מה חדש
– אובמה ברוסיה, פוטין שולח ספינות לסוריה.
– הסכם הפיוס עם טורקיה יושלם בקרוב?
– סוכנות הביון האמריקאית פיצחה את כל ההצפנות.
– תרגיעו. ג'ק ניקולסון לא פורש.
סופשבוע/ מעריב
שלושה בסירה אחת נקראו, אחרי ששת הימים, לשוט מול חופי מצריים ולהניף דגל. אבל מה, עד היום הם כועסים על השורה
"לאחר שסירתם נפגעה מאש המצרים ניסו למצוא מחסה בחוף, אך נסחפו לחוף האויב ונפלו בשביו".
אני בעד מוטי קירשנבאום, אני אוהבת את מוטי קירשנבאום, אבל למה עוד ראיון עם מוטי קירשנבאום (אביעד פוהורילס)? למה? מה הסיפור? שיחת כוס קפה זה נחמד, אבל מה חדש? מה דחוף לשמוע את דעותיו על יודה ונינט ועל המצב בסוריה? הרי שומעים אנו אותן מדי יום בשש. אז בשביל מה? בשביל לחזור שוב על קורות חייו התקשורתיים? בשביל לשאול מה הוא חושב על הכדורגל כאן, על ועדת זליכה ועל הערוץ הראשון?
העריכה לא משהו. למשל, פעמיים חוזרת השאלה "כמעט לא רואים אנשים בגילכם על המסך. מה הסוד שלכם?" ובדילוג של שאלה נוספת: "אין עוד מגישים בישראל בגילכם".
את השאלה שאני ורבות אחרות שואלות, למה אין מספיק נשים מרואיינות בתוכנית, לא שאל המראיין.
זוהי עיתונות עצלנית. מרואיין על הכיף-כיפאק שגם מתראיין בכל רגע נתון, שישפוך כל מה שרק יבקשו ממנו, ומראיין שלא צריך להזיז תתחת לשומקום.
חבל.
נקודת אור: הכותרת, "זכרונות אחרי מוטי".
וזו כתבת השער של מוסף החג.
–
לפחות רותה קופפר בהארץ מדברת איתו על ניקוי ראש.
סופהשבוע
איש השנה של העיתון הוא יאיר לפיד. את הפרופיל כתב בן כספית.
ללפיד יש מוטיבציה אמיתית לשנות את המדינה. הוא בחור טוב, במובן המצוין של המילה. הארץ הזו יקרה לו והוא מוכן לעשות הרבה כדי לשקם אותה. הוא ביכה את הישראליות האבודה ההיא לאורך שנים, עד שהתנער, הזדכה על הציניות, והחליט שהגיע הזמן לנסות להציל אותה. מצד אחד, הוא מגלומן לא קטן, מאוהב בעצמו ומלא מעצמו במידות הנדרשות מפוליטיקאי (ואף למעלה מזה), מצד שני הוא חף מזדון, הוא נקי מאינטרסים זרים, הוא ציוני במלוא מובנה של הציונות,והוא באמת משוכנע שהוא אביר גיבור על סוס לבן שנועד להושיע את ישראל.
הוא יודע לקבל החלטות ענייניות, בשנים האחרונות הוא גם למד להודות בטעויות ולתקן. לא, הוא לא נולד עם התכונה הזו. הוא סיגל אותה לעצמו. את היהירות הטבעית שלו הוא מנסה עכשיו למהול במעט צניעות. נקווה שיצליח.
וזה גליון הציונים שמחלק לו כספית.
פעילותו הפוליטית, עד עכשיו, מחולקת לשלושה חלקים. מהקמת יש עתיד עד הבחירות, המו"מ הקואליציוני, ומשרד האוצר.על החלק הראשון הוא מקבל 10 מלא. כבר סקרתי בעבר את הקמפיין המבריק, את העבודה היסודית והקשה, את העמידה במצבי לחץ ואת היכולת לקבל החלטות קשות ונכונות. על המשא ומתן הקואליציוני הוא מקבל 8. היו עליות, היו ירידות.
הברית עם נפתלי בנט הייתה תעלול פוליטי מרהיב וניצחון טקטי גדול, השאלה אם מדובר גם בהישג אסטרטגי, או בפיגוע אסטרטגי, נשארת פתוחה. לפיד ובנט כבר לא מחוברים באותה ברית דמים. הם ממשיכים לחבב אחד את השני, אבל ברור להם שמעתה והלאה, המפריד ביניהם רב בהרבה מהמחבר.
עכשיו הגענו למשרד האוצר. על החודשים בתפקידו זה, הוא מקבל 5. וגם זה בקושי. לפיד הוכיח אומץ בזה שהסכים להיכנס בעיניים פקוחות למלכודת המוות הזו שהניח לרגליו נתניהו, אבל זה היה הדבר הטוב האחרון שעשה. הוא נשאב למערבולת התקציב, נסחף אחר "פקידי האוצר", הגיש תקציב קשה, התעמר במצביעיו, הפר את הבטחותיו והתבלבל.
הוא האמין שיוכל להיות גם שר אוצר וגם בעל טור, המשיך לנהל חיים כפולים, במשרד ובפייסבוק, קיווה שיוכל להיות גם האיש הרע שמקצץ וגוזר גזירות, וגם המאמי הלאומי. לאחר שהתקציב עבר, נדמה היה שלפיד מאבד את זה.
אף מילה על גראס, ג'וינט, שקרים, שקר, שקרן, ריקי כהן. כלום שבכלום. זה פרופיל על יאיר לפיד? לא מבינה ונבוכה עד מאוד.
אייל עופר: כך מנוהל דף הפייסבוק של לפיד.
ומתוך הטור של רון מיברג (תכף, תכף):
…אינני מוכן להשחית יותר זמן על יאיר לפיד. את שחשבתי עליו והיה צריך לומר כתבתי לפני כולם, בעיקר משום שאינני נוהג להעלות רעיון ואחר כך לחכוך בדעתי על התועלת האישית או הנזק שייגרם לי מלומר אותו בקול רם. זה היה שנה לפני שעזבתי ואם היה פרס על ראיית הנולד הוא היה מגיע לי.
כמקובל בישראל שממבט אווירי נראית לעתים כעדר מוכה אמוק שועט לכאן ולשם, קודם ליקקו הבהמות את ישבנו של לפיד והמליכו אותו ואחר כך קמו להורגו לנוכח פליאתם שמגיש החדשות השרמנטי וכבד האמת וכותב הטורים הסתמיים למקרר, התגלה במערומיו. הייתי מרגיש טוב יותר אילו היו יורדים לסוף דעתי ב-2005 ולא שמונה שנים אחרי כן…
רון מיברג מסביר למה בשמונה השנים שחלפו מאז עזיבתו ביקר בישראל רק פעם אחת.
…זאת בעצם אחת הסיבות העיקריות, אני מנחש, לכך שאיני רוצה לבקר. כדי לבקר את מי שהיו יקירי וחברי הטובים בישראל יהיה עלי לבלות זמן רב בבתי קברות.
… אם עומדים על קצות האצבעות ליד אמי אפשר לראות את קצה המצבה של אדם ברוך. ליוסי גנוסר צריך להגיע דרך החלקה הצבאית, וחיים בר און קבור בחלקה רחוקה…שאלתי ישראלים אחדים מה גורם להם לבקר בבית. רובם אמרו משפחה וחברים…
… יש לי אחות שאני אוהב ומתגעגע אליה אבל איני יכול לבוא לישראל רק כדי לראות אותה. קל יותר להיפגש באמצע הדרך. אם יש בן משפחה שמרגיש שהזנחתי אותו או שאינני אומר אמת – שיקום…
אם אמנה אותם בנדיבות ומתוך כוונה שלא לפגוע באף אחד, יש לי כמעט חמישה חברים והם יודעים מי הם. השאר הם אנשים שהחיים גרמו לנו לחלוף איש על פני אחיו… אפילו המעגלים היותר רחבים, הקולגות, חלק ניכר מהם מחייבים דילוג מצבות…
לטור החובה יש להוסיף את העובדה שאין לי בסיס בישראל, לא בית או דירה. שיהיה עלי לחיות במלון ממזוודה. בפעם האחרונה שביקרתי אמר לי נתן זך שזה ידוע שאי אפשר לחזור למדינה שעזבת, להתבונן בה כתייר ולהרגיש מנותק מכל הקשר.
ביקור כזה משמעו לאכול בחוץ רוב הזמן. להיתקל במישהו כמו איל שני שהכרתי לפני שהיה איל שני וכבר אז שיגל את השכל אבל היה לו קצת חן. לא רוצה ליפול עליו או על יונתן רושפלד או חיים כהן או אהרוני, אנשים שעובדים באוכל ומעדיפים לקדש את הביקורת הרעה שנכתבה עליהם ולא את החמש הטובות. את בלט החרבות שפעם ידעתי לרקוד, השם שנתתי לתנועת הגוף במקומות עמוסי סלבס שאת עיניהם אני מסרב לפגוש ולהפך, שכחתי, ומאז שהתעוררה אצלי דלקת פרקים, הצד הפיזי של הביקור לא שווה את המאמץ.
וישנם אלה שהיו חלק חשוב בחיי, שחייבים לי חלק מהצלחתם ושסתמו עלי את הגולל לפני שצמיגי המטוס ניתקו מהמסלול. גם על מיילים הם אינם עונים. יש הסבר לנתק הזה אבל מהצד שלי הוא כנראה סיבה נוספת מדוע לא לבקר…
דעות מעריב
ואם כבר אנחנו בשוונג לפיד: ד"ר אלי שי במעריב: לא צריך להתרגש מהכחשותיו הנמרצות של לפיד בעניין הגראס.
התנהלותו של לפיד בפרשת העישונים דומה לתבנית הכללית של מדיניותו התדמיתנית.
האיש הוא היפוכה העקבי של האותנטיות, כלומר הטרמפיסט המזדמן, דלגן הגלים, גלשן המחאות, מהפכן החברבורות. יום אחד הוא עם תנועת האוהלים הרוטשילדית, יום שני הוא מתחכך בחליפות הטייקונים.
לפיד הוא המחאה על שין קוף ריש. היא מעולם לא הייתה תנועת השורשים שלו, אלא הייתה רק ההיי הקליל של הגראס שעבר לו מזמן. האאוטינג המתבקש הנדרש מפרשת העישונים העתיקים אינו אם הוא והגראס קיימו יחסים בעבר (בשפה לפידית ניתן לומר "אני מניח שכן"); האאוטינג הנחוץ קשור בפוזאיות של נבחר הציבור ובקלילות המעצבנת של הנפקת פוסטים לאומה.
וטעות משעשעת שהופיעה ב-nrg למשך חצי שעה עד שהתגלתה ותוקנה.
תוס': יהושע בריינר מוואלה מגן על לפיד ונוזף בתוקפיו.
ממון
אהבתי מאוד את השער הנקי, את הקפלול, את התמונה הצנועה, את הטקסט. מינימליזם.
הראיון של סבר פלוצקר עם ד"ר קרנית פלוג, המתפרסם בשער המוסף, מופיע בחלקו בכלכליסט (וגם ב-ynet, עם פי 5 תגובות).
היא לא משמיצה את נתניהו, רק תמהה על שלא בחר בה, ולא יודעת למה. פלוצקר מעלה את שאלת המגדר.
אולי בגלל היותך אישה?
אולי. פסילתי לתפקיד הנגידה העלה אצלי את התהייה שמא יש כאן מניע מגדרי. עד אז לא נתקלתי במה שמכונה 'תקרת זכוכית' בהתקדמותי המקצועית. תמיד ידעתי שנשים נושאות בנטל כבד יותר מגברים, בגלל כפל התפקידים כאם וכאשת קריירה, אבל האמנתי שיש בכוחן לשלב ולאזן בין המחיבויות. אצלי הדברים היו מאד מאוזנים בזכות בן זוגי. רק בחודשיים האחרונים, כשנוכחתי בעוצמת ההתנגדות למינויי לנגידת הבנק, עלתה בי המחשבה שאולי פסילתי קשורה – גם – להיותי אישה.
היא נמנעת משאלות אישיות, ועונה על שאלות בנושאי כלכלה מדפי עבודה שהביאה עמה. למשל, בעניין הגירעון בתקציב אומרת היא שאכן, גם בנק ישראל הופתע מהנפילה הגדולה בגביית מסים ב-2012. הסיבה: השכר עלה פחות מהצפוי, ולכן נגבו פחות מסים משכירים. גם מכירות הדירות החדשות היו נמוכות מהצפי המקורי.
כזכור, היא בעד העלאת גיל הפרישה לנשים, והיום יותר מתמיד.
מדינה כל גזעניה?
אשמים עד שיוכח אחרת (שבדיה).
לפני פיזור
תודה לתומכי הבלוג.
הפוסטים של החג עד כה:
פחות שנה.
אצבעות ראש השנה, א'.
מחר, בס"ד, חלק ג'.
תוס', 9:07
כותבת הדס שטייף בפייסבוק
הערב, שישי, ביומן חדשות ערוץ 2 ראיון בלעדי חשוב עם הנערה שהתבקשה להדגים על רצפת בית המשפט את האונס הקבוצתי שעברה בגיל 13. חשוב שהציבור ישמע אותה ויאמין לה ולא למי שטוען שהיא ״בדתה עלילה על השופטים״. אנא העבירו לכל מי שמאמין שצריך שינוי בהתייחסות לציבור הנפגעות. דלתיים סגורות נפתחות.
ולווט אנדרגראונד 
ועד משהו. גם האובססיה שלך ללפיד מוגזמת ומשעממת אלא אם העיסוק בלפיד ובמיברג מאפשר למלא שטח על ידי " העתק – הדבק"
אהבתיאהבתי
לא אכפת לי למה רון מיברג לא בא לישראל. לא מעניין אותי מה הוא חושב, מה טעמו ומה מציק לו. את מבקרת ראיונות שחוזרים על עצמם עם האנשים אך כל פעם את " דוחפת את רון מיברג לכאן. אם יש לך צורך את יכולה לעשות זאת בקטן.
אהבתיאהבתי
באתרי החדשות המזוהים עם השמאל/הארץ בעוד 48 שעות
למה דרכון סורי זה הדרכון הפולני הבא
אהבתיאהבתי
אין מילים. לא יודע אם זה מופת של הומניטריות, טעות קולוסאלית, או שניהם גם יחד.
אהבתיאהבתי
זכית בפרס מוטי רAAנן על התגובה הטרולית של תשע"ד, חוץ מזה שאתה ואלקטרון מטים לבלוג ביוב של אתרים על סף הנאונאZיות מתווספת התחכמות ברמת הפלוץ.
אם הייתם מענגים את עצמכם ברוטר, מילא. אבל להרגיז מתוך כוונה אנשים אחרים.
לא מפתיעה הצביעות של האלקטרון הפורש לשעבר, שעוד ימצא הזדמניות להתבכיין. אין חוט שדרה, אז כמובן שאין תבונה או טעם בתגובות. רק ההנאה בהצקה.
אהבתיאהבתי
ומי כמוך יודע זאת.
אהבתיאהבתי
מקבץ קריאה על הנושא הסורי בתוך ארה"ב, למי שעוד נשאר כוח בחג (מצטער, אנגלית):
אובמה יסביר ביום שלישי למה צריך לתקוף בסוריה
על כל צרה שלא תבוא דיפלומטים מתבקשים לעזוב את לבנון
מה הבוחרים אמרו לג'ון מקיין לגבי תמיכתו בתקיפה
אובמה מסרב לענות מה יקרה אם הקונגרס לא יאשר את התקיפה
הצרפתים מעדיפים לחכות
עזרא קליין במאמר דעה – למה אף אחד לא מתלהב מהתקיפה בסוריה
סנטור רפוליקני שמתחיל להסס
עוד אחד
ועוד אחד
ואם זה היה תלוי במקיין
אהבתיאהבתי
אופטימיות.
1
2
3
4
5
6
אהבתיאהבתי
ככה בדיוק נראית פלצנות. אין דוגמא טובה מזו.
אהבתיאהבתי
ככה נראית משטרת התרבות הקרתנית של יפי הבלורית והתואר, עלק.
אהבתיאהבתי
בלוג של ביקורת יוצא נגד ביקורת?
אני מוכן לעדן את ביקורתי. כדי להיות פלצן שוקני מושלם צריך להביא משהו מברלין.
אהבתיאהבתי
קבל אסוציאציה (ועם שטוטית הסליחה).
אהבתיאהבתי
חחחח מערכון ידוע. קחו עוד כמה פרטים:
דוד שלו הוא ראש-מדינה ידוע: אלי אביבי
אבא שלו משה אביבי היה מדריך בכ"ג יורדי הסירה ביה"ס לקציני-ים בעכו – בזמנו פנימיה צבאית הכי נחשבת בארץ
שכל עשירי ת"א שלחו את ילדיהם להתחנך שם. אמא שלו היתה גננת והם ממוצא פרסי אוף שוב מזרחיים דפוקים.
קבוצת תמיכה אז קחו עוד כמה עכואים אנונימיים:
שמחה שירמן שאם הוא ישקרן ויגיד שהוא לא עישן ג'וינט אז אני פה כדי להעיד.
רבקה זוהר שהיא אגב נצר למשפחת זינאתי (מצד אביה שנולד בצפת)
גילה אדרי לאופר ז"ל
שמוליק נויפלד
אורנה פיטוסי שאגב, למי שלא יודע ,אביה יוסי פיטוסי הוא ממייסדי והוגי רעיון פסטיבל לתאטרון אחר בעכו
ויש עוד רבים וטובים בתחום האקדמי והרפואי
כל אלה שהזכרתי גדלו בתחום עכו המנדטורית
כשעכו היתה עיר קטנה וחמה וכולם הכירו את כולם וכולם ישבו על הברזלים במוצא"ש ופיצחו גרעינים
אהבתיאהבתי
אני מבקש להוסיף לרשימה את השורה האחרונה בפזמון:
עכו עכו עכו מה תליני.
אהבתיאהבתי
א. ניצלתי את ההזדמנות להקשיב בהנאה לחלק מהמלצות של בן. זה נשמע פארודי להמליץ לקרוא את הטוקבקים (וכמובן שהנ"ל לא ויתר ואף העתיק אחד מהם), פארסה על מוסד התגובות.
ב. על האחר שהמליץ למערכת החינוך לגמד את נושא השואה, קל להסביר את עומק הבורות כפארודיה, אבל מייאש להכיר בכך שהוא אמיתי, ומתכוון למה שהוא כותב.
אהבתיאהבתי
אחד ממכתבי המערכת בהארץ עוסק בפרופ' גמור שמעדיף תיאוריה על מציאות, אתה מוזמן לקרוא. את הפואנטה אין סיכוי שתבין אבל מובטחת גאוות יחידה. על תיקון הסילוף אני מוותר. רמת ציפיות וכו'.
אהבתיאהבתי
*ל- V היקרה … ראשית שנה טובה
שנית – האם לקרוא לאדם שוביניסט לא נחשב יותר השמצה ? כי נראה לי שזה מה שפלוג עשתה !
*"עוד יבוא שלום עלינו"
איזה באסה עם האיראנים האלו … הרסו את מוסף יום כיפור של "הארץ" עם הכתבה על "התקווה החדשה" !
*בעבר היה שליט מצרי שהוציא מחוץ לחוק את האחים המוסלמים ולאחר כמה שנים נתן להם לשחרר קיטור בפרלמנט חסר השיניים .
לו קראו דיקטטור … איך יקראו לסיסי ?
*אנשים באמת לא מבינים למה נתפשים לעניין הגראס של לפיד…הם לא רואים שהביקורת היא לא על האם עישן או מה, אלא על השקר שנעטה במסווה של רדיפה – "שדה עיוות המציאות" שאותה המציא ג'ובס ז"ל
אהבתיאהבתי
שנה טובה!
אהבתיאהבתי
עלילת ציוץ ראש השנה של רוחאני מסתבכת, עם ציוץ ברכה נוסף של שר החוץ האיראני. אותו שר חוץ גם צייץ הכחשה להכחשת השואה מצד איראן (מקווה שזה מובן…). בנוסף, העיתונאית והאנליסטית רובין רייט (לא מכיר, אבל היא לא קשורה לנסיכה הקסומה) טוענת ששני החשבונות – של שר החוץ ושל הנשיא – הם אכן אותנטיים. מוזר ומעניין…
אהבתיאהבתי
האיראנים גאונים בלסובב את המערב על האצבע.
עוד לפני ההתקפלות של אובמה הם הבינו שכל מה שהם צריכים לעשות כדי להוריד מהם את העולם זה להחליף פנים ולדבר במתק שפתיים והמערב ששבע ממלחמות יתייחס אליהם כאל סבא חמוד גם אם קצת סנילי.
אהבתיאהבתי
זה מזכיר לי "מנהיג" ערבי אחר והזיקוקים שנורו לאחר ההתקרבות (הזמנית) שלו…
אבו מאזן שהתראיין בערוץ ישראלי ומודיע שלא ידרוש את זכות השיבה בהסכם עתידי ולאחר כמה ימים חוזר בו בעיתונות הערבית – אבל התקשורת הישראלית לא תדווח על הריגת סנונית השלום ועל ההצהרות הלוחמניות הבאות …היא תמשיך לנתח ולנתח כמה הצד הישראלי "סרבן שלום" .
זה מדהים איך אפשר להלבין מכחישי שואה, מתכנני פיגועים, לוחמי ג'יהאד ודיקטטורים רק אם יגידו את מילת הקסם …
אהבתיאהבתי
כמעט נכון, רק שאבו מאזן לא אמר שהוא לא ידרוש את זכות השיבה בהסכם אלא רק שהוא אישית לא יממש את הזכות הזו.
מאחר שזכות השיבה היא קו אדום ללא מעט מהתומכים בשטחים-תמורת-שלום, מיהרו אצלנו להבין את דבריו כאילו הוא מתכוון לוותר באופן גורף על זכות השיבה.
אהבתיאהבתי
אלישי:
המילה גולש השתרשה בתרבות העברית ועדיין רבים ממשיכים לדבוק בגלשן. בנוסף לא קיבלנו ים גבוה באמת מתחילת הקיץ. יש מצב לעצומה?
אהבתיאהבתי
הדס שטייף מביאה את עדותה של הצעירה שהעידה על אונס בבית המשפט. לצעירה זו יש תביעת פיצויים ולכן יש לה אינטרס לספר את הסיפור שלה (האם הוא אמיתי או לא – בית המשפט קבע שלא).
להדס שטייף יש רקורד של ידיעות לא מדוייקות ומסעים של יחסי ציבור, שלא תמיד היה להם בסיס.
אהבתיאהבתי
לרוני
מצורף צילום דפי פרוטוקול מבית המשפט המפריך את טענת גולדברג כולל הדף המתעד את השופט האומר לה "תדגימי לנו"
אנא תעבירו חומר זה במכתבי שרשרת.
צילום דפי הפרוטוקול
וכן כאן דיון נוסף
בכל מקרה כדאי לצפות בתוכנית בערוץ 2, מקווה שהם לא יצנזרו
אהבתיאהבתי
בערוץ 2 השתפנו, לא הלכו עד הסוף
הם לא הציגו את צילומי הפרוטוקול המאשרים את דברי הנערה שהשופטים אמרו לה "תדגימי לנו", ואז היא הדגימה..
אונס שני בחסות מערכת הצדק הישראלית?
אהבתיאהבתי
אני לא מבינה מהרי זה תפקידה. לא כן?
האם היא הביעה התנגדות ולמרות זאת הורו לנערה להדגים?
אהבתיאהבתי
בתגובה הקודמת נמחק קטע: האם הסנגורית לא הביעה, בפני השופטים, התנגדות להדגמה?
אהבתיאהבתי
לשולמית
השאלה למה השופטים בקשו ממנה להדגים את האונס? והרי מדובר היה בנערה צעירה שהיה לצפות את התחושות שיעברו בה למראה ההדגמה.
שאלה נוספת אם הכל בסדר מדוע גולדברג מצא לכאורה צורך לשקר כאשר הכחיש שהשופטים בקשו ממנה להדגים?
אהבתיאהבתי
נחום, למה הדפים מתחילים ישר במילה "תדגימי".
איפה הדף שלפני זה.
הדפים שפורסמו לא סותרים את טענת ביהמ"ש שהיא הציעה להדגים.
אהבתיאהבתי
לשועלן
ביקשתי לקבל את הדפים שלפני, אלא שנאמר לי שבינתיים יצא צו איסור פרסום לדפים והם הוסרו. מקווה לקבל מידע משלים. היום צריכה להתקיים פגישה בין הנערה והוריה לציפי שרת המשפטים, נראה מה ילד יום
אהבתיאהבתי
א. אסור היה לפרסם את הדפים מהיום הראשון. מי שבחר לפרסם אותם בצורה ערוכה זו עשה זאת בכוונת תחילה.
ב. חבל שלאור זאת אתה לא מסוייג בדבריך.
אהבתיאהבתי
בדפי הפרוטוקול שפורסמו אב בית הדין אומר לה "תדגימי לנו", כלומר השופט ביקש ממנה להדגים, ובהמשך כאשר היא כורעת על ברכיה בתנוחת האונס היא נשאלת ע"י אחד השופטים במצב זה איפה היה האיבר מין שלו ביחס לשלה…
אתה רואה כאן משהו תקין, ומדובר בילדה כבת 13 בעת האונס, ובת כ-15 בעת ההדגמה.
עם זאת כדי להיות בטוח לפני שפרסמתי את האמירה של השופט להדגים להם, שאלתי את הדס שטייף המכירה את הפרוטוקול המלא האם קיימת אפשרות שהשופט אמר לה "תדגימי לנו" רק כתגובה להצעת הנערה להדגים, שטייף ענתה לי שזה לא היה יוזמה שלה.
שאלה נוספת שיש לשאול אם השופטים מרגישים שהם היו בסדר מדוע הם אסרו את פרסום דפי הפרוטוקול???
והרי האיסור לפרסם עדות נאנסת בא להגן עליה ולא על השופטים, במקרה זה הנאנסת ועורכת הדין שלה בקשו את פתיחת הדלת לציבור, ובית המשפט בתגובתו לבקשה זאת פתח את הדלת. מדוע אם כך מערכת המשפט חסמה את הפרסום, בניגוד לבקשת הנאנסת ובניגוד לאינטרס שלה לחשוף את האמת??
אהבתיאהבתי
הלינק הנוגע להצפנות מוביל גם הוא לתורכיה.
בקשר להצפנות. לא הייתי מרחיק לכת עד הטענה שפוצחו כל ההצפנות. זה לא מדויק כפי שמציין המאמר כאן.
אבל זה מעורר פלצות. הרבה יותר ממה שהיה נהוג לחשוב לפני החשיפות של סנודן. מעניין לראות עכשיו בקרב מגיבים אמריקאיים לכתבות שונות בנושא, שהקונספירטורים מקבלים הרבה יותר כבוד מאשר אי פעם בעבר. אני מזהה מגמה בתגובות לפיה אנשים כבר אינם בטוחים שהקונספירטורים הם כל כך פרנואידיים כמו שנהוג היה לחשוב.
כתב הגרדיאן מציע דרכים אפשריות לשמור על מידע מהעיניים החטטניות של השלטון האמריקאי למרות חשיפת ניטרול ההצפנות. אבל גם הוא כותב שהשיטות המוצעות ברובן אינן עבור המשתמש הממוצע.
אהבתיאהבתי
המלצות הגרדיאן לא רעות.
מדיונים עם חבריי בתחום עולה התמונה שעיקר המאמצים היום הם לא ב"פיענוח ההצפנה" (שכפי דורשת לעיתי משאבים עצומים רק כדי לגלות את המאכל האהוב עליך) אלא בהאזנה על יחידת הקצה טרם הצפנה
(ובשפה פשוטה – כמו סוס טרויאני).
אהבתיאהבתי
כן, ההמלצות שלו לא רעות, לכן הבאתי דווקא אותו למרות שעכשיו יש עוד הרבה כתבות בכיוון. בקשר להערה שלך, זה תמיד היה פשוט יותר מאשר לפצח הצפנה. לא תמיד זה מעשי.
אהבתיאהבתי
ההמלצה העיקרית אגב ומי שמבין ומכיר את היכולות של הNSA ולא התעורר רק לאחרונה, יודע כבר מספר שנים, היא פשוט להבין שכללי המשחק השתנו. הפרטיות באינטרנט של היום רחוקה מלהיות מה שרבים חשבו בתחילת הדרך ומי שחשובה לו באמת הפרטיות פשוט לא שולח יותר מסרים חשובים דרך האינטרנט. מי שצריך לדעת כבר יודע את זה ברוב המקרים. כל שאר ההמלצות לא יעמדו במבחן המציאות, רוב הסיכויים שהיכולות של הNSA כבר פתרו את הבעיה והם נמצאים כבר מספר שלבים קדימה.
אהבתיאהבתי
זה לא רק האינטרנט זה כל המסרים והתעבורה האלקטרונית כולל ניידים, נייחים ופקסים וזה באמת לא חדש. נאורים מעדיפים אחרת.
בסוף כל משפט
שאתם אומרים בעברית
יושב ערבי עם אזניות
אהבתיאהבתי
את מבלבלת כמובן בין עיתונות לרכילות, בעיה נפוצה כיום. באמת שאין מה להיות נבוכים. מה שעושה בן כספית במקרה הזה זו עיתונות (אפשר להסכים איתו כמובן, או לא ) מה שאת מדברת עליו זו רכילות, חשוב להבדיל על מנת שיהיה אפשר ליצור בסיס לדיון רציני במקום במה להשמצות זולות (שגם זה אחלה אם זו הכוונה).
אהבתיאהבתי
שר האוצר שלך משקר על ימין ועל שמאל וזו רכילות?
מה הקריטריון שלך להבדיל בין שני הדברים בדיוק?
אהבתיאהבתי
באופן אישי לא מעניין אותי שום דבר שהוא אומר בנושאי גראס וג'וינט, גם אם שיקר או שלא הייתה לו ברירה ושיקר. אלו נושאים שלטעמי כלל לא שייכים לדיון ציבורי ורק מסיטים את כולנו בסופו של דבר מהתמקדות בעיקר וגורמים להתמקדות בטפל.
הדבר שחשוב לדעתי הוא דיון במדיניות שלו או תפיסת עולמו הכלכלית (ובוודאי אם יש או אין לו כזו) והעקביות שלו בביצוע מוצלח של אותה מדיניות ביחס לאילוצים.
זה יכול להיות מאוד משעמם, אני יודע, אבל זה מאוד נחוץ וגם לפיד עצמו אשם משהו ברדידות שהוא מקפיד לייצר עם אמירות חלולות בנוסח: "אני רוצה שנדבר על ריקי כהן מחדרה…"
ועדיין….
אהבתיאהבתי
1. שר אוצר שקרן ש"נפל בסם" (שהרי בתקופת התיכון התנגד לכך נמרצות) זה לא רק רכילות, זה גם פלילים.
מעדות של תומר שרון עולה שהוא עישן עם חיילים, בזמן שהיה אחראי עליהם.
עם זאת, אני מסכים שגם בכך אין לפסול אותו לדבריך, משום שהקריטריון היחידי הוא לדידך תפישת עולם כלכלית. אם כך, תן דעתך על הנקודה הבאה:
2. באשר הוא משקר בידיעה כי רבים יודעים שהוא משקר, הרי שהוא מצטייר כטיפש. וזה כן מקרין על שאלת יכולתו לכהן כשר אוצר.
אהבתיאהבתי
לא. הנקודה היא אחרת (הרי מה אכפת לי מה עישן וכמה): משקר פה, משקר שם, כבר תפסנו אותו בעשרה שקרים ציבוריים, איך נדע מתי הוא משקר ומתי לא, בתפקידו כשר הממונה על כיסינו וארנקינו?
אהבתיאהבתי
מדוע "לא" גורף?
זה בנוסף.
אהבתיאהבתי
מקבלת.
אהבתיאהבתי
לא שאני חושב שטוב שלפיד משקר במשהו אם הוא משקר, אבל ההתמקדות העיקשת והעקבית שלך בראיית המציאות דרך הפריזמה של משקר/ לא משקר כאמת המידה המרכזית והעיקרית לטיבו ואיכות ביצועיו של לפיד או כל פוליטיקאי אחר (עניין שחוזר על עצמו בכתיבה שלך) פשוט משטח את המציאות, מחטיא את המטרה ובאופן פרדוקסלי דווקא מעצים את הבעיה.
זו בדיוק אותה אמת מידה שמבריחה ותבריח אנשים טובים וראויים מתפקידים ציבוריים (ראי עניין הנגיד) ומהפוליטיקה בכלל ותשאיר אותך דווקא עם האנשים הפחות מנוסים והפחות מתאימים ודווקא אלו הרדודים יותר. במקום שהפוליטיקה תהיה המקום של האנשים המוכשרים באמת היא הופכת להיות מפלטם של הבינוניים והפופוליסטיים במקרים לא מעטים, חלק לא קטן מזה בסופו של דבר אני חושב הוא באשמתנו.
אהבתיאהבתי
1. אני לא חושב שזה מבריח אנשים טובים וראויים, אלא להפך: זה מבריח את האנשים הלא טובים והלא ראויים.
2. שר אוצר לא נבחר כאיש מקצוע אלא כדמות פוליטית, במסגרת אילוצים של הרכבת ממשלה, ולכן האנלוגיה עם בחירת הנגיד שגויה. אם שר האוצר היה אמור להתמנות לפי כישורים הרי שלפיד לא היה אפילו מועמד (בין אם הוא שקרן, מסומם או קלפן, ובין אם לאו).
3.
זה תיאור מדויק של יאיר לפיד. אז לא עדיף כבר אחד שאינו שקרן?
אהבתיאהבתי
ואולי האחרים שקרים בעניין העישון? מניין לנו שאין להם איזה אינטרס או שהם פשוט טועים.
אהבתיאהבתי
אני מניח שהאחרים אינם משקרים משום שיאיר לפיד אינו טוען כך.
אהבתיאהבתי
אבי, איך שקרים בש' רבתי הפכו להיות העסק הפרטי של אבא שלי, ואיזו גחמה מטורפת שאני עוסקת בה יומם ולילה? אתה לא שם לב שמשהו השתבש אצלך בתפיסת המציאות?
אהבתיאהבתי
בהחלט יכול להיות שמשהו אצלי השתבש בתפיסת המציאות, מצד שני גם האפשרות השנייה אולי יותר מאפשרית. תשובות בוודאי שלא נקבל עכשיו.
שימי לב אגב שלא טענתי שזו גחמה מטורפת. בהחלט שלא. זה בדיוק הפוך ממה שטענתי. את בהחלט עקבית, מאוד עקבית.
זו תפיסת עולם, בין שבמודע ובין שלא.
ברמה העקרונית לא רלוונטי בעיני אם פוליטיקאי שיקר או לא. להלן החדשות פוליטיקאים משקרים (או סתם מייפים את המציאות לטובתם).
לחשוב אחרת זה פשוט אי הבנה של הפוליטיקה וההיסטוריה של הפוליטיקה ושל פוליטיקאים בארץ ובעולם. אם פוליטיקאי שיקר או לא זה חסר משמעות כשלעצמו אלא אם הוא חבר אישי שלך והבטיח לך משהו.
היחסים ביני לבין הפוליטיקאי הם לא יחסים אישיים ואני לא עושה השלכות מתחום הפרט אל הכלל ( וזו למרבה הצער גישה שבהחלט רווחת בתרבות כיום). כל מה שרלוונטי בדרך כלל הוא מהי תפיסת עולמו וההצלחה היחסית שלו (או לא) במימושה והעקביות שלו כלפיה.
בואו ניקח את המקרה של אובמה והקו האדום שלו כלפי המשטר הסורי והשימוש בנשק כימי שהוא עושה. לכאורה אם להמשיך את הקו שאת נוקטת בו כלפי לפיד אפשר הרי אפשר לומר שאובמה שיקר: הוא אמר הרי שיש לו קו אדום והסתבר שהקו הזה בקושי כתום אם בכלל… והוא גם לא באמת התכוון וכו' וכו'… אבל שאלת השיקר/ לא שיקר אינה רלוונטית כאן (למרות שטכנית הרי אפשר לומר ששיקר )אלא האופן בו נתפסת ארה"ב בעולם בעקבות חוסר התגובה שלה, הירידה במעמדה המדיני וכדומה וההשלכות הגיאופוליטיות של כל הסיפור.
ניסיון העבר מלמד ששרי אוצר למשל משקרים גם כשהם בטוחים ורוצים לומר רק את האמת וכל האמת אלא שהשדה הציבורי אינו בית משפט ויהיה טעות קשה להפוך אותו כזה. רבים מבלבלים את היוצרות והופכים אותו לכזה.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
אולי תרדי כבר מיאיר לפיד. אלוהים כמה שאת שונאת אותו. מה האובססיה הזאת? התחושה היא שעבורך הוא איזה מיצג או מודל של משהו רע – משהו הרבה יותר ממה שהוא באמת. איזה גלגול של משהו. בהעדר הסבר אחר לכמויות הארס שאת שופכת עליו, זה חייב להיות משהו מיתי.
אהבתיאהבתי
❓ 😯 אסור לאישה לדפוק תראש שלה בקיר בייאוש?
—
מעניין, במקרה אני שייכת לרוב נחרץ של מיואשים, אבל מיעוט מבוטל ממשיך להטיל עלי את נטל השנאה.
אהבתיאהבתי
את מיתממת. לאישה מותר לדפוק את הראש בקיר בתנאי שהקיר אינו כותל, מן המפורסמות היא.
אהבתיאהבתי
כואב הלב על המפתח. לפטר אותו אחרי כל השנים כי מצאת אשכנזי תשוש?
—-
V: אמא שלו ממרוקו ואביו מחאלב. אל תקלל.
אהבתיאהבתי
אולי מפני שדנקנר אהב אותו אך לא אהבת אותה. זה אי צדק
אהבתיאהבתי
ברכות.
התגובה שלך נכנסה למצעד עשר התגובות המופרכות שנכתבו אי פעם בבלוג הזה. והתחרות לא קלה.
אהבתיאהבתי
למדתי כמה דברים על נחום ברנע.
– הוא קורא בקפידה את ולווט.
– הוא גונב מפה רעיונות.
– Great minds think alike.
– הגרייט מיינד שלי קדם לגרייט מיינד שלו.
לפני כשבוע כתבתי פה בבלוג שאובמה צריך לתקוף את אירן ולא את סוריה. (דבורית הגיבה, לא רק כלפי, ש
ועכשיו נחום ברנע כותב בעניין ההמתנה של אובמה על מספר אפשרויות:
"5. הסיכוי לפעולה צבאית נרחבת נגד מתקני הגרעין האיראניים ירד פלאים. לכאורה, זה מה שאובמה צריך לעשות עכשיו כדי לתקן נזקים – לתקוף באיראן ולהשכיח את סוריה."
אגב 1: זו לא הפעם הראשונה שלו.
אגב 2: את הרעיון לתקוף את אירן ולא את סוריה לא ראיתי/שמעתי בשום מקום אחר לפני שכתבתי.
אהבתיאהבתי
הוסיפולשקשוקה חריף והרבה. הדמעות מפריעות לראיה. כפל לשון שכזה.
אהבתיאהבתי
אם כבר בגזענות שבדית עסקינן, כדאי לקרוא את מכתבה של אניקה הרנרות-רותשטיין: "כיצד לשרוד כיהודי/ה בשבדיה", שם היא מספרת על הטרדה שוטפת על רקע יהדותה מצד פרטים והממסד כאחד.
אהבתיאהבתי
פאט קונדל כבר מדבר על זה שנים.
אהבתיאהבתי
הגיע הזמן שמערכת החינוך תתמקד יותר בלחץ על קהילות יהודיות באירופה הנוכחית ופחות בשואה. הסטרס היהודי נובע דווקא מאותם אנשים טובים, מתורבתים. אלה שיכלו בקלות להמנות על חוג החברים. נהנים מהביטלס, צופים בקולונע משובח, קוראים באתרים הנכונים. מטיילים בטבע, בעלי מודעות לתזונה בריאה. אנשים יפים שמצלמים ציפור פצועה ומקשים עזרה בפייסבוק. האנשים הטובים של השמאל המתון. רווחה, נהנתנות וחולשת דעת אפשרו לנראטיב הפלסטיני להפוך אותם לנקודת החיבור של האנטישמיות. הם שותקים עכשיו וישתקו אחר כך. שום דבר לא יעצור את הגלגל.
—
שאפו על הקישור החשוב.
אהבתיאהבתי
הפוך. להתמקד בלחץ על הקהילות היהודיות? שמה שירחמו עליהם? מה יש ליהודים לעשות שם? פעם הציונות דגלה ״בשלילת הגולה״. צריך לחזור על זה. למה זה נפסק? רוצים שיחיו בשוודיה כשוודים אבל התופעה הזאת של גלות ותפוצות הייתה אמורה להיפתר עם קום המדינה.
אהבתיאהבתי
מה שקורה עכשיו ליהדות אירופה פותר חידה שכל ילד יהודי עסק בה. איך לעזאזל, כיצד ייתכן שתרבות מתקדמת עם 'אנשים טובים' מגיעה למקומות חשוכים כאלה? לדעתי יותר אפקטיבי מלנתח ולשפוט את העבר הרחוק.
אהבתיאהבתי
ג'אפאן – לא יהיה שמח ממני אם יהודים מכל רחבי העולם יבחרו לעלות לארץ. עד אז, ואני בטוח שתסכים, זכותם לחיות את חייהם כיהודים במדינותיהם ללא הטרדות. קיום מדינת ישראל מנרמל במשהו את קהילות היהודים בגולה, שכעת לכאורה אינם שונים ממה שנקרא ex-pats ממדינות אחרות (למשל, איטלקים החיים בארגנטינה).
יון – לדעתי, אנטישמיות כיום בעולם היא תופעה אכן תופעה שישראלים, שגדלו כרוב במדינתם, מתקשים בד"כ להבין. אולי כדאי להעלות לזה את המודעות, לא חושב שעל חשבון לימודי השואה.
אהבתיאהבתי
לימוד האנטישמיות הנוכחית חשוב לא פחות מלימוד אנטישמיות היסטורית. מבחינתי ה'לעולם לא עוד' הוא יותר מסיסמה הומאנית. ההדחקה וההבלגה מוכיחות שמלימודי השואה לא למדנו מספיק, לא את העיקר. במציאות שמחוץ לספרי הלימוד ילדים יהודים מחביאים את הכיפה בכיס כי ברחוב מסוכן להיות יהודי. פשוט בלתי נתפס. אנחנו ב- 2013 וזה קורה עכשיו ולתפיסתי דורש למידה וקורא לגיבוש עמדה עכשיו. חו"ח שריפה בבית -נקרא על היסטוריית כיבוי והצלה או שנעשה משהו בנדון?. העבר לא יברח לשום מקום.
אהבתיאהבתי
העבר וההווה קשורים אחד לשני. וכן, כמו שאתה אומר, מדינת ישראל צריכה להשמיע את קולה בנושא.
אהבתיאהבתי
בעניין 'לעולם לא עוד'.
בעוונותי שהיתי תקופת מה בגרמניה, לא בעיר אחת.
בזמן מסויים היו שלטים רבים מפוזרים בערים לא מעטות ובהם הכיתוב בגרמנית 'לעולם לא עוד' כשמתחת לשלט היו תמונות של אירועים שונים ממלחמת העולם השניה, כולל כמובן האסון הגדול שנפל על גרמניה והגרמנים.
בכל שלט כזה היתה גם תמונה אחת, אחת בלבד, של מה שעשוי להזכיר את השואה שהתרחשה על היהודים ועל עמים אחרים כמו הצוענים. לא תמיד אפשר היה לראות בתמונה סממנים יהודיים אבל ההקשר היה שם.
אצלי בראש, ותהרגו אולי למה חשבתי כך אז, הסיסמא 'לעולם לא עוד' קיבלה יותר מהמשמעות הפשטנית שלה.
אהבתיאהבתי
מי אמר "טעם מוזיקלי משובח"?
אהבתיאהבתי
קראתי את הלינק על האפיון הגזעי בשוודיה וחשבתי על אלוף בן שמרוצה מעצמו שהעלה את זה אבל לרגע לא עולה בדעתו שכאשר הוא נכנס ל״בלוק״ ולשאר מועדוני תל אביב יש הרבה ישראלים שנפסלים בגלל אפיון גזעי דומה וחשים את כל מה שהסופר השוודי מתאר. אבל זה לא נחשב. ה״אחר״ בארץ הוא גלובלי ומופשט.
אלוף בן, להציף את הארץ במסתננים לא תפתור את בעית הגזענות. אבל מה הארץ מעניינת אותו? בכתבה על תחנות בחייו המוסיקליים אין שיר עברי אחד אבל יש הרבה פלצנות.
אהבתיאהבתי
למה פלצנות? זה הטעם המוזיקלי שלו, לא שלי, לא שלך. אלו תחנות התרבות המוזיקליות שלו. הרי מספר הרשימות האלו הוא כמספר בני האדם שהיו צריכים להרכיב אותן. לכל אחד רשימה משלו. למה לא להתייחס סתם בעניין, ולהגיד, אוי, את זה אני לא סובל דווקא, או, זה דווקא מעניין, אנסה להקשיב בהזדמנות. למה אי אפשר להתייחס לרשימה כך, אלא ישר לאפסן אותה קטגורית: אין אף שיר עברי=פלצנות. למה?
—
מה זה נקרא "אלוף בן מרוצה מעצמו"? כתבתי כבר אתמול, אבל דומה שלא הצלחתם להבין: נראה לכם שבן יושב ועורך את כל העיתון? מאשר כל כתבה וכל קישור? לא ברור לכם איך עורכים עיתון?
אהבתיאהבתי
מומלץ ביותר לקרא את הטוקבקים למאמר על טעמו המוסיקלי המשובח.
http://www.haaretz.co.il/kolhacampus/1.2113436
אהבתיאהבתי
אחלה טוקבק:
״וונדפול, ריילי. יו אר מה זה רייט. מייק נו מיסטייק – הארץ רק כותב בהיברו לטרז, אבל היז מינד אנד ט'ואטס אנד היז געגועים אר טוטאלי אינגליש, ככה שהבחירות האלה של האדיטור של הניוזפייפר הזה הם באמת מארוולס. והקינוח הזה עם קיט ג'ארט – ואוו! פשוט ואוו. דלישס.״
אהבתיאהבתי
מה לא מבינה? זה בן כספית – האיש שחושב שמקור חייב לו חשאיות. קריקטורה של עיתונאי.
אהבתיאהבתי