הכותרות הראשיות
חסן רוחאני | איור: דניאל מורגנשטרן
במקום לקרוא את שלל פרשנינו לענייני איראן, אני מציעה את הפוסט החדש והקצרצר בבלוג הפרדוקס הפרסי.
"'מתון', אבל מה עם הפצצה?" זו הכותרת הראשית של ישר"ה. למה "מתון" במרכאות? לא מאמינים שם שמדובר במתון?
בד בבד נוזף הארץ במאמר המערכת שלו בנתניהו, המצמיד בין איראן לשואה.
"המועמד המתון רוחאני נבחר לנשיא איראן" (הארץ). "מנהיג רוחאני", צבי בראל בע' 3, אומר שמטרתו של המנהיג החדש להציג את איראן כשוחרת שלום.
בידיעות מאוד מרוצים: "איראן: מכה לקיצונים" וב-2-3: "בוקר טוב איראן".
מעריב: "הצבעת מחאה באיראן: ניצחון גורף למועמד המתון רוחאני". נדב איל מזכיר את דברי הנרי קיסינג'ר, "איראני מתון הוא איראני שנגמרה לו התחמושת". מזכיר את "ערבי טוב הוא ערבי מת", לא? ובכ"ז הוא מסכם: "ניצחונו הוא עדות מרשימה לרצונם של האיראנים לשוב לדיאלוג עם העולם ולצאת מטבעת הבידוד המחניקה. אז מותר, אולי רק הבוקר, להגיב בתקווה זהירה".
הערתו של יאיר אשכנזי בפייסבוק
עורכים, היזהרו: נשיא איראן הנבחר הוא אמנם רוחאני, אך המנהיג הרוחני עודו חמינאי!
ברית הזוגיות
למען הצדק ההיסטורי אני רוצה לציין משהו שאירע בפריז בסוף מאי, שזכה להדהוד זעום בישראל. כן, נכתב על כך, אבל זה ממש לא הזיז לאיש. ביום ראשון, 26 במאי, נערכה בפריז הפגנה גדולה נגד נישואים בני אותו מין. השתתפו בה כ-150 אלף איש.
הידיעה הופיעה ב-mako. שלוש מאות איש צפו בה, או רק בכותרת. אף תגובה. גם בוואלה! התפרסמה ידיעה בלוויית וידיאו, באותו יום ראשון ב-23:00. לא יודעת כמה קראו, אך רק 12 תגובות התפרסמו.
ע"פ ידיעה שהתפרסמה בהארץ לפני אישור החוק, "פחות מ-60% תומכים בחוק" (לפי סקר בלה-פריזיאן). גם הרב הראשי של צרפת הצטרף אז לחגיגה.
עכשיו מה, הנושא בוער כעת בבית המחוקקים המקומי. אני לא יודעת לאן תתקדם החקיקה בעניין ברית הזוגיות (יש עתיד מתכתשת עם סתיו שפיר) בין בני זוג מאותו מין (הידיעה מופיעה בשער הארץ ובע' 7), וככה"נ יעבור זמן, אולי קדנציה שלמה, עד שמשהו יאושר, אבל אני חייבת לומר שאני לא מאמינה שבישראל ייצאו עשרות אלפים לרחובות נגד היוזמה. ר"ל, על אף תלונותיי על הומופוביה במקומותינו, לדעתי המצב בישראל שונה לטובה מאשר בצרפת. כן, "לטובה", על פי תפיסת עולמי.
יחד עם זאת, אין לשכוח שנישואים כהגדרתם, לא משנה בין מי למי, כמה, למה ואיך, משולים לשיקוץ בעיני. אבל אם כבר אתם מתעקשים לעשות את זה, אז יאללה, כולם.
הרצח בבר נוער
שאול גנון יודה "הודה בקשר מיני עם קטין" (תוס': מתוך כות' בהארץ המודפס) וסיפר שזה איים עליו. ידיעות, ע' 15-14: "יש הסתברות שרצו לרצוח אותי".
מעריב באותם עמודים: "במשטרה מעריכים: קרובים לכתבי אישום ברצח בבר-נוער"
זה אומר שכל הראיון המקושקש איתו באולפן שישי היה, כאמור, קשקוש? פדיחה.
משתכשכים בביצה
לי-און הדר, אפרופו פרישתו של דורון רוזנבלום, על הצטמקות האופציה להתפרנס מעיתונות בעשורים האחרונים.
ובעניין דומה כתב/שאל אתמול היון:
התמקדות בוותק כפרמטר להשוואת שכר עיתונאים ואנשי תקשורת לא ברורה. אני משער שגם שיקול התפוקה לא משפיע במיוחד על התלוש. חשבתי שהמוניטין הוא השיקול המרכזי ואשמח להבהרות.
מאחר שמדובר בחוסר ידיעה, אסביר את המובן באליו: בוודאי שתפוקה היא גורם מכריע. בחוזה של כל כותב מצוין בפירוש שעליו להביא, למשל, שלוש כתבות מגזין בחודש, אם הוא כתב מגזין, או שתי ידיעות יומיות חמישה ימים בשבוע. ואם הוא עורך בדסק, זה נניח ארבע משמרות לילה, או אם הוא עורך במוסף זה יוצא כחמישה ימי עבודה, על פי ימי הסגירה, וכנהלאה, על פי העיסוק הרלוונטי. "מוניטין"? מהו מוניטין? ממה הוא מורכב?
בענין הוותק, אכן זהו נושא מתעתע, כפי שהוכיח כבר רועי ארד במשפט שכתב על עצמו, ולא תמיד , או לא בהכרח, הוא עוזר בחיי העיתונאי, בעיקר בעידן זה, לענייני שכר ות"ש.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
התנצלותי הכנה בפני מערכת ידיעות: החסימה הייתה בחברת האחסון של הבלוג (במשך כמה ימים אי אפשר היה להיכנס לבלוג מידיעות).
סליחה על שחשדתי בכשרים ובכשרות. מצליפה בעצמי. ויש גם לקח: קודם לבדוק עם חברת האחסון ואז להתלונן בפומבי. זה היה חסר אחריות מצדי.
עכשיו אפשר להגיע לבלוג מידיעות.
המומה עדיין מהדיון אתמול על הכתבה של אמנון ברזילי על אלטלנה.
מה הפלא ששמיניסטים לא מבינים את המילה "אתגר".
זוכרים שהתלוננתי מרה על כל פרקי ריאליטי טירונות גולני שהפיק ynet וגרר אותם על פני ימים? מתברר שזה ממש השתלם להם: ערוץ 10 רכש את זכויות השידור לסדרה וערך אותה לסרט בן שני חלקים שישודר הערב ב-21:00 וביום ראשון הבא. ועל כך אפשר לקרוא בשער האחורי של ידיעות.
מח' הגהה
צ"ל "נטען בזמנו כלפי העיתון" (וואלה!)
[תודה ליאיר]
לפני פיזור
תודה רבה לתומכי הבלוג.
ולווט אנדרגראונד 
משטרת ישראל משיבה מלחמה שערה לצה"ל. מומחה הבלוג, מיקי, מתבקש לקבוע האם מדובר בתחרות הוגנת באמצעות הדבר האמיתי או שמא עסקינן בשימוש פסול בעזרים סיליקוניים.
אהבתיאהבתי
-ולזה יקרה בכנען, בלונדה סיוויק.
אהבתיאהבתי
קורא, במיוחד שמקלידים ביד שמאל.
אהבתיאהבתי
ניפוח מלאכותי, טונות איפור, סיליקון ומילויי שפתיים לא עושים לי את זה יותר ממנקין בחלון ראווה… מצטער, לא הטעם שלי
אהבתיאהבתי
בנושא ברית הזוגיות, בסך הכל מדובר באפשרות הוספת בני אותו מין למסלול נפרד, שתוכנן לאנשים המופלים בשל מעמדם הדתי. כלומר גם אם יתקבל, יהיה מדובר ב"נפרדים אך שווים" שאין מקומו במדינה דמוקרטית.
ודרך אגב מצאתי את זה.
אהבתיאהבתי
כיוון שביקשת פרשנות של מומחית, קבל את ד"ר תמר עילם גינדין על הבחירות באיראן.
אהבתיאהבתי
אוי, במקרה גם אני מצאתי כמה דברים.
יש בלוג אחד שעוסק בכך שנים. הנה מ-2012 ומ-2010 ומ-2009
תמיד כיף שקולגות מפרגנים. ות.
אהבתיאהבתי
עוד לא עיכלנו את בחירת "המתון" רוחאני לנשיא איראן, ואנו מתבשרים על משלוח 4,000 לוחמים איראנים לגולן הסורי?
אהבתיאהבתי
ההחלטה התקבלה עוד לפני הבחירות. בנוסף, משמרות מהפיכה כפופים למנהיג העליון חמינאי ולא לממשלה.
רוחאני מתון יחסית למועמדים קיצוניים יותר, אבל הוא לא יחשב למתון בשום סטנדרט מערבי. הרי המועמדות שלו אושרה על ידי חכמי הדת.
אהבתיאהבתי
אכן ראיתי שההחלטה התקבלה לפני הבחירות. עם זאת נראה לי שזה רק ממחיש למה אנו יכולים לצפות מהמשטר האיראני: עוד מאותו דבר, עם פחות קצף על השפתיים.
אהבתיאהבתי
אנחנו בהחלט נתגעגע למחמוד "אין הומוסקסואלים באיראן" אחמדיניג'אד, האיש שחסך הון להסברה הישראלית.
אהבתיאהבתי
אפילו בעל הכנף בעד מיסוד קשר פורמלי סטנדרטי ושיווני לחברי קהילת הממי"ם -מלבד אימוץ ילדים. אני מאלה שחושבים שזוגות (כולל סטרייטים) צריכים לקבל אישור מהמדינה לפני קבלת הצעצוע. תפיסת ההורות כזכות מולדת למבוגרים שרוצים ילד מאלף ואחד סיבות מתבררת די מהר כקשקוש כשחושבים על העניין מזווית הילד במקום לדקלם דיעות. רצוי שילד יגדל עם אמא ואבא אחראים, מסוגלים ויודעים. כן, זכר ונקבה. דמויות של פלוס ומינוס בגוף ובטבע (נפש, מיינד). מי שמכיר מחקר ניטרלי מקיף ומדוייק שמוכיח שהורות חד הורית או חד מינית עדיפה ואפילו שוות ערך להורות "סטנדרטית" מוזמן להביא. המאדימים מוזמנים לנמק.
—
הניסוח שבחרת לתאר את עסקת הטיעון המסתמנת:
מעורר תהיות. מדובר על תקיפה מינית של נער בן 15 על ידי מדריך בתפקיד המבוגר האחראי. המילה קשר קשורה לעניין?
—
כל הצדדים שקשורים לרצח בבר נוער מלבד הקורבנות, מעוררים בי בחילה. התקשורת, המשטרה, עד המדינה, הבכיר, 'הפושטקים', הפרקליטות, נציגי הקהילה והדברים שעולים מהפרסומים בפורומים על הבר נוער.
אהבתיאהבתי
לא תוכל למצוא מחקר ניטרלי מכיוון שאין הגדרה ניטרלית של מהי הורות טובה או "שוות ערך". כל ההורים דפוקים וכל הילדים דפוקים, רק מגוון הדפיקויות הוא רחב, קשה להשוות מה דפוק יותר, ומאוד קשה למצוא מתאם ישיר בין הדפיקות של ההורים והדפיקות של הילדים. שמעתי על מישהו שאבא שלו היה רודף נשים סדרתי ועזב אותו בגיל צעיר. הילד גדל, למד באונברסיטאות יוקרתיות והפך לנשיא ארצות הברית.
אהבתיאהבתי
התייחסתי לרצוי. לא השכיח ולא מידת הדפיקות שקיימת בכל הבתים. מחקר נייטרלי עוד לא מצאתי. מעניין מה יקרה לקריירה של חוקר שמסקנותיו יאיימו על הפוליטיקלי קורקט והאם ישוייך אוטומטית לאותן
ידועות לשמצה.
אהבתיאהבתי
זה בדיוק אותו דבר. לא תמצא חוקר ניטרלי כי אין הגדרה נטרלית עבור מה רצוי. יש דגמים שונים של הורות ואני לא חושב שניתן להגיע להסכמה מה רצוי. הגבלת הזכות להיות הורים רק לאלו שתואמים את המודל ה"רצוי" זה משחק מאוד מסוכן. בתקופות קודמות (?!) היו כאלו שהתנגדו לנישואים בין אנשים מגזעים שונים בגלל שיקולים של טובת הילדים.
אהבתיאהבתי
יש עשרות פרמטרים מקובלים לגבי הלא רצוי. פשיעה, השכלה, הזדקקות לסעד ממשלתי, התמכרות לסמים ואלכוהול, אשפוזים פסיכיאטרים,היסטוריה תעסוקתית, יציבות תא משפחתי וכו'. שניה לפני שגודויין מצטרף, אני (ממש) לא בעד יצירת אנשים בשטנץ- רק מדגיש שאמנם קשה להגדיר את הרצוי אך אפשר למצוא הסכמה בקרב החוקרים לגבי הלא רצוי.
אהבתיאהבתי
טעות שלי: לא שמתי את מרכאות הציטוט על הקשר המיני ולא ציטטתי במדויק. תוקן.
—–
מחקרים על הורות:
1. 2.
במאמר "How does Gender of parents matter?" מתייחסים החוקרים לחרדה זו בהתבסס על סקירת 33 מחקרים שנערכו בין השנים 1992 ו-2004, ואשר השוו בין זוגות הורים הטרוסקסואלים לבין זוגות הורים הומוסקסואלים (בעיקר נשים לסביות) (Biblarz & Stacey, 2010).
—
טיעונים הפוכים חפש בעצמך.
אהבתיאהבתי
את מחבר הכתבה הראשונה שהבאת קשה לי לקבל כנייטרלי:
. מערבב בין יחסי מין חד מיניים (שאכן היו) לחיים זוגיים או תא משפחתי חד מיני.
—
מחקר שהגיע למסקנות אחרות שמחברו זכה לטיגון מתלהם.
young adults with a parent who had had a same-sex relationship fared worse than those raised by biological parents without histories of same-sex relationships
הבאתי רק כדי לא לצאת אורן אבל יוזר צודק. הפניה למחקרים במקרה הזה היא טעות. סביר להניח שלא נערך מחקר נייטרלי ונרחב מספיק בנושא כה נפיץ שמשווה בין כל עשרות האפשרויות לאורך עשרות שנים. ולאחר שהפכתי להומופוב-הורפוב אני עדיין טוען שאם טובת הילד בראש מעייננו, חובת ההוכחה על המודלים החדשים.
אהבתיאהבתי
המחקר שהצגת, לא עסק בהורות של בני אותו מין, אלא החליט לצרף להגדרה ילדים להורים בקשר הטרוסקסואלי, שלאחד הורים היה קשר הומוסקסואלי. למעשה רק שתי דוגמאות היו של ילדים שגדלו אצל זוג בנות אותו מין. ובמקרה זה לילדים לא היתה בעיה. צודק המחקר הותקף בגלל המתודולוגיה המוזרה שלו, שאינה קשורה להורות הומוסקסואלית.
ונזכרתי במיגן קלי אשר נתנה תשובה מוחצת לטענות.
אהבתיאהבתי
הטבלה לא משקרת, עוד שבועיים למניאק.
אהבתיאהבתי
האין זה תפקידם של נערי מקהלה לשמש את הכמרים?
אהבתיאהבתי
שיערתי שהשימוש הנרחב בנערים היא הסיבה שבגינה הפפה הקודם פרש. זוועת עולם.
אהבתיאהבתי
מפליא שבקהילה לא מזכירים את הנרצח הראשון שלהם, די-האן, שהמניע לרציחתו שנוי במחלוקת. קהילתו השנייה האשימה את הציונים ברצח והציונים הציגו (כבר אז) סיפור דומה לזה שהמשטרה מציגה היום, כלומר נקמה על מעשה שעשה בנער ערבי. הקהילה בהולנד דווקא טרחה לחלוק לו כבוד באמצעות מונומנט לזכרו, המחזת ספרו (הקהילתי) "צינורות" ופרסום שיריו ה"מרובעים" המהללים את דרכי הקהילה.
מתי בברנוער?
אהבתיאהבתי
מאיפה הטענה כי דה-האן נרצח בשל נטיותיו?
על פי הידוע לי, הכל מודים כי נרצח בשל דעותיו ופועלו האנטי-ציוני,
עד היום מקובל כי היה זה הרצח הפוליטי הראשון בישראל.
אהבתיאהבתי
הכל יודעים? כפי שהכל ידעו שאלי ישי אחראי לרצח בברנוער?
חקירת הרצח לא העלתה דבר. החרדים האשימו את הציונים והציונים את הערבים. תיקו. הציונים הוציאו אותו מהארון כבר לפני הרצח וזה היה המניע שייחסו לרוצחו.
אהבתיאהבתי
אין הנידון דומה לראיה, לא מצאתי מקור לדבריך, ולהיפך.
קריאה קלה של ערכו בויקיפדיה, והמקורות הנלווים אליו, מעלה כי ישנה תמימות-דעים באשר למניעי הרצח.
אהבתיאהבתי
הבנתי, מה שלא מופיע בויקיפדיה כאילו בטל ועבר מן העולם.
נסה את העיתונות של אותה תקופה ותופתע לגלות שהיו פעם חיים מחוץ לויקיפדיה.
אהבתיאהבתי
עיין בכתבה ובה ראיון עם יוסף משי, בנו של זאב משי שרצח את דה-האן יחד עם אברהם תהומי:
ובכתבה אחרת, כותב שחר אילן (תוך כדי חגיגת נטיותיו של דה-האן על חשבון החרדים, כמובן):
האם אתה יודע על מקור אחד שרומז אפילו שלנטיות הנ"ל היה קשר לרצח, ומכחיש שמדובר ברצח פוליטי נטו?
אהבתיאהבתי
חייל זקן, העובדה שהנשיא השני היה בקבוצה שחיסלה את דה האן היא לא סוד
אהבתיאהבתי
אין לכך שום ראיה. בעולם המושגים של אנשי המחנה שלו מיוחס הרצח ניתן להאשים אותם בהסתה (וגם את די האן עצמו). די האן היה איש מרתק, משכיל וברוך כשרונות, ובעל נפש מסוכסכת. ד"ר למשפט, הומו, חרדי הנשוי לנוצריה ומגדל את ילדיו כנוצרים, סופר ומשורר מוכשר. בהולנד, מולדתו, הוא נחשב ליוצר ההומו הראשון שביטא ביצירותיו את נטיתו המינית בצורה גלויה. ספר שיריו ההומו אירוטיים נשלח לפרסום בהולנד חוגשים מספר לפני הרצחו כשהיה אושיה חרדית. בישראל של מפא"י העלימו אותו מהעין הציבורית. החרדים מכירים רק את תפקידו כקורבן של הציונים ומתעלמים משאר הדברים שעשה.
אהבתיאהבתי
איזה ראיה אתה צריך? אברהם תהומי הודה בזה בראיון לערוץ הראשון. הוא קיבל את ההוראה מרחל ינאית דרך בעלה בן צבי שהפך אחר כך לנשיא. הם לא כל כך התביישו בזה בניגוד לרצח ארלוזורוב זה לא בדיוק תעלומה ולא קרע את הישוב.
אהבתיאהבתי
שאפו לאפרת מנשרי גורן. מפגינה שפיות הורית ב YNET ויוצאת נגד הטמטמה שבמסיבות והופעות הסיום. חבל ששכחה את הילדים שבמקום לתרגל או ללמוד בכיף נכנסים לטריפה של הגרנד פיאנלה. אצלנו המדריכה הנחמדת טענה שאני ההורה היחידי שהעלה ספקות לגבי נחיצות המופע שתועד על ידי עדת צלמים במצנח רחיפה.
אהבתיאהבתי
ההורים הפכו לפסיכופתים. אתה צודק לגמרי. אפרת מונשרי גורן אומרת דברים נכוחים, אך האם מישהו מקשיב?
אהבתיאהבתי
אף אחד לא מעלה בדעתו שאפשר אחרת. כל הפקה, מרמת חוג לפעוטות ועד מסיבת סיום של התיכון המופלא זוכה לתשואות ורשימות המתנדבים נסגרות תוך שניות. נכנסתי לוועד (גם) כדי לצמצם את השופוני וכאב הראש אבל אין עם מי לדבר. אנשים חושבים שהשקעה באירוע חד פעמי חשובה יותר ממאמץ מתמשך. כמו החתונות שהפכו מזמן לעניין חסר הגיון. מתים על הדביקות הזאת שבפרידות, הברכות המשתפכות והמתנות הסימליות למורה או המדריך (שלא תמיד מרשימים) הנאאאדרים. מזל שאני מעשן.
אהבתיאהבתי
ולווט, זאת את שלא מבינה את ההבדל בין ביקורת להסתה. עצם זה שאדם שהעבירו עליו ביקורת, חריפה ככל שתהיה, נרצח לאחר מכן לא משנה את ההבדל הזה. השימוש של ברזילי במילה 'הסתה' הוא שגוי. אם דרך הראיה שלך היתה נכונה זאת היתה מהווה הסתה.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי משפט אחד שלך. אחד.
כנראה שאת לא מבינה (גם) את המילים ביקורת וגם הסתה.
אני די בהלם.
אהבתיאהבתי
מהשפה העברית:
מויקיפדיה:
ועל ביקורת אני לא צריכה לספר לך. לפי זה ההסקה של ברזילי מדברי מילשטיין שגויה. הוא לא תרם להסתה. אם העברת ביקורת עשויה להחשב כהסתה אז אסור להעביר ביקורת כלל. ואם ברזילי לא דיבר על הסתה לרצח אז על איזו הסתה הוא דיבר? הסתה לזריקת עגבניות? הטענה שלך ש'כן הסתה אבל לא רצח' היא מיתממת.
אהבתיאהבתי
נפלת מהירח?
הסתה = העברת ביקורת על מי שאין לבקרו עקב קדושתו
אהבתיאהבתי
זו התפיסה של המחנה הפוליטי שמגדיר כ"אנטישמי" כל מי שעמדתו מהמפד"ל וימינה?
אהבתיאהבתי
תחליפי 'זאת' ב-'האמירה שלו גם', זה יהיה מובן יותר.
אהבתיאהבתי
הנאורים בתגובה על האיום התעסוקתי:
האבודים
אהבתיאהבתי
האם רק אני חושבת שההתנהלות/התנהגות של אותו אלון חסן בנמל אשדוד, בשילוב כל עסקיו הפרטיים, הם התנהלות פרופר של ארגון פשע? של מאפייה?
האם רק אני חושבת שאם זה הולך כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, יש לו שלטים גדולים על החזה ועל הגב "אני ברווז" ובאופן כללי מתנהג כברווז אז המסקנה הבלתי נמנעת היא שזה אפרסמון?
צדיק יחידי (ממה שאני קלטתי) הוא נתן זהבי שהשתמש באותן מילים בדיוק, כלפי אותו אלון חסן, בתוכנית הרדיו שלו.
אהבתיאהבתי
עורך הארץ, אלוף בן, פרסם מאמר שכותרתו "האם בן גוריון הקדים את שלמה זנד?".
הוא מתאר את הביקורת הנוקבת שכתב פרופ' ישעיהו ליבוביץ על בן-גוריון בערך על שמו באנציקלופדיה העברית. הביקורת צונזרה.
וכאן כותב אלוף בן:
😯
אהבתיאהבתי
זנד לא מקבל השראה מהכנענים אלא מהקומוניסטים שאותם הגדיר בן גוריון כ״בוגדים״.
אהבתיאהבתי
נראה שלאחרונה "הארץ" סימן את בן-גוריון כמטרה, מאחר וזה אינו מאמר ראשון בסדרה התוקף אותו (קדמו לכך מאמרים של שי חזקני וגדעון לוי). במאמר של אלוף בן יש כמה טענות מבולבלות וסותרות. ראשית, לעניין הביקורת של ליבוביץ' על בן-גוריון באנציקלופדיה העברית – אנציקלופדיה איננה טור פובליציסטי או ספר עיון פרטי, בו כותב הטור רשאי להביע את דעתו כראות עיניו. אנציקלופדיה אמורה להיות מקור של ידע קונסנזואלי, המאגד בעיקר עובדות יבשות. לכן נכון עשו עורכי האנציקלופדיה כשפסלו חיוויי דעה ברורים של ליבוביץ'.
שנית, הצגת דעותיו של שלמה זנד כעמדה שמייצג אותה בן גוריון (או שטוען ליבוביץ שמייצג בן גוריון) משונה ביותר. נראה לי שגם ליבוביץ' עצמו, שמאלי בדעותיו ככל שהיה, לא כפר בקיומו של עם יהודי ובזיקתו לארץ ישראל, אלא ראה אתגר מוסרי עצום בשלטון עם ישראל בארצו לאחר מאות שנות גלות. הניסיון למקם את עמדותיו הקיצוניות של זנד באותה סביבה הוא, בלשון המעטה, מוזר. נקודת הדמיון היחידה היא שליבוביץ ראה את עצם היהדות בקיום המצוות, טענה שאותה מעוות זנד לכך שמי שאינו שומר מצוות אינו יהודי לא רק מבחינה דתית, אלא אף מבחינה לאומית (שהרי "אין דבר כזה לאום יהודי").
שלישית, והמוזר מכל: עורכו של "הארץ", עיתון שאינו חשוד בקידום סדר יום המעלה על נס את הצביון היהודי במדינה, מתלונן על קוצר ראותו של בן גוריון בכך שהתעלם לכאורה ממיקומן המרכזי של הדת והמסורת בחיים היהודיים? כנראה שכשמסמנים מטרה לניגוח כל אמצעי כשר.
אהבתיאהבתי