אצבעות שחורות 12.7.13

מהנעשה בסו"ש

אדם אחד ישב על אסלה והוכש על ידי נחש, לא ארסי מתברר. מן הסתם ראה הנחש באיבר המדובר אויב מר. זוהי סיטואציה המזמינה חידודין קומיים, כך חושבים כל הנוגעים בדבר.
הנה מסביר שירות גלובס על מה התלוצץ המוכש עם רופאיו. מה קשור סימן הדולר, אגב? ב-ynet קצת מתפדחים, כך שטיב ההלצה הוצנע. בוואלה! מצאו באירוע הזדמנות לדווח על הכשות נוספות השבוע ללא כל הלצות. ב-y וב-W השתמשו באותה תמונת ארכיון, של גבר יושב על האסלה, בתחתונים, וקורא עיתון. אולי העיתון הוא סמל.

מי סובל ממצוקת הדיור בשכונת עג'מי ביפו.
עוקל ביתו של אילן בן דב.

הזכרתי זאת כבר לא פעם, אבל: דיווחים שוטפים ומתעדכנים מהנעשה במזרח התיכון.

יש עורכים בבית?

בדיחה הורסת מזעזעת וגזענית וכמובן תקלה בשידור, על שמות הטייסים בטיסה 214 של אסיאנה שהתרסקה, בערוץ הטלוויזיה KTVU של פוקס.

matos13.7

בכותרת "גורמים אמריקנים" אומרים שישראל תקפה בסוריה. ומה ממחיש זאת טוב יותר מ-F-35 החדיש שעדיין לא נמצא בישראל, עם הלוגו של חיל האוויר האמריקאי? אולי העורך/ת בוואלה! מנסה לרמוז שהאמריקאים תקפו ושהם סתם מאשימים את ישראל?

sexseret
(לחיצה על התמונה תוביל לתשובה. אופס: זה בעצם בסדר. כלומר לא בסדר. טוב, לא משנה).

dromzfon
(לחיצה וכו').

Markerweek

ראיון עם הלא נחמדים, הפנתרים השחורים של 2013. אני חולקת לגמרי על הקביעה שאם שפרה ביטון הייתה מקימה אוהל ברוטשילד היו מפנים אותה תוך דקות. אני מתנגדת בכל תוקף לבעלות על העוני של בני מוצא איקס באוכלוסיה. יש מקום לכולם תחת מטריית שכר המינימום.

ישראל היום

סמי הפיצוציות? לא היינו שם כבר אי אלו פעמים בשנה/שנים האחרונות?
ynet, מאי, תוכנית חיסכון, פברואר, אבל היי, מה אני מדברת, הנה כתבה מפברואר בישר"ה עצמו. אה, הסמים הוצאו מחוץ לחוק ועדיין נמכרים? זה אכן מפליא מאוד.

musafhaaretz12.7.13yamim12.7.13
Great Minds

7 ימים

למה המדינה לא מעודדת רוכבי קטנועים ואופנעים? למה הביטוח כל כך יקר (אתם לא מאמינים כמה יקר) ולמה הכבישים מעאפנים? אודי עציון מנסה להבין למה מוכרים פחות ופחות דוג"ל בישראל. שום בשורה מעודדת או חיובית אין פה. חוץ מזה שגדי סוקניק ימשיך לרכוב על אופנוע.
ואם כבר אני פה עלי להזכיר שסאגוויי הוא אחד מכלי התחבורה היותר מטופשים שהומצאו אי פעם, שתכליתו אינה ברורה לי.

מתוך המדור של דנה ספקטור למדתי שהיא ורן שריג מגישים תוכנית רדיו כבר חצי שנה, ושהם כועסים על האקסית של רן שכינתה עצמה חד הורית וזה למרות שהוא אב השנה.

מוסף הארץ

פרופ' ירון זליכה התראיין בשבוע שעבר. היום, במכתבים למערכת, על פני יותר מעמוד, פרופ' עומר מואב עונה לו, בהתנגדות כמובן. הכותרת היא "מנסה להפריך את טענות זליכה", וממנה אפשר להסיק שהמערכת לא חושבת שהוא הצליח, ומכאן, מצדדת בזליכה ובעמדותיו, לא?
ולעניין. אני לא האדם לקבוע מי משני הכלכלנים צודק, אבל בחיים לא קראתי, כך אני חושבת, קטילה כל כך נמרצת שלמעשה מבטלת כמעט לחלוטין את כל הנחות היסוד של מישהו. אה כן, חוץ מאשר בטוקבקים פה.

ראיון מעניין (עומר שוברט) עם יוצר האקדח הראשון במדפסת תלת מימד, שכמו כל התפתחות טכנולוגית מעלה שאלות קשות. קודי ווילסון עומד לדין, אגב. מגיבי הבלוג, שרובם המכריע משתייך לצד הימני של המפה, יאהבו את מה שיש לו לומר על אתם יודעים מה, למרות שהוא אנרכיסט.

סופהשבוע

המדור של רון מיברג משבוע שעבר: איך הפכתי לסיכון בטחוני מאחר שהייתי בקיבוץ יד חנה. אפילו יוסי גינוסר אישר.

צחקתי והתמוגגתי

"צפיית שנאה", כשמה, היא חוסר יכולת להתנתק מסדרה/ תוכנית בעלת יומרות והשקעה שאתם מתעבים (רענן שקד, 7 לילות). כן, לא אנחנו המצאנו. Hate Watching ומה ההבדל בינה לבין guilty pleasure.

יחסית לאדם עם שיער פלטינה, מפתיע עד כמה קובי פרץ היה צריך חמצן

(רז שכניק, משפט פותח בראיון עם האייקון, 7 לילות). אבל רגע, חובה להבין: לאחר המשפט הזה סיימתי את הקריאה של הראיון. מכאן אי אפשר להתעלות יותר, אז למה לא לפרוש בשיא.

hiuh

נשים נשים

לא התייחסתי עד היום לבושתי לדרמה המופרכת והמיותרת של הבקשה לחדר איפור. ראשית, אין לי התנגדות. ואני לגמרי מבינה את הצורך להתאפר לקראת שידור, קל וחומר כשמדובר במייצגות הציבור. שנית, ברור שאיש לא מבקש לבנות חדר. מן הסתם יש איזשהו מחסן נידח או מיותר שאפשר להפכו לחדר איפור. מה צריך בחדר איפור? אור, מראה גדולה ומדף. אגב, גם גברים מתאפרים לפני שידור, שנאמר, לא יזיק גם לח"כינו ושרינו להשתמש בחדר. הלאה. הבעיה היא המאפרת. אומרת ח"כ רות קלדרון, אנחנו נשלם למאפרת לפי הצורך. הבעיה היא שהדרישה לעלות לשידור עולה פעמים רבות, בטח ובטח בכנסת, בהתראה קצרה. זה יהיה די קשה להקפיץ מאפרת שבדיוק תהיה בקרבת הכנסת, אף שיש מאפרות, בדיוק כמו שופטים, בירושלים.
עדכון מהכנסת

בתוך הכנסת נמצא ערוץ הכנסת ושם יש חדר איפור מאובזר לעילא. קלדרון לא דורשת להזיז את חדר האיפור מערוץ הכנסת (מרחק הליכה של חמש דקות בתוך הבניין) לאזור המליאה. היא פשוט רוצה חדר נוסף, בסמוך למליאה. וזאת על אף שלכל ח"כ וח"כית בבניין יש לשכה, שהיא כמו חדר מלון קטנטן וכוללת חדר עבודה פרטי של הח"כ, חדר סמוך של עוזריו + פינת קפה + מדפים. בתוך כל לשכה יש חדר שירותים ובו מראת קיר רחבת ידיים, כיור שולחן (כלומר דלפקי גדול) ומקלחת. ברוב הלשכות יש גם ספה שהופכת למיטה בעת הצורך. הלשכות נמצאות מרחק הליכה של כשבע דקות מהמליאה.

ותחת המותג נשים נשים, אני רוצה להידרש ל"אחלה כוסית". מה שעושים במקרים כאלו ואחרים, כדי לבדוק אם יש החפצה, שנאת נשים, וכנהלאה זו השוואה לאמירות על גברים, וכבר כתבתי זאת בתגובות: מימיכם לא שמעתם מישהו המכונה "אחלה זין שבעולם". או "איזה זין הוא". ואני משתמשת במינוח אחד, הפחות בוטה מבין רבים. והסיבה לכך היא שגברים זוכים להימדד במגוון תכונות: הוא חכם, הוא עשיר, הוא מבריק, הוא מצליח, הוא אמיץ, וכנהלאה. נשים זוכות להימדד באופן חד ממדי במיוחד. איך היא נראית. אבל זה אפילו לא יש לה שיער יפה, יש לה אף מהמם, אלא התמקדות בלִבה: באיבר המין שלה וזה הכל. ומי שלא מצליח להבין את הזוועה שבכינוי זה, גם אם הוא הפך רווח בציבור כולו, מרמטכ"לים ועד פועלי זבל צריך חבטה בראש שתטלטל את עולם המושגים שלו.
ולמרות שנעמה תורן נוזפת בגבי אשכנזי, היא מזכירה שנשים משתמשות אף הן במילה זו. ואולי בכך האשמה, אני אומרת. אולי, אם לא הייתן מפנימות את השיח הגברי המתועב, הכל היה אחרת.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

הפגנות קיץ, היום ומחר.

הציור השבועי לילד: ynet החליט למקסם את כל הנדל"ן שברשותו לזריעת פרסומות בכל חתיכת לבן. מצאו ילדים את הידיעות באתר, צבעו בצבעים עליזים כדי שממש לא נוכל לראות כלום יותר ושלחו למערכת. בתמורה תזכו בס"מ מרובע משלכם בעמוד הבית של ynet למשך חמש דקות תמימות.
ynetnadlan

לפני פיזור

120 תגובות זבל ניסה הבואש להעלות ביומיים האחרונים. בנוסף, גנב את זהויותיהם האינטרנטיות של כמה מהמגיבים הקבועים. מחלקת פשעי מחשב של מרחב יפתח עובדת שעות נוספות.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

109 תגובות על אצבעות שחורות 12.7.13

  1. velvet הגיב:

    ככל שהוא כותב יותר תגובות מתרבות הראיות. תענוג אמיתי.

    אהבתי

  2. שועלן הגיב:

    אני מבין שבין כתיבת הבלוג לעשיית הסרט הספקת לעשות גם קורס נ"מ.

    אהבתי

  3. Mosh הגיב:

    הטור של משגב הוא … פשוט כבר אין כוח לחזור על הרוטינה הזו
    שני צדדים שכל אחד מקובע בעמדה שלו ופשוט מסרב להרפות – לא בריא לנפש .

    אבל כמה אנקדוטות :
    – מצחיק שכתב עיתון משתמש במילת ה'נ' בלי בעיה בעוד שאחד הכתבים המרכזיים של אותו העיתון (גדעון לוי) מפנה טור שלם על העלבותו מכמה זבי חוטם שכתבו בפורום רוטר שאבא שלו היה שותף לנאצים (כמובן שהאשכול ההוא נמחק מהר , אבל למה להזכיר את זה) .

    -הוא מוסיף תיקון ש"כאשר אברהם שלום, ליבוביץ' או אחרים מתחייסים ליודו-נאצים, ההתייחסות היא לדפוס החשיבה" … תודה באמת , אז אנחנו לא נאצים עד הסוף – פשוט חושבים כמוהם !
    מזל שיש ארגונים שמונעים מאיתנו להקים מחנות ריכוז והשמדה .

    -בסוף הטור הוא כותב כמה אנשים צפו בסרטון (215 אלף) ועולה השאלה : הסברה , זה מה שמפריע לך ? הסברה ?
    אתה כותב בעיתון שבלי בעיה מסתמך על סקרים שיקריים כדי להגיד שהמדינה שלי תומכת במשטר אפהרטייד ואחרי שטעותו נחשפה לא טורח להוריד את הכתבה באתר שבאנגלית , שאליה רוב העולם נחשף ?!

    אני באמת לא מבין איך אפשר להוזיל ולהקטין את האירוע המשמעותי בתולדות החברה האנושית ולהשליך על המדינה הקטנה שלנו – פשוט לא מבין …

    אהבתי

  4. Hagits הגיב:

    ועידכון של הרגע האחרון: צוות הטייסים הישראלי שלא היה על הטיסה
    סמי סביב
    ו מוטי לוכים

    אהבתי

  5. Mosh הגיב:

    * הלא נחמדים
    התגובות לכתבה עליהם פשוט מוכיחה למה אני ואני מניח דומיי לא יתקרבו לצד השמאלי של המפה … ויהי מה
    למרות שהם מאותו צד , ההסתכלות עליהם כבכיינים לא עברה אחרי 60 שנה .
    זה מצחיק האמת , יש אנשים שצועדים כתף ליד כתף נגד "ממשלת הזדון" וחושבים שההוא לידם הוא נחות/בכיין/לא מתורבת .

    וחידה לשבת ,במיוחד ל-V
    איך נהרג ממציא הסאגוויי ?!

    אהבתי

  6. אלי הגיב:

    היי דבורית,
    נראה לי שאם תגבילי את מספר התגובות לשתיים לגולש בפוסט, זה יהפוך את קריאת התגובות למעניינת יותר. כמובן שניתן לתת פטור מהכלל לעילויים כמו שועלן ואורן.

    מספר מגיבים מצומצם מציפים את הבלוג בכל בדל רעיון שעולה על רוחם והופכים את קריאת התגובות שהייתה בעבר משעשעת ואפילו מעשירה למייגעת.

    נ.ב.
    הרעיון למגבלה לא צצ במוחי בעקבות הפוסט הנוכחי.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      זה מדרון חלקלק.
      אתה מתחיל עם פטור לשני עילויים, כעבור כמה עשורים הם משריצים עשרות אלפים.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        אני הייתי מעדיף מכסת 50% לתגובות נשיות, ובהתחשב בדו מיניות של העילויים המשריצנים.
        (ורצוי שהשועלן ישמור על נורמות איכות גם שהשני בחופש).
        וברור שניתן לעקוף את זה ע"י תגובות מגילתיות.

        אהבתי

        • האמיר הגיב:

          אני חשבתי יותר בכיוון של מעקפים טכנולוגיים. בכל זאת מדינה משופעת בסטארטאפים, מישהו כבר יפתח פתרון סופר-מתוחכם כמו מחיקת עוגיות בדפדפן או שם משתמש נוסף או שימוש בדפדפן אחר או אפילו במחשב אחר (גם סמארטפון נחשב). אולי בעלת הבית תשקול הקמת מאגר ביומטרי לזיהוי מגיבים?

          אהבתי

    • האמיר הגיב:

      לא יעבוד – אין שום בעיה לעקוף את זה.

      אהבתי

  7. עובר אורח הגיב:

    ולמי שלא מתעניין בתינוקות וכלבים ויותר בחזיות וכ"ו גם זה פתרון.

    http://betabeat.com/2013/07/clap-on-clap-off-remove-this-bra-simply-by-clapping-your-hands/
    Clap On, Clap Off: Remove This Bra Simply By Clapping Your Hands

    אהבתי

  8. עובר אורח הגיב:

    ילד נשכח?
    הנה הזדמנות ליזם צעיר. מתקן נגד שכחת כלבים.
    בודאי מתאים לילד. חוגרים כשיוצאים מהבית. מורידים
    לפני הגן-גנון ואולי אפילו משאירים.
    http://betabeat.com/2013/06/know-when-your-dog-is-dead-with-this-wearable-device/
    What’s a better way to keep track of what your dog is doing aside from poking it and asking if it wants a treat? Attaching a $100 wearable device called Whistle that collects health data from your dog, so you can be over-controlling in all arenas of your cloying existence.
    Similar to a Fitbit, Whistle is a small metallic gadget device that monitors your pup to know when it’s doing doggy things, like walking, breathing and resting, so you don’t have to actually interact with it. It also measures for sickness, turns that data into fancy graphs and transmits the data via Wifi and Bluetooth to a smartphone app. The device tracks if there’s a sudden change in behavior and alerts the owner.

    אהבתי

  9. שרגא עילם הגיב:

    אם רון מייברג מזכיר כבר סבא אחד שלו, מדוע אינו מזכיר גם את הסבא השני שהיה לפי פירסומים הולנדיים משת"ף נאצי וסחר בביזה נאצית?
    כאשר שאלתי לפני שנים את מייברג על הנושא הוא טען שאינו יודע דבר על זה וגם לא גילה עניין.
    לגבי יד חנה, אין זה מפתיע כלל. אני גם חייתי שם כחצי שנה כ?מתנדב" הישראלי היחידי במסגרת מחקר שערכתי. לקיבוץ יצא שם של קומוניסטי, למרות שרוב החברים שם לא היו בדיוק קומוניסטים, אלא הם היו בזמנו היו מלאי הכרת תודה לברה"מ שלדעתם הצילה אותם מידי הנאצים (דיעה לא לגמרי מדוייקת ו/או מוצדקת דרך אגב).
    לדוגמא: זה היה תקופה ארוכה הקיבוץ היחידי שבו היה מותר רכוש פרטי.

    אהבתי

  10. מיכאל הגיב:

    הסאבטקסט של עומר מואב: אקדמיה זה לא חלטורה. זה דורש מאמץ אדיר וקונסיסטנטי משנות העשרים המוקדמות לאורך עשרות שנים. נשבר הזין מאנשים שבילו את רוב חייהם מצעירותם בפוליטיקה ובתקשורת, צברו נראות ציבורית ואז בלי כל בסיס (בעצם על בסיס הנראות הציבורית שלהם) קבלו משרה אקדמית בכירה באיזו מכללה ושוכחים שהם לא יותר מ"ברושור פרופסורס" (פרופסורים שנועדו למשוך תלמידים).

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אכן.
      הטקסט של מואב מבוסס על הביקורת המעולה של אורי כץ בדעת מיעוט, ומואב אף היה בין המגיבים לפוסט (ויש גם תגובות של זליכה מוטמעות בפוסט).
      אני מניח שמואב קיבל אישור מכץ להשתמש בחומרים בהארץ וכך לתת תוקף מעמדי לביקורת, חבל רק שלא שירבב איזה קרדיטון.

      אהבתי

      • לוחמה אלקטרונית הגיב:

        מואב דווקא מאזכר את כץ לקראת סוף הכתבה (אם כי זה לא ממש קרדיט):

        בבלוג “דעת מיעוט” מראיין אורי כץ את פרופ’ יוסי זעירא, מקרו־כלכלן בעל מוניטין…

        קראתי את מואב, וגם את הראיון עם זליכה. לא היתה לי סבלנות להתעמק בפוסט של כץ כרגע. אחת האכזבות שלי מזליכה היא שלא הציג דרך פעולה קונסטרוקטיבית לצד הביקורת. בתור לא-כלכלן, אין לי את היכולת לקבוע מי צודק, ואני חושש שמצב רוב הקוראים כמצבי: האם באמת יש הבדל עמוק מבחינת השפעה על המשק בין אבטלה לטווח ארוך לבין שיעור השתתפות בשוק התעסוקה? האם בקיזוז הריבית הנמוכה על המשכנתא, מחירי הדיור בארץ עלו או ירדו ביחס למשכורת הממוצעת, או ביחס למדינות המערב? מה לגבי מחיר הדיור ביחס למ"ר? צריכה פרטית גבוהה מעודדת צמיחה או לא?
        הרושם שלי הוא שכלכלנים שונים מסוגלים למצוא את הנתונים שיצדיקו את עמדתם, או לפחות לערוך את דרך הצגתם בצורה הנוחה להם.

        אהבתי

        • אורי הגיב:

          אתה טועה, ובאמת חבל לי שכל כך הרבה אנשים מאמינים כמוך "שכלכלנים שונים מסוגלים למצוא את הנתונים שיצדיקו את עמדתם", ולכן אין שום טעם בעצם להקשיב למה שכלכלנים אומרים. למשל, אני בזבזתי שנה שלמה (בשנה שעברה) בעבודה על מחקר אמפירי שהיה אמור להצדיק טענה שהייתה לי לגבי התפתחות המכללות בארץ בשנות התשעים, ובסופה של השנה אני והמנחה שלי הגענו למסקנה שזה אבוד. כלכלה היא לא מדע מדויק, אבל גם לא איזה הוקוס פוקוס שבמסגרתו ניתן להוכיח מה שרוצים והכל בעצם תלוי אידיאולוגיה – לא בתחום התיאורטי ולא בתחום האמפירי.

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            כן, אבל לא פרסמת את המחקר שהפריך את הטענה שלך.

            אהבתי

            • אורי הגיב:

              דווקא הייתי מפרסם אותו בשמחה (בשלב הנוכחי בחיי מספר הפרסומים חשוב לי הרבה יותר מאשר אידיאולוגיה כזו או אחרת לגבי תרומתן או חוסר תרומתן של המכללות). הבעיה לא הייתה שהטענה לא נכונה אלא שהנתונים לא אפשרו להגיע למסקנה חד משמעית.

              אהבתי

              • שועלן הגיב:

                אני מאמין לך כי אני יודע איך זה עובד בשלב שאתה נמצא בו.
                אחרי הקביעות כבר לא היית מפרסם את הטענה ההפוכה.

                אהבתי

                • אורי הגיב:

                  אחרי הקביעות מתישהו היה מגיע איזה דוקטור ממכללה, מפרסם את הטענה ההפוכה, ומראה עד כמה המכללות תרמו לחברה הישראלית ומדוע חשוב להגדיל את תקציבן

                  אהבתי

          • לוחמה אלקטרונית הגיב:

            תודה על התגובה. כוונתי הייתה שכהדיוט בענייני כלכלה, אין ביכולתי לקבוע איזה כלכלן צודק. סבך הנתונים והמשתנים, התלויות ההדדיות ביניהם, וההחלטה איזה משתנה רלוונטי לאיזו בעיה הוא פשוט עצום. בניגוד לתחומים אחרים (פיסיקה למשל), עניינים כלכליים משפיעים על הציבור הרחב, והוא מצידו נדרש להכריע בהם, אך אין ולא יכול להיות לו הרקע המקצועי הדרוש. מעבר לכך, האם לדעתך כלכלה היא מדע מדוייק? לדעתי (שאינה שווה הרבה, כי כאמור אני הדיוט בכלכלה) לא, ומשני טעמים עיקריים: ראשית, סבך הנתונים כאמור לא מאפשר ליצור סביבה מבוקרת שבה יהיה אפשר לעקוב בצורה מובהקת אחרי סיבה ותוצאה. שנית, הגורם המניע את הכלכלה הוא בני אדם, כלומר פסיכולוגיה וסוציולוגיה שאינם מדעים מדוייקים. אשמח לשמוע עוד.

            אהבתי

            • לוחמה אלקטרונית הגיב:

              בקריאה חוזרת של תגובתך הראשונה ראיתי שענית לשאלתי לגבי היות הכלכלה מדע מדויק. בכ"ז אשמח אם תוכל להתייחס לנקודות שהעליתי.

              אהבתי

            • אורי הגיב:

              אם אתה רואה דיון על אבולוציה בין ביולוג לבין כומר התומך בתכנון תבוני, האם תאמר שבתור הדיוט בביולוגיה אין לך יכולת לקבוע מי מהם צודק? גם בביולוגיה "סבך הנתונים והמשתנים, התלויות ההדדיות ביניהם, וההחלטה איזה משתנה רלוונטי לאיזו בעיה הוא פשוט עצום". מן הסתם תתמוך בביולוג, פשוט מכיוון שיש לו תואר והסמכה בנושא ולכומר אין.

              באותו אופן, גם לגבי כלכלנים התארים וההסמכות יכולים להנחות את ההדיוט לגבי הבחירה בדעה הנכונה. אם למשל הוויכוח הוא לגבי המשבר באירופה, בין מדיניות הצנע לבין מדיניות מרחיבה, אתה תראה חתני פרס נובל, פרופסורים בהרווארד ודוקטורנטים משני צדי המתרס ותוכל להגיע למסקנה שמדובר במידה רבה בוויכוח אידיאולוגי שלא ניתן להכרעה על ידי הנתונים והתיאוריות הקיימות.

              אך אם הוויכוח הוא לגבי פרוטקציוניזם (למשל, תמיכתה של יחימוביץ' בתעשיית הטקסטיל הישראלית) או מכסי סחר, אתה תמצא ש-99% מהכלכלנים בכל הרמות נמצאים בצד השולל פרוטקציוניזם ותומך בסחר חופשי, ותוכל להגיע למסקנה שהויכוח הזה כן הוכרע ברובו על ידי הנתונים והתיאוריות הקיימות.

              עניין הסביבה המבוקרת והפסיכולוגיה של בני האדם הם אתגרים, אבל הם לא אומרים שלא ניתן להגיע לחוקים אוניברסליים. יש כיום שלל טכניקות אקונומטריות שנועדו להתמודד עם המחסור בניסויי מעבדה, ושלל תיאוריות המכלילות אלמנטים פסיכולוגיים אל תוך המודלים הכלכליים.

              מכיוון שעוד לא נתקלתי בהגדרה ברורה ל"מדע מדויק" אני לא יכול לענות לשאלתך. אם ההגדרה היא יכולת חיזוי, אז הכלכלה לדעתי לעולם לא תגיע לשם, אבל גם לא הביולוגיה והאקלים ותחומים רבים נוספים שנחשבים מדעים. כיום בכלכלה יש תחומים שיש עליהם קונצנזוס ברמות שונות, יש תחומים שנויים במחלוקת, והויכוח נמשך.

              אהבתי

              • לוחמה אלקטרונית הגיב:

                תודה על התשובה המפורטת. האנלוגיה לביולוג וכומר לא במקומה, כפי שאנו לא עוסקים בכלכלן ואיצטגנין. הכוונה היא לדיון בין מומחים, כלומר שני כלכלנים, ביולוגים, פיסיקאים וכו'. במדעים מדוייקים המתודה ברורה, ניתן לנבא ניבויים ולהעמיד אותם במבחן ניסויי. בכלכלה זה לא ממש אפשרי. ריבוי המדדים והנתונים שהתייחסתי אליו מציב מספר בעיות: למשל, הרכב המדדים מאפשר "משחק" שמשפיע על התוצאה הרצויה ; המדדים לא מסוגלים לשקלל את כל הנתונים שמשפיעים על האירוע אותו הם מתיימרים למדוד ; המרכיב הפסיכולוגי קשה מאד לכימות ; ואני בטוח שלך יש דוגמאות רבות ממני.
                בנוסף, במקרה דנן לא מדובר בתיאוריות מבוססות כמו תורת האבולוציה, או הדוגמא שהבאת על פרוטקציוניזם, אלא בוויכוח אקטואלי על סוגיות קצת יותר נזילות. בכל מקרה, התרשמתי שאתה וד"ר מואב הבאתם מכלול עבודה יסודי יותר מאשר זליכה.

                אהבתי

      • לוחמה אלקטרונית הגיב:

        מואב דווקא מאזכר את כץ לקראת סוף המאמר שלו (לא ממש קרדיט). בתור לא-כלכלן הרושם הסופי שנותרתי איתו שכלכלנים שונים יכולים לשחק בנתונים כדי להגיע לתוצאה כראות עיניהם. לי אין את הכלים לשפוט מי צודק, ואני חושד שרוב הקוראים במצבי.
        ( היתה גם תגובה ארוכה יותר שאולי אבדה במערכת).

        אהבתי

        • אני הגיב:

          הניתוח של פרופ' מואב נראה כמעט העתקה אחד לאחד של הטיעונים שמעלה אורי כץ. פה ושם מואב מרחיב ומפרש. החוסר בקרדיט ואפילו הבהרה שהטיעונים של מואב מבוססים ברובם על אילו שמעלה כץ, צורם לי מאד!!!

          אהבתי

        • שועלן הגיב:

          מוזר, קראתי לפני יומיים ולא שמתי לב לאזכור (שאינו קרדיט).
          לך ולעובר אורח:
          אין פה באמת מאבק אקדמי בין שני כלכלנים. זליכה יורה נתונים לא מגובים, טוען טענות שמעוותות את מה שנטען במחקרים (מחוסר הבנה או מהטיה מובנית) וכו'.
          זה גם לא כוחות להציב את זליכה מול מואב, לכן אורי כץ ראיין את פרופ' זעירא כמייצג האסכולה הנגדית למואב, וגם הוא מסכים עם רוב הביקורת האקדמית של כץ/מואב על דבריו של זליכה.

          אהבתי

          • עובר אורח הגיב:

            יש ויכוח בין כמה אסכולות. איש מהכותבים
            אינו אפיפיור. לכולם אינטרסים וחשבונות.
            בנושאים רבים זעירא חושב אחרת ממואב.
            לדעתי, התגובה של מואב ב"הארץ" אינה
            ראויה ונודף ממנה שמץ של "רבנות ראשית".
            ניתן לא להסכים בדרכים שונות. לדעתי מואב
            לא היה כותב כך על ברוורמן או מישהו אחר
            מה"חברה". נראה לי שהוא שומר את הלשון
            האקדמאית ל"חברה נבחרים".
            בהערה על נמל חיפה הראתי שזילכה אינו
            היחיד שניתן להאשימו ב"נתונים לא מגובים".

            אהבתי

            • שועלן הגיב:

              לגבי זעירא/מואב – בוודאי. אך שניהם מסכימים במרבית הביקורת על דברי זליכה.
              אני מסכים עם הביקורת שלך על נוסח הביקורת של מואב, והיא נובעת לדעתי בעיקר מהסיבה שמיכאל ציין.
              זליכה הוא כמובן לא היחיד שאפשר להאשימו בנתונים לא מגובים, אבל הוא הפך את עצמו למטרה ראשית ברגע שבחר להיות האידיאולוג של המהפכה.

              אהבתי

            • אורי הגיב:

              זו בדיוק הסיבה שבגללה ראיינתי לבלוג את זעירא ולא את מואב. זעירא נמצא אידיאולוגית במקום שבו זליכה אמור להיות, בעוד שמול עומר ברור שיש גם חילוקי דעות אידיאולוגיים וקשה להפריד ביניהם לבין חילוקי הדעות הכלכליים.

              אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      אם אקדמיה אז אקדמיה. למשל, הביטוי "נשבר הזין"
      אינו עומד בקריטריונים אקדמיים, לבני אדם אין שם
      עצם והכל רקמה רכה. לכמה חיות זה יכול להשבר.
      עומר מואב, דגם מוכר של אקדמאי, עם נראות ציבורית
      מעורב גם בחשבון הבנק שלו בפוליטיקה ותקשורת. זה
      אינו מעיד על מעמדו האקדמי. עומר מואב מייצג אסכולת
      כלכלה מסוימת. עצם הייצוג אינו מעיד על איכותו. גם
      נסיונו להגחיך את זילקה אינו מראה שהוא צודק (או טועה)
      בכל טענותיו. יש אסכולות שונות וראוי וחשוב שיהיה
      דיון ציבורי בעניין המדיניות הכלכלית של ישראל.
      הגכחה אינה הוכחה ומכתב למערכת או בלוג אינם
      בהכרח הוכחה מכרעת. הנה, מראה פלוצקר שנמל
      חיפה הנו בין הנמלים היותר יעילים בעולם (עם חוזה
      קיבוצי, הסתדרות והכל) כאשר נמלים מופרטים
      ולא מאורגנים יעילים פחות. זה לא מה ששמענו עד
      כה מכמה כלכלנים ישראליים. ובאשר למאמר מואב:
      עניין אחד, למשל, מואב מגן על תפוקות הלשכה
      המרכזית לסטיסטיקה כי הכיר את המנהל הקודם.
      טיעון בעייתי. כמי שנגע נגיעה שטחית בחישובי מה
      שקרוי "אינדקס יוקר המחייה" וכמי שחי בישראל,
      לעניות דעתי ה"אינדקס" מטופל מגמתית גם
      ביצירתו וגם בהתייחסות אליו וכך גם אינדקס יוקר
      הבנייה. אבל זה דיון למקום אחר.

      אהבתי

      • מיכאל הגיב:

        הרמת להנחתה.
        🙂
        זין בהחלט יכול להשבר. לגבי מואב, מן הסתם גם לו יש אינטרסים כפי שאתה טוען. אבל, וזה אבל גדול מאוד, מואב הוא מחשובי הכלכלנים בעולם (אצל כלכלנים יש דירוגים של העניין הזה-חפש בגוגל אבל אפשר פשוט לפי מספר ציטוטים בגוגל סקולר). זליכה מבחינה אקדמית הוא נואובודי. שום כלום.אני מודה שזו לא התייחסות לתוכן דבריהם אבל זו יוריסטיקה יעילה למדי.

        אהבתי

        • מיכאל הגיב:

          הנה דירוג של מואב בחמישה אחוז העליונים של הכלכלנים החשובים בעולם.

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            יש שם איזה 20 ישראלים (לא כולל ישראלים בחו"ל כמו מואב), ומואב לא נמצא בעשירייה המובילה של הישראלים.
            כמובן אבל שהוא משחק בליגה אחרת לגמרי מזליכה.

            אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          זה הופך לדיון סמנטי. אבל בכ"ז. בדוק את
          המובאה באנגלית ל"שבירה" ותראה שמדובר
          שם על כיפוף יתר וקריעת ממברנה. השם
          האנגלי הנו תרגום מלטינית שאכן אומרת
          שבירה,כיום יודעים יותר. כמו למשל "מלריה"
          שנושאת זיכרון עתיק של אוויר רע כגורם ועוד
          מחלות סינדרומים ופגעים רעים שנושאים
          זיכרון היסטורי.
          יש הרבה אינדקסים של פירסומים ובאיזה
          עיתון וציטטות ממי ובאיזה עיתון. אכן מואב
          ברום הרשימה הזו. "חשוב"? קודם נסכים
          מה זה "חשוב". לא בדקתי היכן ברשימה
          זו נגיד הבנק השווצרי או שווה הערך לו,
          נגיד הבנק האנגלי והמקבילים היפניים
          והאמריקאים. פרסומים באקדמיה אינם
          האינדקס הכי חשוב לחשיבות, לדעתי.
          זילכה, אני ואתה ושום אדם איננו "נובודי".
          זילכה הנו כלכלן ועסק בכלכלה מעשית.
          צריך לשמוע אותו ( לא לו !) ולחשוב.
          הניסיון האחרון עם יהירים למיניהם יודעי
          כל אינו טוב.
          כאן סיימתי בעניין זה.

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            אכן, שמעו אותו, והעמידו מולו נתונים שסותרים את העובדות שעל בסיסן הוא קובע את משתנו.
            מה הבעייה עם זה? יופי של דיון. סוף סוף.

            אהבתי

            • דודו הגיב:

              ברדיט מופיע מדי פעם סרטון על שבירת זין. אם תצפו באחד מהם לא תזלזלו יותר לעולם בביטוי "נשבר הזין" וגם אולי לא תקיימו יותר יחסי מין.

              אהבתי

  11. נויה ה הגיב:

    כוסית היא מלה מכוערת והייתי רוצה להוציא אותה מן הלקסיקון. אבל היא מלה שמשתמשים בה צעירים וצעירות. אם גבי אשכנזי השתמש במלה עלובה, צריך לצאת במסע פמיניסטי עז? מישהו איבד את הצפון.
    צריך לזכור שהיסטריה באה מרחם. רחם פמיניסטית, לא גברית.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      המילה כוסית מזמן התנתקה משורשיה והפכה למילה עצמאית ולגיטימית בחברה.
      היא לא קשורה לאיבר המין הנשי, אלא לכל שאר הגוף.
      המקבילה הגברית היא כמובן כוסון, וקיומה מוכיח הן את חוסר הקשר לאיבר המין הנשי והן את ההתקבלות של המילה בקרב המין הנשי.
      מי שלא אוהבת את המילה יכולה רק לבכות. היא איתנו לעד (שהיא תצא מהאופנה כמו פצצה ושאפה).

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        שאפה ופצצה לא הלכו לשומקום.
        כוסון רווחת בין גיל 13-20. אתה לא תקרא לג'ורג' קלוני כוסון.
        שום גבר לא ישתמש במילה הזאת. רק נשים וילדות אמממ, בגיל האמור, ומשכבה מאוד מסוימת.

        אהבתי

        • שועלן הגיב:

          השאפה שקישרת אליו הוא בקטע של רטרו (רואים גם מהלוגו ומהפונט).
          אני מסכים שכוסון זה בטווח גילאים מוגבל. אני בטח שלא אקרא לאף אחד כוסון.
          בכל מקרה, לא חסרה כיום גם החפצה של גברים (חתיך, שווה וכו'), וכל מה שכתבת על זה שרק נשים נמדדות חיצונית זה לא נכון (אם כי הן אכן נמדדות יותר במובן הזה), ולגבי המילה כוסית, היא לא קשורה בכלל לתיאור איבר המין, אלא לגוף שנושא אותו.

          אהבתי

          • velvet הגיב:

            הקישור הוא כי ככה קוראים לכל הקומפלקס הקרוב למקום מגוריי.
            אין בו שום דבר רטרואי.

            אהבתי

            • שועלן הגיב:

              את באמת מתווכחת איתי שהלוגו הזה הוא לא רטרואי (ועוד "מספרה ביתית" בניגוד ל"מעצב שיער")?
              חוץ מזה, מי עוד אומר שאפה היום?

              אהבתי

            • yigal heffets הגיב:

              מה כבר לא ניתן לומר לאישה יפה שהיא יפה ?כפי שבאייטם שהיה בפוליטיקה ,עם עודד שחר, הוא התבטא כלפי-מלכת היופי-אילנה שושן שהיא באמת יפיפייה!!! מה קרה לנו מדוע אנו מאמצים מילים בוטות כל כך והופכים את האדם באשר הוא אישה וגבר כאחד לחפצים מיניים??? מה לא ניתן לומר משהו אמיתי, כנה וישיר,- ואפילו שנתפס טוב יותר, אצל שני-בני-המין!?

              אהבתי

        • לגברים אפשרים להציע את דיקסון. מקבילה ראויה לכוסית ומחפיצה למרות הגוון הנשיאותי.
          אחה"צ בבריכה, אי שם במרכז פלשתין.
          אורטל: "שופי אחותי על זה עם הספידו, מה הייתי עושה לו. איזה דיקסון!"
          מורטל: "את חפצנית חסרת תקנה."
          מורן בעיניים עצומות: "מורטל, דברי עברית".

          אהבתי

          • דפי הגיב:

            הפתרון להחפצה אינו החפצה נגדית, כשם שהפתרון למיזוגניות אינו מיזואנדריה. א/נשים הם סובייקטים, לא אובייקטים.

            אהבתי

            • שועלן הגיב:

              הפתרון הוא כמובן לשנות את טבע האדם. בהצלחה עם זה.

              אהבתי

            • דפי,
              המילה דוחה אבל הפתרון לבעיית ההחפצה נמצא בחינוך הילדות ע"י האמהות. הז'רגון הפמיניסטי במקרה הזה מטמטם מצדקנות והאצבע המאשימה כלפי הגברים שגויה. לרוב הנשים חשובה תשומת לב מינית – וזה מתבטא במשאבים מדידים. כשנשים לא יראו בעצמם (גם) כאובייקט מיני, יפסיקו לגלח שיער, ללבוש שרוכיני וללבוש עקבים אפשר יהיה להעביר לדור הבא מסר שאינו מיני. נכון, דוגמא אישית. הגברים סתם רובוטים עם כפתור און אוף. כוסיות, שאפות, חתיכות, טובות, מאממות, אטרקטיב יו מיים איט- במהותן, מדובר בזיהוי אובייקט מיני. כוסית נמצאת אולי בתחתית הרשימה אבל כולן נגזרו מאותו סרגל מדידה. הנה הפואנטה: כל עוד פמיניסטיות ימשיכו להתנהג ככוסיות (לקטר על אחרים במקום לעשות בעצמן בנדון) שום דבר לא ישתנה.

              אהבתי

              • velvet הגיב:

                חינוך הילדות על ידי האמהות

                ולאבות מה, יש פטור מחינוך הילדות? עוד לא שמעת על קשר בין אבות לבנות, ועל כך שיש השפעה מכרעת בין היחסים שלה עם דמות האב לבין דפוסי ההתנהגות והיחסים שתפתח עם גברים בחייה הבוגרים?

                אהבתי

                • האם מעצבת את המודל הנשי בבית בכל רגע נתון. אבות לא יכולים לספק דוגמא אישית או להוות מודל. הדוגמא האישית שרלוונטית לנושא היא הבחירה אם להתמקד בפאן החיצוני של נשים או גברים או להתייחס להיבטים אחרים. לתשומת לב שאתה נותן כהורה יש השפעה מכרעת.

                  הנקודה שדפי העלתה היא ביטוי לכיוון העקום שתפס השיח הפמיניסטי. גברים בהקשר משיכה וביטוי מיני הם טמבלים גמורים. ילדים בחנות צעצועים. הזירה נשלטת לחלוטין על ידי נשים שבוחרות להעביר את האחריות והכוח לגברים. מפחדות להתסכל לאמת בעיניים.

                  אהבתי

                • yigal heffets הגיב:

                  אני בן יחיד הלכתי עם החבריה ,כפי שטוענים הגששים .ואמנם אימי היתה המקל ,ואבא שלי היה הגזר ,ולא גמדי כלל ועיקר!!!

                  אהבתי

  12. נויה ה הגיב:

    אם בוזגלו היה מציג אהל – היו מסלקים אותו מהשדרה. זה נכון ולא צריך להיות מזרחי כדי להכיר בעובדה זו. השאלה מה היא המסקנה.
    הכותבים רוצים להראות שהאשכנזים הרשעים השתלטו על הכלכלה ואילו המזרחיים המסכנים הודחו ממנה והם מקופחים. צריך לזכור את ההיסטוריה כדי להבין שזה לא כך, ואפשר לעשות זאת רק בקצרה: לפני מאה שנה בירושלים, הספרדים היו האצולה ולא הסכימו להשיא את בנותיהם לאשכנזים. העליה מאירופה הביאה אנשים עניים עם מרץ. את התוצאה רואים היום. מי שנשאר בלי מרץ, יוזמה וכישורים – יושב בצד השדרה ומיילל.
    עורו המזרחיים!
    🙄

    אהבתי

  13. ziki הגיב:

    נחש נשך נחש
    נחש נשך נחש
    נחש נשך נחש
    נחש נשך נחש
    נחש נשך נחש
    נחש נשך נחש
    נחש נשך נחש
    נחש נשך נחש

    אהבתי

  14. mickey הגיב:

    אם הנחש לא ארסי זו אינה הכשה, כמדומני

    אהבתי

  15. עו"ד הגיב:

    אוקיי, זה לא פחות מפדח מאשר תקרית הפסבדו-בדואית. התחנה באוקלנד KTVU (וידאו בפוסט) שדרה כתבה על התרסקות המטוס בסאן פרנסיסקו ובמסגרת הכתבה הם ציונו את שמות הטייסים שהיו במטוס. השמות ששודרו היו כה מגוחכים, ובוטאו בדיוק כמו בבדיחות על המבטא האסייתי השגורות בארה"ב, עד שלא ברור איך אף אחד לא שם לב לזה לפני השידור. טייס בשם ho lee fuk לא מעיר את השדרנית לפחות? התחנה אגב, טענה שזו היתה טעות של מתמחה סטודנט בתחנה, למרות שבאותה נשימה הם גם טענו שהם אימתו את השמות עם גוף נוסף, שמצידו הכחיש את הטענה, הם התנצלו ובדיוק כמו בידיעות הם טענו שהם נקטו את כל הצעדים כדי שמקרים כאלה לא ישנו.

    Captain sum ting Wong…בחייאת.
    😆

    אהבתי

  16. קורא הגיב:

    מוסף הארץ השבוע היה גרוע במיוחד, ספרתי לא פחות משלוש(!) כתבות ממוחזרות. הראשונה – ריטלין, שכבר נדונה עשרות פעמים, השנייה, על הדפסת הרובים במדפסות תלת מימד, משהו שמדברים עליו כבר לפחות שנה עם ראיונות בכל מקום והשלישית על אל גור, כמה פעמים אפשר עוד לכתוב או לראיין את האיש הזה?

    אם לעורכים אין רעיונות אולי כדאי שישאלו אנשים נוספים, אמנם מותר למחזר פעם בכמה שנים אבל מדובר פה בנושאים שמוחזרו בשנה האחרונה אין ספור פעמים.

    אהבתי

    • mickey הגיב:

      ריטלין זה בהחלט נושא שראוי לכתוב עליו. בכתבה מדובר על ילדים לפני מבחנים שמתרוצצים למצוא בעיר רופא שירשום להם ריטלין. ואחרי זה עוד מאשימים ספורטאים בלקיחת סמים ושוללים להם את התוצאות. אני חושב שראוי שהאוניברסיטאות לא יקבלו סטודנטים שהפסיכומטרי שלהם דושן בריטלין, הרי כל מטרת המבחנים האלה היא… מה היא, בעצם?

      אהבתי

      • גם אני חושב שהריטלין נושא חשוב ויש לי כמובן תיאוריה שמוציאה את כולם תאבי בצע ורשעים גמורים. ניצלת רק בזכות החום. הקורא התייחס בצדק למחזור התוכן. יכול להיות שבהארץ החליטו ללכת עם הקטע הירוק עד הסוף. גם הפרסומות במוסף מבטאות את הקו האידיאולוגי, הנאור. עיתון פלסטיק לאנשים חושבים.

        אהבתי

      • mickey הגיב:

        אגב הפרעות קשב וריכוז, האם לא הגיע הזמן למנוע מהסובלים מ-ADHD או איך שלא קוראים לזה לעשות רשיון נהיגה? חוסר קשב וריכוז על הכביש עלולים להיות קטלניים

        אהבתי

        • אחד הגיב:

          לי יש הפרעת קשב ומזה 15 שנה לא עשיתי תאונה אחת. בסופו של דבר נהיגה זה יותר אופי ואחריות מאשר הפרעות אלה ואחרות. יש כמה ערסים שהייתי מוריד מהכביש לפני זה, אבל להפרעת האישיות הגסה והאלימה אין הדגרה בdsm לצערנו

          אהבתי

          • mickey הגיב:

            אני מנסה להבין איך זה מפריע לדברים מסוימים ולא לדברים אחרים…
            האם יש אדם אחד שסובל מבעיית קשב וריכוז שלא נתנו לו רישיון? מעניין, לא?

            אהבתי

            • מישהי הגיב:

              שוב אתה מפגין את חוסר ההבנה התהומי שלך בהפרעת קשב.

              אהבתי

              • שועלן הגיב:

                מה את רוצה ממיקי?
                קשה לו ללמוד דברים חדשים, יש לו איזה בעייה כזאת.

                אהבתי

                • מיקי הגיב:

                  אז תסבירו, אני רוצה להבין 😆

                  אהבתי

                  • שועלן הגיב:

                    יוווו איזה מסכן.
                    הוא לא יכול להבין שהוא לא יכול להבין.

                    אהבתי

                  • אורן הגיב:

                    עזוב, הרי מחר ידרוס אותך הומושלאעשהצבאכתבתרבותנגןבלהקהעםהפרעתקשב או ערס.

                    אהבתי

                  • מישהי הגיב:

                    תשובה רצינית דווקא:

                    1. איבוד ריכוז בזמן נהיגה יכול להיות קטלני ויכול לקרות גם לאנשים ללא הפרעת קשב. בהחלט ייתכן שהפרעת קשב מגדילה את הסיכון לכך. גם מגדר משפיע על הסיכוי לתאונה, גם מגזר, גם גיל, גם חוסר ביטחון או ביטחון מופרז ועוד כל מיני. יכול להיות שיש אנשים עם הפרעת קשב חמורה מאוד שכדאי שלא ינהגו אבל זה לא הכלל.

                    2. אתה מתייחס לריטלין כסם משפר ביצועים. ריטלין כמובן לא יכול "לרפד" מבחנים. מי שנוטל ריטלין לא נהיה חכם יותר או מהיר יותר. הוא סם מרץ שמהווה עבור מופרעי קשב סם מוריד חסמים. אם אדם אחר ייקח ריטלין הוא יכול לעזור לו להישאר ער אבל לא ישפר את ההבנה שלו בזמן הלימודים או יגלה לו את התשובות במבחן. הריטלין בעיקר יהפוך אותו לעצבני.

                    אהבתי

  17. אחד שיודע הגיב:

    המקרה המוזר של הכתבה בשעת לילה: עכשיו גם צילומסך וגירסת טקסט.

    (בהמשך לאתמול ולשלשום)

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אין ספק שאתה הרובוט המהיר במערב.

      אהבתי

      • לוחמה אלקטרונית הגיב:

        רק אני חושב שהכתבה של אמיר אורן היא בליל של מלל שגובל באי-קריאות? יכול להיות שזו בכלל הסיבה העיקרית שהורידו אותה. הייתי מצטט דוגמאות מהכתבה של אורן, אבל בכ"ז יש איסור פרסום (אולי אני נאיבי).

        אהבתי

        • אחד שיודע הגיב:

          לפי הניתוח של סילברסטיין, אפשר להסיק משם אינפורמציה שעדיין לא פורסמה:
          1. X2 כלוא כבר בין 7 ל-12 שנים.
          2. נגזרו עליו לפחות 10 שנות מאסר.
          3. מכיוון שאשתו היא סבתא לנכדים, ניתן לשער שהזוג לפחות בשנות ה-50 לחייהם.
          4. X2 כבר איננו כלוא באיילון, אלא בבית-סוהר בדרום או בצפון.

          אהבתי

        • שועלן הגיב:

          ככה זה כשמנסים להלך בין הטיפות.

          אהבתי

          • לוחמה אלקטרונית הגיב:

            יכול להיות שהסגנון שאורן בחר בו בהחלט נועד לטשטש את הפרטים האסורים לפרסום בניסיון לעקוף את הצנזורה.
            בין שלל האזכורים הבלתי רלוונטיים של אורן: "ג'ון סאליבן", נפוליאון בסנט הלנה, אלפרד דרייפוס באי השדים, משפט פיתגורס, חנה סנש (יכולתי להוסיף סימן קריאה בסוגריים אחרי כל אחד מהם).
            מה שבטוח, זה לא מפריע לסילברסטין להשוות את ישראל לאיראן וצפון קוריאה, וגם לעוות את תוכן המאמר של אורן (השוו את המשפט הראשון בפסקה האחרונה בין המקור והתרגום של סילברסטין).

            אהבתי

כתיבת תגובה