70 מעלות

haaretz2.7.13yediot2.7.13
maariv2.7.13isra2.7.13

Þmakor2.7.13

פסקול קריאה – Flaming Lips – Yoshimi Battles the Pink Robots Pt. 1

הכותרות הלא הראשיות

על פי הערכות, משפחת זיגר תובעת מהמדינה חמישה-שישה מיליון ש'.

ממש עכשיו: ירי לעבר רכב בצומת גבעתי.

יאיר לפיד, הוט ורשות השידור. שום יועץ לא יעזור פה. זה לא קשור לקריאת אקסלים.
לפיד ושטייניץ מתקוטטים: מי אחראי להעלאת מחיר העארק?

אליעזר פישמן אמר שאם הסבים והסבתות היו ממשיכים למות בגיל 65, הכל היה בסדר פה (מבחינת נדל"ן). פישמן הוא לא הגאון הראשון שאמר זאת. גם אברהם קושניר כתב על כך בהארץ באוגוסט 2011, ונורית גילת כתבה על כך פוסט אורח.

תינוקת מתה

את כל מה שהיה לי להגיד בנושא כבר אמרתי. והנה זה קורה ברמת גן. פה, מטר מהבית של כולנו. או מטר מטאפורי. כבר דובר על מתקן שמצפצף ברכב, כבר דובר על לשים את הארנק ליד התינוק. מה עם דבר כזה: לא משחררים הורים עם התינוק בן היומיים מבית החולים, אלא אם הביאו אישור שיש להם ברכב מתקן מצפצף כזה? הנה דוגמה למה שכן יכולה המדינה לעשות. המתקן צריך כמובן להימכר במחיר מינימלי, ואו מסובסד. ומה עם הצעת החוק של ח"כ (דאז) יעקב כץ מ-2010? איפה היא נקברה? הנה התקדמות ההצעה שלו, מ-2011. וההמשך מ-2012. ומאתמול. איזה מחוקקים סתומים יש פה.
והנה מה שכתב כץ (כבר לא ח"כ) אתמול בפייסבוק

והנה שוב זה קרה.
כמה פעמים התרענו מעל דוכן הכנסת, כמה פעמים העלינו את הצעת החוק להתקין חיישן ברכב, כמה פעמים ישבנו עם הנהלת משרד התחבורה.
* * *
אני שב וקורא, להתחיל מיד במסע פרסום נרחב בתקשורת המתריע וקורא להורים: שימו לה עוד פעם ועוד פעם. לא לשקוע בשגרת נהיגה וחניית הרכב. יתכן שהילד שלך נמצא ברכב שלך. שים לב ועוד פעם שים לב.

אודי עציון וצביקה ברוט כותבים בידיעות שיש כבר ארבע מערכות כאלו: בייביקיפר, אייקר, בייבי ווקס (של Inter vox. לא מצאתי את המכשיר), וקידיטקט.
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הציעה מהלך שיגרום לחברות הביטוח לחייב את המבוטחים להתקין את המערכת ברכב.
כשלעצמי, אני לא מצליחה להעלות בדעתי שום שחת טלפון שתסיח את דעתו של אב מבתו. זה הרי לא סביר, נכון? והנה זה קרה. האם זה היה יכול לקרות לך? ולך? האם מקובלת עליכם האמירה "את העונש שלו הוא קיבל"? לא, לא ולא. רחמיי רק על היצורים הקטנים וחסרי האונים שהורים עסוקים עם קריירה וטרדות החיים אחראים על בטחונם.
כותרת מטופשת בשער ידיעות: "נשכחה אל מותה".
כותרת עניינית בישר"ה: "אסון ברמת גן: תינוקת נשכחה ברכב ומתה" ("מסתמן: לא יוגש כתב אישום נגד האב, שיחיה עם רגשות האשם").
כה כותבים גם כתבי ידיעות הרחמנים: "למרות הטרגדיה המשפחתית, נאלצו השוטרים לעכב את אביה של התינוקת לחקירה, ולאחר שתמכו בו והרגיעו אותו מעט הם הובילו אותו אל משטרת רמת גן".
בידיעות ע' 4-5 מטפלים באסון. אני לא רוצה לכתוב שוב מה היה קורה אם האסון היה מתרחש בטייבה או ברהט.
מות התינוקת לא מופיע בשער מעריב.
הידיעה בע' 8, על פני מחציתו, עם השם של התינוקת: יהלי נחמיאס. המשפחה גרה ברחוב אריה בן אליעזר, כך בעיתון.
הידיעה של אבי אשכנזי אינפורמטיבית. אין שום הבעת דעה או נזיפה או השתתפות בצער. עדיף.
אגב, מהי טיפשות זו עם לא לשים וילונות ופרסומות בצדי הרכב? הרי במקרה הנוכחי, ומן הסתם ברכבים רבים אחרים, מדובר בחלונות כהים, שאויה, נועדו להגן מפני השמש (פסקה אחרונה).
מספרים: בארבע השנים האחרונות מתו שמונה ילדים לאחר שנשכחו ברכב. 192 ילדים נשכחו במכוניות.
בהארץ יש הפניית שורה בשער. במרכזו. הידיעה מופיעה בע' 7. גם פה לא מופיעים שמות, אבל לפי העיתון המשפחה דרה ברחוב האצ"ל. חניית המשפחה, לפי הצילום, היא על המדרכה.
בני המשפחה ושכנים אמרו שמדובר ב"הורים מסורים". מאיפה אתם יודעים אם הם הורים מסורים? הרי על רוצחים מסוימים מספרים כמה היו נחמדים ושקטים עד שפתאום. האם ההגדרה "הורה מסור" מתאימה למי ששכח את בתו במכונית בגלל שיחת טלפון מהעבודה?

דניאל מעוז

הקטע הכי דוחה במשפט של דניאל מעוז, שהורשע ברצח הוריו וקיבל שני מאסרי-עולם פלוס חמשנים בכלא, הוא הלוק שלו, שאומר הכל. אני חושבת שהדתיים/חרדים/חב"דניקים (לא יודעת איזה זרם בחר לעצמו לפי הכיפה השחורה הגדולה, הזקן העבות והראש המגולח והלבוש השחור לבן), צריכים לאסור על אסירים להתחפש ככה. זה מביך ברמות, לא?
dmaoz1.7.13
צילום: אמיל סלמן, הארץ

ישר"ה VS ידיעות

noni2.7.13
והקרב נמשך. המדור הקבוע הפך למדור יומי (עם הפניית השער המובאת כאן), ולמערכה מוטל חזי שטרנליכט. הוא מתייחס לכותרת על זינוק באבטלה ועל רבע מיליון מובטלים, ובעצם וממשיך ומרחיב את הוויץ שלי בעניין. הוא אפילו משבח את הדיווח של ynet מאתמול, דיווח של כלכליסט למעשה על ששיעור האבטלה לא השתנה. הווה אומר: שתי הזרועות האחרות של נוני מוזס רשאיות לכתוב כרצונן, ורק בבית ידיעות שולטת ידו הרשעה?
מתברר אגב שרק במקרה שכחו להעלות את הטור גם בניוזלטר אתמול. היום הוא חזר למקום מרכזי, כשהכותרת החוזרת שלו היא "אימפריית הרשע של נוני מוזס".

מסיבת סיום

כל העיתונים עפים, כמו כל שנה, על מסיבות הסיום הגרנדיוזיות של תלמידי התיכון, ומזכירים שבזמננו הכל היה אחרת. זה נכון, אז מה? האם ידיעותיכם הצייצניות והצייקניות יעזרו? האם בתיכון אחד לא יחגגו בראוותנות בגללכם? אם יש דבר כזה, זה בוודאי רק בגלל איזה תמהיל מיוחד של ההורים, הילדים שגידלו והצוות. לא משום סיבה אחרת. אז הנה, אני מזמינה את קוראינו, שחלק נכבד מהם הורים לילדים מתבגרים לספר על מסיבות סיום צנועות שנערכו אצלם ב(בית ה)ספר.
ynet, מצד שני, מדרדר אתכם לשלוח תמונות מ"נשף מושקע".

ואפרופו, שוב, לטובת קשישי הבלוג (כלומר כולכם), הכירו את נאוה מרקו, המחכה רק לכם. נאוה גרה בלה-לה לנד, די קרוב להגיע לשם מכל מקום בארץ.

משתכשכים בביצה

שיקגו סאן טיימס פיטר את צוות הצלמים שלו.

העליתי אמש את המסמך (כמובן שבהסכמה מפורשת) של ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב און על מגמות בתקשורת הישראלית בשנה היוצאת. פשוט כחומר קריאה למתעניינים, לסטודנטים, ולכל מי שיגגל את הנושא. לא תמיד אני צריכה גם לפטפט בנוסף, ואין לי צורך נפשי לנתח את הדו"ח המפורט.

ובינתיים במעריב

זה היום השני שגלובס הבוקר לא מחולק לקוראי מעריב. אלו נשארו בלי מדור כלכלי בעיתון עליהם הם משלמים מחיר מלא.
מעריב כלל לא מדווח על כך לקוראיו.
הסיבה לכך שגלובס הבוקר נעלם היא שמעריב לא שילם לגלובס (מן הסתם תקלה טכנית, נכון? בדיוק כמו שהפרילנסרים לא מקבלים את כספם) על התענוג.
ואם תרצו לדעת כמה משלם מעריב לגלובס על שירותי ההפקה של המוספון היומי? מדובר ב-50 א' ש' בחודש. ובכן, מעריב חייב לגלובס ואינו מסוגל לשלם. אבא של אשתו של שב"צ, תעשה משהו. עצור את מכונות הדפוס למען שלום בית עתידי ובכלל למען עתידך.
וזה הגיליון האחרון עד כה, מ-30 ביוני. שמרוהו למזכרת.
מעריב לא הגיב למארקר אתמול.
globeshaboker

הודעה לעיתונות

חברות וחברים יקרים,
בימים האחרונים מסתובבות במערכות תל אביב וירושלים שמועות קשות ומדאיגות לגבי עתידנו. הוועדים וארגון העיתונאים עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות, ונערכים לצעדים שונים (משפטיים, ארגוניים, ציבוריים ואחרים) כדי להגיב לכל התפתחות אפשרית. בימים הקרובים נכנס אסיפות דחופות הן במקור ראשון והן במעריב עם כל הפרטים והתוכניות. אנא עקבו אחר העדכונים.
בנתיים, לאור המצב, ולאור העובדה שמשכורות הפרילנסרים עדיין לא שולמו ואין שום דרך לדעת האם עבודה שנעשית בימים אלה אכן תבוא על שכרה – אנחנו קוראים לכל העורכים והמפיקים בעיתון ובאתר להפסיק להשתמש בשירותים של פרילנסרים לאלתר. עמדתנו הנחרצת היא שכל עוד אין בטוחות שאנשים אלה יקבלו את כספם – מן הראוי לא להזמין מהם עבודה ולגרום להם לעבוד לחינם.
כרגיל, אנחנו מאמינים שביחד נוכל לעבור את הדברים בצורה הטובה ביותר האפשרית ותוך שמירה על הזכויות שלנו.
בסולידריות,
ועד הפעולה של עיתונאי מעריב

התיקונים

מעריב מתקן כותרת שהוענקה אתמול לידיעה על סכסוך בין ביה"ח שיבא למשרד הבריאות. מהתיקון לא תוכלו להבין כמובן מה קרה, ולכן שירות ולווט-היגיון מוענק לכם.
briutmaariv1.7

havhara2.7.maariv

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

– הקטע הזה, שבו כשנכנסים לקישורים בתוך כתבות באתר הארץ וצריך קודם כל להיחשף לפרסומות, מוגזם במיוחד. אני חושבת שאפילו תקדימי. חברים, הגזמתם.

– כל אתר שהווידיאו שלו נפתח במיידי, יודר מפה.

– האם קווי הלילה מונעים תאונות [או שהדתיים לא יודעים לנהוג] (הלל גרשוני).

וגם איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?

ellekaricinemateqe

לפני פיזור

מדי יום אני מקבלת לפחות אייטם אחד נחמד לבלוג ברגע שאני מעלה את הפוסט היומי לאוויר. ואני תוהה: האם השולחים עושים לי בדיקת דופק יומית? מוודאים שאני בחיים ואז שולחים? בחייאת, תשתדלו לשלוח בבוקר, או בלילה, אבל לא דקה אחרי שאני מעלה את הפוסט וסוגרת תבסטה. סבבה? סבבה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

34 תגובות על 70 מעלות

  1. אחד שיודע הגיב:

    פרשת המחבל אבו רידה ש"נחטף בסיני והובא לישראל" – עכשיו דף הפייסבוק.

    אהבתי

  2. אני איתך בעניין חוק חובת מערכות ההתראה לרכב. ההורים אינם יודעים שקיים פתרון בטוח ופשוט. במדינה שמחייבת תשלום אגרת רדיו לקבלת רישיון רכב הציבור יקבל את החוק בהבנה. מצד שני, המערכת תקיא מעליה את התקן הפעוט. משרד התחבורה ומשרד הבריאות יפילו את הנושא אחד על השני ויסנדלו את היישום בסבך הבירוקרטי. האימפוטנטיות השלטונית היא הבעיה הגדולה שלנו. בעיה קיומית.

    רק בגלל שדמותה של ההורסת בחוטיני שטקטקה איתי לעת ערב ממשיכה להטריד את מנוחתי נאלצתי להכנס לסליזיות של המאקו כדי להתבשר שמבחינת הכתבת, הרצוי מבוגר ממנה ב- 4 שנים ומעלה. אני חושב שניסוח ברור ומתחשב יותר היה מתייחס להפרש המקסימלי. 25 שנה סביר בעיני חלק ממכרי שסגרו את פער הדורות או ברומן (המפוספס) של מיקי, פער הדודות :mrgreen:

    אהבתי

  3. אדג הגיב:

    תאמיני ליהלוואי ויכולנו לאסור על תחפושת שכזו. דא עקא, "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" ולך תוכיח שהכובע לא קובע ושהמעיל לא מועיל.

    משפט חכם קובע כי "ישנם הרבה גלויי ראש שהכיפה מכסה זאת"…
    ——-
    הרב עמרוסי יכול לשנות את תאריך הולדתו ל-2020 ועדיין לא יבחר. לא בגלל שהוא לא ראוי, אלא בגלל שהכל פוליטיקה מטונפת, והוא איננו מטונף דיו. עיין ערך הרב מצגר, הרב סתיו (שמנסה לשנות את חוקי המשחק, ללא הצלחה) ומשחקי הכס הספרדי.
    ——
    דומני שהחלטת לפיד למשוך את ידיו מהתערבות במשבר HOT היא בעיקר מטעמי נוחות ולא מסיבה חוקית. זכותו, הוא השר והוא יחליט אילו סמכויות להאציל ואילו שלא.

    אלא מה, דרכו הפתלתלה בניסיון ליצור מצג שווא של ניקיון כפיים להחלטה פוליטית היא המכעיסה.

    אהבתי

  4. חייל זקן הגיב:

    מכת הרטרו אינה פוסחת על מכבי. אחרי פרנקל, כוורת ודן שילון הגיע תורו של שאראס לחזור.
    V, מה עם קריאת שובה להלל גרשוני?

    אהבתי

  5. free radical הגיב:

    זה אומר שהלל גרשוני התנצל ועשה שולם?

    אהבתי

  6. אללה מוציא את הפולטיקלי קורבט לסיבוב. המעבר מהמסך לרמקולים הענקיים שבצריחי המסגדים בדרך, אינשאללה. הגיע הזמן שאדומי החוטם יתעוררו לצליל הפצרות האימאמים. סו אקזוטיק אנד פיספול, דונט יו טינק דיר?

    אהבתי

    • התגובות לכתבה מאוד משעשעות אותי. חבל שהסקולרס מצ'אנל 4 לא התייעצו עם פרנסי טייבה או טירה, שם התחרות בין המסגדים עברה לעוצמת הרמקולים. מאז, כמות הקללות שאללה בכבודו ובעצמו סופג מדי בוקר מהאוכלוסיה…אללה יוסתור. רק שהכל שיישאר בתוך הכרית. חמסה חמסה חמסה.

      אהבתי

  7. לוחמה אלקטרונית הגיב:

    וואו, הזכרת נשכחות עם הילדה מפינלנד. בפעם האחרונה נתקלתי בספרים הללו אי אז בילדות המוקדמת, ואני מודה שיש לי רק זיכרון עמום שלהם. ואם כבר מעלים זכרונות, מישהו זוכר את הסדרה הזו?

    אהבתי

  8. עוד מקרה שכלבי השמירה יתעלמו ממנו. יותר מעשור מצניעים מהציבור את היקף הגזל-עשרות אלפי גניבות מלקוחות תאגידי הסלולר והתקשורת. שירות שלא ביקשת, קו שלא הזמנת או הודעת ניתוק שנאבדה. היקף הגניבות מוערך בעשרות מליוני ש"ח. התקשורת נמנעת מלדווח. את הקשר לתקציבי הפרסום תעשו לבד.

    אהבתי

  9. סיפור של סדק חברתי. ב NRG כתבה אוהדת שמתארת מפגינות שהוטרדו מינית ע"י שוטרים. הוידיאו בפינה לשיפוטכם.

    אהבתי

  10. mehatsad הגיב:

    איזה התרגשות חשיפת הסרט(ים)! המון ברכות

    אהבתי

    • לולא התגובה הזו הייתי מפספס.
      גברת V בפעם הבאה תשימי שלט קטן, ים.
      שיהיה בהצלחה.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        מה שמעלה שאלה: מה אנשים קוראים בפוסטים?
        או: מה המגיבים קוראים בפוסטים?

        אהבתי

      • איילת הגיב:

        גם אני פספסתי. בהצלחה!
        (את לא באמת חושבת שכולם נכנסים לכל הלינקים כל הזמן, נכון?)

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לא צריך להיכנס ללינק אפילו יש תמונת ענק.
        תודה!

        אהבתי

      • איילת הגיב:

        התמונה אכן גדולה, ורפרפתי עליה גם בקריאה הראשונה, אבל שמך נבלע שם בטקסט, אז קל לפספס.
        אם זו בדיקה מי קורא בעיון, ומקפיד על קלה כחמורה – אז בסדר.

        ואם כבר מתקטננים, אז כשנכנסתי לדף שינוי סיסמה של WorldPress, נחרדתי לקרוא שהסיסמה צריכה להיות בעלת "שבע תווים לפחות". לטיפולך.

        אהבתי

  11. חייל זקן הגיב:

    בן צבי מצרף את שוקן בדרך לתהום:
    ישראל היום במגעים להדפסה בדפוס של מעריב

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      תיקונים:
      א. הדפוס שייך למיימון (נמכר לחוד ממעריב בעיקר כנדל"ן, ולכן לא ברור כמה זמן ימשיך לפעול).
      ב. הידיעה היא של גלובס.
      ג.אם כבר גלובס, איך פייסבוק כמעט הרג סופר.

      אהבתי

  12. איילת הגיב:

    בתיכון למדעים ואומנויות בירושלים חוגגים את סיום התיכון בצניעות (יחסית).
    במשך השנה הפעילו תלמידי י"ב "קיוסק", והרווחים מהקיוסק נצברו לצורך ארגון המסיבה. אנחנו ההורים לא הוספנו שקל.

    בכסף שכרו הבוגרים לופט בת"א, הגיעו לשם בתחבורה ציבורית (ולא בלימוזינה), כל אחד הביא איתו כיבוד (הבן שלי למשל העמיד אותי לאפות לו בראוניז), ולא ידוע לי על שמלות נשף/טוקסידו שנקנו באלפי שקלים.

    אבל זה באמת בי"ס מיוחד, ולא דומה לשום תיכון אחר שאני מכירה.

    אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    איפה קרדיט לסקופ מלפני שבוע של נירית אנדרמן ולמה את ממחזרת ידיעות?

    אהבתי

  14. Chavit הגיב:

    נעים לדעת שבין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם יש 4 ישראליות. נעים גם שהראשונה ביניהן, האוניברסיטה העברית בירושלים, היא במקום 21 בעולם. פאקינג 21 בעולם. מי אמר אור לגויים וקיבל שאהידים?
    נעים גם להיווכח שהבחירה נעשתה בדרך שונה מהמקובל (יש כמה דירוגים כאלה בעולם, נחשבים ונחשבים פחות), דרך שלפחות לי עושה הרבה הגיון. דרך של מתן ציונים למוסדות על פי שבעה מדדים לרבות מספר איכות חברי הסגל, פרסומים בכתבי עת בינלאומיים בעלי שם, מספר המחקרים המופיעים בכתבי עת משפיעים, מספר המאמרים שצוטטו במידה הרבה ביותר, מספר הפטנטים הבינלאומיים שהוגשו, תעסוקת הבוגרים ואיכות החינוך. כל מוסד קיבל ציון בכל אחת מהקטגוריות הנ"ל וציון משוקלל שקבע את הדירוג הסופי. עוד נעים אחד מגיע מהעובדה שהבחירה נעשתה ע"י מכון מחקר סעודי. לא להאמין לאן הערבים האלה מגיעים.

    קטנה בעניין הרבע מיליון מובטלים. כל הרעש הוא כלומה ומאומה. אם כבר שנים אנחנו נזעקים על רבע מיליון מובטלים הרי שהמצב מצויין. מספר האוכלוסין עולה בהתמדה ויש מהגרי עבודה בשפע בארץ. כלומר, יציבות מבורכת. אם המדינה תרצה להקטין את המספר הרי זה ניתן לעשייה די בקלות ע"י גירוש של כל מהגרי העבודה ומחוסר ברירה המעסיקים יקחו ישראלים. אני יודעת, תגידו לי שיש עבודות שישראלים לא מוכנים לעשות והתשובה שלי היא שאם למעסיקים לא יהיו עובדים בזול הם יעלו את השכר (ומן הסתם גם יקבלו תפוקה משודרגת) וכשיגיעו לנקודת האיזון (בין השכר המוצע לשכר שבו גם הישראלי הבטלן יסכים לעבוד בו) אנחנו נהיה במצב של מחסור רציני במובטלים. מובטלים VS בטלנים.

    אהבתי

    • האמיר הגיב:

      מספר המובטלים כשלעצמו חסר משמעות. הוא רלוונטי רק אם הוא מוצג ביחד עם מספר המשתפים בכח העבודה.

      למשל אם לפני שנה היו רבע מיליון מובטלים ועכשיו יש רבע מיליון מובטלים, המצב הורע אם מספר המשתתפים בכח העבודה ירד מ- 2.5 מיליון ל- 2.2 מיליון או השתפר אם המספר עלה מ- 2.5 מיליון ל- 2.7 מיליון.

      מס' המשתתפים בכח העבודה הוא הסכום של אלו שעובדים ואלו שלא עובדים אבל יכולים לעבוד, מוכנים לעבוד ומחפשים עבודה, כלומר מובטלים. אדם (חי) יכול להפסיק להיות מובטל באחת משתי דרכים: למצוא עבודה או להפסיק לחפש, בגלל שהתייאש מהסיכוי למצוא עבודה משתלמת או בגלל שאיבד את כושר העבודה. אם הוא מצא עבודה, הוא עדיין משתתף בכח העבודה אבל עבר מעמודת המובטלים לעמודת העובדים והאבטלה ירדה. אם היא מפסיק לחפש, הוא יורד ממצבת המובטלים אבל לא מתווסף לעובדים אלא נגרע ממספר המשתתפים בכח העבודה.

      אם שיעור ההשתתפות בכח העבודה ירד ב- 200,000 (בד"כ מדברים על אחוזים מהאוכלוסיה בגילאי העבודה ולא במספרים מוחלטים כדי לנטרל את הגידול באוכלוסיה) אבל מספר המובטלים לא השתנה, הרי שאחוז האבטלה, שהוא מס' המובטלים חלקי מס' המשתתפים בכח העבודה, עלה. המונה לא השתנה אבל המכנה קטן. המשמעות היא ש- 200 אלף איש איבדו את מקום עבודתם ולא הוחלפו בעובדים אחרים, ומספר דומה של אנשים הפסיקו לחפש עבודה. המשק איבד 200 אלפי משרות.

      אם שיעור ההשתתפות בכח העבודה עלה ב- 200 אלף ומספר המובטלים לא עלה, אזי אחוז האבטלה קטן. למשק נוספו ואויישו עוד 200 אלפי משרות. אם יש עוד 200 אלף איש, איך מספר המובטלים לא השתנה? פשוט: אנשים שקודם לא חיפשו עבודה, בגלל שהתייאשו מהסיכוי למצוא עבודה או לפחות התייאשו מהסיכוי למצוא עבודה במקצועות שבהם הם מוכנים לעבוד, באזור הגאוגרפי שבו הם מוכנים לעבוד או בשכר שבו הם מוכנים לעבוד, ולכן הפסיקו לחפש עבודה ונגרעו מכח העבודה, או אולי מעולם לא חיפשו עבודה לפני כן, החלו לחפש עבודה כיוון שהגיעו למסקנה שעכשיו יש להם סיכוי למצוא עבודה (ישנה אפשרות אחרת, שהמצב הכלכלי הוחמר ולכן אנשים שלא עבדו קודם נאלצים עכשיו לחפש עבודה, אבל במצב כזה לא יהיה גידול משמעותי במספר המועסקים, אולי אפילו להפך).

      עובד בשכר גבוה יותר לא בהכרח יהיה עובד בעל תפוקה גבוהה יותר, במיוחד לא אם הוא מצפה מראש לשכר גבוה. עובד ישראלי בחקלאות בד"כ ישיג תפוקה נמוכה יותר עובד תאילנדי, למשל, גם אם שכרו יהיה גבוה יותר באלפיה או שתיים. בשכר גבוה יותר, חלק מהמעסיקים, במיוחד אלו שמתחרים במוצרים שמיוצרים בחו"ל ולכן עלות העבודה שבהם לא מושפעת מעלות העבודה בארץ, עלולים להגיע למצב בו לא משתלם להם להמשיך לפעול כשעלות העבודה גבוהה יותר ולסגור את העסק. מעסיקים אחרים, בעיקר כאלו שלא מתחרים במוצרים מחו"ל, יגלגלו את העלות הנוספת על הצרכנים שלהם, כך שאולי העובדים יקבלו שכר גבוה יותר, אבל גם המוצרים שהם יוכלו לקנות באותו שכר יהיו במחירים גבוהים יותר. כלומר אינפלציה או שחיקה בכח הקניה של הכסף. כך העובדים יקבלו יותר שקלים אבל כל שקל יהיה שווה פחות.

      למשל, כשישראל עברה מהשקל לשקל החדש, כולנו איבדנו 99% מהכסף שלנו – מי שהיו לו מיליון שקלים, נשאר בבת אחת עם 10,000 ש"ח בלבד. אבל מצד שני, כל המחירים ירדו ב- 99% באותה העת, כך שמה שעלה קודם 5,000 שקלים, עלה אחרי המעבר רק 50 ש"ח.

      אם מחר יחליטו לחזור לשקל הישן, כל אחד ואחד מאיתנו יגלה שסכום הכסף שעומד לרשותו (בהנחה שאתם לא בחובות כמובן) גדל פי מאה בן לילה. היו לכם 2,000 ש"ח בעובר ושב? עכשיו יש לכם 200,000 ש"י! הידד, אתם עשירים! רק שכל המחירים עלו באותו הזמן פי מאה ומאתים האלף שלכם יכולים לקנות בדיוק מה שהאלפיים שהיו לכם אתמול היו יכולים לקנות אתמול. לא הרווחתם כלום מכך כמות הכסף שלכם עלתה בצורה משמעותית.

      אהבתי

  15. nurit הגיב:

    ברכות על הסרט וכבוד על היותך בימאית, שאפו.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s