מה קרה בסו"ש
עוזי משולם, שנאבק על חשיפת פרשת ילדי תימן מת בגיל 60 בביה"ח מאיר בכפר סבא.
מתי צולם הראיון עם עד המדינה הנמלט? לפני הבריחה או אחריה?
שרטטתי כמה מראי מקום. מעניין אם יתפתח הסיפור. הייתי בטוחה שהמדינה תרעד, מתברר שלא. לפחות בינתיים.
תוספת: דוברת ערוץ 2, ענת גלובוס אומרת (19:06): "הראיון נערך אחרי הבריחה. הוא גם נשאל על הבריחה".
(כנראה בדיו סתרים).
ידיעה מהפוסט שלא מצאתי בשומקום אחר: קרובו של חגי פליסיאן, מחשודי הרצח בברנוער, נעצר בחשד שאנס עורכת דין.
ארה"ב פועלת להסגרת אדוארד סנוודן שיואשם בריגול.
19 פצועים בתאונה.
7 ימים
הראיון עם שאול גנון (זיו כהן), המשוכנע שמדובר בפשע שנאה. לדבריו
בשום שלב… לא דמיינתי שזה יכול להיות קשור דווקא אלי. אני איש גדול, רחב, גבוה, שמן. אי אפשר לפספס אותי. אם רצו לפגוע בי או רק בי, יכלו לעשות זאת בכל מקום אחר שבו חפים מפשע לא היו נפגעים. אנשים יודעים איפה אני גר ואיפה אני נמצא כל יום, כל שעה, כל דקה, ובכל זאת בחרו לעשות זאת בבר נוער… לברנוער יש קוד אתי מוסרי שכל המדריכים, כולל אני, חתומים עליו ומודעים לו… מובן שחל איסור חמור על כל קשר בין מדירך לנער, בטח קשר בעל גוון מיני, הן מתוקף יחסי מרות וסמכות והן מהתוקף המוסרי… מעולם לא אמרתי לאיש לא לדבר עם המשטרה… אין לי מושג למה (יונתן בוקס) אמר את הדברים האלה ומבחינתי זה גם לא משנה… מכיוון שאני לא רואה את עצמי מתעמת עם אדם שיושב בכיסא גלגלים… כשייוודעו העובדות יהיו מספיק אנשים בקהילה שיצטרכו לעמוד בתור כדי לבקש ממני סליחה… […] כמו שאמרתי בהתחלה, זה היה פשע שנאה מובהק…
ביום חמישי הבטיח ידיעות בשער שבראיון עונה גנון “עונה לכל השאלות הקשות שעלו נגדו מאז שנעצר”.
שפטו בעצמכם: האם נאמרו פה דברים חדשים, או כאלו שלא אמר מאז שחרורו? בתחילת הראיון מזכיר הכתב שהראיון מתנהל "תחת מגבלות שהטילה עליו הפרקליטות". בדיוק כמו שנאמר לפני הראיון באולפן שישי בשבוע שעבר.
ידוע לכל שאני ושלמה ארצי לא דרים בכפיפה אחת ובטח שלא באותו עולם. איכשהו, בגלל שכתב על ילדים במדורו השבוע, התחלתי לקרוא. המדור מנסה לדבר על יחסי הורים ילדים. בין היתר הוא מספר איך גרר את נכדו העצבני לחוג כדורסל. הילד לא רוצה ללכת לחוג. אשכרה לא רוצה. ארצי לא מדבר כלל על הרצון שלו, ולא מדבר כלל על הילד האומלל, וגם לא מעלה את האפשרות הכי מתבקשת: להניח לילד ולא להכריח אותו ללכת לחוג זה או אחר. הוא כרגיל כותב על עצמו ונזכר שהיה פעם אאוטסיידר. הנה, זה בין היתר למה אני לא סובלת אותו.
עדי גולד פגש את ז'ולייט בינוש לבד, בלי יחצנים או מסיבות עיתונאים רבות משתתפים או שומרי ראש במסעדה בשולי הסוהו הניו יורקי לשיחה קצרה על החיים. וכל זה, כי היא מגיעה לישראל ביום שלישי, לאירוע של הסופרפארם בגני התערוכה. כל זה עובר בקטנה, בלי אזכור בשער המוסף או אפילו בשער העיתון. כולה בינוש, שחקנית צרפתייה בת 49 ושלושה חודשים. למי אכפת. מה היא, אלן דלון? לפחות אני התרגשתי ועוד איזה דור-שניים של גברים שחלמו עליה בלילות.
מוסף הארץ
כשנכנסים ללשונית מוסף הארץ אפשר לראות את המדורים לפי הא'-ב'. המדור השני, של דורון רוזנבלום, עדיין מופיע. טור הפרידה הוא המדור האחרון. נראה כמה זמן יישארו כך פני הדברים. לכל הטורים.
איך נולדה המילה מהפך (אילון גלעד)?
על קרבות העריכה בויקיפדיה (עודד כרמלי).
ראיון חביב מאוד עם רות דיין, 96. רק התיאור "זרועות עץ" עצבן אותי (נרי ליבנה).
הרסיס בישבן של יואב, החבר של נפתלי בנט, מדבר אליו (סייד קשוע).
מוספשבת
ופה, לעומת זאת זוכה בנט, עם צילום מהסרטים לטור ארוך במיוחד של שלום ירושלמי, על שלל תוכניותיו המשונות.
והיום מתווכח בן-דרור ימיני עם אורי אליצור, לא עם גדעון לוי.
מארקרוויק
חלקים נכבדים מהמוסף מוקדשים לאלון חסן, שהרי תחילת הקריירה שלו כסלב בהפוך היא שם.
שרון שפורר: כולם ידעו ושתקו. הכוונה לכל מי שאפשרו לו להנביט את עסקיו הפרטיים בנמל.
גיא רולניק: חסן הוא לא היחיד. נו.
גם סמי פרץ כותב שהוא לא היחיד ומוסיף חיבורים רבים לנעשה בעירנו.
האם עידן בקבוקי המים המינרליים מתקרב לסופו?
עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה מדוע לא פורסמה כתבתו של אשר שכטר על בני שטיינמץ, על אף ההפניה המפוארת בשער העיתון.
סופשבוע
לידיעתכם: דידי מנוסי חי. הוא בן 85 ולא רוצה למות.
כתבה ארוכה ומפורטת במיוחד של רותי רוסו, איך לפתוח בלוג אוכל. מה שמוצלח בכתבה זה שהיא ממש השקיעה, והתחילה מהיסודות: מה זה בלוג, איפה כדאי לפתוח אותו, איך לכתוב, איך לצלם, ממש הכל. כתבה מעניינת לכל מי שרוצה לפתח בלוג בכל נושא שהוא. זו כתבה שהייתה יכולה להתפרסם גם לפני כמה שנים, ולכאורה, רק לכאורה כולנו חכמים ויודעים את התורה ומכירים בלוגים וכותבים ומצלמים, ובכל זאת, אני משוכנעת שרבים ימצאו בה עניין, בעיקר בעידן הפייסבוק, כשכו-לם כבר יודעים מה זה אינטרנט ושכדאי להביע בו את עצמך. בינתיים הכתבה עוד לא עלתה ל-nrg. מצחיק נכון?
המוסף לשבת
במדורו כותב יגאל סרנה
פעם, לפני הרבה הרבה שנים, כשפרס עוד היה בן 60… ראיתי אותו עובר דרך קיר זכוכית… אחוז באחד משרעפיו העתידניים, התקדם שמעון בבטחה לתוך זכוכית קומת הקרקע, ובקע מצדה האחר. היא התנפצה, הוא יצא ללא פגע והמשיך לרכב השרד.
למרבה הדוהם, זה מה שקרה השבוע ל-Veep סלינה מאייר, או ג'וליה לואיס דרייפוס, בפרק ששודר בישראל. האם מקרה פרס שימש השראה לכותבים? האם סרנה נזכר בו כי צפה בפרק? נראה שלא. לדבריו, אין לו טלוויזיה, אבל אולי צפה במקרה בנסיבות אחרות?
וגם: האם דלת הזכוכית המתנפצת הייתה משל לתקרת הזכוכית?
ישראל היום
נעמה לנסקי כתבה על פרדס כץ, והעילה, מעורבות טובי בניה באירועי הברנוער. אהבתי מאוד את הכותרת: "הבת החורגת של בני ברק". וזה למה? כי בני ברק היא בת חורגת כשלעצמה, כך שהבת החורגת של הבת החורגת, זה משו.
משתכשכים בביצה
הנהלת רשות השידור שוקלת לבטל את רואים עולם עם אורן נהרי ודוד ויצטום (מגפון).
נדהמתי לשמוע שהדיון האם רני רהב צריך היה להפיץ את לפיד/היטלר ולהדהד אותו נמשך בלפחות שתי תוכניות ברנז'ה או ביקורת תקשורת, תלוי איך אתם מגדירים. כפי שכבר כתבתי, התשובה פשוטה. את הצילום האידיוטי צריך היה לגנוז, לא להפיץ לכל עולם התקשורת, שהלך שולל אחרי השטות, כי רהב הוא זה ששלח להם אימייל מזועזע. רהב עצמו צריך ללמוד להתנהל ברשת: לא כל חריוני זבובים צריך לארוז עם סרט ולשלוח למז"פ. יש אווילויות שמוטב להן לשקוע מבלי שאיש יתייחס אליהן. כבר אמרו חכמינו, אבן שזרק טיפש לבאר גם אלף חכמים לא יצליחו להוציא. אני מקווה שברור, במקרה זה, מי הטיפש ומי האבן. בכל מקרה, התוכניות האמורות לא הרפו, וטחנו מים עד אין קץ. כמה אפשר?
חוצה ישראל: קובי מידן עם רביב דרוקר.
יש עורכים בבית?
בכותרת המשנה לידיעה על מות עוזי משולם נכתב
האיש שהתבצר לפני 19 שנה עם חסידיו בבית בלוד וריצה חמש שנות מאסר הצליח לגרום להקמת ועדת חקירה, שקבעה כי רוב הילדים החטופים מתו
ואילו בטקסט
בדו"ח שלה, שהוגש ב-2001, נקבע כי אין בסיס לטענה שנחטפו תינוקות על ידי הממסד וכי רוב הילדים שנעלמו מתו.
נו, מה אפשר להבין מכותרת המשנה (התעצבן: שועלן)?
בראיון בישראל היום עם ח"כ אורלי לוי נכתב שהיא קיבוצניקית. ובכן היא לא: בית שכור בקיבוץ מסילות זה לא "קיבוצניקית".
אין בכנסת ה-19 קיבוצניקים.
נבו זיו כתב ב-7 לילות כתבה, אולי מעניינת, על גיוס ממון ברשת, נושא המעסיק אותי מאוד. אלא מה, רוב הכפולה הפותחת שלה היא איור. אחרי כמה מאות מילים זורקים אותי העורכים לע' 37 הנידח, אי שם בקצה העיתון, מקום אליו משליכים זנבות כתבות ככמה טורי טקסט שצריך לבלוע, בין מודעות למופעי חשפנות ללוח שידורים. אני לא יודעת איך זה עובד אצל אחרים, אני כבר לא הייתי מסוגלת לקרוא את הכתבה, שכאמור, יש לי בה עניין אישי רב, הרבה יותר מכל זמר ישראלי, או מזרחי או השחקן שמגלם את סופרמן, או מה.
צרות בכותרות
ציפיתי לקרוא קטע משעשע של מאיה לקר עם חומוס, אבו גוש ותג המחיר. הנה, אפילו כתוב בכותרת.
אלא מה, המילה חומוס לא מופיעה בטקסט ולו ברמז. אף לא כגרגרי קטניות, אף לא בשם בדוי או בר"ת.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
מאחר שאני מתארגנת לחיים בלי הארץ המודפס, אני ניזונה ממה שכותבים או מספרים לי חברים עתירי עיתון.
כותב יאיר רוה שתוכניית התקצירים של פסטיבל הקולנוע בירושלים, המצורפת לעיתון, שמחליפה השנה, כמתברר, את התוכנייה המקורית, שכבר אינה מודפסת מטעמי תקציב, בלתי נוחה.
אגב, תוצאת לוואי של ביטול המנוי על הארץ היא שגם ישר"ה כבר לא מגיע. וזה למה? מאחר שהוא היה מגיע עם מפיצי הארץ. אבל זה בסדר מבחינתי, מאחר שאני יכולה לקרוא את כל העיתון, כפי שהוא, במהדורה הדיגיטלית שלו ובניוזלטר.
קומדיאנטים במכוניות שותים קפה (עונה שנייה, פרק 2)
ג'רי סיינפלד עם דיוויד לטרמן + וולוו 1995 ועוד אחת קטנה לסיום. לא משהו הפרק הזה, and yet.
ומאחורי הקלעים:
וראיון ב-EW.
מח' הגהה
מה יהיה? מתי יהודים, גם לא בני עשרים, ילמדו את ההבדל בין הסתה להסטה? גם סימה קדמון שגתה, גם העורכים שלה, שאפילו העלו את המילה העגומה לליד בהמוסף לשבת (תודה ליאיר).
לפני פיזור
זהו, מיום שהחל הקיץ מתקצרים הימים, כל יום טיפה ועוד טיפה. החום כבד, העגמומיות רבה.
תודה לתומכי הבלוג.
ברוב קולות, 62% תומכים בהשארת הלייקים והדיסלייקים בתגובות.
זה כבר הסקריר השני בנושא, וגם בקודם הייתה תוצאה דומה (בימין או בפוסט של שישי, אם אתם רוצים להשפיע).
ולווט אנדרגראונד 
אורלי לוי אמנם רק גרה בשכירות בקיבוץ מסילות , אבל היא עושה את זה כבר מעל 10 שנים ברציפות, כך שבהחלט אפשר לכנות אותה קיבוצניקית (אבל לא "חברת קיבוץ")
אהבתיאהבתי
אפרופו גיוס כספים,
אד צ'יגליאק הצליח לגייס כ-40,000 דולר ועמד בדרישות (המטרה היתה 50,000 דולר, אבל כנראה זה אחוז מספק:)
מקווה שהסרט התיעודי והספר יצאו שווים:)
אהבתיאהבתי
סקס עם קונדום הוא כדין (אם אכן נעשה בהסכמה) אך בודאי שלא כדת.
אהבתיאהבתי
דת פרושו חוק, כדת וכדין זו הכפלה, הפרוש המילולי "חוקי בריבוע".
אהבתיאהבתי
אוף, אתה כזה גייז.
אהבתיאהבתי
שימוש חוזר בקונדום, הה יהיה צ'ועלן.
אהבתיאהבתי
זה בסדר, הפכתי אותו.
אהבתיאהבתי
***
אהבתיאהבתי
בעלת הבית הלכה לישון?
אהבתיאהבתי
מפסיקים את רואים עולם עם אורן נהרי. זה אחרי שהורידו אותו מהגשת הכל דיבורים אחת לשבוע.
מישהו ברשות השידור פועל בהתמדה נגד העתונאים המוכשרים. (קרן נויבך כדוגמא). קצת מוזר.
👿
אהבתיאהבתי
למה אין מחאה ברשת וברחובות כמו שהיה לטובת נויבך?
אהבתיאהבתי
לפני כמה שנים כתבתי כאן כמה נוח לקרוא את ישראל היום במהדורה האינטרנטית שלו ושאין שום צורך לכתת רגליים כדי להשיגו או לטרוח על קבלה הביתה.
הותקפתי שמה אני מבינה, אין כמו נייר עתון ביד ושאר ירקות.
עכשיו, באיחור של כמה שנים, האורקל מיפו מסכימה איתי.
אהבתיאהבתי
מה הבעיה בידיעה על מותו של עוזי משולם (יש עורכים בבית?)? למיטב הבנתי הטקסט והכותרת תואמים. כתוב "בדו”ח שלה, שהוגש ב-2001, נקבע כי אין בסיס לטענה שנחטפו תינוקות על ידי הממסד וכי רוב הילדים שנעלמו מתו" – כשסוף המשפט לא קשור ל"אין בסיס לטענה ש-" אלא מציין שרוב הילדים לא נחטפו אלא מתו, בדיוק כמו הכותרת. או שלא הבנתי למה התכוונת 😯
אהבתיאהבתי
הכותרת משנה אומרת שהילדים שנחטפו מתו.
כלומר היא אומרת שהוועדה קבעה שנחטפו ילדים (שמתו לאחר מכן?)
אהבתיאהבתי
אהה! תפסת אותי 🙄 שאפו. חומר טוב לשעשועי בילוש
אהבתיאהבתי
תפסו אותך בשניה האחרונה ממש לפני שהחוטפים הגיעו.
אהבתיאהבתי
עוזי משולם התבצר ביהוד. לא בלוד.
אהבתיאהבתי
אני מוצא שהדיון בין בן-דרור ימיני לאורי אליצור מרתק. גם דן מרגלית בישר"ה מתייחס לכך (מאמצע הקטע הראשון), ונתונים או טענות רלוונטיות לנושא מביא ד"ר גיא בכור בעמוד הפייסבוק שלו.
בקצרה, הטענה המרכזית היא שפתרון שתי המדינות פשט את הרגל, ויש לחפש לו חלופות. החלופה שמציע אליצור היא סיפוח יו"ש ואזרוח כל תושביהם הפלסטינים, בכפוף לחוקה שתבטיח את קיום המדינה כמדינת הלאום היהודי. פתרון כזה, אם ייושם כראוי, הוא בעל יתרונות רבים: חיסול מצב הכיבוש ביו"ש ומתן זכויות אזרח מלאות לפלסטינים ; שמיטת הבסיס לדלגיטימיזציה של מדינת ישראל ; שמירת הבטחון של אזרחי ישראל ; המנעות מהצורך לפנות עשרות אלפי מתנחלים ועוד. הסכנה היא כמובן הפיכת ישראל למדינה דו-לאומית, ולכן צודק דן מרגלית שפתרון כזה מחייב גם התחדשות ציונית שתעודד עלייה לישראל.
לטעמי, כל ההצעה כולה נשענת על נתון סטטיסטי אחד, והוא מספר הפלסטינים החיים ביו"ש ומזרח ירושלים. אם הנתון קרוב להערכות הימין, כלומר 1.5 מיליון, אז יש סיכוי סביר לביצועה. אם המספר קרוב להערכות הפלסטיניות, 2.5 מיליון, פתרון שתי המדינות נשאר עדיף.
אהבתיאהבתי
ומה עם רצונם של הפלסטינים להגדרה עצמית, או יותר נכון לא לדור בכפיפה אחת עם היהודים?
טוב, מי שואל אותם בכלל. שיקחו את התעודות זהות וייחנקו איתן.
אהבתיאהבתי
נקודה לגיטימית. לצערי כרגע לא נראה ששאיפתם של הפלסטינים להגדרה עצמית נמצאת אצלם במקום הראשון, שאם לא כן היו כמה הזדמנויות בהיסטוריה הקרובה והרחוקה בה יכלו לממש אותה בהסכם. תוסיף לזה את: סירובם של ערביי ישראל להצטרף למדינה הפלסטינית במסגרת חילופי שטחים מאוכלסים ; העובדה שכאשר נבנתה גדר ההפרדה עשרות אלפי פלסטינים עשו כל מאמץ לעבור לצד "הנכון" שלה ; שמנהיגים פלסטינים בעצמם "מאיימים" שאם לא תוקם מדינה הם ידרשו מדינה אחת – ואולי תיווכח שגם פלסטינים רבים עשויים להיות מעוניינים בפתרון כזה. אולי כדאי להציע להם ולראות?
אהבתיאהבתי
בגלל זה כתבתי את היותר נכון.
אהבתיאהבתי
על זה שמה שאתה כותב תמיד יותר נכון אין ויכוח.
אהבתיאהבתי
הלך עלינו.
קודם לקחו את החומוס בדמשק, השבוע הלך גם החומוס באבו גוש ועכשיו אתה טוען שגם חומוס בשכם לא יהיה?
אהבתיאהבתי
מי שואל אותם באמת. כולם מחזיקים בהנחה שהערבים הפלסטינים רוצים לחיות במדינה פלסטינית. אף אחד לא שואל את עצמו מאיפה צמחה השאיפה וכמה היא מבוססת. למנהיגים הערבים יש היסטוריה של הצהרות שהעליבו את האמת. רק בהצבעה חשאית שינהל גוף חיצוני התמונה תתברר. הערבים לא בוטחים בערבים. להזכירכם, הערבים הפלסטינים שחיים בישראל לא מוכנים לשמוע על אזרחות פלסטינית בשום מקרה.
אהבתיאהבתי
לא טוב, אני חייב לנסח את הנקודה בצורה ברורה יותר. יש הרבה ערבים פלסטינים שישמחו להיות אזרחי ישראל על פני הזכות לממש את הגדרתם העצמית ולחיות כבני חורין במדינה פלסטינית על כל המשתמע. אותם אף אחד לא שומע.
אהבתיאהבתי
מה אם יום אחד יווצר רוב פוליטי של יהודים בישראל הסבורים כי רצונם להגדרה עצמית יתגשם רק כאשר לא ידורו בכפיפה אחת עם ערבים? האם לדעתך זה יהיה נכון מוסרית לטהר אתנית את מדינת ישראל מערבים במקרה זה?
אהבתיאהבתי
חתיכת גזען! איך אתה מדבר?
אהבתיאהבתי
למה מי דיבר על טיהור אתני של יהודים?
אם אתה מתכוון להתעקשות שלהם על פינוי התנחלויות כדי שלא יהיו יהודים במדינתם העתידית – אז בזה אני מסכים איתך.
אהבתיאהבתי
אני רואה שמרבבות קוראי הבולג רק 68 (כעת) מעוניינים בספחת הדיסלייקים. לשמחתי המסקנה ברורה.
ישלחו דוקים כפיצוי למכורים, ונשוחרר מזורקי העגבניות שונאי חופש הדיבור.
אהבתיאהבתי
וכמובן, כל תוצאת של פחות מ 68 (זמנית) דיסלייקים לתגובה, אפרש בהגיון כהצהרת אהבה אישית.
אהבתיאהבתי
הרוב המוחלט של הקוראים לא מגיבים.
הרוב המוחלט של הקוראים לא משתתפים בסקרירים.
זה כמו מדגם מייצג בסקרים "מדעיים".
בסקרירים ובתגובות משתתף פחות מקומץ.
אהבתיאהבתי
שוב, הקומץ האקסביסיוניסטי.
אהבתיאהבתי
אורלי לוי עושה לי את זה הרבה יותר יותר מהבינוש של הז'ולייט. אולי מפני שעברתי פעם כילד דרך דלת זכוכית במרדף משעשע (לא הפסקתי להתפקע מצחוק). להורים שלום.
אהבתיאהבתי
אני תמיד העדפתי את אירן ז'קוב, בזכות הופעתה המדהימה ב"אדום".
אהבתיאהבתי
אבל אבל אבל שיחקנו בהשוואה בין דמויות נשיות שהוזכרו בפוסט ולא בהרכבת נבחרת החלומות של דרום צרפת. זה בכלל לא קשור לנושא.
תגיד ומה עם הבלוצ'י של מוניקה? קלאסה זה קלאסה.
אהבתיאהבתי
רק אסוציאציה חופשית, לא היתה לי כוונה לעסוק בדירוגים.
אהבתיאהבתי
חשבתי שנעשה אורן ושועלן. אתה יודע, כמו פעם.
אהבתיאהבתי
בעניין התאונה עם ה-19 פצועים.
הקישור שאת מביאה הוא ישן, מאתמול. טוב, זה הפוסט שמתועדף אצלך כרגע.
הנה.
אהבתיאהבתי
אילון גלעד דווקא נותן יותר רקע מעניין על המילה מהפכה.
על אודות המהפך של חיים יבין כבר נטחן רבות.
אהבתיאהבתי
הידיעה על אונסת עורכת הדין פורסמה בהרבה מקומות.
אהבתיאהבתי
פרס שאנן ובוטח כלפי הביקורת. זה חלק מהדמוקרטיה הוא מפטיר בהתנשאות. פרס אף פעם לא התייחס לישראלים
אהבתיאהבתי
הכותרת שנתנו לטור של לקר מטומטמת בעיקר בגלל שהיא טוענת שלאייכלר אכפת במקרה זה בגלל החומוס באבו גוש.
כי ברור שהוא אוכל שם.
אהבתיאהבתי
לדעתי "זרועות עץ" מתייחס לכורסא שעליה יושבת ר"ד ולא לזרועותיה היא. התמונה שבה היא יושבת על כורסה ללא זרועות עץ צולמה בנפרד מהראיון ולראיה – היא גם אינה לבושה בה בשמלה בגוון מסטיק בזוקה.
להתנגש בקיר זכוכית יכול להיגמר רע. ילד אחד מת מזה לפני מספר שנים בקיבוץ בדרום בעקבות איבוד דם מריבוי החתכים. ואפרופו קיבוצים – אאל"ט אורלי לוי עשתה זמן שכור גם בחמדיה.
אהבתיאהבתי
קפטן שלום,
הליווי הווקאלי הייחודי בלהיטי הקיץ שלמטה עורר את סקרנותי:
הזומביז
מונגו ג'רי
האם תוכל לשפוך אור על התופעה או להוסיף דוגמאות?
אהבתיאהבתי
נבוכותי. אני סה"כ חובבן סוג גימ"ל ואתה פונה אלי כאיזה בר סמכא…
אשמח לחלוק מידיעותי המעטות אבל לא הבנתי באיזו תופעה מדובר ומהו הליווקי הקולי הייחודי. תצטרך להיות יותר מדוייק.
אהבתיאהבתי
כנס לקישורים. ברמקולים איכותיים שומעים בבירור את המראות.
אהבתיאהבתי
הקשבתי לשירים במערכת שבטרקלין ועדיין לא ירדתי לסוף כוונתך. האם ה"תופעה" מתקיימת גם כאן?
אהבתיאהבתי
קפטן,, אחד נופח משפתיו לבקבוק.
השני נאנח לאחר מחיאת כף.
את המחנה, בשלושים שניות…
אהבתיאהבתי