי

          • יש עוד שאלות שיצרני הצביעות שכה שנואה על בעלתהבית יכולים להשמיע לציבור:
            כמה מהמגזר נכנסים לבריכות בקיבוצי השומר הצעיר?
            האם יש כניסה לחבורות נוער מהמגזר לכל המועדונים בת"א?
            קבוצה של ילדי חרדים מתנחלים היתה מתקבלת בברכה בבריכות המגזר?

            אני מכיר את עג'מי כספוט גלישה בסערות. לא פעם חזינו בשבאב מציקים לציפורי בוקר בודדות ותיירות שהיו בחוף ולא רק מילולית. אם לא היינו שם, לא בטוח שהיו נשארות שפויות. הכתב בוודאי היה מאשים אותנו בגזענות על כך שהתערבנו בדרכו של הטבע לזיווג (דמוקרטי כמובן) אתני.

            אהבתי

            • mickey הגיב:

              פריפריאלי לגמרי וגזעני לחלוטין: אני מעדיף לבלות במקומות שיש בהם "אנשים כמוני". אולי מביך ולא נאור במיוחד, אך זו האמת

              אהבתי

    • guy הגיב:

      אדון יון היקר, את הציניות שלך תשמור למקומות אחרים. מה קשור מה שעשו לכאורה נערים מהמגזר לפני שלוש שנים לילדים המסכנים האלו. לא רק שהגורל היכה בהם והם חלו במחלה הנוראה, הם גם מודרים מבריכה על רקע מוצאם? אני לא יודע למה אני בכלל עונה לך אבל אין לך אלא להתבייש.

      אהבתי

      • הייתי מארח אותם בלי לחשוב פעמיים בבריכה הפרטית שלי. זה לא סותר את מה שכתבתי. השמטתו של העוול האחר (תופעה מוכרת) בשם הפוליטיקלי קורקט מעצבנת אותי. אנחנו מבינים?

        אהבתי

        • guy הגיב:

          האמת שממש לא. על איזה עוול אתה מדבר? למפעילי בריכת מבועים. ראשית, אני שמח שאתה מאמין לו. ונגיד שלאנשי המושב לא באים ילדים בדואים טוב בעין והוא חושש לזכיון ההפעלה, אז מה. שיתמודד. יש חוקים במדינה וכל מיני טריקים כמו בריכת מנוים (דבר שדרך אגב לא נכון במקרה הזה) לא יכולים להסתיר את הגזענות. ואם זה בסדר מבחינתך, אז אנחנו בבעיה.

          אהבתי

          • אני מדבר עלהלכות השבאב בציבור היהודי ובפרט בציבור הנשים והנערות שמתלבשות באופן ברובוקטיבי.

            שאלות:
            1- כמה פעמים שהית מרצונך במקומות בילוי של נוער ערבי?
            2- מה אתה יודע לספר על התופעה מנסיונך האישי? התמקד בבקשה ביחס שזכו לקבל נשים ונערות שאינן מוסלמיות. כולנו מקשיבים.

            אהבתי

            • guy הגיב:

              זו התגובה האחרונה שלי כי הדיון הזה עקר. לעייננו, מה הקשר בין קבוצת ילדים בדואים בני 6-12 חולי סרטן לבין התופעות עליהן אתה מצביע לכאורה. סלקציה היא סלקציה היא סלקציה.

              אהבתי

              • עניינך בתיוג אחרים וענייני בצביעות.
                כל טוב.

                אהבתי

                • אורן הגיב:

                  תיוג אחרים? אחרי שהפכת ילדים לעבריני מין רק בשל מוצאם. גאון.

                  אהבתי

                  • הבנת הנקרא שלך משולה לאירוע קוסמי מרהיב. כמו המפץ הגדול רק לכיוון ההפוך. את הילדים היו צריכים להכניס ובכותרת והכתבה היה צריך להרחיב את הרקע לסיפור כדי לקבל תמונה מאוזנת של הטמטום והחירמון. סגרנו את הסיפור.

                    עכשיו למציאות. בקהיר נמצא המוזיאון המצרי שמציג את הפריטים שהבריטים לא הספיקו לשדוד ממצרים. בכניסה שני תורים נפרדים לכרטיסים. תור אחד לערבים (לא רק מצרים) ותור למי שאינו ערבי. המחיר לנחותים גבוה במקצת מהמחיר לערבים- בערך פי עשר. עכשיו, דמיין שבישראל הגזענית היה מקום שבו מתנוסס מחיר ליהודים ומחיר לכל השאר. נכון שהיית הופך למאושר בנאורים?
                    אבלמלשות, אין. תתמודד לבד.

                    אהבתי

      • קאזוס בלי הגיב:

        ולמה כשמתברר שילדים יהודים אינם רשאים להכנס להסופר-לנד, בימי החגים המוסלמים וגם במועדים אחרים ע"פ בקשת קבוצות איסלמיסטיות לא הגה, לא ציוץ נשמע מהזירה של גיא ובכלל במתגוללי מוסר הכליות.

        אין לך אלא להתבייש על צביעות ומשוא פנים.

        אהבתי

        • guy הגיב:

          לגבי הצביעות שלי אולי אפשר להתווכח אדון קאזוס (משהו בכלל הזכיר את הסופר לנד?), מה שבטוח שאין ויכוח לגבי הגזענות שלך.

          אהבתי

  11. האמיר הגיב:

    אורן ממליץ בשבת: “מייגן קלי העניקה את עשר הדקות הטובות השנה בחדשות טלוויזיה. מעבירה לשני עמיתים מיזוגנים שיעור בדומיננטיות”.
    (תשובה להאמיר למשל).

    עצלנית.

    תשובה, כן. אבל לא לי, זו תשובה לאיש קש. על אורן אני לא מתפלא, הוא כבר הבהיר שהוא מתקשה עם טענות שמתפרשות על פני יותר מארבעה משפטים, אבל את קוראת כמה עיתונים בכל יום! גם את לא הצלחת להגיע עד לפסקה השישית, בה כתבתי

    היום, כמעט אין מקצועות שאישה לא יכולה למלא באותו אופן כמו גבר כך שההבדלים הפיזיולוגיים כבר בקושי רלוונטיים.

    או השביעית, בה כתבתי

    אז בד”כ הגברים הם אלו שהולכים לעבו והנשים הן אלו שנשארות בית ומטפלות בילדים, למרות שהיום זה כבר לא הכרחי ובהחלט ניתן להחליף את התפקידים.

    אם כבר, העמדה שלי קרובה יותר לזו של גב' קלי מאשר לזו של מר אריקסון.

    בכל מקרה, זה בכלל לא קשור לנקודה העיקרית שלי: הסיבה שרשימת משפיעים תכיל בד"כ הרבה יותר גברים מנשים אינה שוביניסטיות, מיזגוניה או שאר מריעין בישין, היא פשוט המציאות. הרי את מתלוננת באופן תדיר על מיעוט הנשים בתקשורת, לא נראה לך שאם יכינו את רשימת המשפיעים בתקשורת, יהיו בה יותר גברים מנשים מעצם העובדה שרוב אנשי התקשורת הם גברים?

    אבל, שוב, והפעם כבר בפסקה מוקדמת, אין שום סיבה שהמצב יישאר כך. כל מה שצריך זה שיותר נשים יכנסו לתחום בו יש דומיננטיות גברית ובסופו של דבר הדומיננטיות הזו תיעלם. אבל עד שזה יקרה, המציאות היא שיש יותר פוליטיקאים מפוליטיקאיות, יותר אנשי תקשורת מנשות תקשורת, יותר מדענים ממדעניות, יותר אנשי עסקים מנשות עסקים ומנגד יותר עקרות בית מעקרי בית.

    הדרך לשנות את המציאות אינה להתעלם ממנה או להאשים אותה בהטיה על רקע מגדרי. הדרך לשינוי המציאות היא איתור הגורם לכך שהמציאות היא כפי שהיא ושינוי אותו גורם בכיוון הרצוי.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      הדרך לשינוי המציאות היא איתור הגורם לכך שהמציאות היא כפי שהיא ושינוי אותו גורם בכיוון הרצוי.

      אתה בדחן. מהי אותה מציאות זו ואיך נשנה אותה?

      אה, שיותר נשים ייכנסו לתחום. בטח. הריני לבשר לך שיש מספר שווה של נשים וגברים בתקשורת. אולי יש אפילו יותר נשים. העניין הוא שרובן לא מגיעות לתפקידים בכירים.
      ועוד משהו צדדי, ואני לא ממציאה פה כלום: כניסה נשים לתחום מסוים, במאסות, מורידה את המשכורות בו. כן, מה שאתה שומע.

      אהבתי

      • מויקי:

        ירי דו-צדדי (דו"צ), הוא מונח המתאר מצב שבו כוח צבאי, משטרתי או אפילו כנופיית רחוב, פותח באש על כוח עמית, עקב זיהויו בטעות ככוח עוין

        .

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        את מרימה להנחתה.

        מה יש, ציפית שהאישה תיכנס לתחום ותוך שבועיים תהיה העורכת הראשית של עיתון מוביל? זה לוקח זמן. חלק מהבעיה הוא שרוב הנשים עדיין חשות שתפקידן לטפל בילדים, דבר שנובע בחלקו מהתאמה ביולוגית וחלקו מלחץ חברתי, ולכן כשהזוג נאלץ לבחור מי משניהם יוותר על הקריירה כדי לטפל בילדים, זו בד"כ האישה. זו הסיבה שהשכר נמוך יותר והתפקיד זוטר יותר – זו לא קנוניה, זו הבחירה שלהן.

        אגב, את צודקת לגמרי בנוגע לשכר, הוא יורד ככל שיש יותר נשים במקצוע. למה? כי הן מוכנות לעבוד בשכר נמוך יותר! את יכולה לראות את אותה תופעה בדיוק בכל מקצוע אליו נכנסים עובדים זרים. שמת לב לכך שככל שיותר מפעלים עוברים לסין, כך השכר בתחום יורד? כי הפועלים הסינים עובדים בשכר נמוך יותר. אין קנוניה עולמית נגד הסינים.

        אז למה השכר יורד? כי נשים עובדות פחות. בד"כ מי שיוצא מוקדם מהעבודה כדי לטפל בילדים זו האישה ומי שנשאר לעשות שעות נוספות כדי לפרנס זה הגבר, כי האישה חשה שזה תפקידה והגבר חש שזה תפקידו, למרות שבאותה המידה התפקידים היו יכולים להתהפך. וכי נשים מוכנות לעבוד בשכר נמוך יותר, גם בגלל שלעיתים קרובות זו משכורת שניה במשק הבית וגם בגלל שנשים נוטות להתמקח פחות על השכר שמוצע להן (או כך לפחות נטען, את זה אין לי שום דבר לוודא).

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          אתה משתמש ב"עובדות" לא נכונות, ועל כך מבסס את דבריך.
          מה אתה מקשקש על "תיכנס לתחום ותוך שבועיים תהיה עורכת ראשית"? מאיפה השטות הזאת, באמת? נשים נמצאות בתקשורת עשרות שנים. עשרות. תראה לי כמה עורכות עיתונים /מוספים היו/יש. נשים עובדות פחות? בחלומך. אתה מוזמן לבדוק זאת.

          אהבתי

          • האמיר הגיב:

            הטענה על קיפוח נשים היא שלך, תוכיחי את את הטענה שלך. אבל רוצה עורכות? בבקשה. ישנה אחת, אולי שמעת עליה, ששמה דבורית שרגל. זה מה שכתוב עליה בוויקיפדיה, בין השאר:

            דבורית שרגל החלה את דרכה בעיתונות בעיתון "חדשות" ב-1987. בהמשך עברה לערוך ב"עיתון תל אביב", ומשם ל"מעריב", כעורכת משותפת של המקומון "זמן תל אביב", ולאחר מכן כעורכת בכירה ב"נשיונל ג'יאוגרפיק" מבית מעריב. במקביל החלה לכתוב ביקורות קולנוע ל"רייטינג", ולאחר מכן הייתה גם סגנית העורך. את דרכה בעיתונות סיימה באוגוסט 2007. לאחר מכן, עד כמחצית 2008 ערכה את אתר תוכן הגולשים תפוז.

            עוד? חיפשתי "עורכת מוסף בגוגל והנה כמה תוצאות:

            גלית חמי, עורכת מוסף הכלכלה של "ידיעות אחרונות", פורשת מתפקידה, יעל דרומי, עורכת המוסף "24 שעות" ולפני כן כתבת התקשורת של העיתון, תחליף את חמי בתפקיד.

            שתיים ובעיתון הנפוץ במדינה.

            עוד מעט תעזוב איריס מור את המוסף "גלריה" של "הארץ", ואחרי 14 שנות עריכה תוחלף על-ידי ליסה פרץ, עורכת מוסף "סגנון" של "מעריב".

            הופה, עוד שתיים.

            ליאת תימור […] בשנים 1993–2002 עבדה במעריב, תחילה כסגנית עורך מוסף "סגנון" ואחר-כך, במשך תשע שנים, כעורכת המוסף. בשנים 2008–2010 שימשה תימור כעורכת מוסף "סגנון" במעריב וכעורכת תחום הפנאי וסגנון החיים בעיתון.

            עוד?

            גיתית פנקס מונה לעורכת 'מוסף 'גלובס הערב'. פנקס מחליפה בתפקיד את לילך סיגן, שעזבה את העיתון לאחרונה.

            הן מתרבות כמו שפנים!

            אסתר קטן מונתה לעורכת "שמנת" מוסף הלייף סטייל המסחרי של קבוצת הארץ. קטן חוזרת ל"שמנת" לאחר שהיתה עורכת המשנה של המגזין לפני שבע שנים. בשנים האחרונות שימשה קטן כעורכת במגזינים, מוספים ומדריכים שונים.

            ורלי גולדקלנג, עורכת מוסף "דיוקן" במקור ראשון

            וזה רק דף התוצאות הראשון! הנה עובדה "לא נכונה" מס' אחת.

            נשים לא עובדות פחות? בבקשה, פרוטוקול ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, 30/4/13ץ אומרת קרן קירש, מנהלת פרויקט שכר שווה בשדולת הנשים:

            זה פער השכר לשעת עבודה: 53 שקלים לגברים, 44 שקלים לנשים. זה 17% פער או 9 שקלים לשעה. אני חושבת שזה פחות או יותר אומר כמעט הכול. זה שכר עבודה שעתי, הפערים גדלים בסוגים אחרים של חישובים.

            הכנסה ממוצעת ברוטו – הכנסת נשים מהווה 66% מהכנסת הגברים. אלה גם כן נתונים של שכירים, אלה נתוני הלמ"ס.

            איך את מסבירה פער של 17% בשכר שעה לעומת פער של 34% בשכר החודשי אם לא במספר שעות עבודה נמוך יותר? אבל אומרים את זה גם במפורש.

            חנה קופפר (מנהלת תחום מחקר, משרד הכלכלה): לא, הוא אומר: אני מצפה ממקום העבודה לאפשר שעות גמישות להורים, זאת אומרת, להיות מקום שהוא יותר תומך בית או תומך משפחה, אבל אני מאפשר לו לתגמל יותר את העובדים שעובדים יותר שעות.

            היו"ר עליזה לביא: זה מקור הפער. היא הנותנת.

            חנה קופפר: זה חלק משמעותי ממקור הפער.

            עוד?

            יעל חסון (חוקרת ממרכז אדווה): הפערים שאנחנו רואים, מה שיכול להסביר את הפער בשכר ברוטו, זה החזר ההוצאות הגבוה יותר לגברים ושכר עבור שעות נוספות.

            […]

            בגופים הציבוריים הפער שאנחנו יכולים לראות, שנשים מועסקות יותר במשרות חלקיות בהשוואה לגברים. זה חלק מהעניין, זה חלק מהמאפיינים של המגזר הזה ובכלל של שוק העבודה.

            עוד?

            ורד סוויד (מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה): עשינו בדיקה סביב מקום עבודה תומך משפחה, הקמנו צוות משותף וזיהינו מאוד מהר שבשירות המדינה אחת הסיבות העיקריות זה השעות הנוספות, שהן גורמות לפער לא רק סביב שכר לשעות נוספות, אלא כל עובד או עובדת מהשעה העשירית באותו יום מקבלים תוספת אש"ל. במשפחה ממוצעת, כשהמעון נגמר ב-16:00, האימהות הן אלה שצריכות לרוץ ולקחת את הילדים, ואז הן מפסידות פעם אחת את השעות הנוספות, פעם שנייה את התוספת של האש"ל מהשעה העשירית – –

            תמי סלע (יועצת משפטית לוועדה): גם את האפשרות להתקדם אחר-כך במקום העבודה.

            ורד סוויד: ואחר-כך את האפשרות להתקדם.

            אז הנה עובדה "לא נכונה" שניה. העובדות שלי נכונות. אולי כדאי שאת תבדקי את שלך?

            אבל שמתי לב לטקטיקת הוויכוח שלך: לא לעצור ולהגן על הטענה שמותקפת אלא לעבור מיד לטענה אחרת. גם האחרת מותקפת? עוברים לשלישית או בחזרה לראשונה. כך אי אפשר להפסיד.

            מצד אחד את מתלוננת על מיעוט השנים ברשימת המשפיעים, מצד שני את מתלוננת על מיעוט הנשים בתפקידים בכירים בתקשורת. אני מקווה שברור לך שאם יש מעט נשים בתפקידים בכירים בתקשורת, יש מעט נשים בעלות השפעה רבה בתחום התקשורת. עכשיו, שנעבור לפוליטיקה? למדע? לעסקים? הרי כמעט בכל תחום תגלי שרוב הבכירים הם גברים.

            לצורך הכנת רשימת משפיעים, לא משנה מדוע זה המצב: הרשימה באה לשקף מציאות ולא להסביר אותה או לשנות אותה. אם המציאות היא שרוב המשפיעים הם גברים, זה מה שהרשימה צריכה להראות. אז מה את מציעה? לא להכין רשימות, כלומר להתעלם מהמציאות, אם היא לא מוצאת חן בעינייך? או אולי לאכלס את הרשימה בכח בנשים כדי להגיע למצב מלאכותי של שיוויון, למרות שבמציאות ההשפעה של רובן פחותה?

            אהבתי

            • velvet הגיב:

              כן, יש מעט נשים בתפקידים בכירים בתקשורת. מצאת עשר נשים לאורך עשרים שנה שהן עורכות בכירות? יופי, נהדר! זה לא אומר כלום על המצב הכללי.
              בדוק כמה אחוזים מתוך מאה מהוות העורכות הבכירות בכל התקשורת. לא רק בעיתונים. כדי להקל עליך. לא עלי.
              הנה, שכחת את חנה זמר שערכה את דבר! ואת רותי יובל שערכה עם דורון גלעזר את מעריב! ואת ציפה קמפינסקי שערכה פעם את סופשבוע עם מיברג, אז מה?
              זה לא משנה שיש מעט מאוד נשים בתפקידי עריכה בכירים.
              סתכל למשל מה קורה במעריב היום.
              ונשים בתקשורת לא עובדות פחות מגברים. זה מה שאמרתי ואני עומדת על כך גם אם תביא לי עשרות פרוטוקולים.

              אהבתי

              • האמיר הגיב:

                בקיצור, יש עובדות ויש את התחושות שלך. התחושות מנצחות את העובדות.

                אני לא אמרתי שיש הרבה עורכות – את אמרת שאין. הראיתי שיש. את אמרת שנשים לא עובדות פחות, הראיתי שכן. אבל אם העובדות לא משנות, אין בסיס לדיון.

                אז עכשיו את נסוגה לתפקידי עריכה בכירים? שיהיה. אני לא שכחתי מכיוון שאין לי מושג מי עורך מה. כתבתי בדיוק מה עשיתי: נכנסתי לגוגל, כתבתי "עורכות מוסף" ובדקתי רק את התוצאות בדף הראשון. כולן, אגב, מהעשור האחרון.

                אם מספר הנשים שעובדות בעיתונות דומה למספר הגברים והם עובדות מספר דומה של שעות, בסופו של דבר מספר העורכות ישתווה בקירוב למספר העורכים. האפשרויות האחרות לא סבירות – או שנשים חסרות את הכישורים להיות עורכות ולכן הן לא יגיעו לתפקיד או שהמו"לים כולם שוביניסטיים חשוכים עד כדי כך שהם מעדיפים להעסיק עורך גבר על פני עורכת אישה גם אם האישה טובה יותר.

                אז הנה תרגיל לקוראים בבית: בדקו מה היה אחוז העורכות במוספי העיתונות בכל אחת מ- 30 השנים האחרונות (אחוז ולא מספר מוחלט כדי לנטרל את השינוי שהיה במספר המוספים). ציירו גרף של אחוז יחסית לשנה. שרטטו קו מגמה (אקסל עושה את זה בלי להכניס אתכם לחישובי רגרסיה לינארית). האם המגמה עולה, הרי שאני צודק. אם המגמה יורדת, בעלת הבית צודקת. מי מרים את הכפפה? מי שחושב שיש בכלל צורך?

                אהבתי

        • אורן הגיב:

          האמיר מאמין שנשים אחראיות לקיפוחן, וזו בחירתן. נכון בערך כמו שנשים אחראיות להטרדתן.

          אהבתי

    • אורן הגיב:

      את ההתיחסות אליך(האמיר) הוסיפה ולווט, אך זה לא מפתיע שאתה מתקשה בהבנת שלושה משפטים.
      ניסיתי לקרוא את התשובה המסורבלת שלך, ואתה בהחלט קרוב יותר לדעותיו של אריקסון.

      לכן, בזמן בו האישה ההריונית היתה נשארת במערה/בקתה/איגלו/אוהל/בית, מטפלת בילדים ועוסקת בעבודות הבית, הגבר היה בחוץ, מלקט/צד/חורש/קוצר/נלחם. רואה? שום קנוניה, זה פשוט מצב טבעי.

      כפי שנאמר "מי מת והפך אותך למדען הראשי?"

      אהבתי

      • האמיר הגיב:

        הוא שאמרתי – אתה לא מצליח לקרוא יותר מארבעה משפטים. אם רק היית מצליח להמשיך עד למשפט הבא…

        אלא מה, במאה האחרונה, אולי מאה וחצי, היה שיפור משמעותי בכל תחומי החיים. נשים כבר לא צריכות להיכנס להריון לעיתים קרובות – אמצעי מניעה מאפשרים קיום יחסי מין ללא סיכון שכזה, משך החיים התארך בצורה משמעותית מה שמאפשר לידות רחוקות יותר ומספר ההריונות שמסתיימים בסופו של דבר באדם בוגר עלה פי כמה. גם טיפול בילדים ועבודות הבית הפכו הרבה יותר קלים וכבר לא דורשים עבודה במשרה מלאה (כן, תתפלאי, היה הרבה יותר קשה פעם).

        מהצד השני, גם הגבר כבר לא צריך לקום עם הזריחה, לקרוע ת’תחת כל היום ולקוות שיוכל לחזור הביתה עם מספיק מזון לעוד יום קיום למשפחה. היום, כמעט אין מקצועות שאישה לא יכולה למלא באותו אופן כמו גבר כך שההבדלים הפיזיולוגיים כבר בקושי רלוונטיים.

        או אולי אתה סתם טרול?

        אהבתי

        • אורן הגיב:

          פשוט, אתה טועה בקשר לעבר הרחוק, הקרוב, ולמצב בימנו.
          התנצלות על האשמת השווא היא מעבר להגיונך.

          אהבתי

          • האמיר הגיב:

            נו, אז טרול.

            אהבתי

            • אורן הגיב:

              אולי תסביר לי איך בתחילת המאה שעברה נשים עבדו שעות ארוכות בעבודה גופנית, ולעומת זאת מקצועות כמו הוראה ופקידות נחשבו לא מתאימים לנשים כמו גם זכות הצבעה.
              אמונות שגויות מצאו לכך הסברים טבעיים, כפי שאתה מוצא הסברים לקיפוחן של נשים כיום.

              אהבתי

              • האמיר הגיב:

                יופי נחמה. אמרתי שהמצב השתנה לפני מאה עד מאה וחמישים שנים ואתה מביא לי דוגמה מלפני מאה שנים? בטח כתבתי את זה בשורה השישית או השמינית אז לא הגעת עד לשם.

                עכשיו בדוק בבקשה מה עשו נשים עד לאמצע המאה ה- 19. אחרי זה יהיה מעניין לשמוע האם אתה מונע מבורות או מטרוליות גרידא.

                אגב, עבודות הבית באותן שנים היו קשות הרבה יותר מכפי שהן היום ודרשו מאמץ פיזי ניכר. איך זה קשור לעובדה שמי שעשה אותן אז היו הנשים?

                אהבתי

                • אורן הגיב:

                  אתה עסוק בלקלל ולא לנסות להבין. הבאתי דוגמאות לאמונה מוטעת שהעדרות וקיפוח נשים הוא טבעי, כשכיום ההסברים נשמעים מגוחכים. אני כאמור צינתי שנשים עבדו בעבודה גופנית, ודווקא עבודות צווארון לבן או זכות הצבעה נמנעו מהן.
                  עדיף לטפל באי שוויון, מאשר לעשות לו רציונליזציה. מגמה זה לא מספיק. מה עוזרת לשים עובדות כיום נקודת איזון דמיונית במאה ה23.

                  אהבתי

  12. AHRON הגיב:

    תודה על העלאת הקטע הארכיוני על משה קצב, רק שכחת לציין ש"מגן הסובלנות" הוענק לקצב בחודש יוני 1983, כלומר בדיוק לפני שלושים שנה.
    ובעניין קושמרו-גל הרי השאלה הראשונה והחשובה ביותר לא נשאלה משום מה, ואולי כן משום מה, שכפי שכתבת ה"כתב" קושמארו לקח מונית והגיע לביתו של גל: אם כל הפרסומים עליך שקריים, מוכחשים ומצוצים מהדמיון, מתי תגיש כתבי אישום על לשון הרע נגד ערוץ 10 ו"ידיעות אחרונות" ושאר המלעיזים? מחר? מחרתיים? האם כל אחד מקוראייך הנאמנים ולוט, אם הים מואשם באשמות שווא כאלה, לא היה עושה זאת מיד למחרת?
    ועניין שלישי, רק "טלטול חזק" אי שם במרתפי השב"כ החשוכים, יגרום כנראה לכמה מבעלי הפיפל מיטר למצוא מחר בערב את ערוץ 11 או 511 על השלט המקובע שלהם.
    והלוואי ואתבדה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      צודק, אוסיף את השנה.
      באשר לתביעה וזה, בהחלט כתבתי על כך ב-30 במאי.

      אהבתי

    • האמיר הגיב:

      תביעת דיבה היא לא עסק פשוט כ"כ. אנשים חושבים שבהגשת תביעת דיבה, הנתבע צריך להוכיח שפרסם דברי אמת, אבל זה לא כך. נטל ההוכחה הוא על שני הצדדים. אתה צריך להוכיח שהצד השני פרסם מידע שגוי, שהוא ידע או היה צריך לדעת שהוא שגוי ושהפרסום הזה פגע בשמו הטוב. אם הצד השני יצליח לשכנע את בית המשפט שאחת משלושת הטענות האלו לא נכונה, אתה תפסיד.

      גם אם למשל תוכיח שהמידע היה שגוי, אתה עדיין יכול להפסיד במשפט. הציבור בד"כ לא מבין ניואנסים – מבחינת הציבור, אם הפסדת בתביעת דיבה שהגשת, המשמעות היא שמה שפורסם עליך נכון. אז אם אתה לא משוכנע שביכולתך להוכיח שאתה צודק, כדאי שתחשוב היטב לפני הגשת התביעה.

      אהבתי

  13. mickey הגיב:

    קצת רכילות מעיתונות הפריפריה:
    גילה מזוז מהבה נגילה הפקות אירועים וחינה מצפת, נצפתה יחד עם בעלה איציק באירוע של חברים.
    אלירן פחימה ושרון שפוליאנסקי חגגו את טקס החינה באמצע השבוע באולמי זיקוקין המפוארים בעיר.
    לרה שמואל נסעה לבקר את הבת ליאור בבית החדש באשקלון והתייבשה בדרך. רק בריאות!

    אני חושב שזה הרבה יותר מעניין מרותם סלע, אסף אמדורסקי, ג'ודי נמ"ש או בר רפאלי שהלכו למסעדה או השתזפו בחוף בננה חוף

    אהבתי

  14. mickey הגיב:

    קצת וילווט פריפריאלי: מנחם הורוביץ רץ לראשות עיריית קריית שמונה ואילו ראש העיר המכהן, מלכה, רוצה שיבחרו בו שוב. מלכה הבטיח לשפר את "חזות פני העיר". יש בהחלט הרבה עבודה. קריית שמונה זו העיר המטונפת ביותר שבה הייתי אי פעם. כולה מלאה אשפה וזבל שמפוזרים בכל מקום. קשה להאמין שאנשים מוכנים לחיות כך. יש לה אמנם תחרות רצינית מול חצור הגלילית, אבל קריית שמונה תזכה ללא ספק בתואר העיר עם החזות החייבת שיפור ביותר. מנחם, אייכה?

    אהבתי

    • אם המגמה של אנשי תקשורת לקפוץ למים ציבוריים תמשיך אפשר לנבא איך תראה הממשלה ב- 2020. מיתחו קו בין הדמויות לתפקיד.
      גינת, שטרסלר, ספורנני, תמר איש שלום, אברי גלעד, דיאנה אילן, לונדון, פרופ' רפי קרסו, ואפילו דוב נבון (שר המשקים)- כי בא לי.

      אהבתי

      • לוחמה אלקטרונית הגיב:

        מרים את הכפפה:
        רפי גינת – השר לאיומים אסטרטגיים
        נחמיה שטרסלר – שר העבודה והרווחה
        ירון לונדון – אזרחים ותיקים
        מיכל דליות (סופרנני) – שרה מתאמת בין הממשלה לכנסת
        תמר איש שלום – חקלאות ופיתוח הכפר
        אברי גלעד – משפטים (ע"ע מדינת דרקוניה)
        פרופ' רפי קרסו – בטחון פנים

        אהבתי

  15. אחד שיודע הגיב:

    8)
    …ובינתיים באיראן: המועמד המוביל, ג'לילי, מתכונן לבחירות.

    אהבתי

  16. אורן הגיב:

    *** (לבקשת המשתמׂש)

    אהבתי

    • mickey הגיב:

      זו היתה שליפה קלאסית מהארון, אבל זה עבר חלק כאילו סיככו את זה בווזלין, או איך שאומרים את זה. כאילו שההוצאה הארונית לא היתה אישיו, היא נעשתה כבדרך אגב…

      אהבתי

  17. Anon הגיב:

    שרון גל: ״בסך הכל הזהרתי את הכתב שיזהר״. מה יזהר? רק הכתב הומו? הרי גם הוא נמצא משוחח איתו באטרף. שניהם שוחחו זה עם זה. הקטע הזה לא היה ברור.

    הסוף היה טוב. לשאלה של קושמארו אם יחזור, ענה שהוא לא יודע ו״כנראה הצליח לו״. לרפי גינת?

    קשה לקחת פה צד. כאשר ערוץ 10 עמד להיסגר הם ניגנו לנו על המצפון בשם הדמוקרטיה. מי ידע שיש שם מגישים שמרויחים 100,000 שקל? הרי לא מדובר פה בעסק מרויח שאפשר לומר זכותו מה הוא עושה עם הכסף שלו.

    אהבתי

    • קאזוס בלי הגיב:

      כמי שגלש באתר אטרף(המדובר) אני יכול לעדכן אותך.

      גברים סטרייטים, שגם מזוהים ככאלה בכרטיס (למען הסר ספק) המעוניינים בשיחות עם נשים בלבד, מוטרדים תדירות ע"י הצעות מיניות בוטות של הומואים שנוחתות אל תוך תיבת ההודעות שלהן.
      אין זה חדש שהחלום של חלק מסוים מהציבור הנ"ל הוא מגע עם גברים סטרייטים.

      (אגב, גם אני הוטרדתי ע"י הודעה בלשון "קיבלת פעם…XXX מבכיר בענף התקשורת" -יתכן שמדובר באותו טיפוס שהטריד את גל)

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני רוצה להבין: אטרף זה לא אתר היכרויות לגברים בלבד? כלומר בין גברים?
        שאלתי גורם בכיר בסצנה אם האתר מיועד גם להטרוסקסואלים, ותשובתו: "בתיאוריה כן, בפועל ממש לא".

        אהבתי

        • קאזוס בלי הגיב:

          יתכן שהבכיר "בסצנה" הוא אחד המטרידים.
          כי התשובה – היא ממש ממש לא.

          אם אתה מסמן את עצמך כגבר המעוניין בנשים בלבד, אינך רואה בכלל כרטיסים של גברים באופציית החיפוש.

          יש שם בהחלט נשים אמיתיות שחלקן גם נראות לא רע (יש באתר אופציה של בעל כרטיס לאמת תמונה מול האתר) ולי אישית יצא להפגש יותר מפעם אחת.

          מה שלא מונע כמובן מאידך, את העובדה שהומואים פונים אלייך ומה לעשת, כל ההודעות מהן תמיד נפתחות בהצעות וולגריות בוטות.

          אהבתי

      • Anon הגיב:

        בספק גדול אם זה המקרה של שרון גל. זה נכון שגבר סטרייט הוא פנטסיה הומואית, באותה מידה שגברים ״שלא רואים עליהם״ נוטים יותר להכחשה עצמית. אבל גם הם הומואים ורק נוטים להתנשא על החלק השני. שרון גל הוא כנראה אחד מאלה. הקטע שהוא מתרץ את סיפור התכתובת שהוא רק ״הזהיר״ את החבר היה מוזר.

        האמת זה החלק העסיסי ואין בו שום דבר פלילי. מה שחשוב זה האם רפי גינת יצליח בשיטות מאפיוזו למחוק לאדם קריירה. שרון גל הוא בן אדם שחצן, יהיר, ופגום אבל לא שונה מטיפוס ״הכוכבים״ בתקשורת הישראלית לדורותיה. מה דן שילון, ירון לונדון ואפילו רפי גינת שפעם היה מעורב בפרשה של נערת ליווי ושכחו לו, טובים יוצר?

        אהבתי

        • mickey הגיב:

          מעניין מאוד מה שאתה אומר, סיפורים צצים "לפתע" על אנשי ערוץ 10 ויש עוד כמה בקנה, לפחות למיטב ידיעתי ולכאורה לחלוטין. זה נשמע מתוזמר 😯

          אהבתי

          • Anon הגיב:

            לא נראה לי שיש קשר בין עמנואל רוזן שזה סיפור שרק חיכה להתפוצץ – לשרון גל. שרון גל רצה עוד כסף ומישהו, כנראה מתוך הערוץ עצמו, צייד אותו בזפת ונוצות כדי לחסל אותו. בהתחלה ניתן היה להבין מהספין של ערוץ 10 שהוא רק מתחמק מהפרשה המינית שלו בתירוץ כספי אבל האמת כנראה הפוכה. רפי גינת ניצל את אווירת עמנואל רוזן כדי להדביק אותו בתוית של הטרדה מינית שכנראה לא היתה.

            לפי רז שכניק, הוא וגיא לרר הלכו מכות וחולצתו הקרועה של לרר תלויה בחדרו כדחקה. אם העסק היה רציני איך הגיע לידיו חולצתו הקרועה של לרר? מה הוא פשט אותה ממנו וגנב אותה? נראה שהספינולוגים גיבבו כל בדל סיפור לבנות פרסונה שלא ראויה להופיע בציבור.

            אהבתי

        • קאזוס בלי הגיב:

          מה מוזר בזה?

          בתור גבר סטרייט שגולש באתר אטרף, אם הייתי מקבל פתאום הצעה ממישהו שטוען שהוא עובד בענף שלי: הייתי שואל את עצמי מי האידיוט שגם מציע הצעה מינית וולגרית תחת חשיפת זיהוי זהות של עצמו (הוא שלח לו תמונה של הפנים שלו) והייתי עושה בדיוק אותו דבר הייתי ניגש אל האוויל, בצורה חומלת, "תזהר בחשיפה שלך ברשת" (והייתי אומר את זה גם לאישה).

          – יצא לי למשל להפגש עם מישהי די מוכרת בענף התקשורת דרך האתר, אבל כמובן עד המפגש היא היתה מספיק נבונה(כמו כל אדם נורמלי עם מנת משכל נורמלית) לא לחשוף את הפרטים המלאים על עצמה והיא כמובן לא נופפה בעיסוק שלה לפני המפגש שלנו.

          אהבתי

      • אגב, גם אני הוטרדתי ע”י הודעה בלשון “קיבלת פעם…XXX מבכיר בענף התקשורת”

        אויש כמה בורות, נו!!!
        סטרייטים רואים בכל הודעה תמימה שקיבלו מאיזה הומו הטרדה מינית -ועוד מעיזים לפרשן את הממ"י (משיכה מינית ייחודית) של הזולת, ועל סמך מה? הודעה באינטרנט. כל סטודנט למדעי ממ"י בשנה ראשונה יודע שאי אפשר לעשות אנא ליזה לאובייקט לפני שמבינים את ילדותו. רגע, אין כאן באף קיוסק שנדי?

        אהבתי

כתיבת תגובה