אצבעות שחורות 5.7.13

פסקול קריאה: פעמונים צינוריים

מצרים

מהומות אלימות הלילה.

עקבנו בהתפעלות אחר העברית המהממת של העיתונאית המצרייה, היבה חמדי אבו סייף, אבל מתברר שלימודי עברית במצרים זה עניין פופולרי מאוד, באופן יחסי.

הארץ/ חדשות

בעמודי החדשות של שישי נדחסות הכתבות שהיו פעם בחלק ב', ינוח בשלום על משכבו. וכך אפשר למצוא שם כתבות כמו זו של עופר אדרת בסיפורים מרגשים על ארכיון צה"ל. או ארחיון צה"ל, וזו לא טעות אפילו.
אני חווה רק תסכול באשר למגעיי עם הצבא ועם הארכיון הלזה. אבל אני בטח היחידה וכל השאר מי ורדים.
תוס': מתברר שמה שאני ראיתי ככתבה מלטפת חוו בארכיון צה"ל כקטסטרופה, והתקשרו לאדרת כדי לנזוף בו. עכשיו אני מבינה איך דברים מתנהלים שם.

או, ניר חסון: האם הסמל של מדינת ישראל הולך ומתמסמס?

מוספשבת

בניגוד לתהיות של ידיעות, למשל, על פי שלום ירושלמי, יחסי גיל שפר עם משפחת נתניהו, כולל השרה, מעולים פלוס. קראו את התיאור הבא שלו.

מוסף הארץ

הכינו את הוויזה: אמריקה בדרך להיות מעצמת סמים קלים.

הרופא של סטיב ג'ובס (איילת שני) ממליץ על בייבי אספירין ככדור מניעתי. אוקיי. עכשיו בואו נקרא את המשפט הזה שוב: הרופא של סטיב ג'ובס ממליץ על…. לא משנה, עזבו זה. הלאה. עכשיו חפשו אזכור לכך שהוא היה הרופא שלו, או איזושהי מילה על ג'ובס בראיון, ושלחו את עורכ/ת הכתבה לכל הרוחות.

אלון עידן על הטלפון מהעבודה והתינוקת המתה. לגמרי.

רק חמישה אחוזים מהאבות היונקים מעורבים בהורות משותפת (גבריאל בוקובזה).

גלריה

ספר חדש למאיר שלו, שתיים דובים. במהלך הראיון האינטלקטואלי מתברר שנפרד מאישתו והיום יש לו חברה הצעירה ממנו ב-19 שנה.
הוא לא ממש מדבר על זה. כמה הייתי רוצה לקרוא את המשפט: הוא נפרד מאישתו והיום יש לו חברה המבוגרת ממנו ב-19 שנים.

ועל ענייני פרנסה.

…כששלו נשאל על החוק להגנת הסופרים והספרות, מתברר שאפילו סופר כמותו, שכל ספריו הם רבי מכר, צריך השלמת הכנסה. “אני חושב שרשתות השיווק עוללו דבר נורא לשוק הספרים בישראל”, הוא אומר. “אני קונה ספרים רק בחנות אחת בארץ, בחנות משפחתית קטנה בשם ירדן ברחוב יפו בירושלים. לא מזמן נכנסתי לסטימצקי כדי לקנות ספר של עצמי כי קבעתי הרצאה ושכחתי את הספר בבית. יצאתי משם עם הספר שלי ועוד שלושה ספרי זבל שבכלל לא רציתי לקרוא, הם פחות או יותר כפו עלי לקחת את הדבר הזה. מה שקורה היום הוא שגם הסופרים המבוססים מבחינת מכירות לא יכולים להתפרנס מכתיבה בישראל”.
גם אתה?
“אני מרצה הרבה וכותב כל שבוע בעיתון כדי להשלים את הכנסתי. מ’רומן רוסי’ ועד היום הכנסותי מכתיבה ספרותית ירדו ב-70% או 80%. גם הטענה שחוק הספרים יזיק לסופרים מתחילים היא שטות. אני הייתי סופר מתחיל, מי מאתנו לא היה סופר מתחיל פעם? היינו. אין בארץ אף מבקר ספרות שיכול להשפיל או לרומם ספר, אבל סטימצקי וצומת ספרים יכולים למחוק ספר. אני בעד שיגנו על ספרים בשנה שנתיים הראשונות. אני די מתפלא על האטיות והרפיסות שהממשלה מגלה כאן. מילא, אני מבין שהממשלה מפחדת מהטייקון, מחברת הגז, מהגדולים, אבל ממי היא מפחדת פה בדיוק?”

7 לילות

שער המוסף עם כותרת נחמדה, "רעליטי". רז שכניק על כך שהריאליטי חולש על רוב החלקות שרגל הצופה דורכת בהן בטלוויזיה. לא שאני לא מסכימה, ולא שאני לא מחרימה כל ריאליטי שהוא באשר הוא, אבל התחושה המתקבלת בכתבה רבת האזכורים היא שבואו ננקנק את קשת, אבל בלי שירגישו, במעטפת כזו של כולנו רוצים סוגה עילית והטלוויזיה לא נותנת לנו. והאח הגדול. ורוני מיילי (נתקלתי בשם), וכוכב נולד.

מוסף כלכליסט

מי צריך תואר אקדמאי היום, ובשביל מה? רוב הסטודנטים לא לומדים כדי לרכוש מקצוע (שי אספריל). נשאלת השאלה מה המטרה, כי הרי השכלה פר-סה זה לא העניין, כפי שיודע כל מי שהסתובב באחרונה בכיתות ובמסדרונות של מוסד אקדמי כלשהו, או בדק עבודות של סטודנטים. כן, אני מדברת כמובן בהכללה גסה גסה.

המוסף לשבת/ ידיעות

קוראיו של יגאל סרנה קראו ודאי לא פעם בשנים האחרונות על גסיסת אמו. זה נקרא כמו סיפור מתח: מה יהיה? הסוף לכאורה ידוע מראש, ובכל זאת. ביום ראשון האחרון נאספה אל אבותיה. סרנה מספר על הסוף. אי אפשר לקרוא ולהישאר אדישים.

משתכשכים בביצה

האדם הנרדף, יואב יצחק, מספר על המתנכלים לו

איש העסקים יגאל זילכה ועו"ד יוסי כהן, הידוע כקונסיליירי, פצחו במצוד הגדול. לפחות שלושה משרדי חקירות נשכרו כדי לנסות ולהפיל את שנוא נפשם – הוא הח"מ, ובניסיון לעוצרו מלהמשיך ולחשוף עבירות שביצעו, ובהן: הלבנת הון בהיקף של מיליונים, עבירות מס חמורות, עבירות מרמה והונאה ועוד ועוד ועוד ועוד. כסף רב מושקע במשימות אלה…

מדור הרכילות של בחדרי חרדים, לייבל'ה.
מה עשו לתמונה של רובי קסטרו במקור ראשון?

סופשבוע/ דיוקן

מתוך אתר חב"ד:

מעריב ומקור ראשון: כתבות ענק על בני משפחת גרינברג (פה תוכלו לקרוא את הכתבות, וגם לראות שבמקור ראשון הוסיפו לתמונה בפוטושופ בן משפחה נעדר, כפי ששם לב לראשונה לייבל'ה). הסיבה שאני מביאה את הפתיח היא המילים שהדגשתי.

קידוש שם ליובאוויטש: הכתבת ריקי רט מפרסמת שבוע בגיליון סופשבוע של "מעריב" ובמוסף דיוקן של "מקור ראשון" כתבות ענק על בני משפחת גרינברג, הפרוסים על פני הגלובוס בשליחותו של הרבי ● בראיון משותף מיוחד ונדיר שנערך בבית המשפחה בבני ברק עם תום השבעה על מות אביהם הרב משה גרינברג ז"ל הם מעלים זכרונות מהילדות, מספרים על חיי השליחות ועל המפגש המשפחתי בכינוס השלוחים וחושפים את "קבוצת התמיכה" שיש להם בנייד ● הכתבות הופקו ע"י אגף דוברות חב"ד

הכתבה של כלכליסט מהשבוע שעבר, על הערוץ הכלכלי הסודי של מדינת ישראל, ההורים, הביאה גם את ליאור דיין לכתוב על מצבו, כלומר לאשש את שנכתב בכלכליסט.

שתי אצבעות מתחריר: מה חדש בראס א-שטן (דותן מלאך).

הכיפה

אחרי התרעומת שלי על מלבושיו של הרוצח דניאל מעוז, הרימו ב-ynet את הכיפה וכפכפו את כולם.

dmaoz1.7.13

מצב הדת

במדורו ב-7 ימים כותב חנוך דאום על מצב הדת בשבת. כלומר, מתברר שלא ממש כיף להיות שבת שלימה בבית בלי להדליק, לכבות להפעיל וזה. אז מה דאום רוצה? שתשתחררו שם, הרבנים, ותתקדמו. במילים אחרות אומר דברים דומים ינון מגל בראיון איתו במוצ"ש. אחרי שאריאל שנבל מציק לו למה הוא לא מניח תפילין, ובאיזה מסעדות הוא אוכל, הוא מטריד אותו בענייני מזגנים בשבת. כלומר מה יעשה מגל אם המזגן מקרר חזק מדי, ומגל אומר שלא יקפא מקור, אבל שנבל ממשיך להתפלפל. אוףףף. שנבל בחור טוב בדר"כ, אבל מה נהיה? הרף! יעשה כל אחד כרצונו.

סופו מתקרב

הידיעה עוסקת במשאים ומתנים של מכבי ת"א בכדורסל עם מספר שחקנים לקראת העונה הבאה.
אחד מהם הוא היווני סופוקליס שחורציאניטיס, המכונה בקיצור "סופו" (במלעיל).
בהפניה נוצר שילוב די מצחיק בין העניין הזה ובין דיווח על שחקן אחר שמצטרף.
סופו

ובינתיים במעריב

צומת דרכים. המשך תפעול  מעריב מותנה במספר גורמים, כתב המנכ"ל לעובדיו ביום חמישי.
אפשר לקצץ בכל חודש קצת מהתערובת שמקבל הסוס הרזה והשרירי כדי להמשיך למשוך בעול, אבל מתישהו אי אפשר יותר. הוא מת מתת תזונה. ואת זה לא השכיל שב"צ להבין.

מוסף התרבות הזה לא צורף אתמול לעיתון עליו אני מנויה. אפשר לקרוא אותו במהדורה הדיגיטלית. התחושה היא כמו של אדם שצריך לקום כל בוקר ולבדוק שכל איבריו עימו. כי הרי איש לא דיווח לו שחסרה לו הבוקר קמיצה.
erevshabat5.7.13

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

במדור שלה בסופשבוע מספרת אודטה על כמה אנשים שעושים כסף מהאינטרנט. ברור שבדקתי. ומה מתברר? שיש אישה אחת, נחמה שור, שמלמדת נשים תפירה אומנותית (סודות מחדר התפירה). יש לה 60 לקוחות המשלמות לה מדי חודש 197 ש'. מכאן שהיא מרוויחה בחודש 11,820 ש' ברוטו. מה אגיד לכם, אני רחוקה משם ת"ק פרסה. גם מתפירה, גם מהכסף.
עומר דורון מפשוט משכנתא מרוויח 10,000 ש' בשעה (בחישוב של חלוקת רווחים פר שעת עבודה) והכנסה שנתית של שבע ספרות בזמן קצר ביותר.
דבורה עידן מנהלת את המדריך להורות כריזמטית. אני לא יודעת כמה היא מרוויחה.
איתי פז, מיליונר כנראה, יסביר לכם איך עושים את כל זה.
מתברר שאני כישלון חרוץ. מה שאנשים צריכים זה לדעת לתפור, לגמור תמשכנתה וללמוד להיות הורים.
ביקורת תקשורת? מה זה רלוונטי.

ובינתיים: הזוג טלי ומשולם ריקליס מכר יצירה של מודליאני ב-31 וחצי מ' ש' לאספן אמנות יהודי צרפתי. הכסף, אומרים בני הזוג, מיועד לארגון בית הלוחם.

גם ח"כ רות קלדרון מסתבכת בפייסבוק. המעורבים: משטרת ישראל והנשים הטוענות שהותקפו על ידי שוטרים.

לפני פיזור

תודה לתומכי הבלוג: ע, ג, פ, ר, ט, ע, ת, ח, ר, נ, ד, ע, ש, ר, מ, א, י, ר.

והפוסט של שישי: הלב.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

59 תגובות על אצבעות שחורות 5.7.13

  1. seelinewoman הגיב:

    נורא בעיניי שיש יותר ויותר עבודות שבהן אנשים חושבים שיש מקום להניח להן לגלוש לתוך החיים עצמם. מרגיז שיש מעסיקים שבטוחים שיש להם זכות לפלוש לתוך החיים של עובד לפני ואחרי שהוא מגיע לעבודה, אם לא מדובר בסכנת חיים. פעם זה לא היה נהוג כך, וזה נחשב לחריג להתקשר לעובד הביתה. אנשים הרגישו מאוד לא נעים לפלוש למרחב הפרטי שלהם, כי ידעו שיש גבול בין עבודה-פרנסה לבין החיים האמיתיים.

    אהבתי

  2. אלי הגיב:

    נוני ואילנה צהובים זה לזה.
    אילנה דיין מתלוננת שב"ידיעות" התנכלו לה בעקבות תחקיר שהיא פרסמה על הכדורגלן אבי נימני. לפעמים צריך לשלם על האומץ העיתונאי להתעסק בסוגה עילית של עיתונות חוקרת.

    מי שמבזבז פריים טיים על תחקירים אודות צופית גרנט, אבי נימני או ליהי גרינר, ראוי שיתנכלו לו. כלומר הכי ראוי שיתנכלו ל"ידיעות" ולגברת דיין. לדעתי רפי גינת ואילנה דיין יכולים לצעוד יד ביד לעבר השקיעה של העיתונות בישראל.

    אהבתי

  3. Chavit הגיב:

    – עברית במצרים. זה לא חדש שיש רבים שלומדים עברית במצרים. הסיבה העיקרית היא שכל כך הרבה בוגרי אוניברסיטאות (בכמעט כל הדיסיפלינות, פרט אולי לתחום הצבאי) נשארים עם תעודה ללא שימוש תעסוקתי וכך חוגים שונים ומשונים פורחים. החדש האמיתי הוא הנכונות של אותם יודעי עברית (לא רעה) להתראיין בעברית ללא חשש וללא מורא, בפנים גלויות ובקול מקורי, בתקשורת היהודית/ישראלית/ציונית. בשהותי במצרים (לא היום ולא אתמול) פגשתי כאלה שלא פעם חיפשו את חברת הישראלים כדי לתרגל ויותר מזה.
    – הסמל לא מתמסמס. פריחה קטנה נוספת ותו לא.
    – הרופאה שלי ממליצה לא להיות חולים. אני תמיד מקשיבה לה.
    – אי מעורבות אבות בהורות יכולה להיות רעה או חסרת השפעה (במקרים קיצוניים אפילו טובה). האבולוציה ממשיכה בעבודתה.
    – בהקשר למאיר שלו וחברתו הצעירה ממנו. נשאלת השאלה האם הזוג שליין/מיכאלי ישארו יחדיו בעוד, נניח, 15-20 שנים?
    – יגאל סרנה. הסאגה הפראטית שלו עם אמו הסתיימה. מה שאפשר בנוסף ללמוד מהטור זה שגם יחסיו הארוכים (יחסית, כן) עם נועה א. הסתיימו אף הם.
    – משפ' גרינברג. גם אני שמתי לב שבתמונה במעריב יש רק 16 ילדים. התלבטתי היתכן שהאמא במרכז (לכאורה) היא אולי הבת הבכורה? תודה על הבאת הצילום ממקור ראשון שפותר את התעלומה, לפחות עבורי.
    – מודליאני. אשמח לדעת כמה מתוך ה-31 מיליון ש' הגיעו לבית הלוחם כדי להצדיק את האמירה שהכסף מיועד לארגון בית הלוחם.

    אהבתי

    • "החדש האמיתי הוא הנכונות של אותם יודעי עברית (לא רעה) להתראיין בעברית ללא חשש וללא מורא, בפנים גלויות ובקול מקורי, בתקשורת היהודית/ישראלית/ציונית". מסכים. הצעירים מתחילים לראות את היהודים וישראל מבעד לדוגמות האנטישמיות של הוריהם ונקודות התבוננות הם עניין מדבק. תחי המגיפה.

      אהבתי

  4. הכתבה של איילת שני עם הד"ר מכילה אמירות מרתקות. מומלץ פעמיים.

    גם את דליה קרפל על קן רובינסון שווה לקרוא, במיוחד להורים צעירים.

    קמפיין המריחואנה מתגלגל במרחב הציוני יותר משלושה עשורים. הצלחתי להבחין בכמה מהחלוצים מקרוב. הקמפיין הפך את השימוש לעניין של אמונה, למרכיב זהות וסממן חברתי. משהו כמו פסטיבל העבמי"ם. במיוחד מאז שהבולגרי הציוני זיהה את החומר הפעיל. רבאק, כולה צמח. כמו צמחים אחרים הוא יכול לרפא X או להרעיל את Y. הכל שאלה של רמת ידע ומטרת שימוש. ממליץ לעדרים שמתנגדים וציבור המצדדים לעצור לרגע ובמקום לאמץ אמונות ודיעות לערוך מחקר עצמאי כדי לגבש עמדה. קצת קריאה והתבוננות בלתי מסוייגת ותבינו לבד.

    נקודה בעניין שאכטות ושמירת החוק. כמו בהפיכה במצרים -את הנאורים והמאמינים החוק לא מעניין כשהוא לא מתאים לתכניות. (אורי אליצור) . אשן העשן.

    אהבתי

  5. לחם הגיב:

    כמה חבל שמאיר שלו איבד את זה. הספר החדש שלו משעמם, עם מבנה שמדלג מפה לשם בלי טעם וסיבה ומלא בקשקושים טרחניים. אני במקומו הייתי מקדיש המון המון זמן לחשיבה על דרכי כסופר ומנסה להתרענן בצורה אמתית. לפעמים ההתרעננות היא דרך אחרת לחלוטין, טיפול נפשי מעמיק, וכו' וכו'. כנראה הריענון אצלו קשור לחברתו הצעירה. גם בזה הוא כל כך מיושן. הטרנד היום הוא נשים בשלות, מבוגרות יותר. בקיצור: מאכזב, טרחני, מיושן ולא קשור לשום דבר.

    אהבתי

  6. לוחמה אלקטרונית הגיב:

    ארכיון צה"ל: גם בכתבה כזו, עיתון הארץ לא מתאפק ומכניס את המשפט:

    עד היום חלק מהיומן עדיין מצונזר: בעיקר קטעים שעוסקים בפשעי מלחמה שביצע צה”ל ב-1948 ובהקמת הכור בדימונה.

    ללא שום סיוג כמו "ביצעו חיילים בצה"ל" או "ביצעו לכאורה". עם זאת, גנז המדינה יעקב לוזוביק המוזכר בכתבה הוא איש מעניין ביותר, אשר כדאי לעקוב אחריו בבלוג האישי שלו, או בבלוג הרשמי של ארכיון המדינה

    אלון עידן עושה פיל מזבוב, ומנסה לרתום את אסון התינוקת שנשכחה ברכב לאג'נדה סוציאליסטית: מורא המעסיק נפל על האב, וגרם לו לשכוח הכל ולבלבל סדרי עדיפויות בין משפחה לעבודה. וזה כמובן רק משל לשוק העבודה הדורסני בישראל הקפיטליסטית. איך זה מתיישב עם הסיפור שהביא כאן שואב המים, שם כמעט נשכח הילד בגלל שמחת חתונה. דוגמה אחרת שמעתי מעמית לעבודה שהיה רגיל לשגרה בה היה מוריד קודם את בתו התינוקת בפעוטון, ואח"כ את בתו הגדולה בביה"ס. יום אחד נדרש להחליף את הסדר ביניהן. רק אחרי שהוריד את הגדולה, גילה שהוא נמצא כבר באמצע הדרך לעבודה, והקטנה עדיין ישנה מאחור. אז בלי קשר לשוק העבודה בישראל, כדאי להיזהר מלרתום אסונות פרטיים לאג'נדות ציבוריות, וע"ע מקרה הטבח בבנק בבאר-שבע.

    רות קלדרון: הסטטוס שפרסמה די חלבי, ומתמצה פחות או יותר בכך שחזקת החפות עומדת לשוטרים המואשמים. על מה ולמה סערת הפייסבוק?

    נ.ב. מה קרה לחובת הרישום?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      החלטתי שאני נלחמת בטרול עד מוות. הוא לא ינהל אותי.
      נראה מי ימות קודם.

      אהבתי

      • לוחמה אלקטרונית הגיב:

        איתך במאבקך הצודק 🙂

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אל תיבהל מהאדומים, זה מהמטורלל.

        אהבתי

      • אור הגיב:

        כל מי שכותב באנונימיות ולא נותן כתובת מייל הוא טרול? אני לא מבין מה פשעתי שתגובותיי צריכות להימחק. אז אני מאמין באנונימיות ברשת ולא נותן את כתובת המייל. אני לא קשור לאף טרול, ראיתי שמשומה כשפרסמת את עניין הטרול האייפי שלי היה אותו אייפי כמו של הטרול המדובר, אבל מעולם לא הקנתטי בתגובות, לא דיברתי סרה, לא החלפתי ניקים ושמרתי על תרבות דיון.
        כל חטאי היה האנונימיות. דברת ש"חטאת" בו במשך חצי שנה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        הבעיה שלך היא שהשתמשת באותו אימייל מפוברק שהמעורער השתמש בו.

        אהבתי

      • האח הגדול הגיב:

        איך אתה יודע שהיא רודפת את האדם הנכון? גם כתובת ה-איפי שלי הופיעה באותה רשימה.

        אהבתי

      • אורי הגיב:

        בהצלחה!
        הבלוג שלך וזכותך לשמור עליו ולמנוע טרולים ומרעין בישין אחרים.

        אהבתי

  7. מVקר הגיב:

    בידיעות ממון, מאמר של פלוצקר קוראים לפרנקל "ישראל" ,טוב נגיד.
    אני כבר זמן רב שומע את ה"ערביה מכפר יסיף", אצל מושיק טימור(שישי ב2.45),ולא הצלחתי להבין את ה"תופעה". יכול להיות מתיחה של טימור? שהזמין את הכתבה אצלו בבית?
    אף פעם לא הייתי בטוח אם היא יהודיה או ערביה, בדואית? היא לא.

    אהבתי

  8. בן הגיב:

    "נקודת מבט חברתית-קפיטליסטית", כידוע, היא נקודת מבט שמקדשת את חופש הפרט. כך שאת הפסקה הבאה בטור של אלון עידן אפשר לקרוא כך:

    מנקודת מבט חברתית שמקדשת את הפרט דווקא יש היגיון בטרגדיה: השיטה הכלכלית בה הפרט פועל למען סיפוק הצרכים שלו ושל משפחתו בהחלט מעוניינת להכפיף את הפרטים – חייהם, רווחתם, צאצאיהם – אל אותה מכונה כלכלית עצומה, שתוצריה אמורים לאפשר הישרדות חברתית ארוכת טווח. כמו צבא שמקריב חיילים כדי להבטיח את המשך קיומה של מדינה, גם המכונה הכלכלית מוכנה לשלם מחיר של כמה עובדים – “חיילים” – כדי להבטיח הישרדות כלכלית של חברה.

    רגע, מה?

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      אצלנו, המעסיקים הקפיטליסטים, מכניסים לחוזי העסקה סעיף של הפקרת תינוקות לצורכי עבודה, אבל רק אם הם תימנים.

      אהבתי

  9. אהרון הגיב:

    שלום לך,
    אינני יודע מה קרה, אך מיום שני לא הגיעו הלינקים של האתר לדואר שלי.
    כולל זה שאנ כותב בו.
    אולי תקלה מקומית, אולי סיבה אחרת.
    וכמה מילים על צביעות גדולה מצד חדשות ערוץ 2.
    אתמול ביומן שודרה כתבה של המגיש/כתב (כולם שם מוכשרים לעשות הכל) גדעון אוקו על מצבו הכלכלי הרע של חתן פרס ישראל נחצ'ה היימן.
    נתחיל באינסוף הלקאות של הכתב על מדינת ישראל והחברה הישראלית שיוצר במעמדו לא היה צריך להגיע בערוב חייו למצב כלכלי כזה.
    אז כולנו אשמים שהאומן הדגול התגרש שלוש פעמים, ויתר על תמלוגים לגרושתו השלישית ואף נתן לה את מאה וחמישים אלף השקלים שקיבל כפרס ישראל ועוד כמה טעויות לאורך הדרך. האם אין גבול להלקאה העצמית?
    אבל הצביעות היא בהתעלמות המוחלטת למשל, מערוץ 24 שבבעלות אחד מבעלי חברת החדשות, שאילו היה מקרין שיר או שניים של נחצ'ה כל יום, אני מניח שהתמלוגים, שכאמור רק חלקם מגיעים אליו ישירות, מצבו היה טוב יותר.
    אבל למה לנגוע בעצב רגיש ועוד "משלנו"? היכן הרשות השנייה שצריך לשמור על זכויות הצרכנים/צופים לקבל ערוץ מוסיקה ישראלי, ולא ים תיכוני, בלא דיבורים ושאר תופעות שכנראה מתחוללות שם?
    טוב, אז שידרנו כתבה, ניקינו קצת את המצפון של העם בליל שבת, ואולי איזה טייקון יסכים לתרום לנחצ'ה איזו קיצבה קטנה שיוכל לעסוק במפעל חייו: הצלת שורשי המוסיקה הישראלית.
    אה, הנה שכחתי, עוד הלקאה לחברה הישראלית שלר משמרת את הנכסים התרבותיים שלה.
    ומה ערוץ 2 תרם לשמירת הנכסים הללו?
    לא, על זה לא נדבר בכתבה הפעם.

    אהבתי

  10. ירושלמית הגיב:

    הכתבה של צחי כהן על "פאטמה קומדי קלאב" – עוררה בי אי נוחות מהרגע ה-1. לא האמנתי שיש לאישה זו 17 ילדים, שהיא מתגוררת בפחון בפזורה הבדואית, ומפעילה משם אתר פייסבוק. העברית שלה נשמע לי משובחת מדי, ויותר מדי גוזמאות התעופפו להן באוויר (למשל שהיא צעדה ברחוב עם ציור שקדישמן נתן לה לפני רגע, והמשטרה עצרה אותה, במחשבה שהציור גנוב, או סיפורים פיקנטיים על הבעל שיש לו 4 נשים). אבל, אם כתוב בעיתון – אני מאמינה…. לא עבר רגע והתברר שלא סטנדאפיסטית ולא בדואית, סתם השחקנית גילה צימרמן מרמת גן… סיפור מוזר, שיכול היה להימנע אם הכתב היה מפעיל תחקיר קל שבקלים…

    אהבתי

  11. Mosh הגיב:

    *לפי אלון עידן
    תינוקת מתה בגלל טלפון מהעבודה -> קפיטליזם הורג תינוקות

    *ח"כ זנדברג
    מאמינה למתלוננת עוד לפני שהעדויות נאספו (אז מה אם יש היסטוריה מתועדת די בעיתית של המתלוננת )
    כמובן שאני בשום צד עד שתתברר האמת …. אבל למי יש זמן לזה

    *אנשי המחאה החברתית
    עושים קולות של "מחאת תחריר" ו"הישג הדמוקרטיה" – ולא מבינים שכך התחילו רוב החונטות הדיקטטוריות בעבר … תן לאנשים להנות ממנעמי השילטון והם לא ימהרו כ"כ לעזוב מרצון !

    לפעמים כדי להראות כמה אלו שאתה מתנגד אליהם מגוחכים צריך פשוט לתת להם לדבר – הם כבר יעשו את שאר העבודה !

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      מילא אנשי המחאה החברתית, אבל יואל מרקוס?
      חוץ מזה, נראה מהטור שהוא לא יודע מה היתה הקונספציה ב-73 ולמה היא כשלה למרות שהיתה נכונה.

      אהבתי

      • מיכאל הגיב:

        אכן. די מדהים הבורות של מרקוס. לפי מרקוס הקונספציה היתה שמצריים לא תתקוף ללא שיתוף פעולה עם הסורים. אלא שהקונספציה היתה שמצריים לא תתקוף בלי שתפתור את בעיית העליונות האוירית הישראלית ללא קשר לשיתוף פעולה עם סוריה (חלק משני בקונספציה היה שסוריה לא תתקוף כל עוד מצריים לא תתקוף).

        אהבתי

      • לוחמה אלקטרונית הגיב:

        נראה אם התקלה בתגובות תוקנה:

        פנטזיית המהפכה חיה ופועמת, בפרט בקרב אותה קבוצה האוחזת בדעת מיעוט, ומתוסכלת מכך שהרוב הדמוקרטי אינו מכיר בצדקת דרכה המוחלטת. ולראיה המשפט הבא אצל מרקוס:

        הבעיה המרכזית של ישראל היא לא מחסור בלחם או עוני משווע, אלא הפרת ההבטחה הבסיסית של מנהיגותה להביא שלום. העובדה שמדינות ערב עסוקות בעצמן, אינה הוכחה לצדקת הטענה של הממשלה, שבנסיבות אלה אין איום ביטחוני על ישראל.

        אבל… הבטחתם יונה! בשמן זית! אפילו מנהיגי המחאה החברתית לא העלו לראש התורן את העניין המדיני, כי ידעו שרוב הציבור הישראלי התפכח מאשליית "השלום", ומחכה להזדמנות אמיתית לשלום, כשהאבק במרחב יואיל קצת לשקוע, ומהצד השני יתקבל איתות רציני על השלמה עם נוכחותנו כאן. ומי טוען שאין איום בטחוני על ישראל? נהפוך הוא, כולם מפזרים דאגות מהתעצמות האיומים כתוצאה מהתפוררות הסדר האזורי. ובמצב כזה, עם איזה גורם בדיוק נעשה שלום?
        אז מי שמדבר על קונספציות שלא יסתובב בבית מזכוכית עם חמאה על הראש.

        אהבתי

      • Mosh הגיב:

        יש לי הרגשה שמנסים לתפור בתפר גס מאוד בין מצב כלכלי , השלום וכל מיני טיעונים לכדי אריג פרום של הצדקת הפיכה במדינה שלנו – כמובן באמצעים דמוקרטיים (לא שיש דבר כזה , אבל למה לפוצץ להם את הבועה)

        רק לקרוא את פסטרנק מזיל ריר על ההפיכה במצרים ואת התומכים שלו שמתנגדים לדרישות ההזויות שלו מוציא את הרוח המועט שאנשי המחאה ניסו להכניס שוב במפרשים !

        אהבתי

      • Mosh הגיב:

        הוא הקש ששבר את…
        את המנותקים אפשר להכניס לאיזושהי מסגרת שמבטלת את בורותם, אבל עיתונאי בעל ותק? למרות שזה בעיתון "הארץ" שכבר פירסם דרישה של הנביא גדעון לאינתיפאדה שלישית… יש שם אנשים במשקל כבד

        אהבתי

  12. דימוקרטיה זה חופש הביטוי הגיב:

    ****טרול****

    אהבתי

  13. דימוקרטיה זה חופש הביטוי הגיב:

    ****טרול****

    אהבתי

  14. חייל זקן הגיב:

    עונג שבת. הגירסה האמריקאית ל-סיסי

    אהבתי

  15. עטל הגיב:

    לעניין ה"הרופא של סטיב ג’ובס (איילת שני)" – בעיתון המודפס הוא דווקא מוזכר פעם או פעמיים (אני מתעצל לקום לבדוק – אבל מהזיכרון): שהוא היה מקיים את הפגישות שלו עם ג'ובס בהליכה "כי גוף האדם נועד לנוע…" או משהו כזה.
    אבל זה לא העניין: כמי שמ/החלים מסרטן (שיעברו 5 שנים אולי נדע..) – ומכיר קצת אונקולוגיה, כל העניין הזה של המנעות מוויטמינים – מעצבן: ברור שעדיף לקבל את כל אבות המזון מן החי, אבל מה קורה כשלמישהו חסר, למשל אשלגן או ויטמין E ??!!
    או יותר מעצבן – הקביעה שלו ש"בייבי אספירין" הוא תשובה טובה (גם ל-) מניעת סרטן: אוףףף. כמה ויכוחים ודעות יש על הנושא הזה…קצתי מלקרוא. רק שהשורה התחתונה היא (חפשו בגוגל) שזה לא כל כך חד וחלק ופשוט.
    ובכלל הד"ר הזה נשמע לי יותר כמאעכר מאשר רופא רציני. להגיד שעדיך לאכול למזון טרי ולעשות ספורט – גם סבתא שלי ידעה. והיא כלל הייתה כנרת… 🙂

    אוףף. איזו חפירה: ייגעתי את עצמי… עכשיו לשלאפ-שטונדה. 😉

    אהבתי

  16. עטל הגיב:

    "אבות המזון מן החי..": או מהצומח – כמובן..

    "עדיך = עדיף"
    היא כלל היתה = היא בכלל היתה.."

    בטח עוד רגע אגלה עוד טעות דבילית אצלי – ואטריד שוב.
    ככה זה בלי שנ"צ 8) לוחצים "סנד" וממהרים לנוח…

    אהבתי

  17. שועלן הגיב:

    במקרה אני מכיר את נחמה שור.
    אל תאמיני לסכומים שהיא זורקת.
    היא סתם תפרנית.

    אהבתי

  18. לוחמה אלקטרונית הגיב:

    משום מה התגובה ל-Mosh, שועלן ומיכאל לא מתפרסמת במקומה, אז אנסה כאן:
    פנטזיית המהפכה חיה ופועמת, בפרט בקרב אותה קבוצה האוחזת בדעת מיעוט, ומתוסכלת מכך שהרוב הדמוקרטי אינו מכיר בצדקת דרכה המוחלטת. ולראיה המשפט הבא אצל מרקוס:

    הבעיה המרכזית של ישראל היא לא מחסור בלחם או עוני משווע, אלא הפרת ההבטחה הבסיסית של מנהיגותה להביא שלום. העובדה שמדינות ערב עסוקות בעצמן, אינה הוכחה לצדקת הטענה של הממשלה, שבנסיבות אלה אין איום ביטחוני על ישראל.

    אבל… הבטחתם יונה! בשמן זית! אפילו מנהיגי המחאה החברתית לא העלו לראש התורן את העניין המדיני, כי ידעו שרוב הציבור הישראלי התפכח מאשליית "השלום", ומחכה להזדמנות אמיתית לשלום, כשהאבק במרחב יואיל קצת לשקוע, ומהצד השני יתקבל איתות רציני על השלמה עם נוכחותנו כאן. ומי טוען שאין איום בטחוני על ישראל? נהפוך הוא, כולם מפזרים דאגות מהתעצמות האיומים כתוצאה מהתפוררות הסדר האזורי. ובמצב כזה, עם איזה גורם בדיוק נעשה שלום?
    אז מי שמדבר על קונספציות שלא יסתובב בבית מזכוכית עם חמאה על הראש.

    אהבתי

  19. לוחמה אלקטרונית הגיב:

    'חת-'חת, פו-פו-פו, ניסיון…

    אהבתי

    • לוחמה אלקטרונית הגיב:

      אני נתקל בקושי לפרסם תגובה ארוכה למדי בנושא יואל מרקוס. תקלה טכנית, או חלק מהמלחמה בטרולים באשר הם שם?

      אהבתי

  20. עובר אורח הגיב:

    בתוך המהומה הגדולה.

    זה לא היה !!! בעיתונים של יום שישי וזה יותר חשוב
    מהרבה דברים חולפים שפורסמו שם סתם.

    כאן בארץ הזו על הכרמל נתגלתה העדות העתיקה ביותר למקור ותחילת המנהג להניח פרחים יפים ומדיפי ריח טוב על קבר. זו עדות להתפתחות תחושת היופי, לתהייה על מהות המוות, להכרת הטבע הסובב ולמודעות עצמית וסביבתית. לטוב או לרע התהליך בו נפרד האדם מהחיות, לאט אבל בטוח, נכנס להאצה בדרך למאה העשרים ואחת. יש מי שמכנה זאת היציאה מגן העדן. זה כאן בארץ הזו.

    אני מקווה שאם לא בנדפס אז דברו על זה ב TV וברדיו של שישי ושבת.

    http://www.sciencedaily.com/releases/2013/07/130704094338.htm?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+sciencedaily+(ScienceDaily%3A+Latest+Science+News)

    The earliest evidence of using flower beds for burial, dating back to 13,700 years ago, was discovered in Raqefet Cave in Mt. Carmel (northern Israel), during excavations led by the University of Haifa.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      שכחתי, למי שיפתח את הכתבה ואינו מבין בשמות צמחים,
      ובאנגלית פשוט הניחו שם הרבה זעתר, הריח האופיני לכרמל
      ולשאר הרי ישראל. מן הסתם קיוו שריח הארץ ילווה את הנקברים
      להיכן שהם הולכים. זוכרים (או לא) את צמח הימשן של צרניחובסקי
      וראה מאמר יפה על המרווה= זעתר בישראל
      http://www.n-k.org.il/?CategoryID=326&ArticleID=410

      אהבתי

      • תודה על הקישור מעניין. המרווה והזעתר ידועים בקרב חוגים מסויימים כחלק מקבוצת צמחים בעלי יכולת חיטוי והרחקת מזיקים. גם השימוש של שמאנים או מרפאים מתרבויות שונות בטקסי טיהור ע"י נפנוף מסביב בצרור ענפים מעשן או טרי ורענן קשור לתכונות הצמחים. התזונה הים תיכונית (שנחשבת לבריאה) כללה שימוש שכיח בצמחים מהקבוצה ויש הגורסים שהתהילה שייכת להם ולא לצריכת שמן הזית כפי שמקובל לחשוב. ידע שהולך ונעלם.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        ראה תודתי לך

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה לתודה
        אם כבר זה מעניין מישהו אז הנה קבר פרהיסטורי נוסף בישראל
        שקרוי "קבר המכשפה" ומראה על עולם רוחני שזר לנו, לא
        מובן, ושונה אבל קיים ועולם זה מתגלה ע"י מי שאינם "רוחניקים"
        בכלל.
        http://wis-wander.weizmann.ac.il/early-shaman-lived-in-galilee
        אם מישהו שמתפרנס מכתיבה קורא את אלו אז ניתן להוציא מהנכתב כאן ושיחה קצרה עם החופרים כתבה יפה על העולם הלא גשמי שמשתקף מבעד
        לממצאים גשמיים שנחקרים בשיטות מדעיות. גם סיור בצפון הארץ שיעסוק בנושא של רוח ודת בישראל מאז ימי קדם אפשר לארגן וגם שיזכירו את הבלוג של וולוט.

        אהבתי

  21. שועלן הגיב:

    אנחנו מוקפים אויבים שמאיימים על קיומנו?
    צריך לעשות ויתורים כדי להוריד את האיום.
    אויבינו נחלשו ולא מאיימים יותר על קיומנו?
    זו הזדמנות לעשות ויתורים מסוכנים.

    אהבתי

  22. לוחמה אלקטרונית הגיב:

    טוב, זה לא היום שלי באחוזי הצלחה במשלוח תגובות.

    התגובה על משפחת אבו-שרקייה היתה צריכה להתפרסם כאן, ועם שועלן הסליחה.

    התגובה בעניינו של יואל מרקוס דווקא מתקשרת לתגובתו של שועלן על ויתורים, ודנה בפסקה הבאה ממאמרו:

    הבעיה המרכזית של ישראל היא לא מחסור בלחם או עוני משווע, אלא הפרת ההבטחה הבסיסית של מנהיגותה להביא שלום. העובדה שמדינות ערב עסוקות בעצמן, אינה הוכחה לצדקת הטענה של הממשלה, שבנסיבות אלה אין איום ביטחוני על ישראל.

    מה שמוכיח את חוסר הבנתו של מרקוס גם בהלכי רוחו של הציבור בישראל – שלא מצפה כרגע מהממשלה להביא שלום בעדיפות ראשונה ; גם בעניין איומים בטחוניים – שהמערכת הבטחונית דווקא מתריע מהתגברותם לנוכח האנרכיה האזורית ; ובעיקר, את הקונספציה שבה מרקוס עצמו שבוי.

    אהבתי

  23. לוחמה אלקטרונית הגיב:

    טוב, זה לא היום שלי באחוזי הצלחה במשלוח תגובות.

    התגובה על משפחת אבו-שרקייה היתה צריכה להתפרסם כאן, ועם שועלן הסליחה.

    אהבתי

    • מצד שני, תתעודד. מזל שאתה לא משחק מטקות 😆 היית פושט רגל מתיקון החלונות של השכנים.

      אהבתי

      • לוחמה אלקטרונית הגיב:

        ככל הנראה… בכל מקרה צר לי על כפל ושילוש התגובות: בשל תקלה כלשהי התגובות עוכבו ב"צנרת" הבלוג, ושוחררו בהתערבותה האדיבה של בעלת הבית. החזרתיות הן בגלל נסיונותי העיקשים לעקוף את התקלה. לקחתי לתשומת ליבי.

        אהבתי

  24. שועלן הגיב:

    קצת מזכיר את הסיפור של הארחיון VS אדרת:
    סי הימן רצתה שכתבה בערוץ 2 תביא להזמנת מופעים משותפים שלה ושל אבא שלה (קפיטליזם), ובמקום זה קיבלה כתבה מעוותת שכל כולה "איך המדינה לא דואגת ל" (סוציאליזם).
    ומה אתם חושבים? עבד או לא עבד?

    אהבתי

  25. אורי הגיב:

    "מה שאנשים צריכים זה לדעת לתפור, לגמור תמשכנתה וללמוד להיות הורים".
    וגם צריך ללמוד לרוץ לספר לחבר'ה שהם מרוויחים מצויין…

    אהבתי

  26. אורי הגיב:

    המכוּנה "הדמוקרט בדם" הוא מי שאינו יודע מה פירוש חופש הדיבור. מן הראוי לשחרר את הבלוג מן התגובות שלו.

    אהבתי

  27. מיקי הגיב:

    נו, מה זה הסיפור הזה על פאטמה… זה אמיתי?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s