הכותרות הראשיות
שימו לב לכותרות הראשיות הדומות של תאומי המריבה ישר"ה וידיעות. אותם צבעים, אותו מבנה, אותה טיפוגרפיה בפעם המי יודע כמה.
במקרה הנוכחי, לא אכפת לי מהשערים הבועטים. כלומר: אני בעד. המטרה מקדשת את האמצעים. גם במקור ראשון זו הכותרת הראשית.
כל שלושת העיתונים האחרים מתייחסים למות התינוקת מדולב בשערים.
ידיעות ממשיך לספר על פרשת בנק אוף צ'יינה, העדויות הישראליות ונתניהו. שמעון שיפר (ע' 8), שהופיע אתמול גם אצל קירשנדון, מספר הבוקר ש"ישראל הודיעה רשמית לארה"ב שאף בכיר ישראלי לא יגיע להעיד נגד הבנק הסיני שמואשם במימון טרור".
לפי אתר הארץ, ישראל טרם החליטה אם בכיריה יעידו. הארץ מזכיר שהפרשה בכלל פורסמה לפני חודש בו לראשונה.
כפי שכתבתי אתמול, הידיעה התפרסמה גם במקור ראשון בשישי, ביום בו התפרסמה בידיעות, אך לא אווררה בשער. היא גם עלתה ב-nrg, אולם אין לה שום המשך, להבדיל מהטיפול של ידיעות בפרשה. ע"פ מספר התגובות ב-nrg נראה שהיא סולקה חיש מהר מכל מקום מרכזי בעמוד הבית או בסביבה. מעניין, לא?
הבושם
אין לי כל כך מה לומר על פרשה מטופשת זו. ככלל, אני לא מבינה למה שמישהו יגנוב משהו מהדיוטי, לא משנה איפה? הרי הכל שם מאובטח, וברור שאיש, לא משנה מי, לא רוצה להסתבך בכלום רגע לפני עלייתו למטוס, לא?
פרופ' יעקב פרנקל עוכב לפני שבע שנים בשדה התעופה בהונג קונג, אחרי שעזב את אחת מחנויות הדיוטי פרי עם בקבוק בושם עליו לא שילם.
הפרשה, כך מזכיר ידיעות, נחשפה בעיתון ב-20 בנובמבר 2006, ואז טען הנגיד המיועד שהיה בלבול בין התורים. בסוף השבוע היא חזרה לכותרות לאחר שפורסם כי עלתה לדיון בוועדת טירקל לבחינת מינויים בכירים.
בידיעות יש לה הפניית שער וכמעט כל כפולת 6-7.
במעריב: ע' 2. זוהי הכותרת הראשית של העיתון. מה שמעניין זה שהסיפור, כאמור, כבר דווח לפני שבע שנים.
הארץ.
בישר"ה אין אף מילה.
הפגנות הבדווים
במרכז שער הארץ ובע' 8. כולל התצלום המרכזי.
בידיעות לא מוזכרות ההפגנות.
במעריב, ע' 10, אלפי בדואים הפגינו.
ישראל היום, ע' 6.
הבוקר באתרים
ההתנחלויות יוחרגו מהסכמים (ynet)
החומה הסינית של האיחוד האירופי (הארץ). הארץ מזכיר שזו חשיפה שלו.
רשמית, האיחוד האירופי יחרים התנחלויות (nrg)
תינוקת מתה (3)
ynet פרסם אתמול אחר הצהריים את כתבת הזוועות הזו, המתארת מה עובר על תינוק הלכוד במכונית לוהטת. אני מתלבטת: מצד אחד סרט אימים ותיאורים בלתי נסבלים, מצד שני, אולי זו הדרך לעורר מודעות. כי האמת, זה הדבר היחיד שאני חושבת עליו כשאני שומעת על אירוע כזה (ולא, לא על צער ההורים): מה עבר על התינוק הלכוד ברכב, העינוי הנורא, השריפה האטית, הגסיסה. אז למרות שהתיאור מהפך קרביים, אולי זה מה שיטלטל את ההורים.
שורה תחתונה: הורים לא הועמדו ולא יועמדו לדין.
בהארץ הידיעה בחלק העליון של השער (והעמוד המרכזי, 3). אפילו במעריב נשברו, והידיעה מופיעה בתחתית השער.
סבתא הורשעה הואשמה בגרימת מוות אחרי ששכחה את נכדה.
ישראל היא מדינה אובססיבית באופן כללי. יש פה אובססיית הולדה ופריון, ומאידך אובססיית שימוש בסמארטפונים, המקום הראשון בעולם, וכן באפליקציות. ושתי האובססיות האלו לא הולכות ביחד, מה לעשות? שוב אני חוזרת: עזבו התקנים ושמתקנים. בעיתונים יש כתבות על כל ההמצאות והטכנולוגית החדשות, אבל עזבו. שימו תתיק/ארנק שלכם מאחור, את זה של התינוק מקדימה וחלאס. הוסיפו לכך מערכת גיבוי אנושי: אמא, אבא, גננת, סבא, סבתא, ואתם מסודרים. אה כן, וגם רעננו את המוח שלכם.
משתכשכים בביצה
מבזק מזויף כמחאה על פיטוריו של חיים איסרוביץ' ממעריב.
במהדורה המרכזית של חדשות 2 אמש, הביא גיא פלג מכתב שחובר על ידי שלושה עורכי דין והועבר לשר לביטחון פנים נגד מינויו של תנ"צ אפרים ברכה למפקד יחא"ה. פלג הדגיש כי "זה לא סתם מכתב. הכינו אותו שלושה עורכי דין רציניים". אבל למה לא סיפר לצופים שבין מחברי המכתב גם עו"ד ישגב נקדימון, היועץ המשפטי של חברת החדשות? רביב דרוקר מרחיב. תוס': תוספת משונה אצל דרוקר.
ערן סורוקה, עורך הספורט של מעריב, שעל עזיבתו דיווחתי פה (11.7), יהיה עורך החדשות של נענע10.
היקף הצפיות בווידיאו mako צנח.
הדס שטייף חגגה אתמול בגל"צ ובישר"ה את החשיפה שלה לכאורה על אודות ההשפלה שעברה נערה במהלך משפטה, במסגרת תיק אונס שהתנהל בבית משפט המחוזי. אבל מה, מעריב דיווח על כך לפני חודש.
חברת אסיאנה לא כל כך צחקה מהלצת השמות המעוותים של טייסיה ובכוונתה להגיש תביעה נגד KTVU.
כמעט תשעה מיליון וחצי צפיות.
וחוץ מזה: כך התרסקה טיסת אסיאנה, שלב אחרי שלב.
הלך לעולמו
ליאונרד גרמנט, יועצו של ניקסון בשיאה של פרשת ווטרגייט.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
חברת ביטוח אמריקאית מציעה ביטוח לבלוגרים להגנה מתביעות דיבה, לשון הרע, הפרת זכויות יוצרים ופגיעה בפרטיות. יש גם אופציה למקרה תביעה עם אפס השתתפות עצמית. וזה אתר החברה. תוס': אבל זה טוב רק אם התביעה מוגשת בארה"ביה.
סטטוסים מצייצים: כך נכווה איתי מזרחי, לדבריו, מסוללה סלולרית. למה להחזיק סוללה בכיס? ולמה לדבר בסלולרי כשהוא במטען? אני לא אומרת שזו צריכה להפוך למלכודת מוות, אבל יש כמה כללי בטיחות די ידועים באשר לסלולרים.
ראיתם תג'ימייל החדש? פתאום בשנייה, התחלף לו. עכשיו רק צריך לזכור לבדוק אימיילים בשלוש לשוניות שונות. נו למה לא, אפשר לחשוב שיש לנו מה לעשות בחיים חוץ מלבדוק אימיילים.
בבלקברי מופיעים כל האימיילים כתמול שלשום.
יש עורכים בבית?
תכירו את היועצת החדשה לביטחון לאומי (מעריב, ע' 6). הכוונה היא לסוזן רייס.
(תודה לדנה צימרמן ולדרור עזרא).
נכון שיש לומר שלושה פעוטות, אלא שמי שמתו בשבועיים האחרונים הן שלוש תינוקות, בנות.
ynet
(תודה ליניב אוחנה)
מח' הגהה
עורכים וכותבים עדיין מתבלבלים, אחרי קדנציה שלמה כשר חינוך, בשם משפחתו של גדעון סער. ובכן, סער מכי סערת עלי, ולא סהר כירח.
(ידיעות, ע' 19).
תודה ליאיר+יאיר.
לפני פיזור
תודה לתומכי הבלוג. כך אוכל לאכול היום פלאפל.
ולווט אנדרגראונד 
הרמתי את הכפפה ומצאתי שני מחקרים שנעשו בארה"ב: 1, 2.
המחקר הראשון עוסק ב-171 מקרי מוות של ילדים שמתו מחום במכוניות בארה"ב בשנים 1995-2002. מתוכם 73% (125 מקרים) הם מקרים של שכחה, והשאר ילדים שנכנסו למכונית בעצמם. מתוך הילדים שנשכחו, 32 נשכחו ע"י מטפל/ת או נהג, ו-22 ע"י הורה או קרוב משפחה. 64% מכלל הילדים (שנשכחו או נכנסו בעצמם לרכב) היו בנים (110), אבל הם היו 3/4 מהילדים שנכנסו לרכב תוך משחק (כ-35 בנים). כלומר 75 בנים נשכחו, לעומת כ-50 בנות. מכלל מקרי השכחה, ב-83 מקרים המבוגר האחראי היתה אישה ורק ב-52 גבר. לא מצאתי פילוח לפי מין ההורה (אולי צריך לחפש במאמר ביתר יסודיות).
המחקר השני עוסק ב-231 מקרים בשנים 1999-2007, מתוכם 192 מקרים של ילדים שנשכחו ברכב. כ-60% מכלל המקרים היו בנים. ב-77 מקרים (33%)הילד היה באחריות האם, ב-54 (23%) באחריות האב וב-18 (9%) באחריות משותפת. בשאר המקרים באחריות קרוב אחר או מטפל/ת.
מסקנות: דווקא בנים הם בסיכון גבוה יותר להילכד ברכב, אם כי חלק מהסיכון הוא כניסה לרכב תוך כדי משחק. ההאשמה שאבות או גברים מועדים יותר לשכוח ילד ברכב היא לא-מבוססת (אף כי אפשר לטעון שהאמהות מבלות יותר זמן עם הילדים, וזה מטה את התוצאות). בכל מקרה, לאור העובדות הנ"ל, אני לא מוצא בסיס לטענה (לפחות בארה"ב) שאבות נוטים יותר לשכוח בנות מאשר בנים, או לשכוח בכלל יותר מאשר אמהות.
אהבתיאהבתי
אחלה לגבי בנים/בנות, לגבי גברים נשים ברור שאם היו מנרמלים לפי כמות ההסעות מצב האבות היה הרבה יותר גרוע מהאמהות.
אהבתיאהבתי
נניח שאתה צודק, ושאבות פזורי דעת יותר מאימהות. מבחינה אבסולוטית, לפי המחקרים אימהות חשופות לסכנה לשכוח את הילדים בערך פי 1.5 מאשר אבות. כך למשל, אם האמהות מסיעות את הילדים 4 ימים בשבוע, והאבות רק יום אחד, האבות יצטרכו להיות פזורי דעת פי 2.67 מהאמהות. בכל מקרה, מה שקובע מבחינת הילד הוא ההסתברות האבסולוטית אז אפשר להפסיק לטעון "שזה תמיד האבא": האבות חשופים לסכנה דרך מידת ההסתברות, והאמהות דרך מספר "ההשתתפויות בהגרלה".
לגבי המגיבים כאן שמציעים ענישה בחקיקה, כדאי לעיין בקישור הזה. יש כאן מפת ארה"ב עם מספר מקרי המוות של ילדים משכחה ברכב, ומפת המדינות שקבעו סנקציות נגד זה בחוק. נראה לי שלפי המפות הנ"ל לא ניתן לקבוע שחקיקה מסייעת למנוע את התופעה: טקסס ופלורידה מובילות במספר המקרים, ואחריהן בהפרש ניכר קליפורניה, למרות שבשלושתן חוקים נגד התופעה. שלוש המדינות האלו הן בין המאוכלסות ביותר והחמות ביותר בארה"ב, אבל קליפורניה מאוכלסת יותר מטקסס או פלורידה. במדינת ניו-יורק, שמאוכלסת קצת יותר מפלורידה וקצת פחות מטקסס, יש מעט מאוד מקרים, ללא חקיקה בנושא, אם כי האקלים שם ממוזג יותר.כך שאין עדות חותכת שחקיקה מסייעת למניעה.
אהבתיאהבתי
אני לא אומרת שיותר בנות נשכחות בגלל הגורם הסיני, זו הייתה סתם בדיחה מקאברית, אבל אתה לא יכול להתעלם מנתון ה"נכנסו לרכב לשחק", ולא לראות שזה מטה את הכף.
אהבתיאהבתי
איך בדיוק? גם לאחר קיזוז מספר הבנים שנכנסו לשחק, עדיין הם רוב מכלל הילדים שנשכחו: 74 בנים לעומת 51 בנות (מצאתי את הנתון המדוייק במאמר הראשון). במאמר השני 135 ילדים היו בנים, לעומת 96 בנות. רק 18 ילדים נלכדו תוך כדי משחק – גם אם כולם היו בנים זה לא סוגר את הפער. אין לי הסבר לזה.
סכום המבוגרים השוכחים במאמר הראשון, אגב, 83 נשים ועוד 52 גברים (סה"כ 135), לא מסתכם לכלל מקרי השכחה (125), מפני שיש מקרים בהם היה מעורב זוג.
אהבתיאהבתי
אין שום מקרה של זוג ילדים?
אהבתיאהבתי
בטח, תאומים סיאמיים שנשכחו ע"י זוג טרנסג'נדרים.
אהבתיאהבתי
מעניין שבכל המקרים מדובר על אבות ששכחו בנות.
האם זה בגלל שהם קשורים לבנות פחות מלבנים?
סתם סטיונת סטטיסטית?
שווה מחקר מקיף.
אהבתיאהבתי
כפי שכתבתי השבוע: הלסין היינו?
ויש לי עוד רעיון אי שִכחה+בונוסים.
אהבתיאהבתי
בתוך הרכב – כבר שמענו (קראתי איפשהו ש 37 ילדים בממוצע נשכחים ברכבים מידי שנה בארה"ב) על הגג זה כבר חידוש. לתינוק שלום, האם כבר לא מסטולית, אבל ספק אם היא מגדלת אותו.
אהבתיאהבתי
לרגע אחד חשבתי שיש הוכחה לגלגול נשמות. גבר אמריקאי מפלורידה נמצא חסר הכרה במוטל בקליפורניה. לאחר שהתעורר התברר שהוא סובל משכחה גמורה, אינו זוכר מיהו, הוא חסר יכולת להסתדר בעצמו; הוא לא יודע איך מושכים כסף, הוא אינו יודע איך מתנהלים בתחבורה ציבורית, הוא אינו יודע כיצד למצוא מקום ללון, והוא מדבר רק שבדית. העניין של השבדית תפס אותי. הנה אמריקאי שבגלגול הקודם הוא היה שבדי, הרי מנין הוא יודע שבדית? השמחה היתה מוקדמת, זהותו התבררה ממסמכים שנמצאו אצלו. התברר שהוא חי בשבדיה משך 22 שנים. חוץ מזה אין לו גרוש על הנשמה, הוא לא מזהה אף אחד, כולל לא את שתי נשותיו לשעבר ולא את בנו. אחרי מאמצים מצאו שיש לו אחות שלא דיברה איתו כבר עשור ולא היתה יכולה להסביר מה מתרחש איתו, חוץ מלהסביר שתמיד היה טיפוס נודד, עכשיו השאלה שהרופאים שואלים את עצמם היא מה לעשות איתו לאחר שהתברר שבריאותו תקינה, אין לו ביטוח רפואי כלשהו, יש לו 180 דולר בארה"ב ועוד 7 דולר בבנק סיני, ואי אפשר לשחרר אותו כי הבנאדם, כאמור, לא יודע להסתדר. (או שהוא מצא דרך מצוינת להסתדר – עו"ד).
ABC News
אהבתיאהבתי
הקרצייה חזר מהעבודה. מתכנסים לעוצר לילה.
אהבתיאהבתי
לרשף לוי נמאס מהביקורות הלא פרופורציונאליות של מבקר הסרטים של הארץ וכאות מחאה ביטל את המנוי שלו לעיתון וזכה לשיחת טלפון עם העורך אלוף בן
שווה לקרוא את הפסקה המלאה
דוגמית
בכלל – "לצוד פילים" אחלה סרט. לכו לראות.
אהבתיאהבתי
ואוו … עורך עיתון שמתקשר לאדם פרטי שביטל מנוי זה פשוט הזוי (ואני לא צוחק)
"הארץ" מזכירים ילד קטן שמשתין לבריכה בכל פעם שאפשר … וכשמקבל עונש הוא מתחיל לבכות ולרטון "חופש הביטוי" , "פלורליזם" וכל מיני מילים מהלקסיקון הסו-קולד דמוקרטי
עכשיו כשאני חושב על זה … "הארץ" הוא אריק קרטמן !!
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שרשף לוי עונה על התיאור "אדם פרטי".
ייתכן ופשוט קפץ להם שלקוח VIP ביקש לבטל מנוי, דבר שגרר את השיחה.
אהבתיאהבתי
לגבי לקוח VIP , יכול להיות … אבל עדיין – שעורך עיתון יתקשר לאדם שביטל ?
ושרף , עם כל הכבוד , הוא לא ראש הממשלה או שר החינוך או העורך של "העין השביעית" .
ואני לא מזלזל ברשף ובמעמדו …פשוט זה נשמע הזוי , הייתי מבין עם עורך מדור התרבות התקשר (כי הוא התחום שבו רשף נמצא ) , אבל עורך העיתון ?!
אהבתי את מה שהוא כתב :
"בעידן שבו אנשים נאורים מתנהגים כמו ביריונים. שבו אנשי תקשורת נלחמים על הפרנסה שלהם ובכל חמש דקות חייבים בוואלה לייצר מהדורה חדשה. אז הכותרות הופכות להיות יותר ויותר קיצוניות. "
אפשר לעשות החלפות עם לפיד
אהבתיאהבתי
זה לא קשור לשום עידן. לאורי קליין יש טעם מאוד מובחן, וזו דרכו. עדיין, במישור הפסיכולוגי זה מעניין: כל מדינת ישראל מגיעה לצפות בסרט, אבל הוא רוצה לקבל הכרה ממבקר הקולנוע של הארץ. לא אכפת לו שעשרה מבקרים אחרים, נגיד, אהבו. אני לא בטוחה שהאקט הזה של רשף פחות בריוני, אם להידרש להגדרתו.
אהבתיאהבתי
מר קליין גרם לבתו לבכות.
ככל הנראה זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
אהבתיאהבתי
מעניין מה חושבת הבת שלו על הטענה של החבר של מיקי שעדיף לחטוף התקף לב מאשר להשתתף בסרט של אבא שלה.
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/489/827.html?mob_no_redirect=true
(מצטער על הקישור הלא מוטמע)
אהבתיאהבתי
התגובות לכתבת ה"חרם" של האיחוד באתר הארץ מצד אחד מזעזעות ומצד שני מגוחכות .
יש את אלו ששמחים כאילו השלום קרב ובא ויש את אלו שלא יודעים שגם רמת הגולן נכללת ברשימה (אולי כי "הארץ" דאג לא לכתוב את זה).
לאורך השנים ככל שהתקבעה רמת הגולן בלבבות הישראלים דאגו ארגוני השמאל להסיר את החלק הזה מרשימותיהם והתמקדו ביו"ש – רק שיש פה בעיה , רמת הגולן היא חלק יותר כבוש (לפי החוק) מאשר שטחי יו"ש אבל לך תסביר לאנשים ששומעים מה קורה בצד השני של הגבול שצריך להחזיר את חלקת האלוהים הקטנה הזו .
ואח"כ לא מבינים איך עבאס לא עושה צעד קטן למען הסכם …"אנשי השלום" עושים בשבילו את העבודה בלי שיצטרך להקריב מילמטר .
כרגיל במחוזותינו , הגבלות יבואו וילכו , ארגוני שמאל ישמחו וירננו ועדיין ישראל תדע לעבוד ולהתקדם למרות הכל .
כי אם המצאנו את הדוד שמש – מה זה כמה מגבלות טיפשיות !
אהבתיאהבתי
אה…ו-25 פצמ"רים "נורו בטעות" לעבר הגולן – נשמע שיש משהו רציני שם בסוריה , לא ?!
אהבתיאהבתי
הכל נכון, הכלבים נובחים והחתולה עוברת. רק שמבחינה כלכלית הדוד שמש ממש לא משו 🙂
אהבתיאהבתי
ניקית את הקולטנים ?!
אתה יודע … אם לא מנקים קולטנים פה ושם הדוד לא עובד !
אהבתיאהבתי
בלי ספק ה חגיגה של ט באב הייתה היום בגל"צ!
סילבן התראיין אצל ראזי,לאחר תום הראיון:" ראזי אפשר להוסיף משפט שלא שייך?"
כן
סילבן: "הגיע הזמן שנלמד בארץ לכבד את הדתיים,והצמים,והמתאבלים ביום הזה… ולא חייבים לפתוח בתי תענוגות, "מרזח"(מה זה?) וכל מיני… מה הבעיה להתאפק יום אחד למען איחוד העם….."
שעה לפני זה? יודית נמ"ש רעיית ה"מטיף" משלחת הודעות בטויט:" די כבר עם ההתחשבות הזאת בדתיים וסגירת עסקים ,מה הם: הדתיים מכבדים אותנו? למה אנחנו צריכים לסגור ב9 באב מקומות בידור…."
מילא נשואים,אבל לזוג הזה יש גם ילדים…..
הנה סיבה לצום.
אהבתיאהבתי
למה, זה יפה שהילדים שומעים שני צדדים ושלכל אחד דעותיו הוא
אהבתיאהבתי
זה יפה בעניינים ברומו של עולם שאינם קשורים לחיי הילד. כשמנסים למתוח לילד קו אדום, ריבוי הדיעות מכווץ אותו ויוצר בבית מתח שלא מתפרק עד שלבסוף הגבר מפטיר צ'או ויוצא לבית המרזח. הילד המבועת אומר צ'או לאב לפני שהדלת נטרקת ובוכה לאימו על חורבן בית ומכאן מקור השם צ'ה באב.
אהבתיאהבתי
בית מרזח הוא מסבאה, פונדק, בית שיכר. אכסניא לממכר יי"ש, בו נהוג להתבסם מן הטיפה המרה, לשתות לשוכרה ולגילופין.
אהבתיאהבתי
מהתה אומר? יש כאלה בארץ? מתי הכרת מישהי בבית מרזח? או שהיה משקה אונס בב"מר"?
אהבתיאהבתי
נראה לי שבבית מרזח יש לך סיכוי יותר טוב להכיר קברניט לו רגל מעץ…
אהבתיאהבתי
V – ובפרשת ד"ר לפיד.
זה כבר מתחיל להיות מסקרן – הוא לא היה היחיד בתוכנית הנ"ל.
אם הבנתי נכון היו איתו עוד 7 אנשים בתוכנית דוקטורט לאנשים חסרי תואר ראשון. אני תוהה – אמרו מתישהו דוקטורט במה? ספרות? קולנוע? תקשורת?
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
תןדה.
אני הייתי יכול להגיב איזו תגובה סרקסטית אבל זה נושא
שנטחן כל כך שכל מה שאני מסוגל לאמר זה 😯
אהבתיאהבתי
סיבות להסתובב עם סוללה בכיס?
הרבה ממכריי מסתובבים עם סוללה ספייר אחת לפחות אותה הם מטעינים במקום העבודה/לימודים.
זה אחד מהאילוצים של העידן המודרני בו סוללת מכשיר סלולרי מחזיקה עד יום וחצי.
אהבתיאהבתי
כדאי לציין שביטוח "מגן הבלוגר" מתאים רק לבלוגרים אמריקאיים, או ליתר דיוק רק אם התביעה מוגשת בארה"ב.
—–
V: תודה
אהבתיאהבתי
1. הסדקים במחלף ארלוזרוב מעל האיילון שנתגלו (מעריב) היו בבחינת תחושה לא מבוססת של חלק מהנהגים שם. עכשיו החשד הולך ומתבסס.
2. בקשר לבחישה בביצה ב NRG, היכן פורסם?
האם דסקאי אחר, העלה את זה לאתר NRG או באתר אחר?
– אם אכן העלה לאתר NRG, הייתי מפטר קודם כל אותו.
אהבתיאהבתי
ככתוב במבזק: nrg מעריב
אהבתיאהבתי
הסבתא רק הואשמה בגרימת מוות של נכדתה, לא הורשעה. קרוב לוודאי שלא תורשע, על בסיס פסיקות קודמות בארה"ב.
אהבתיאהבתי
תודה לגיורא ולאורן.
אהבתיאהבתי
נכון, תודה לאורן ששיחרר אותנו מעולה של התיוקית
אהבתיאהבתי
לוחצים על סימן הפלוס שליד הטאבים החדשים, נפתח חלון בו אפשר למחוק ולהשאר עם כרטיסיה אחת כמו בג'מייל הישן.
אהבתיאהבתי
ממשק גאוני.
צריך ללחוץ על + כדי להפחית טאבים.
אהבתיאהבתי
החל פסטיבל הגירושין של הזמרת מרינה מקסימיליאן בלומין קרני וואטאבר. נדמה לי שצפיתי זאת לפני מספר חודשים, אלא שייתכן שדיברתי דווקא על קרן פלס – אין לי כוח לחפש בארכיון.
הפסטיבל החל בצילומי הנערה "חוגגת את גזרתה החדשה" ורוחצת בביקיני לאחר שהורידה 25 קילו – ומיד אחרי כן התמלאו האתרים בהמלצות על הרווקה החדשה. בהמשך: "הפרידה שלנו היתה נהדרת", "אנחנו ביחסים מצוינים", "עמית בנאדם נפלא", בלה בלה בלה. תוך יומיים צילומי פפראצי שלה עם חתיך אלמוני. תוך שבוע צילומים שלה עם חתיך אלמוני אחר. לאחר חודש היא תצא עם שמעון ברוך או ציון מושיאשווילי. עוד כמה שנים היא תתחתן שוב והפעם גם תיכנס להריון. סתם ניחוש… 😆
אהבתיאהבתי
הורה אשר שוכח את ילדו במכונית וגורם למותו הוא פושע.
אין נסיבות מקלות כמו לחץ בעבודה, התרבות משימות, עייפות אחרי משמרת לילה ושאר שטויות (אם אני אשמע עוד פעם את הביטוי "משפחה נורמטיבית" – יש מצב לשבירת מסך הטמבלביזיה).
יועמד פושע כזה לדין באשמת הריגה ברשלנות, מפני שזה בדיוק מה שקורה.
אהבתיאהבתי
תקרא את זה קודם, אחר כך תבדוק שוב האם אתה עדיין מחזיק בעמדה נחרצת.
אהבתיאהבתי
קראתי ונשארתי באותה דיעה:
" beset by problems at work, making call after call on his cellphone — he forgot to drop his son"
איך אפשר בכלל להעמיד לחץ בעבודה וצורך לדבר בטלפון מול אחריות אישית לגורל יוצא חלצייך?
אינני מקנא בחייו העתידיים של מי שגרם בשגגה למות ילדו, אבל על רשלנות צריך לשלם.
נשאלתי בימים האחרונים שאלה קשה – "ואם ההורה הזה היה הבן שלך?"
תשובתי היתה: "כהורה – תמיד אתמוך בילד שלי, אפילו אם יהיה חו"ח רוצח, אך אבין אם המערכת תשלח אותו למאסר עולם."
ליבי ליבי למי שזקוק לעזרים שיזכירו לו את קיום ילדו בתוך המכונית, אבל אם צריך את זה כדי למנוע כזה מוות – לו יהי.
אהבתיאהבתי
תומכת בכל מילה שלך ולא ממש קולטת איזו עבודה מספיק בוערת, דחופה ומלחיצה עד שאי אפשר להסיע תינוק לגן כשהפלאפון סגור לכמה דקות.
יש לי בת בגיל הרלוונטי והיא וכל חבריה מחוברים 24 שעות ביממה לאמצעי התקשורת החדשה, כמו שפעם רק חלליות היו שומרות על קשר אינטנסיבי כזה עם מרכז החלל ביוסטון.
אהבתיאהבתי
זה לא עומד "אחריות לשלום ילדך" מול "הלחץ בעבודה", זה ענין של מבנה מוח וזכרון. מתנצל על האורך (מתוך הכתבה):
David Diamond is a professor of molecular physiology at the University of South Florida –
The human brain, he says, is a magnificent but jury-rigged device in which newer and more sophisticated structures sit atop a junk heap of prototype brains still used by lower species. At the top of the device are the smartest and most nimble parts: the prefrontal cortex, which thinks and analyzes, and the hippocampus, which makes and holds on to our immediate memories. At the bottom is the basal ganglia, nearly identical to the brains of lizards, controlling voluntary but barely conscious actions.
Diamond says that in situations involving familiar, routine motor skills, the human animal presses the basal ganglia into service as a sort of auxiliary autopilot. When our prefrontal cortex and hippocampus are planning our day on the way to work, the ignorant but efficient basal ganglia is operating the car; that's why you'll sometimes find yourself having driven from point A to point B without a clear recollection of the route you took, the turns you made or the scenery you saw.
Ordinarily, says Diamond, this delegation of duty "works beautifully, like a symphony. But sometimes, it turns into the '1812 Overture.' The cannons take over and overwhelm."
By experimentally exposing rats to the presence of cats, and then recording electrochemical changes in the rodents' brains, Diamond has found that stress — either sudden or chronic — can weaken the brain's higher-functioning centers, making them more susceptible to bullying from the basal ganglia. He's seen the same sort of thing play out in cases he's followed involving infant deaths in cars.
"The quality of prior parental care seems to be irrelevant," he said. "The important factors that keep showing up involve a combination of stress, emotion, lack of sleep and change in routine, where the basal ganglia is trying to do what it's supposed to do, and the conscious mind is too weakened to resist. What happens is that the memory circuits in a vulnerable hippocampus literally get overwritten, like with a computer program. Unless the memory circuit is rebooted — such as if the child cries, or, you know, if the wife mentions the child in the back — it can entirely disappear."
אהבתיאהבתי
שניכם מחפשים צדק והרתעה דרך ענישה וקנסות ולא מבינים שמדובר בשיכחה – ולא בבחירה מודעת. זה שונה מהריגה ברשלנות של נהג שטס ב-150 קמ"ש וגרם לתאונה. אין כאן הדחקה או התעלמות, רק שיכחה.
גם אם המטרה היא לנסות ולהעלות את רמת מודעות על ידי חשש מעונש קשה ונורא (מיליון$ קנס?) יש לי ספק לגבי האפקטיביות. איזה עונש יהווה איום גדול ממות התינוק שלך?
אהבתיאהבתי
FTFY
אהבתיאהבתי
אני משוכנע שקיים קשר בין אשמה למניעה אבל לצערנו מידת האשמה אינה מונעת אסונות שמקורם בשיכחה.
אהבתיאהבתי
לתאר איך תינוק נשרף או מתבשל באוטו שלב אחרי שלב זה סטארט אפ. בקרוב: תיאור שלבי שבץ המוח (יגביר את המודעות לכך שלא רצוי לחטוף שבץ מוחי), ביאור שלבי החדרת סכין לגוף של נרצח (יגביר את המודעות לעובדה שרצח הוא פסול) וכמובן, תיאור כיצד נשרפו קורבנות התבערה ביערות הכרמל, שלב אחרי שלב (זה יעלה את המודעות לנזקים שבעישון נרגילה)
אהבתיאהבתי
בקמפיין לחבישת קסדות צולם אבטיח מרוסק על כביש כשתוכנו האדום מושפרץ החוצה.
אהבתיאהבתי
או יה! תיאור של ראש מתפצח, שלב אחרי שלב. ידיעות, האם תרימו את הכפפה?
אהבתיאהבתי
לפני כשבועיים הסרטון הזה התחיל להסתובב שוב בחו"ל לקראת הקיץ למטרת העלאת מודעות נגד השארת בע"ח בתוך רכב ביום קיץ.
אני ממליץ בחום לכל אחד לצפות בו.
אומנם הדובר מדבר על חיות מחמד אבל הוא בהחלט רלוונטי.
אהבתיאהבתי
והיום תשעה באב. זה אמנם לא חדשותי, אבל זה הדבר שהכי מעסיק כיום חלק ניכר מקוראי העיתונים. מעניין למה זה לא מופיע כמעט בשום עיתון.
אהבתיאהבתי
תשעה באב דווקא נמצא בכל השערים, חוץ משל הארץ כמובן. נדמה לי שזו תפנית חיובית בהשוואה לשנים עברו.
אהבתיאהבתי
סרו"ם ובעלה חפרו על 9 באב ביום שישי בצהרים בגל"צ ומיד אחריהם חפר על כך אהוד בנאי. ואחרי זה הם מתפלאים שיש שנאת חינם
אהבתיאהבתי
מפי הסוס
אהבתיאהבתי
מה יש לכתוב? לדווח כי ביהמ"ק נהרס?
אהבתיאהבתי
הנה למשל סיור וירטואלי בהר הבית, מרהיב, מעניין ומטורלל גם יחד שהכינה עמותת ימין כלשהי. מרהיב, כי מתחם הר הבית מצולם בפנורמות יפהפיות של 360 מעלות, ואפשר להתרשם מהגנים והארכיטקטורה האיסלאמית. מעניין, כי אפשר ללמוד על ההיסטוריה של ביהמ"ק. מטורלל, כי יש התעלמות מוחלטת מהמבנים הקיימים, ושאיפה פרקטית לחלוטין להקים את ביהמ"ק השלישי במהרה בימינו, יותר מהר יותר חזק ויותר גבוה.
אהבתיאהבתי
ריצ'רד סילברסטיין בערוץ הטלוויזיה החברתית (עם כתוביות בעברית), על התעלמות התקשורת בישראל ובעולם מהסקופ שלו על התקיפה בסוריה.
אהבתיאהבתי
סילברסטיין מתלונן למה לא לוקחים אותו ברצינות…
אולי כי הוא חופר?
אהבתיאהבתי
והנה חשבתי שהוא מתלונן שכבר התחילו להתעלם ממלחמה שגבתה את חייהם של מעל מאה אלף איש.
איזה באסה עם התקשורת העולמית הפופוליסטית הזאת – לא מסוגלת להתרכז על אותו סיפור שבוע, שלא לדבר על אחד שמתרחש כבר מעל שנה.
אהבתיאהבתי