כותרות ראשיות
מהבוקר:
– פלסטינים שגנבו משאית פרצו מחסום בנתב"ג. המשאית השועטת נחסמה (ירי וכו') רק 200 מ' מטרמינל 3. סליחה, זה לא מחדל? מה יש לשבח את המאבטחים בדיוק?
– עשרות הרוגים בתקיפת צבא מצרים בסיני.
קריסת מערכות טוטאלית בשל העבודה על גליונות החג. כוחות אחרונים גויסו לייצר עיתונים הבוקר. מחר ייוותר רק לקדם את מה שעוד לא קודם היום, וגם את מה שכן.
מתוך הכותרת הראשית של ידיעות, בה מופיעים נפתלי בנט ויאיר לפיד אחד מול אחד, עם "כבר לא אחים" – וזה כבר היום השני שהכותרת הראשית היא הפניה לכתבה שתופיע בחג – אפשר להסיק שיהיה עימות בין השניים בגיליון האמור. אבל לא, מדובר בראיון עם בנט (סימה קדמון). כל ע' 6 הוא פרומו לראיון.
מחר בממון: ד"ר קרנית פלוג מדברת על פארסת מינוי הנגיד. בינתיים אנחנו מקדמים את הראיון בשער המוסף, בלי אף מילה מתוכו בתוכו.
בשער הארץ: "משרד החינוך מצנזר לימודי מדע לדתיים". מה למשל? פרקים העוסקים ברבייה.
וגם: שליש מאוכלוסיית סוריה נעקרה מביתה.
גם ישר"ה מקדם כתבת חג: מבקר המדינה אומר שפרשת הרפז דומה לעסק הביש. כך לפי הכותרת הראשית. ואני תוהה כמה מקוראי ישר"ה יודעים, זוכרים משהו, על עסק הביש.
במעריב ובגלובס מדווח יובל יועז על כתב ההגנה של דן מרגלית ורונן ברגמן בתשובה לתביעת לשון הרע שהגיש הרפז נגדם.
למרות שבועז הרפז הורחק ממערך המבצעים המיוחדים של צה"ל, שוחרר מהצבא ונשלל ממנו סיווגו הביטחוני – הוא המשיך לקיים התייעצויות עם קצינים בכירים ביחידות מסווגות בצה"ל, כולל הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, וזאת בנוגע לעניינים מסווגים, נכח במתקנים סודיים ונחשף למידע מסווג, באופן בלתי מורשה וללא סיווג ביטחוני מתאים – כך טוענים העיתונאים דן מרגלית וד"ר רונן ברגמן בכתב הגנה שלהם לתביעת לשון הרע שהגיש נגדם סא"ל (במיל') הרפז בינואר 2013, בעקבות פרסום ספרם "הבור" בפברואר 2011.
כפולת 2-3 בידיעות: עובדי מפעל נגב טקסטיל בשדרות מבכים את החג הממשמש שלאחריו יהפכו למובטלים.
כיאה לעיתון ממלכתי, הכפולה הפותחת של ישר"ה עוסקת בנתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול.
מעריב ממשיך ומעמיק בנעשה בסוריה. הכותרת הראשית – הראיון של אסד ללה פיגארו: תקיפה בסוריה עלולה להצית מלחמה אזורית".
בשער ידיעות ובשער 24 שעות, עוד פעם השר גדעון סער מתגייס להציל עלמה במצוקה. היא בלונדינית, נאה, צעירה ומקדמת את פנינו בשורטס ובגופייה. לא נרצה להוסיף אותה לבריכת הגנים שלנו, אף שעל פי ההלכה היא חתיכת שיקסע ותו לא?
הכתבה קורעת הלב מפיה של דריה פרלמן מופיעה ב-24 שעות, חתומה על ידה, כשמי שהביא את הדברים מפיה הוא יהודה שוחט. מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר שלא נכון שחרב הגירוש מרחפת מעל ראשי דריה ואמה.
אבל הבטחתי את סער המושיע, נכון? ובכן, בע' 16 בעמודי החדשות נכתב כי לקראת פרסום הכתבה הובא המקרה לידיעת שרנו, "והוא הנחה את מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה לתת לאם ולבתה מעמד בישראל". א-מחייע.
מדינת כל גזעניה
למה לא מוזכרים השמות הכי נפוצים בקרב ערביי ישראל, למשל, בדיווח השנתי על כל הנועות והדנות?
30 למותה
שלושים למותה של ד"ר אריקה לנדאו.
(ושוב: הפוסט על מותה).
בראש השנה הקודם צילמתי אותה בבית שלה, שהיה מלא בפרחים ובמגדנות מאוהביה. היא לא הרגישה טוב. כמו כמעט בכל יום מהשנה האחרונה. כמה ימים קודם עמדנו בדלת המכון. אחת מהעובדות רצה בשביל. "אני לא מאמינה שפעם גם אני רצתי ככה", אמרה, "אבל אני אומרת את זה בהשלמה, לא בצער".
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
עשרה חודשים אחרי שעזבה את ידיעות עינת פישביין הקימה את הבלוג/ אתר המקום הכי חם בגיהנום.
ואלו חברי המערכת (טוב, יש בלגאן, אין קישורים נפרדים. כנסו ל"מערכת").
בתיאור האתר כתבה:
במגזין הזה אני מבקשת לעשות עיתונות שדבקה בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי. עיתונות שלא מפחדת לקחת צד. ששומרת על פרופורציות, שאינה מתלהמת, שנצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים, סקרנית וחוקרת, אך לא כזו השקועה עד צוואר בביצת הנייטראליות הדביקה והמזויפת.
[…]
אנחנו פועלים בתקציב מוגבל, אבל עצמאי. התקציב כולו מגיע בשלב זה ממימון עצמי. בהמשך נידרש לתרומות, נגייס כספים, ובשקיפות מלאה ננסה לבחון מהו המודל העסקי המאפשר לקיים בישראל אתר עיתונאי. אנחנו לא מבקשים תרומות מהציבור, אבל זקוקים מאד למה שיכול לאפשר לנו חיים ברשת: כניסות למגזין, לייקים, תגובות, וכמובן שיתופים והפצה של הסיפורים שלנו. מבטיחים לעשות הכל כדי להיות ראויים לכך.
…אני רוצה לבנות כאן בית לעיתונאים ולעיתונות. לעבוד בשירותו של המקצוע הכי נפלא שיש, ולחזור לעקרון הבסיסי שמנחה אותו – לספר סיפור.
אתר בהרצה, נכון, כתוב. ולכן: בבקשה, סדרו את הבלגאן, שנו את הפונט (אי אפשר להמציא את הגלגל, העין אוהבת פונטים מסוימים), קשררו לכל גורם בנפרד, ובקיצור, עזרו לנו, הסומים, להתמצא קצת יותר. מה שכן, המראה באמת חדשני ותוסס ועכשיו צריך להפוך אותו לידידותי למשתמשת.
עמוס 4 הוא לווין ריגול? ריצ'רד סילברסטיין טוען שכן. מגיב הריאליסט: להד"ם.
א. אני מכיר, מאוד מקרוב, את חברת חלל ולוויני עמוס. זה לווין תקשורת, אין בו מצלמות ואין לו כל יכולת לבצע איסוף מודיעין מכל סוג.
ב. לוויני ריגול חגים בד”כ או במסלול סביב כדוה”א, או בנקודה מדויקת מעל איזור האיכון. לווין עמוס 4 נמצא במסלול גיאו-סינכורני בנקודה מעל מזרח אסיה. גם אם היה מורכב עליו ציוד הצילום החזק ביותר שנמצא, לא היה ניתן להפיק ממנו כל תועלת.
ג. גם בידיעה המצוטטת מחדשות 2 ברור שהעורך עשה עבודה שטחית וחיבר בכותרת בטעות, ללא קשר לכוונת הכתב המדווח, בין הדיווח על לווין התקשורת עמוס 4 בפיסקה הראשונה, לבין תיאור לוויני הריגול אופק בחלק השני בכתבה.
גם שועלן הוסיף נדבך והסביר את הטעות בכותרת השגויה של ערוץ 2.
כנס תקשורת בינלאומי
הודעה לעיתונות
מועצת העיתונות בישראל חוגגת יובל להיווסדה ותארח כנס בינ"ל בסימן: "מי ישמור על כלב השמירה". בכנס ישתתפו נציגים מ-30 מדינות וביניהם יו"ר מועצת העיתונות הבריטית, הלורד האנט.
ערב הפתיחה יתקיים ביום שני, ה-9.9.2013 בשעה 18:30 במלון הילטון תל אביב. נשיא המדינה, שמעון פרס, יישא את נאום הפתיחה.
הכנס ייערך בימים שלישי ורביעי 10-11.9.2013 בהילטון ובמסגרתו יתקיימו 7 מושבים בהשתתפות עיתונאים מהארץ ומהעולם, גופים ציבוריים מקומיים ובינלאומיים, נציגי משפט ואקדמיה.
בין המושבים "מועצות העיתונות ותפקידן בעולם של עיתונות משתנה" , "החופש לעשות שימוש לרעה בתקשורת" במסגרתו יוצג סקר אודות אלימות מילולית ברשת ועוד.
מטרת הכנס להעלות על סדר היום הציבורי את חשיבות העיתונות בדמוקרטיה הישראלית לצד האתגרים שמציבה התקשורת החדשה בפני מנגנוני הפיקוח הקיימים עליה.
אולי היה כדאי שהמועצה תספר על האירוע באתר שלה למשל? ניו מדיה וכל זה?
אמת בפרסום
למרות כותרת המשנה המבטיחה על יינות בפחות מ-40 ש', בכתבה עצמה מופיע יין אחד ב-39 ש', ועוד אחד ב-40, אם קונים מארז של שישה. כל השאר, עשרה במספר, עולים צפונה צפונה.
למה כדאי ללמוד את לוח הכפל לפני שהופכים לעיתונאים (תודה לבזינגה).
12 שקל 4 פעמים בשנה יוצא 48. כפול עשור = 480! ולא 4,800
מח' הגהה
"בתשובה לשאלה אם הגמגום של אובמה מול אסד עלולה לפגוע בהרתעה מול איראן אמר… "
(ידיעות, 4, כיתמונה תחתון).
לפני פיזור
תודה רבה לתומכי הבלוג.
הריני לציין בשמחה ובסיפוק שהחג הזה מסתדר משו-משו עם הבלוג, וחוסך שני ימי עיתונים שלמים, אמרה העצלנית. אתם יודעים מה זה? כך שאוכל לחלק את האצבעות לכמה ימים. כל יום טיפהל'ה.
כיפאק היי וגם הוריי.
ולווט אנדרגראונד 
טיגון ישיר מהוועדה ליחסי חוץ.
אחד, ג'ונסון: איך אנחנו יודעים שנשק כימי לא יעבור לידיים לא נכונות?
קרי: המטרה היא לעזור לאופוזיציה אסד מסוכן… בלה בלה.
ג'ונסון: מה אנחנו יודעים על האופוזיציה?
קרי: נפגשנו עם מנהיגם והוא מוכן לבוא לכאן.
ג'ונסון: כמה הם?
היגל: לא יודעים.
דמפסי: למודיעין יש נתונים, לי אין כרגע.
ג'ונסון: אין יודעים שלחיזבאללה אין כבר עכשיו גישה לנשק כימי?
קרי: בלה בלה. חברינו הטובים יודעים טוב יותר.
סברינה בדבש.
אהבתיאהבתי
לשועלן: ב-2008 באוניברסיטה. אמנם כבר הכרתי את הספר היטב, אבל בהרצאה שלו נוכחתי עד כמה גישתו בלתי מתנשאת, עניינית, לא מתנצחת וממש לא רדוקטיבית כפי שמציגים אותה מתנגדיו. לדעתי, כל בר דעת ששומע הרצאה של פינק' על מפעל חייו יאמר "וואללה!"
אהבתיאהבתי
כל אחד יגיד ואללה כשהוא יצפה במשפט במעמד צד אחד בתחום שהוא בעצמו אינו מומחה בו.
מה שמעניין לצפות בו זה עימות ישיר בין מצדדי הגישות השונות כשכל צד פורס את הקייס שלו ומנסה לכרסם בקייס של השני.
אהבתיאהבתי
היטב זילזלת באינטלגנציה שלי.
מה, אף פעם לא שמעת הרצאה בתחום שאינך מומחה בו, שגרמה לך לחשוב שהמרצה מנומק ומאוזן? הייתכן שמעולם לא נכחת בקתדרה מדעית? זה לא בית כנסת או כיכר שבה חוצבים להבות. יש דבר כזה שנקרא "יושרה אקדמית". אתה לא צריך להסכים או לא לנשמע. העיקרשהדובר עומד בכללי היושר האינטלקטואלי.
פינקלשטיין אינו מטיף ואינו "עושה נפשות" לתורתו. הוא מציג משנה סדורה של הנחות, עובדות ופרדיגמות. בשונה ממתנגדיו (אלה שמסתובבים עם ספר תנ"ך בין העתיקות ו"מזהים" את מה שמאשר את האגדות) – אין לו אג'נדה. למרות מה שאתה חושב עליו (מרחוק, כפי שהצהרת. בלי ששמעת ובלי שאפילו קראת את הספר).
אהבתיאהבתי
ההשכלה האקדמית שלי היא בתחומי מדע "אמיתיים", בהם לאג'נדות הפרטיות יש הרבה פחות משקל.
אני לא מעורה יותר מדי בתחום הנ"ל ואין לי דיעה ספציפית על פינקלשטיין ופועלו.
אני רק יכול לשער שכמו שיש את אלה שמסתובבים עם הספר תנ"ך ומאשרים את האגדות, יש את אלה שהולכים עם האנטי ספר תנ"ך ומפריכים אותן.
כמו שיש את ההיסטוריונים החדשים.
זה טבעי שכל דור מנסה לסתור את התיאוריות של הדור הקודם.
אולי לכן עכשיו פתאום יש תנופה נגדית של ממצאים ארכיאולוגים שדווקא כן מאשרים עם האגדות.
לא שמעתי את דעתך על חרבת קיאפה כשהנושא עלה פה לא מזמן.
אהבתיאהבתי
ובכל זאת קרה לי יותר מפעם אחת בה הייתי נוכח בהרצאה של בעל שם אקדמי ששכנע אותי מאוד (אחד מהם זוכה פרס נובל), ועל אף כל היושרה האקדמית המקודשת אתה יכול לנחש שאת הביקורת על התאוריה שלו הוא לא הציג או גימד אותה, ורק כשקראתי קצת יותר חומרין מגוונים על הנושא הבנתי שהתיאוריה שנשמעת מעולה בהרצאה היא קצת יוצר מחוררת ומעוגלת בפינות מכפי שהוצגה.
בקיצור, אנשים זה אנשים בכל מקום. גם באקדמיה.
אהבתיאהבתי
מישהי/ו נרדם/מה בערוץ 10.
השידור החי באינטרנט של החדשות החל באיחור של 5 דקות.
אהבתיאהבתי
הגענו ל-2 מיליון פליטים. שום אונר"א, הפרלמנטים בעולם שקטים, אין אמנות, האו"ם מגמגם, אין הפגנות באירופה. שלווה בגארדיאן ופסטורליה בהארץ. ולמרות כל הזוועות שמביא האסלאם אקיבוש והחזרת נדל"ן יהודי מככבים במופע המוסר הבינלאומי. חתיכת שואו ביזארי.
אהבתיאהבתי
מה קורה כש-YNET תופס צד, ועוד את זה של הטפשים.
כידוע, ארכיאולוגים מאונ' ת"א מצאו במכרות תמנע הוכחות לכך שמי שפעלו שם בעת העתיקה היו (כנראה אדומים) מהמאה העשירית BC, וזאת בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב עד כה (שהיו אלה מצרים מהמאה ה-13 BC). עד כאן עובדות, כפי שהובאו מפי עורכי המחקר עצמם.
ועוד כידוע, בארצנו מתחוללת מזה זמן מלחמת עולם זוטא בין אלה שחושבים שעמישראל נוסד לפני מלאנתלפים שנה ובמאה העשירית BC הגיע לכדי "הממלכה המאוחדת" של דוד ושלמה, לבין אלה שטוענים כי עמישראל, במתכונת המוכרת לנו, נוסד "רק" במאה ה-7 BC.
כמו האיש המזוהה ביותר עם הגישה השניה, ישראל פינקלשטיין, וכמו הרב המנוח מנחם פרומן, גם אני סבור שגם 2,700 שנה זה עבר מפואר וראוי. אבל בשביל אנשי האסכולה השניה מדובר בסדין אדום, בשיקוץ ובהוצאת דיבתו של הקב"ה עצמו. לכן הם נתלים בכל בדל מה שנראה כסותר את ההשקפה שלנו – בין אם הוא קיים ובין אם לאו.
והנה, YNET קפץ בחדוות על עגלת הבורים. "יש הוכחה" קובעת הכותרת. "המכרות בתמנע מימי שלמה המלך (!)"
רק שניה, כסילים שכמותכם. ההוכחה היא שהמכרות נוסדו בזמן שהאגדה מספרת כי מלך שלמה. אין שום הוכחה לקיומו והמחקר בכלל לא עוסק בכך.
ראוי היה שהכתב (ולפחות עורכיו) היו מוספים הסתייגות מדעית בסיסית לעניין. אבל כאשר אתה חולק עם "ידיעות" את גן החנפנות לקוראים, כבר לא יצא ממך משהו טוב.
ושנה טובה לכל!
אהבתיאהבתי
תרשה לי לסנגר מעט לפחות על החוקרים, ולטעון שלא היתה כוונה לטעון שנמצאו עדויות לקיומו של שלמה המלך, אלא רק להשתמש במונח "תקופת שלמה המלך" ככינוי מקובל לאותה תקופה. עם זאת השימוש במונח העשירית לפנה"ס היה אכן מדוייק יותר במקרה הזה. עם זאת, ראוי לזכור שגילויים עדכניים של ארכיאולוגים כיוסי גורפינקל ואדם זרטל מערערים על התיאוריה המינימליסטית של פינקלשטיין, ומציעים חלופה לשתי הגישות שהצגת, כך שהויכוח ממש לא הוכרע.
בעניין קרוב: ההיסטוריון סיימון שאמה, יוצר הסדרה המומלצת "היסטוריה של בריטניה" יוצא בסדרה חדשה – "סיפורם של היהודים" – סקירת ההיסטוריה היהודית מקדם ועד ימינו.
אהבתיאהבתי
אבל זה בדיוק מה שטענתי. החוקרים בסדר גמור. הואיינטים יצאו זקנבוטים.
אהבתיאהבתי
אם כך אז קבל את סליחתי (גם על השימוש ב"עם זאת" בשני משפטים עוקבים).
אהבתיאהבתי
בהארץ היו מכריזים שמדובר במנהרות פלסטיניות. בלי להכנס לאיך ומתי נוצר העם הקדוש אני מעריך שהגישה המינימליסטית זכתה לפופולאריות בגלל פוליטיזציה שנפוצה במדעי הרוח בשילוב הצורך להתבלט ע"י "חדשנות" מחקרית. לא חידשת? חביבי, אתה לא קיים, פשוט מאוד.
הייה בטוח שגם אם ימצאו כתובת אורגינלית המציינת תאריכים ושמות עדיין ימצאו פרופסרים שיטענו שלא כבשנו ולא יצאנו ולא נוצרנו.
אהבתיאהבתי
נו, גם אתה יצאת איך אומרים.
אהבתיאהבתי
טחו עיני, מלכודת יונים ארורה.
אהבתיאהבתי
רואים שלא קראת את "ראשית ישראל" ולא שמעת הרצאה של פינק' מימיך. הגישה שלו אינה לעומתית אלא מחקרית טהורה. עמדתך, לעומת זאת, מבוססת על אי ידיעת החומר.
אהבתיאהבתי
שמח על האבחון מרחוק. בקרוב יהיה כאן מניין.
אהבתיאהבתי
האיבחון מבוסס על הראיות שאתה מספק. הסטת הדיון לולהאוזן רק מחזקת את השערתי המקורית לגבי בסיס הידע (האמיתי, לא משמועות) שלך על פינק' ותאורייתו.
אהבתיאהבתי
קראתי את רוב הספרים החיצוניים, הקוראן, התנ"ך, הברית החדשה, תרגמתי מאנגלית מספר מאמרים של חוקרי מקרא וקראתי מספר דוקטורוטים בארכיאולוגיה. נראה לי שבסיס הידע שלי מספיק נרחב כדי להשתתף בדיון, אם כבודו ששמע וקרא את פינקלשטיין חושב שתנאי הקבלה להשתתפות בדיון לא יסכנו את מידת למדנותו.
אהבתיאהבתי
ממש לא. השכלה כללית רחבה בתחום אינה רלבנטית. בלי הכרות עם הטענה הספציפית אין לך אפשרות להשתתף בדיון. אלמנטרי ווטסון.
אהבתיאהבתי
ההפער בין כמות ואיכות הממצאים לאירועים, מקומות ודמויות מהתנ"ך אינו חדש. רוב התיאוריות המקובלות ואלה שלא מלאים חורים כרימון. הגורו הארכיאולוגי שהבאת חידש בתיאוריה שגורסת שהממלכה היתה בזמן אחר, -וכמובן שגם התיאוריה החדשנית מחוסרת ממצאים. לסיכום, כדי שתוכל להבין את סוג ההגיון:
פינקלשטיין טוען שתיאוריה א' פסולה כי אין ממצאים שתומכים בה ותיאוריה ב' נכונה כי בתיאוריה א' אין ממצאים שתומכים בה. על החוצפה המיותרת נדבר אחר כך.
אהבתיאהבתי
ואיך יוצאים אצלך החנפנים הבורים האלה?
אהבתיאהבתי
מקבלים את פרס הכותרת המטומטמת של השנה. כבר בכותרת המשנה יש טענה נגדית.
אהבתיאהבתי
גם לך יש בעיה בהבנת הנקרא.
ונראה שארכיאולוגית אתה באופן פרדוקסלי קצת תקוע בעבר.
אהבתיאהבתי
אוקיי קראתי שוב והם אכן מטומטמים לכל אורך הכתבה (עם השימוש במילה "המלך" המניחה, במובלע, את קיומו)
אהבתיאהבתי
מי אמר לי ובאיזה הקשר:
אהבתיאהבתי
מי אמר לי ובאיזה הקשר:
"השערה של פינק’ שעיקרה: גם אם היה מישהו בשם “דוד” כנראה שהיה מוכתר של כפר קטן ושולי, אי שם בכנען"
אהבתיאהבתי
אתה זועם על אזכור "המלך שלמה" ועל התארוך של תקופתו, אבל גם מורך ורבך מאמין שהוא היה בשר ודם.
גודל הממלכה זה כבר ריב אחר, שלא קשור בכלל לביקורת המקורית שלך.
אהבתיאהבתי
אגב, זה היה אמור להיות "מי אמר למי" והתשובה היא פה.
אהבתיאהבתי
מגיב לשועלן שמתחתי:
אני ממש לא זועם, פינק' אינו מורי ורבי, וגם הוא לא טוען נחרצות שדוד ושלמה היו בשר ודם. שמעתי אותו מספיק פעמים כדי לדעת שזו דרכו המנומסת להתבטא בנושא. קוראים לזה אנדרסטייטמנט. הוא אומר "אוקיי, אז יכול להיות שהיה מישהו בשם דוד. רק שהוא לא היה מלך של אימפריה מקומית ולא היתה "ממלכה מאוחדת".
וגם ליון שמתעקש להשתתף בדיון למרות שאינו מכיר את הנראטיב: התיאוריה של פינק' יושבת על שתי רגליים. האחת היא שאין עדויות לדוד/שלמה/ ממלכה מאוחדת וכו'. השניה: נסיבות לידת הסיפור על אותה "ממלכה" מתאימות בדיוק לדפוס המוכר של פוליטיקאים בעת העתיקה. דומני שהיה זה יאשיהו (שהיה באמת ואין עוררין על כך) ש"מצא" בירושלים את ספר התורה ושם, הפלא ופלא, הופיעו תימוכין על זכות אבותיו על הארץ וכיו"ב.
אהבתיאהבתי
רק שאלה אחת – מתי שמעת אותו?
אהבתיאהבתי
ברור.
היה דוד ואחאב ויהורם ואחזיהו, אבל קיומו של שלמה מוטל בספק.
הכותרת בסדר גמור. תתקדם.
אהבתיאהבתי
סליחה, הקישור היה אמור להיות לפה.
אהבתיאהבתי
נובמת פורטה!!!
קרא היטב את הערך. ראה את הדגשים על "כנראה" ו"השלמות משוערות". יש שם לא יותר חורים מגבינה, אלא חור שחור ענק שרובו משוער. הימצאות הביטוי "בית דוד" בקצה מצבה אחת, בקצה הארץ, ללא קונטקסט מוכח ותוך הישענות על ריבוא השערות – אין לך תימוך גדול מזה להשערה של פינק' שעיקרה: גם אם היה מישהו בשם "דוד" כנראה שהיה מוכתר של כפר קטן ושולי, אי שם בכנען.
אהבתיאהבתי
אם הניתוחים בוצעו בהצלחה, למה חולי הפרקינסון מוחים?
אהבתיאהבתי
מדובר בהפלייה מגדרית של מוחים על פני מוחות.
אהבתיאהבתי
בינתיים במדינת (ההיפך מ)כל גזעניה: בבית ג'אן שיפר עלי סלאלחה, מנהל התיכון, את אחוזי הזכאות לבגרות מ-12% בשנת 2000 לכ-85% השנה. הוא מדבר על הישגיו ושיטתו ב-YNET, וגם אתמול אצל לונדון וקירשנבאום (מדקה 31:00), וגם מתייחס בגילוי לב לתופעת ההעתקות. רק מראה מה אפשר לעשות בעזרת חריצות, התמדה, יושרה וחזון.
אהבתיאהבתי
עיריית בני ברק צודקת ואף מצטנעת.
בבני ברק שיעור הזכאות הכללי הוא 10.12% מתוך 15,925 תלמידים, מכאן ש-1,611 תלמידים זכאים לבגרות.
מכיוון ש-14,425 "לא משתתפים כלל, מטעמים עקרוניים, בבחינות הבגרות", הרי שכמות הניגשים לבחינות הבגרות בבני ברק היא 1,500 תלמידים, ומכאן ששיעור הזכאות שלהם הוא 107.4%, מספר שהיה מציב את בני ברק בראש הטבלה ובמרחק רב מאוד מהמקום השני.
אהבתיאהבתי
ייתכן שניתן לייחס את הטעות לנושא לימודי הליב"ה במגזר החרדי.
אהבתיאהבתי
אחוזי זכאות גבוהים (מעל 70%) גם במע'אר, ג'דיידה-מאכר, פוריידיס וכאבול. מתחת 70% אבל עם שיפורים משמעותיים באחוזי הזכאות – נחף, טייבה ודליית אל כרמל.
המצב במגזר החרדי הוא באמת העגום ביותר. מעבר להלצות – הבעיה היא כמובן ההכרזה "לא משתתפים מטעמים עקרוניים בבחינות הבגרות". לא ברור לי מדוע עיריית בני ברק חושבת שאמירה כזו מלמדת במשהו סנגוריה על מצב התיכונים/ישיבות שם, לטעמי זה רק מחמיר את התמונה.
אהבתיאהבתי
נראה שהלמדנות הערבית תתרום בעיקר לחברות התעופה.
אהבתיאהבתי
את צודקת 100%.
חתיכת מחדל.
היה צריך לירות באנשים ולא בגלגלים.
מעניין רק מה היית אומרת אז.
אהבתיאהבתי
אל תכניס לי מילים לפה.
אני לא יודעת איך ומה מלמדים את המאבטחים לעתיד על התרחיש הבא: משאית דוהרת לתוך המחסום. מה עושים.
המשאית הגיעה למרחק 200 מ' מטרמינל 3. לא מחדל? אז מה זה מחדל? אם הייתה נכנסת פנימה, נכון?
לא ייאמן. פשוט לא ייאמן.
אהבתיאהבתי
עשו לה חסימות בדרך שהיא פרצה אותן בהתנגשות.
זה פאקינג משאית, ואין למאבטחים שם טילי כתף. יש להם רובים.
עכשיו, איך עוצרים את המשאית?
או שמנטרלים את הגורם האנושי, או שמנטרלים את המשאית עצמה.
לנטרל את הגורם האנושי זה לא כ"כ קשה.
לנטרל את המשאית זה הרבה יותר קשה ולוקח יותר זמן.
אני מסכים איתך שהמשאית נעצרה מאוחר מדי, לכן הייתי בוחר בדרך השנייה לאחר פריצת החסימה האחרונה.
אהבתיאהבתי
אוקיי, אז למה בחרת לתקוף אותי על משהו שלא אמרתי, לארגן מצג שווא ולהציג אותי כשוחרת טבח?
הנה הצליח לך, כפיים, שמונה עיוורים וחירשים חושבים שמגיע לי ושאתה סבבה.
אהבתיאהבתי
מכיוון שהצגתי שיש רק שתי אלטרנטיבות, ואת מבקרת את התוצאה של זו שנבחרה, הרי שאת חייבת לתמוך באלטרנטיבה השנייה.
או שאת חושבת שיש דרך שלישית ואז אשמח לשמוע אותה.
אהבתיאהבתי
סליחה, לי אין יומרות.
תרחיש של משאית מתפרצת למחסום בנתב"ג זה משהו שמישהו צריך יהיה לחשוב עליו לפני היום.
מן הסתם המציאות יותר מורכבת ויש עוד דרכים להתמודד עם מקרה כזה.
היה פה מחדל. זה הדבר היחיד שאני יכולה לומר.
איך צריך היה להתנהל? אני לא יודעת.
אין לי ידע בלוט"ר או בלש"ב או בכל הנושקים.
זה משמיים? זה מה שאפשר היה לעשות?
ואם היו מצליחים לדרוס מישהו או להיכנס לטרמינל? מה אז?
תשובתך הייתה אותה תשובה?
אהבתיאהבתי
מה את רוצה ממני?
אמרתי שגם לדעתי זה מחדל.
ברור שמשאית לא אמורה לחדור כ"כ עמוק.
מכיוון שאי אפשר לעצור משאית נחושה בעזרת חסימות מבוססות על רכבים פרטיים, הדרך היחידה לעצור אותה במהירות זה לנטרל את הגורם האנושי.
זו לא צריכה להיות הפעולה הראשונה, אבל כן האחרונה.
הקו בו צריך לנקוט בפעולה זו אכן צריך להיות רחוק יותר מ-200 מ' מהטרמינל.
אהבתיאהבתי
אני לא רוצה ממך כלום.
רק שלא תשתמש בי כקלף ניגוח.
אהבתיאהבתי
אבל זה היה מתבקש.
את מבקרת שלא עצרו בזמן והיית מבקרת עוד יותר אם כן היו עוצרים בזמן במחיר כבד יותר.
זה לא חוכמה.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
מערך האבטחה היה צריך להיות יותר אגרסיבי ותוקפני.
כמו שאמרתי.
אהבתיאהבתי
למה טענת שאני דרשתי (במובלע) שיהרגו אותם ושאחר כך הייתי מתלוננת על זה? בשביל מה היה הפיתול המצחין הזה שנועד להציג את דעותיי החשוכות לכאורה, אם אתה מסכים איתי שמערך האבטחה היה צריך להיות שונה? לא, תסביר לי!
אהבתיאהבתי
להיפך, הנאורות.
בגלל זה זה לא התאים לי לביקורת שלך על תפקוד מערך האבטחה (ביקורת שהמסקנה המתבקשת ממנה היא שדרושה פעולה יותר אגרסיבית כפי שאמר גם המומחה).
זה, והלייקים המובטחים כמובן.
אהבתיאהבתי
צריך להוסיף את ההיבט הכספי והפגיעה בנוחות השימוש במתקן. הידע קיים. אפשר להציב מחסומים הידראוליים כל 200 מטר שיכולים לעצור טנק בשיא המהירות, עוד 1,000 מצלמות וכיתות כוננות 24/7 חמושות מאחורי עמדות בטון וכו'. אין לזה סוף. הטענה שבשיטה הקיימת פעלו כשורה נשמעת סבירה כי הוכח שלא פשוט לחדור דרך מערך האבטחה. במילים אחרות, מי שירצה להרוג הרבה ישראלים במיקום סימבולי יבחר במיקום אחר, לא בבן-גוריון.
אהבתיאהבתי
רק אל תשכח שפה לא היה מדובר בגורם שרצה לפגע.
לו זה היה תרחיש אמיתי, זה יכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע.
אהבתיאהבתי
השאלה היא לא אם אפשר לפגוע באנשים אלא מה הפער לעומת יעד אחר. סורגים ואזעקות לא מונעות גניבות רק את הסבירות שיפרצו לשכנים. מי שמנהל את האבטחה שם לא פראייר בכלל. אם היינו לוחמי חופש ערבים עם תקציב, זמן ונשק היינו בוחרים בקניון.
אהבתיאהבתי
ובעניין הלוויינים.
האתר examiner.com מספר לנו סיפור מעניין אודות מה התרחש בין 22/8/13 ועד 28/8/13 כאשר חרפתם. אז מה קרה? בששה ימים שש מדינות ניסו לשגר לוויינים לחלל. 5 הצליחו: ארה"ב, ישראל (ששיגרה את עמוס4), קטאר, הודו ודרום קוריאה. (אצל המעצמה היפאנית חלה תקלה). מעניינת הצפיפות הזו.
הלאה. בפרטים שנרשמו שם, בחלק שנוגע לעמוס4, רשום כך:
(Aug 31) Israel – Amos-4:
Israel's main aerospace and defense company launched the country's largest and most sophisticated communications satellite, from a Russian-operated space launch base in Kazakhstan. Even though the Israeli Military and Defense Ministry had no comment on the launch. Israeli Science and Technology Minister, Yaacov Peri, said space-related matters are "critical to Israel's security
ואז, בסוף האזכור מופיע לינק לדברים של פרי. אלא מה? הלינק מוביל לדף באתר אחר שכבר לא קיים (הדף, האתר קיים). נו, לא ניתן לשטות הזו להפריע לנו ובאתר jpost.com אנו מוצאים פרטים רבים יותר על לווין, ובין היתר נאמר לנו שיעקב פרי שחזה בשיגור אמר את הדברים שיוחסו לו אודות העניין המהותי לבטחון ישראל.
Science and Technology Minister Ya'akov Peri, who watched the satellite's launch from a secure location in Israel, expressed pride at the launch and stressed that space and cyber are "critical issues for the security of Israel."
אז מה זה אומר: לווין ריגול או לא? אני כמובן לא יודע, כל אחד שיחליט לעצמו. אני כמובן כן יודע שאפשר לומר שהוא דיבר באופן כללי בעודו חוזה בשיגור של עמוס4, ואולי הוא אמר את זה בכלל בהזדמנות אחרת, וכיוצב' הכל ייתכן. הרשות נתונה והדעה חופשית. גם לווין תקשורת סתם הוא הכרחי לבטחון ישראל, מה לא?
אהבתיאהבתי
נו, ברור שהוא דיבר באופן כללי. קצת הבנת הנקרא.
חוץ מזה שבהחלט יש שימושים בטחוניים גם בלווייני תקשורת, אבל הם לא מה שסילברסטיין וחדשות 2 כתבו מתוך בורות פרופר (לווין = לווין ריגול).
אהבתיאהבתי
נו, ועכשיו אני רואה שחתכת את המשך דבריו הכלליים אף הם.
אהבתיאהבתי
מה שמפריע בהמקום הכי חם בגינהנום
הוא לא הגופן(פונט בלועזית) אלא שככל הנראה העיצוב שלו
מאוד מפוזר וקצת בעייתי לשימוש במחשבים עם מסכים מתחת ל25"
ובנוסף באוסף הצילומים מ- ש.א 918, מישהו צריך לעדכן את עינת פישביין איך נראה עתיד פוסט אפוקליפטי בו התרחש פיצוץ אוכלוסין.
אולי להושיב אותה לראות את "דרד" האחרון או את אילויסין או כל סרט מד"ב בו בהחלט מוצג עתיד פסוט-אפוקליפטי בו קיים גם פיצוץ אולכוסין
כי בדרך כלל בתסריטים האלה ה"מרחבים הפתוחים" היחידים הקיימים
הם מרחבים אפורים/מדבריים רדיואקטיביים וקטלניים ולא ירוקים, וכמעט ואין תמונה בה מופיעים ברקע פחות מ-20 איש לפריים דחוס.
ולסיכום : More of the same
אהבתיאהבתי
חושב אחרת. בדף הבית האיורים מוסיפים אופי והממשק יוצא דופן. ניווט קבוע בצד, גלילת רוחב ופונט שונה יוצרים בידול ברור מאתרי תוכן אחרים והכל בפשטות. גלילת רוחב נתפסה כבעייתית מפני שרוב מעצבי הווב לא יודעים כיצד לתרגם את פוטנציאל השטח לממשק שמאפשר רמת שימושיות גבוהה. דוגמאות רעות ניתן למצוא בהרבה אתרי צלמים ומעצבים בעיקר מבוססי פלאש. יש מה לתקן והעמודים הפנימיים פחות מוצלחים. לדעתי שילוב של תמונות יאוורר את יער הטקסט המאיים.
בקיצור, העיצוב ייחודי, פשוט ואמיץ.
אהבתיאהבתי
דווקא אני בעד יער הטקסט המאיים.
באמצעות הטקסטים היא מאלצת את הקורא לוותר על הצפייה השטחית
בתמונות ובעצם (חס וחלילה) להתעמק במה שהכותב מנסה לאמר.
בנוגע לגלילה לרוחב, לא יודע אולי אני פשוט מיושן ואוהב קריאה טבלואידית או שכמו שאמרתי זה פונקציה של גודל מסך. אני קורא את זה על 20" וזה מאוד לא נוח להתמצאות. אולי זה יותר נוח על מסך גדול יותר.
אהבתיאהבתי
עמוד שיכל להראות טוב אם היו מרסנים את הצמחיה מצד שמאל שגונבת תשומת לב בגלל קונטרס גבוה יותר. פתרון אפשרי- הקטנת פונט, צמצום רוחב, יצירת חוצץ גדול, צבע פונט ורקע שונים. אפילו תמונה של דדלי נטון במרכז הכתבה תעשה את העבודה.
אהבתיאהבתי
אתר שאי אפשר לגלול בו בעזרת המקלדת, אני סותם עליו את הגולל בעזרת ctrl-w.
אהבתיאהבתי
די, אם היית טוען שלא מותאם למובייל מילא אבל מה אחוז הגולשים שמנווטים במקלדת? יש יותר משתמשי אקספלורר 6, אפילו לא פרומיל.
אהבתיאהבתי
אני בלפטופ בלי עכבר.
אני בטח לא היחיד.
אהבתיאהבתי
אתה מבין שגם אם מדובר בפרומיל לא מדובר באסון אסטרטגי עבור בעלי האתר?
אהבתיאהבתי
מדינת כל גזעניה? ציינו את השמות הנפוצים ביותר בארץ. ברור שפיזור השמות הוא שונה בתת קבוצות. גם אצל החרדים למשל הרשימה שונה והשמות הנפוצים שלהם לא צוינו. האם צריך לדעתך לכלול גם את הבדואים ואת הנוצרים בקבוצת הערבים? הרי הם משתמשים בסטים שונים של שמות.
אהבתיאהבתי
בעלת הבית ממש מאוהבת במונח מדינת כל גזעניה ומשתמשת בו בליברליות יתר גם כשברור לחלוטין שאין כל קשר למציאות.
האט אר גזוקט.
אהבתיאהבתי
אידיש נכתבת שונה מעברית, צ״ל ״ער האט געזאגט״, ובמקרה דנן כשמדובר בנקבה ״זי האט געזאגט״.
אהבתיאהבתי
תודה.
אהבתיאהבתי