כותרות
ראש ממשלת איטליה לשעבר, סילביו ברלוסקוני, ייכנס לכלא לשבע שנים, לאחר שהורשע בקיום יחסי מין עם קטינה.
"לכלא" זועקת הכותרת בתחתית שער ידיעות. "בונגה בונגה לכלא", מכריזה כותרת כפולת האמצע השובבה. גם כפולת האמצע של מעריב מספרת את הסיפור: "מחיר הבונגה בונגה: שבע שנות מאסר לברלוסקוני". אבל מה, אין מה לצהול. ככה"נ הוא כלל לא ייכנס לכלא. הוא יערער ערעור אחר ערעור, התהליך יימשך שנים רבות, ויש סיכויים רבים שלא יהיה בין החיים עד אז.
גם בשערי מעריב, הארץ וישר"ה יש התייחסות לעונש, עם פירוט: שידול קטינה בת 17 לזנות. ברלוסקוני זכה לשלוש שופטות בהרכב בית הדין. מצדדיו: יש רבים הגרועים ממנו.
אסף גבור כתב אתמול כתבת צבע בהמגזין של מעריב, על חוף הים בעזה. מעל לכל ספק הוא לא היה שם, אך איש לא יכול היה להסיק זאת מהכתבה המתעתעת. הבוקר כותב גבור את הכתבה הפותחת של מעריב, בע' 2-3, על כך שהג'יהאד האסלאמי מעמיד עצמו כאלטרנטיבה שלטונית ברצועה (בניסיון להסביר את ירי הרקטות שלשום). עכשיו, איך אפשר להתייחס אליו כפרשן/כתב מדיני-בטחוני אמין, המדווח מתוך ידע אמיתי על המתרחש בעזה?
ח"כ אביגדור ליברמן מציע לישראל לשקול לכבוש מחדש את הרצועה. רגע, מה עם המשפט שלו? ומה עם איזה זמם?
ע"פ מעריב, חידוש המו"מ המדיני מתקרב, ולצדו אולי, שחרור אסירים פלסטינים והקפאת בנייה מחוץ לגושים.
לעומת זאת בידיעות, "גובר הלחץ לחדש את המו"מ המדיני" | "נתניהו מאבד את הליכוד".
בישר"ה, אמממ, חוששים ממו"מ.
כמה ירוויח הנגיד החוזר יעקב פרנקל? יאיר לפיד לא התנגד למינוי.
בממון של ידיעות עשו משאל בקרב "בכירי המגזר העסקי". 81% מרוצים. זה מתחלק ככה:
44% מרוצים מאוד.
37% די מרוצים.
13% לא כ"כ מרוצים.
6% לא מרוצים כלל.
ויש גם כותרת מפיו: "יש לנו פוטנציאל אדיר".
אבל בכלכליסט יש לשאול אמסטרדמסקי ביקורת: "מה לצפות מנגיד שמביט מלמעלה למטה".
אמנון אטד: תזכורת עצובה לקבלת החלטות.
מאמר המערכת של הארץ חושב שפרנקל ראוי.
זו גם הרוח במארקר, נו ברור.
איתן אבריאל: פרנקל יהיה שר החוץ של הכלכלה הישראלית.
סמי פרץ תוהה אם יפנים את השיח החברתי.
עמי גינזבורג אומר שממרחק הזמן כהונתו נראית מוצלחת.
קורס טיס/ לוחמת במג"ב
תלונות נשמעות פה ושם על התקשורת, שמפמפמת בסדרתיות עונתית את בוגרי קורס הטיס הצה"לי. מדובר במסורת עתיקת יומין, שום דבר לא חדש. בוגרי הקורס נחשבים עדיין לעילית שבעידית, או להפך. לקצפת שביוגורט, או להפך. ולכן הם מקבלים יח"צ הולם. עכשיו, זה לא שדעת הציבור השתנתה בעשורים האחרונים. הילת ה"טייס" עדיין שרירה. יציגו בפניכם שני אנשים: אחת מנהלת בנק, השני טייס. נו, ממי תתרשמו יותר? כלומר, לנצח נזכה לראיונות עם בוגרות קורס (במחזור 166 אין אפילו אחת), עם בוגרי קורס, ואנחנו עוד מחכים לטייס יוצא אתיופיה הראשון במדינה. בקיצור, מה העניין? הצבא משווק את עצמו ככל גוף אחר. כל ידיעה על הצבא שאתם קוראים בעיתון או רואים בטלוויזיה, מקורה בדברור. ידיעות רעות, כמו סלמונלה בסירים, או זובור בגולני, מקורן במקורות פרטיים, בהורים זועמים או בהלשנות. וכך, כל שנה נקרא על בוגרי קורס טיס, ועל שני ערבים מוסלמים שהתגייסו לגולני, ועל החיילת הבודדת שהגיעה מניו ג'רסי לשרת את עם ישראל, הממוקמת ביחידה סודית ביותר של מודיעין. אז מה לנו להלין על כיתוב תמונה עם חיילים תכולי מדים ומפוקסלי פנים.
במעריב יש כתבה על אביטל עבאדי מאפרת, שקיבלה פטור בגיל 17 ובגיל 24, עם תואר ראשון במשפטים החליטה להתגייס ולהילחם והיום היא לוחמת במג"ב.
ובינתיים במעריב
הפרילנסרים של מעריב הפגינו אתמול בבוקר מול בית מעריב על שלא שולמו להם משכורות מרץ ואפריל ויש מביניהם שלא קיבלו גם משכורות קודמות. הפרילנסרים נשאו שלטים עליהם כתוב היה "איפה הכסף?", "גונבים אותנו, פרילאנס זה לא בחינם" וקראו לשלמה בן צבי להשיב את כספם. מתוך הבניין פוזרו פליירים שבהם נכתב: "שלמה בן צבי גזל אותי, שלמה בן צבי יגזול גם אותך… שלמה בן צבי לא מקיים הסכמים ומפר צווי בית משפט. אתם הבאים בתור".
בסיום ההפגנה נכנסו הפרילנסרים לבניין מעריב ודרשו לקבל את כספם. אסף גלבוע, מנהל המערכת, הבטיח להם כי הם יקבלו את כספם עד תחילת יולי והתחייב להוציא מכתב בנושא, חתום ע"י שב"צ.
—
הפרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון דסק"ש בעניין רכישת מעריב. מדובר בסיפור מתח מצמית. הקריאה חובה.
מכתבים למערכת
לכבוד מר עמוס רגב
עורך ישראל היום
שלום רב.,
הנידון: מוסף "ישראל השבוע" מסוף השבוע שעבר (21/6/2013) – כתבה ללא שם מחברביום ששי 21.6.2013 במוסף "ישראל השבוע" הופיעה כתבה על שני עמודים מרכזיים ובה דיווח על "חידושים" מהספר "סודו של הרבי" מאת ד"ר הררי. לפני כשנה הופיע התרגום העברי של הספר "הרבי מלובביץ'" שחובר במשותף על ידי ועל ידי חברי פרופ' שמואל היילמן, בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן. הספר במקורו יצא לאור באנגלית בהוצאת פרינסטון יוניברסיטי פרס, כשנה קודם לכן. בספר זה חידושים רבים בעיקר ביחס לתולדות חייו המוחקדמים של הרבי, בעת שלמד בברלין ובפריז. פרטים אלה נתגלו אחרי מחקר ארוך שעלה גם בממון רב בנסיעות מיוחדות ובשהות ארוכה בברלין ובפריז ווביקור בארכיונים ממשלתיים ופרטיים. עוד לפני כן פורסמו חלק מגילויים אלה בסדרת מאמרים של אבירמה גולן בהארץ שהיו מבוססים כולם על ראיונות עמי. בלי להתייחס לספרו של ד"ר הררי הרי למעשה אין בספר החדש גילויים חדשים מהותיים על מה שפורסם כבר בסדרת המאמרים בהארץ ובמיוחד בספר שלנו שכאמור יצא לאור הן באנגלית והן בעברית.
למעשה לפני הוצאת הספר בעברית לאור, פנה מר נדב שרגאי אל ההוצאה בבקשה להיות המגיב הראשון על הספר בעתון "ישראל היום". מהכרותי עם מר שרגאי לא התנגדתי לכך וההוצאה (כנרת-זמורה-ביתן) העבירה למר שרגאי את כתב היד של הספר לפני שיצא לאור. על מה שקרה עם הכתבה של מר שרגאי, תוכל לשאול את מר שרגאי עצמו. על כל פנים הופתעתי מאד כאשר קראתי בליל שבת את הכתבה הארוכה שפורסמה במוסף "ישראל השבוע" ללא שם מחבר. רוב הכתבה מתייחס ל"חידושים" על לימודיו של הרבי בברלין ובפריז וכל החידושים האלה פורסמו כבר בכתבה בהארץ ובמיוחד בספרנו באופן מפורט. יתירה מזו: אפילו ההנחה שהרשמתו של הרבי לסורבון בסוף שנת 1937 לקראת שנת הלימודים האקדמית 1938 היתה לצורך קבלת אשרת שהייה בצרפת, פרוסמה בספר. כל הפרטים, כולל העובדה שהרבי למד הנדסת חשמל ומכונות בבי"ס מקצועי גבוה (ולא באוניברסיטה!!!!, כן, יש הבדל!!!) וציוניו בשנות לימודיו (כולל העדרותו מלמודים בימי הששי הקצרים של החורף, שלא היו ידועים קודם לכן (גם לא על ידי חסידי חב"ד) נתגלו על ידי אחרי מחקר ארוך ומעייף. לכן מתסכל מאד ש"חידושים" אלה פורסמו בכתבה בלא להזכיר כלל שכבר פורסמו בהרחבה הן בכתבות בהארץ ובעיקר בספר שלנו בהרחבה ובמפורט…
מאיליו תבין שדברים אלה פגעו בנו מאד ואני מקווה שתמצא דרך לתקן את המעוות.
בכבוד רב
פרופ' מנחם פרידמן
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
מדוע התקשורת לא מגלה את האמת על מלחמת יום כיפור/ רון מיברג.
תוס': שיפרוש, כמו אריק שרון! (פהשם).
הפרדוקס הפרסי: הפער העדתי והמושיע.
אחד מחמישה ילדים חווה חרם ברשת. איך יודעים? בעזרת אפליקציית רמזור שהתקינו ההורים. איך זה עובד? התוכנה שמאחורי האפליקציה מנטרת התנהגות אקטיבית של הילדים ברשת. עורכת המחקר, כנרת עמית-רומנו ממליצה למשרד החינוך לשים לב לתופעה. האם אפליקציה כבודה זו שווה יותר מסקרירינו הבלתי מזיקים?
עדי שוורץ על הזווית שלו לאירועים בעקבות הדיון בפרשת מוחמד א-דורה (הפוסט הלוהט ביותר החודש).
הקץ לווטסאפ. עוברים ל-line.
תרבות
הקטע הכי מחריד בראיון עם שי נובלמן בגלריה (בן שלו) הוא שגר ביפו שלוש שנים וחצי ואז עבר לפתח תקווה. די, אני חייבת להושיע אותו.
פר-סו-מות
מעניין שדווקא הפרסומת הטיפשית של הדואר עצבנה את ח"כ ד"ר עליזה לביא, בעוד אני היחידה המתפלצת מהפרסומת של אולוויז.
לפני פיזור/ דרוש/ה: מגרש/ת טרולים
אני נאלצת לחזור שוב ושוב, אבל בנאדם אחד, כלומר טרול דוחה, הוא האחראי לכך שהבלוג מחייב הרשמה לכתיבת תגובות. היצור, המתאבסס על הבלוג הנישתי הזעיר הזה כאילו אין עוד חמישה מיליון אתרים במדינה (למה הוא לא מביע את דעותיו במי נגד מי, חוץ מלכתוב כל שבוע לאביב הורביץ אותה תגובה, שהוא בלוג התקשורת היחיד במדינה?), לא נותן לי מנוחה לרגע.
אוי, גם בקרמן חסם אותו (תגובה 39), ועוד בלי שתיאמנו. מה רע ב-Kr8, במידה, בבלוג של דן כספי?
הנה המייל ששלח לי אתמול:
שלום זהו גיזמו בון
אני רואה ששוב הבלוג נפתח לתגובות של מגיבים לא רשומים
לצערי,ללא התחיבות מפורשת מצידך לשמור על חופש הביטוי,אני לא אוכל לאפשר את הפריבלגיה של בלוג פתוח
הקוראים הם לא צחוק שלך שתשחקי איתם ,אני צריך ממך התחיבות מפורשת לשמור על חופש הביטוי בבלוג ולא לסגור אותו שוב
אחרת אני אאלץ אותך לסגור אותו שוב למגיבים לא רשומים
בידידות גיזמו בון
כל אמירה על המייל מיותרת. למעט אולי הרהורים נוגים על סיבה ומסובב. אפשר לצחוק או לבכות, תלוי מהי נקודת המבט על החיים.
בכספתי תגובות מבחילות רבות נוספות שלו, שלא לומר פליליות.
עורכי דין, משפטנים, מגרשי שדים וכינים מוזמנים להשיא לי עצות שיובילו להשמדה מוחלטת של הספחת. מה שאני רוצה להשיג זה צו הרחקה של התפלץ מהבלוג.
ולווט אנדרגראונד 
כרגיל, הדבר היחיד שמעסיק את לונג יון הוא ניגוח השמאל. חיי אדם מעניינים אותו כקליפת השום. 25 הרוגים בשנה ברצועת עזה לפני ההתנתקות הם כמובן טיעון זניח ליציאה מהשטח. העיקר לצאת גבר מול השמאל.
אבל כאמור, כבר התרגלנו.
אהבתיאהבתי
נקודה קטנטנה שנוטים לשכוח משום מה. הסכם השלום מחייב את כל העולם הערבי. את כל המוסלמים הערבים, הדיקטטורים המתנדנדים, הפלגים והעדות והארגונים הרצחניים. כדי שערפאת ("הכלב" בפי מובארק) או מנהיג פלסטיני אחר יחתום בהסכמת כולם על העברת אדמות וואקף ליהודים לתמיד הוא צריך להיות מוחמד בכבודו ובעצמו.
אהבתיאהבתי
האם פה-שם לא יודעים שאולמרט היה ראש הממשלה מטעם קדימה לאחר שעמד בראש המפלגה בבחירות 2006 לאחר האירוע של שרון?
ועל מה הם מדברים כשהם כותבים שציפי לבני "עמדה להרכיב את הממשלה הקודמת"? בפנטזיות שלה כאילו?
אהבתיאהבתי
וזו הבעיה היחידה באותו מאמר מערכת?
מצד אחד הם טוענים שנתניהו לא באמת מתכוון להיכנס למו"מ עם אש"ף (כן, אש"ף, לא הפלשתינאים. אבו מאזן מייצג את הפלשתינאים בזכות העובדה שלפני שמונה וחצי שנים הוא נבחר לנשיא בבחירות שבהן לא הרשנו לחמאס להשתתף. מאז אף אחד לא חולם אפילו לערוך בחירות חדשות לנשיאות הראשות, כנראה שאבו מאזן נבחר כנשיא לכל ימי חייו), מצד שני ממילצים לו לפרק את הקואליציה שלו ואת מפלגתו כדי להיכנס למו"מ אמיתי עם אש"ף.
ההמלצה לעשות כמעשה שרון, כלומר לנטוש את המפלגה שבה נבחר (והרי הבחירות בארץ הן מפלגתיות ולא אישיות) ולהקים מפלגה חדשה גובלת בשחיתות, ובכלל לא ברור לי מאיזה צד של הגבול היא נמצאת.
הטענה לפיה אין התקדמות במו"מ עם אש"ף – כלומר אין בכלל מו"מ עם אש"ף – באשמת ממשלת ישראל, מנותקת לחלוטין מהמציאות. הרי אבו מאזן ובכירי אש"ף הם אלו שמסרבים בתוקף לחזור לשולחן המו"מ! היום שמעתי שאש"ף מוכן לחזור מיד למו"מ עם ישראל ללא תנאים מוקדמים, בתנאי שהתנאים המוקדמים הבאים יתקיימו: שחרור מחבלים, הקפאה מוחלטת של הבניה היהודית ביו"ש והסכמה מראש התוצאת המו"מ תהיה מדינה פלשתינאית על כל שטחי הגדה המערבית (לכל היותר עם תיקונים קלים בחילופי שטחים). מזכיר את אותו מערכון ישן מתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, לא?
וכמובן הטענה המגוחכת כאילו רציחתו של רבין "קטעה את התהליך". כנראה שחלמתי שפרס היה ראש הממשלה אחרי רצח רבים במשך שמונה חודשים. זו הפנטזיה הכל כך נפוצה, כאילו אם רק רבין לא היה נרצח, היה היום שלום עם הפלשתינאים. מי שמחזיק בפנטזיה הזו צריך להסביר איך היא עולה בקנה אחד עם נאומו האחרון של רבין במליאת הכנסת, לפני אישור הסכם קהיר, בדיוק חודש לפני הרצח, שם הציג את האופן שבו הוא רואה את פתרון הסיכסוך:
ועם העובדה שראשי אש"ף סירבו לקבל הצעה נרחבת יותר מברק, הצעה טובה עוד יותר מקלינטון ולבסוף הצעה אפילו טובה יותר מאולמרט. איך בדיוק רבין היה אמור להגיע להסכם שלום שגם ימומש אם הוא היה מוכן להציע לאש"ף הרבה פחות ממה שהם לא הסכימו לקבל?
ישנן רק שלוש אפשרויות:
1. האישיות של רבין היתה כל כך כובשת, שאחרי שערפאת ובכירי אש"ף היו יושבים מולו, הם היו מוותרים על כל הדרישות שמתחילת המו"מ ועד לרגע זה הם מתעקשים שהן בבחינת יהרג ובל יעבור ומסכימים לפתרון שהוא מציע, והיו מצליחים לשכנע את שאר הפלשתינאים לקבל את הפתרון הזה.
2. רבין היה טיפש שלא הבין שכדי להגיע לשלום עם הפלשתינאים יש להציע להם הרבה יותר וחלש אופי עד כדי כך שכשהיה מגלה זאת, היה מסכים לוותר לערפאת ומציע לו הרבה יותר מכפי שהתכוון להצתיע לו מלכתחילה.
3. רבין שיקר במצח נחושה בנאום בפני מליאת הכנסת כדי להטעות את חברי הכנסת בנוגע למשמעות ההסכם אותו הוא מבקש שמהם לאשרר.
בעצם ישנה אפשרות רביעית:
גם לרבין לא היה שום סיכוי להצליח להשיג שלום עם הפלשתינאים, כי הפער בין העמדות שלו לבין אלו שלהם גדול מכדי שניתן יהיה לגשר עליו.
אהבתיאהבתי
א. לא הבנתי מה הפרדוקס (אה, זה שם הבלוג). זה טקסט שיעי על הסכסוך הסוני/שיעי (כמובן שלפי הטקסט הסונים יותר גרועים מהשיעים), איך האמאם חמיני הקדוש רצה כ"כ לקדם דו-קיום עם הסונים (ע"י הפצת המהפכה למדינות האזור והקמת ארגוני טרור שיעים), איך שה-CIA וה-MI6 אחראים לקרע הבין עדתי, ואיך הכל יהיה שלום ואחווה בכל העולם כאשר יבוא המהדי (המשיח בו מאמינים בעיקר השיעים).
ב. ומה יקרה כשיבוא המושיע? הוא ילחם בדג'אל השטן היהודי, האבנים יסגירו את מקום מחבואם של היהודים שיישחטו, וכל מי שלא מאמין באסלאם ייהרג, כאשר לפי מסורות מסויימות, מי שמונותאיסט אולי יחוסו על חייו והוא יהפך לד'ימי.
אני שואל את עצמי איך הגעת לטקסט הנ"ל ולמה הוא בפוסט.
אהבתיאהבתי
יש מסרים שעלי להעביר לכל מיני סוכנים בכל מיני מקומות.
אהבתיאהבתי
שלנו או שלהם?
(שאלה פרדוקסלית כשאני לא יודע באיזה צד את).
אהבתיאהבתי
אין תגובה
אהבתיאהבתי
באותו עניין: בתכנית דיונים בבריטניה, העיתונאית מלאני פיליפס נתקלת בקהל עוין, המגחך לטענה שההנהגה האיראנית מאמינה בשובו של המהדי, ובפאנל (הכולל את ראש העיר לונדון, בוריס ג'ונסון, ושר האנרגיה הבריטי, אד דייוי) הכופר בכך שאיראן שואפת להשיג נשק גרעיני.
אהבתיאהבתי
אדומי החוטם והאמריקנים ידועים בהבנתם העמוקה את המתרחש באזורנו ובמיוחד את נפש האציל המוסלמי. עובדה זו הביאה אותם לעירבוב האתני ולתמיכה בשלל היישויות הזועמות שמהם נהנים היהודים עד עצם היום הזה.
אהבתיאהבתי
הקישור שהבאת פשוט מעולה בהקשר הזה, ואוסיף ואומר שכותבת הטקסט המשיחי היתה לא פחות מסגנית הנשיא בזמן כהונתו של הנשיא "המתון" חאתמי, והיא נחשבה ל"שמאלנית" במיוחד שם (אשה, מדענית, סביבתנית וכו').
וכאנקדוטה, זה מה שהיא עשתה בזמן ההפיכה האסלאמית (עוד לא ראיתי ארגו, אבל היא משוחקת שם, לא מהצד של הגוד גאיז כמובן).
אהבתיאהבתי
הוא היה שם מלכתחילה, ז"א זו הייתה מטרת השורה הזו (חוץ מהוראות לסוכנים), אני לא יודעת למה נשמט הקישור, או באיזה שלב של העבודה. טעות של קלדנית טיפשה. היא תשלם.
אהבתיאהבתי
את רוצה להגיד שהקישור לבלוג הפרדוקס הפרסי היה אמור להיות בהקשר של הקטע של מלאני פיליפס בתכנית ב-BBC, כשהמטרה שלך היתה להראות שהממשל האיראני, כולל "המתונים" אכן מצפים לבואו של המהדי כפי שטענה פיליפס?
אהבתיאהבתי
היהירות של הקהל הבור הזה שאין לו שמץ של מושג בנושא.
איזה צ'מברלינים מטומטמים.
אהבתיאהבתי
לא יודע אם הקהל הזה מייצג את האליטה האינטלקטואלית בבריטניה (הימור שלי: כן), אבל נראה שלא זו בלבד שהפסיקו להאמין שם בדת, גם הפסיקו להאמין שאנשים אחרים מאמינים ברצינות בדת. חוץ מזה, האטימות שהם מפגינים לדעה שונה משלהם בהחלט מרשימה – לא ברמת אי ההסכמה, אלא ברמה של חוסר יכולת אפילו להקשיב, מבלי להסכים. מדאיגה לא פחות ואולי יותא טמינת הראש בחול של נציגי האליטה השלטונית.
אהבתיאהבתי
זו אכן בדיוק הבעייה.
הדברים נשמעים להם כ"כ מופרכים כי הם לא מסוגלים לחשוב במונחים האלה.
תלמדו קצת על תרבויות אחרות לפני שאתם כ"כ נחרצים ויהירים.
אהבתיאהבתי
וכאן זה שונה? הנאור הממוצע בור בכל הקשור לעולם הערבי, העדות, הסיעות והארגונים השונים. זה לא מפריע לקבע דיעה לגבי "המשא ומתן" או לשלול רעיונות אחרים רק בגלל השייכות של הדוברים למחנה השני.
אהבתיאהבתי
פשוט מדהים כמה התגובות שם לטענה ש"איראן היא סכנה לעולם המערבי" דומות כ"כ לתגובות בארץ – "פרנויה" ו"למה לא להכנס לשיחות איתם"
הדור שחווה את עליית היטלר נעלם … והנכדים שלו חושבים שהעולם השתנה – הוא לא !
אנשים לא יכולים לשער שיש מישהו בצד השני של העולם שפשוט רוצה אותם מתים , זה לא הגיוני מבחינתם … הם לא מעכלים או לא רוצים לעכל את זה .
לא יודע איפה המצב יותר חמור … בישראל שחוותה שנים של הסכמים שחתומים על קרח ועדיין יש כאלו שמתעלמים מהעבר או העולם המערבי שפשוט טומן ראשו בחול במכוון רק כדי להיות פולטקלי קורקטים
אהבתיאהבתי
שם המצב חמור בהרבה. האנטישמיות והבורות חוגגות. את גודל המדינה שלנו הם לא מסוגלים באמת לתפוס. התיירים שמגיעים לכאן מעטים מדי. מצד שני הם ניזונים מהפרשנות בתקשורת ואני מבין שלרובם אין ממש ברירה אלא פשוט לשנוא אותנו.
אהבתיאהבתי
את הטיעון של בורות אפשר אולי לקבל – זוהי תלות של סביבה מעוורת שבשבילה אי הידיעה עוזרת לישון טוב בלילה.
מה שמפחיד באמת זה כשאדם אומר להם משהו קיצוני ששונה ממה שהם מכירים הם פוטרים אותו בטענה שהוא הוזה… כי הם יודעים יותר טוב-והם לא!
העזות מצח של הראשים היא גם מטרידה… ששר בריטי בכיר יגיד בכזו נחרצות דברים שהוא לא יודע, אבוי לנו..
לצערי, האנושות למדה את הלקחים (שנשכחו כבר – כפי שאנו רואים) על בשרה… כנראה שההיסטוריה באמת חוזרת על עצמה בדיוק מחליא
אהבתיאהבתי
יש אחד, בריטי שפוי בדעתו. כבר שנים שהוא יוצא נגד הפוליטיקלי קורבט והצביעות הנאורה באירופה. איסמו פט קונדל. כוכב הדיסלייקים של האינטרתת. תהנה.
אהבתיאהבתי
נן כמובן למעריצי מלאני פיליפס יש פטור מגודווין. הם מבינים יותר טוב מכולם. חבורת העפרונות עם החידוד הדו צדדי. הו העליבות.
אהבתיאהבתי
הבנתי, חוק גודווין אומר שאסור ללמוד מההיסטוריה.
כנראה שאני מבין בתרבות האיראנית קצת יותר מהנודים הצדקנים שבשמאל הבריטי. מוצג א' – המהדי.
אהבתיאהבתי
כדי ללמוד צריך לתפוס. כשמשווים את חיילי צה"ל לנאצים החוק מחליק מבינתם ובכלל, הנאורות מפגינה גמישות מרשימה בכל הנוגע לעקרונות ועקביות. לדוגמא, השיוויון בנטל ברור כשמדובר בחרדים, הערבים זכו לפטור או הדרך שבה קיבלו מסתננים בזרועות פתוחות-הישר לשכונות של הצ'חצ'חים שמצביעים לביבי. הגמישות משתלמת.
אהבתיאהבתי
אתה יכול לצעוק גדווין אם מישהו מנסה להצדיק את הטענה שלו בהקשר קל לנאצים ללא קשר לדיון עצמו !
אבל פה ההיסטוריה חוזרת … גם אז היו קבוצות סטודנטים שקראו להבלגה , גם אז ארה"ב לא לקחה חלק אקטיבי עד שהמלחמה הגיעה אליהם הביתה, גם אז שרי וראשי הבריטים התהדרו במסמכים ששוויים היה כנייר ניגוב – בגלל המחשבה שהצד השני הוא רציונלי כמותם !
וזו הבעיה – שהמערב חושב שה"ציר" עובד באותן תבניות שלנו , שיש להם מוסר , שהם יודעים מתי להפסיק , שהם מעדיפים לשמר את החיים על פני עוד קורבנות , שאכפת לו מהאזרחים שסובלים מסנקציות .
ספר את זה לצפון קוריאה !
אהבתיאהבתי
סחבי, נביל נעים. ראש הג'יאהד המוסלמי המצרי לשעבר בראיונות מרתקים שלא יגיעו לתקשורת הישראלית.
על אדיוטים שימושיים בג'יאהד העולמי ובסוריה . האחים המוסלמים במצרים, ערפאת והחמאס.
על מיתוס אל קעידה, הכריזמה של איימן זהווארי והלחימה באפגניסטן.
אהבתיאהבתי
לא שכחנו את תכול המדים, הטייס שהיה חבר במחתרת היהודית. מלח ופלפל הארץ.
אהבתיאהבתי
חרטה או חרטא?
אהבתיאהבתי
לא מוצא מקום לפקפק. חרטה.
אהבתיאהבתי
הייתי רוצה להסכים איתך אבל עדיין מהססת.
מה שכן, רואים שאתה כל כך שמח שיש עוד אחת שחוזרת בתשובה.
אהבתיאהבתי
שמח? נהפוך הוא. מבאס שאין שמאל אמיתי בישראל. רק שנאה יהודית ודוגמות מופרכות שלא מחזיקות מים. אני שמאלני ציוני ואין מנהיג או מפלגה שאפשר לתמוך בה. די מביש.
אהבתיאהבתי
בעניין הטרול הרגזן (עולם אסוציאציות שמבוסס על דורה – כמה עלובים הם חיי)-
לדעתי אין לך שום יכולת להתמודד עם הסיפור ברמה משפטית.
הבנאדם הוא אידיוט וכנראה גם די מופרע, אבל אלא אם כן כתב לך משהו שמהווה עילה להטרדה מינית או לחילופין להוצעת דיבה, אין לך הרבה מה לעשות.
אני באמת לא חושב שהפתרון של רישום מוקדם הוא כל כך נורא. רוב קוראי הבלוג הם קבועים וקשה לי להאמין שלרבים מהם תהיה בעיה להירשם.
בקיצור – חסימה והתעלמות !
אהבתיאהבתי
הוצעת צ"ל הוצאת
אהבתיאהבתי
השימוש שלך במושג "טרול" הינו שגוי, ולא לראשונה.
טרול אינו כל מי שמתנהג בצורה אנטי חברתית באינטרנט.
בפרט, טרול אינו בריון אינטרנטי.
אהבתיאהבתי
לא. מי ששוגה זה אתה, ולא לראשונה.
זו ההגדרה המדויקת לתפלץ שפה.
אהבתיאהבתי
כמו בסיפורי אבו נימר עמוד 114 למטה
אהבתיאהבתי
בקול ישראל אמרו אתמול כי שש מתוך שבע השנים שנגזרו על ברלוסקוני הן על עבירות שחיתות, ורק שנה אחת בגלל בעילת הקטינה.
כמובן שהתקשורת שלנו מעדיפה לפמפם את ה'בונגה-בונגה' והאורגיות מאשר, פשוט, לכתוב את האמת המשעממת. ואף מילה על סדר העדיפויות המטריד של בית המשפט.
אהבתיאהבתי
יכול להיות שהוא פשוט פי 6 יותר מושחת מאשר בועל קטינות…
אהבתיאהבתי
לגבי הטרול- שווה לבדוק מה עשו אמצעי התקשורת למנשה מבי"ס פיק"א בפתח תקוה.
אינני פליליסט אבל נראה לי שאפשר להגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.
אהבתיאהבתי
נגד מי להגיש אותו?
אהבתיאהבתי
אפשר לבקש חשיפת הפרטים שלו.
איני בקיא בפרטים הטכניים (ופה המקום למומחי הטכנולוגיה להתערב), אבל היו מקרים בהם בית המשפט הכריח ספקיות אינטרנט לחשוף פרטי משתמש במסגרת הליך משפטי (זכור לי מקרה של תביעת לשון הרע).
ככל שתרצי לנקוט בצעד זה ברצינות ואם יסייעו בעניין מומחי הטכנולוגיה שיפנו אותנו לאפשרות המדוייקת לחשוף את הטרול, אשמח לעזור.
אהבתיאהבתי
הנה הפרטים שלו לאורך זמן: תעשה עם זה אתה, וכל אחד אחר, מה שתרצה.
————————————————–
הכתובת שלו כגיזמו: gizmobon@gmail.com
—
אור
a@a.com
82.166.192.206
—
רמי לוי
tyrhhh@hotmail.com
82.166.192.206
—
אאא
Enteryourwebsite… x
Aaa@aaa.com
46.117.21.198
—
מנטה
Polzer@teleworm.us
204.45.133.74
—
Polzer@teleworm.us
5.22.133.62
—
ת2
Andreas@dayrep.com
80.74.107.118
—
הפסיכיטר המחוזי
oti21@hotmail.com
204.45.133.74
אהבתיאהבתי
בבשא000567/08 (בלומנפלד ואח' נגד GOOGLE INC)בבית משפט השלום בראשון לציון חוייבה חברת גוגל לחשוף את כל מספרי ה ip בהם השתמש בלוגר אשר השמיץ בבלוג שלו את התובע.
אהבתיאהבתי
אבל הנה, יש לי את כל כתובות האיי.פי. חשפתי אותן לציבור (רעיון מצוין, איך לא חשבתי על זה קודם). ומה עכשיו?
מתוך מה שמפורסם (השאר עולה כסף):
אהבתיאהבתי
כתובות IP יכולות לעזור בזיהוי רק במקרים מסויימים. יש אנשים שגולשים בבתי קפה, במלונות ומרכזי בילוי, מכתובת wireless של השכנים, בארגונים עם מאות משתמשים.
אהבתיאהבתי
כתובות IP תמיד יעזרו בזיהוי? הסמול שוב עושה שכל.
אהבתיאהבתי
זה לא כ"כ מסובך. ראשית צריך לדעת מי מחזיק בכתובות. בדיקה ברשמים האזוריים (הגופים שמקצים כתובות IP ספקי האינטרנט) מראה ש- 82.166.192.206 ו- 46.117.21.198 שייכים לנטויז'ן, 5.22.133.62 שייכת ל- CCC, הכתובת 80.74.107.118 שייכת ל- Radview ו- 204.45.133.74 לחברה אמריקאית בשם FDC servers, שמשכירה שרתים בחו"ל לכל דכפין.
הכתובות של נטויז'ן ו- CCC רשומות ככתובות דינאמיות ללקוחות. הכתובות האלו שייכות היום למשה, מחר לשמעון ומחרתיים לחיים. אז איך יודעים מי זה היה? בקלות – ספקי האינטרנט שומרים רישום של איזו כתובת הוקצתה לאיזה לקוח באיזה תאריך. עם צו מבית המשפט שיופנה לשתי הספקיות, הם יוכלו לומר בדיוק מי היה בעל החשבון שהחזיק בכתובות ה- IP האלו באותו יום ושעה. אני מקווה שבנוסף לכתובות ה- IP, שמרת גם את הזמנים שבהם הוא היה מחובר לאתר. כתובות האימייל חסרות ומשמעות וקרוב לוודאי פיקטיביות.
Radview היא, קרוב לוודאי, מקום העבודה שלו. הרבה מקומות עבודה שמאפשרים יציאה לאינטרנט עובדים עם כתובות פרטיות מאחורי NAT. אם אתם לא ידעים מה זה, תשכחו מזה – מה שחשוב זה שכמעט בלתי אפשרי לדעת מי בדיוק זה היה בתוך החברה. FDC היא חברה אמריקאית, להוציא מהם משהו לא יהיה קל.
אז נשאר צו כנגד נטויז'ן ו- CCC. איך משיגים? כאן אני כבר על קרקע מוצקה פחות, שכן לא ניסיתי לעשות את זה מעולם – אני הייתי בצד השני, זה שמקבל את הצווים האלו, וגם זה היה מזמן. למיטב ידיעתי את יכולה לפנות למי שאחראי במשטרה על פשעי מחשב, או, אם לא אכפת לך להשקיע בזה יותר זמן וכסף אבל לקבל תוצאות מהירות יותר, לפנות לעו"ד בעצמך שיגיש בקשה לבית המשפט. יש פרוצדורה שמאפשרת להגיש בקשה לצו גילוי בנוכחות צד אחד (שהרי בלי לדעת מי נמצא מאחורי כתובת ה- IP, אי אפשר לזמן אותו לבית המשפט כדי שיתגונן בפני הבקשה לחייב את הספק לגלות את זהותו). אז יש עו"ד בקהל?
אהבתיאהבתי
"זה לא כ"כ מסובך"; "צו נגד נטוויז'ן ו-CCC"; "היחידה לפשעי מחשב"; "קחי עו"ד"; "תשקיעי זמן וכסף".
בקליפת אגוז, זה הסיפור כולו.
אך כמובן, לא אשקוט עד שאחסל את הישות האינטרנטית הזאת.
אהבתיאהבתי
התקשורת והשמאל לחצו לפנות את עזה והטיידו בשלוש נימוקים מרכזיים:
א.עלות ההגנה על מיעוט יהודי בלב אוכלוסיה עויינת גבוהה מדי.
ב.השטח כבוש ולא שייך למדינת ישראל.
ג. התקדמות במתווה אוסלו (שטחים תמורת שלום) תאיץ את תהליך השלום והתזרח המיכון החדש וחומוס במונאקו היר ווי קם.
בדיעבד, מסתבר שהעובדות לא מעניינות אף אחד מהצדיקים:
א. הצבא מוציא כיום יותר כדי להתגונן מהטרור ברצועה.
ב. השטח נכבש ע"י ארגון חמאס וזכויות האדם והנשים הלכו קאפוט.
ג. היציאה מהשטח הביאה לאלפי רקטות, שתי מלחמות וימליון תושבים שנתונים תחת איום רקטי תמידי. ויש עוד מלחמה אחת לפחות בדרך. האיום הבטחוני התעצם.
אבל כשליברמן מציע לכבוש את עזה סימן שהרעיון הזוי. כי ככה ההגיון עובד.
אהבתיאהבתי
אתה בטח מתכוון ל"אסמול" – אותו דמון ענק ורדום, ששורץ מתחת לאושיות המדינה ומבקש לכלותה בכל עת. אאל"ט שם משפחתו של "אסמול" הוא "גולדשטיין" ואורוול כבר עמד על חמש הדקות שמגיעות לו מדי יום.
וכעת לעובדות:
רקטות וקסאמים נורו במאותיהם על עוטף עזה וגוש קטיף גם לפני ההתנתקות. לכתוב שזה החל לאחר מכן הוא שקר, בורות, דמנסיה או שלושתם גם יחד.
הצבא לא מוציא גרוש. משרד הביטחון עושה זאת ואני חלוק על ההחלטה (שבינתיים נמוגה) להתמגן במקום להשיב אש החלטית למקורות הירי.
התנחלויות גוש קטיף היו קוץ בתחת בכל קנה מידה. את זה הבין היטב אחד אריאל שרון – המנהיג הכי ימני בתולדות מדינת ישראל.
לכבוש את עזה הוא רעיון כה הזוי, מטופש ואוולי עד שאפילו איווט אינו מאמין בו. ההצעה יוצאת מהפה שכבר הציע בעבר להפציץ את סכר אסואן – אז מה אתה מתלהב?
אהבתיאהבתי
גם קטיושות על באר שבע ופג'רים על ת"א?
אהבתיאהבתי
נפלת למלכודת רטורית
במקום לשאול על הפג'רים ,ובכך לקבל את ההנחה הסמויה שירי טילים מרצועת עזה היה המצב הטבעי והקבוע מאז בריאת העולם,
היית צריך לשאול מתי ובעקבות מה החל ירי מליוני הטילים והפצמ"רים
אהבתיאהבתי
נתונים מהשב"כ
אהבתיאהבתי
יר הפצמ"רים החל עם האינתיפאדה השנייה.
ירי הרקטות החל עם פיתוחן ב-2002.
אחרי ההתנתקות חלה קפיצה אדירה בשיגור הרקטות, עוד בטרם השתלטות חמאס על הרצועה.
אהבתיאהבתי
א. אתה טועה. יש הבדל גדול בין כמות הקאסמים שנורו וגראדים לא היו חלק מהמשחק.
ב. משנה אם משרד הביטחון או הצבא. שניהם מתפקדים בזכות הכיס שלנו. הצבא מוציא הון תועפות בגלל שאינו נמצא ושולט בשטח. כשתעשה סיור בפיקוד דרום תקבל מושג על היקף הפעילות והאמצעים המופעלים. לא בטוח שהכיפה האדומה המהוללה היתה מפותחת אילולא החמאס היה שולט בעזה.
ג. גם היישוב היהודי בחברון הוא קוץ בתחת ותתפלא אפילו תל-אביב. ישראל היא קוץ בתחת עבור המרחב הערבי. וואחד קוץ.
ד. מיהודה ושומרון אין רקטות והפיגועים הגדולים הופסקו בזכות השליטה בשטח. מפחידים אותנו לשווא. צה"ל לא באמת סופר את החמאס.
ידידי הקופץ לאחור, השמאל שאת ערכיו ינקתי מקטנות הפך להזוי. המחנה המצקצק מעדיף שאזרחי ישראל יחטפו טילים ורק שלא נילחם על זכותנו לחופש וביטחון ונסתכן בקיבוש, אם כל חטאת. כל הערכים על כבוד האדם וחירותו עפים מהחלון כשמדובר ביהודים. התנתקתם המהציאות. הפכתם לעדר חסר מעצורים, בדיוק כמו המחנה שממנו סלדתם כל השנים.
אהבתיאהבתי
נתחיל מהסוף, כי לא הבנת את הקריצה: אין "שמאל". ושוב – אין יותר "שמאל" בישראל. הוא קיים רק במוחם של ארז תדמור וגולשי רוטרנט. ברחוב אפילו זכרונו כבר לא קיים. האם הסדרנו את העניין הזה ONE AND FOR ALL?
אני ושכמותי לא מייצגים ערכי "שמאל" היסטורי אלא פרגמטיות לשמה: שתי מדינות כי מדינה דו-לאומית זה אסון, פרידה מעזה עדיפה – בכל מצב, על ישיבה בה, וכן הלאה.
סעיף ג' שלך הוא סיסמתם של נערי הגבעות ונאמני הר הבית. אין שום דמיון בין ישיבת המתנחלים בגוש קטיף לבין ההתיישבות היהודית בא"י טרם קום המדינה. לפי העיקרון הזה היינו צריכים גם להישאר עכשיו באופירה וימית.
ב'+א' : אינני חולק על שההתנהלות לאחר ההתנתקות היתה שגויה. אם היו מגיבים בעוצמה (כפי שהבטיח שרון ולא קיים) על הירי הראשון לאחר ההתנתקות, השתלשלות המאורעות לאחר מכן היתה שונה.
לגבי השתלטות החמאס על הרצועה והדברים שקרו כתוצאה מכך אין לי דעה מגובשת, ואני בספק אם יכולה להיות דעה "צודקת" בעניין למישהו.
ובסיכום הכללי, כאשר שמים על כפות המאזניים את כל השיקולים לכאן ולכאן, עדיין עולה (לדעתי) תמונה ברורה שלפיה היציאה מרצועת עזה היתה הדבר הנכון ביותר לעשותו. ודאי וודאי שכניסה אליה מחדש היום תהיה טעות חמורה.
היי הופ! 🙂
אהבתיאהבתי
מצחיק אתה. באמת נראה לך שההסברים יעזרו? שצד אחד ישכנע את השני? נו. כמה שנים עוד תתגוששו לשווא?
אהבתיאהבתי
את לא מבינה כלום בחיזור?
אהבתיאהבתי
העולם מצחיק אז צוחוקים
אהבתיאהבתי
יש שמאל בישראל או גוש שחושב שהוא שמאל או משהו דומה. הכינוי נוצר מפני שהפרגמטיות מתבטאת תמיד באותו כיוון.
הכיבוש העזתי לא מטריד אותי כמו הפאניקה והצקצוקים המוסריים משמאל. יורים לנו על אזרחים והראשים הנבחרים חייבים להפסיק את זה. גם במחיר חיילים הרוגים וגם במחיר אזרחים ערבים הרוגים. אסור לקבל את זה לעולם. אם צריך להכנס ולעקור משם את החמאס וגדודי טיז אל מאמי, אז קדימה. מסביב למחנה בשלושים.
אהבתיאהבתי
נו, ועכשיו הבעלבתית כובשת תגובות 'ימניות'. הקארה משחית.
אהבתיאהבתי
אתה מזכיר לי את הגישה שלי להפגנות של שמאל/שלום עכשיו/זכויות פלסטינים, כשאני מעמת אותם עם העובדה שהם תומכים בשלטון לאומני-דתי פאנטי(כמו זה שהם מתנגדים לו בישראל), התומך בהוצאה להורג, הידוע כמאמין שבשווין זכויות ב"קבר" להומוסקסואלים, ושאינו מאמין בדמוקרטיה.
ואז אני מוסיף את הפאנ'צ "יש לכם אחלה חבר'ה! מתי אתם מתאגנים יחדיו ללינץ' גייז?" ואחרי שהם מחווירים הם תופסים ממני מרחק.
אהבתיאהבתי
בימים בהם שופט אומר שיש מי שנהנת מאונס כשמציגים בפרסומת אישה שנהנת ממגע של גנב זה די דוחה וחסר אחריות. התחשק לי להקיא כשראיתי את הפרסומת הזאת
דווקא עם הכריש אני לא מסכימה, זה משעשע אותי. מה גם שזו לא באמת פרסומת כך שהדיון עליה לא רלוונטי
אהבתיאהבתי
אבל גם אותי הכריש שעשע
אהבתיאהבתי
אבל הכריש זה לא באמת פרסומת. למה להשוות לפרסומת אמיתית של הדואר?
אהבתיאהבתי
ה"אשה" בפרסומת לא "נהנית מהטרדה מינית" כפי שטוענת לביא.
הגנב לא מטריד אותה מינית.
היא זו שמטרידה מינית אותו.
אהבתיאהבתי
כן, בדיוק במסורת הבדיחה הכה-מצחיקה שהיו מספרים זקני ירושלים עוד בזמן שחיילי הפאחה היו עושים שמות ברובע היהודי: "היא לא צעקה אונס, היא צועקת הו, נס!"
אהבתיאהבתי
ההצגה של אשה זקנה נהנת מגנב שנוגע בה מעלה משמועיות שאינן ראויות. שברור שהיא נהנת כי היא זקנה ואף אחד כבר לא נוגע בה, למשל. לא השתמשו בדמות של נערה צעירה ויפה הרי. זה היה לי מאוד לא נעים לצפייה
הפרסומת של גולדסטאר עם הבנות שמשחקות כדורגל למשל(״אני פה לבד״) שכלכך הרבה כעסו עליה שעשעה אותי. זאת ממש לא
אהבתיאהבתי
לשתיכן:
הגנב לא מטריד אותה מינית.
אין לו כל כוונה כזאת.
היא זו שגורמת לו לשלוח ידיים לגופה מיוזמתה.
לא כל אינטראקציה שלילית בין גבר לאישה נכללת בקטגוריה של הטרדה מינית (למשל: שוד).
אני מסכים שזה אולי מבזה במובן של "אשה זקנה היא לא סקסית", אבל זה נושא אחר לחלוטין מנושא ההטרדות המיניות, ויש סביבו הרבה פחות קונצנזוס (הרי כל עולם הפרסום מתבסס על כך שנשים צעירות הן סקסיות).
אהבתיאהבתי
לא אמרתי שהוא מטריד אותה מינית. אמרתי שהוא גנב והמגע שלו (שבמציאות הוא איום ונורא לכל גבר ואישה) גורם לה הנאה כי היא זקנה, כי היא מכוערת, כי לא יודעת מה. כלומר היא נהנת מפעולה חודרנית שמישו עושה לה. אצל השופט ההוא זה היה אונס, כאן אלה ידיו של גנב. מבחינת המשמעויות הנסתרות זה אותי דבר: יש כאלו שנהנות מזה. שמעת פעם על מישהי שנהנת מגנב שחיטט לה בכיס? שמעת פעם על מישהי שנהנת מאונס?
אהבתיאהבתי
לביא אמרה, לא את.
הוא מבקש ממנה כסף.
היא זו שגורמת לו בכוונה לשלוח ידיים, לכן זו לא פעולה חודרנית.
לא שמעתי על מקרה בו מישהי ביקשה מגנב שישלח לה ידיים. גם לא שמעתי על מקרה בו תוכי מדבר פורץ לדירה בשביל לחבר אינטרנט.
אהבתיאהבתי
מישהו כתב את התסריט. והמישהו הזה מתבסס על בדיחה סקסיסטית / אייג'יסטית מגעילה
אהבתיאהבתי
על זה שזה הומור קצת אייג'יסטי כבר הסכמנו למעלה.
אבל התלונה היא לא על אייג'יסטיות, אלא על הטרדה מינית (ועוד בהקשר של התבטאות השופט על אונס).
דוגמאות לתכנים אייג'יסטים בטלוויזיה ובתרבות שלנו בכלל לא חסר.
מה שמצחיק זה שאם היה מדובר בגבר זקן שגורם לשודדת לחטט לו בכיסים להנאתו המינית, התלונות היו הופכות לתלונות על הזקן.
אהבתיאהבתי
נולדתי אחרי מלחמת יום הכיפורים, אבל כנראה כבר מגיל צעיר פיתחתי אובססייה רבה למלחמה, ולא עזר זה ששירתתי לאחר מכן בצבא במקום מסוים שחיטט כל הזמן בפצעי 1973.
ואחרי כל ההקדמה הזו, ולמרות שיש לי רושם שבשביל אדם שנולד אחרי 1973 ולא עוסק בהיסטוריה צבאית, יש לי ידע מרשים על הנושא, הרשימה של מיברג ממש לא נעימה לקריאה, ולא במובן של "זזתי באי-נוחות" בגלל מידע לא נעים, אלא במובן של כתיבה אוסציאטיבית פרועה ולא-ברורה. ואם היא לא ברורה לי (וכאמור אני בעלת אובססיה מסוימת וכו'), מה יגידו אזובי הקיר, שבשבילם כל מה שהיה לפני 2011 הוא פרה-היסטוריה?
אהבתיאהבתי
את צודקת במאה אחוז. גם הרשימה הזו, כמיטב המסורת המיברגית, היא גיבוב של משפטים כתובים יפה, שאינם מצטרפים לכדי אמירה כלשהי, גילוי חדש או תובנה ברת קיימא. זו הסחורה של הבנאדם ואותה הוא מוכר – בהצלחה משתנה – כבר כמה עשורים. "בואו ניתן למיברג לכתוב על מלחמת יום כיפור", אומרים העורכים המתחלפים, "והוא כבר יזרוק עלינו כמה מאות או אלפי מילים בחזרה".
"מדוע התקשורת לא מגלה את האמת על מלחמת יום כיפור?" שואלת/מבטיחה הכותרת. והאם מיברג מגלה משהו שלא ידענו? נאדה, נישט, רייה, כלום. אין שום "אמת" חבויה על המלחמה הזו שלא בוטאה באינספור מאמרים ומחקרים. אבל מיברג – כדרכו בקודש – מנסה לנכס לעצמו תקופות ומרחבים ציבוריים, כאילו רק הוא יודע מה היה שם באמת. כך הוא מכר לנו במשך שנים קירבה מעושה לדילן וחבורתו, וכך הוא מבקש לרשום על שמו בטאבו כעת את מלחמת אוקטובר.
הוא פונה בהתנשאות אל האנשים הצעירים ש"לא היו שם" ומציג את עצמו כאיזה זקן שבט בעל זכרונות פרה-היסטוריים. הוא גם מתאונן על שהמלחמה לא הנפיקה נכסי צאן תרבותיים. ככה זה כשהראש שלך תחוב בתוך החבית של דילן ויאנג – אתה לא רואה את העשייה המוזיקלית שמסביבך. מלחמת יום כיפור חוללה גל עצום וכביר במוזיקה ובשירה העברית במחצית השניה של שנות השבעים. "החיטה צומחת שוב" ו"אדבר איתך" הם רק שני דברי שעולים לי בראש מגזרת ח' אלברשטיין אבל יש עוד הרבה. מיברג לא מכיר בזה כי הוא כנראה לא מכיר את זה.
מה שכן – הפעם את ענייני המשפחה הוא השאיר לסוף ולא פתח בהם. גם זה חידוש.
ובאשר לי – חטאתי בעצמי בפגמו של מיברג בכך שהכברתי מילים באמצע יום חם על עניין פעוט. עם הקהל הקדוש הסליחה.
אהבתיאהבתי
אתה טועה. יש לו טור אישי והוא כותב על מה שבא לו. לא העורכים מבקשים/שולפים לו נושאים מהתחת.
אהבתיאהבתי
לאחר קריאת המאמר המבולבל של מיברג, לא נותר לי אלא להסכים. ובאשר לתלונתו על היעדר יצירה קולנועית על מלחמת יום כיפור, זה מזכיר לי את הבדיחה על השלד שבא לרופא, ונענה בשאלה "עכשיו באים?"
את מה שמייברג היה רוצה שמלחמת יוה"כ תעשה לקולנוע הישראלי עשו בעיקר מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה, שהניבו גל של סרטים כמו "שתי אצבעות מצידון", ו"מסע אלונקות". סביר שעיסוק קולנועי במלחמה כל כך סמוך אליה היה טראומטי מדי, ולאחר מכן מלחמות נוספות היו רלוונטיות יותר ליצירה באותה תקופה, כך שלא היה צורך לחזור אחורה.
אהבתיאהבתי
אופס, "מסע אלונקות" הוא מ-77'. טעות שלי – פשוט זכרתי אותו בגל סרטי הצבא של שנות ה-80 ("אחד משלנו", וכו').
אהבתיאהבתי
הבעיה החשובה יותר היא מדוע הצבא לא מגלה את האמת. התשובה היא פשוטה, הוא אינו יודע מהי האמת.
בראיה היסטורית למלחמה זו היו שתי תרומות משמעותיות:
1. קץ הדיקטטורה האדומה של מפא"י וגרורותיה.
2. התנתקות כל הצבאות הערביים הסדירים ממאבק ישיר בישראל.
תרומה מספר 1 היא הסיבה לכך שהממסד התרבותי נמנע באופן גורף מעיסוק באותה מלחמה.
אהבתיאהבתי
תרשה לי לחלוק עליך. לדעתי אין מלחמה מבין מלחמות ישראל שהתקשורת שפכה עליה מבול כה עצום של מידע, ובכל שנה מוצאת באורח פלא עדויות חדשות, עד כי יום הכיפורים הפך ליום זיכרון שני. כפי שכתבה miss-t, חיטוט בלתי פוסק בפצעים שלא מאפשר להם להגליד.
אהבתיאהבתי
אינך זקוק לרשות כדי לחלוק עלי.
התקשורת עוסקת שוב ושוב, ככלב השב אל קיאו, במחדל המודיעיני ומי האחראי לו למרות שהשפעתו על תוצאות המלחמה היתה שולית. המהלך הצבאי החשוב ביותר במהלך המלחמה נערך ב8 לאוקטובר. זו היתה התקפת נגד של צה"ל. צה"ל פרוש במלוא כוחו עם תמונת מודיעין טובה, הצבא המיצרי פרוש מחוץ למגנניו, חלקו ללא הגנת נ.מ, שחוק לאחר צליחת התעלה ועם צירים לוגיסטיים בעייתיים. התוצאה, כשלון מחפיר, ללא בדל של השג מקומי, ומספר הנפגעים היומי הגדול ביותר באותה מלחמה. כדי למנוע את חשיפת חידלונו של כלל הפיקוד הבכיר בצה"ל הוגבלה וועדת אגרנט לחקור את אירועי המלחמה עד ה8 לאוקטובר. צה"ל, כפי שציווה הדי. אן. איי. התרבותי שלו הסתיר ושיבש כל נסיון לחקור את המלחמה ונותרנו רק עם השקרים שהפיצו מפקדי האוגדות (ללא יוצא מהכלל), הפיקוד והמטכ"ל.
אהבתיאהבתי
חז"ן, אתה נופל לאותה המלכודת של התקשורת, רק בגרסה שונה. התקשורת עוסקת במחדל המודיעיני, אתה רוצה לעסוק בכשלון מתקפת הנגד של צה"ל. שניהם היו ראויים לחקירה לפני 40 שנה לשם הסקת מסקנות, אבל: אין צבא שלא טועה, ואין צבא שלא נכשל. השאלה היא היכולת להתגבר על הטעויות והכשלונות, ובמבחן התוצאה הסופית, צה"ל עמד בזה בהצלחה ובגבורה, גם אם במחיר יקר (למרות שאם נשווה לששת הימים, יחס ההרוגים דומה). העיסוק במחדלים ובכשלונות כבר מזמן עבר את שלב הפקת הלקחים, ורק מעמיק את הטראומה וצורב את תודעת התבוסה (הכוזבת). נראה לי שבשלב הזה פסיכולוג טוב יעזור יותר מהיסטוריון צבאי.
אהבתיאהבתי
מסכים שפסיכולוג טוב יועיל יותר מהיסטוריון. המשימה הראשונה שלו תהיה ללמד את הפיקוד הבכיר של צה"ל את האופציה של אמירת אמת.
אהבתיאהבתי
נובמת. ה-מחדל הגדול של המלחמה היה ה"קונספציה" + השאננות שלפני ולא כשלון מתקפת הנגד הראשונה. להזכירך – המלחמה התנהלה בשתי חזיתות. הצפונית היתה גורלית הרבה יותר ושם לא היה מחדל מהסוג שאתה מתאר.
אהבתיאהבתי
גם כאן אתה טועה. המחדל בצפון היה חמור בהרבה מאחר ולא היה שם עומק אסטרטגי כפי שהיה בסיני. בפיקוד צפון היה כח מספיק גדול כדי לבלום את המתקפה הסורית (על פי התו"ל של צה"ל). השיתוק שפקד את הפיקוד בראשותו של חופי הכשיל את קרב ההגנה עד כדי סכנה לאובדן הגליל. רק כדי לסבר את אוזנך, בזמן הפריצה הסורית היו לפיקוד צפון 9 גדודי חי"ר שלא הופעלו כלל. 2 חטיבות השריון הסדירות של הפיקוד הופעלו באופן שגוי שהביא לחיסולה של חטיבה אחת ושחיקה קשה לשנייה. "הקונספציה" אינה רלוונטית לעובדה שהפיקוד הבכיר של צה"ל פשוט לא ידע להלחם. הממסד הפוליטי, הצבאי והתקשורתי שיתפו פעולה כדי להסתיר עובדה זו. לצורך זה ניפחו את הקונספציה ואת פנטזיית מכת המנע שהייתה משנה את התוצאות.
אהבתיאהבתי
לפי חז"ן גם אתה שבוי בקונספציה.
אהבתיאהבתי
ברצינות – בוא תשכיל אותי. מה אנחנו לא יודעים על מלחמת יוה"כ?
אהבתיאהבתי
ברצינות? אני יכול למלא הרבה כרכים עם התשובה. נתחיל מתשובתי ללוחמה אלקטרונית. אם תרצה שארחיב ובעלת הבית תסכים אשמח להקדיש פוסט לנושא. לא לדברים שאינך יודע אלא לדברים שצה"ל לא רוצה לדעת.
אהבתיאהבתי
לא בטוח שהדוגמא שנתת מייצגת. אני אמנם לא ידעתי על הגבלת המנדט של וועדת אגרנט, אבל זה בהחלט מופיע בערך עליה בוויקיפדיה. חוץ מזה, הביקורת המרכזית על וועדת אגרנט היא שהטילה את עיקר האחריות לכשלון על הדרג הצבאי, ופטרה את הדרג המדיני מאחריות, לא? כך שהתרגיל שאתה מייחס לפיקוד הבכיר דאז לא ממש הצליח…
אהבתיאהבתי
התרגיל הצליח מעבר למשוער. עובדה שהמלחמה לא נחקרה כלל על ידי צה"ל ו/או כל גוף אחר. חלק מהמסמכים הועלם וחלק אחר נחתם והוסתר. רק לאחר שכל המעורבים עזבו את צה"ל הותרה גישה לארכיונים.
אהבתיאהבתי