שובו של יודוקוליס ליפשיץ

yediot26.6.13maariv26.6.13
haaretz26.6.13isra26.6.13

25.06.13.inddmakor26.6.13

פסקול קריאה – שיר המכולת, כוורת. חובה עליכם לקרוא את הערך על יודוקוליס בוי איןציקלופדיה.

 הכותרות הראשיות

טרגדיה בשושן הבירה. שופטי בית המשפט העליון קבעו (לאחר הליך ארוך, שהחל בפניית המכולתניקים העירוניים) שלא נוכל לקנות עוד אוכל בשבת. כמה נורא. יוזכר שת"א היא העיר היחידה בישראל בה אנשים יכולים להאביס את עצמם למוות 24/7. אבל למה להיות צבועה, הרי גם אני יורדת לאם-פם בשבת לקנות קרחון לבן או ירוק, ולעתים גם שקיק בוטנים, כפרס על שגמרתי לכתוב את אצבעות שחורות.

זאת ועוד: העיר העירנית הייתה אחת הסיבות שכבר בגיל 14 ערגתי לעבור לעיר הגדולה מפתח תקווה הקדורנית, שרוב ימות השבוע ורוב שעות היממה נראתה כבית הקברות המשגשג שבפאתיה. בשנייה הראשונה שיכולתי, קשרתי צרור על גבי למקל של מטאטא ועזבתי אותה לאנחות. ועכשיו, רוצים להפוך את ת"א לפ"ת. זה לא יקרה, אין מה לדאוג. אבל שלושה עיתונים מפחידים את אנשי הבועה, ומיד מבצבצים טורי הבעד והנגד הצפויים והאידיוטיים, שאין בהם תו אחד מקורי או מעניין או ראוי. בכל מקרה, אין מה לדאוג, ת"א תשנה את חוק העזר העירוני שלה, וזהו.

כל זה לא מפריע לידיעות לצעוק "סגור בשבת", בדיוק כמו שלפני שבוע בלבלו את מוחנו עם "מתחילים לחסן ילדים". בטח התווכחו אם עדיף שהכותרת תהיה "שאבעס, שאבעס" או זו הנוכחית.

פעמים רבות תאומו הרוחני של ידיעות, ישר"ה, מפתיע בכותרת דומה, אבל דווקא הבוקר מציג ישר"ה אלטרנטיבה: ציטוט לכאורה מפי חולדאי, אך בלי מרכאות "חולדאי: ת"א תמשיך להיות עיר חופשית". מה פה קורה? ישר"ה לקח חסות על חולדאי כמו על פורמולה 1? האם זה אומר סוף דרכו של חולדאי בידיעות?
ד"ר אביעד הכהן קורא לשוויון בין המכולתניקים לטייקוני המזון אם-פם וטיב טעם.

דוגמאות למשפטים שמחבריהם צריכים היו למחוק מיד ברגע שכתבו אותם, אך הם התפרסמו בעיתונים:

אין לכם מושג כמה פעמים העובדה שסניף טיב טעם שמתחת לבית שלי פתוח בשבת הצילה אותי בשלל מקרים שבהם שכחתי לקנות מוצרי יסוד, אלכוהול ואפילו חומרי ניקוי (סיגל ארביטמן, ישר"ה)

או למשל הקטע הזה של מרב בטיטו בידיעות, שאיני מבינה איך הוא קשור לענייננו, אבל אני רוצה לספר לבטיטו: יש חוק עזר עירוני האומר כך וכך. זה לא קשור לדתיות או לחילוניות (כמו שכתוב בעמוד הסמוך לזה בו מופיעים דברייך) וכדי ליישר את ההדורים העירייה צריכה לשנות את חוק העזר. כנ"ל לגבי הקטע הנגדי, של חן ארצי-סרור. מוטב היה לידיעות אם היה מוותר על שני הטורים האלו (אפשר להגדיל את הצילום).
IMG_0019

ידיעות הוא לא היחיד. במעריב עושים את העבודה עם הבעד והנגד ברוך קרא וגיא מרוז, עם יותר מילים (גם בכפולה הפותחת).
מרוז הופך פה למוטל בן פייסי החזן עם סיפור מדמיע מילדותו לכאורה. די גיא, נו, מה קרה לך. למה ההגזמות האלו? זה עיתון, לא תחרות מספרי סיפורים.
guymeroz26.6

אייל גרוס בהארץ טוען נגד צביעות העירייה. למה צביעות? אומרים לעירייה: תקני את חוק העזר שלך. למה זה מסובך (כלומר כן, יהיה מסובך עבור העירייה לעשות זאת, אבל). בכל מקרה, בעניין חוקים אנכרוניסטיים, זה דווקא לא המקרה, וזעקת בעלי המכולות היא סוציאלית כלכלית דווקא. ואת ההשוואה למשכב זכר כלל לא הבנתי.

אז כמה זה הקנס לבעלי העסקים פתוחי השבת? 660 ש', ככתוב בישר"ה? 730 ש', ככתוב בהארץ?
וליו"ר פורום המכולות קוראים קובי ברנר (ידיעות) או קובי ברמר (ישר"ה, מעריב)? והמילה "אנרכוניסטי" מופיעה כך פעמיים בהארץ המודפס. לפחות באתר תיקנו. קשה, קשה להיות עיתונאי.

יהודית ודמוקרטית

הבעד והנגד, שבידיעות התאהבו בהם עד מאוד, הרי יש שם מדור יומי (ב-24 שעות) בו מנסין לכפות הרים כגיגיות על אנשים חביבים שדעותיהם מורכבות יותר מכן ולא, ממשיך גם בעמודים 4-5, בעניין גרסתו המחודשת של חוק הלאום המיותר, שמבקש שהניסוח בחוק יהיה "מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי" במקום "מדינה יהודית ודמוקטית". אני לא מצליחה להבין את האנשים שמשקיעים את מיטב מרצם בהבל הזה. אבל יש להם שמות: ח"כ יריב לוין וח"כ איילת שקד. וכך בכפולה זו מביעים חגי סגל ויגאל סרנה את דעותיהם, בהתאמה. לפחות לנימוקיהם אפשר להתחבר. בהתאמה.

ניצחון לדנון

איך מדווחים העיתונים? מעריב, הארץ, ישר"ה ומקור ראשון, בשער.
ישר"ה, ע' 11, עם תזכורת שאחוזי ההצבעה היו מעטים.
מעריב, בשער ובתחתית ע' 4: "דנון: הליכוד הוזנח במשך שנים".
משונה שבידיעות הניחו לעניין היום (כלומר בשער. בע' 8 הכתבה היא עם הכותרת "ניצחון ידוע מראש"). בעצם לא משונה: זו הייתה הכותרת הראשית אתמול: "נתניהו מאבד את הליכוד". יענו העיתון הקדים את זמנו לגרסתו.
יוסי ורטר על הדנוניזם, תוך התזכורת הבאה

שלשום, בחשאי, הסיר נתניהו את מועמדותו מהמרוץ ליו"ר נשיאות הוועידה. הוא ידע שתבוסתו מובטחת מול סגן שר הביטחון. זהו מצב בלתי נתפס: ראש ממשלה, בקדנציה שנייה, שלישית במצטבר, הכי פזמניק אחרי דוד בן גוריון האגדי, חושש להעמיד עצמו לבחירה מול ח"כ מהשורה. במקום שנתניהו ידפוק על השולחן ויאמר לדנון: אני ראש המפלגה הזו, אני ראש הממשלה, אני רוצה לנהל את הוועידה ואני אסיק מסקנות מכל מרד נגדי – הוא מרכין ראש מפני הבלתי נמנע, כאילו היתה זו גזירת גורל.

מדינת כל גזעניה

יותר מ-800 איש חתמו על עצומה נגד סגירת תיאטרון אל חכוואתי. הפרסום הראשון היה של מעריב (יוסי אלי) שלשום.

משתכשכים בביצה

"אני עובד על סיפור גדול. האף.בי.איי בעקבותיי", כתב מייקל הייסטינגס לעורכיו, ו-15 שעות מאוחר יותר נהרג בתאונה. אלא שה-FBI מכחיש.
על מותו דווח לפני שבוע.
הוא יצר קשר עם העו"ד של וויקיליקס כמה שעות לפני מותו, כך בטלגרף. הספד בניו-ריפאבליק.
אורלי אזולאי מדווחת בידיעות היום. לא קצת מאוחר? שכחתם אותה בתיקייה?

אושרת קוטלר מתראיינת ל-7 לילות הקרוב (רז שכניק) ויוצאת נגד התנהלות תא העיתונאיות בפרשת עמנואל רוזן.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

ליאור אקרמן, בכיר לשעבר בשב"כ, בסופהשבוע, בטקסט אסלאמופובי עתיר טעויות עובדתיות, המועתק בחלקו ללא קרדיט.
פוסט אורח של מורלי פרישמן בפלוג של טל שניידר.

צרות בכותרות

עוד פעם "מרס טורקי" (ידיעות, 10, התמקחות ישראל וטורקיה על פרשת המרמרה).
"נכנסו מים יצא כסף" (הצעה שתאפשר לרשויות המקומיות להוזיל את מחיר המים, ידיעות, 12)
"חובש כלבי" (כלב מיחידת עוקץ התמוטט בזמן אימון, ידיעות, 15)
"קרב אב" (ראיון עם ישראל זמיר, בנו של יצחק בשביס זינגר, 24 שעות, ידיעות)
"הדשא של מריה ירוק יותר" (כתבה על מריה שראפובה, מעריב, המגזין)

מח' הגהה

ח"כ אורית סטרוק ורון פונדק מתגוששים בערב חדש. "פונדק" בפ' רפה, קוראת לו סטרוק פעם אחר פעם. "פּונדק", מתקן אותה הפונדקאי. "פונדק, פּונדק", מה זה משנה, רושפת סטרוק. "זה משנה!" מתעצבן פונדק.

לפני פיזור

הזוועה היומית: מעילי פרווה לגברים ולנשים העשויים משיער שגולח מחזות גברים. כל זה לקידום מוצר חלב לגברים. יאק.
המעיל יעלה 2,499 ליש"ט.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

72 תגובות על שובו של יודוקוליס ליפשיץ

  1. פצלי שמן בטוסקנה הציונית. משמנים פקידים ואת דעת הקהל.
    כתבה די הזויה לאור הנופים בוידיאו. הידד ליחצ"ן השמנמן.

    אהבתי

  2. איפו הכסף? פתאום המנהלים מויזה דואגים לנו. מתי לאחרונה שמעתם עיתונאי תוהה מדוע אין מותגי אשראי נוספים. שווה תחקירונצ'יק. כשהגדולים מתעלקים לנו על הארנק כולם שותקים.

    אהבתי

  3. האמיר הגיב:

    ליאור אקרמן, בכיר לשעבר בשב”כ, בסופהשבוע, בטקסט אסלאמופובי עתיר טעויות עובדתיות, המועתק בחלקו ללא קרדיט.
    פוסט אורח של מורלי פרישמן בפלוג של טל שניידר.

    לפחות חלק מהטענות של אקרמן נשמעות מופרכות והוא בהחלט לא סיפק אף תימוך לדבריו (כנראה בגלל שהמאמר הופיע במקור בעיתון מודפס). אבל פרישמן לוקה בלפחות חלק המליקויים שהוא מונה אצל אקרמן.

    למשל המחסור במקורות: פרישמן מספק מקור אחד בלבד, הסקר של PEW. הוא טוען שיש לו עוד, אבל משאיר את מציאתם כתרגיל לקורא.

    הוא גם לא מבין חלק ממה שאקרמן כתב. אקרמן כתב:

    על פי כמה מכוני מחקר אירופאיים, מספר המוסלמים ביבשת מגיע כיום ל-44 מיליון – זינוק דרמטי בהשוואה להערכות מלפני ארבע שנים בלבד, אז נאמד מספרם של המוסלמים השוהים באופן חוקי על אדמת אירופה ב-20 מיליון.

    לכך מגיב פרישמן:

    הפיסקה המצוטטת לעיל כוללת ארבע טענות דמוגרפיות:

    – במהלך ארבע השנים האחרונות, מספר המוסלמים באירופה עלה מ-20 מליון ל-44 מליון.
    […]
    והנה העובדות:

    מספר המוסלמים באירופה לא עלה מ-20 מליון ל-44 מליון במהלך ארבע שנים. אמנם, על פי המחקר המוזכר לעיל של 'פיו', נכון ל- 2010 מספר המוסלמים באירופה הינו 44 מליון לערך. אלא שכבר ב-1990 הוערך מספרם ב-29 מליון. במילים אחרות, העלייה מ-20 מליון ל-44 מליון התרחשה על פני עשורים, לא ארבע שנים.

    על מספר המוסלמים באירופה כיום, 44 מיליון, שניהם מסכימים. אבל אקרמן לא טוען שלפני ארבע שנים, היו באירופה רק 20 מיליון מוסלמים, כלומר שמספרם יותר מהוכפל בארבע שנים – דבר שגובל בבלתי אפשרי – הוא טען שלפני ארבע שנים, מספר המוסלמים באירופה הוערך ב- 20 מיליון והיום הוא מוערך ב- 44 מיליון. כלומר שההערכה הקודמת היתה קטנה ביותר מחצי מהמציאות, בהנחה שההערכה העדכנית נכונה.

    את מספר המוסלמים באירופה בשנת 1990, פרישמן לקח מ- PEW. אבל PEW מעריכים היום שמספר המוסלמים ב- 1990 היה 29.6 מיליון, זה לא אומר שההערכה של PEW את מספר המוסלמים באירופה בשנת 1990 היתה כזו.

    כלומר פרישמן מפריך טענה שאקרמן לא טען ע"י ייחוס לנתון של PEW משמעות שיתכן שאין לו.

    עכשיו, לפני שכל מיני גאונים יחליטו להאשים אותי באיסלמופוביה או בתמיכה בעמדותיו של אקרמן – לפי הנתונים של PEW, ובהיעדר אחרים אני לא רואה כל סיבה לא לקבל אותם, בהנחה שהמגמות הקיימות היום ימשכו, עד סוף המאה האוכלוסיה המוסלמית תמנה כ- 25-30% מכלל תושבי אירופה, כפי שפרישמן כתב ובניגוד לטענה של אקרמן, שבסוף המאה הם יהוו רוב.

    אהבתי

    • Morly Frishman הגיב:

      שלום,

      אני מעריך את הניסיון שלך להציע תגובה עניינית יותר מזו של אקרמן ולדון בנתונים עצמם. עם זאת, דומני שבכל זאת נחפזת מעט לשים אותי ואותו באותה ערוגה. מספר הערות:

      פרישמן מספק מקור אחד בלבד, הסקר של PEW. הוא טוען שיש לו עוד, אבל משאיר את מציאתם כתרגיל לקורא.

      המחקר של Pew הינו, נכון לעכשיו, ה-מקור בהקשר הדברים הנדונים. ג'ון וויקס, מומחה בינלאומי לדמוגרפיה שעימו נועצתי לאחרונה, הגדיר זאת כך:
      "Without question the 2011 study by Pew is the most authoritative in existence, and nothing has changed since its publication to call any of its numbers into question."
      נוסף על כך, בניגוד לטענתך מופיע בטקסט שלי מקור נוסף.

      הוא גם לא מבין חלק ממה שאקרמן כתב

      המממ, ספק אם אתה צודק בפרשנות שלך לעניין הטענה הזו של אקרמן. אין שום דבר בקונטקסט של הדברים שמחזק את הפרשנות שלך דווקא. ההיפך הוא הנכון: הטקסט, ככלל, עוסק בעלייה המדווחת במספר המוסלמים, לא בעניין המתודולוגי של שינויים בהערכה בלבד.
      נוסף על כך, מדוע אתה מניח שההערכה של Pew היום לגבי 1990 שונה משמעותית ממה שהוערך אז, או אינה מתבססת על הערכות מאותו תקופה? לדעתי, ברוב המדינות המסוקרות עמדו לידי החוקרים נתונים מאותן שנים. ראה את הנספח העוסק במתודולוגיה.

      אהבתי

  4. ראשי הצבאים הכרותים הביאו את הפרץ לתקן לנו איסור ציד בארץ הקודש בגלל ההתעללות הבלתי נסבלת בבעלי חיים. כל כך צודק ורחום. בעיני הציבור הפרץ שיחק אותה.
    עובדתית, שלל הציד בישראל משמש לאכילה בניגוד לציד פילים אפריקאים, דובי גריזלי או חלאבים בעוצר. החיות שמספקות חלב, ביצים, סטייקים ושניצלים עוברות בחייהם התעללות גדולה בהרבה. רק הסוף דומה. אם הפרץ היה דוליטל הוא מבין שהחיות מעדיפות לגדול בטבע עד שיבוא הצייד עם הרובה הגדול.

    אהבתי

    • לוחמה אלקטרונית הגיב:

      צר לי, יון, אך לא ברור לי למה העובדה שבשר הציד נאכל מכשירה את הציד? או סבל חיות המשק? באופן כללי אין לנו עודף של חיות בר בארץ, ואני דווקא בעד לשמור עליהם. אם יש צורך בדילול אוכלוסיות של בעלי חיים, עדיף להשאיר זאת לפקחי שמורות הטבע, אם לא ניתן לאכוף רשיונות ציד חוקיים כראוי.

      אהבתי

      • אין מספיק פקחים ולעולם לא יהיו כי אין הרתעה. החבר'ה גוזמים יערות להסקה בלי לדפוק חשבון. לעניין האכילה- את מנת הבשר יאכלו בכל מקרה. השאלה איזה אפשרות עדיפה, מהלול או מהשדה?

        אהבתי

        • לוחמה אלקטרונית הגיב:

          חייב להודות שלא הבנתי את ההגיון. אולי אין הרתעה כי אין מספיק פקחים, אבל לא ההיפך. בשר של חיה שלא ניצודה מן הסתם לא ייאכל. בשר צייד הוא בכל מקרה לא מקור קבוע לתזונה, אלא לכל היותר גיוון. חיות משק יש הרבה, חיות בר יש מעט. נראה לי שהתשובה לשאלה שהצבת ברורה (או שעוברים לצמחונות).

          אהבתי

          • ההגיון שוב: אדם יצרוך את מנת הבשר שלו בכל מקרה. הציד מפחית את ייצור תעשיית הבשר ומונע מעוד חיות לסבול בחיי גיהנום. אמנם בהיקף קטן, אבל מפחית. אני מתנגד לציד לשם ספורט.

            אהבתי

            • לוחמה אלקטרונית הגיב:

              לפי מספר השניצלים המוגשים לצהריים ברחבי המדינה מדי יום כנראה שהציד לא מצמצם את תעשיית הבשר באופן משמעותי. לעומת זאת, הוא כן פוגע בחיי הבר באופן משמעותי. וכאמור צמחונות היא גם אופציה לכל אדם (לא שאני בחרתי בה).

              אהבתי

              • הציידים חושבים אחרת. קרא את טענותיהם.
                יש ציד מונע (לפעמים תמורת תשלום) שמחליף הדברה ויש ציד לאכילה. כל מה שהציידים אוכלים גורע מהסבל שתעשיית הבשר מייצרת. הרבה או קצת, זה לא משנה. חזירי בר מהווים לעניות דעתי את רוב הציד בישראל. אין טורפים שידללו אותם. חיה מסוכנת ומזיקה. הציידים והחקלאים מעדיפים בחינם, הרשיות מעבירות לקבלני משנה. הגיון שכזה.

                האכיפה והעונשים מגוחכים ועבור מעטים, חלק מהקטע זה ללמד את הסבונים במדים מי שולט בשטח ולשחק שוטרים וגנבים. רוב הציידים שומרי חוק.

                אהבתי

            • captain beefheart הגיב:

              ומה לגבי דיג?

              אהבתי

  5. שועלן הגיב:

    אובמה מדגים פוליטיקה לפידית.

    אהבתי

  6. חייל זקן הגיב:

    פסקול קריאה – שיר המכולת, כוורת

    לא נמאס מהפופ הירוד והדאחקות העבשות של שלהי עידן מפא"י?
    היום חל היארצייט (למניינם) של הגדולה מכולן. פסקול קריאה לאוהבי תרבות

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא. הטעם שלך לא עדיף על שלי. איש הישר בעיניו יעשה. לא רק זה: צפיתי היום שוב אחרי שנים רבות בכל מערכון המכולת, והוא גאוני. מה הקשר למפא"י לעזאזל

      אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      אחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך.

      נעמי שמר מאמהות האומה, דני ס' מדודי האומה.

      אהבתי

    • לוחמה אלקטרונית הגיב:

      היום בגלי צה"ל הלכו בעקבותיך והקדישו את "ארבע אחרי הצהריים" לשירי נעמי שמר – היה מעולה. מצד שני, הייתי בהופעה של כוורת בבריכת הסולטן וגם שם היה מעולה – הופעה מלאת אנרגיות, סאונד עשיר, ווידאו ארט משובח שהוקרן מאחורי הלהקה. הכוורנים עצמם (מותר לקרוא להם ככה?) תוגברו בנגני ליווי שהיו סוג של להקת צללים, ופשוט שכפלו את כוורת על הבמה. אין מה לעשות, מדובר בסופרגרופ העברית הראשונה, עוד לפני שהיתה סופרגרופ בכלל. אסכן את הבנתי המוסיקלית הדלה ואומר שדני סנדרסון יצר סגנון יחודי שמחבר פרוגרסיב-רוק להורה ("הורה היאחזות", "יוסי מה נשמע", ועוד) , ואפילו למוסיקה ערבית ("התמנון האיטר"). "הבלדה על ארי ודרצ'י" היא רפסודיה שלא היתה מביישת את קווין של פרדי מרקיורי, והביצוע שלהם ל"היו לילות" בסיפורי פוגי משובח. הבעיה היחידה היא שעודף הדאחקות מושך את תשומת הלב מהמוסיקה עצמה.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        ראיתי את כוורת בתקופה שלא סבלו מבריחת סידן וגם את קווין של פרדי מרקיורי. אומר זאת כך לוחמה, הפועל סחנין אינה ברצלונה.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אחלה ניתוח ופרשנות בזק של מהות 'כוורת'

        אהבתי

      • תמוז כסופרגרופ ציוני הביאה את סוף עונת התפוזים שהתעלה לרמה גבוהה יותר מהבדיחים של כוורת והשפעתו על הרוקנרול המקומי עדיין מהדהדת.

        אהבתי

        • captain beefheart הגיב:

          בגלל זה לאיחודים של 'תמוז' הגיע מניין ולאיחודים של כוורת הגיעה כל המדינה שלוש פעמים. להגיד 'סופרגרופ' זה נחמד אבל הם עשו תקליט אחד, שגם ממנו זוכרים אולי ארבעה שירים. אוברייטד בטירוף. להקה שנולדה כדי להיכנס להיסטוריה ולא הצליחה להגיע לאולפן אפילו בפעם השניה. כוורת פעלו ארבע שנים פוריות, הנפיקו המוני שירים טובים ועשו שלושה תקליטים מלאים, עשירים ומתפתחים. הם עשו את זה עם שבעה נגנים שכל אחד נשמע בהפקה ולא יושב שם סתם. נראה אותך כותב ומתזמר לשבעה. תמוז זה גיטרה-בס-תופים עם קצת קישוטי קלידים של זילבר.

          לא מתרגש מההילה שקשר להם קוטנר בסדרה שלו. להזיכרך, באותה סדרה הוא גם הוציא את אסתר שמיר כג'ניס ג'ופלין מקומית.

          ועכשיו בוא ניקח סרגל, נלך לשירותים ונראה למי יש יותר גדול 🙂

          אהבתי

          • אני ממש לא גרופי של תמוז אבל כוורת למרות אהדת ההמונים והפעילות הענפה-פשוט דרדלה. השירה הבכיינית של שמיר וגידי מרגיזה. הסאונד המשפחתי תפל כמו שתן של זקנות. לא נשמע ישראלי, יותר להקה נורבגית ששלחו לאירווויזיון. שוודית גג.

            אהבתי

          • mickey הגיב:

            אתה צודק כמובן. הבעיה היא לא בלהקה זו או אחרת – אני מאמין שזה בעיקר עניין של טעם – אלא באלה המופקדים כאן על תיווך הרוק לציבור, כמו קוטנר, רורברגר ושאר ירקות.
            אין להם שום מושג על מה הם מדברים. קוטנר לא יודע כלום במוזיקה וגם אין לו מושג בהפקה, סאונד, עבודת אולפן או נגינה. אבל משום מה הוא הפך פה לאייקון של טעם טוב. אולי זה בגלל שהוא אדם מאוד נחמד ולבבי. רורברגר הוא קשקשן צמרת

            אהבתי

    • Chavit הגיב:

      תודה חיילצ'יק.

      אהבתי

  7. מרווין הגיב:

    לגבי אנרכוניזם אני לא יודע, אבל לשתי תהיות היסוד האחרות שהעלית יש תשובה בפסק הדין:
    א. ברמר ולא ברנר.
    ב. גובה הקנס הועלה לאחר הגשת העתירה מ-660 ל-730 ש"ח.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      בין המשיבות:

      טיב טעם הודניגס1 בע"מ

      האם טייפו שכזה מהווה רשלנות משפטית שפוטרת את המשיבה? איך מוכיחים למי הכוונה (ברגע שיש טייפו, יכולות להיות כל מיני התאמות אפשריות, ולא ראיתי ח"פ בפס"ד).

      אהבתי

  8. מרווין הגיב:

    דוד גרוסמן ב"הארץ", בספק ידיעה עיתונאית ספק מאמר דעה, מתאר את העוול שנגרם לתושבי בית צפפא, מספר שהיום ידון בעניין בית המשפט העליון ומביע תקווה שייעשה צדק עם התושבים.

    איכשהו הוא שוכח לגמרי לציין שהעניין כבר נדון בבית המשפט המחוזי בירושלים (אין מדובר בעתירה לבג"ץ אלא בערעור על פסיקתו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים), שנתן פסק דין ובו דחה את טענות התושבים. בין היתר נפסק "כי ניתנה תשומת לב מרבית לצרכיהם של תושבי השכונה, וכי התכנית משקפת בחירה עניינית וסבירה, המיוסדת על שיקולים מקצועיים מובהקים. באשר לחלופות שהוצעו על-ידי המבקשים נקבע כי משתמכו המשיבות את טענתן, לפיה חלופות אלה אינן בנות יישום, בחווֹת דעת מקצועיות, אין מקום להתערבות שיפוטית בנושא" (הציטוט לקוח מהחלטת בית המשפט העליון לדחות בקשה לצו מניעה זמני שהוגשה במסגרת הערעור).

    אין צורך לומר שלגיטימי לחלוטין להגיש ערעור על פסק הדין. פחות לגיטימי לתאר את הסיפור היום בלי לציין כלל שטענותיהם של התושבים כבר נדחו פעם אחת על ידי בית המשפט.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      בהגדרה, סופרים כותבים נראטיבים.

      אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      גרוסמן, כבדרך אגב:

      מעניינת הזיקה הלשונית בין “כביש” ל”כיבוש”

      עוד יותר מעניינת התגלית הבאה:
      שב"כ > כביש > כיבוש > כבישה (הפרדה גזענית בין צבעונית ללבנה).

      אהבתי

    • חנוך הגיב:

      שאפו לדויד גרוסמן, שכמו במקרים רבים, מציב מראה מול מעשיה של מדינת ישראל.
      במראה נשקפת דמות בלתי סימפטית בעליל, ואז מתנפלים עליו על שהציב אותה מולנו.

      אהבתי

      • מרווין הגיב:

        ותשובה עניינית יש לך? שמא תלמד אותנו איך ניתן לדעת אם זו אכן מראה או לא?
        לא התייחסתי לעובדות שגרוסמן מתאר, כי אין לי לגביהן שום ידיעה. אני גם לא מתיימר לקבוע מי צודק – גרוסמן או בית המשפט. העובדה היחידה שברורה למעלה מכל ספק היא שלמרות שגרוסמן מתעניין בהחלט בהליך המשפטי והוא הטריגר למאמר, הוא בוחר להעלים מאיתנו את הההכרעה הקודמת של בית המשפט, שלא מתיישבת עם הסיפור שלו.

        אבל האמת היא שלי יש הסבר אפשרי.
        אם מותר לנחש, גרוסמן כלל לא מתעניין בקוראים מן השורה. הוא פונה אל שופטי בית המשפט העליון. המטרה היא שלפני שהם נכנסים לדיון, עם הקפה של הבוקר בלשכה, השופטים (מן הסתם, קוראים אדוקים של העיתון לאנשים חושבים) ייחשפו לזווית האנושית של הפרשה – וחשוב מכך, ישמעו את עמדתו של מצפן מוסרי בכיר בסוגיה. אם זה כך, באמת אין שום טעם לתאר את השתלשלות ההליך המשפטי – את זה השופטים כבר מכירים היטב.

        אהבתי

  9. הינשוף של מינרווה הגיב:

    גם ynet יודע להתרגש מ"אנשי תיאטרון ורוח".

    אהבתי

  10. Chavit הגיב:

    מדינת כל גזעניה.

    היכן חותמים על עצומה בעד סגירת תיאטרון אל חכוואתי.

    מתחייבת ליותר מ-800 חתימות.

    אהבתי

  11. שועלן הגיב:

    הצביעות של העיריה היא שהיא לא פעלה לאכיפת החוק אלא השתמשה בו במקור הכנסה.

    אהבתי

  12. חייל זקן הגיב:

    טרגדיה בשושן הבירה

    כל הכבוד לקובי ברמר. במקום לכסח מג"בניקים בקרב על השלום יבואו כל הגבעוליים לכסח פקחים במלחמת חומרי הניקוי בשבת.

    אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    למה סגירת תיאטרון הבובות מתוייגת תחת מדינת כל גזעניה, ואיך זה שאת כ"כ מקפידה על מה שכתוב בחוקי העזר העירוניים אבל לא על מה שכתוב בהסכמי אוסלו?
    רוצים תאטרון בובות? שיתקנו את ההסכם. לא ככה?

    אהבתי

  14. שועלן הגיב:

    את יודעת שזה לא ויקיפדיה הערך על יודוקליס, כן?

    אהבתי

  15. לוחמה אלקטרונית הגיב:

    מקבץ הערות ותהיות:
    * אנרכוניסטי -ככל הנראה מדובר באנרכיסט שנתקע בשלב התיכוניסטי של התפתחותו האידיאולוגית.
    * למה סגירת תאטרון אל-חכוואתי תחת "מדינת כל גזעניה"? אפשר לטעון שמדובר באטימות, אבל המניע לסגירה, לפחות במוצהר, היה פוליטי.
    * גם מרב בטיטו וגם סיגל ארבייטמן משתמשים במונח "שפוי": אצל בטיטו זו "ישראל השפויה" ואצל ארבייטמן תל אביב היא "האופציה השפויה היחידה" למגורים בישראל. ואני אומר – משוגעים, רדו מהגג!

    אהבתי

  16. יהודית ודמוקרטית. כמו ציונית זורמת בשמלת כחול לבן. שערה הגלי מתנפנף ברוח, בידה האחת מקלדת ובשניה אקדח. זורמת אבל יש חוקה וגבול. פרטאצ'יה שלי.

    אהבתי

  17. אחד שיודע הגיב:

    עיתון בכוויית טוען שחשף את הסיפור האמיתי מאחורי התפטרות יעקב עמידרור.
    8)

    אהבתי

כתיבת תגובה