הכותרות הראשיות
"כוחותינו הותקפו בקלנדיה; שלושה פלשתינים נהרגו" (ישר"ה, ע' 11).
אני חושבת שכבר שנים לא שמעתי או קראתי את הניסוח הזה, "כוחותינו". או שלא שמתי לב, ופתאום אני חווה סוג של הזרה?
מצד אחד, כוחותינו הותקפו. מצד שני, הפלשתינים נהרגו. למעשה, הכותרת הייתה צריכה להיות זו: "כוח צה"ל (או מג"ב) שהותקף בקלנדיה הרג שלושה פלשתינים", שזו האמת שאיש אינו מכחיש. אז למה מצד אחד פועל קורבני: "הותקפו", ומצד שני הפלשתינים "נהרגו" בידי, אלוהים יודע מי?
בכיר באוגדת יהודה ושומרון ציין כי "היתה אלימות יוצאת דופן כלפי כוחותינו. התנהגות הכוח היתה מאופקת, מבוקרת ומידתית." לדברי הבכיר, כוחותינו השתמשו בירי חי כשחשו ב"סכנת חיים" ובין השאר כשזרקו עליהם מזרן בוער, כיוונו לעברם בלוקים וזרקו לעברם בקבוקי תבערה ממרחק קצר. בתום האירוע נמצאו פגיעות של ארבעה קליעים בכלי רכב צה"לי שהשתתף באירוע.
הנה הדיווח של עמירה הס מהארץ, שהייתה שם (ודיווח קודם של גילי כהן מאתמול בבוקר באתר. אונר"א הודיעה שאחד מאנשיה נהרג). הכותרת
אלפי פשיטות של כוחות הביטחון בשנה הפכו לעניין שבשגרה – עד שיש הרוגים.
בהארץ הצילום המרכזי בשער הוא של אחת ההלוויות. הכותרת: "שלושה פלסטינים נהרגו בעימות עם צה"ל".
פה אין הפרדה בין ההרג לבין מעורבותו של צה"ל.
במעריב זו הפניה בתחתית השער
המסתערבים נחשפו בלב מחנה הפליטים | תחקיר הפעולה בקלנדיה שבמהלכה נהרגו שלושה פלסטינים; הכוח פעל כשורה
גם פה הניסוח הוא "נהרגו שלושה פלסטינים".
כפולת 4-5 עוסקת באירועים, ביחד עם המשך הפגישות בין הצדדים.
"בצה"ל נותנים גיבוי מלא לחיילים שירו והרגו שלושה פלסטינים", כך נפתחת הידיעה במעריב.
אסף גבור, כך על פי הקרדיט שלו במעריב, היה בקלנדיה. לאור תקדים שפת הים של עזה קשה לקבל את הדברים כפשוטם, אבל ננסה.
בידיעות אין שום אזכור בשער לפרשת קלנדיה, היחיד מבין העיתונים. אפילו בהמבשר ובמקור ראשון יש דיווחים בשערים. אבל בידיעה עצמה יש פיצוי. בע' 16 מופיעה הכותרת "הסתבכות בקלנדיה". מהכותרת אפשר להסיק שפה לא רואים את הדברים כ"אנחנו פיקס". עכשיו נראה אם הכותרת תואמת את הכתוב.
בכותרת המשנה אפשר לקרוא: "החיילים הגיבו בירי – והרגו שלושה". כלומר ברור מי אחראי להרג.
גם בפתיח לידיעה עצמה נכתב: "כוח מג"ב הרג שלושה פלסטינים שלטענת הצבא סיכנו את חיי הלוחמים ולא הותירו להם ברירה אלא לפתוח באש".
כלומר, "לטענת הצבא".
בהמשך הידיעה כותבים יוסי יהושוע, ירון דורון ואליאור לוי: "למרות כל זאת בצה"ל יצטרכו לבחון אם היעד, פלסטיני בשם יוסף חטיב, שהוגדר סוחר אמל"ח, היה כזה שמצדיק מבצע שגולש לאור יום וברור כי מחירו הוא כבד"… "במג"ב דחו כשלים בביצוע הפעולה".
שמות ההרוגים
רובין זאיד, יונס ג'חג'וח וג'יהאד אסלן (ידיעות, הארץ).
ג'יהאד אסלן, רובין אל עבד פאיז ויוניס חחג'וח (מעריב).
בישר"ה חסכו את הבלגאן ושמותיהם לא מופיעים.
זה הסרטון ששיגר דו"צ, המתעד את האירועים בקלנדיה. אולי אתם תבינו מה רואים בו.
VTV
למה, אם יש סדרה ישראלית על הצבא בשם פרופיל 64 בערוץ 10 נעימת הנושא הפרומו היא של M.A.S.H?
ברגע שצפיתי בקטע שבחרו בקירשנדון להציג בערוץ 10 מתוך תוכנית המקור על בתי הספר הייחודיים הבנתי שאין קייס. אם מראיינים אמא שאומרת: "ידעתי שהבן שלי לא מתאים מבחינת האישיות שלו לבית הספר לאמנויות (הוא מתעניין בכדורגל ובכדורסל), אבל ניסיתי בכל זאת", אז מה הבעיה?
מה זה "אומנם גזענות אין פה, אבל הכל מתנהל כמו מבצע צבאי". לא מבינה מה נסלי ברדה (בוגרת בית ספר ייחודי) רצתה להגיד בזה.
הרבה מאוד אירועים משונים היו בכתבה, באחד מהם שימש ילד בן שש כנשא למצלמה נסתרת (בהסכמת הוריו כמובן) המתעדת מה קורה במבחן שעורכים לילדים לפני הקבלה לבית ספר ייחודי. במבחן אין שום דבר מוזר: מבקשים מילדים לענות על שאלות בנושא "הפכים" (ההפך מגבוה, ההפך מצר וכנהלאה).
האם צריך, אגב, לערב ילד בפעולה כזאת?
לא הצלחתי להבין: אם משרד החינוך אוסר על עריכת מבחנים, אז איך יקבלו ילדים לבתי הספר הייחודיים? ראו דוגמה הילד הכדורגלן שאין לו עניין, כך אומרת אמא שלו (!) בתכולת הלימוד של ביה"ס הייחודי?
בהמשך הפליגו רביב דרוקר ונסלי ברדה בכפכפיהם (למה, אגב, כתבת חדשות 10 ומנהליה חושבים שזה בסדר להצטלם לכתבה שאת עורכת [ולא בשפת הים] בכפכפי אצבע, מישהו יכול להסביר לי?) לכל מיני מחוזות אחרים, תוכנית להסבת האקדמאים למורים שנכשלה, הצלפה ביאיר לפיד (הדבר הכי קל בעולם, תמיד אפשר לתפוס אותו באמירה מופרכת כלשהי), ובקיצור, תוכנית שניסתה ללכוד הרבה מאוד יתושים ברשתה, וסופו של דבר נפלה על פניה כנאמר בפתגם אותו למדנו בכיתה ג' אאל"ט: תפסת מרובה, לא תפסת. צפו ולימדו.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
הודעה לעיתונות
עובדי החדשות המקומיות התבשרו אתמול כי הם ימשיכו בעבודתם עד סוף השנה, מאחר ומשרד האוצר הודיע כי עניין המע"מ, שעמד על הפרק, נפתר ולא יבוצע קיזוז כשלהו מתקציב החדשות המקומיות. כלומר, עד לסוף השנה ימשיך תקציב החדשות המקומיות לעמוד על סכום של 7.7 מיליון ₪.
מה יהיה בסוף השנה? לא יודעת.
שר החינוך
שר החינוך, שי פירון, מתראיין ל-24 שעות של ידיעות (מרב בטיטו).
בין היתר הוא מספר על יומו הראשון כמנהל בית הספר ישורון בפתח תקווה ישתבח שמה.
הוא מספר שרץ לקניון ורכש כמה איורים של קית' הרינג. וכה מוגדר הרינג בסוגריים שאחרי שמו: "אמן אמריקאי שהתפרסם בזכות איוריו".
בכלל, זהו אחד הראיונות המוזרים שקראתי. רובו ככולו שבחים של פירון לעצמו על תפקודו המעולה כמנהל בית ספר. יכולהיות, מי אני שאשפוט. השאר הן כל מיני אמירות ניו אייג'יות כמו להציע לתלמידים לחלום.
את דעותיו המשונות על בגרות בספרות לא הצלחתי להבין. למשל, הוא מלין על כך שמאז ש"י עגנון אף ישראלי לא זכה בנובל בספרות. אומרת לו בטיטו שאם יבטל את הבגרות בספרות, גם לא יהיה בעתיד אחד כזה. עונה לה פירון "התשובה נמצאת בגוף השאלה: כל כך הרבה שנים יש בחינה ואין חתן נובל לספרות, אז כנראה זה לא הפיתרון".
מה?
מטרת הבגרות בספרות היא לא לנפק נובליסט חדש, אלא אנשים שמסוגלים, בין היתר, להתמודד עם טקסטים שונים עשירים יותר מסטטוסים בפייסבוק, עם כל הכבוד, וגם לכתוב כמה משפטים בעלי היגיון.
בהמשך הוא מספר שהבן שלו עשה בגרות של שתי יחידות בספרות, אבל לא קרא אף ספר אלא רק סיכומים.
יש בעיתונים עוד המון טקסטים מפי כתביהם על אודות בית הספר וזכרונותיהם ותובנותיהם ומה לא. כמו כל שנה.
הנה לדוגמה אחד של אייל לוי במעריב.
באותם ימים חשוכים, כשקטלגו אותי בשליש התחתון של הכיתה, ישב לפניי בחור מבריק, לימודית אני מתכוון. כל חלוקת מבחנים הייתה מבחינתו כמו טקס קבלת האוסקר. שלושים מועמדים וזוכה אחד. רק מה? לא בן אדם.
אז מאלה שישבו מאחורי הטאלנט, בשורה האחרונה, אחד יצא עיתונאי, שני עורך דין, שלישי משחזר חפצי אמנות ואילו הוא, המועמד הכמעט ודאי לפרס נובל, כמה שחיפשתי בפייסבוק ובגוגל לא מצאתי לו זכר. תלמיד טוב, אז מה?
לא הבנתי. הוא לא בנאדם כי הוא לא מופיע בגוגל ובפייסבוק? זהו? זה המדד להצלחה של מישהו?
ידיעות והשר סער
אומנם אתמול הבעתי תמיהה על צילום היח"צ של השר גדעון סער עם הילדים "שקיבלו מעמד", אבל זה היה, מתברר, רק חצי מהתמונה. במקביל לפרסום התמונה המחויכת בעמודי החדשות פורסמה ב-24 שעות כתבת תחקיר גדולה על מתקן יהלו"ם, שבו מוחזקים נשים וילדים לפני גירוש, כולל סיפור שגובל בעינוי סאדיסטי ומכוון של אישה לעיני ילדיה על ידי פקחי יחידת עוז.
לקראת פרסום התבקש סער לנפק את תגובתו, כשר האחראי על רשות האוכלוסין וההגירה. השר לא הגיב, אך חיש מהר אורגן הצילום היח"צני עם ארבעה ילדים לעמודי החדשות. זה אולי היה יכול להישמע קצת קונספירטיבי, אלמלא העובדה שעשרות ילדים "מקבלים מעמד" משר הפנים כמעט בכל שבוע, ודווקא ביום פרסום הכתבה התפרסם צילום זה.
השד העדתי
עם טקסטים כאלו, טוב שיכולתי להימנע מכל השאר בזמן אמת. מה הכותבת רוצה? שאנשים ימשיכו לשאול "מאיזה עדה אתה?" מתרעמת על ש"האשכנזים" לא שואלים שאלות מטופשות כאלו?
הגזענות קיימת, אני לא אומרת שלא: ברגע שאנשים בעלי שמות משפחה "אשכנזיים" זוכים להעדפה בשולחם קו"ח בשל שמם, ברור שיש גזענות. הבעיה היא כל רעשי הרקע שמסביב, וכשאני אומרת "רעשי רקע" אני מתייחסת לטקסטים נוסח זה בדיוק.
פוליו
נניח נמאס לכם לקרוא חצאי אמיתות בעיתונים על אודות הפוליו, עם כותרות שמטמטמות לכם תמוח?
הנה מסמך שכתבו פרופ' ג'וני גרשוני ופרופ' ערן בכרך. קונספירציה או שלוחים מטעם? מקווה שלא. המסמך נשלח באימייל ומועבר ויראלית.
[gview file="https://velvetunderground.co.il/wp-content/uploads/2013/08/הסברים-והבהרות-בעניין-חיסון-הפוליו.pdf"%5D
ובינתיים במעריב
המשך הדיון בפיטורי חגי מטר.
[gview file="https://velvetunderground.co.il/wp-content/uploads/2013/08/דיון-בפיטורי-חגי-מטר-26.8.13.pdf"%5D
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
מל, הוא מנחם לס, שלח אימייל לקוראיו המתוסכלים, שלא מצליחים להיכנס לאתרו, hoops, כבר כמה ימים (ערוך ומתוקצר)
מי שבנה את האתר, אורי צ'צ'יק, נמצא בחופשה בחו"ל. שלחתי ללייבדנס מסר. אורי עזר ושלח לנו את ה-FTP וכן שם וכניסה. שלחתי ללייבדנס, הממוקמת בקרית מטלון ליד פ"ת מסר שעזרא אליהו הוא עתה איש המחשבים שלי. הם ענו שהייתי צריך לכתוב בקשה רשמית. כשהתעוררתי צלצלתי.
ענו: איך אנחנו יודעים שזה שמצלצל עתה הוא אתה?
שאלתי אם אין להם אין את המספר שלי ולמה שלא יחזירו לי צלצול. ענו שזה לא ב"תקנות".
ביקשתי את הבוס. אחרי 10 דקות הוא הסכים לוויתור קל: במקום צילום תעודת הזהות של עזרא, הספיק להם מספרה.
הם לא יודעים ולא יכולים לעזור במציאת הבעייה באתר הגורמת לעומס בלתי רגיל על השרת. עזרא ינסה הערב למצוא.
hoops הוא דומיין הרשום על שמי. לייבדנס חשבו שהוא עדיין על שם שגיא כהן. הזכרתי להם שעשינו את כל קניית האתר והעברת שם הדומיין על שמי במשרדם. אבל מישהו לא עדכן טפסים.
הייתי צריך למלא טופס כדי להעביר את שם הדומיין משמי לשמי. אבל השם שיש להם זה שגיא כהן, אז הם ביקשו ששגיא יגיע למשרדם ויחתום על העברת שמו לשמי.
איימתי עליהם בתביעה וצלצלתי לחבר טוב שלי, רמי הורוביץ, מגדולי עורכי הדין בת"א. הוא רק ביקש שלפני שהוא מצלצל שאני אצלצל, ואבקש שיסכימו שאני אמלא את הטופס במקום שגיא. כנראה נבהלו והסכימו שאמלא את הטופס. שלחו לי PDF. כשלא הצלחתי למלא את הטופס צלצלתי ללייבדנס והם אמרו שעלי לשנות את הטופס לוורד. הפכתי לוורד ועדיין לא הצלחתי להקיש עליו… לייבדנס אמרו ש"מנחם" (באנגלית) חייב להופיע היכן שכתוב "שם", ואז ביקשו ממני לשלוח בפקס. נסעתי לדואר. 11 דולרים. "לייבדנס לא ביצעו את ההעברה כי לא שלחת צילום של תעודת הזהות".
"אבל יש לכם אותו מאז שקניתי את האתר ושכרתי אתכם להיות השרת שלי!"
"אנחנו לא יכולים לבזבז זמן לחפש אותו".
ריצה נוספת לדואר. צילום תעודה זהות. עוד 10 דולרים על העברת השם של שגיא כהן שכבר 5 שנים לא צריך להיות שם, לשמי… עכשיו יש להם את טופס ההעברה ממני אל עצמי, ועזרא יסתכל הערב בקבצי האתר ובקוד וינסה למצוא מה לא בסדר. ואם הוא לא ימצא, אשאל אותו מה האופציה הזולה ביותר עבורי להתחיל מחדש (כי ללייבדנס שלמתי עד 2015…). על דבר אחד אני מתחייב: יהיה לנו השבוע אתר!
היו אלה חמשת הימים בין הגרועים בחיי מאז מות אשתי רינה ז"ל.
להשתמע, מל
היום הראשון ללימודים, לוגוגל:
למה לא משתמשים באותיות בשפות שונות המדוברות ונקראות פה?
משתכשכים בביצה
היחצנית אורית ויזל-גלילי: כך סיפקתי סו"ש זוגי בצימר לעיתונאית ג'רוזלם פוסט, גבריאלה ווינגר.
ולווט אנדרגראונד 
החיבור המהיר בין "הגזענות קיימת, אני לא אומרת שלא" לבין "שאלות מטופשות שכאלו" כמו "מאיזו עדה את/ה", דווקא מדגים יפה את נחיצותה של השאלה ואת התוקף הפוליטי שלה.
אם הגזענות הקיימת קשורה במישרין למוצא עדתי, הדרישה שלא לדבר על המוצא (כי זה "מטופש"), פוגעת בטיפול בעניין בשלוש דרכים. ראשית היא מנטרלת את היכולת להניח את הדברים בצורה ברורה על השולחן (לא לשאול שאלות כאלה! נשב פה בחושך ונדמיין שזה עבר). שנית, היא מסייעת למחיקת תרבויות שהעדות השונות (מכל העולם) הביאו איתן לטובת תרבות מרכזית אחת (מה כורדי? כולנו ישראלים). שלישית, היא ממשיכה לשתף פעולה עם מצב בו מה שמזוהה עם ישראליות הוא לרוב אשכנזי. השירים של עברי לידר ושלמה ארצי למשל, נחשבים למוזיקה ישראלית, ואילו שיריהם של אייל גולן ומשה פרץ נקראים שירים מזרחיים או ים-תיכוניים. זו רק דוגמא אקראית שעלתה לי בראש, אבל נדמה לי שהיא מסבירה מדוע העובדה שעבור האשכנזים שגדלו בתרבות הישראלית השאלה העדתית נחשבת לנונ-אישו, קשורה בעובדה שהעדתיות שלהן הגמונית ולכן שקופה. שלמה ארצי הרי בחיים לא יגדיר את המוזיקה שלו כמוזיקה אשכנזית (למרות שהיא לגמרי כזו, גם אם לא במובן השטעטלי אלא הציוני-מקומי של המושג). אייל גולן לעומת זאת, למרות הצלחה גדולה, תוכנית הטלוויזיה וכו', עדיין צריך להיאבק על תיוגו כזמר ישראלי.
אני לא חושב שהמאמר של נעמה קטיעי כתוב כ"כ טוב, אבל מכיוון שבעצמך כתבת שיש גזענות, ומכיוון שהגזענות הזו קשורה במוצא עדתי, ומאחר שגם אחרי 65 שנות כור היתוך אחוז הנישואים המעורבים בישראל עדיין נמוך מאד, הטענה העקרונית שמוצגת בו מאד רלוונטית.
אהבתיאהבתי
ובפינת הארכיאולוגיה, מעריב:
המצבה התגלתה בבית יהודי, אלא שהכנענים הסתלקו מהתמונה עוד לפני ימי בית ראשון, כאלף שנים לפני תחילת תקופת בית שני. מה שנמצא בעצם מתגלה בהמשך:
כלומר, המצבה עתיקה בהרבה מהבית ו"נסחבה" ממקדש כנעני קדום. אז אולי בכל זאת כדאי להשאיר קצת שעורי תנ"ך והיסטוריה.
אהבתיאהבתי
דובי בן גדליהו מגלובס כותב, בין השאר, על
ואני שואלת למה הוא לא מנסה ללכת עוד צעד קטן ולתת את השמות של אותם שרים חוטאים.
למה האיתרוג הזה?
אהבתיאהבתי
מעשה בשוטר, בכיר למדי, שלא לומר בכיר מאוד, שביקש לבלות את הלילה, כמו שאומרים, בחברת מי שאיננה בדיוק אשתו. השוטר ה"שובב" אץ לו רץ ומצא בית מלון, שלא לומר צימר כפי שמקובל לקרוא לכך במקומותינו והנה, בדרך פלא הגיעה לאותו הצימר – באותה שעה ממש – מישהי שאינה בדיוק אשתו מימים ימימה. השוטר הבכיר וזו שאינה אשתו הסתגרו להם בצימר במשך שעות ארוכות אך מרוב תשוקה, כמו שאומרים, שכח השוטר לכבות את מכשיר הביפר שלו. מכיוון שמדובר בביפר דו-כיווני, מהסוג שמוצמד רק לבכירים במשטרה, שמעו כל הקולגות של השוטר את מעלליו ואת מעללי זו שאינה אשתו, בתחנת המשטרה, בשידור חי כמו שאומרים. וכך קרה שבמקום לבצע את משימותיהם כגון לכידת גנבים, עיכוב עבריינים, תישאול סוכנים ומתן דוחות לנהגים סוררים – העבירו שוטרי התחנה את הלילה בנעימים, כאשר "פס הקול" שלהם אינו תמים כלל, מה שנקרא "דברי בכירים בנחת נשמעים". עוד ראוי לציין כי אותה גברת, שאינה אשתו לפי חופה וקידושין, עוסקת אחר כבוד במקצוע העיתונות ותחום הסיקור שלה – איך נאמר זאת בעדינות – קשור באופן מסויים לעבודת המשטרה. אותה משטרה המעסיקה את אותו אדם עימו בילתה את הלילה. קיצורו של סיפור – הקצין חזר בבוקר לתחנה ולא הבין מדוע כל פקודיו מחייכים אליו, העבריינים חגגו, וגם הכתבת חזרה לתחנה, מבלי שנדרשה לתת דין וחשבון על מעשיה השובבים. ועד כאן, גולן, פינת הפלילים להיום. אז שיהיה לנו יום שקט ובעיקר – כמובן, בוודאי, איך לא, הלוואי – בטוח!
אהבתיאהבתי
אגדה אורבנית?
מתי קרה?
לאיזו תחנה חזרה הכתבת ולמה?
ביפר דו כיווני, נו. תרשה לי.
חוץמזה, למה צריך לדבר כש?
אהבתיאהבתי
נובמת ולווט, זו היתה רק פרפראה. לא יכולתי לכבוש את יצרי לעשות קצת חוכא ואטלולא מה"שיהיה יום שקט, ובעיקר…", על האינטונציה היכנעית שבאה עם זה.
זה די להד"מי, אם כי דברים ברוח זו הושמעו לתנוכי מספר פעמים…
אהבתיאהבתי
מרנין, המשטרע צימחה לה לואי דה פינס. מעניין מי כאן הגרון העמוק האמיתי.
סטגדיש-טרמבוח!
אהבתיאהבתי
האם ב"פרפראה" אתה מתכוון "סתם ברברתי"? "להד"ם"? כי איזו דרך יש לקוראת הבלתי תמימה להבין שאתה מצ'זבט בסלון?
אהבתיאהבתי
כמי ש(לצערו הרב) היה כבר בשני הצדדים של משוואות שכאלו, ההתנהגול של לייבדנס סבירה למדי, של מנחס לס לא ממש.
לפי מה שניתן להבין מהאימייל, האתר שלו נמצא באירוח שיתופי, כלומר כמה אתרים שונים שחולקים ביניהם את אותו שרת פיזי. במקרה כזה יש לשמור על שכנות טובה ולא לקחת יותר מידי משאבים מהשרת כדי שגם שאר התארים יוכלו לתפקד; אם אתר אחד מתפרע ומשתמש ביותר מידי זיכרון/עצמת מעבד/דיסק/מה שלא יהיה, כל האתרים שעל השרת מתחילים לקרטע שלא באשמתם. במקרה כשזה, על חברת האיכסון לסגור את האתר הבעייתי כדי לשמור על כל השאר, שמתנהגים בסדר. עד כאן, לייבדנס נהגו כשורה.
הם לא עזרו ללס לאתר את הבעיה באתר שלו? נו, הם לא צריכים. האחריות לאתר היא שלו. להיפך, לחברת האיכסון אסור לגעת לו בקוד – תארו לעצמכם שבעליו של השרת בו הבלוג הזה מתאכסן היה מחליט לבצע בקוד שלו שינויים והתוצאה, גם אם האדמין משוכנע שהיא טובה, לא תמצא חן בעיני ולווט. בנוסף, זה מחייב השקעה של זמן וכח אדם מיומן מצד ספק האיכסון, ללא תשלום מצידו של הלקוח, כדי לאתר ולתקן בעיה שהלקוח יצר. תסלחו לי, אבל למה-מי-מת? גם בחברות אכסון בחו"ל, כולל גדולות בהרבה סדרי גודל מלייבדנס, הוא היה מקבל את אותו היחס. לכל היותר היו מציעים לתקן לו את הקוד תמורת תשלום לא קטן.
הספק דרך אימות כדי לוודא שמי שמבקש גישה לאתר הוא באמת הבעלים שלו? כך צריך. למעשה, הבוס שהסכים לכופף את הנהלים לא נהג כשורה. תארו לעצמכם שמחיר אני אתקשר ללייבדנס, אטען שאני מנחם לס ואבקש לתת גישת ניהול להאמיר. חושבים שמנחם לס יקבל את הפריצה לאתר שלו בגלל נהלי אבטחה לקויים בספק האירוח בהבנה? כמובן שהוא לא מבין מה הבעיה, הרי הוא יודע שהוא באמת הבעלים, אבל מניין לספק לדעת בלי זיהוי?
כל אותן דרישות משונות לצורך העברת הבעלות על הדומיין לא הומצאו ע"י לייבדנס, אלו הנהלים של ISOC-IL, הגוף שאחראי על רישום דומיינים ישראליים. וגם להם יש סיבה טובה: אפשר "לפרוץ" לאתר בלי לפרוץ בפועל לשרת עליו הוא מאוכסן ע"י הפניית הדומיין לשרת אחר. לכן, לפני שעושים שינוי בפרטי הדומיין, יש לזהות את הבעלים שלו. אם, כפי שמנחם לס כותב, היה אמור להתבצע כבר שינוי בעלות שכזה, אז כאן לייבדנס פישלו.
אגב העובדה שלא ענו לו בסופ"ש – ככה זה. רוצה שירות 24/7, תשלם על שירות 24/7. הייתי עד למקרה בו חברת ענק בינלאומית מחו"ל מחקה לחלוטין כמה אלפי אתרים ביום שישי בגלל קצר בתקשורת עם הנציגות המקומית שלהם ומייד אח"כ, כל מי שיכול היה לעשות משהו בהנהלת החברה בחו"ל כדי לטפל בבעיה שנוצרה, יצא לסופ"ש והשאיר את הלקוחות תלויים באוויר בלי שמץ של מושג מדוע האתרים שלהם הפסיקו לעבוד עד ליום שני.
אז אל תחשבו שזו בעיית פרטצ'יות מקומית. בכל זאת לייבדנס היא בין ספקי אירוח האתרים הגדולים והוותיקים בארץ, כנראה שהם עושים משהו נכון.
אהבתיאהבתי
מעניין איךהתעלמת בקלילות מכל פרשת שגיא/ מנחם, כשהטעות והתקלה היא של החברה, ומכל הניג'וס עם הפקס. למה שמישהו יחזיק פקס בביתו? לא נראה לך מוזר שחברת אינטרנט דורשת פקס?
מה זה, בטל"א?
אהבתיאהבתי
הפקס חזר לאופנה במסגרת הרטרו ההיפסטרי.
אהבתיאהבתי
לא התעלמתי בכלל, ראי "אם, כפי שמנחם לס כותב, היה אמור להתבצע כבר שינוי בעלות שכזה, אז כאן לייבדנס פישלו."
שוב, פקס זו לא המצאה של לייבדנס, זו הדרישה של ISOC-IL. למה? תשאלי אותם. רישום הדומיין נעשה בסופו של דבר ב- ISOC-IL, אם רוצים לעשות שינוי בעלות, צריך לעבוד לפי הכללים שלהם, או לוותר על דומיין ישראלי.
ומי מחזיק פקס בבית? רוב האנשים שמחזיקים מדפסת משולבת.
אהבתיאהבתי
ב- ISOC נדרש אישור נוטריון להעברת בעלות דומיין.
אהבתיאהבתי
לא, את המשפט הזעיר הזה הצנעת בתוך ים המלל בשבחי החברה, כשהעובדה שהחברה לא עדכנה במשך חמש שנים את שם בעל הדומיין, אחרי שהעברת הבעלות בוצעה במשרדי החברה, היא הרעה החולה שהובילה לשרשרת הצרות של לס, שבין היתר התקשר לחברה ממספר הטלפון שלו, בביתו, הרשום בטפסי החברה כמספרו הוא.
איך עוד בדיוק אפשר לזהותו? בבנקים מארגנים בתחילת התהליך שאלות מפתח או קוד סודי לזיהוי.
איך פקס הוא אמצעי העברה בטוח וקביל? אתה לא רואה את הגיחוך שבדבר?
אהבתיאהבתי
לא נראה לי שזה קשור. דומיין שרשום על שם שמעון יכול להוביל לאתר בבעלות יוסף. מה שקובע הוא הבעלים של האתר ולא של הדומיין. בחברה שבה אני עובד, למשל, הן מי שרשום כ- administrative contect והן ה- technical contect לא עובדים כאן כבר יותר משמונה שנים. אז לא העבירו את הדומיין למרות שהטפסים המתאימים מולאו (או שלא. בכל זאת שמענו את הסיפור מצד אחד בלבד, ללא יותר מידי רקע טכני. אולי הוא לא ידע אלו טפסים הוא ממלא? לפי whois, לפני העברת הדומיין לשמו של לסלםפני כמה ימים, היה שוד שינוי בעלות בשנת 2011. זה לא לפני חמש שנים), אמנם מדובר כאן על פאשלה של ספק האירוח, אבל מינורית יחסית לסיפור כולו מאחר שגם אם הדומיין היה רשום על שמו של מנחם לס, האדמין שרשום לאתר אינו מי שהוא רצה שיגש אליו עם הרשאות ניהול.
מאחר שזו פאשלה מינורית, היא זכתה להתייחסות מינורית. ועדיין, בהחלט התייחסתי לזה ולא "התעלמתי בקלילות". כל כך קשה להודות שטעית?
אגב, מישהו חשב לפנות ללייבדנס כדי לקבל את הצד שלהם בסיפור הזה?
אהבתיאהבתי
אני מודה ששמיעתי המוסיקלית לא משהו, אבל הנה הפתיח לסדרה, והנה הנעימה של MASH. פספסתי משהו?
אהבתיאהבתי
טעותי: הפרומו לסדרה.
אהבתיאהבתי
אם אורי משגב מקבל את הדיווח של עמירה הס על מעל ל-6,000 פשיטות בשנה, למה הוא מחפש "מי נתן את ההוראה" ומאשים את ישראל וצה"ל באירוע בקלנדיה?
הרי אם יש קרוב ל-20 פשיטות ביום, וב-99.99% מהם אין הרוגים פלסטינים, הרי שהאירוע הזה היה חריג מן הצד הפלסטיני, ולכן צריך אולי לשאול מי נתן שם את ההוראה, ואת שלוש האופציות שבסוף המאמר שלו להפנות דווקא לצד הפלסטיני.
אגב, קלנדיה נמצאת בשטח C, ולא "במרכז הגדה המערבית" (לפי אותם סטנדרטים, גם ירושלים נמצאת "במרכז הגדה המערבית").
זה אומר שהשליטה שם היא שליטה מלאה של ישראל, אזרחית ובטחונית. הפעולה היתה פעולה ששוות ערך לפעולת שיטור. זה כמו שמשטרה תבוא לעצור סוחר אמל"ח ביפו ותותקף ע"י המון זועם בבקבוקי תבערה ובלטות.
אהבתיאהבתי
חברים
אני מזמין אתכם לעמוד הפייסבוק שלי.
עכשיו תדעו מי אני באמת.
https://www.facebook.com/moti.ranan?fref=ts
אהבתיאהבתי
https://www.facebook.com/moti.ranan?fref=ts בואו לעמוד הפייסבוק שלי וזבלו לי אותו כמו שאני מזבל את הבלוג הזה וזה המייל שלי gizmobon@gmail.com ספאם מכל הסוגים יתקבל בברכה
אהבתיאהבתי
זאת הייתה אזהרה אחרונה.
אם לא תתנדף מפה לצמיתות, אמשיך לרדוף אותך לנצח ולחשוף עליך עוד ועוד פרטים.
אין יותר רחמים. אתה תשלם על כל תגובה ותגובה שלך. ויש מאות.
המייל והפייסבוק שהקוראים זכו להם היום זה עוד כלום.
אהבתיאהבתי
בגלל שאני כל כך סתום ומפגר, ומשתמש בבלוג הזה כמו בשירותים ציבוריים, אני מתחנן שתטנפו לי את המייל שלי ושתשלחו לי כמה שיותר ספאם.
אוקיי?
בבקשה. זו כתובת המייל שלי.
gizmobon@gmail.com
אהבתיאהבתי
בגלל שאני כל כך סתום ומפגר, ומשתמש בבלוג הזה כמו בשירותים ציבוריים, אני מתחנן שתטנפו לי את המייל שלי ושתשלחו לי כמה שיותר ספאם.
אוקיי?
בבקשה. זו כתובת המייל שלי.
gizmobon@gmail.com
אהבתיאהבתי
אתה גולם וזו עובדה
אהבתיאהבתי
מישהו יכול להסביר לי את הפיזיקה המתוארת באינפוגרפיקה הבאה?
אהבתיאהבתי
אויר חם עולה למעלה.
אהבתיאהבתי
אני די בטוח שבאופקים נתיבות וג'סר האוויר יותר חם מבשוהם קרית אונו וכפר ורדים.
אהבתיאהבתי
אויר חם פנימי.
אהבתיאהבתי
זו לא פיזיקה, זו גאוגרפיה. מגרפיקה באה להמחיש שאחוזי הזכאות לבגרות, הנשירה מהלימודים וציוני המיצ"ב של תלמידי ישראל מצויים עמוק בתוך הים התיכון.
אהבתיאהבתי
בגלל שאני כל כך סתום ומפגר, ומשתמש בבלוג הזה כמו בשירותים ציבוריים, אני מתחנן שתטנפו לי את המייל שלי ושתשלחו לי כמה שיותר ספאם.
אוקיי?
בבקשה. זו כתובת המייל שלי.
gizmobon@gmail.com
אהבתיאהבתי
אגב הלוגוגל, בארה"ב הדיון הוא על ביטול הכתב המחובר, רעיון מצוין.
אהבתיאהבתי
הא, לינק.
אהבתיאהבתי
אתה לא צריך לצרף לינקים.
אנחנו מאמינים לכל מה שאתה אומר.
אהבתיאהבתי
אתם מאמינים, אבל יש עוד קוראים לבלוג מלבדכם.
אהבתיאהבתי
והשכינה ירדה…
דברי אלוהים (מוחמד והשבאבל'ה) חיים
אהבתיאהבתי
מעניין הקשר למשפט צימרמן / טרייבון מרטין.
אהבתיאהבתי
הביטוי הנכון כשמדובר בפעילי שלום הוא חוסלו. כדאי להוסיף שאחד מהשהידים החדשים שוחרר בעיסקת שליט. בזכות הימ"ס (היחידה הכי אפקטיבית בצה"ל) העיסקה הפכה אתמול לקצת פחות גרועה.
אהבתיאהבתי
חוץ מזה שהיא לא של צה"ל, הכל בסדר.
אהבתיאהבתי
כמו מדחת יוסף. כשהם תחת פיקוד צבאי הם של צה"ל.
אהבתיאהבתי
שום תחת ושום מדחת. אם כוח מהיס"מ צריך להבקיע דרך אספסוף עויין- מרחיבים את בית הקברות העירוני מלמפרע. מדוייקים, שקולים ומרשימים.
אהבתיאהבתי
לא הגלמים של היס"מ היו שם אלא המיקצוענים של הימ"ס
אהבתיאהבתי
הבנת מלכתחילה, מה אתם מתמם?
אהבתיאהבתי
אורן, מה אתה אומר על הגזען הזה?
אהבתיאהבתי
למה אתה מטריל, חשבתי שאתה מתכוון לשיפר. בסך הכל זאת אמירה נפוצה ונכונה. על כן עלינו לקצץ בלמודי ספרות תנ"ך והיסטוריה, ולהתרכז במדעים. עם שעסוק בשבחי עברו, ההווה שלו הוא תעתוע, והעתיד שלו מרירות נוסטלגית.
אגב אם היה נכון לסכם בשתי מילים (ולא ממש נכון לעשות את זה) את הסיבות לקפיאתו של העולם הערבי, אז "סמכות פטריאכלית".
אהבתיאהבתי
ברוך הבא אל האוריינטליזם.
אהבתיאהבתי
הפטריאכריה פושה גם בין השורות במערב.
אהבתיאהבתי
יאפ.
אהבתיאהבתי
אתמול המצרים מהעוצר והיום סלמאן מצאלחה? בקצב הזה תוך שבוע כל הערבים ישמעו כמו היון. העתיד נראה וורוד מתמיד.
אהבתיאהבתי
מרתק מה שקורה עם המפלגה ההיא, שבראשה מנהיג עם ג'ל ומלבדו ערימה של פלקטים:
בשוק הפרטי ערכם של האנשים האלה ( היו"ר ג'לי, צ'אבי-רבי, העיתונאי חלק-הפדחת ואחרים ) נסק, הדיעה שלהם נחשבה, האמירה שלהם (לפחות נתפסה כ) עמוקה, מבוססת, ראויה
והנה הם מגיעים למעגלי השפעה רחבים יותר, ודיעות שקודם נתפסו כנאורות נכונות יכולות (בקרב חוג השפעתם המצומצם יחסית) הופכות באחת לבליל שטויות עלוב, הגיגים ריקים ומלאים באוויר חם…
אהבתיאהבתי
הטעות הכי גדולה זה למנות אנשים שביקורתם אומנותם לתפקידי עשייה.
זה פחות תקף לגבי שר החינוך, אצלו הבעייה היא אחרת.
אהבתיאהבתי
כך אכן המצב בישראל כיום. במערכת פוליטית
נורמלית, היש כזו עכשיו בעולם?
האופוזיציה אמונה על ביקורת הממשלה. זו
האומנות של האופוזיציה. ראה בגין ובדר ודומיהם
בעשר השנים הראשונות למדינת ישראל.
וכשהגיע בגין לעמדת העשייה אכן הצליח גם
אם נזכור את הכשל בלבנון (מי לא נכשל שם?)
יש כאלו שגרועים גם בביקורת גם בעשייה.
באשר לביקור של דוקר בביה"ס של ש"ס. כשמורה
אומר "למי נותנים שלוש שקל". זה לא נחמד גם לא
מצחיק בכלל.
באשר למנחם לס. את מלחמתו בביורוקרטיה והטמטום
הישראלי בפ"ת הוא מנהל מגריינוייל דרום קרולינה.
מה נגיד לכם? כמי שהיה שם וחי בפ"ת. יותר טוב זה
מלנהל משהו מפ"ת לגריינוייל. מה נאמר ומה נדבר.
היכן הפתח, לאיפה הלכה תקווה. שם ירוק על ירוק צבוע
בירוק. אתה נוסע בעיר עולה על גבעה מביט ולא רואה
בתים. רק ירוק, ומרחוק במערב ההרים באמת כחולים
כחולים. גם שם לא הכל חלק, בכלל לא. אבל לפחות
לא זייפו בשם.
אהבתיאהבתי
אביב הורביץ פרסם אתמול כמובטח את האייטם שלו על הדס שטייף.
בתגובות למטה בפייסבוק היא טוענת שהוא מגן על חברו עמנואל רוזן איתו עבד בעבר.
באמת חבל שלא ציין זאת באייטם (למרות שציין זאת בעבר).
אהבתיאהבתי
נו באמת. אם יש אדם ישר ומרובע, ייקה חסר פניות עד כדי אובססיביות של ממש, הרי הוא אביב הורוביץ. לומר שתוקף את שטייף בגלל קשריו עם עמנואל רוזן זוהי לעניות דעתי שטות מוחלטת.
אהבתיאהבתי
הלימוד לבגרות במתכונת המיקוד(גם בספרות) מביא ללמידה מהירה שטחית וצרה. אין מקום לסקרנות אישית, דיוני רוחב או קצב עיכול איטי. כולם נכנעים למירוץ אחר הציון. הייתי שמח אם היו מוסיפים שעות בתנ"ך, היסטוריה וספרות ומבטל את הבגרויות היכן שאפשר. ריצת בוקר יומית במקום בגרות בספורט ומיץ נבט חיטה בשקית במקום השוקו. מי גרון של אמא?
אהבתיאהבתי
מפה ומשם.
– קלנדיה. כל הביקורות בעניין משחקי המילים של העתונים השונים מיותרות לטעמי. ברור שחיילי צה"ל הותקפו וברור שהם הרגו. אין ספק שיש אנשים (נגיד א.) שיעדיפו שחיילי צהל יתאפקו גם אם זה יעלה אולי בחיי חייל/ים. לטעמי זה חלק ממחיר החיים במדינה הסוערת שלנו. הרי בזכות פעולות כאלה של חיילי צה"ל אנחנו (אנחנו כולל גם את הפלסטינים) זוכים לשקט יחסי.
– האם פתח תקווה = עיר או = עירייה? זכר או נקבה?
– הבחור המבריק של אייל לוי במעריב. מה, זה לא ברור שאם הוא לא בגוגל ולא בפייסבוק אז הוא נובאדי?
– פוליו. מרוב מילים אני עדיין לא יודעת מה באמת צריך לעשות. בכלליות אפשר להגיד שרשויות הבריאות של המדינה הצליחו ליצור פה נס בריאותי לא קטן בשישים ומשהו השנים האחרונות כך שיתכן שבסופו של יום הם כן יודעים מה הם עושים.
– הסיפורים של לס נקראים לא רע.
– נוריקו סאן. הוריי.
אהבתיאהבתי
קלנדיה – ההיה או חלמתי חלום?
בתשובה לשאלות העולות מהפוסט:
האם חיילי צה"ל היו בסכנת חיים?
זרקו בקבוקי תבערה ואבנים כבדות על הג'יפ הצהלי, או ברווז צהלי?
ההתקפה על הג'יפ – צילומי אינפרא אדום החושפים פגיעה בשני רכבים צהליים ע"י בקבוקי תבערה הנראים בצילומי האינפרא בצבע השחור המאפיין טמפרטורה גבוהה מאוד. השוליים השחורים הארוכים אחרי שני הג'יפים מאפיינים אש העולה מהחלקים האחורים של הרכבים.
צילום שני של ההתקפה על ג'יפ צהלי מתועד באמצעות מצלמת וידאו ממזל"ט או רכב מוטס אחר והחושפת צעירים הזורקים אבנים גדולות על הג'יפ הצהלי מגגות הבתים, הג'יפ נתקע בכניסה צרה נחלץ לאחור ונתקע במרכז הכביש תחת מטר אבנים, ומחולץ בדחיפה ע"י רכב שני הדוחף אותו מאחור.
מצורף הקישור המציג את שני הצילומים:
אהבתיאהבתי