כותרות ראשיות
ידיעות וישר"ה מתכתשים בכותרות. זה אומר שליברמן ולבני נגד משאל עם, והשני אומר שנתניהו החל לקדם את החוק למשאל עם. לבני ונתניהו מוזכרים בו כפוסעים יד ביד. גם בהארץ לא מוזכרים חילוקי דעות הדומים לאלו שבידיעות. במעריב מוזכרת התנגדותם של השניים, אך באגביות.
רונן ברגמן מדווח בידיעות (תודה לאל, בעמודים האחוריים) על חילופים בצמרת המוסד: הדוגמן עוזב, נ מחליף את י או להפך, א את ב ומ את ס. סתם המצאתי אותיות, כי ראבאק, איזה משמעות יש לידיעה המטופשת הזאת, נו? אלא אם הכוונה היא ליצור עלון פנימי לעובדים, שיידעו מה קורה אצלם במשרדים, וברגמן משמש כעורכו.
כתב הגנה משונה במיוחד על השופטרופא שזוכה מפגיעה מינית בנערה.
הבושם והתיק
גד ליאור וטובה צימוקי בידיעות, כמו גם יובל יועז בגלובס, הוסיפו את ההסבר של יעקב פרנקל לבושם ולתיק:
בעת שהיה בחנות הדיוטי פרי ביקש מבת הלוויה שלו, שעמדה בתור לשלם עבר בקבוק בושם שרכשה, לשלם גם עבור תיק החליפות שהוא ביקש לרכוש. לאחר מכן הוא יצא מהחנות, מתוך הנחה שהתיק כבר שולם. בשלב זה עיכבו אותו המאבטחים של החנות בטענה שלא שילם עבור התיק.
בכל מקרה עדיין אין שום תגובה רשמית מהונג קונג, שרשויותיה מסרבות לדבר עם ישראל שלא באמצעות עובדי משרד החוץ השובתים.
ע"פ דברי יועז, סיכוייו של פרנקל להתמנות לנגיד הולכים ומתרחקים מארבע סיבות. פרשת תיק הבושם היא המשנית שבהן.
מסביב לעולם
חייו הסודיים של אורי גלר (הטלגרף).
(ויה דסק ולווט בלונדון).
למה גברים צריכים נשים (TNYT). בין היתר:
Daughters apparently soften fathers and evoke more caretaking tendencies. The speculation is that as we brush our daughters’ hair and take them to dance classes, we become gentler, more empathetic and more other-oriented.
(תודה לנורית).
יש עורכים בבית?
או, למעשה, עורכים עם אג'נדה. זהו המשפט הפותח במעריב, בידיעה על ח"כ סלומיאנסקי.
המשטרה נאלצת לסגור את תיק החקירה בעניינו של ח"כ ניסן סלומיאנסקי לאחר שלא מצאה ראיות הקושרות אותו לחשדות שבמרכזן קניית קולות של מתפקדים.
המילה "נאלצו" מופיעה גם בידיעה עצמה. ואני תוהה: מה משמע "נאלצו" או "נאלצה"? המשטרה לא מצאה ראיות, המשטרה סוגרת את התיק. אין פה שום אילוץ. יש חוק, יש נוהלי חקירה. לא הצלחתם, אולי זה בגלל שאתם, למשל, חדלי אישים? או, למשל, בגלל שלא הייתה קניית קולות? אני לא יודעת מה האמת, אני מעלה שתי אופציות, שבאף אחת מהן המילה "נאלצה" לא מתאימה.
משתכשכים בביצה
מורה נבוכים: ברגע שעיתון (או לא משנה איזה כלי תקשורת) כותב "שיעור החשיפה… יציב לעומת אותה תקופה אשתקד…" זה אומר שהייתה ירידה ביחס לתקופה הקודמת, שאחרת היינו שומעים על עלייה.
ואכן, זה מה שקרה: ישר"ה ירד מחשיפה של 39.9% ל-36.9%. כמו ידיעות.
ישר"ה גם מזכיר שהחשיפה של ידיעות עלתה בגלל חלוקת "עשרות אלפי עיתוני החינם". המטרה במשפט זה היא לנגח את ידיעות, ואת מלחמתו בחינמיות של ישר"ה. מצד שני, החשיפה של ישר"ה לא הייתה קיימת אלמלא הוא היה עיתון המחולק חינם. כך שלמקל הננעץ יש תמיד שני קצוות.
ומעריב, כן, מתרסק.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
לא ייאמן כי יסופר: לשכת העיתונות הממשלתית קבעה כי בלוגרים יקבלו תעודת עיתונאי. לא כולם. יש קריטריונים מאוד נוקשים.
אגב, לשכת העיתונות הממשלתית ששיגרה את הידעה לא העבירה אותה אלי, למשל. קיבלתי אותה מעיתונאי אחר.
[gview file="https://velvetunderground.co.il/wp-content/uploads/2013/07/כללים-למתן-תעודות-מטעם-לעמ-1.pdf"%5D
ברוכים הבאים לטראומה של הממשי. הווידיאו בלוג של יאיר שפירא.
(הלשין: בזינגה).
רביב דרוקר קורא לאמיר אורן להפסיק לנעוץ שיניים ביעקב פרנקל.
לפני פיזור
הידעתם שאפשר להתמסטל מאדרנלין ומחצי ליטר קולה אם לא אוכלים כלום כל היום?
אני מציעה לערוך על כך מחקר מדעי: "סוטול בזיל הזול".
יש לי תקלה לא ברורה בינתיים במחשב/ באינטרנט/ בבלוג, הוא מאוד מתקשה להיטען ולזוז. כך שכל פעולה לוקחת לי פי 3 זמן מהרגיל, אשר על כן אני נאלצת לקצר ולצמצם (כי היומיום ממשיך בחוץ).
ולווט אנדרגראונד 
וואו, מקריות מ ד ה י מ ה!אין דברים כאלה- מכל האנשים שבעולם בחר אובמה דווקא במרטין אינדיק הידוע כבעל עמדות מאוזנות וכישורים מוכחים כדי לנהל את מסירת השטחים – סליחה, את השיחות.
העובדה שהאינדיק מכהן כיו"ר עמית של המועצה הבינלאומית של הקרן לישראל החדשה לא תשפיע עליו בכלל. למה שתשפיע? -רק קונספירטורים יטענו שמדובר במינוי הזוי. כאילו הקרן באמת מנסה לחסל את ישראל כמדינה יהודית. צריך לאשפז אותם-כל הזמן עם הדמיון המפותח. טחנו לנו את השכל, נמאס.
אהבתיאהבתי
נסיך נולד! וייקרא שמו בוינדזור… קטאר איירווייז ?!
😉
אהבתיאהבתי
מקהה קצת את העוקץ, לא?.
אהבתיאהבתי
סתם חידה לעת ערב. מה המשך הסדרה:
התחייבות, התבוננות, התפתחות, זנות, הדגמה, איור, התמצאות, בידוד…
??
אהבתיאהבתי
לא יודע מה התשובה, אבל הנה שתי חידות נוספות:
איזו מדינה תגרש אלפי מסתננים משטחה, ומיהי מדינת אפרטהייד שיש להחרים?
אהבתיאהבתי
רמז: החידה אינה בלתי קשורה לתגובות קודמות לפוסט זה
(יא סאלאם איך שיחקתי בשלילה הכפולה משל הייתי תא"ל בקבע)
אהבתיאהבתי
נו, תגלה?
אהבתיאהבתי
גVרת,
התכוונתי ורציתי להגיע אבל הממונה על השובבות רכשה מראש וללא ידיעתי כרטיסים להצגה של שמאלן צמרת. אי לכך ובהתאם לזאת אאלץ לבקש את חתימתך הההחלטית על כרטיס הקרנת הבכורה שייערך אוטוטו בעזרתה של השם. מילה של בעל כנף.
אהבתיאהבתי
משעשע, הגארדיאן מאפשר לבחור גירסא רפובליקנית ( בסגול מימין כמעט למעלה) נטולת נסיכות יולדות.
אהבתיאהבתי
או, סוף סוף אמצעי תקשורת שמעדכן את עצמו לפי קהל היעד, ולא פונה רק לקהל מסוג אחד.
מתי יהיה כפתור כזה בדיגיטל פירסט של הארץ? ("גמד ימין?")
אהבתיאהבתי
למה אמצעי תקשורת מודפס יכול לצאת רק 4 פעמים בשנה ואילו אמצעי תקשורת אינטרנטי חייב להתעדכן ברמה יום-יומית (או לפחות להחליף כמעט את כל תכניו ברמה שבועית)?
נגיד, מישהו בסגנון של אישתון, שעובד על תחקיר בסביבות החודש.
ההגדרה הזו משטיחה את העיתונות האינטרנטית, במקום לנסות לפתח שם עומק, כקונטרה להשטחה שעברה העיתונות הממסודת.
אהבתיאהבתי
אפילו ההגדרה של "אמצעי תקשורת" ב-PDF המצורף נוטה בקיצוניות לשמאל.
אז בפעם הבאה שמישהו יטען שהתקשורת אינה מוטה שמאלה…
אהבתיאהבתי
מדובר בשקר.
הרשימה הקיימת משקפת את שמות ניצולי השואה או יותר נכון את שמותם של מי שניצלו מהשואה.
יש רצון פופוליסטי להרחיב עד בלי די, את רשימת "הזכאים" להיחשב כניצולי שואה.
אין שום סיבה להפלות בין קשיש שחי במדינה אליה הגיעו הגרמנים, אבל לא הוכנס לגטאות או מחנות ריכוז לבין קשיש אחר.
אם רוצים לעשות כן, אפשר לעדכן את הקריטריונים ולהעבירם לרשות.
ההחלטה על ההעברה, נעשתה על ידי פוליטיקאים חסרי ניסיון בניגוד לעמדת בעלי המקצוע ובחיפזון רב.
אהבתיאהבתי
מודה ועוזב..
טענתי בשבוע שעבר כנגד החפירה בעניינו של לפיד.
מסתבר שטעיתי טעות מרה.
מי שרוצה מוזמן לקרוא את הידיעות בעניין העברת הרשות לניצולי שואה למשרד הרווחה ואת המחמאות של אנשי יש עתיד לעצמם.
כמעט כל מילה בדיווחים, אינה מדוייקת ועושה חטא עם אנשי הרשות וכל מי שטיפל בניצולי השואה בעבר.
לפיד מוכן לשפוך כספים רק כדי שבסוף כהונתו, הוא יוכל להתגאות בעשיה לטובת ניצולי שואה.
הרושם של אנשי הרשות ושל אנשי משרד האוצר שמדובר בשר אוצר מסוכן בבורותו. אחד שמנסה למנוע כל ביקורת על ידי אי זימון אנשי המקצוע שעלולים לחלוק עליו, לישיבות רלוונטיות.
וכמובן מי שההודעות לתקשורת בסוף הישיבה, מכתיבות את תחילתה, המשכה וסופה.
בקיצור, V המשיכי בדרכך.
אהבתיאהבתי
מפרוטוקול הישיבה 'צעדים לשיפור תנאי מחייתם של ניצולי השואה':
ועוד:
אם מסכימים שהברדק קיים, איחוד הישויות והסמכויות נראה מהלך הגיוני ומתבקש. מסתמך על NRG.
אהבתיאהבתי
שקר. יש רשימה של ניצולי שואה שניצלו מהשואה.
יש רצון להרחיב את הרשימה לאנשים שחשו בנוכחות הגרמנית. זה כמובן לגיטימי אבל אין כל מניעה שזה יעשה במסגרת הנוכחית.
אני אגב חושב שזה מפלה בין קשיש לקשיש ללא כל סיבה.
בכל מקרה ההחלטה התקבלה על ידי פוליטיקאים חסרי ניסיון בחיפזון ובניגוד לעמדת אנשי המקצוע.
אהבתיאהבתי
לא הצלחתי להבין מה השקר. יש מספר ארגונים שעוסקים בנושא ויש ברדק.
לגבי הרחבת מעגל המפוצים:
יש כאלה שלא היו במחנות השמדה והוגלו בכפיה.
בני משפחה של פרטיזנים שמתו.
משפחות שמכרו בחיפזון רכוש והשאירו עסקים.
משפחות שנאלצו לשלוח ילדים לבד לארץ אחרת ונשארו בחיים.
מי מהם לדעתך לא זכאי לקיצבה?
מקוה שלא תבקש ממני צילום של דודה שלי עם תרמיל דינמיט על הכתף.
אהבתיאהבתי
הוועד שוב משבש את תגובות היונים. עפה.
אהבתיאהבתי
"גם באותם מקרים שבהם עלול הדבר לעמוד בסתירה לפופולריות תקשורתית."
זה המשפט החשוב ביותר, במאמר על המשפט של הרופא.
התקשורת הלבנה כבר מזמן החליטה שהיא היא השופטת, בעיקר במה שנוגע לנפגעים מתוכה, או מה שקשור ב"אירגוני תוקפות מינית".
היא קובעת את חומרת העונש,(אם הנפגע הוא הבן של חשין למשל),היא קובעת על עונשים בצה"ל,במשטרה,(השנואים)….
מה שקשור בשנואים שלה העונש קטן מדי, מה שקשור ל"אחרים" "יש בית משפט" אין מה לעשות,או "יש שופטים בירושלים…"
תלוי,מאוד מאוד תלוי, את מי התקשורת אוהבת….
את עמנואל? לתלות! על העמוד הכי גבוה!!!זה מה שהחליט "תא העיתונאיות"….
אהבתיאהבתי
העיתון של היהודים שונאי ישראל, שהממשלה היחידה בישראל שהוא תמך בה הייתה של הבריטים, החליט (בראשות נועם בן זאב) להיכנס בלי חשבון ב"מנהל" החדש, (האפס המאופס!) של קול המוסיקה!
לפני כשבוע כבר פורסם מאמר(בן זאב) תוקפני ללא תקדים נגד האפס,והתגובות לא אחרו לתמוך.
היום? מ א מ ר מ ע ר כ ת!! על קול המוסיקה!http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.2077570
ידוע מההיסטוריה על הרבה …. שאהבו מוסיקה קלאסית.
תודה מכל מאזיני bbc3 מחוסר ברירה.
אהבתיאהבתי
מדוע אתה מסנגר על מערכת הארץ ומייפה את המציאות? הרי מדובר בעיתון של מרצחים מועדים, מרוצצי גולגלות פעוטים המשתמשים בדמם להכנת סאקה כליווי לסושיאפי, מרעילי בארות ומכשילי קשישות במעברי חציה, נוטלי שלמונים, בועלי שפנים וזוללי נידות, מבצעי רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, עושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס, האשמים האמיתיים במותם של בני הזוג מעוז וקורבנות הברנוער, ועוד אלף אשמות שהוכחו אלפיים פעם.
לקרוא להם "העיתון של היהודים שונאי ישראל" זה, תסלח לי, אנדרסטיימנט.
אהבתיאהבתי
וואלה, עכשיו התגובה למעלה ברורה.
אהבתיאהבתי
האנטישמון,התלביבי שהממשלה היחידה בישראל שהוא תמך בה הייתה הבריטית, החליט (בראשות נועם בן זאב) להלחם ב"מנכ"ל" החדש של קולה מוסיקה.
לפני כשבוע פורסם מאמר חסר תקדים בחריפותו, נגד האפס מאופס שמונה למנהל.
היום? מ א מ ר המערכת!!!!
http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.2077570
גם האנטישמים הגדולים ביותר אהבו מוסיקה קלאסית ….
כל הכבוד! אנחנו איתכם במאבקכם מאבקנו!!!!
מאזיני BBC 3 בישראל מחוסר ברירה.
אהבתיאהבתי
יאיר שפירא גזעני פרווה, ובעיקר טרחני ולא מצחיק. סוג של חינוך כזה, להיות גזענים בלי הקצף בשפתיים.
אהבתיאהבתי
אתה שומע יותר מדי ריטה. קצף של גזענות יהודית -בניגוד לקצף הבירה שגולש בהפגנות המוסלמים תחת ענני המריחואנה ופינות החיבוקים לכל אדם באשר הוא
בא לי בזאת הפעם
ליפול על חרב למות עליך
למות, למות עליך
לזכר ערב שלא יחזור
אהבתיאהבתי
לאט לאט, כמו בפתיחה של 8 אצבעות. העימות הערבי יהודי סובל משיבוש מכוון שהתחיל בויקיפדיה והשתלט על השיח התקשורתי. איסמו בשפת היהוד: "הסכסוך הישראלי-פלסטיני".
השלום לעומת זאת- מוצג כשלום בין העולם הערבי למיעוט היהודי במרחב. מיצוב השלום כהסכמה כלל ערבית מדגישה את היתרון הבטחוני. הכינוי המסלף מעלים את קיומם הדמוקרטי של ערבים ישראלים במדינת היהודים אבל הכרחי לשינוע עמדות היהודים. בלעדי הסילוף אנשים ישאלו שאלות. כי תוואי המסילה מוביל לגשר צר. מאוד.
הערבים המקומיים (פלסטינים כיום) לא היוו את הגורם העיקרי ביצירת הסכסוך. הם לא מימנו אותו לאורך השנים ולא תחזקו את בעיית הפליטים. היישות האחראית היתה ונשארה האומה הערבית המוסלמית – לא אבו מאזן, לא משעל ולא עראפת. כולם בובות של האסלאם.
יש בעיה ברורה. העולם הערבי שאיתו חתמנו על הסכמי שלום נעלם. התאדה מהמפה. גם השאריות, מדינות המפרץ וירדן מבעבעות לקראת רתיחה. כל הרחב גולש לכיוון אללה יוסתור. אין גוף ערבי שיכול להתחייב בשם האומה הערבית מוסלמית ואפילו בשם אזרחי מדינתו. אם נוטשים את הציפיה ממנהיגות מרוכזת של האומה הערבית ומתבוננים על הפרטנרים המקומיים- היחידים מבינהם שהצביעו באופן דמוקרטי 🙂 המליכו מפלגה שקוראת לחיסול ישראל בכל מחיר. זה לא נורא. הציפיה לבעל בית שפוי פחות חשובה משנדמה.
הדבר החשוב ביותר לא תוקף ההנהגה, טופוגרפיה, המקומות הקדושים, היקף הסחר או הגבלות נשק אלא האנרגיה- והאנרגיה שתקבע את גורל האזור מופקת ממחצב אידיאולוגי-דתי. רגשות הם סטארט אפ אלוהי, דלק במימון המונים.
מה שהחזיק את הסכסוך הוא רגש שלילי שנטען מסילוף שקרי ואנטישמיות טהורה שהוזרמו למליארד ילדים במשך דורות ע"י משרדי החיכוך, שדירת האומנות ההומאנית, התקשורת -וכל מובילי הדיעה בעולם הערבי. האנטישמיות היא משנע הדיעות הגדול ביותר באזור. הפרוטוקולים של אבותנו- לנו זה נראה מגוחך, עבור מאות מליונים מדובר בשיעור היסטוריה לכל דבר ומי שלא הבין עד עכשיו- שיצביע.
מנהיג הגיוני היה עומד על ציון שטח מדינתנו על המפות בכיתות לצד דרישה להפסקת קמפיין השינאה הנרחב בכל האפיקים כתנאי מקדים להסדר כלשהו.
לצערי, מלאי ההגיון בשכונה חוסל על ידי מנהיגי הציוניים מדור המייסדים של השמאל. הדור שהריח בבוקר אדמה וציטט בערב מהתנ"ך. הציפיה שבהסכם או במשאל יתנוסס סעיף שאוסר הסתה הזויה, דבר שמצייר את ההסכם כהגיוני -ואת נחשול הדם לוודאי. מלאכי החבלה מתגלגלים מצחוק.
אהבתיאהבתי
על התלהבות של התקשורת הכללי מאיבה הידיעות מפרשנים לענייני ערבים ואנשי באמת עוסקים בתחום(ד"ר גיא בכור לדוגמא) שמציינים ש:
1. כל ההנהגות הפוליטיות(חמאס ופת"ח וכו') לא מאשרות את המסע ומתן
2. למחמוד עבאס אין כל סמכות חוקית
3. לא יקום מנהיג פלסטינאי אחד שיצהיר על מחיר שבתמורתו הוא יכריז על "סיום הסכסוך" שלא כולל זריקת כל היהודים לים.
4. ולכן הסטטוס הזה של הכתב אסף ליברמן שיעשע אותי היום
אהבתיאהבתי
אין לי בעיה עם ההתלהבות, באמת שלא. רק העדרם של העובדות והמידע (השולי והלא רלוונטי) מהשיח התקשורתי קצת מגרד בעין ומפריע לראיה.
אהבתיאהבתי
אתה לא חושב שהגיע הזמן להפסיק לכפות על אחרים את הנאומים שלך את הצעקות וההדגשות. יש לך בלוג, כתוב שם, ותן קישור. המתעניינים יקראו.
(מייצג את דעתי בלבד).
אהבתיאהבתי
אף מילה על הפלישה לשטח ההקדש?
אהבתיאהבתי
הוואקף כבר התייחס לסוגיה.
אהבתיאהבתי
קודם כל חז"ן, אתה חדש פה, אתה לא ידוע שיש איסור על "אף מילה".
שנית, ברכות לנורית שמציגה המלצה ראויה (ומשאירה לבעלת הבית את הזכות להוסיפה לפוסט). תמיד עדיף על הכופים את דעתם הארכנית בתגובות.
אהבתיאהבתי
הפכת חסיד של ביבי? הכהו עיניך? הרי לא רק סעיף ההמלצות חולל, גם הגוי המזמר הוחלף בדוס מברבר.
אהבתיאהבתי
נתחיל באיחולי הצלחה לנתניהו, אבו-מאזן וקרי בתהליך השלום המחודש. עם זאת הטיעונים של מתנגדי משאל העם לא מקובלים עלי. למשל, בתוכנית הבוקר של אורלי וגיא בערוץ 10, התארח פרופ' יוסי שיין, שטען בלי למצמץ שמשאל עם זה האמצעי "הכי לא דמוקרטי שיש", שהרי דמוקרטיה המודרנית היא ייצוגית ולא ישירה – כלומר הפורמליזם חשוב מהתוכן. כאשר טענו כלפיו המנחים שבמדינות כגון שבדיה, דנמרק ושווייץ מתקיימים משאלי עם דרך שגרה, הוא ענה "לא כשמדובר בטריטוריה" – מעניין באמת מתי לאחרונה היו למדינות הללו סכסוכים טריטוריאליים. טיעון נוסף שנשמע הוא "לא עושים משאל עם על שלום, כפי שלא עושים משאל על מלחמה" – מלחמה היא בד"כ עניין בהול שאין זמן לבצע עליו משאלים (במלחמות מסויימות ממש חבל שכך), אבל לא כן הסכם שלום, בפרט כזה הכרוך במה שנקרא "וויתורים כואבים".
משאל עם הוא הדרך היחידה לגרום להסכם כל כך שנוי במחלוקת להיות מקובל על הרוב המכריע של הציבור בישראל, למעט הימין הקיצוני ביותר. זו גם הדרך היחידה למנוע האשמות שקוניוקטורות פוליטיות רגעיות סייעו לחרוץ גורלות (מיצובישי, מישהו?). הייתי שמח אם משאל עם מקביל היה נערך גם בצד הפלשתיני, מאותם טעמים בדיוק.
אהבתיאהבתי
איפה גדלת? בשוויץ?
ביבי זקוק למשאל עם כאליבי לפליק פלאק שהא מתכוון לבצע בעמדותיו המדיניות. פרס לא הצליח לחלק את ירושליים, עכשיו תורו של ביבי.
אהבתיאהבתי
אליבי, פליק-פלאק, צוקהארה עם חצי בורג – לא משנה. הרעיון נכון עקרונית.
אהבתיאהבתי
מדובר במסורת של סתימת פיות והעלמת דיעות מהצד הפלורליסטי של המפה. אפשר עדיין למצוא אותה בקיבוצים. מקיימים דיון כל עוד הם המזכירות קובעת מה האפשרויות. לחיים.
אהבתיאהבתי
בוא ספר לנו באילו קיבוצים עדיין אפשר למצוא את המסורת הזו. אתה יודע מה, נסתפק בשלושה בלבד. ככה, רק כדי להראות שאתה לא זורק סתם שטויות לאוויר אלא משתף אותנו במידע מבוסס ומוצק שאספת במו עיניך ואוזניך.
אהבתיאהבתי
אתה יכול להטיל דופי או להגדיל בשקל תשעים לשלילה מוחלטת. מה שעושה לך טוב יותר. מעצם מהשאלה עולה שאתה לא בקיא בהווי הקיבוצים או בתרבות הניהול ותופעת משפחות האצולה. אם כבודו מעוניין לדעת עוד, יועיל לגגל בעצמו סביב הנושאים:
פרסלציה
חינוך
מינויים ושכר
מכרזים
שקיפות תקציבית
בהצלחה ושלום.
אהבתיאהבתי
שלילי הטלת דופי. רק בירור אמיתי מהיכן כבודו שולף את ידיעותיו. כמי שהיה ועודנו מחובר לתופעה הקיבוצית נראה לי שאתה הוא זה ש – איך נאמר בעדינות – "לא בקיא בהווי הקיבוצים". ויותר מכך – מצטט מתוך זיכרון קולקטיבי חוץ קיבוצי, שבעצמו כבר אינו תקף מזה שני עשורים לפחות.
בוא תתעדכן קצת: 99 אחוז מקיבוצי התק"מ הופרטו, עברו "שינוי" וכיו"ב. עצם איזכור הביטוי "מזכירות" מראה שאתה ממש לא בעניינים. יכול להיות שבקיבוץ הדתי (שומר גחלת הרעיון הקיבוצי של פעם) זה עדיין עובד. אבל אני בטוח שלא התכוונת למה שקורה ביבנה, או סעד, או לביא.
ברשותך, היות שרק בשבת האחרונה ביקרתי במשק, אני פוטר עצמי ממשימת הגיגול. ראיתי בעיניים.
אהבתיאהבתי
חמוד אתה. מהטלת דופי הפכת את הדיון למבחן גודל אבל עם כל הכבוד לביקור במשק- אתה די לא בכיוון. אתה משוחח עם מי שהגשים ביותר ממקום אחד ומזכירי קיבוצים אוכלים אצלי מהיד ובעל משפחות מרובות קיבוץ וגרעינים -וויקטור.
עכשיו תתנצל ותאמין ותביא בירה מהמקרר.
אהבתיאהבתי
🙂 שכחת להביא מאה חמישים פועל ופועלת
אהבתיאהבתי
איך ממשאל עם הגעתם למוריס והקיבוצים? זה קשור לזה שהיו-נה מבי-אה את הש-לום?
אהבתיאהבתי
נגעת הקלקת. די לקיבוץ.
אהבתיאהבתי
ועדיין, לא נתת שמות של שלושה קיבוצים.
אני מכיר די הרבה קיבוצים, לא שמזכירים אוכלים לי מהיד (זה מדגדג) אבל מכיר. גם מבלי להרהר אחר הקשר בין פלורליזם לשקיפות תקציבית, אני שותף לטענתו של ק"ב שמדובר במקרה הטוב בקיבוצי שנות הששים.
אהבתיאהבתי
ק"ב אינו מדבר על שנות השישים אלא על שנות השמונים בואכה שנות התשעים.
כיום אכן נותרו כיסים אחרונים של שומן שיושב ורובץ בביתו ונהנה מרשת הביטחון הקיבוצית, אבל מרבית הקיבוצים כולל הקיבוצים המסורתיים הפכו את עורם ומתנהלים ביעילות יחסית.
התוצאות הכספיות של המגזר הקיבוצי בעשור האחרון הן טובות לאין ערוך מבעבר.
אגב, הקיבוצים הדתיים, למרות היותם קיבוצים מסורתיים, בדרך כלל במצב כספי וניהולי טוב.
אהבתיאהבתי
לא מצאתי בדבריך משפט אחד שאני לא מסכים איתו אבל אני לא בטוח שהם ממין העניין שהרי הטענות המקוריות של היון נגעו לפלורליזם ולא ליעילות
אהבתיאהבתי
לא משנה מה שם שיטת הניהול אלא מה קורה בפועל. בקיבוצים יש הנהלה, מוסדות או וועדות שמנהלות את הקהילה. בקיבוצים שאני מכיר קיימת סוג של אריסטוקרטיה. אותם משפחות ומקורבים שנבחרים לנהל את הארגון המשונה. הוועדות מחליטות על נושאים שעולים להצבעה ודיון וכאלה שלא. קיימים מקרים של עיוות 'רצון הרוב' או התעלמות ממיעוטים למרות החזות הפלורליסטית.
אני לא טוען שדמוקרטיה היא הדרך הנכונה לנהל קיבוץ.
העיוות אינו ייחודי לקיבוצים ומתקיים גם בקהילות אחרות כמו מושבים. הנקודה היא הפער בין החזות למציאות.
אהבתיאהבתי
ויכוח סרק מעט אבל אם אתה טוען שיש קיבוצים שבהם תפקידי הניהול רשומים בטאבו על בני "משפחת אצולה" (ללא בחירות) אשמח לשמוע באיזה קיבוצים מדובר.
אגב – ברמה הפורמלית כל חבר יכול להעלות סעיפים לדיון באסיפת החברים (אסיפת בעלי המדינות) ואין צורך בוועדה שתאשר.
אהבתיאהבתי
תומר, לא אמרתי בטאבו. יש בחירות שבחשאיותן ניתן לפקפק. יש מטה, יש לחצים וגזרים- ובגדול תמצא את כל המחלות שמיוחסות לחצרות במגזר הדתי. ברמה הפורמלית אתה צודק. תקין כמעט בכל מקום. בשטח, כל אחד מהמיוחסים יכול לעשות מה שהוא רוצה למרות ההחלטות והתקנון ולמרות החוק ומכאן מקרי ההשתקה, חריגות הבניה, מינויים לגו'בים ומסך על פני שקיפות. לפעמים אגב, בצדק (למה שברכה מהמפעל תדע כמה נחום מקבל על ניהול הלולים) -לרוב לא.
לכל אחד יש דודה בקיבוץ שאפשר להתקשר ולשאול.
אהבתיאהבתי
מהר מהר אני רוצה לרדת מהעולם – הצלחתי להגיע לגיל 64 ללא משאל עם ולמרות שטייניץ וממשיכי דרכו או ליתר דיוק חוסר דרכו!
Happy Birthday To Me
Uncle Sam
אהבתיאהבתי
קטע מצחיק עם הודעת לשכת העיתונות –
מענין שדווקא הגוף הזה, מייצגם של אלה שאמורים (אולי טוב יותר מכל אחד אחר) להיות מיומנים בשימוש בדף נייר, עושה בו שימוש כל כך דל
אהבתיאהבתי
למה זה לא מפתיע אותי שהבלוג הזה יהיה האחרון לפרסם על החידוש העיתונאי המדהים הזה שהופך כל אייפאד לאולפן חדשות לכל דבר ?
אהבתיאהבתי
אם יש לך השערה כלשהי לגבי התשובה לשאלה שלך, כדאי שתכתוב אותה. הטריק הרטורי הזה הוא פחדני ומעצבן.
אהבתיאהבתי
ההשערה שלי היא שהבלוג עסוק בניתוח התקשורת של היום בכלים של האתמול.
אהבתיאהבתי
עיון קצר בכותרת הבלוג יראה לך שזה "בלוג ביקורת התקשורת" ולא בלוג על כלים שמשמשים לתקשורת.
אהבתיאהבתי
ארדן יכחלן את הכלי לטובת השידורים מרוממה. עניין של שבועיים גג.
אהבתיאהבתי
האם זה אומר שאפשר להפסיק לשלם אגרה כבר עכשיו כי עוד מעט לא יהיה מי שידרוש את החוב?
אהבתיאהבתי
לא, לשמחתך מחלקת הגביה תמשיך לעבוד גם בלי הניג'וס של הצורך לשדר.
אהבתיאהבתי
אולי הם ימשיכו לשדר רק שקופית של "יש תמורה בעד האגרה".
אהבתיאהבתי
אני מהמר על "סליחה, תקלה"
אהבתיאהבתי
שמו של "הדוגמן מהמוסד" התפרסם כאן.
…והיה זה "ידיעות אחרונות", ובעקבותיו וולווט, שפרסם את שמו המפורש של הדוגמן, כאשר עדיין שירת בתפקיד ראש אגף הצומת.
אהבתיאהבתי
אינני מבין מה "משונה במיוחד" בכתב ההגנה לשופט שזיכה רופא שחשוד בהטרדה מינית. המאמר מנומק (הסנגורים הצליחו לעורר ספק סביר בלב השופט) וניחן באיכות מיוחדת: הוא מעז לצאת נגד הזרם. אולי זהו הדבר המשונה?
(אגב, יש בציטוט בעיות תחביר. צריך להיות: "כתב הגנה משונה במיוחד על השופט שזיכה רופא מפגיעה מינית בנערה", ולא "שזוכה".)
אהבתיאהבתי
GMTA.
אהבתיאהבתי
הביקורות התרכזו בבעיתיות הערכית בנימוק של מעמדו של הרופא,והיות המרפאה מלאה. אלה אינם טיעונים משפטיים, אלא רציונליזציה שמעוררת חשש להטיה. גיל שפירא לא עוסק בכך, אלא בהכרעה המשפטית.
השופט יצר סוג של טיעון הגנה מעמדי, שלא היה עומד לפועל נקיון רווק.
הכרעה בין עדויות קיימת בסוגים שונים של עברות, הטענה של רף הוכחה נמוך באונס מוטעת. נובעת מתפיסה מיושנת של מהות עברות מין.
קביעה של הבנה מוטעת של בדיקה רפואית כמעשה מגונה, היא דוגמא לרציונליזציה נכונה.
אהבתיאהבתי
השופט לא הסתפק בנימוק מעמדו של השופט אלא סיפק עוד כמה נימוקים, שמהם כל המבקרים התעלמו. הטיעון המעמדי, כדבריך, לא הסתפק בכך שלא סביר שהרופא יסכן את מעמדו בביצוע התקיפה המינית, כפי שרוב המבקרים טענו, אלא שלא סביר שהרופא יסכן את מעמדו בביצוע תקיפה מינית שנמשכה כחצי שעה כשהוא נמצא במרפאה עמוסה, עם דלת לא סגורה שיכולה להפתח בכל רגע ע"י הפקידה. הוא לא טען שזה בלתי אפשרי או לא סביר בצורה קיצונית ובכל מקרה הוא העלה מספיק ספקות עוד לפני שהגיע לנימוק הזה.
הבעיה היא שהמבקרים לא מסתפקים בתקיפת הנימוק הספציפי הזה, הם מעלים מצג שווא כאילו זה היה הנימוק היחיד לזיכוי ולכן, משפסלו לדעתם את הנימוק היחיד הזה, ברור שיש למצוא את הרופא אשם. כלומר השופט בטפשותו או בשוביניסטיותו או מכל סיבה פסולה אחרת זיכה עבריין מין שתקף ילדה.
מה בדיוק מיושן בתפיסת מהות עבירות המין ואיך תפיסה עדכנית מצדיקה הרשעה על סמך עדות המתלוננת בלבד, ללא כל ראיה תומכת?מדוע מה שנכון בכל עבירה פלילית אחרת, מעבירות קלות יותר כמו גניבה ועד עבירות קשות יותר כמו רצח, לא תקף בעבירות מין?
השופט לא יכול היה לקבוע שהבדיקה הובנה שלא כהלכה כיוון שהוא לא נכח בה ולא היה יכול להחליט מי משתי הגרסאות האמינות נכונה. הוא לא קבע שהרופא לא ביצע עבירה של מעשה מגונה. הוא זיכה אותו מחמת הספק, כלומר יתכן שהרופא משקר ובאמת ביצע את העבירה, אבל השופט לא השתכנע בכך במידה הדרושה לצורך הרשעה.
אהבתיאהבתי
א. אבהיר שוב, אני לא טוען להכרעה משפטית לא נכונה (אין לי הכלים לקבוע), אלא לאותם נמוקים לא ראויים שמופיעים בפסק הדין.
ב. שוב, מצב שההכרעה היא בין עדויות סותרות קיים בהרבה מקרים, ואין אפליה של אנסים. אתה רוצה ליצור אפליה של נאנסים משום מה.
ג. מיושנת, מאחר ובעבר היתה נדרשת הוכחת הכפיה, וההבנה המודרנית (הנכונה לדעתי) של עברות המין היא של הסכמה מודעת.
ד. אתה מתעקש לראות בעבירות מין שאינן מסוג התוקף בחשכה, כמתרחשות על רקע עימות מגדרי, זה לא נכון.
אהבתיאהבתי
וואו, ממש הסברת אחת מהטענות שלך! מרשים. אולי עוד יש לך תקנה. מצד שני, אתה ממשיך לקרוא בהודעות שלי דברים שלא כתבתי.
א. נימוקים לא ראויים? הבאת אחד. מה עוד מהנימוקים של השופט היה לא ראוי? וגם לא ממש הסברת מה לא ראוי באותו נימוק. האם לא ברור לך שהסיכוי שאדם ישתין בבריכה כשהוא בתוך המים גדול מהסיכוי שהוא ישתין בבריכה כשהוא עומד על המקפצה (ועכשיו אתה תיעלב שהשוויתי אונס להשתנה…).
ב. באמת? אתה רוצה לומר שאם מישהו יטען ששדדתי אותו לפני כמה שנים בסמטה אפלה בת"א, בלי שמץ של הוכחה שהוא היה באותה סמטה באותו תאריך, שאני הייתי בסמטה באותו תאריך או שהוא בכלל נשדד, יש סיכוי שאורשע בבית משפט בארץ? שזה יגיע בכלל לבית המשפט, אם אני אכחיש הכל ולא יהיו סתירות בעדות שלי? שאני אורשע אפילו אם יהיה לי אליבי? אפילו אם יש סתירות בעדות המתלונן? כי במקרה של האשמה באונס זה לא רק אפשרי, זה גם קורה לעיתים לא רחוקות.
כבישת העדות, שגורמת לכך שהראיות הפיזיות שהיו יכולות לחזק את אשמתו של הנאשם או להוכיח את חפותו כבר אינן קיימות (ראה פרוייקט החפות בארה"ב, שהצליח לזכות מאות אנשים, שרבים מהם הואשמו באונס, אחרי שהורשעו על סמך זיהוי ודאי של המתלוננים נגדם, כשהתברר שדגימות DNA מוכיחות שהמורשע אינו אשם), לכך שיתכנו סתירות בעדות המתלוננת בגלל הזמן הרב שעבר, לכך שפרטים מסויימים היא לא תזכור, כל אלו אמורים להביא להחלשת החשד נגד נאשם ובפועל מובילים להגברת החשד.
אפליה של נאנסים? בחייך. לפני כמה שנים ניסו להעביר תיקון לחוק לפיו יהיה ניתן להאשים גם נשים באונס של גברים. למה לא? הרי אונס תוך איום באלימות יכולה גם אישה לבצע. גם אישה יכולה לכפות יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות. גם אישה יכולה לקיים יחסי מין במרמה תוך התחזות. אם כל אחד מהנ"ל הוא אונס כשגבר עושה אותם לאישה, מדוע לא יחשבו לאונס כשאישה מבצעת אותם לגבר?
אבל ארגוני הנשים נלחמו בכל הכוח בתיקון הזה עד שהצליחו להביא לביטולו. הנימוקים היו מגוחכים:
זו עבירה נדירה – נכון, אז מה? יש עבירות נדירות יותר בספר החוקים הישראלי.
במקרים מסויימים שהובאו להצדקת התיקון, נשים נשפטו על עבירת מין אחרת וקיבלו עונשים שדומים למה שהיו צפויות לקבל לו היו מורשעות באונס – נכון, אז מה? הרי אם מישהו היה מציע לבטל את עבירת האונס לחלוטין ולהשתמש במקומה בעבירת מין פחותה, גם אם העונש עליה היה דומה, ארגוני הנשים היו גם מתנגדים בתוקף.
חשודים באונס יוכלו להגן על עצמם בטענה שהם בעצם נאנסו ע"י האישה שהתלוננה שהם אנסו אותה – נכון, אז מה? חשודים באונס יכולים גם להגן על עצמם בטענות שהכל היה בהסכמת המתלוננת או שמעולם לא קיימו עימה יחסי מין, האם יש לפסול גם את ההגנות האלו? אם בית המשפט יכול להכריע בין עדות המתלוננת שטוענת שנאנסה לעדות הנאשם שטוען להד"מ, מדוע שלא יוכל להכריע בין עדות המתלוננת שטוענת שנאנסה לבין עדות הנאשם שטוען שהוא זה שנאנס?
כן, יש עוד מקרים בהם ניתן להרשיע אדם על סמך עדות יחידה. אבל בהאשמות באונס זו לעיתים קרובות הנורמה ולא החריג, בשונה משאר המקרים.
ג. מה הקשר? המתלוננת היא קטינה. גם לו היא היתה יוזמת את הקשר המיני, עדיין הרופא היה אשם.
רגע, אתה מתכוון אולי כללית לעבירות אונס? אין ספק שבעשורים האחרונים היתה התקדמות רבה בתחום. אם פעם אישה היתה צריכה להתנגד לאקט המיני כדי שיחשב לאונס, היום היא לא צריכה. אם פעם היא היתה צריכה להוכיח שהביעה התנגדות, היום מפסיק להוכיח שלא הביעה הסכמה. אם פעם היא לא היתה יכולה לשנות את דעתה בשלב מסויים, היום היא יכולה להתחרט בכל שלב והעובדה שהסכימה עד לאותו רגע לא משנה. אם בעבר גבר לא יכול היה לאנוס את אישתו, מתוך תפיסה מעוותת שחובתה של האישה לספק לבעלה שירותי מין, היום אם אשתו לא הסכימה זה בהחלט אונס. אם בעבר ההיסטוריה המינית של המתלוננת היתה רלוונטית ונאשם יכול היה להיות מזוכה אם הראה שלמתלוננת עבר "מופקר" או שעסקה בזנות, היום הטענות האלו אינן קבילות כיוון שגם מי שהסכימה לקיום יחסי מין פעמים רבות או עסקה בכך למחייתה יכולה לסרב לקיום יחסי מין.
אלא מה, החוק והפסיקה הלכו יותר מידי רחוק. לא יתכן שאדם יורשע בעבירה כשיש לו אליבי. לא יתכן שהשתהות בהגשת התלונה, שסתירות בעדות המתלוננת, ישמשו לחיזוק עדותה במקום להחלשתה. לו זה נחשב משפט צדק, מדוע לא להחיל את אותו העיקרון על כל העבירות הפליליות? נהפוך את המשפט הפלילי לדומה למשפט האזרחי ובא לציון גואל.
הבעיה היא שזו עבירה שלפי החוק רק גברים יכולים לבצע ורק נשים יכולות להיות הקרבן שלה. זו הסיבה להתנגדות הנחרצת של ארגוני השנים להשוואת החוק, כיוון שאז נשים היו עלולות ליפול קרבן להצלחה של האיגודים המקצועיים שלהן עצמן, כשהיו מורשעות על לא עוול בכפן בעבירה חמורה.
ד. בולשיט מוחלט. אם תצליח להראות איפה טענתי זאת, אני מתנדב ללכת לתחנת המשטרה הקרובה ולהודות באונס.
אני טוען שארגוני השנים, מתוך ניסיון לסייע לקורבנות אונס ולהרשיע אנסים, הלכו כמה צעדים רחוק מידי. הסיבה שהן מרשות לעצמן ללכת רחוק כל כך היא שלפי החוק, נשים לעולם לא יכולות להיפגע מהחוק הזה. ומאחר שאף אחד לא רוצה לעמוד בצד של האנסים, כל התנגדות אפקטיבית לצעדים האלו מושתקת.
העובדות פשוטות: ישנם מקרים בהן נשים שהיו קרבן לאונס טועות. הן יכולות לתת עדות משכנעת ועקבית כהן משוכנעות לחלוטין שהן אומרות את האמת ועדיין לטעות בזהות האנס. במקרים אחרים נשים יכולות להתבלבל, לשכוח או אפילו לשקר. זה לא נפוץ, אני מקווה, אבל אי אפשר להכחיש שמקרים כאלו קיימים. הורדת רף ההוכחות במשפטי אונס מסייעת להרשיע יותר אנסים, כאלו שהיו מתחמקים מעונש לו רף ההוכחות היה נשאר ברמה שנדרשת בעברות פליליות אחרות, אבל מצד שני היא גם גורמת לכך שחפים מפשע מורשעים על לא עוול בכפם. אם זה מקובל עליך, נשאר לי רק לקוות שאתה לא תמצא את עצמך על ספסל הנאשמים במקרה שכזה.
אהבתיאהבתי