More than this / Roxy music – Lost In Translation
הכותרות הראשיות
הבטחתי לחזור ב-22 בחודש, אז אני מקיימת. אבל זה לא שאני ממש כאן. כלומר בגופי פחותויותר כן, אחרי ים של שעות ויממות וקונקשנים ושדות תעופה לרוב הגעתי במועד, אבל אני לא ממש מבינה מה אני עושה כאן.
במהלך 12 ימי היעדרותי מהבלוג ומישראל לא קראתי מילה על המתרחש כאן. מילה. עבדתי מלפנות בוקר ועד אמצע הלילה, ובחצות לא בא לי להיכנס לאתרים הישראליים ולראות מה קורה. פשוט לא. אני יכולה לשער שהיו עוד דרמות, עוד אסונות (מותו של גבריאל בלחסן), עוד מעשי שחיתות איומים ונוראים שנחשפו, עוד אינטרסים קלוקלים בעיתונים, עוד גועל נפש מסוגים שונים.
מצד שני: סוריה ממשיכה לרצוח את יושביה, עוד יום-יומיים של התחלחלות בכותרות הראשיות, כאלו שכבר ראינו, תיאורי זוועה לא מוכרים, עוד לא מצאתם נגיד, הפוליו התעצם, אי אפשר לקנות דירה עדיין, כך שכלום לא השתנה, למעט הטלטלה הנוראית הכרוכה בפרידתם של יודה ונינט. קבלו את ירון לונדון בהתקף זעם (ואולי גם תשוקה סמויה) על נינט.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
הקו האדום נחצה בישר"ה.
אה, לא נורא שכבר היו לנו קווים אדומים.
עימות גלובלי. 1,300 הרוגים.
מעריב: יותר מ-1,000 הרוגים.
הקו האדום קרוב מתמיד (הארץ).
—
אה, נינט ויודלוי נפרדו.
אילן גטניו מישר"ה כתב בפייסבוק ש"הטלוויזיה היפנית עשתה כתבה על נוריקו-סאן".
קשור אלי? אה, מה פתאום.
בסוף השבוע שלי שם קפצתי לסגירת התערוכה של סיגלית לנדאו, ופגשתי לשמחתי את שגרירת ישראל החדשה בטוקיו, רות כהנוב, שנכנסה לתפקידה רק החודש, אוגוסט, והתרגשה מאוד מסיפור נוריקו-סאן וממציאתה. זה היה אחד מספרי ילדותה האהובים.
אגב, לידיעת משרד החוץ והשגרירויות: היפנים (ככלל, אל תתנו לי דוגמאות נקודתיות) יודעים פחות או יותר כלום שבכלום על ישראל. אפילו לא לומר את שמה. מאחר שאין את הקרס הדתי להיאחז בו (כמו לנוצרים, למשל), אין להם שום חיבור, זיקה או קמצוץ ידע. אני יודעת שאנשי שגרירות ישראל, למשל, עושים רבות בערבי הסברה ושסרטים ישראליים מגיעים בהמוניהם לפסטיבלים, אבל זה לא מספיק ומגיע לפלח מיקרוסקופי.
תוס': 12:31
אצל רינו צרור.
דקה 23:50-32:16 (התוכנית האחרונה, חלק ב')
צרות בכותרות
ראו את חוצפתה של ג'וליאן מור. בת 52 ומתעקשת לעבוד (ynet). אלוהים, מי עורך את עמוד הבית ב-ynet ובן כמה הוא?
הארץ בתהום
צפיתי בפרסומת המבחילה של הארץ הדוחה ברמות חדשות. הפרסומת מתאימה יותר לחדשות 1985. בתפיסה, באיכות, בהתרסה, מכל זווית שהיא. ומי שחושב שהארץ לא משתכשך בצהובונות טועה, כמתברר.
ידיעות והתוכן השיווקי
ידיעות חתם על הסכם תוכן שיווקי עם משרד הרווחה. העיתון מצדו טוען שהמערכת לא מעורבת בהסכמים מסחריים.
מסביב לעולם
על הגבלת הפיטורים ביפן.
לפני פיזור
מקווה שנהניתם בלעדי. מצד שני, לא שברתם את שיא גינס עם מספר תגובות אינסופי לפוסט האחרון, כמה מהמגיבים הקבועים יצאו לחופשה ללא תשלום מבלי לבקש אישור מהמנכ"לית, ועל התגובות השתלט שרשור המעיים הבלתי נלאה. חשבתי שפתיחת התגובות לכל תועיל לשיח. זהו שלא. רק ביד חזקה וזרוע נטויה צריך לנהוג פה.
בכל מקרה, ברכת האלים על הנשארים, על החוזרים ועל המבקרים פה היום לראשונה.
ובוקר טוב לנוריקו-סאן.
ולווט אנדרגראונד 
ביג אין ג'אפאן, ג'איינט אין איזראל…
אהבתיאהבתי
ברוכה השבה.
שאלה חשובה מאוד שאף אחד עוד לא שאל:
מה הבאת לנו? 😈
אהבתיאהבתי
קיטקטים ירוקים כמובן
אהבתיאהבתי
Go ahead, make my day
אהבתיאהבתי
1. היית חסרה. המסע שלך נראה כמו הדבר הכי מגניב שקרה לך לפחות ב-10 השנים האחרונות. כיף לך.
2. הכובע האדום מאוד מחמיא לך.
3. נראה שיש לך חיבור של ממש עם אלה קרי. מין שותפות לדרך שכזו. רוצה לספר איך זה?
4. למה היפנים לא מראים את הפנים של נוריקו סאן? יש להם הסכם איתך (והם מכבדים אותו?!)?
אהבתיאהבתי
😯
6 אדומים? למה?
אהבתיאהבתי
כי כתבת עלי דברים טובים, אז המטורף משתולל.
אהבתיאהבתי
התגובות והטילים עפות וחוזרים ואובמה דיפלי קונסרנד.
אהבתיאהבתי
האלן דבורית וברוכה השווה (מצחק). כיף לקרוא על המהומה שעוררת ביפן. מזל שחזרת, נתפסו לי הבהונות. למה למהר, צאי לחופש עד ראשון, היקום ימתין, באחריות. תלמדי מהתמיכה של הוט.
אהבתיאהבתי
מרגש מאוד מאוד. ההתמדה משתלמת, ושיתוף הפעולה מצד היפנים נוגע ללב. שמחה שחזרת. כמובן שלא הפסדת כאן דבר.
אהבתיאהבתי
הרי הפרצוף הציוני שלך התגלה כבר ממזמן, כך שברור שפורמייקה ווש. נשאר רק לחקור איזה קרן ציונית מממנת לך את הסרט.
אהבתיאהבתי
זאת הייתה מכה מתחת לחגורה. כלומר בכיס. כואב.
אהבתיאהבתי
את סתם עושה סיפור מכלום.
שכל אחד מה"ילדים" יגיד שהוא אוהב את ישראל אבל חושב שהכיבוש רע, ויש לך כמה כסף שאת רוצה.
אהבתיאהבתי
עדיף שיגלו אפטיות לישראל אך יחשבו שכיבוש זה פואנטה מצוינת לבדיחה. בהכרח יכפיל ואף ישליש את המימון.
אהבתיאהבתי
הרעיון שביפן יכירו את ישראל דרך התערוכה של לנדאו או מעקב הדוקו שלך, מצוין. פורמייקה ווש.
בכלל לא כל העמים מטפחים את הביטחון שהם יודעים הכל על המדינה של האורח, וגם שיודעים מקשיבים בנימוס. סוג כזה של התפתחות בגיל טרום חובה שישראלים רבים נמנעו ממנו.
אהבתיאהבתי
לא מבינה את טענתך.
1. לא אמרתי שצריך להכיר את ישראל דרך הסרט או דרך התערוכה.
2. סיפרתי על ערבי הסברה עליהם שמעתי.
3. אתה לא מכיר את התערוכה של לנדאו (אחרת לא היית כותב את שכתבת) וגם לא את הסרט שלי (אותו אפילו אני עוד לא מכירה), כך ש? פורמייקה ווש? באמת?
4. אתה יכול להיות בטוח שזו לא אני שרצתי עם דגל ישראל ברחובות, אלא שאנשים במקומות אלו ואחרים שאלו אותי: מאיפה את? וכשעניתי, הם הבהירו בכמה אופנים שאין להם מושג על מה אני מדברת. אוקיי? עכשיו ברור יותר?
אהבתיאהבתי
טוב, האירוניה לא הובנה, אשמתי.
אהבתיאהבתי
קטונתי.
כאלף הרוגים בנשק לא קונוונציונאלי האסור לשימוש בלא תנאי, ולעתון לאנשים חושבים יש איזה בדל ספק לגבי הקו האדום?
1300 הרוגים זה רע, אלף או נניח מאה הרוגים בנשק לא קונונציונלי זה לא רע, רק קרוב לרע?
כמה קהות צריך כמה יהירות כמה ניתוק צריך, כדי להיות אטום לפגיעה מכוונת במאה או מאתיים או חמש מאות ילדים?
אהבתיאהבתי
הפרסומת הסקסיסטית של הארץ מבחילה, ההנחה שלהם במיקום הקו האדום, ביטוי לניתוק הרגשי לרצח ההמונים, אינה מבחילה…
אהבתיאהבתי
ברוכה השבה, וכל הכבוד (נראה לי קישור מתבקש).
(נ.ב. הקישור לרות כהנוב מוביל לכתבה על המלחמה בסוריה).
אהבתיאהבתי
כל הכבוד על ההישגים הנאים.
באמת לא הבנתי בהתחלה מי זאת עם הקארה השחור וכובע הפטריה שנדחפת כל הזמן לפריים.
למה לא רואים בכתבה הטלוויזיונית את הפנים של נוריקו?
החתמת אותה על בלעדיות?
אהבתיאהבתי
1. תעלעל בכתבה הראשונה. היא לפחות יותר הוגנת.
2. כן.
אהבתיאהבתי
שמעתי את הראיון את רינו. אני מהמר שבשבוע הבא כבר נזכה לידיעה על רכישת הסרט להקרנה אצל אחד מהערוצים.
בלי כל קשר, קצת מעצבן לשמוע את רינו צרור אומר למרואיינים מה דעתם ומה הם אמורים להגיד.
אהבתיאהבתי
אצל רינו צרור במה בוער, תוכנית אחרונה, חלק ב', דקה 23:50
אהבתיאהבתי
שאפו על ההישג! וגם.. טוב שחזרת: חסרת.
אהבתיאהבתי
האיש שהשתלט על התגובות (שהוא או סוטה או מישהו פגוע קשות ממשהו שנכתב על ידי בעלת הבלוג, וכנראה שילוב של השניים) העלה בעיקר תהיות בדבר הליברליזם כדרך חיים חברתית.
מסתבר שהרעיונות של פלוראליזם, "חיה ותן לחיות" וכל שאר הבלה-בלה לא ממש עובדים ברשת חברתית, וככל הנראה שגם לא בחברה בכללותה.
לפעמים צריך איזה רודן טוב שיעשה סדר.
מישהו אמר מצרים?
אהבתיאהבתי
אה, הוא בוודאות לא מכיר אותי, אין לו שום קשר לתקשורת, ואין לו כמובן שמץ מושג על עברי בתקשורת.
הוא "לוחם חופש" סהרורי מטעם הימין ההזוי שוודאי יתנער ממנו, ובצדק, בעל מנת משכל פחות מגבולית ואישיות מיימית כשלולית חורף מעופשת.
אהבתיאהבתי
גמני דמעתי כשקראתי הפוסט. מאוד מרגש וולווט סאן.
ברור שרבים ינכסו לעצמם הצלחות
אבל בסוף האמת תצא לאור בקרוב הסרט.
ואם נתבונן בזה מהפאן הכלכלי
עוד שוק נפתח – יפן.
באשר לבוקה ומבולקה שהתרחשה כשנסעת ליפן
ברור שלא הנימוס כמו לא ההירארכיה המקובלת בארץ השמש העולה
שמץ ממנה לא בנמצא בהשתולליות שהתרחשו.
ואם בנימוס עסקינן הו כמה קל לתקוע אדום
לאנשים שאיחלו לך נסיעה טובה ולעוד תגובות תמימות.
לפחות הצבע האדום מתקשר ליפן
בוקר נפלא
אהבתיאהבתי
ברוכה השבה.
טוב לשמוע על הצלחת החיפוש.
אהבתיאהבתי
הספוף של נתן סבן על הפרסומת של הארץ מעולה. הארץ שאובססיבי לזכויות המסתננים מגלה שבעצם הוא מדבר בשם הלובן. העמדה בעד האפריקנים מאששת את זהותו כעיתון ללבנים עם מבטא צפונבוני מתנשא
אהבתיאהבתי
איזה יופי שמצאת את גיבורת ילדותנו!
…ובינתיים בוויקיפדיה: מתווכחים האם "קפטן ג'ורג' זכאי לערך משלו.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב, ברוכה השווה. איזה כיף לקרוא על יפן ונוריקו-סאן.
למרות, שלא כמוך, שהייתי בארץ, שבוע שלם לא התעדכנתי
במה שקורה (פרט לעתון היומי שלי שגם אותו אני בקשי קוראת)
התרגלתי לסמוך על תמצית או רוח הדברים שאת סיפקת מדי יום.
שמחה שחזרת welcome home.
אהבתיאהבתי
ו'ל קאם בק, הסושי בארץ מכורה היה שווה? ועל סרטים ושאר ירקות נדסקס בפעם אחרת
אהבתיאהבתי
עוד לא אמרתי שלום והיונה האוטומטית כבר החלה בניקור פדיקור…
האוטומט האנושי לאן?
אהבתיאהבתי