הכותרות הראשיות
"נציג הצבא בוועדה לשוויון בנטל: ראשי ישיבות משקרים לנו" (מעריב).
נמשכים הדיווחים על חיסוני הפוליו. כ-4,000 ילדים חוסנו. הארץ.
ביקורתו של רן רזניק בישר"ה אתמול על מדיניות משרד הבריאות ועל הלקונה החיסונית נותרה בודדת בחלל. אין לה המשך בשומקום.
מאמר המערכת של הארץ גורס שהסיבה להתפרצות היא חוסר הטיפול באוכלוסייה הבדווית.
תאומי המריבה באותה כותרת: "מתחסנים".
הארץ ומעריב באותו תצלום ענק: 275 אישי ציבור, קצינים, אקדמאים ועיתונאים קיבלו מאסרי עולם אחרי שהורשעו בנסיון הפיכה בטורקיה.
בידיעות מדווחת הפרשה רק בע' 10, אבל מה שמעניין זה התמונה: הרמטכ"ל שנשלח למאסר עולם, אילקר באשבוג, מופיע פה בתמונה קטנה יחד עם רמטכ"לנו לשעבר, גבי אשכנזי. רמז? נקמה קטנה של אחד העורכים שעוד יחטוף על זה היום מהקודקודים? או סתם צירוף מקרים חסר משמעות שאיש לא מתייחס אליו חוץ ממני?
(תודה ליניב אוחנה)
בשורה טובה: מלחמת לבנון השלישית תהיה קצרה ואלימה.
תחילה רציתי לכתוב שהציטוט הזה של משה נסים, חבר ועדת טירקל, בשער ידיעות, "שאני אשאל כלכלן בכיר האם הוא ניהל רומן?" הוא המשפט המפגר ביותר שקראתי בעיתונות בחודש האחרון לפחות, שהרי מה קשור? ואם הוא כלכלן בכיר הוא לא עתיר יצרים כפועל הניקיון היפואי? אין סיכוי שיהיה ולו בדל הבדל בין השניים בהלכות מיטה, כפי שמלמדים אותנו דברי ימי עולם. אבל אז אמרתי לעצמי, רגע, קודם קראי את הציטוט המלא, לפחות כפי שהוא מופיע בכתבה בממון (בשער המוסף הכותרת עדיין ברמת הפיגור: "אני צריך לשאול פרופסור לכלכלה על הרומנים שלו?")
וזה מה שאומר נסים:
אנחנו צריכים להתייחס לכל בדל מידע, גם לפרסומים השונים. אחוש מאוד לא נעים אם אצטרך לשאול פרופסור לכלכלה או כל מועמד אחר עם מי הוא שכב, כמה פעמים, את מי הוא נישק וכמה נשים הכיר עד היום. אבל אנחנו צריכים לעשות זאת במקרים מסוימים. זאת עבודתנו, בעוד שראש הממשלה ושר האוצר לא יכולים לשאול שאלות כאלה וזה לא תפקידם. תאר לך את שר האוצר חוקר פרופסור מפורסם לכלכלה שאיתו הוא נפגש כדי שיהיה מועמד לנגיד, ואז שואל אותו פתאום עם מי הוא שכב ב-10 השנים האחרונות… חבטו כאן בנבוט על ראשיהם של הממנים… מבלי שהייתה להם היכולת לנחש אפילו אם מישהו, שלא דיווח, גנב חלילה חפץ מחנות. ההתקפה של הציבור ושל פוליטיקאים על הממנים ואולי גם עלינו, בפרשת הונג קונג, הוא תופעה נבזית, קלוקלת, חסרת תקדים בישראל. האם נתניהו ולפיד יכולים היו לנחש מה קרה באיזו חנות או באיזו מיטה?
נו, פחות נורא מציטוט שאשכרה הוציא דברים מהקשרם במובן הכי פשוט.
לבן כספית: אם אין לך כלים להביע דעה על ליאו ליידרמן, אז בשביל מה לכתוב שעל פניו עשינו לו עוול?
לא תמיד חייבים לכתוב. אפשר להסתפק במלמול תוך כדי פליטת קליפות גרעינים בסלון.
ואפרופו בכירים וסקס, איתמר אייכנר מדווח בידיעות (בשער זו הפניה סמוכה להפניית הכלכלן, אה, קיץ, סקס באוויר) על הוללות ופריקת עול באחת השגרירויות הישראליות באמריקה הלטינית. זוכרים את פרשת שגרירנו הכפות והעירום, מאובזר באבזרי מין, באל סלבדור? אז מה, שוב הוללות שם?
מסביב לעולם
אדם גנב כביש ברוסיה.
ג'יין אוסטן תונצח על שטרות. אבל במה זה היה כרוך.
פרשת הקציצה המהונדסת לא מעניינת אותי כמובן. מה לי ולקציצות, לא משנה ממה הן עשויות.
אבל זה הולך ככה: בידיעות מסכם יניב חלילי שמבקרי האוכל פסקו שזה "טעים ממש כמו בשר" (ממתי בשר טעים, אגב?) בישר"ה הדעות מעורבות. אך הכותרת בשער נחרצת משומה: "ההבדל בין בשר לתפל". במעריב להטטו עם הכותרת "כמה תאים". הארץ: דומה לבשר.
משתכשכים בביצה
רעידת אדמה בעולם העיתונות, לא סתם השתכשכות בביצה אלא ספלאש ספלאש ספלאש באוקיינוס האטלנטי.
וושינגטון פוסט נמכר לג'ף בזוס, המייסד של אמזון.
http://www.washingtonpost.com/posttv/c/embed/5c69b69e-fe20-11e2-96a8-d3b921c0924a
ומה אותו בזוס אמר בשנה שעברה, לפני שהשקיע 250 מילון דולר בפוסט??
There is one thing I'm certain about: there won't be printed newspapers in twenty years. Maybe as luxury items in some hotels that want to offer them as an extravagant service. Printed papers won't be normal in twenty years.
טל שניידר בפייסבוק
כתבי מדיה בארה"ב מדווחים: במסיבת העיתונאים הפנימית של הווש' פוסט, עיתונאי החברה נתבקשו לא לצייץ למשך 10 דקות.
למי שלא מכיר את המשפחה:
הסבתא, קתרין גרהאם, המו"לית המשפיעה, דמותה שימשה השראה לדמויות רבות בקולנוע וטלוויזיה ולאחרונה, דמותה הוצגה בבית הקלפים, כבעלים של העיתון המכובד והמיושן, אותו נוטשת העיתונאית הצעירה זואי.
הבת, לאלי וויימוט', עיתונאית ומראיינת בכירה בניוזוויק, אהבה לראיין בכירים ישראלים במשך שנים ארוכות (רק לאחרונה פרסמה סדרת ראיונות עם בנט, לפיד). אתמול הודיעו על מכירתו הסופית של הניוזוויק, אחרי שהדיילי ביסט לא הצליחו להציל את המגזין המשפיע.
הנכדה, קתרין וויימוט', אשה מרשימה ומשפיעה שניסתה בשנים האחרונות להציל את העיתון וכונתה על ידי התקשורת האמריקאית, המו"לית האחרונה של אמריקה.
חברת המגזינים מוטו תקשורת הודיעה על פשיטת רגל. גורל כשמונים עובדיה לא ידוע.
לא רק אני מודדת כמה גברים ונשים יש בתקשורת. למשל.
הלכה לעולמה
ד"ר אריקה לנדאו, האמא של המחוננים בישראל, נפטרה אתמול בבוקר. בקישור: הפוסט שכתבתי עליה, הדיווח הראשון שהופיע. מהמקרים בהם אין לי צורך להביא דיווחים ממקומות אחרים (התפרסמו רק אתמול בערב), כי אני יודעת הכל.
ולעצלנים: צילמתי אותה לסרט דוקומנטרי לפני 11 חודשים.
ההלוויה היום ב-15:45 בקריית שאול.
לפני פיזור
בלילה בלילה, כשאתם ישנים, מגיע לפה תפלץ כדי לקשקש על הקירות. למזלכם אני קמה לפניכם כדי למחוק ולנקות את הזבל. אם תיתקלו פה ושם בתגובות של מי שלא יכלו להתאפק, התלויות בין התגובות, לא קשורות לכלום, דעו שזו לא אשמת הכותבים המפנטזים בחסות הגחליליות, אלא שהלכלוך נמחק.
ולווט אנדרגראונד 
היות ולבלוג הזה קוראים וכותבים מכל
הקצוות. הייתי מבקש דיון במאמר של "הארץ"
על הבדוים והפוליו בנגב. אצטט רק משפט אחד.
"במקום שבו אין הספקת מים סדירה
שירותי איסוף אשפה,מערכת נקוז שופכין לא תהיה
חסינות מפני מחלות". הייתם בנגב? ראיתם
את הפזורה?. יש מדינה, אוצר, מכרה זהב
בעולם שמסוגל לספק לכל הוילות, בתים, צריפים,
בקתות, אוהלים מערות מבאר שבע עד אילת
את כל אלו? זה מתורגם לאנגלית מופץ בחו"ל
והופך לשנאה נגד ישראל.האם בכלל קורא
ליברל "נאור" ב NY או לונדון מסוגל להבין את
הכזב הדמגוגי הזה? וישראל מנסה, באמת מנסה.
קצבת ילדים, ביטוח בריאות. למיליוני בני אדם
באירופה ואמריקה, בשולי החברה במדינות הכי
מיופיפות הכי נאורות אין את שירותי הבריאות שיש
לבדווים בישראל. הפתרון לכל מה שתבע
ה"הארץ" הוא עיר וריכוז. מי לוחם נגד העיר
והריכוז? מי שופך הפרשות אדם בכל חור בנגב?
מי יכול לרכז ולטהר את כל השופכין שם. כותב
המאמר לא מתבייש? האוכלוסיה הבדווית עברה
מהפכה עצומה. הדרך היחידה מלבד דיקטטורה
אכזרית לטפל במהפיכה זו היא שת"פ ממסד+
תושבים. מי מסית נגד שת"פ כזה? בראש
אוניברסיטת באר שבע עומדת מומחית עולמית
לחלק מבעיות הבריאות של הבדווים. ממעשיה אנו
למדים שהמבנה הגנטי של האוכלוסיה שיצאה
מבידוד גיאוגרפי יחסי של מאות שנים ונישואי
קרובים נפוצים מאוד לדייסה הגנטית המודרנית
ולמעבר המהיר של ויקטורים של מחלות בכל
העולם עושה אותה רגישה במיוחד להתפוצצויות
מגפתיות. זה הרבה יותר מסובך מהדמגוגיה
בפרוטה של "הארץ". סמנו באדום קללו
השמיצו אבל מה דעתכם העובדתית על
מה שנכתב כאן, הכל שטויות?
אהבתיאהבתי
א. לא נכון מצד הארץ לייחס את נושא התשתיות לפוליו, זו השערה לא מוכחת.
ב. מצד שני אין קשר לפגמים גנטים, כלל לא רלוונטי.
ג. בנושא ריכוז האוכלוסיה, יש צביעות לאחר שהוקמו חוות בודדים בנגב, כמו שנים שישראל מקדמת מדיניות פיזור אוכלוסין ע"י הקמת ישובים חדשים.
אהבתיאהבתי
רלוונטי ואסביר. שרשרת אפידמולוגית
יכולה להשבר כאשר האילוח מגיע למטרה עמידה.
ושם נעצר. כאשר אוכלוסיה היא הטרוגנית הסיכוי שזה
יקרה גדול יותר מאשר באוכלוסיה הומוגנית. זה אינו
קורס באפדמולוגיה ולא אביא את ההוכחה המתמטית.
יש גם הוכחות היסטוריות לכך שאוכלוסיות מבודדות
נפגעות יותר ובהן התהליך האפידמולוגי מהיר ושלם
יותר ומאוחר יותר כשנמצאה הטכניקה נמצא גם
שההומוגניות הגנטית של אלו גבוה (איסלנד ומגפות וכ"ו).
בנגב של פעם הבידוד של החולה היה יחסית גבוה
המטרות לווקטורים נדירות והתהליך המגפתי איטי
ביחס לעיר. בנגב של היום באוכלוסיית הבדווים המצב
רגיש גם בגלל הצפיפות האדירה ומספר הילדים הגבוה
למשפחה כך המעבר של הוקטורים קצר ובטוח. גם
הנישואים הכביכול אכסוגמיים הם של נשים מדרום יהודה
עזה וסיני, אוכלוסיה דומה. השווה לאכסוגמיה יהודית
ולדייסה שזו יוצרת. תנועת התיירים והעובדים הזרים
בנגב גבוהה והתקיפה של וקטורים פולשים מתמדת
וחזקה. עם שחפת עסקתי אישית. הצירופים האלו
והסיכוי שוקטור פולש ימצא פונקאי רגיש בנגב גבוה
מאוד תיאורתית. הוירוס מתפתח כל הזמן בנקודות
שונות בעולם. מספיק נשאי אחד בנגב והמירוץ
מתחיל. אני משער שהנושא כבר נחקר כי הבעייה
של וקטורים פולשים וריבוי אוכלוסיות רגישות מטרידה
את WHO מאוד. תודה על זמנך.
אהבתיאהבתי
איני בטוח שההסבר שלך רלוונטי לנגיף הפוליו. מעבר לכך הבדואים היסטורית נודדים וסוחרים ולכן לא אוכלוסיה מבודדת.
באשר לתנאים הסביבתים כמו שכתבתי בקשר להארץ מדובר בהשערה. אבל הם כמובן רלוונטים למגוון בעיות בריאותית.
אהבתיאהבתי
And the spin goes on…
אהבתיאהבתי
צודקת. רציתי להביא ספריה ומובאות
(כמו בעניין מדעי) על הייחוד הגנטי של
הבדווים בנגב. אחרי הכל בלוג מכובד
אבל זה לא לעניין. ראי התגובה לעיל.
בכ"ז טרחתי אז הנה אחד
על הפוריות הייחודית של האוכלוסיה הבדווית
בנגב. 100% קשור גנטית-איזורית. גם לפוליטיקה
וכ"ו. מטעמים לכתבלב.
יותר מזה חבל"ז.
1. Journal of Assisted Reproduction and Genetics
23: 305-309
Natural conception after age 45 in Bedouin women, a uniquely fertile population
אהבתיאהבתי
אם לא היית פועל על אוטמט, היית מבין שאני מסכים איתך בנושא ההומגניות הגנטית, וחולק בנושא הרלוונטיות של זה לפוליו, ולכן אין צורך במאמר על פוריות. אתה תמיד רץ אסוציאטיבית בלי לחשוב.
יש מגיבים שהם במצב פלט ללא קלט.
אהבתיאהבתי
And the spin goes on…
X 2
אהבתיאהבתי
אין לך דבר מעניין יותר לעשות בחיים. כלמר, מישהי נשאה אותך תשעה חודשים, סבלה צירים, דחפה ומה הסוף?
זה. טרול עם אובססיה למגיב לוזר.
אהבתיאהבתי
יש דרך ארוכה להגיד אותו דבר שוב ושוב ושוב, ושוב, כמוך, ויש דרך יותר מתומצתת.
הרי אתה אומר אותו דבר כל הזמן רק במילים ארוכות, חלולות וריקות.
אהבתיאהבתי
עובר אורח:
אורן:
עובר אורח:
אורן:
עכשיו אורן יטען שהוא התכוון שהבדואים לא מבודדים אבל כן הומוגנים גנטית, אבל מכיוון שהטענה של עובר אורח היתה על קשר ישיר בין שני המצבים האלה, כאשר הבידוד הוא רק הסיבה לפקטור החשוב בעניין האפידמולוגי שהוא ההומוגניות הגנטית, למה היה כ"כ חשוב לאורן "להפריך" את עניין הבידוד, ולא להתייחס כלל בתחילה לעניין ההומוגניות הגנטית, וכך ליצור Schein של הפרכת הטיעון הגנטי?
אהבתיאהבתי
שאלת הבידוד קשורה לעניין החשיפה לנגיפים, מאחר ובדואים מגיעים למרכזי מסחר הם אינם מבודדים גיאוגארפית. כמובן שהיתה יותר הערת אגב, ככלל עובר אורח דיבר על מה שהוא רצה בלי קשר לפוליו.
יש הבדל ברור בין מנהגי נישואין, לניתוק סביבתי. מאחר שאנו עוסקים בוירוס, עניתי על הבידוד, מצטער אם היתה מראית עין אחרת.
אהבתיאהבתי
And the
goes on…
אהבתיאהבתי
אתה עוד תלמד.
אהבתיאהבתי
ואללה, ומה שכתבת על זה שהבדואים נודדים וסוחרים ולכן הם לא אוכלוסיה מבודדת, נועד להדגיש את זה שאתה מסכים שלבדואים שונות גנטית נמוכה?
אהבתיאהבתי
עניתי לשועלן, הבידוד הגיאגרפי קשור לחשיפה לנגיפים, ההומגניות הגנטית קשורה לאנדוגמיות.
אהבתיאהבתי
קוס אמא שלהם.
אהבתיאהבתי
בגיל הזה זה כבר קוס אמ-אמא שלהם
אהבתיאהבתי
0.38% יולדות מעל גיל 45, ודרך אגב המאמר לא קשור לנושא. מאמר המשך לתופעה דומה אצל נשים חרדיות.
אהבתיאהבתי
לעניות דעתי, ההמבורגר המהונדס הוא פריצת דרך היסטורית. מעריך שבתוך עשור זה יהיה מיינסטרים לחלוטין. ובעוד כמה עשורים – אנשים יסתכלו על תקופתנו (כמגדלי בע"ח למטרת הריגתם ואכילתם) כפי שאנו מסתכלים על ימי העבדות בארה"ב.
בענייני פוליטיקאים קשורים – מי לא שמע את השמועה על אותו ראש עיריה ש(אולי) נמצא כפות בחדרה של מישהי, שברחה והשאירה אותו במצב מביך זה?
אהבתיאהבתי
מחכים לשייקיז פיצה.
אהבתיאהבתי
מה עם וג'י דג? טונה שעשוי מחסה? הליבוט מעדשים?
אהבתיאהבתי
חסה מחלבון מן החי
אהבתיאהבתי
לי יש ניחוש אחר בעניין. אחרי שההנדוס יעבור לייצור סדרתי, והמחיר ירד מרבע מיליון פאונד למחיר סביר, כולם ידעו שהטעם הוא כמו שניצל טבעול מול סטייק פורטרהאוס, נניח. כלומר אפשר לאכול, אבל זה לא תחליף למקור. לכן יתפתח שוק שחור בבשר אמיתי, יהיו מסיבות פול מון עם בשר, אם תרצה לפנק אורחים חשובים אתה תוציא קוביית בשר מקרוסקופית ששמרת בפריזר שנים והיא תעבור מייד ליד כמו הדבר ההוא שלא ראית שלושה חודשים, סטייק מלא טרי יעלה רבע מיליון לירות (כי הכל יתחיל מהתחלה והלירה תהיה הילך חוקי בישראל). אתה תראה.
אהבתיאהבתי
נובמת. גם אתה חוזר על ה"כותרת" כאילו מחירו של המהונדס, נכון לעכשיו, הוא רבע מיליון פאונד? הרי מדובר בעלות המו"פ עד כה, לא street price או retail price.
גם האנלוגיה טבעול/פורטרהאוז מופרכת. הטבעוליים הם צמחים שנרקחים ל"משהו כמו". הבשר המהונדס הוא רקמת בשר ממש, רק ללא בע"ח שהיא חלק ממנו.
לא יהיה שום שוק שחור כפי שלא היה שוק שחור של עבדים. הדבר השחור היחיד שיישאר הוא כתם (שנמחה) ממצחה של האנושות.
(יש לי תחושה שניסית להתבדח. סורי על חוסר השת"פ בשעה זו של היממה)
אהבתיאהבתי
ואגב, מ"הדבר ההוא" יש לי במחסן. זה שבמשך מספר ירחים לא נגעתי בו זה עניין אחר 🙂
אהבתיאהבתי
הוא לא רקמת בשר ממש. עדיין לא. ראה סיפור
השומן החסר. גם סחוס, גידים, וכ"ו תורמים לתחושת
הפה. גם תהליך היישון של רבעים שלמים לא מובן לגמרי.
אולי בעתיד זה יהיה.
אהבתיאהבתי
לגמרי רקמת בשר. אמנם לא מורכב כשל נתח מאורגניזם שלם המשמש לסטייק (עם הגידים, השומן והשאר ירקות *), אבל בשר בשר. אגב, אם היו מחליטים לפתוח בהנדסת כבד (שהוא רקמה הרבה יותר אחידה בהרכבה), קרוב לודאי שהחתיכה גם היתה מרגישה לטועמים כמו הדבר האמיתי. מכאן אני משער שזה יקרה בקרוב. ודאי לנוכח השוק הגדול של הכבדים והג'נוסייד שחווים האווזים עקב כך.
* כן, מטבע הלשון משעשעת בהקשר זה.
אהבתיאהבתי
רקמת שריר, לא בשר.
מה שאנחנו קוראים לו "בשר" הוא שריר + שומן + רקמות חיבור.
וגם לגבי רקמת השריר, היא לא ממש רקמה, אלא סיבים קטנים בודדים.
בגלל זה עשו בשר טחון ולא סטייק.
אהבתיאהבתי
גם לא מדוייק. החלקים ה"טובים" של הפרה אינם שרירים אלא בשר חסר תכלית – הפילה ורוב האנטריקוט (ויסלח לי ברוך בראון – שאגב מה קרה איתו? – על הבקיאות החלקית שלי בחומר שהעביר לי בזמנו כשהייתי בין לקוחותיו)
אהבתיאהבתי
תשמע, אני לא יודע מי זה ברוך בראון, אבל כנראה שהוא לא לקח שיעור אנטומיה בחייו. לא מספיק לדעת לחתוך.
"בשר חסר תכלית" – אין חיה כזאת.
זה הכל שרירים. יש שרירים כאלה ויש שרירים כאלה.
אהבתיאהבתי
נכון
אהבתיאהבתי
בראון לדעתי זה הקצב מקינג ג'ורג'. המיתוס היה שמכר בכוונה נתחים נחותים לאנשים שניסו להרשים אותו בידיעתם בהילכות הבשר.
"חסר תכלית" יתכן והכוונה לחלקים פחות פעילים ועל כן פחות נוקשים.
והבשר המהונדס כמובן יעשה לבקר מה שהאינטרנט עשה לדפוס.
אהבתיאהבתי
אהבתי.
קצב שמוכר לוקשים (תופעתיים + תודעתיים).
אהבתיאהבתי
Y ללילי Y ליומי,
מה קורה במדינה הזו.
לא מעשנים כאן מספיק.
אהבתיאהבתי
עזוב טבעול מול סטייק. ראה כמה צאצאים אנושיים
מופקים בהמון שיטות. ביציות, זרעונים, פונקאים
תרומות, השתלות, צלחות פטרי, מזרקים, מקפיאים
הודו, ברזיל, כל יום שכלול חדש. ועדיין עדיין לא
עוזר כלום. השיטה הכי עתיקה היא הכי ……
אהבתיאהבתי
מענגת.
אהבתיאהבתי
למה לא עוזר כלום?
למי שבאמת צריך ולא סתם התעורר מאוחר (למרות שגם אז עוזר), עוזר מאוד.
אהבתיאהבתי
מי שלא מוכרח מתמיד בשיטה הישנה
ליצירת וולדות. בכל מקרה הולדה זה
כח חזק יותר מתאבון לכביכול בשר.
אם כבר עולם סינטטי למה סטייק מלאכותי?
יצירת הסטייק המעבדתי יכולה להראות
כבזבוז משאבים אדיר. הכי זול, מהיר
ויעיל זה הזרקת המדייה שעליה מגדלים
את השרירים ישר לוורידים. יש ארצות
שיעשו זאת בזמן העבודה ויכנו זאת התיעלות.
אהבתיאהבתי
רציתי להגיד שיתפתחו בעיות בשיניים, אבל מי יצטרך אותם בכל מקרה.
אהבתיאהבתי
השלושה אדומים? עכשיו הבנתי
את מי עשו באצבע ושיש כאלו
באמת.
אהבתיאהבתי
המערכת ב-ynet זריזה להגיב לשינויים טכנולוגיים שעובר העולם:
תגובות של מגדלי בקר על המבורגרים משובטים.
למה לא להכין כתבה במדור רכב על הסכנה שטמונה בסקייטבורד מרחף?
אהבתיאהבתי
או במדור מוזיקה על הסכנה שבסינתסייזרים – אה, זה כבר היה
אהבתיאהבתי
זכור לי בילדותי שלטים שהתיימרו ללמד נגינה בסינתסייזר ב"שיטת ימאהה!". זה לא אמור להיות קשור למדור רכב?
אהבתיאהבתי
*מהות הסכסוך
נתניהו עשה זאת בדקה – אני בעשר שניות
ביום ראשון התכנסו ילדים ישראלים ופלסטיניאים באצטדיון בלומפילד כדי להתאמן עם אליליהם .
24 שעות מוקדם יותר, באצטדיון דורא שבחברון התאמנו גם ילדים עם כוכבי ברצלונה – רוצים לנחש כמה ילדים ישראלים השתתפו ?
*YNET ממשיך בכתבות על הבשר המלאכותי, או שאין מה לכתוב על הנעשה בעולם או שיש לו איזשהו מניע או מכתיב נסתר
*ישראל נתבעת בהאג על הריגת ישו – כמובן שזה סיפור איזוטרי שיפורסם במהדרות הערב בשוליים אם בכלל …
אבל הוא מייצג משהו גדול יותר , שאנשים מתעלמים או משתדלים להתעלם ממנו.
ישראל מבחינת רבים היא המייצגת את העם היהודי, ומשתמשים בניגוח שלה כדי להלבין שנאה ואנטישמיות – בעולם שבו לצאת נגד מדינות הוא דבר דמוקרטי, ינצלו הליברלים את הכלי כדי להכפיש את העם היהודי בלי לצאת חשוכים !
אהבתיאהבתי
ראה למעלה
עוד דוגמה להנחתה. אירלנד מהמתוסבכות
שבמדינות הקתוליות באירופה מהבחינה
הדתית, של הפרט והממסד, היא דגם
מעניין של שנאה נפוצה (לא כללית אמנם)
עמוקה, שרשית, וקשה לישראל שניתן לתרץ
בקושי במעשי ישראל קצת אולי, אך בעיקר
בדת המקומית.
אהבתיאהבתי
אתמול שמעתי את התירוץ היווני לתמיכה הפרו-פלסטינית (יעני, לא סתם אנטישמיות)- התמיכה של ישראל בגנרלים. שוין. המורשת של הכנסיה האורתודכסית היוונית לא קשורה כמובן.
אהבתיאהבתי
זה אינו תירוץ. זה אנחנו אשמים. אם לא
היינו תולים את המן ובניו היינו היום בברית
איסטרטגית עם אירן=פרס ויש עוד דוגמאות.
אהבתיאהבתי
מכיוון שאני מכיר היטב את אירלנד ואירים ספציפיים, אתם לא תאמינו כמה הם מתעסקים בנו ובבעיות שלנו. אתה פוגש איזה אירי והוא ישר אומר לך את דעתו על הסכסוך. הם לא מכירים ישראלים, לא מכירים יהודים ולא מכירים ערבים, אבל יש להם דעות מגובשות ביותר. בא לי לצרוח "כן, אני צלבתי את JC! אני דפקתי מסמרי 9 אינץ' לתוך הידיים המז…*** שלו ושמתי לו כתר של קוצים על הראש!" אבל אז הם לא יתנו לי סטאוט ישר מהחבית, ברררררר
😥
אהבתיאהבתי
מכיר קצת. באלי דף קאונטי קורק הסלמון
משו משו. תודה לתגובתך. באשר למסמרים
והכל אני מבין שגם אתה נתקלת בעובדה
המעניינת שאירים שמאלניים לא יודעים בכלל
על מסמרים, כתר קוצים הכל. זה מדהים איך
שזה מופרד שם בכל מכל כל כל. מהגן ובית
הספר ועד ליום ראשון בכנסייה ואיך הדת לא
מששפיעה שם כלום מחוץ לכנסיה ביום ראשון.
ממש קיר ברזל.
אהבתיאהבתי
אני שתיתי בטמפל באר בירה ישר מתוך הקרלינג קאפ! אם הם היו יודעים שאני ג'ו בוי…
אהבתיאהבתי
אירי ריקין (מי זה?) בביקורת ב"הארץ" על התרגום החדש של "ביקורת התבונה הטהורה".
אנסה לתמצת: הבה ניקח אחד שאינו מומחה בפילוסופיה בכלל ובזו של קאנט בפרט, ניתן לו לכתוב ביקורת על אחד מהספרים הקשים להבנה בתולדות הפילוסופיה, וזאת מבלי שאפילו קרא ספר זה בשלמותו.
גישה ברוכה. מחכה בכליון עיניים לכתבה של הראל סקעת על תורת היחסות.
זה לא עיתון לאנשים חושבים. זה עיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים.
אהבתיאהבתי
הוא לא מבין ואתה מבין. הבנו. הוא מרצה לפילוסופיה, שני תארים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, זכה בכמה פרסים, ומה איתך? זו שאלה רטורית כמובן. קצת צניעות, בכל זאת אתה לא יודע מי הבנאדם, מה קרא מי קרא היכן קרא, העיקר שאתה מקרקר.
אהבתיאהבתי
הממ…
במקרה לקחתי חלק במפעל התרגום החדש, כמו גם מלמד זאת.
מי מקרקר עכשיו?
ניחא היית מבקש הוכחות לכך שאינו בקיא בטקסט, הוכחות שישנן בשפע.
אהבתיאהבתי
אתה לא באמת רוצה שאני אענה לך. בוא נסכם, הבנאדם מרצה בפילוסופיה. חלאס לזרוק בוץ על אנשים שאפילו על פי עדותך אינך יודע מי הם, מה המומחיות שלהם, מה קראו. אם היית מפרט כאן את ההשגות שלך לגבי הטקסט שלו, בלי כל ההערות המיותרות, לא הייתי מצייץ. זהו, שלח לו בונבוניירה וירטואלית וסגור עניין.
אהבתיאהבתי
הדברים שכתבתי בתגובה המקורית הם בגדר מסקנה. ההוכחה היא טכנית. כאמור, אין לי בעיה לפרסם זאת בפוסט אורח (תחת החשש שיהפוך את הבלוג לישימון).
אהבתיאהבתי
אדרבא…
אהבתיאהבתי
האמת קאנט נשמע פחות משעמם מויכוח על דברי רוחאני.
טענת לגבי ריקין שתי טענות, שאין לו ידע בתחום, ושיש לו טעויות.
בראשונה מסתבר שטעית, לשניה צצאת תרוץ לא לנמק.
ככלל סקירות ספרים נכתבות ע"י מבין בתחום שיש לו יכולות לכתוב בצורה שתעניין קוראים מגוונים. הכלל הואגם לתת סקירה ולא ניתוח מדעי. לעתים בהרחבה אל מעבר לספר הספציפי.
אהבתיאהבתי
איך בדיוק הוכח שהוא בעל ידע בתחום? הביוגרפיה שאליה הפנתה ברטה?
מן הסתם, מתוך הדברים שכתב. ואלו, לצערי, מעידים על אי ידיעה/הבנה.
ביקשת נימוק, הרי לך:
1. זה בקטנה, אבל כל מי שמבין בקאנט יגיד לך שזה מעיד על הרבה מאוד (מאוד)
אף אחד שמכיר קאנט לא יתנסח כך, מהסיבה הפשוטה ש"אינטואיציה"
הוא מונח טכני בפילוסופיה של קאנט.
2. ריקין:
ההערה המפורסמת הזו אינה נכונה. היא לקוחה מתוך היינה, מבלי שאירי ריקין טרח כלל לציין זאת:
זה פלגיאט. נוסף על כך שהיינה המציא זאת.
3. ועכשיו קצת ברצינות (שתי נקודות מהותיות):
ההתייחסות לתרגום החדש לא מזכירה כלל (!!!!!!!) את העובדה שלא רק הועתקה השפה הארכאית של ברגמן-רוטנשטרייך ללשון מודרנית.
חשוב מכך: מדובר בתרגום של מהדורה A, נוסף על מהדורה B.
ההתעלמות מהעובדה הזו מעידה על בורות. כל תלמיד קאנט אמור לדעת לפחות את העובדה הבסיסית הזו. בין המהדורה הראשונה לשנייה יש הבדלים מהותיים (בדדוקציה הטרנסצנדנטלית של מושגי השכל הטהורים, למשל, ובפראלוגיזם). לראשונה הדבר ניתן בתרגום לעברית. לכתוב על התרגום החדש מבלי להזכיר זאת כלל?!
4. ריקין:
התופעה (Erscheinung) היא מראית עין (Schein)?! קאנט הרי עובד בפרך כדי להסביר את ההבדל ביניהן.
ובקשר לרוחאני, ראה את התכתובת המפורטת מאתמול
אהבתיאהבתי
0:1 לינשוף 😆
אהבתיאהבתי
0:1 לינשוף אתה אומר. 0+1 = 1. אתה יודע מהו 0. אתה יודע מהו 1, אבל ב 1 שהוא תוצאת החיבור יש דבר מה נוסף מכל מספר בעצמו. מה זה אומר? שהפעולה המתמטית הזו היא סינתטית אפריורית, ולא אנליטית אפריורית, ואילו הינשוף מבקש לטעון שהביקורת שלו היא אנליטית אפריורית, בעוד שאתה טוען שהיא סינתטית. תריבו בניכם.
אהבתיאהבתי
רואה בסוף הוצאתי את זה ממנו, לאחר שהתעקש לסרב, אני נוטש את הבלוג ועובר לשב"כ.
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
הפילטר המטופש בלע את התגובה שתופיע פה מתישהו. לא נורא, פעם אחרת.
אהבתיאהבתי
תרשה לי, כי הזדמנות כזו יש פעם בחיים:
🙂
אהבתיאהבתי
אם ברצינות, אתה זה לא העניין כאן. זה מטריד לי את הרשתית שאדם אנונימי מטיל רפש על מי שהוא חשוף. אם גם הוא היה מפרסם ביקורת בעילום שם, ואתה היית יורק לבאר ממנו הוא שתה לא הייתי מתערב. סגור סיפור.
אהבתיאהבתי
זה בדיוק מה שאתה עשית. בעילום שם הטלת דופי במסקנה שאליה הגעתי, אחרי ששנים השתעבדתי על הספר הזה.
סגרנו את הסיפור?
אהבתיאהבתי
אבל יש כאן אינטרס, אירי לא אהב את התרגום שלך כנראה. או שאולי הוא סתם מתעב את קאנט?
אהבתיאהבתי
חלילה, חלילה.
לא תרגום שלי. של פרופ' ירמיהו יובל.
אינטרס אישי? גילוי נאות (הוא אמפריציסט, למשל).
מתעב את קאנט? מהטור שכתב לא נראה כך.
זה סתם טעויות שמעידות על חוסר ידע/הבנה.
אהבתיאהבתי
הנושא אינו קאנט או אירי ריקין. הנושא הוא אתה, הסנוביזם האינטלקטואלי והמהירות שבה אתה קובע שכולם בורים מלבדך.
אהבתיאהבתי
1. אבל, להזכירך, זה דווקא כן הנושא:
התגובה המקורית הייתה על אירי ריקין כותב על קאנט.
2. אני הערתי רק שדבריו מכילים טעויות (וחסרים דברים נכונים).
כדי "להוכיח", לעו"ד, באיזה זכות, רק ציינתי שאני כך וכך.
3. מעולם לא טענתי שכולם בורים מלבדי. רק הצבעתי על כך שאירי ריקין כנראה (ככל שהדבר נוגע לביקורת התבונה הטהורה).
4. את ההסברים הפסיכולוגיים אפשר לקחת אפוא לכיוון פורה יותר: על שום מה את חשה נחיתות?
אהבתיאהבתי
לא לא , שכח מזה. אני בכלל לא שם. פשוט לא סובלת סנובים.
אהבתיאהבתי
אה, אז אוקי.
אני לא פשוט לא סובל אנשים שכותבים טעויות על נושאים שבהם אני בקיא.
אהבתיאהבתי
אני נפעמת איך שבת לעמוד על רגליך לאחר הסנוקרת שחטפת כשהתברר שאירי ריקין אינו איזה צ'יקי ארד.. אני גם לא נופלת מהכסא למשמע הדברים הללו
כי אני נזכרת ביובל שטייניץ.
נ.ב. אם אתה אחד מאלה-
הסתכל פנימה.
אהבתיאהבתי
מסתבר שזה לא את ולא אני, שלא ישנים בלילה בגלל טוקבקים. אחלה.
אני לא בטוח שאת מבינה סנוקרת אינטלקטואלית מהי, ולו כי חזרת להגיב.
אנסה להסביר לך שוב.
כל הטיעון שלך בנוי על התארים של אירי ריקין, בעזרתם את מבקשת להצדיק את הדברים שכתב.
את עצמך לא מכירה את הטקסט של קאנט (וזו עובדה, שאחרת היית עולה לבד על הטעויות שעליהן הצבעתי). את משוכנעת שאירי ריקין לא טעה באופן גס, ולא השמיט דברים חשובים, לא בגלל בקיאות חלילה אלא לאור קורות החיים של אירי ריקין.
הקריטריון שלך, כדי לדעת אם אירי ריקין צודק הוא טועה בדברים שהוא כותב על ביקורת התבונה הטהורה הם התארים שלו.
ובכן,
א. אם תארים הם לדעתך קנה המידה היחידי, מדוע את מבטלת בהינף יד את העובדה שלקחתי חלק במפעל התרגום? הרי, אם נניח נבחרתי לכך, ייתכן שגם לי יש קורות חיים.
ב. כמובן שהנקודה לעיל רק ממוטטת את הטיעון של מבחינה יחסית. קורות חיים מול קורות חיים אינה דרך להכריע מי צודק. כזו, למשל, שבאה לידי ביטוי בכך שאחד (אני) יצביע על הטעויות של האחר (אירי ריקין). זו תהיה הפרכה של דבריו לאור הטקסט של קאנט, שעליו מבקש אירי ריקין לכתוב טור.
כאמור, את זאת עשיתי, ובארבע נקודות בלבד.
נסכם:
את מנסה לגרור את השיחה הזו לויכוח מי קיבל כל מני תארים, ובאיזה ציון. זה לחלוטין לא רלוונטי. השאלה היא פשוטה: הוא טועה או לאו? אם אין לך כלים לבחון זאת, קחי את הביקורת שכתבתי ולכי למומחה שמקובל עליך.
והיה ויתברר שהוא טועה, ועוד בצורה ספקטקולרית שכזו, האם תדרשי שישללו ממנו את כל התארים והפרסים?
אהבתיאהבתי
אצלנו אומרים חברי המלומד…בסדר, בשמחות. 8)
אהבתיאהבתי
לא, לא בלימודי המשפטים. אומנם פעם לפני שנים הרבה, באוניברסיטה בלימודי המשפטים היה באמת קורס חובה בתורת המשפט כך הוא נקרא. המרצה אצלנו היה חיים גנז, ושם הוא עסק בענייני דיומא כגון מהו משפט ומהי נורמה משפטית, הפוזיטיביזם של אוסטין ושל הארט ודבורקין וביקורת על תפיסת המשפט כמערכת כללים פוזיטיביים ועניינים כאלה שהצליחו להרדים את כל הנוכחים טוב יותר מכל נומבון, אבל אני למדתי קצת על ביקורת התבונה הטהורה והמעשית של קאנט באיזה קורס פרטי, סתם בלי סיבה שהרי התבונה האנושית מוטרדת בשאלות מטאפיסיות כאלה מבלי שברור אם היא – התבונה – יכולה לספק תשובות טובות לשאלות ….וכך יצא שמעט אני עוד זוכר. ולא, לימודי משפטים דאז, במיוחד הבחינות, היו תמיד עם חומר פתוח, השינון היה הרבה פחות חשוב ממה שרוב האנשים סוברים.
אהבתיאהבתי
לינשוף מצטער השרשור הזה התבלבל אצלי לחלוטין.
אהבתיאהבתי
גם אני קצת הלכתי לאיבוד בשרשיר הזה…
שאלה:
אתה מתעסק בשאלה הזו לעתים (יחס תיאוריה בדבר יסודות המשפט לספר החוקים ממש)? מאוד מעניין אותי היחס אלה, ומעולם לא שמעתי עו"ד מציג זאת מהצד שלו.
האם זה בכלל נדרש בעיסוק שלך (למשל, בזמן הופעה בפני בית משפט עליון וכדומה)?
סליחה על החקירות.
אהבתיאהבתי
אה, לא. אין לדברים משמעות מעשית ישירה, אבל אף פעם לא מזיק למשפטן יש השכלה כללית גם. אחת הסיבות לדעתי לפחות שויינרוט למשל (ואחרים, זו סתם דוגמא) הוא עו"ד מצוין היא שהאדם משכיל ובקיא גם בתחומים שאינם קשורים ישירות למקצוע. היום יש זן אחר של עורכי דין שהבנתם מחודדת רק לעניינים שבהם הם עוסקים מידי יום, ולכן גם אפילו בשאלות משפטיות שאינן קשורות קשר ישיר לתחום עיסוקם המצומצם, הם מאבדים את הידיים והרגליים, גם המכללות לא הוסיפו לעניין, והתוצאה אכן נראית.
אהבתיאהבתי
לעו"ד:
תודה. גם על הסבלנות.
אהבתיאהבתי
כמובן, שכחתי להתייחס לכך.
מה הקשר בין ד"ר יובל שטייניץ לבין העובדה שכאחד שלקח חלק במפעל התרגום החדש מצאתי את הטור של אירי ריקין מלא בטעויות?
אכן, ד"ר שטייניץ כתב על קאנט. אולם כיצד זה רלוונטי? לא קשרת זאת כלל לדיון.
אני מניח שזה בגלל שאת מבקשת לבוז לו (אינך מעריכה אותי ואת עבודתי בקאנט כשם שאינך מעריכה את ד"ר שטייניץ ועבודותיו בתחום).
מאחר שאינך בקיאה בקאנט, על סמך מה בדיוק את בזה לנו? ד"ר שטייניץ – אני מניח שבגלל עמדותיו הפוליטיות. שהרי סיבה עניינית אין לך כי לא טרחת להסביר מה פגום מצאת בעמדותיו הפילוסופיות.
ואני? בגלל שהצבעתי על כך שאירי ריקין כתב טור אומלל?
אהבתיאהבתי
נתחיל בבזה שבקיאות בקאנט-אינה בחזקת קושאן על כל מה שנכתב,עליו, סוקר או פורש. אין עוררין על בקיאותך הרבה והעובדה שקאנט הוא ציפור נפשך, אבל ראבאק, אירי ריקין ביקר על קאנט בעיתון יומי בשטחיות כמתבקש לאוזן הקורא הממוצע שלא חבש את ספסלי מדעי הרוח. אני התקוממתי נווכח הביטול והזילזון האופיני לך לא רק במקרה זה, אלא בכל פעם שאתה מתנצח עם מגיב אחר אתה תוקף דרך השכלתו . כאשר אתה מכנה אדם אחר "בור" זה לא שונה ממכוער, אידיוט, מסריח מהפה.
אהבתיאהבתי
לברטה:
למעשה, אם לדייק, הביקורת שלי אינה על אירי ריקין; משום שזה באמת לא זירה להתגוששות אקדמית.
הביקורת שלי היא על עיתון "הארץ".
יצא ספר חדש, מפעל מאוד רציני ומושקע, אתם רוצים לכתוב עליו ביקורות, שזה יפה מאוד, אז למה לא לתת למומחה קאנט?
אחד שיעמוד על החידושים שבתרגום החדש; שישווה אותו לתרגום הישן; שישווה אותו למקור; שיציין מעט על המחקר הענף בתחום (גישות); שידבר על המתרגם וגישתו הפרשנית לקאנט (והרי, פרופ' יובל הוציא מספר ספרים על קאנט, ובהם אף תרם באופן משמעותי למחקר קאנט). (אגב, לא אני)
מה קיבלנו במקום? ניסיון עלוב לרדד את הדיון בקאנט ולהסביר אותו משל היה הוגה ניו-אייג.
זה לא עושה כבוד לתרגום החדש. זה לא מתעסק בכלל בתרגום החדש. זה נראה כמו ניסיון של הכותב להראות שהוא מכיר את הטקסט המסובך הזה (להעיד יותר על עצמו).
אם את טוענת את זה לגבי, באופן מפוכח וביקורתי, מדוע אינך יכולה להפנות אותם כלים לאירי ריקין?
אהבתיאהבתי
ותראי עד כמה לא עניינית התגובה שלך, גם לדברייך:
את סוחבת עלי בטן מלאה. וכל זה משום שאני משתמש, לעתים, בכינוי "בור".
"בור" הוא מושג שנועד לציין משהו. אם את סוברת שאני עושה בו שימוש לא נכון (קרי, שאני "בור"), תצביעי על כך; (קחי דוגמא מאורן).
מעולם לא טרחת להסביר מדוע השימוש שלי במונח "בור" הוא שגוי; זה סתם מעצבן אותך. בצדק או לאו, לא מעניין אותך.
וזה שונה מהותית מ"מכוער" ו"מסריח מהפה": אלו אינם רלוונטיים לדיון שעוסק בידע. "בור", לעומת זאת, כן. בהקשר של טוקבקים, לאלה אין באמת כל מקום (אלא אם כן אלו טוקבקים בפורום של רופאי שיניים).
בקיצור, הביקורת שלך עלי, בשונה מהביקורת שלי על אירי ריקין, לחלוטין לא מבוססת.
אהבתיאהבתי
בור פירושו עם הארץ. אנאלפבית שאין לו מושג ומוטב ישתוק. בשפתך זה כמעט מחמאה- בוריק, בורק'ה. אז לא- בכוונתך להשפיל את העומד מולך. נסה פעם למשל-" אני במקרה מומחה לקאנט, הרשה לי להאיר את ידיעותיך בנושא "וכו'. לא יותר טוב? 😉
אהבתיאהבתי
אני מעריך מאוד את הנימה המתונה של דבריך כעת, באמת. אבל יש אבל. אומנם אני הצעתי שנסגור את הסיפור, אבל העניין איכשהו נמשך ואתה מתחפר בעמדתך, לכן אני מבקש להזכיר לך כי בתחילת הדברים טענת שריקין אינו מבין בפילוסופיה כלל ובמשנתו של קאנט בפרט. אח"כ התברר שהוא דווקא כן מבין בפילוסופיה, ואז שינית את טעמך ואמרת שאינו מומחה לקאנט. הביקורת עליך היתה די פשוטה: יושב אדם שדווקא מבין דבר או שניים בפילוסופיה ואפילו מתפרנס מכך, גם מועסק ע"י עיתון הארץ בנושאי ביקורת ספרים וכותב ביקורת בעיתון. בא אדם אחר, שאיש לא יודע מיהו, אומנם נושא סימלה של אלת החוכמה, אולם כידוע אין בכך דבר, ואומר שהכותב אינו מומחה כלל ובפרט, וקובע שאותו אחד אפילו לא קרא את הספר עליו הוא כותב ובלעג הוספת גם עניין שאינו קשור לגבי זמר מסוים. זו, ידידי, הוצאת לשון הרע מבלי להיכנס למישורים בלתי נעימים. לבסוף, לאחר שנטען לגביך שייתכן שגם אתה אינך מבין בעניין פרסמת (שעה שכתבת את דבריך לראשונה איש לא היה יכול לדעת מה אתה יודע ומה לא כי איש אינו יודע מי אתה) כמה נקודות ביקורת כהוכחה שאתה מבין ולכן ביקורתך לגיטימית, ואני תכף מגיע לזה, כאשר כל הביקורת עליך היתה עקב הסגנון. קראתי את הנקודות הביקורת שלך בתשומת לב. אכן, התרשמתי שהינך מבין (עד כמה אני לא יכול לשפוט) אבל זה אינו מכשיר את הסגנון. לעניין הבנתך, התרשמתי שאינך נותן את הדעת בצורה מספקת שמדובר בביקורת עממית ולא מקצועית המיועדת לקהל הרחב ולא לאנשי מקצוע בתחום. כך למשל ההבחנה בין Erscheinung ל Schein, שחורגת בהרבה מההבנה הנדרשת לקהל הרחב הגם שקאנט עומד עליה ומכביר עליה מילים, ואני כלל לא משוכנע שהיא נדרשת לקהל הרחב, ואני גם לא משוכנע שהכותב בעיתון התכוון בדיוק למונחים אלה כאשר כתב את הטקסט בעברית, כשם שאיני משוכנע שהיה צריך להוסיף למשל שהגל רואה את פרשנותו של קאנט למושגים אלה כמוטעית. סוף דבר: הבעיה היתה בסגנון, לא בידע שלך.
אהבתיאהבתי
הבא ננסה אפוא לסכם זאת בפשרה:
אני מסכים כי הייתי צריך לנמק, עוד בתגובה הראשונה, מדוע הטור הוא, לדעתי, עושה עוול לתרגום החדש, ולקאנט.
עם זאת, משהייתי עושה זאת בתחילה, עם כל הסייגים האקדמיים הנדרשים (כגון "ידידי המלומד שוגה כאשר…"), לא היה מנוס מהמסקנה כי הטור מעיד על בורות. כשם שריח רע מהפה מעיד על ריח רע מהפה. לרוב לא נעיר על כך. אבל כשבן אדם עם ריח רע מהפה מתיימר ללמד היגיינת שיניים, אפשר יהיה לומר לו כך: "ידידי המלומד, לא ממך נרכוש ידע על היגיינת פה".
אהבתיאהבתי
לעו"ד:
מקבל את ההערה על הסגנון. בטח כשזה בא מעורך-דין.
אני מסכים שהתגובה הראשונה הייתה הרבה פחות מתונה. אני מניח שאתה יכול להבין את האמוציות שקשורות בכך.
השאלה אם הוא מבין בפילוסופיה בכלל היא בעייתית, שכן בנבדל מהמקצוע שלך, אין שום דרך להוכיח הבנה זו. שהרי לא צריך דיפלומה כדי לעשות פילוסופיה.
אני שופט אפוא לא לפי התואר גרידא, אלא לפי הדברים שכתב. ולצערי, זה לא מעיד על הבנה. לא על קאנט, ואכן הרחבתי – לא בכלל. אני מבין שידע בפילוסופיה בכלל יש לו, לפי התארים שפרסמה ברטה.
אם כן, התנצלותי הכנה על כך.
אני חוזר על הנקודות שהזכרתי בתגובה לברטה:
מטרת הביקורת על התרגום החדש היא, כך אני מניח, להציג את התרגום החדש. וזו אכן מטרה ראויה. אולם הטור הנ"ל אינו עוסק כלל בתרגום החדש, אלא רק משתמש בו כמקפצה כדי לשמש את אירי ריקין להסביר את הגותו של קאנט; לזה לא צריך טור של ביקורת ספרות. ומאחר שהפרשנות שלו שגויה, אז חבל פעמיים.
לא נכנסתי להבחנה בין תופעה לבין מראית עין אלא באשר אירי ריקין אינו עומד עליה (אדרבא: הוא מטשטש אותה). תן דעתך שלא הסברתי את הטעות אלא רק ציינתי אותה, שכן, זה באמת חורג ממסגרת הדיון הנוכחי.
הערה אחרונה, שוב, כי אני חייב: מהניק שלי אתה אולי שם לב שאני דווקא מחבב את הגל. ואני חולק על הדברים שאמרת בסוף.
אהבתיאהבתי
ואני הקטן, בהכנעה רבתי, כי ידיעותיי בתחום מצומצמות לאיזה קורס דחוק, טוען בלשון רפה ש appearance של הגל שונה משל קאנט במובן זה שמה שקאנט מכנה erschienung אצל הגל זה schein. אבל אין לי שום אפשרות להתווכח איתך, לכן לשון רפה שברפות.
אהבתיאהבתי
לעו"ד:
להפך, ידידי (אם יורשה לי), להפך. אתה דווקא מפגין ידע, וזה מאוד משמח אותי! סקרנות אישית: האם למדת זאת במסגרת לימודי המשפטים? זה מעניין אותי מסיבות הפוכות, לאור קריאה ב"פילוסופיית המשפט" – האם במסגרת לימודי משפטים לומדים את התשתית התיאורטית הזו, ודומות לה, או שמא מתמקדים במשפט הפוזיטיבי ובשינון ספר החוקים?
אני מתנצל על מה שיבוא להלן:
הגל הוא לוקח את המסקנה של קאנט לקצה שלה: התופעה היא הכרחית לדבר כשהוא לעצמו; הוא חייב להופיע, ולפיכך התופעה אינה שונה ממנו מהותית אלא באמת ביטוי שלו. קאנט הרי ניסה לטעון שהדבר שמופיע במציאות הוא, מצד אחד, לא מראית עין (בדומה לאידיאליזם ההוזה של ברקלי, שרואה את המציאות כחלום/הזיה), ומנגד – אינו כשלעצמו, כפי שסבורים בטעות ביום-יום.
לפי הגל, התופעה במובן של קאנט, אבל כפי שקאנט הבין אותה, היא אכן מראית עין; הוא היה צריך להבין שהדבר כשלעצמו, לפי מהותו, חייב להופיע; ולכן התופעה אינה מקרית לו (במובן שהיא מופיעה כך רק לכלי ההכרה שלנו).
אגב, זה גם מסביר, באופן חלקי, את הטענה שלו כי הנצרות היא התקדמות על פני היהדות: המשיח כבר מופיע, וזה כאמור באופן הכרחי, אם כי רק כמגולם באינדיבידואל אחד (ישו). וממהותו של המוחלט להופיע (כתופעה).
סליחה על הברברת, אני מנצל את העבודה שהבלוג התקדם לפוסט חדש…
אהבתיאהבתי
בתגובה הראשונית ניסית לתפוס שלוש ציפורים:
רייקין, הארץ וקוראי הארץ.
ראוי שתתנצל בפני שלושתם.
אולי כדאי גם שתשתף אותנו בנסיבות האומללות שבעטיין נדחתה הביקורת הראויה שלך לספר הזה (או לספר אחר) במוסף הארץ או במוסף אחר של עיתון יומי (? אם קיים?)
אני חושבת שעדיין לא מאוחר להעשיר אותנו בביקורת ראויה על הספר בכל פורום ציבורי בו תחפוץ
אהבתיאהבתי
מוסף ספרים במקום מוסף
אהבתיאהבתי
ריקין קיבל התנצלות על כך שטענתי כי הוא חסר רקע בפילוסופיה ודווקא יש לו. בקשר לקאנט, והתיימרות לכתוב ביקורת על טקסט מכונן שלו, אני חושב שהביקורת הוכחה.
בקשר ל"הארץ", ראי את הדברים המודגשים שכתבתי לברטה. ייתכן שדווקא "הארץ" צריך להתנצל בפני פרופ' יובל וההוצאה, על שלא נתן למבקר שיכתוב ביקורת על התרגום החדש ממש (ולו בהשוואה לתרגום הקודם).
בקשר לקוראי "הארץ": הם אלו שקיבלו את הטקסט השגוי הזה, ולפיכך ראוי שמי שהעלה אותו יתנצל בפניהם. כמו שנהוג בתיקון טעויות ("בטור של אתמול נפלו מספר טעויות…").
את מניחה שהביקורת שלי נובעת מתסכול שלא קיבלו את הביקורת שלי, או שלא הציעו לי לכתוב ביקורת בעיתון יומי? ממש לא. הפלטפורמה בה השמעתי את הדברים שלי הייתה בנוכחות המתרגם ואחרים (שבקיאים בטקסט).
למה את מחפשת סיבה פסיכולוגית סמויה לדברים, אם נימקתי את דעתי לאור מה שהצבעתי עליו?
אהבתיאהבתי
אירי ריקיןלמגיבים נושפים .
אהבתיאהבתי
הטעויות בקאנט בעינן עומדות.
הצטיינותו בתואר ראשון ושני אינו עושה אותו מומחה לקאנט.
אהבתיאהבתי
האם בביקורת על ספר נותנים רק למומחה על X לכתוב על ספר שעוסק ב-X?
וזה לא שהוא הראל סקעת בתחום.
אני בהחלט מבין את זעמך לאור מומחיותך בנושא.
עכשיו תחשוב כמה טורים כאלה חומקים מתחת לרדאר שלך בנושאים שאינך ספץ בהם.
אולי תכתוב את ביקורתך על הביקורת?
אהבתיאהבתי
א. בעיקרון, במקרה של תרגום חדש לספר עיון, שמהווה מושא מחקר במשך מאות שנים, צריך לדעתי לתת למומחה. מניסיון במקרים דומים, יש מעט מאוד מרצים לפילוסופיה עם אומץ לכתוב כזה דבר (על הביקורת הראשונה של קאנט).
ב. זה בדיוק מה שמעורר מחשבה: כמה טורים חומקים מתחת לרדאר. אגב, אותו הדבר בויקיפדיה. עד שאינך נתקל בערך שאתה בקיא בו, אתה לא יודע עד כמה (לעתים) המידע שם שגוי.
ג. הייתי שמח לכתוב ביקורת על הביקורת. אבל זה דורש פוסט אורח, ואני בספק אם הנושא מצדיק זאת.
אהבתיאהבתי
נו, שוין. אתה יודע כמה אנשים כותבים על מוזיקה בלי להבין דבר במוזיקה?
אהבתיאהבתי
האמת? לא.
פעם פגשתי במומחה למוזיקה, ובהשוואה אליו הבנתי שרוב האנשים שטוענים שהם מבינים במוזיקה מתכוונים רק לכך שהם מכירים הרבה מאוד שירים ולהקות. רובם אינם יודעים מהי מלודיה, מקצב, וכדומה.
אהבתיאהבתי
בדיוק. אני שומע את קוטנר מברבר שעות בגלי צה"ל על מוזיקה, מדבר עם אמנים ושואל אותם שאלות עלק "מקצועיות", תכל'ס אין לו מושג בסאונד, הפקה, נגינה, שלא לדבר על ניואנסים כמו סולמות, טכניקה וכל היתר. הבנאדם כבר 40 שנה במקצוע ועדיין שואל שאלות קיטבג
אהבתיאהבתי
שכחת לציין שקיימת ביניכם (סוג של) הכרות מוקדמת
אהבתיאהבתי
אני לא מבין מה אמורה רשימה זו לייצג.
אהבתיאהבתי
כתוב פוסט אורח, מה יכול להיות? מקסימום עוד כמה אדומים לרזונה…
אהבתיאהבתי
לרזומה… ה"זונה" נכנסה בטעות
אהבתיאהבתי
קודם חששתי רק מהטרחנות שבכך.
אבל תראה איך ברטה מגיבה: לא מעניין אותה בכלל אם הארץ מפרסם טור מלא בטעויות, העיקר שמי שמעיר על כך (בנבזות המתבקשת, כלפי מי שלא רעדו לו הביצים להגיש טור שכזה לפרסום) הוא סנוב.
אהבתיאהבתי
טרחנות לא הפריעה מעולם לאיש ממגיבי הפורום, כך זה נראה
אהבתיאהבתי
לינשוף – אזכור נוסף בהארץ בפסקה האחרונה.
אהבתיאהבתי
מילא שהכותב מתעלם מהביקורת שפורסמה במוסף ספרים, אולי פספס, אולי שותף לחוו"ד הינשוף, אבל איך העורך לא מבליע איזה קישור?
אהבתיאהבתי
תודה!
לספר היו שתי "השקות": אחת באוניברסיטת תל-אביב, שם האולם היה מלא (א.ב. יהושע הנחה את הערב, והחמיץ בשל כך את מסיבת יום ההולדת של שמעון פרס…), ואחת נוספת במכון ון-ליר; ייתכן שבמכון ון-ליר היו מעט אנשים משום שהרוב הגיעו לערב הקודם בתל-אביב.
בקשר לגלים שאמור לעורר התרגום החדש: אני, לפחות, חיכיתי באמת לביקורת; ואין זה פלא שדווקא "הארץ" בחר לעשות זאת (לזכותו). וזאת גם הסיבה שכעסתי, כי לדעתי ההזדמנות פוספסה. כך, אגב, סבורים גם אחרים שלקחו חלק בפרויקט.
אהבתיאהבתי
בישראל היום מתפרסמות ביקורות ספרים על ידי כותבים ראויים יותר? (או בכל עיתון יומי אחר לבחירתך)
אהבתיאהבתי
לאו דווקא. עד כה לא קראתי ביקורת ספרים על ספר שאני בקיא בו היטב, לא ב"ישראל היום" ולא ב"הארץ".
אהבתיאהבתי
מר ישנוף
אם כך, איזה עיתון לאנשים חושבים אתה ממליץ לקרוא?
אהבתיאהבתי
אנשים חושבים צריכים לסקור כמה שיותר, בדיוק כפי שנעשה בבלוג זה, אבל באופן ביקורתי, בדיוק כפי שנעשה בבלוג זה.
אהבתיאהבתי
משום מה את יוצאת מנקודת הנחה שחייב להתקיים דבר כזה.
אהבתיאהבתי
חשיבה היא אוברייטד. הזכיר לי בנושא המחוננים. אישה חכמה אמרה לי שהדרך הנכונה לטיפוחם שונה. בוחרים את החכמים ביותר, ומלמדים אותם ריקוד (או שווה ערך).
אהבתיאהבתי
כל נושא המחוננות נראה לי מפוקפק ביותר, מיותר מדי סיבות. ואני אב לשני ילדים "מחוננים"…
אהבתיאהבתי
אתה ממליץ לאנשים חושבים להפסיק לקרוא עיתונים?
אהבתיאהבתי
א. תגדירי "עיתונים".
ב. ראי תשובת הינשוף.
אהבתיאהבתי
ביספרוסס.
לחשבונות של שגרירות ישראל באירלנד יש טון קיצוני, לעומתי…
מילא השקרים, הטיעונים החזקים בפסקת הסיום.
הנאור המציא מימד זמן חדש.
אהבתיאהבתי
כן, מעבר לשיפוטיות המוחצנת והמוקצנת (כנראה בתחרות עם רביד), הסיום פשוט מופרך.
"חוטא למדע ההיסטוריה". לא ידעתי שיש חוג למדעי ההיסטוריה האלטרנטיבית, בה היטלר קיים לצד האו"ם ומדינת ישראל.
אהבתיאהבתי
כאילו הרמה להנחתה. בסוף מלחמת העולם השניה. נשיא אירלנד
הניוטראלית שלח ניחומים לגרמניה על מות היטלר. אז ההששואה
יכולה דווקא לשפר את יחסי המדיה והשלטון האירי לישראל. גרוע
מהיש קשה לדמיין.
http://www.theguardian.com/world/2005/dec/31/seco
ndworldwar.ireland
ובכלל לתיקון שיפוץ וחידוש ההיסטוריה אין גבול. הרבה ימאים של בנות הברית טבעו, נשרפו פוצצו במ"ע II משום שהנטראליות האירית הגבילה
את פעילות הצי של בנות הברית.
צריך חייבים
אהבתיאהבתי
טוב. מישהו בגארדיאן הוריד את זה. הכנסו לגוגל
IRLAND PRESIDENT HITLER
אהבתיאהבתי
זה עדיין חי באתר
אהבתיאהבתי
תודה, גם על התגים האדומים
והירוקים.
אהבתיאהבתי
במקרה זה הטיקוק האוטמטי מעט כושל כי אירלנד אינה חלק מהסיפור. העובדות בדבר עמדת אירלנד במלחמת העולם השניה נכונות.
אהבתיאהבתי
תודה על אישור העובדות. למה כושל?
אמנם שברתי חוק טבע והגעתי להיטלר
כבר בפתיחה אבל זה התחיל מהשערה
ששטויות שכתבה שגרירות ישראל באירלנד
יפגעו בשמה הטוב של ישראל, שם
או במקום אחר. קשה לפגוע בשמה הטוב של
ישראל. לדעתי הסלידה מצרוף האותיות
הנ"ל של חלק מאלו שבבלוג הזה אינה
משותפת לעולם כולו. גם לא לחלק ניכר
מהעילית התקשורתית והפוליטית האירית.
עובדה היא שהערצתם את דה וולרה לא נפגעה
מסיפור זה ודומיו המוכרים היטב שם.
אהבתיאהבתי
כושל מאחר ולסיפור אין קשר לעמדה אירית, ולכן אין צורך באוטמטיות של נבירה בהיסטוריה ללא קשר.
על הפופלריות של היטלר באליטה התקשורתית והפוליטית של אירלנד, או בבלוג הזה, ישלך הוכחות.
הפעילים הפרו פלסטינים באירלנד לא מגיעים מחוגי הכנסיה. למחתרת האירית הקתולית בצפון היה קשר לאש"ף, אך כמובן לא על רקע תפיסה דתית.
אהבתיאהבתי
בדרך כלל בדיון הוגן הדרישות משני הצדדים זהות.
ומשתדלים לא לסלף דברים.מי אמר ומתי דברים
על ה"פופלריות" של היטלר אצל העילית האירית
או תופעה דומה. דברתי על אדישות. איני עובד
עבורך. כשתביא עובדות לטיעוניך אביא גם אני.
האם יש לך עובדות על המניעים של הפעילים הפרו
פלשטינים האיריים ומאיזה חוגים באירלנד הם מגיעים.
האם יש לך עובדות על הסיבות והמניעים של הקשר
בין המחתרת האירית הקטולית לאש"ף? האם יש לך
עובדות על האדישות או אי האדישות של העילית
האירית להיטלר? תודה למפרע עבור העובדות.
אהבתיאהבתי
יש לך ציפיות ממש מוגזמות מהספינולוג הקטן הזה.
אהבתיאהבתי
קטע. אסמה אסאד מעבירה סדנה במחלקת שימור לקוחות ואסאד גו'ניור מעלה תפוקות ברצפת הייצור. מסכנה, מתישהו החברה מג'בעת אל נוסרה יתחילו לשחק בשרשה לה פאם ואין לה אליבי.
אהבתיאהבתי
לפעמים המציאות עולה על כל פרודיה.
אהבתיאהבתי
התמונה השניה יכולה להפוך למפעל ממים טרנסגלקטי.
אהבתיאהבתי
לא יפה לשכוח את שגרירנו הנכבד והדגול
ambassadeur extraordinaire et plenipotentier
איש הזיקפה הלאומית אליהו בן אלישר
שנקשר בסרטי משי למראשות מיטה בחדר 307 במלון אטאלה בעיר האורות ורק ליבו היהודי פקע מעוצם השמחה והאושר.
אהבתיאהבתי
הדקדוק בפרטים מלמד שאתה קשרת אותו…..
אהבתיאהבתי
לא אבל יש לי מידע ראשוני וזכרון טוב 😳
אהבתיאהבתי
אכן, השמועה עשתה לה כנפיים. הבחורצ'יק הלך בצורה הכי מהנה, לפחות מבחינתו
אהבתיאהבתי
עוד קיטורון על מעריב, בתקווה שיעשו משהו.
יוצא לי לעיתים לקרוא ברשת את העתון המדופדף (האלקטרוני). מעריב מעלה רק את עמודי החדשות – זכותו המלאה ותודה על מה שיש.
ישראל היום כחינמון מעלה את כל העתון.
למרות ששניהם משתמשים באותה תוכנה (כך זה נראה) הרי שקלות ואיכות הקריאה משובחים יותר בישראל היום. משהו עם הרזולוציה בהגדלה.
טוב יעשה מעריב אם ישפר את המוצר.
אהבתיאהבתי
משובחים או משובחות?
אהבתיאהבתי
בהזדמנות אמליץ על שתי כתבות בהקשר לעיסקות המכירה.
א. ראיון עם קתרין וויימוט' מסוף השבוע (שלא רמז אפילו על המכירה).
ב. סיכום של טינה בראון על הניסיון הכושל בניוזוויק.
אהבתיאהבתי
גם בן דרור ימיני קיבל שיחת טלפון מהקונספירטור.
אהבתיאהבתי
נו, בסוריה נרצחות משפחות שלמות אבל ימיני זועק על עוול שנעשה לכלכלנים בכירים.
וברצינות, הוא מציע שם שהתקשורת תפסיק לכתוב תחקירים או מידע על בכירים. אולי הוא יחריג מהעיקרון בעלי דעות הנוטות שמאלה או ימינה מעבר למקובל עליו, כי אחרת לא ישאר לו על מה לכתוב.
אהבתיאהבתי
תחקירים זה? תחקרירים.
תחקיר עושים מאהבה או שלא עושים פיכלל.
אהבתיאהבתי
הארץ פתחו לעירד צפריר מחדש את הפינה.
אהבתיאהבתי
אני לא רואה בזה סתירה לרכישה. להיפך. אולי זהו החזון שהוא מביא.
אהבתיאהבתי
ברור שלהיפך. הם יקנדלו הכל.
אהבתיאהבתי
הצנזורה בארץ צריכה לצנזר ידיעות כאלה כדי לא לתת לחלק מהתושבים רעיונות.
אהבתיאהבתי
ההמבורגר – היו צריכים לגדל גם רקמת שומן או לפחות להוסיף קצת שומן אמיתי.
הם ממש בחרו להיכשל במבחן הטעם בשם הטהרנות. חבל.
אפשר להציג גם התקדמות חלקית, ולא לנסות לקפוץ ישר לסוף כשברור שהתוצאה לא תהיה טובה.
אהבתיאהבתי
לפי האיור פה, אכן הוסף שומן.
אהבתיאהבתי
למה מישהו חושב שצריך בכלל לשאול על רומנים?
זו סתם הדרך של חבר הוועדה להציג בצורה מוגזמת את הביקורת על תפקידו.
רומנים – לא. הטרדות מיניות והסתבכויות משמעתיות/פליליות אחרות – כן.
אהבתיאהבתי
מה לגבי חיזור אחרי כוסית?
אהבתיאהבתי
תלוי. אחלה כוסית או סתם כוסית?
אהבתיאהבתי
התשובה דורשת פקס לליידרמן
אהבתיאהבתי
מסתבר שאפשר להצליח ולהשאיר חותם בלי העדפה מתקנת. כשרון, ידע ואופי מספיקים בהחלט.
שאלה. האם הטוקבקיסט המחונן אורן הוא חניך של הד"ר?
אהבתיאהבתי
לא יודע לגבי אורן, מכיר אחד אחר.
כנראה שההשקעה לא שווה כלום.
אהבתיאהבתי
מי שמשקיע צריך להתאמץ והביא נימוקים מבוססים לדבריו, לעומת זאת המחונן נולד יודע כל וטוקבקיו תמיד עדיפים.
אהבתיאהבתי
פעם מזמן, שמעתי את אריקה לנדאו מסבירה את ההבדל בין מחונן לגאון.
מחונן, זה הפוטנציאל (יכולת אינטלקטואלית, יצירתיות, כשרונות יוצאי דופן ושאר ירקות)
גאון, זה מחונן שבמהלך התבגרותו, הבשיל רגשית ובנה יכולת "להתמודד עם החיים" (הצורך להתאמץ, דחיית סיפוקים, לא להתייאש מכשלונות וכו' וכו' וכו'), יענו המימוש.
רק עם מימוש קונים במכולת 😉
אהבתיאהבתי
א. פטירתה של דר' לנדאו מהווה תרוץ לחז"ן לתקוף פמינזם ואותי. גאה על הכבוד. לשאלתך התשובה לא, אני לא חכם גדול אבל לפחות חתיך. מסתבר שדווקא שועלן כן, לא סותר את את האפשרות שהוא חתיך.
אם היית מטופח כמחונן ללא ספק היה משפר את כישוריך כטוקבקיסט ופרשן על.
אהבתיאהבתי
היעלה על הדעת שאלי ישי יתקוף את המרן?
אהבתיאהבתי
מה משותף לרב עובדיה ולפמינזם? השמלה ומשקפים הכהים אכן תואמות לאופנת רטרו לשנות השישים. מעבר לכך ההשוואה דמיונית ומופרכת.
אהבתיאהבתי
אתה המרן של הבלוג. רק השגחת הבית יוסף שלך קובעת כאן מה מהדרין ומה טריפה. כולנו, למעט שועלן האמסלם, יוצקים מים על ידיך.
אהבתיאהבתי
החלטת היום לטרל אותי אישית, למיקי לפחות יש בריכה. אם זו הדרך היחידה שלך להמנע משעמום, דיכאון וחיתוך ורידים, אשקול לשתף פעולה.
(במחשבה שניה, תחתוך, איזה ערך יש למישהו באחזקתך בחיים).
אהבתיאהבתי
מי אני, עפר ואפר טרוליסטי, שאטרל את הבכיר שבבכירי הטוקבקיסטים. גדול מורי ההלכה של הדור שפסיקותיו החשובות מוצאות את מקומן אפילו בתוככי הפוסטים שמעלינו.
אהבתיאהבתי
התרחק ממוריד סופות האדומים וחוצב האמיתות פן יבולע לך.
אהבתיאהבתי
זה מצחיק
אהבתיאהבתי
הפוך גוטה, הפוך. כבר שנו רבותינו "כל הגדול (בכיר) מחברו יצרו גדול ממנו"
אהבתיאהבתי
רחמי רחמי על משה ניסים.
כה קשה היא מלאכתו כחבר ועדת טירקל.
מר ניסים – תזכיר לי להזיל דמעה על מר גורלך בגלגול הבא שלי.
אהבתיאהבתי
הבשר המהונדס דוחה, אבל אם זה יאפשר רצח של פחות חיות אז סבבה. בקרוב יהנדסו כנראה גם בני אדם. אצלנו כמובן כבר מתווכחים אם זה כשר או לא כשר 😆
אהבתיאהבתי
עזוב אותך מבשר, מיקי, קיבלת איזור עדיפות לאומית?
אהבתיאהבתי
תגיד כבר איפה הוא גר? ומה אורך הבריכה?
אהבתיאהבתי
מה אני, בגין?
אהבתיאהבתי
לגונה= לקונה
אהבתיאהבתי
הלקונה הכחולה
אהבתיאהבתי
בכל הכבוד לרזניק, התזה שלו באשר ללגונה החיסונית של הפוליו עומדת על כרעי תרנגולת. משרד הבריאות החליט ב2004 לעבור לחסן בנגיף המומת בעקבות בעיות עם החיסון בנגיף המוחלש וגם אחרי שכל מדינות המערב ובראשן ארהב מחסנות בנגיף מומת. יתרה מזאת, החיסון בנגיף המוחלש לא נוסה עדיין במדינות המערב וזו שאלה שאותה לא העלה מר רזניק.
אהבתיאהבתי
עצוב לי על פשיטת הרגל של "מוטו תקשורת". היו להם מגזינים לא רעים – גלילאו, חיים אחרים. האם זה סופו של עידן המגזינים? מעניין שבאמריקה המגזינים שורדים ואפילו משגשגים בחלקם. האם בסוף ניוותר רק עם יובל סיגלר ו"טיים אאוט"?
אהבתיאהבתי
לדעתי, יהיה זה סיגלר שישתלט על השרידים העשנים של מוטו
אהבתיאהבתי
זה מה שקורה כשמפקידים ניהול של גוף תקשורת גדול בידי חובבנים, חסרי נסיון וכישרון. עצוב לי בעיקר על קבוצת עובדים איכותית ומקצועית, שנותנת את הנשמה כדי לייצר תוכן מכובד וראוי, המנוהלת על ידי חבורה של לוזרים שאין להם מושג ירוק בעולם התקשורת.
אהבתיאהבתי
אשמח אם תסבירי את כשלי הניהול
אהבתיאהבתי
יום אבל תקשורתי ,לא פחות!
אהבתיאהבתי