באיזו חנות ובאיזו מיטה

yediot6.8.13isra6.8.13

haaretz6.8.13maariv6.8.13

הכותרות הראשיות

"נציג הצבא בוועדה לשוויון בנטל: ראשי ישיבות משקרים לנו" (מעריב).

נמשכים הדיווחים על חיסוני הפוליו. כ-4,000 ילדים חוסנו. הארץ.
ביקורתו של רן רזניק בישר"ה אתמול על מדיניות משרד הבריאות ועל הלקונה החיסונית נותרה בודדת בחלל. אין לה המשך בשומקום.
מאמר המערכת של הארץ גורס שהסיבה להתפרצות היא חוסר הטיפול באוכלוסייה הבדווית.

תאומי המריבה באותה כותרת: "מתחסנים".

הארץ ומעריב באותו תצלום ענק: 275 אישי ציבור, קצינים, אקדמאים ועיתונאים קיבלו מאסרי עולם אחרי שהורשעו בנסיון הפיכה בטורקיה.
בידיעות מדווחת הפרשה רק בע' 10, אבל מה שמעניין זה התמונה: הרמטכ"ל שנשלח למאסר עולם, אילקר באשבוג, מופיע פה בתמונה קטנה יחד עם רמטכ"לנו לשעבר, גבי אשכנזי. רמז? נקמה קטנה של אחד העורכים שעוד יחטוף על זה היום מהקודקודים? או סתם צירוף מקרים חסר משמעות שאיש לא מתייחס אליו חוץ ממני?

ashke
(תודה ליניב אוחנה)

בשורה טובה: מלחמת לבנון השלישית תהיה קצרה ואלימה.

תחילה רציתי לכתוב שהציטוט הזה של משה נסים, חבר ועדת טירקל, בשער ידיעות, "שאני אשאל כלכלן בכיר האם הוא ניהל רומן?" הוא המשפט המפגר ביותר שקראתי בעיתונות בחודש האחרון לפחות, שהרי מה קשור? ואם הוא כלכלן בכיר הוא לא עתיר יצרים כפועל הניקיון היפואי? אין סיכוי שיהיה ולו בדל הבדל בין השניים בהלכות מיטה, כפי שמלמדים אותנו דברי ימי עולם. אבל אז אמרתי לעצמי, רגע, קודם קראי את הציטוט המלא, לפחות כפי שהוא מופיע בכתבה בממון (בשער המוסף הכותרת עדיין ברמת הפיגור: "אני צריך לשאול פרופסור לכלכלה על הרומנים שלו?")
וזה מה שאומר נסים:

אנחנו צריכים להתייחס לכל בדל מידע, גם לפרסומים השונים. אחוש מאוד לא נעים אם אצטרך לשאול פרופסור לכלכלה או כל מועמד אחר עם מי הוא שכב, כמה פעמים, את מי הוא נישק וכמה נשים הכיר עד היום. אבל אנחנו צריכים לעשות זאת במקרים מסוימים. זאת עבודתנו, בעוד שראש הממשלה ושר האוצר לא יכולים לשאול שאלות כאלה וזה לא תפקידם. תאר לך את שר האוצר חוקר פרופסור מפורסם לכלכלה שאיתו הוא נפגש כדי שיהיה מועמד לנגיד, ואז שואל אותו פתאום עם מי הוא שכב ב-10 השנים האחרונות… חבטו כאן בנבוט על ראשיהם של הממנים… מבלי שהייתה להם היכולת לנחש אפילו אם מישהו, שלא דיווח, גנב חלילה חפץ מחנות. ההתקפה של הציבור ושל פוליטיקאים על הממנים ואולי גם עלינו, בפרשת הונג קונג, הוא תופעה נבזית, קלוקלת, חסרת תקדים בישראל. האם נתניהו ולפיד יכולים היו לנחש מה קרה באיזו חנות או באיזו מיטה?

נו, פחות נורא מציטוט שאשכרה הוציא דברים מהקשרם במובן הכי פשוט.

לבן כספית: אם אין לך כלים להביע דעה על ליאו ליידרמן, אז בשביל מה לכתוב שעל פניו עשינו לו עוול?
לא תמיד חייבים לכתוב. אפשר להסתפק במלמול תוך כדי פליטת קליפות גרעינים בסלון.

ואפרופו בכירים וסקס, איתמר אייכנר מדווח בידיעות (בשער זו הפניה סמוכה להפניית הכלכלן, אה, קיץ, סקס באוויר) על הוללות ופריקת עול באחת השגרירויות הישראליות באמריקה הלטינית. זוכרים את פרשת שגרירנו הכפות והעירום, מאובזר באבזרי מין, באל סלבדור? אז מה, שוב הוללות שם?

מסביב לעולם

אדם גנב כביש ברוסיה.

ג'יין אוסטן תונצח על שטרות. אבל במה זה היה כרוך.

פרשת הקציצה המהונדסת לא מעניינת אותי כמובן. מה לי ולקציצות, לא משנה ממה הן עשויות.
אבל זה הולך ככה: בידיעות מסכם יניב חלילי שמבקרי האוכל פסקו שזה "טעים ממש כמו בשר" (ממתי בשר טעים, אגב?) בישר"ה הדעות מעורבות. אך הכותרת בשער נחרצת משומה: "ההבדל בין בשר לתפל". במעריב להטטו עם הכותרת "כמה תאים". הארץ: דומה לבשר.

משתכשכים בביצה

רעידת אדמה בעולם העיתונות, לא סתם השתכשכות בביצה אלא ספלאש ספלאש ספלאש באוקיינוס האטלנטי.
וושינגטון פוסט נמכר לג'ף בזוס, המייסד של אמזון.
http://www.washingtonpost.com/posttv/c/embed/5c69b69e-fe20-11e2-96a8-d3b921c0924a

ומה אותו בזוס אמר בשנה שעברה, לפני שהשקיע 250 מילון דולר בפוסט??

There is one thing I'm certain about: there won't be printed newspapers in twenty years. Maybe as luxury items in some hotels that want to offer them as an extravagant service. Printed papers won't be normal in twenty years.

טל שניידר בפייסבוק

כתבי מדיה בארה"ב מדווחים: במסיבת העיתונאים הפנימית של הווש' פוסט, עיתונאי החברה נתבקשו לא לצייץ למשך 10 דקות.
למי שלא מכיר את המשפחה:
הסבתא, קתרין גרהאם, המו"לית המשפיעה, דמותה שימשה השראה לדמויות רבות בקולנוע וטלוויזיה ולאחרונה, דמותה הוצגה בבית הקלפים, כבעלים של העיתון המכובד והמיושן, אותו נוטשת העיתונאית הצעירה זואי.
הבת, לאלי וויימוט', עיתונאית ומראיינת בכירה בניוזוויק, אהבה לראיין בכירים ישראלים במשך שנים ארוכות (רק לאחרונה פרסמה סדרת ראיונות עם בנט, לפיד). אתמול הודיעו על מכירתו הסופית של הניוזוויק, אחרי שהדיילי ביסט לא הצליחו להציל את המגזין המשפיע.
הנכדה, קתרין וויימוט', אשה מרשימה ומשפיעה שניסתה בשנים האחרונות להציל את העיתון וכונתה על ידי התקשורת האמריקאית, המו"לית האחרונה של אמריקה.

חברת המגזינים מוטו תקשורת הודיעה על פשיטת רגל. גורל כשמונים עובדיה לא ידוע.

לא רק אני מודדת כמה גברים ונשים יש בתקשורת. למשל.

הלכה לעולמה

ד"ר אריקה לנדאו, האמא של המחוננים בישראל, נפטרה אתמול בבוקר. בקישור: הפוסט שכתבתי עליה, הדיווח הראשון שהופיע. מהמקרים בהם אין לי צורך להביא דיווחים ממקומות אחרים (התפרסמו רק אתמול בערב), כי אני יודעת הכל.
ולעצלנים: צילמתי אותה לסרט דוקומנטרי לפני 11 חודשים.
ההלוויה היום ב-15:45 בקריית שאול.

לפני פיזור

בלילה בלילה, כשאתם ישנים, מגיע לפה תפלץ כדי לקשקש על הקירות. למזלכם אני קמה לפניכם כדי למחוק ולנקות את הזבל. אם תיתקלו פה ושם בתגובות של מי שלא יכלו להתאפק, התלויות בין התגובות, לא קשורות לכלום, דעו שזו לא אשמת הכותבים המפנטזים בחסות הגחליליות, אלא שהלכלוך נמחק.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

179 תגובות על באיזו חנות ובאיזו מיטה

  1. רני הגיב:

    עצוב לי על פשיטת הרגל של "מוטו תקשורת". היו להם מגזינים לא רעים – גלילאו, חיים אחרים. האם זה סופו של עידן המגזינים? מעניין שבאמריקה המגזינים שורדים ואפילו משגשגים בחלקם. האם בסוף ניוותר רק עם יובל סיגלר ו"טיים אאוט"?

    אהבתי

  2. גיא הגיב:

    בכל הכבוד לרזניק, התזה שלו באשר ללגונה החיסונית של הפוליו עומדת על כרעי תרנגולת. משרד הבריאות החליט ב2004 לעבור לחסן בנגיף המומת בעקבות בעיות עם החיסון בנגיף המוחלש וגם אחרי שכל מדינות המערב ובראשן ארהב מחסנות בנגיף מומת. יתרה מזאת, החיסון בנגיף המוחלש לא נוסה עדיין במדינות המערב וזו שאלה שאותה לא העלה מר רזניק.

    אהבתי

  3. גיא הגיב:

    לגונה= לקונה

    אהבתי

  4. מיקי הגיב:

    הבשר המהונדס דוחה, אבל אם זה יאפשר רצח של פחות חיות אז סבבה. בקרוב יהנדסו כנראה גם בני אדם. אצלנו כמובן כבר מתווכחים אם זה כשר או לא כשר 😆

    אהבתי

  5. חנוך הגיב:

    רחמי רחמי על משה ניסים.
    כה קשה היא מלאכתו כחבר ועדת טירקל.
    מר ניסים – תזכיר לי להזיל דמעה על מר גורלך בגלגול הבא שלי.

    אהבתי

  6. חייל זקן הגיב:

    ואם הוא כלכלן בכיר הוא לא עתיר יצרים כפועל הניקיון היפואי?

    הפוך גוטה, הפוך. כבר שנו רבותינו "כל הגדול (בכיר) מחברו יצרו גדול ממנו"

    אהבתי

  7. חייל זקן הגיב:

    ד”ר אריקה לנדאו, האמא של המחוננים בישראל, נפטרה אתמול בבוקר

    מסתבר שאפשר להצליח ולהשאיר חותם בלי העדפה מתקנת. כשרון, ידע ואופי מספיקים בהחלט.
    שאלה. האם הטוקבקיסט המחונן אורן הוא חניך של הד"ר?

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      לא יודע לגבי אורן, מכיר אחד אחר.
      כנראה שההשקעה לא שווה כלום.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        מי שמשקיע צריך להתאמץ והביא נימוקים מבוססים לדבריו, לעומת זאת המחונן נולד יודע כל וטוקבקיו תמיד עדיפים.

        אהבתי

      • JewBoy הגיב:

        פעם מזמן, שמעתי את אריקה לנדאו מסבירה את ההבדל בין מחונן לגאון.
        מחונן, זה הפוטנציאל (יכולת אינטלקטואלית, יצירתיות, כשרונות יוצאי דופן ושאר ירקות)
        גאון, זה מחונן שבמהלך התבגרותו, הבשיל רגשית ובנה יכולת "להתמודד עם החיים" (הצורך להתאמץ, דחיית סיפוקים, לא להתייאש מכשלונות וכו' וכו' וכו'), יענו המימוש.
        רק עם מימוש קונים במכולת 😉

        אהבתי

    • אורן הגיב:

      א. פטירתה של דר' לנדאו מהווה תרוץ לחז"ן לתקוף פמינזם ואותי. גאה על הכבוד. לשאלתך התשובה לא, אני לא חכם גדול אבל לפחות חתיך. מסתבר שדווקא שועלן כן, לא סותר את את האפשרות שהוא חתיך.
      אם היית מטופח כמחונן ללא ספק היה משפר את כישוריך כטוקבקיסט ופרשן על.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        היעלה על הדעת שאלי ישי יתקוף את המרן?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        מה משותף לרב עובדיה ולפמינזם? השמלה ומשקפים הכהים אכן תואמות לאופנת רטרו לשנות השישים. מעבר לכך ההשוואה דמיונית ומופרכת.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אתה המרן של הבלוג. רק השגחת הבית יוסף שלך קובעת כאן מה מהדרין ומה טריפה. כולנו, למעט שועלן האמסלם, יוצקים מים על ידיך.

        אהבתי

      • אורן מרחם על חיילים זקנים, זהו שלא. הגיב:

        החלטת היום לטרל אותי אישית, למיקי לפחות יש בריכה. אם זו הדרך היחידה שלך להמנע משעמום, דיכאון וחיתוך ורידים, אשקול לשתף פעולה.
        (במחשבה שניה, תחתוך, איזה ערך יש למישהו באחזקתך בחיים).

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        מי אני, עפר ואפר טרוליסטי, שאטרל את הבכיר שבבכירי הטוקבקיסטים. גדול מורי ההלכה של הדור שפסיקותיו החשובות מוצאות את מקומן אפילו בתוככי הפוסטים שמעלינו.

        אהבתי

      • התרחק ממוריד סופות האדומים וחוצב האמיתות פן יבולע לך.

        אהבתי

      • mickey הגיב:

        זה מצחיק

        אהבתי

  8. שועלן הגיב:

    למה מישהו חושב שצריך בכלל לשאול על רומנים?
    זו סתם הדרך של חבר הוועדה להציג בצורה מוגזמת את הביקורת על תפקידו.
    רומנים – לא. הטרדות מיניות והסתבכויות משמעתיות/פליליות אחרות – כן.

    אהבתי

  9. שועלן הגיב:

    ההמבורגר – היו צריכים לגדל גם רקמת שומן או לפחות להוסיף קצת שומן אמיתי.
    הם ממש בחרו להיכשל במבחן הטעם בשם הטהרנות. חבל.
    אפשר להציג גם התקדמות חלקית, ולא לנסות לקפוץ ישר לסוף כשברור שהתוצאה לא תהיה טובה.

    אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    אדם גנב כביש ברוסיה

    הצנזורה בארץ צריכה לצנזר ידיעות כאלה כדי לא לתת לחלק מהתושבים רעיונות.

    אהבתי

  11. שועלן הגיב:

    there won’t be printed newspapers in twenty years

    אני לא רואה בזה סתירה לרכישה. להיפך. אולי זהו החזון שהוא מביא.

    אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    הארץ פתחו לעירד צפריר מחדש את הפינה.

    אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    גם בן דרור ימיני קיבל שיחת טלפון מהקונספירטור.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      נו, בסוריה נרצחות משפחות שלמות אבל ימיני זועק על עוול שנעשה לכלכלנים בכירים.
      וברצינות, הוא מציע שם שהתקשורת תפסיק לכתוב תחקירים או מידע על בכירים. אולי הוא יחריג מהעיקרון בעלי דעות הנוטות שמאלה או ימינה מעבר למקובל עליו, כי אחרת לא ישאר לו על מה לכתוב.

      אהבתי

  14. אורן הגיב:

    בהזדמנות אמליץ על שתי כתבות בהקשר לעיסקות המכירה.
    א. ראיון עם קתרין וויימוט' מסוף השבוע (שלא רמז אפילו על המכירה).
    ב. סיכום של טינה בראון על הניסיון הכושל בניוזוויק.

    אהבתי

  15. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    עוד קיטורון על מעריב, בתקווה שיעשו משהו.
    יוצא לי לעיתים לקרוא ברשת את העתון המדופדף (האלקטרוני). מעריב מעלה רק את עמודי החדשות – זכותו המלאה ותודה על מה שיש.
    ישראל היום כחינמון מעלה את כל העתון.
    למרות ששניהם משתמשים באותה תוכנה (כך זה נראה) הרי שקלות ואיכות הקריאה משובחים יותר בישראל היום. משהו עם הרזולוציה בהגדלה.
    טוב יעשה מעריב אם ישפר את המוצר.

    אהבתי

  16. ZIKI הגיב:

    לא יפה לשכוח את שגרירנו הנכבד והדגול

    ambassadeur extraordinaire et plenipotentier

    איש הזיקפה הלאומית אליהו בן אלישר
    שנקשר בסרטי משי למראשות מיטה בחדר 307 במלון אטאלה בעיר האורות ורק ליבו היהודי פקע מעוצם השמחה והאושר.

    אהבתי

  17. קטע. אסמה אסאד מעבירה סדנה במחלקת שימור לקוחות ואסאד גו'ניור מעלה תפוקות ברצפת הייצור. מסכנה, מתישהו החברה מג'בעת אל נוסרה יתחילו לשחק בשרשה לה פאם ואין לה אליבי.

    אהבתי

  18. ביספרוסס.
    לחשבונות של שגרירות ישראל באירלנד יש טון קיצוני, לעומתי…

    מילא השקרים, הטיעונים החזקים בפסקת הסיום.

    היטלר לא היה מביע שביעות רצון מתפקוד האו"ם;

    הנאור המציא מימד זמן חדש.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      כן, מעבר לשיפוטיות המוחצנת והמוקצנת (כנראה בתחרות עם רביד), הסיום פשוט מופרך.
      "חוטא למדע ההיסטוריה". לא ידעתי שיש חוג למדעי ההיסטוריה האלטרנטיבית, בה היטלר קיים לצד האו"ם ומדינת ישראל.

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      כאילו הרמה להנחתה. בסוף מלחמת העולם השניה. נשיא אירלנד
      הניוטראלית שלח ניחומים לגרמניה על מות היטלר. אז ההששואה
      יכולה דווקא לשפר את יחסי המדיה והשלטון האירי לישראל. גרוע
      מהיש קשה לדמיין.
      http://www.theguardian.com/world/2005/dec/31/seco
      ndworldwar.ireland
      ובכלל לתיקון שיפוץ וחידוש ההיסטוריה אין גבול. הרבה ימאים של בנות הברית טבעו, נשרפו פוצצו במ"ע II משום שהנטראליות האירית הגבילה
      את פעילות הצי של בנות הברית.

      צריך חייבים

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        טוב. מישהו בגארדיאן הוריד את זה. הכנסו לגוגל
        IRLAND PRESIDENT HITLER

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה, גם על התגים האדומים
        והירוקים.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        במקרה זה הטיקוק האוטמטי מעט כושל כי אירלנד אינה חלק מהסיפור. העובדות בדבר עמדת אירלנד במלחמת העולם השניה נכונות.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה על אישור העובדות. למה כושל?
        אמנם שברתי חוק טבע והגעתי להיטלר
        כבר בפתיחה אבל זה התחיל מהשערה
        ששטויות שכתבה שגרירות ישראל באירלנד
        יפגעו בשמה הטוב של ישראל, שם
        או במקום אחר. קשה לפגוע בשמה הטוב של
        ישראל. לדעתי הסלידה מצרוף האותיות
        הנ"ל של חלק מאלו שבבלוג הזה אינה
        משותפת לעולם כולו. גם לא לחלק ניכר
        מהעילית התקשורתית והפוליטית האירית.
        עובדה היא שהערצתם את דה וולרה לא נפגעה
        מסיפור זה ודומיו המוכרים היטב שם.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        כושל מאחר ולסיפור אין קשר לעמדה אירית, ולכן אין צורך באוטמטיות של נבירה בהיסטוריה ללא קשר.
        על הפופלריות של היטלר באליטה התקשורתית והפוליטית של אירלנד, או בבלוג הזה, ישלך הוכחות.
        הפעילים הפרו פלסטינים באירלנד לא מגיעים מחוגי הכנסיה. למחתרת האירית הקתולית בצפון היה קשר לאש"ף, אך כמובן לא על רקע תפיסה דתית.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        בדרך כלל בדיון הוגן הדרישות משני הצדדים זהות.
        ומשתדלים לא לסלף דברים.מי אמר ומתי דברים
        על ה"פופלריות" של היטלר אצל העילית האירית
        או תופעה דומה. דברתי על אדישות. איני עובד
        עבורך. כשתביא עובדות לטיעוניך אביא גם אני.
        האם יש לך עובדות על המניעים של הפעילים הפרו
        פלשטינים האיריים ומאיזה חוגים באירלנד הם מגיעים.
        האם יש לך עובדות על הסיבות והמניעים של הקשר
        בין המחתרת האירית הקטולית לאש"ף? האם יש לך
        עובדות על האדישות או אי האדישות של העילית
        האירית להיטלר? תודה למפרע עבור העובדות.

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        יש לך ציפיות ממש מוגזמות מהספינולוג הקטן הזה.

        אהבתי

  19. הינשוף של מינרווה הגיב:

    אירי ריקין (מי זה?) בביקורת ב"הארץ" על התרגום החדש של "ביקורת התבונה הטהורה".
    אנסה לתמצת: הבה ניקח אחד שאינו מומחה בפילוסופיה בכלל ובזו של קאנט בפרט, ניתן לו לכתוב ביקורת על אחד מהספרים הקשים להבנה בתולדות הפילוסופיה, וזאת מבלי שאפילו קרא ספר זה בשלמותו.
    גישה ברוכה. מחכה בכליון עיניים לכתבה של הראל סקעת על תורת היחסות.

    זה לא עיתון לאנשים חושבים. זה עיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים.

    אהבתי

    • עו"ד הגיב:

      הוא לא מבין ואתה מבין. הבנו. הוא מרצה לפילוסופיה, שני תארים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, זכה בכמה פרסים, ומה איתך? זו שאלה רטורית כמובן. קצת צניעות, בכל זאת אתה לא יודע מי הבנאדם, מה קרא מי קרא היכן קרא, העיקר שאתה מקרקר.

      אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        הממ…
        במקרה לקחתי חלק במפעל התרגום החדש, כמו גם מלמד זאת.
        מי מקרקר עכשיו?
        ניחא היית מבקש הוכחות לכך שאינו בקיא בטקסט, הוכחות שישנן בשפע.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        אתה לא באמת רוצה שאני אענה לך. בוא נסכם, הבנאדם מרצה בפילוסופיה. חלאס לזרוק בוץ על אנשים שאפילו על פי עדותך אינך יודע מי הם, מה המומחיות שלהם, מה קראו. אם היית מפרט כאן את ההשגות שלך לגבי הטקסט שלו, בלי כל ההערות המיותרות, לא הייתי מצייץ. זהו, שלח לו בונבוניירה וירטואלית וסגור עניין.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        הדברים שכתבתי בתגובה המקורית הם בגדר מסקנה. ההוכחה היא טכנית. כאמור, אין לי בעיה לפרסם זאת בפוסט אורח (תחת החשש שיהפוך את הבלוג לישימון).

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אדרבא…

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        האמת קאנט נשמע פחות משעמם מויכוח על דברי רוחאני.
        טענת לגבי ריקין שתי טענות, שאין לו ידע בתחום, ושיש לו טעויות.
        בראשונה מסתבר שטעית, לשניה צצאת תרוץ לא לנמק.
        ככלל סקירות ספרים נכתבות ע"י מבין בתחום שיש לו יכולות לכתוב בצורה שתעניין קוראים מגוונים. הכלל הואגם לתת סקירה ולא ניתוח מדעי. לעתים בהרחבה אל מעבר לספר הספציפי.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        איך בדיוק הוכח שהוא בעל ידע בתחום? הביוגרפיה שאליה הפנתה ברטה?
        מן הסתם, מתוך הדברים שכתב. ואלו, לצערי, מעידים על אי ידיעה/הבנה.
        ביקשת נימוק, הרי לך:
        1. זה בקטנה, אבל כל מי שמבין בקאנט יגיד לך שזה מעיד על הרבה מאוד (מאוד)

        המסר של קאנט פשוט לכאורה, אך מנוגד לכל אינטואיציה אנושית

        אף אחד שמכיר קאנט לא יתנסח כך, מהסיבה הפשוטה ש"אינטואיציה"
        הוא מונח טכני בפילוסופיה של קאנט.

        2. ריקין:

        היו לו מעט מאוד חיים: יקיצה, קפה, כתיבה, הרצאות, סעודה וטיול, כל אחת מן הפעולות בזמן קבוע. כשטייל עם מעילו האפור ומקלו בשדרת עצי התרזה בקניגסברג, ידעו שכניו שהשעה שלוש וחצי…

        ההערה המפורסמת הזו אינה נכונה. היא לקוחה מתוך היינה, מבלי שאירי ריקין טרח כלל לציין זאת:

        [היינה, מתוך דת ופילוסופיה באשכנז] השכמה, שתית קפה, כתיבה, הרצאת שעור, אכילה, טיול, הכל היה לו מועד קבוע, והשכנים ידעו בדיוק גמור שהשעה היא שלוש וחצי.

        זה פלגיאט. נוסף על כך שהיינה המציא זאת.

        3. ועכשיו קצת ברצינות (שתי נקודות מהותיות):
        ההתייחסות לתרגום החדש לא מזכירה כלל (!!!!!!!) את העובדה שלא רק הועתקה השפה הארכאית של ברגמן-רוטנשטרייך ללשון מודרנית.
        חשוב מכך: מדובר בתרגום של מהדורה A, נוסף על מהדורה B.
        ההתעלמות מהעובדה הזו מעידה על בורות. כל תלמיד קאנט אמור לדעת לפחות את העובדה הבסיסית הזו. בין המהדורה הראשונה לשנייה יש הבדלים מהותיים (בדדוקציה הטרנסצנדנטלית של מושגי השכל הטהורים, למשל, ובפראלוגיזם). לראשונה הדבר ניתן בתרגום לעברית. לכתוב על התרגום החדש מבלי להזכיר זאת כלל?!

        4. ריקין:

        המסר של קאנט פשוט לכאורה, אך מנוגד לכל אינטואיציה אנושית. גם כשאנו בטוחים במציאות כלשהי תמיד נזכור שמה שהאדם יודע ומכיר הוא רק עולם התופעות הנגלה לחושיו, שאינו אלא מראית עין – עולם בכאילו

        התופעה (Erscheinung) היא מראית עין (Schein)?! קאנט הרי עובד בפרך כדי להסביר את ההבדל ביניהן.

        ובקשר לרוחאני, ראה את התכתובת המפורטת מאתמול

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        0:1 לינשוף 😆

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        0:1 לינשוף אתה אומר. 0+1 = 1. אתה יודע מהו 0. אתה יודע מהו 1, אבל ב 1 שהוא תוצאת החיבור יש דבר מה נוסף מכל מספר בעצמו. מה זה אומר? שהפעולה המתמטית הזו היא סינתטית אפריורית, ולא אנליטית אפריורית, ואילו הינשוף מבקש לטעון שהביקורת שלו היא אנליטית אפריורית, בעוד שאתה טוען שהיא סינתטית. תריבו בניכם.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        רואה בסוף הוצאתי את זה ממנו, לאחר שהתעקש לסרב, אני נוטש את הבלוג ועובר לשב"כ.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        🙂

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        הפילטר המטופש בלע את התגובה שתופיע פה מתישהו. לא נורא, פעם אחרת.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        תרשה לי, כי הזדמנות כזו יש פעם בחיים:

        ומה איתך? זו שאלה רטורית כמובן. קצת צניעות, בכל זאת אתה לא יודע מי הבנאדם, מה קרא מי קרא היכן קרא, העיקר שאתה מקרקר.

        🙂

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        אם ברצינות, אתה זה לא העניין כאן. זה מטריד לי את הרשתית שאדם אנונימי מטיל רפש על מי שהוא חשוף. אם גם הוא היה מפרסם ביקורת בעילום שם, ואתה היית יורק לבאר ממנו הוא שתה לא הייתי מתערב. סגור סיפור.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        זה בדיוק מה שאתה עשית. בעילום שם הטלת דופי במסקנה שאליה הגעתי, אחרי ששנים השתעבדתי על הספר הזה.
        סגרנו את הסיפור?

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אבל יש כאן אינטרס, אירי לא אהב את התרגום שלך כנראה. או שאולי הוא סתם מתעב את קאנט?

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        חלילה, חלילה.
        לא תרגום שלי. של פרופ' ירמיהו יובל.
        אינטרס אישי? גילוי נאות (הוא אמפריציסט, למשל).
        מתעב את קאנט? מהטור שכתב לא נראה כך.

        זה סתם טעויות שמעידות על חוסר ידע/הבנה.

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        הנושא אינו קאנט או אירי ריקין. הנושא הוא אתה, הסנוביזם האינטלקטואלי והמהירות שבה אתה קובע שכולם בורים מלבדך.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        1. אבל, להזכירך, זה דווקא כן הנושא:
        התגובה המקורית הייתה על אירי ריקין כותב על קאנט.
        2. אני הערתי רק שדבריו מכילים טעויות (וחסרים דברים נכונים).
        כדי "להוכיח", לעו"ד, באיזה זכות, רק ציינתי שאני כך וכך.
        3. מעולם לא טענתי שכולם בורים מלבדי. רק הצבעתי על כך שאירי ריקין כנראה (ככל שהדבר נוגע לביקורת התבונה הטהורה).
        4. את ההסברים הפסיכולוגיים אפשר לקחת אפוא לכיוון פורה יותר: על שום מה את חשה נחיתות?

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        לא לא , שכח מזה. אני בכלל לא שם. פשוט לא סובלת סנובים.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        אה, אז אוקי.
        אני לא פשוט לא סובל אנשים שכותבים טעויות על נושאים שבהם אני בקיא.

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        אני נפעמת איך שבת לעמוד על רגליך לאחר הסנוקרת שחטפת כשהתברר שאירי ריקין אינו איזה צ'יקי ארד.. אני גם לא נופלת מהכסא למשמע הדברים הללו

        הממ…
        במקרה לקחתי חלק במפעל התרגום החדש, כמו גם מלמד זאת.
        מי מקרקר עכשיו?

        כי אני נזכרת ביובל שטייניץ.

        נ.ב. אם אתה אחד מאלה-

        יש אנשים שלא ישנים בלילה (חוץ ממני) בגלל דברים שנכתבו להם.

        הסתכל פנימה.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        מסתבר שזה לא את ולא אני, שלא ישנים בלילה בגלל טוקבקים. אחלה.

        אני לא בטוח שאת מבינה סנוקרת אינטלקטואלית מהי, ולו כי חזרת להגיב.
        אנסה להסביר לך שוב.
        כל הטיעון שלך בנוי על התארים של אירי ריקין, בעזרתם את מבקשת להצדיק את הדברים שכתב.
        את עצמך לא מכירה את הטקסט של קאנט (וזו עובדה, שאחרת היית עולה לבד על הטעויות שעליהן הצבעתי). את משוכנעת שאירי ריקין לא טעה באופן גס, ולא השמיט דברים חשובים, לא בגלל בקיאות חלילה אלא לאור קורות החיים של אירי ריקין.
        הקריטריון שלך, כדי לדעת אם אירי ריקין צודק הוא טועה בדברים שהוא כותב על ביקורת התבונה הטהורה הם התארים שלו.

        ובכן,
        א. אם תארים הם לדעתך קנה המידה היחידי, מדוע את מבטלת בהינף יד את העובדה שלקחתי חלק במפעל התרגום? הרי, אם נניח נבחרתי לכך, ייתכן שגם לי יש קורות חיים.
        ב. כמובן שהנקודה לעיל רק ממוטטת את הטיעון של מבחינה יחסית. קורות חיים מול קורות חיים אינה דרך להכריע מי צודק. כזו, למשל, שבאה לידי ביטוי בכך שאחד (אני) יצביע על הטעויות של האחר (אירי ריקין). זו תהיה הפרכה של דבריו לאור הטקסט של קאנט, שעליו מבקש אירי ריקין לכתוב טור.
        כאמור, את זאת עשיתי, ובארבע נקודות בלבד.

        נסכם:
        את מנסה לגרור את השיחה הזו לויכוח מי קיבל כל מני תארים, ובאיזה ציון. זה לחלוטין לא רלוונטי. השאלה היא פשוטה: הוא טועה או לאו? אם אין לך כלים לבחון זאת, קחי את הביקורת שכתבתי ולכי למומחה שמקובל עליך.
        והיה ויתברר שהוא טועה, ועוד בצורה ספקטקולרית שכזו, האם תדרשי שישללו ממנו את כל התארים והפרסים?

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        אצלנו אומרים חברי המלומד…בסדר, בשמחות. 8)

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        לא, לא בלימודי המשפטים. אומנם פעם לפני שנים הרבה, באוניברסיטה בלימודי המשפטים היה באמת קורס חובה בתורת המשפט כך הוא נקרא. המרצה אצלנו היה חיים גנז, ושם הוא עסק בענייני דיומא כגון מהו משפט ומהי נורמה משפטית, הפוזיטיביזם של אוסטין ושל הארט ודבורקין וביקורת על תפיסת המשפט כמערכת כללים פוזיטיביים ועניינים כאלה שהצליחו להרדים את כל הנוכחים טוב יותר מכל נומבון, אבל אני למדתי קצת על ביקורת התבונה הטהורה והמעשית של קאנט באיזה קורס פרטי, סתם בלי סיבה שהרי התבונה האנושית מוטרדת בשאלות מטאפיסיות כאלה מבלי שברור אם היא – התבונה – יכולה לספק תשובות טובות לשאלות ….וכך יצא שמעט אני עוד זוכר. ולא, לימודי משפטים דאז, במיוחד הבחינות, היו תמיד עם חומר פתוח, השינון היה הרבה פחות חשוב ממה שרוב האנשים סוברים.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        לינשוף מצטער השרשור הזה התבלבל אצלי לחלוטין.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        גם אני קצת הלכתי לאיבוד בשרשיר הזה…

        שאלה:
        אתה מתעסק בשאלה הזו לעתים (יחס תיאוריה בדבר יסודות המשפט לספר החוקים ממש)? מאוד מעניין אותי היחס אלה, ומעולם לא שמעתי עו"ד מציג זאת מהצד שלו.
        האם זה בכלל נדרש בעיסוק שלך (למשל, בזמן הופעה בפני בית משפט עליון וכדומה)?
        סליחה על החקירות.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        אה, לא. אין לדברים משמעות מעשית ישירה, אבל אף פעם לא מזיק למשפטן יש השכלה כללית גם. אחת הסיבות לדעתי לפחות שויינרוט למשל (ואחרים, זו סתם דוגמא) הוא עו"ד מצוין היא שהאדם משכיל ובקיא גם בתחומים שאינם קשורים ישירות למקצוע. היום יש זן אחר של עורכי דין שהבנתם מחודדת רק לעניינים שבהם הם עוסקים מידי יום, ולכן גם אפילו בשאלות משפטיות שאינן קשורות קשר ישיר לתחום עיסוקם המצומצם, הם מאבדים את הידיים והרגליים, גם המכללות לא הוסיפו לעניין, והתוצאה אכן נראית.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        לעו"ד:
        תודה. גם על הסבלנות.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        כי אני נזכרת ביובל שטייניץ

        כמובן, שכחתי להתייחס לכך.
        מה הקשר בין ד"ר יובל שטייניץ לבין העובדה שכאחד שלקח חלק במפעל התרגום החדש מצאתי את הטור של אירי ריקין מלא בטעויות?
        אכן, ד"ר שטייניץ כתב על קאנט. אולם כיצד זה רלוונטי? לא קשרת זאת כלל לדיון.
        אני מניח שזה בגלל שאת מבקשת לבוז לו (אינך מעריכה אותי ואת עבודתי בקאנט כשם שאינך מעריכה את ד"ר שטייניץ ועבודותיו בתחום).
        מאחר שאינך בקיאה בקאנט, על סמך מה בדיוק את בזה לנו? ד"ר שטייניץ – אני מניח שבגלל עמדותיו הפוליטיות. שהרי סיבה עניינית אין לך כי לא טרחת להסביר מה פגום מצאת בעמדותיו הפילוסופיות.
        ואני? בגלל שהצבעתי על כך שאירי ריקין כתב טור אומלל?

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        נתחיל בבזה שבקיאות בקאנט-אינה בחזקת קושאן על כל מה שנכתב,עליו, סוקר או פורש. אין עוררין על בקיאותך הרבה והעובדה שקאנט הוא ציפור נפשך, אבל ראבאק, אירי ריקין ביקר על קאנט בעיתון יומי בשטחיות כמתבקש לאוזן הקורא הממוצע שלא חבש את ספסלי מדעי הרוח. אני התקוממתי נווכח הביטול והזילזון האופיני לך לא רק במקרה זה, אלא בכל פעם שאתה מתנצח עם מגיב אחר אתה תוקף דרך השכלתו . כאשר אתה מכנה אדם אחר "בור" זה לא שונה ממכוער, אידיוט, מסריח מהפה.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        לברטה:
        למעשה, אם לדייק, הביקורת שלי אינה על אירי ריקין; משום שזה באמת לא זירה להתגוששות אקדמית.
        הביקורת שלי היא על עיתון "הארץ".
        יצא ספר חדש, מפעל מאוד רציני ומושקע, אתם רוצים לכתוב עליו ביקורות, שזה יפה מאוד, אז למה לא לתת למומחה קאנט?

        אחד שיעמוד על החידושים שבתרגום החדש; שישווה אותו לתרגום הישן; שישווה אותו למקור; שיציין מעט על המחקר הענף בתחום (גישות); שידבר על המתרגם וגישתו הפרשנית לקאנט (והרי, פרופ' יובל הוציא מספר ספרים על קאנט, ובהם אף תרם באופן משמעותי למחקר קאנט). (אגב, לא אני)
        מה קיבלנו במקום? ניסיון עלוב לרדד את הדיון בקאנט ולהסביר אותו משל היה הוגה ניו-אייג.
        זה לא עושה כבוד לתרגום החדש. זה לא מתעסק בכלל בתרגום החדש. זה נראה כמו ניסיון של הכותב להראות שהוא מכיר את הטקסט המסובך הזה (להעיד יותר על עצמו).
        אם את טוענת את זה לגבי, באופן מפוכח וביקורתי, מדוע אינך יכולה להפנות אותם כלים לאירי ריקין?

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        ותראי עד כמה לא עניינית התגובה שלך, גם לדברייך:
        את סוחבת עלי בטן מלאה. וכל זה משום שאני משתמש, לעתים, בכינוי "בור".
        "בור" הוא מושג שנועד לציין משהו. אם את סוברת שאני עושה בו שימוש לא נכון (קרי, שאני "בור"), תצביעי על כך; (קחי דוגמא מאורן).
        מעולם לא טרחת להסביר מדוע השימוש שלי במונח "בור" הוא שגוי; זה סתם מעצבן אותך. בצדק או לאו, לא מעניין אותך.

        וזה שונה מהותית מ"מכוער" ו"מסריח מהפה": אלו אינם רלוונטיים לדיון שעוסק בידע. "בור", לעומת זאת, כן. בהקשר של טוקבקים, לאלה אין באמת כל מקום (אלא אם כן אלו טוקבקים בפורום של רופאי שיניים).

        בקיצור, הביקורת שלך עלי, בשונה מהביקורת שלי על אירי ריקין, לחלוטין לא מבוססת.

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        בור פירושו עם הארץ. אנאלפבית שאין לו מושג ומוטב ישתוק. בשפתך זה כמעט מחמאה- בוריק, בורק'ה. אז לא- בכוונתך להשפיל את העומד מולך. נסה פעם למשל-" אני במקרה מומחה לקאנט, הרשה לי להאיר את ידיעותיך בנושא "וכו'. לא יותר טוב? 😉

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        אני מעריך מאוד את הנימה המתונה של דבריך כעת, באמת. אבל יש אבל. אומנם אני הצעתי שנסגור את הסיפור, אבל העניין איכשהו נמשך ואתה מתחפר בעמדתך, לכן אני מבקש להזכיר לך כי בתחילת הדברים טענת שריקין אינו מבין בפילוסופיה כלל ובמשנתו של קאנט בפרט. אח"כ התברר שהוא דווקא כן מבין בפילוסופיה, ואז שינית את טעמך ואמרת שאינו מומחה לקאנט. הביקורת עליך היתה די פשוטה: יושב אדם שדווקא מבין דבר או שניים בפילוסופיה ואפילו מתפרנס מכך, גם מועסק ע"י עיתון הארץ בנושאי ביקורת ספרים וכותב ביקורת בעיתון. בא אדם אחר, שאיש לא יודע מיהו, אומנם נושא סימלה של אלת החוכמה, אולם כידוע אין בכך דבר, ואומר שהכותב אינו מומחה כלל ובפרט, וקובע שאותו אחד אפילו לא קרא את הספר עליו הוא כותב ובלעג הוספת גם עניין שאינו קשור לגבי זמר מסוים. זו, ידידי, הוצאת לשון הרע מבלי להיכנס למישורים בלתי נעימים. לבסוף, לאחר שנטען לגביך שייתכן שגם אתה אינך מבין בעניין פרסמת (שעה שכתבת את דבריך לראשונה איש לא היה יכול לדעת מה אתה יודע ומה לא כי איש אינו יודע מי אתה) כמה נקודות ביקורת כהוכחה שאתה מבין ולכן ביקורתך לגיטימית, ואני תכף מגיע לזה, כאשר כל הביקורת עליך היתה עקב הסגנון. קראתי את הנקודות הביקורת שלך בתשומת לב. אכן, התרשמתי שהינך מבין (עד כמה אני לא יכול לשפוט) אבל זה אינו מכשיר את הסגנון. לעניין הבנתך, התרשמתי שאינך נותן את הדעת בצורה מספקת שמדובר בביקורת עממית ולא מקצועית המיועדת לקהל הרחב ולא לאנשי מקצוע בתחום. כך למשל ההבחנה בין Erscheinung ל Schein, שחורגת בהרבה מההבנה הנדרשת לקהל הרחב הגם שקאנט עומד עליה ומכביר עליה מילים, ואני כלל לא משוכנע שהיא נדרשת לקהל הרחב, ואני גם לא משוכנע שהכותב בעיתון התכוון בדיוק למונחים אלה כאשר כתב את הטקסט בעברית, כשם שאיני משוכנע שהיה צריך להוסיף למשל שהגל רואה את פרשנותו של קאנט למושגים אלה כמוטעית. סוף דבר: הבעיה היתה בסגנון, לא בידע שלך.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        הבא ננסה אפוא לסכם זאת בפשרה:
        אני מסכים כי הייתי צריך לנמק, עוד בתגובה הראשונה, מדוע הטור הוא, לדעתי, עושה עוול לתרגום החדש, ולקאנט.
        עם זאת, משהייתי עושה זאת בתחילה, עם כל הסייגים האקדמיים הנדרשים (כגון "ידידי המלומד שוגה כאשר…"), לא היה מנוס מהמסקנה כי הטור מעיד על בורות. כשם שריח רע מהפה מעיד על ריח רע מהפה. לרוב לא נעיר על כך. אבל כשבן אדם עם ריח רע מהפה מתיימר ללמד היגיינת שיניים, אפשר יהיה לומר לו כך: "ידידי המלומד, לא ממך נרכוש ידע על היגיינת פה".

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        לעו"ד:
        מקבל את ההערה על הסגנון. בטח כשזה בא מעורך-דין.
        אני מסכים שהתגובה הראשונה הייתה הרבה פחות מתונה. אני מניח שאתה יכול להבין את האמוציות שקשורות בכך.
        השאלה אם הוא מבין בפילוסופיה בכלל היא בעייתית, שכן בנבדל מהמקצוע שלך, אין שום דרך להוכיח הבנה זו. שהרי לא צריך דיפלומה כדי לעשות פילוסופיה.
        אני שופט אפוא לא לפי התואר גרידא, אלא לפי הדברים שכתב. ולצערי, זה לא מעיד על הבנה. לא על קאנט, ואכן הרחבתי – לא בכלל. אני מבין שידע בפילוסופיה בכלל יש לו, לפי התארים שפרסמה ברטה.
        אם כן, התנצלותי הכנה על כך.
        אני חוזר על הנקודות שהזכרתי בתגובה לברטה:
        מטרת הביקורת על התרגום החדש היא, כך אני מניח, להציג את התרגום החדש. וזו אכן מטרה ראויה. אולם הטור הנ"ל אינו עוסק כלל בתרגום החדש, אלא רק משתמש בו כמקפצה כדי לשמש את אירי ריקין להסביר את הגותו של קאנט; לזה לא צריך טור של ביקורת ספרות. ומאחר שהפרשנות שלו שגויה, אז חבל פעמיים.

        לא נכנסתי להבחנה בין תופעה לבין מראית עין אלא באשר אירי ריקין אינו עומד עליה (אדרבא: הוא מטשטש אותה). תן דעתך שלא הסברתי את הטעות אלא רק ציינתי אותה, שכן, זה באמת חורג ממסגרת הדיון הנוכחי.

        הערה אחרונה, שוב, כי אני חייב: מהניק שלי אתה אולי שם לב שאני דווקא מחבב את הגל. ואני חולק על הדברים שאמרת בסוף.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        ואני הקטן, בהכנעה רבתי, כי ידיעותיי בתחום מצומצמות לאיזה קורס דחוק, טוען בלשון רפה ש appearance של הגל שונה משל קאנט במובן זה שמה שקאנט מכנה erschienung אצל הגל זה schein. אבל אין לי שום אפשרות להתווכח איתך, לכן לשון רפה שברפות.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        לעו"ד:
        להפך, ידידי (אם יורשה לי), להפך. אתה דווקא מפגין ידע, וזה מאוד משמח אותי! סקרנות אישית: האם למדת זאת במסגרת לימודי המשפטים? זה מעניין אותי מסיבות הפוכות, לאור קריאה ב"פילוסופיית המשפט" – האם במסגרת לימודי משפטים לומדים את התשתית התיאורטית הזו, ודומות לה, או שמא מתמקדים במשפט הפוזיטיבי ובשינון ספר החוקים?

        אני מתנצל על מה שיבוא להלן:
        הגל הוא לוקח את המסקנה של קאנט לקצה שלה: התופעה היא הכרחית לדבר כשהוא לעצמו; הוא חייב להופיע, ולפיכך התופעה אינה שונה ממנו מהותית אלא באמת ביטוי שלו. קאנט הרי ניסה לטעון שהדבר שמופיע במציאות הוא, מצד אחד, לא מראית עין (בדומה לאידיאליזם ההוזה של ברקלי, שרואה את המציאות כחלום/הזיה), ומנגד – אינו כשלעצמו, כפי שסבורים בטעות ביום-יום.
        לפי הגל, התופעה במובן של קאנט, אבל כפי שקאנט הבין אותה, היא אכן מראית עין; הוא היה צריך להבין שהדבר כשלעצמו, לפי מהותו, חייב להופיע; ולכן התופעה אינה מקרית לו (במובן שהיא מופיעה כך רק לכלי ההכרה שלנו).
        אגב, זה גם מסביר, באופן חלקי, את הטענה שלו כי הנצרות היא התקדמות על פני היהדות: המשיח כבר מופיע, וזה כאמור באופן הכרחי, אם כי רק כמגולם באינדיבידואל אחד (ישו). וממהותו של המוחלט להופיע (כתופעה).
        סליחה על הברברת, אני מנצל את העבודה שהבלוג התקדם לפוסט חדש…

        אהבתי

      • מימי הגיב:

        בתגובה הראשונית ניסית לתפוס שלוש ציפורים:
        רייקין, הארץ וקוראי הארץ.
        ראוי שתתנצל בפני שלושתם.

        אולי כדאי גם שתשתף אותנו בנסיבות האומללות שבעטיין נדחתה הביקורת הראויה שלך לספר הזה (או לספר אחר) במוסף הארץ או במוסף אחר של עיתון יומי (? אם קיים?)
        אני חושבת שעדיין לא מאוחר להעשיר אותנו בביקורת ראויה על הספר בכל פורום ציבורי בו תחפוץ

        אהבתי

      • מימי הגיב:

        מוסף ספרים במקום מוסף

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        ריקין קיבל התנצלות על כך שטענתי כי הוא חסר רקע בפילוסופיה ודווקא יש לו. בקשר לקאנט, והתיימרות לכתוב ביקורת על טקסט מכונן שלו, אני חושב שהביקורת הוכחה.
        בקשר ל"הארץ", ראי את הדברים המודגשים שכתבתי לברטה. ייתכן שדווקא "הארץ" צריך להתנצל בפני פרופ' יובל וההוצאה, על שלא נתן למבקר שיכתוב ביקורת על התרגום החדש ממש (ולו בהשוואה לתרגום הקודם).
        בקשר לקוראי "הארץ": הם אלו שקיבלו את הטקסט השגוי הזה, ולפיכך ראוי שמי שהעלה אותו יתנצל בפניהם. כמו שנהוג בתיקון טעויות ("בטור של אתמול נפלו מספר טעויות…").

        את מניחה שהביקורת שלי נובעת מתסכול שלא קיבלו את הביקורת שלי, או שלא הציעו לי לכתוב ביקורת בעיתון יומי? ממש לא. הפלטפורמה בה השמעתי את הדברים שלי הייתה בנוכחות המתרגם ואחרים (שבקיאים בטקסט).

        למה את מחפשת סיבה פסיכולוגית סמויה לדברים, אם נימקתי את דעתי לאור מה שהצבעתי עליו?

        אהבתי

    • ברטה הגיב:

      אירי ריקיןלמגיבים נושפים .

      אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        הטעויות בקאנט בעינן עומדות.
        הצטיינותו בתואר ראשון ושני אינו עושה אותו מומחה לקאנט.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        האם בביקורת על ספר נותנים רק למומחה על X לכתוב על ספר שעוסק ב-X?
        וזה לא שהוא הראל סקעת בתחום.
        אני בהחלט מבין את זעמך לאור מומחיותך בנושא.
        עכשיו תחשוב כמה טורים כאלה חומקים מתחת לרדאר שלך בנושאים שאינך ספץ בהם.
        אולי תכתוב את ביקורתך על הביקורת?

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        א. בעיקרון, במקרה של תרגום חדש לספר עיון, שמהווה מושא מחקר במשך מאות שנים, צריך לדעתי לתת למומחה. מניסיון במקרים דומים, יש מעט מאוד מרצים לפילוסופיה עם אומץ לכתוב כזה דבר (על הביקורת הראשונה של קאנט).
        ב. זה בדיוק מה שמעורר מחשבה: כמה טורים חומקים מתחת לרדאר. אגב, אותו הדבר בויקיפדיה. עד שאינך נתקל בערך שאתה בקיא בו, אתה לא יודע עד כמה (לעתים) המידע שם שגוי.
        ג. הייתי שמח לכתוב ביקורת על הביקורת. אבל זה דורש פוסט אורח, ואני בספק אם הנושא מצדיק זאת.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        נו, שוין. אתה יודע כמה אנשים כותבים על מוזיקה בלי להבין דבר במוזיקה?

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        האמת? לא.
        פעם פגשתי במומחה למוזיקה, ובהשוואה אליו הבנתי שרוב האנשים שטוענים שהם מבינים במוזיקה מתכוונים רק לכך שהם מכירים הרבה מאוד שירים ולהקות. רובם אינם יודעים מהי מלודיה, מקצב, וכדומה.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        בדיוק. אני שומע את קוטנר מברבר שעות בגלי צה"ל על מוזיקה, מדבר עם אמנים ושואל אותם שאלות עלק "מקצועיות", תכל'ס אין לו מושג בסאונד, הפקה, נגינה, שלא לדבר על ניואנסים כמו סולמות, טכניקה וכל היתר. הבנאדם כבר 40 שנה במקצוע ועדיין שואל שאלות קיטבג

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        שכחת לציין שקיימת ביניכם (סוג של) הכרות מוקדמת

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        אני לא מבין מה אמורה רשימה זו לייצג.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        כתוב פוסט אורח, מה יכול להיות? מקסימום עוד כמה אדומים לרזונה…

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        לרזומה… ה"זונה" נכנסה בטעות

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        קודם חששתי רק מהטרחנות שבכך.
        אבל תראה איך ברטה מגיבה: לא מעניין אותה בכלל אם הארץ מפרסם טור מלא בטעויות, העיקר שמי שמעיר על כך (בנבזות המתבקשת, כלפי מי שלא רעדו לו הביצים להגיש טור שכזה לפרסום) הוא סנוב.

        אהבתי

      • mickey הגיב:

        טרחנות לא הפריעה מעולם לאיש ממגיבי הפורום, כך זה נראה

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        לינשוף – אזכור נוסף בהארץ בפסקה האחרונה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מילא שהכותב מתעלם מהביקורת שפורסמה במוסף ספרים, אולי פספס, אולי שותף לחוו"ד הינשוף, אבל איך העורך לא מבליע איזה קישור?

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        תודה!
        לספר היו שתי "השקות": אחת באוניברסיטת תל-אביב, שם האולם היה מלא (א.ב. יהושע הנחה את הערב, והחמיץ בשל כך את מסיבת יום ההולדת של שמעון פרס…), ואחת נוספת במכון ון-ליר; ייתכן שבמכון ון-ליר היו מעט אנשים משום שהרוב הגיעו לערב הקודם בתל-אביב.

        בקשר לגלים שאמור לעורר התרגום החדש: אני, לפחות, חיכיתי באמת לביקורת; ואין זה פלא שדווקא "הארץ" בחר לעשות זאת (לזכותו). וזאת גם הסיבה שכעסתי, כי לדעתי ההזדמנות פוספסה. כך, אגב, סבורים גם אחרים שלקחו חלק בפרויקט.

        אהבתי

    • מימי הגיב:

      בישראל היום מתפרסמות ביקורות ספרים על ידי כותבים ראויים יותר? (או בכל עיתון יומי אחר לבחירתך)

      אהבתי

  20. Mosh הגיב:

    *מהות הסכסוך
    נתניהו עשה זאת בדקה – אני בעשר שניות
    ביום ראשון התכנסו ילדים ישראלים ופלסטיניאים באצטדיון בלומפילד כדי להתאמן עם אליליהם .
    24 שעות מוקדם יותר, באצטדיון דורא שבחברון התאמנו גם ילדים עם כוכבי ברצלונה – רוצים לנחש כמה ילדים ישראלים השתתפו ?

    *YNET ממשיך בכתבות על הבשר המלאכותי, או שאין מה לכתוב על הנעשה בעולם או שיש לו איזשהו מניע או מכתיב נסתר

    *ישראל נתבעת בהאג על הריגת ישו – כמובן שזה סיפור איזוטרי שיפורסם במהדרות הערב בשוליים אם בכלל …
    אבל הוא מייצג משהו גדול יותר , שאנשים מתעלמים או משתדלים להתעלם ממנו.
    ישראל מבחינת רבים היא המייצגת את העם היהודי, ומשתמשים בניגוח שלה כדי להלבין שנאה ואנטישמיות – בעולם שבו לצאת נגד מדינות הוא דבר דמוקרטי, ינצלו הליברלים את הכלי כדי להכפיש את העם היהודי בלי לצאת חשוכים !

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      ראה למעלה
      עוד דוגמה להנחתה. אירלנד מהמתוסבכות
      שבמדינות הקתוליות באירופה מהבחינה
      הדתית, של הפרט והממסד, היא דגם
      מעניין של שנאה נפוצה (לא כללית אמנם)
      עמוקה, שרשית, וקשה לישראל שניתן לתרץ
      בקושי במעשי ישראל קצת אולי, אך בעיקר
      בדת המקומית.

      אהבתי

      • אתמול שמעתי את התירוץ היווני לתמיכה הפרו-פלסטינית (יעני, לא סתם אנטישמיות)- התמיכה של ישראל בגנרלים. שוין. המורשת של הכנסיה האורתודכסית היוונית לא קשורה כמובן.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        זה אינו תירוץ. זה אנחנו אשמים. אם לא
        היינו תולים את המן ובניו היינו היום בברית
        איסטרטגית עם אירן=פרס ויש עוד דוגמאות.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        מכיוון שאני מכיר היטב את אירלנד ואירים ספציפיים, אתם לא תאמינו כמה הם מתעסקים בנו ובבעיות שלנו. אתה פוגש איזה אירי והוא ישר אומר לך את דעתו על הסכסוך. הם לא מכירים ישראלים, לא מכירים יהודים ולא מכירים ערבים, אבל יש להם דעות מגובשות ביותר. בא לי לצרוח "כן, אני צלבתי את JC! אני דפקתי מסמרי 9 אינץ' לתוך הידיים המז…*** שלו ושמתי לו כתר של קוצים על הראש!" אבל אז הם לא יתנו לי סטאוט ישר מהחבית, ברררררר
        😥

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        מכיר קצת. באלי דף קאונטי קורק הסלמון
        משו משו. תודה לתגובתך. באשר למסמרים
        והכל אני מבין שגם אתה נתקלת בעובדה
        המעניינת שאירים שמאלניים לא יודעים בכלל
        על מסמרים, כתר קוצים הכל. זה מדהים איך
        שזה מופרד שם בכל מכל כל כל. מהגן ובית
        הספר ועד ליום ראשון בכנסייה ואיך הדת לא
        מששפיעה שם כלום מחוץ לכנסיה ביום ראשון.
        ממש קיר ברזל.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אני שתיתי בטמפל באר בירה ישר מתוך הקרלינג קאפ! אם הם היו יודעים שאני ג'ו בוי…

        אהבתי

  21. הינשוף של מינרווה הגיב:

    המערכת ב-ynet זריזה להגיב לשינויים טכנולוגיים שעובר העולם:
    תגובות של מגדלי בקר על המבורגרים משובטים.
    למה לא להכין כתבה במדור רכב על הסכנה שטמונה בסקייטבורד מרחף?

    אהבתי

  22. captain beefheart הגיב:

    לעניות דעתי, ההמבורגר המהונדס הוא פריצת דרך היסטורית. מעריך שבתוך עשור זה יהיה מיינסטרים לחלוטין. ובעוד כמה עשורים – אנשים יסתכלו על תקופתנו (כמגדלי בע"ח למטרת הריגתם ואכילתם) כפי שאנו מסתכלים על ימי העבדות בארה"ב.

    בענייני פוליטיקאים קשורים – מי לא שמע את השמועה על אותו ראש עיריה ש(אולי) נמצא כפות בחדרה של מישהי, שברחה והשאירה אותו במצב מביך זה?

    אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      מחכים לשייקיז פיצה.

      אהבתי

    • עו"ד הגיב:

      לי יש ניחוש אחר בעניין. אחרי שההנדוס יעבור לייצור סדרתי, והמחיר ירד מרבע מיליון פאונד למחיר סביר, כולם ידעו שהטעם הוא כמו שניצל טבעול מול סטייק פורטרהאוס, נניח. כלומר אפשר לאכול, אבל זה לא תחליף למקור. לכן יתפתח שוק שחור בבשר אמיתי, יהיו מסיבות פול מון עם בשר, אם תרצה לפנק אורחים חשובים אתה תוציא קוביית בשר מקרוסקופית ששמרת בפריזר שנים והיא תעבור מייד ליד כמו הדבר ההוא שלא ראית שלושה חודשים, סטייק מלא טרי יעלה רבע מיליון לירות (כי הכל יתחיל מהתחלה והלירה תהיה הילך חוקי בישראל). אתה תראה.

      אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        נובמת. גם אתה חוזר על ה"כותרת" כאילו מחירו של המהונדס, נכון לעכשיו, הוא רבע מיליון פאונד? הרי מדובר בעלות המו"פ עד כה, לא street price או retail price.

        גם האנלוגיה טבעול/פורטרהאוז מופרכת. הטבעוליים הם צמחים שנרקחים ל"משהו כמו". הבשר המהונדס הוא רקמת בשר ממש, רק ללא בע"ח שהיא חלק ממנו.

        לא יהיה שום שוק שחור כפי שלא היה שוק שחור של עבדים. הדבר השחור היחיד שיישאר הוא כתם (שנמחה) ממצחה של האנושות.

        (יש לי תחושה שניסית להתבדח. סורי על חוסר השת"פ בשעה זו של היממה)

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        ואגב, מ"הדבר ההוא" יש לי במחסן. זה שבמשך מספר ירחים לא נגעתי בו זה עניין אחר 🙂

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        הוא לא רקמת בשר ממש. עדיין לא. ראה סיפור
        השומן החסר. גם סחוס, גידים, וכ"ו תורמים לתחושת
        הפה. גם תהליך היישון של רבעים שלמים לא מובן לגמרי.
        אולי בעתיד זה יהיה.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        לגמרי רקמת בשר. אמנם לא מורכב כשל נתח מאורגניזם שלם המשמש לסטייק (עם הגידים, השומן והשאר ירקות *), אבל בשר בשר. אגב, אם היו מחליטים לפתוח בהנדסת כבד (שהוא רקמה הרבה יותר אחידה בהרכבה), קרוב לודאי שהחתיכה גם היתה מרגישה לטועמים כמו הדבר האמיתי. מכאן אני משער שזה יקרה בקרוב. ודאי לנוכח השוק הגדול של הכבדים והג'נוסייד שחווים האווזים עקב כך.

        * כן, מטבע הלשון משעשעת בהקשר זה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        רקמת שריר, לא בשר.
        מה שאנחנו קוראים לו "בשר" הוא שריר + שומן + רקמות חיבור.
        וגם לגבי רקמת השריר, היא לא ממש רקמה, אלא סיבים קטנים בודדים.
        בגלל זה עשו בשר טחון ולא סטייק.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        גם לא מדוייק. החלקים ה"טובים" של הפרה אינם שרירים אלא בשר חסר תכלית – הפילה ורוב האנטריקוט (ויסלח לי ברוך בראון – שאגב מה קרה איתו? – על הבקיאות החלקית שלי בחומר שהעביר לי בזמנו כשהייתי בין לקוחותיו)

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        תשמע, אני לא יודע מי זה ברוך בראון, אבל כנראה שהוא לא לקח שיעור אנטומיה בחייו. לא מספיק לדעת לחתוך.
        "בשר חסר תכלית" – אין חיה כזאת.
        זה הכל שרירים. יש שרירים כאלה ויש שרירים כאלה.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        נכון

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        בראון לדעתי זה הקצב מקינג ג'ורג'. המיתוס היה שמכר בכוונה נתחים נחותים לאנשים שניסו להרשים אותו בידיעתם בהילכות הבשר.
        "חסר תכלית" יתכן והכוונה לחלקים פחות פעילים ועל כן פחות נוקשים.
        והבשר המהונדס כמובן יעשה לבקר מה שהאינטרנט עשה לדפוס.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אהבתי.
        קצב שמוכר לוקשים (תופעתיים + תודעתיים).

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        Y ללילי Y ליומי,
        מה קורה במדינה הזו.
        לא מעשנים כאן מספיק.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        עזוב טבעול מול סטייק. ראה כמה צאצאים אנושיים
        מופקים בהמון שיטות. ביציות, זרעונים, פונקאים
        תרומות, השתלות, צלחות פטרי, מזרקים, מקפיאים
        הודו, ברזיל, כל יום שכלול חדש. ועדיין עדיין לא
        עוזר כלום. השיטה הכי עתיקה היא הכי ……

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        מענגת.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        למה לא עוזר כלום?
        למי שבאמת צריך ולא סתם התעורר מאוחר (למרות שגם אז עוזר), עוזר מאוד.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        מי שלא מוכרח מתמיד בשיטה הישנה
        ליצירת וולדות. בכל מקרה הולדה זה
        כח חזק יותר מתאבון לכביכול בשר.
        אם כבר עולם סינטטי למה סטייק מלאכותי?
        יצירת הסטייק המעבדתי יכולה להראות
        כבזבוז משאבים אדיר. הכי זול, מהיר
        ויעיל זה הזרקת המדייה שעליה מגדלים
        את השרירים ישר לוורידים. יש ארצות
        שיעשו זאת בזמן העבודה ויכנו זאת התיעלות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        רציתי להגיד שיתפתחו בעיות בשיניים, אבל מי יצטרך אותם בכל מקרה.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        השלושה אדומים? עכשיו הבנתי
        את מי עשו באצבע ושיש כאלו
        באמת.

        אהבתי

  23. עובר אורח הגיב:

    היות ולבלוג הזה קוראים וכותבים מכל
    הקצוות. הייתי מבקש דיון במאמר של "הארץ"
    על הבדוים והפוליו בנגב. אצטט רק משפט אחד.
    "במקום שבו אין הספקת מים סדירה
    שירותי איסוף אשפה,מערכת נקוז שופכין לא תהיה
    חסינות מפני מחלות". הייתם בנגב? ראיתם
    את הפזורה?. יש מדינה, אוצר, מכרה זהב
    בעולם שמסוגל לספק לכל הוילות, בתים, צריפים,
    בקתות, אוהלים מערות מבאר שבע עד אילת
    את כל אלו? זה מתורגם לאנגלית מופץ בחו"ל
    והופך לשנאה נגד ישראל.האם בכלל קורא
    ליברל "נאור" ב NY או לונדון מסוגל להבין את
    הכזב הדמגוגי הזה? וישראל מנסה, באמת מנסה.
    קצבת ילדים, ביטוח בריאות. למיליוני בני אדם
    באירופה ואמריקה, בשולי החברה במדינות הכי
    מיופיפות הכי נאורות אין את שירותי הבריאות שיש
    לבדווים בישראל. הפתרון לכל מה שתבע
    ה"הארץ" הוא עיר וריכוז. מי לוחם נגד העיר
    והריכוז? מי שופך הפרשות אדם בכל חור בנגב?
    מי יכול לרכז ולטהר את כל השופכין שם. כותב
    המאמר לא מתבייש? האוכלוסיה הבדווית עברה
    מהפכה עצומה. הדרך היחידה מלבד דיקטטורה
    אכזרית לטפל במהפיכה זו היא שת"פ ממסד+
    תושבים. מי מסית נגד שת"פ כזה? בראש
    אוניברסיטת באר שבע עומדת מומחית עולמית
    לחלק מבעיות הבריאות של הבדווים. ממעשיה אנו
    למדים שהמבנה הגנטי של האוכלוסיה שיצאה
    מבידוד גיאוגרפי יחסי של מאות שנים ונישואי
    קרובים נפוצים מאוד לדייסה הגנטית המודרנית
    ולמעבר המהיר של ויקטורים של מחלות בכל
    העולם עושה אותה רגישה במיוחד להתפוצצויות
    מגפתיות. זה הרבה יותר מסובך מהדמגוגיה
    בפרוטה של "הארץ". סמנו באדום קללו
    השמיצו אבל מה דעתכם העובדתית על
    מה שנכתב כאן, הכל שטויות?

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      א. לא נכון מצד הארץ לייחס את נושא התשתיות לפוליו, זו השערה לא מוכחת.
      ב. מצד שני אין קשר לפגמים גנטים, כלל לא רלוונטי.
      ג. בנושא ריכוז האוכלוסיה, יש צביעות לאחר שהוקמו חוות בודדים בנגב, כמו שנים שישראל מקדמת מדיניות פיזור אוכלוסין ע"י הקמת ישובים חדשים.

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        רלוונטי ואסביר. שרשרת אפידמולוגית
        יכולה להשבר כאשר האילוח מגיע למטרה עמידה.
        ושם נעצר. כאשר אוכלוסיה היא הטרוגנית הסיכוי שזה
        יקרה גדול יותר מאשר באוכלוסיה הומוגנית. זה אינו
        קורס באפדמולוגיה ולא אביא את ההוכחה המתמטית.
        יש גם הוכחות היסטוריות לכך שאוכלוסיות מבודדות
        נפגעות יותר ובהן התהליך האפידמולוגי מהיר ושלם
        יותר ומאוחר יותר כשנמצאה הטכניקה נמצא גם
        שההומוגניות הגנטית של אלו גבוה (איסלנד ומגפות וכ"ו).
        בנגב של פעם הבידוד של החולה היה יחסית גבוה
        המטרות לווקטורים נדירות והתהליך המגפתי איטי
        ביחס לעיר. בנגב של היום באוכלוסיית הבדווים המצב
        רגיש גם בגלל הצפיפות האדירה ומספר הילדים הגבוה
        למשפחה כך המעבר של הוקטורים קצר ובטוח. גם
        הנישואים הכביכול אכסוגמיים הם של נשים מדרום יהודה
        עזה וסיני, אוכלוסיה דומה. השווה לאכסוגמיה יהודית
        ולדייסה שזו יוצרת. תנועת התיירים והעובדים הזרים
        בנגב גבוהה והתקיפה של וקטורים פולשים מתמדת
        וחזקה. עם שחפת עסקתי אישית. הצירופים האלו
        והסיכוי שוקטור פולש ימצא פונקאי רגיש בנגב גבוה
        מאוד תיאורתית. הוירוס מתפתח כל הזמן בנקודות
        שונות בעולם. מספיק נשאי אחד בנגב והמירוץ
        מתחיל. אני משער שהנושא כבר נחקר כי הבעייה
        של וקטורים פולשים וריבוי אוכלוסיות רגישות מטרידה
        את WHO מאוד. תודה על זמנך.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        איני בטוח שההסבר שלך רלוונטי לנגיף הפוליו. מעבר לכך הבדואים היסטורית נודדים וסוחרים ולכן לא אוכלוסיה מבודדת.
        באשר לתנאים הסביבתים כמו שכתבתי בקשר להארץ מדובר בהשערה. אבל הם כמובן רלוונטים למגוון בעיות בריאותית.

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        And the spin goes on…

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        צודקת. רציתי להביא ספריה ומובאות
        (כמו בעניין מדעי) על הייחוד הגנטי של
        הבדווים בנגב. אחרי הכל בלוג מכובד
        אבל זה לא לעניין. ראי התגובה לעיל.
        בכ"ז טרחתי אז הנה אחד
        על הפוריות הייחודית של האוכלוסיה הבדווית
        בנגב. 100% קשור גנטית-איזורית. גם לפוליטיקה
        וכ"ו. מטעמים לכתבלב.
        יותר מזה חבל"ז.
        1. Journal of Assisted Reproduction and Genetics
        23: 305-309
        Natural conception after age 45 in Bedouin women, a uniquely fertile population

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אם לא היית פועל על אוטמט, היית מבין שאני מסכים איתך בנושא ההומגניות הגנטית, וחולק בנושא הרלוונטיות של זה לפוליו, ולכן אין צורך במאמר על פוריות. אתה תמיד רץ אסוציאטיבית בלי לחשוב.
        יש מגיבים שהם במצב פלט ללא קלט.

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        And the spin goes on…
        X 2

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אין לך דבר מעניין יותר לעשות בחיים. כלמר, מישהי נשאה אותך תשעה חודשים, סבלה צירים, דחפה ומה הסוף?
        זה. טרול עם אובססיה למגיב לוזר.

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        יש דרך ארוכה להגיד אותו דבר שוב ושוב ושוב, ושוב, כמוך, ויש דרך יותר מתומצתת.
        הרי אתה אומר אותו דבר כל הזמן רק במילים ארוכות, חלולות וריקות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        עובר אורח:

        המבנה הגנטי של האוכלוסיה שיצאה מבידוד גיאוגרפי יחסי של מאות שנים ונישואי קרובים נפוצים מאוד לדייסה הגנטית המודרנית ולמעבר המהיר של ויקטורים של מחלות בכל העולם עושה אותה רגישה במיוחד להתפוצצויות מגפתיות.
        יש גם הוכחות היסטוריות לכך שאוכלוסיות מבודדות נפגעות יותר… נמצא גם שההומוגניות הגנטית של אלו גבוה

        אורן:

        הבדואים היסטורית נודדים וסוחרים ולכן לא אוכלוסיה מבודדת

        עובר אורח:

        … הייחוד הגנטי של הבדווים בנגב

        אורן:

        אם לא היית פועל על אוטומט, היית מבין שאני מסכים איתך בנושא ההומגניות הגנטית

        עכשיו אורן יטען שהוא התכוון שהבדואים לא מבודדים אבל כן הומוגנים גנטית, אבל מכיוון שהטענה של עובר אורח היתה על קשר ישיר בין שני המצבים האלה, כאשר הבידוד הוא רק הסיבה לפקטור החשוב בעניין האפידמולוגי שהוא ההומוגניות הגנטית, למה היה כ"כ חשוב לאורן "להפריך" את עניין הבידוד, ולא להתייחס כלל בתחילה לעניין ההומוגניות הגנטית, וכך ליצור Schein של הפרכת הטיעון הגנטי?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        שאלת הבידוד קשורה לעניין החשיפה לנגיפים, מאחר ובדואים מגיעים למרכזי מסחר הם אינם מבודדים גיאוגארפית. כמובן שהיתה יותר הערת אגב, ככלל עובר אורח דיבר על מה שהוא רצה בלי קשר לפוליו.
        יש הבדל ברור בין מנהגי נישואין, לניתוק סביבתי. מאחר שאנו עוסקים בוירוס, עניתי על הבידוד, מצטער אם היתה מראית עין אחרת.

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        And the

        מראית עין

        goes on…

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        אתה עוד תלמד.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        ואללה, ומה שכתבת על זה שהבדואים נודדים וסוחרים ולכן הם לא אוכלוסיה מבודדת, נועד להדגיש את זה שאתה מסכים שלבדואים שונות גנטית נמוכה?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        עניתי לשועלן, הבידוד הגיאגרפי קשור לחשיפה לנגיפים, ההומגניות הגנטית קשורה לאנדוגמיות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        Natural conception after age 45 in Bedouin women, a uniquely fertile population

        קוס אמא שלהם.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        בגיל הזה זה כבר קוס אמ-אמא שלהם :mrgreen:

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        0.38% יולדות מעל גיל 45, ודרך אגב המאמר לא קשור לנושא. מאמר המשך לתופעה דומה אצל נשים חרדיות.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s