אצבעות ראש השנה, ג'

מה חדש+

– אני לא רוצה שתחמיצו: ברכת הרה"מ לאזרחי המדינה בערב ראה"ש תשע"ד.
הברכה מופיעה במלואה גם בישר"ה.
– הסמח"ט, סא"ל שלום אייזנר, שחבט בפעיל שמאל מדנמרק יעזוב את צה"ל למגינת לבם של חיילים זקנים.
– עו"ד נגה ויזל: למה משה קצב זכה לחופשה מהכלא ואחרים, במצבים מקבילים, לא?
יאיר לפיד, אכזבת השנה של 63% מהישראלים.
משה גרטל, גבי ינון ואהוד גרף מתראיינים ומשתכשכים בביצה.
syrians

מיילבק על בית החולים לפצועים סורים / ידיעות

1240139_10151846420287039_1131294871_n

אמיר:
הסיפור הזה הופיע בניו יורק טיימס. אנחנו אוהבים להאשים את ישראל היום, הטייקונים, השכר הנמוך, אחזקות צולבות ועוד המון דברים נכונים וצודקים בכך שהעיתונות בישראל גוססת. אבל הסיבה האמיתית שהיא גוססת היא כי לא עושים כאן עיתונות אמיתית, או לפחות סיפורים מרגשים ומעניינים ערוכים טוב ונותנים כבוד למילה המודפסת.
באותה מידה ראוי לשאול – איך צה"ל ומשרד הביטחון, שעד כה הטילו איפול מלא על סיפור בית החולים הצבאי על הגבול עם סוריה, נותנים אותו בבלעדיות בערב החג ל"עיתון של המדינה"? אילו סיפורים לא נקרא השנה בידיעות אחרונות בתמורה? מתי אנחנו, אזרחי המדינה משלמי המסים והסובלים בדרך כלל מהתוצאות הבין לאומיות של המדיניות הלא ברורה של מנהיגינו, הסכמנו לוותר על נכס הסברתי כל כך חשוב בתמורה לחיסולי חשבונות אישיים בין צבא וערוץ תקשורת אחד? ומה הקטע עם בלעדיות על "הסוד הגדול" בו מדינת ישראל מעניקה טיפול רפואי מציל חיים לפצועים סורים, אחרי שהסיפור כבר נחשף על הבמות החשובות ביותר בעולם ובהן ניו יורק טיימס וגם ב-CNN?
לצנזור הצבאי (ולעורכים) פתרונות.

אז עניתי:
ראשית, הסיפור לא נחשף בידיעות. כמו שכבר הראיתי פה, נכתב עליו בהארץ וב-ynet במרץ. אני לא באה להגן על ידיעות, אבל למה שעיתון לא יקבל סיפור בלעדי, כלומר גישה למקום איקס? אם אני רוצה לפרסם משהו, ברור שאלך לכלי התקשורת בעל ההשפעה הגדולה ביותר: אולפן שישי, גיליון חג של ידיעות.

בהמשך התברר שכתבים אחרים בצפון, מכלי תקשורת אחרים, קוצפים.

אמיר:
הטענה המרכזית שלי, מעבר לכך שהם עשו משהו מאד לא קולגיאלי ועם טעם וריח רעים כלפי כלי התקשרות הישראלים האחרים, היא שמדובר בנכס הסברתי למדינת ישראל. אם כבר וסוף סוף החליטו לחשוף, היה ראוי לעשות זאת בכלי תקשורת מרכזיים בעולם, שמצדם היו נותנים במה מכובדת לסיפור הזה. אולפן שישי וגיליון חג של ידיעות זה השפעה גדולה בזירה המקומית. לא חשבתי שצה"ל צריך להיות כלי במערכת הבחירות על חשבון אינטרסים לאומיים. חוץ מזה, קשה לי לראות את איזבל קירשנר למשל עושה פולואפ לניו יורק טיימס על ידיעות אחרונות, אבל אולי זה רק אני.
ועוד דבר קטן: בראיון אומר קרפ"ר, תא"ל יצחק קרייס: "ברור שהמבצע כולו עולה הרבה כסף, וברור שהפצוע שמגיע אלינו לא יכול להגיש חשבונית לאסד. בסוף זה מגיע למשרד הביטחון". עיתונאי אמיתי היה מגרד בפדחתו ושואל את מנהלי שני בתי החולים בפריפריה, שגם כך מתקשים לעמוד במסגרת התקציבית, שנושאים בעיקר הנטל של הטיפול בסורים (נהריה וזיו קלטו עד היום כ-80 פצועים כל אחד, מדובר במקרים מורכבים ויקרים, בעלות של מיליוני דולרים), אם מישהו אמר להם מי ישלם את החשבון. משרד הבריאות ומשרד הביטחון עדיין מתקוטטים ביניהם בשאלה הזו. אבל למה להרוס ראיון חגיגי עם עובדות.

7 לילות

בסיכום השנה אהבתי את הפסקה הבאה (אין לי מושג מי כתב אותה)

כולם מחפשים מימון ברשת
סופרים, מוזיקאים וקולנוענים הבינו שאין טעם להמשיך להתדפק על דלתות הממסד. יותר ויותר מהם עוקפים אותו ומבקשים מהקהל להשקיע בהם דרך אתרים כמו קיקסטארט והדסטארט. לפעמים זה נגמר בשערורייה, כמו במקרה עוזי וייל, לפעמים בהצלחות מרגשות. בכל מקרה, אולי נמצא המודל שיחליף את מתווכי התרבות ששוקעים בבוץ.

ויש גם בשורה מרנינה יחסית: קרן פלס ושלמה ארצי לא מוזכרים בסיכום המוזיקלי של השנה. אה, כי לא היו להם אלבומים השנה.

בראיון של נבו זיו עם דן כנר יש כמה פנינים. ראשית, יש לו במרתף 15 אלף ספרים. שנית, רק בערב, עם אישתו, הוא נפרד מהעניבה שלו. שלישית, מלא נשים התחילו איתו. רביעית, הוא מאוהב באישתו השנייה, מלכה.
והנה הוא מדבר על טקס הזיכרון לנספי אסון הכרמל:

אני תמיד כותב את הדברים שלי, אבל כמה אנשים שחושבים שהם מבינים דבר החליטו שהם יכתבו ואסרו עלי לשנות. העיתונאים היום מאתרגים את רה"מ ואנשי התקשורת שלו בעניין אותו טקס. הרי תמיד יודעים הכל, מי אמר למי מאחורי הקלעים, פתאום אף אחד לא אומר מי כתב את זה. קיבלתי את זה באותו בוקר ואמרתי, זה לא מכובד לא למנחה, ויותר מזה, לא לרה"מ. אם רה"מ רוצה להגיד שכך וכך, יגיד את זה בעצמו. טילפנו ואמרו, 'אתה לא משנה כלום'… חיים יבין אמר 'אני הייתי זורק להם את הניירות בפרצוף והולך'. בינינו – הוא היה משאיר הורים שכולים והולך?

על השמאל:

שמאלנים פשוט יותר צעקנים ובולטים. אני לא אוהב את מי שמחרים את המיקרופון לצרכיו, בערוצים המסחריים אין איזון, וחבל.

הי, חברצ'יק, איפה אתה חי? קרא קצת טוקבקים, סתובב בין הטרולים.
והוא גם מורד במערכת:

אני מתעקש למשל להגיד הוא נפצע בתאונה בפלַג גופו העליון. אומרים לי פלֶג ואני אומר פלַג. צוחקים עלי, פלַג גופו, אה?

מוסף הארץ

musafvaaretz4.9.13

לא הבנתי את המסע לתוך התודעה של מפקדי חיל האוויר מעל אושוויץ. מה הייתה מטרת המטס? למה צריך היה לבזבז כל כך הרבה כסף וכוח אדם והכנות? זה הרי אקט לוועדת חקירה ולא לנפנוף גאה בראש חוצות עשור אחרי האירוע. לטעמי הפעולה גחמתית ותו לא. אז אמיר אשל, מפקד חיל האוויר, מספר שהוא אחד הבודדים שטסו מעל המחנה (בימינו אלו). אז מה? הוא טס כי הוא נמצא במקום ובעמדה שאפשרו לו לארגן את האופרציה. אני למשל לא יכולה לארגן לי מטס מעל מחנה השמדה.
גם התשובה לשאלה "למה לא הפציצו" מוזרה. וגם השאלה עצמה לא ברורה. למיטב הבנתי התשובה היא לא הפציצו כי היו שם, או בכל מחנה, עשרות ומאות אלפי בני אדם. ואם היו מפציצים, במי היו פוגעים בדיוק? אז מה משמעות השאלה "למה לא הפציצו?"
ארי שביט, הכותב, די מתמוגג מהסיפור. הוא לא מבקר. הוא מכיל ומבין. למה זוהי כתבת השער? מה הירואי בסיפור ובמעשה? במה זה תורם לכינון, קידום, כיול, זכר השואה והבנתה, למעט היהלומנים הבכירים שטסו מעל מחנה ההשמדה בהתרגשות ניכרת? לעורכי הארץ יש ודאי תשובות, והכתבה בטח תניב עמוד שלם של מכתבים מחבקים למערכת בשבוע הבא.

שישבת/ ישראל היום

איפה ריטה? הנה. בשבוע הבא בסרט תיעודי בקשת.
rita4.9.13

אין יום שאני לא קוראת מהספרים של אושו, זן וכל התורה הבודהיסטית. ברכב שלי אני כמעט לא שומעת רדיו, אלא הרצאות של קבלה שאני מורידה באינטרנט. לא הייתי יכולה להגיע למקום המאוזן שאני נמצאת בו היום בלי האפשרות להתנקות, להתמרכז ולהחכים על בסיס יום-יומי. הרעש בחוץ הוא אינסופי, והזיוף יכול לאחז את עינינו עד שנחשוב שזאת האמת. אנחנו כל כך פגיעים, נעלבים מהר, כועסים מהר ונשברים מהר. כל התורות האלו עוזרות לי לנקות את הלכלוך מעלי.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

נעמי קליין בסלון על הנזק שבקבוצות הירוקות. רק אם יש לכם הרבה סבלנות.

אורן ממליץ
הסתיים פרויקט הריאליטי בלוג/תרגיל בעיצוב 40Days of Dating.
ניסיון מודע לחיות במושגים של קומדיה רומנטית משנות השמונים.

את שערי העיתונים אני לוקחת מעמודיהם בפייסבוק. בחודשים האחרונים הארץ מעלה את תצלומי שערי המוסף בגרסת אייפון. זה מעצבן במיוחד ולא ברור. זה נראה כמו אקט רשלני או כזה הרוצה לומר, כה חדשנים אנו, עד שאנו מחפפים ומעלים ישר מהאייפון את השער המציקני הזה.
553503_10151826610807520_903229462_n

 

תוס': אבל איך יפן?

tokyo1

לפני פיזור

תודה רבה לתומכי הבלוג בים, באוויר וביבשה, ברודוס, בכרתים וביבשת השחורה.
בלעדיכם לא הייתי יכולה לכרסם אפילו פת עבשה.
הפוסטים שנכתבו בחג:
פחות שנה.
אצבעות ראש השנה, א'.
אצבעות ראש השנה, ב'.

אחרי שהספאם הרע שקיבלתי לצרו קשר נכשל, מנסים את שיטת הגזר

I am not really sure if greatest procedures have emerged around things
like that, but I am sure that your good job is clearly identified. I
was thinking if you offer any subscription to your RSS feeds as I
would be very interested but i cant find any link to join here. Where
is it?

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות חג, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

79 תגובות על אצבעות ראש השנה, ג'

  1. בעוון נוימן וארבל הייתי מפרק את רשות השידור. הביזיון הספורטיבי משודר הודות לכיס הציבורי לעזאזל. יש עוד מקום אחד בעולם שפרשני ספורט בערוץ ממלכתי יתחרו בהשמצת הנבחרת ויעסקו בזריעת ייאשת כבר מהרגע הראשון? יהודי גלותי כבר אמרנו?

    אהבתי

    • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

      אני רק שאלה.
      אם במקום נוימן וארבל, זורעי היאוש הגלותיים, היו 2 מאוד מעודדים וסחבקים ישראלים, האם אז הנבחרת היתה נראית יותר טוב? האם ברדה היה מבקיע? האם שכטר היה יותר מרוכז? האם אוואט היה מגיע לכדור? האם זהבי היה יותר מדוייק? האם מליקסון היה פוגע? האם היו משתפים יותר את אופיר דוידזאדה (היחיד לטעמי שעוד תפקד איכשהוא)? והשאלה הכי חשובה האם המאמן המהולל היה מעלה הרכב פחות הגנתי מול קבוצה שכמעט אין לה כלים התקפיים? והאם הוא היה עושה את החילופים המתבקשים הרבה יותר מוקדם עוד לפני שספגנו כי הרי על זה שנספוג הוא לא חלם בחלומות הכי רעים שלו?

      אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        זה לא קשור ואני לא חושב שזה מה שהיון אומר.
        הכדורגל גרוע זה נתון, למה שהשידור יהיה גם כן גרוע?

        אהבתי

        • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

          אותי מעניין הכדורגל. נקודה.
          היה שידור ישיר באיכות סבירה.
          היו שידורים חוזרים מיידיים, ברוב המקרים, כשהיה צריך.
          עוצמת הקול אצלנו היא די חלשה מלכתחילה.
          אני גם לא זוכרת גדולות ונצורות משדרנים/פרשנים אחרים. רובם בעלי אינטרס כזה או אחר.

          למה שכדורגל גרוע יהיה נתון? פה צריך להאבק ולהילחם.

          אהבתי

        • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

          ואגב, לעניות דעתי היון לא דיבר על גריעות השידור כמו שדיבר על סממנים אחרים.
          שידור גרוע יכול להיות גם עם שדרנים/פרשנים אחרים, הפכים מנוימן/ארבל.

          אהבתי

  2. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    היתכן שאובמה מחפש בפוליטיקה האמריקאית את הסולם שאותו הוא מחפש כבר זמן מה?
    כלומר לעשות מה שהוא הכי אוהב…
    לשחק גולף ולא לעשות כלום?

    אהבתי

  3. japan הגיב:

    הארץ:

    שם בארץ חמדת אבות
    איתן בוגנים
    03/09/2013 | 10:00
    גל ההגירה של אמנים ישראלים לברלין משתקף בתערוכה של קבוצת Die Asporas בגלריה פיינברג פרוג'קטס בתל אביב. לדברי האוצרת, התערוכה מייצגת "שיבה לארץ אבות ולשורשים האירופיים"
    מעבר לאי־הנחת מהאווירה התרבותית בישראל שגרמה להם לנסות את מזלם בניכר, הם גם מציעים אלטרנטיבה: ברלין היא לא מחוז חדש ובלתי ידוע, כפי שמציינת אוצרת התערוכה, ים המאירי, וזוהי “שיבה אל ארץ אבות וחזרה אל השורשים האירופאים”. כמו גיבור טרילוגיית הסרטים של האמנית יעל ברתנא, הקורא נואשות ליהודי פולין לחזור לארץ מולדתם, כך קבוצת Die Asporas מבקשת ככל הנראה את פירוק המפעל הציוני ואת החזרה ליבשת הישנה.

    אהבתי

  4. mickey הגיב:

    לא היה להם מושג לגבי מלחמת לבנון 2, למה שידעו מה קורה עם איראן?

    אהבתי

  5. bazinga הגיב:

    ככל שאני שומע את רמיזות כתבים כאלה ואחרים לגבי
    עתיד מבצע הפצצה כזה או אחר באיראן כך עולה בי ההבנה שאין
    להם מושג קלוש במה מדובר ומה הולך לקרות ושהם עדיין חושבים
    על התפתחויות צבאיות במושגים של שנות ה-80.

    אהבתי

  6. כתבת המטס מעל אשוויץ שווה התייחסות.

    מדוע מתוך 2,800 גיחות מבצעיות שבוצעו על ידי בעלות הברית בדרום מזרח פולין בין מארס 44’ לנובמבר 44’ לא הוקצתה ולו גיחה אחת להשמדתן של מסילות הברזל או להשמדתם של הקרמטוריומים.

    מאותה סיבה שארה"ב ובריטניה לא אפשרו לאוניות פליטים יהודים לפרוק אנושיות ולצמצם את מימדי הזוועה. גם היום העורף היהודי מפנה בכוח את המבט לרצפה. יותר נוח מלהביט במציאות. לא מדובר בפוליטיקלי קורקט, היהודי לא זיהה ועדיין אינו מזהה אנטישמיות. במקום לשים את הדברים על השולחן ולעכל את התמונה מתנסחים מסביב.
    דבר המפקד:

    יש לך תשובה? אני שואל את אשל. “אני לא יודע. אני לא רוצה להגיד”, עונה אשל. אבל זה לא בגלל שהם היו אנטישמים. זה בגלל שהיה להם נוח. אני חושב שהם לא הפציצו כי היה להם יותר נוח לא להפציץ”.

    המילה המפורשת נשארת מחוץ לשיח התקשורתי, הממסדי -כולל צה"ל ומערכת החיכוך. הבריטים והאמריקאים של WWII היו נגועים באנטישמיות והיא לא נעלמה. זהו המפקד, אתה יכול להרים את המבט.

    לקראת סיום הכתבה צובע ארי שביט את המרואיין בצבע הנכון:

    הדעת נותנת שבעשור האחרון היו שקדי, נחושתן ואשל ממונים על הכנתו של מבצע מוקד של שנות האלפיים. אף על פי שככל הנראה הם יונים המסתייגים מהרעיון של תקיפה באיראן…

    וקצת טיפות תרעלה לכתבה הציונית, מפאת כבוד הקוראים:

    … מאז מלחמת יום הכיפורים, הסיפור הישראלי התפרק. בגלל הכיבוש ובגלל השסע הפנימי ובגלל הביקורת הצינית, סיפור המשמעות המשותף אבד..

    כן כן. הסיפור הישראלי התפרק. במלחמה הבאה שגברים ינשקו את נשותיהם וילדיהם ביציאה למילואים כדאי שתזכרו. אנחנו חדלי אונים, מפורקים, עלובים ונוטים להתנצל בפני אנטישמים. זהו, הכל אבוד. אכלנו אותה, אנחנו גמורים.

    אהבתי

    • mickey הגיב:

      אבל זה נכון, יון. אתה יכול להכחיש ולהפנות את המבט לרצפה. תכל'ס – ממך ציפיתי ליותר

      אהבתי

    • yaniv of tel-aviv הגיב:

      הבריטים והאמריקאים לא הפציצו את אושוויץ (ואת המחנות האחרים) מסיבה אחת פשוטה: הם היו מרוכזים בלנצח את המלחמה.
      בשנים 1944-45 היו בעלות הברית במאמץ מרוכז להכניע את גרמניה הנאצית, מתוך ראיה שרק הכרעה כזו תשים קץ לזוועות הנאציזם.
      באותה עת, מפקד טייסת בריטי או אמריקני היה צריך האם המטוסים שלו יפציצו מחנה השמדה/ריכוז, או עוד מפעל תחמושת שמייצר פגזים לוורמאכט. הבחירה שלו היתה ברורה.
      זה אולי ציני, לא נחמד ומעצבן, אבל מדינות פועלות לפי האינטרסים שלהן, לא לפי שיקולים מוסריים. (מישהו אמר סוריה?)

      אהבתי

      • מכיר את ההגיון המבצעי וגם את הקו שמובילים בויקיפדיה. כיצד אותו הגיון צבאי פרקטי מסביר את המשאבים שהשקיעו אדומי החוטם בזמן המלחמה כדי למנוע מבשר יהודי מלהגיע לארץ הקודש?

        זה בגלל שהיה להם נוח.

        נוחות, כמובן. לא מדובר באנטישמיות.
        כה אמר המפקד וכך לימדו בתיכון. אם הבריטים נאבקו בצבא הצורר, זה אומר שהבריטים נלחמו באנטישמיות. ההגיון היהודי הגלותי ממשיך להפיל קורבנות. אפשר היה לשלב הפצצות על קווי הרכבות כחלק מאלפי הגיחות שהתרחשו באזור כדי לפגוע בתעשיית ההרג והרבה יותר נוח היה להניח ליהודים להמלט על נפשם בספינות.

        מדינות פועלות לפי האינטרסים שלהן, לא לפי שיקולים מוסריים.

        תלוי במוסר. ראה מקרה היטלר ותורת הגזע.

        אהבתי

        • yaniv of tel-aviv הגיב:

          הבריטים לא מנעו מיהודים להגיע לארץ הקודש משיקולי נוחות. להפך. הם השקיעו מאמצים רבים למנוע את הגעתם לארץ לאחר המלחמה. הסיבה היתה השיקול האימפריאלי: בשנים 1936 – 1939 יצאו הערבים בארץ למרד נגד השלטון הבריטי והיישוב היהודי. הבריטים הצליחו, במאמץ רב, לדכא את המרד, אבל הוא גבה מהם מחירים פוליטיים כבדים, בעיקר בהתמרמרות של ארצות ערב השכנות, והם הגיעו למסקנה שהתמיכה שלהם ביישוב היהודי בארץ עלולה לסכן את שלטונם במזרח התיכון. לכן הם פרסמו את הספר הלבן, שהגביל מאוד את עליית היהודים לארץ.
          גם במקרה הזה השיקול הפוליטי, המדיני והאימפריאלי גבר על השיקול ההומניטרי.

          אהבתי

      • Mosh הגיב:

        ולהפציץ את אזרחי דרזדן- רק לשם הנקם על שעשו הגרמנים לבריטניה- לזה היה להם זמן?!

        התקופה האחרונה מוכיחה מעל לכל ספק…אפילו שכשיש שחיטת בני אדם, המדינות, שביום חולין קוראות לעצמן נאורות ומתקדמות, מוכנות להמשיך הלאה – כל עוד האינטרסים והאגו שלהם לא יפגע !

        אהבתי

        • על ההומאניות מצד המדינות הנאורות אין בכלל ויכוח. התעלומה מבחינתי- מדוע הישראלי הבוטח ועתיר ההישגים עדיין מסרב לזהות ולכנות את האנטישמיות בשמה המפורש?
          הגיע הזמן שנזדקף ונפסיק עם חוכמת ההכלה ונצביע על הדברים כפי שהם, בלי חשבון. יראת כבוד היא נכס בטחוני.

          אהבתי

  7. האמיר הגיב:

    אני לא רוצה שתחמיצו: ברכת הרה”מ לאזרחי המדינה בערב ראה”ש תשע”ד.

    אוי, זה כל כך מביך. זו ברכה לשנה החדשה או תשדיר בחירות?

    הי, חברצ’יק, איפה אתה חי? קרא קצת טוקבקים, סתובב בין הטרולים.

    מה עניין שמיטה וכלי מיטה? הוא מדבר על שידור בערוצי הרדיו והטלוויזיה המסחריים ואת עונה לו בטוקבקים?

    אין בעיה, אני מוכן לסחר חליפין: נעביר לימין את הרדיו והטלוויזיה ובתמורה השמאל יקבל אחריות על הטוקבקים באתרי האינטרנט. הולך?

    גם התשובה לשאלה “למה לא הפציצו” מוזרה. וגם השאלה עצמה לא ברורה. למיטב הבנתי התשובה היא לא הפציצו כי היו שם, או בכל מחנה, עשרות ומאות אלפי בני אדם. ואם היו מפציצים, במי היו פוגעים בדיוק? אז מה משמעות השאלה “למה לא הפציצו?”

    זו לא התשובה. ברור שהפצצה על מחנות אושוויץ' היתה פוגעת בעיקר ביהודים שהיו כלואים שם (בשיא היו שם מעט יותר ממאה אלף), אבל אלו אנשים שרובם הגדול היו מתים תוך זמן קצר בלאו הכי. הפצצה היתה עוצרת, לפחות לכמה חודשים עד לשיקום המחנה, השמדה שיטתית של יהודים בו. אם תאי הגזים היו נהרסים, אי אפשר היה להשתמש בהם. אם המשרפות היו נהרסות, אי אפשר היה להיפטר מהגופות. אם פסי הרכבת היו נהרסים, אי אפשר היה להביא קורבנות נוספים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      ברור שהפצצה על מחנות אושוויץ’ היתה פוגעת בעיקר ביהודים שהיו כלואים שם (בשיא היו שם מעט יותר ממאה אלף), אבל אלו אנשים שרובם הגדול היו מתים תוך זמן קצר בלאו הכי.

      😯 😐
      אני בהלם.

      אהבתי

      • גיל קול הגיב:

        אני מבין מדוע את בהלם מהאגביות שזה נאמר, אבל… זה נכון. עם זאת אני חושב שהכוונה מעולם לא הייתה "להפציץ את המחנה" אלא, להפציץ את הארובות, ולהפציץ את מסילות הרכבת ששינעו יהודים לטבח, ולא רק כאלו ששינעו תחמושת למלחמה.

        אין לי כוח למצוא מראי מקום עכשיו (סילחו לי אני במוד עצלני) אבל אני זוכר שקראתי שהתפישה הייתה שהשקעת משאבים שהופנתה על ידי הגרמנים למפעל השמדת העם היהודי משמעו פחות משאבים למאמץ המלחמתי בבעלות הברית. וזו הסיבה שלא היה להם תמריץ לעשות זאת. הרי אותן מדינות לא נכנסו למלחמה בגלל היהודים.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        מוזר. אלפי אנשים עומדים למות. אין שום דבר שאת יכולה לעשות כדי להציל אותם, אבל אם תקדימי את מותם במעט תוכלי להציל אלפי אנשים אחרים ממוות.

        אמנם יש תורות מוסר שלפיהן עדיף במקרה הזה לא לעשות כלום, אבל רוב האנשים שאני מכיר יקבלו שהמוסר מחייב להציל את אלו שאפשר גם במחיר אלו שאי אפשר. כך, למשל, רופא שמגיע לאירוע רב נפגעים לא מבזבז זמן בטיפול במי שאי אפשר להציל אותו, גם אם הוא יכול היה להאריך את גסיסתו, לא כשבזמן הזה הוא יכול להציל חיים של נפגע אחר.

        מה את חושבת, שהמנהיגים היהודיים שביקשו להפציץ את אושוויץ לא ידעו שיש סבירות גבוהה שמאות או אלפי יהודים ימותו בהפצצה הזו?

        אבל במקום דיון תאורטי, הנה עובדות:

        מדיניות משרד המלחמה האמריקאי בנדון היתה

        איננו שוקלים את האפשרות להפעיל יחידות של הכוחות המזוינים לשם הצלתם של קרבנות הדיכוי של האויב, אלא אם כן פעולות הצלה כאלה נובעות במישרין ממבצעים צבאיים המנוהלים במטרה להביס את הכוחות המזוינים של האויב.

        מה עם פגיעה ביהודים שהיו כלואים במחנות?

        האומנם עשויה היתה ההפצצה האווירית להיות מדויקת דיה להוציא מכלל שימוש את מבני הרצח ההמוני? בהחלט כן. באחת ההתקפות הגדולות על אושוויץ היה אפשרי למשל להפנות כמה מן המפציצים הכבדים אל בירקנאו ולהפציץ את מתקני ההרג. בטיסה בגובה הרגיל שלהם – 20,000 עד 26,000 רגל – יכלו מפציצים כבדים להרוס את המבנים. ואולם האפשרות להגיע לדיוק מוחלט מגבהים אלה היתה נדירה. כמה מן הפצצות היו פוגעות מן הסתם בבלוקים הסמוכים.

        מנהיגים יהודים באירופה ובארצות-הברית הניחו כי השימוש במפציצים כבדים יגרום למותם של כמה אסירים והתחבטו בבעיה המוסרית שהתעוררה. רובם הגיעו למסקנה כי אבדן חיים בנסיבות אלה היה מוצדק. הם ידעו כי 90 אחוזים מן היהודים מומתים בגז מיד בהגיעם לאושוויץ. הם גם הבינו כי רוב אלה שהושארו בחיים והוצבו במחנות העבודה בתור עובדי כפייה נאבקים יומיום על חייהם כשהם גוועים ברעב בגיהינום של המחנה, וסופם שהם מותשים בתוך שבועות אחדים ומומתים בתאי הגזים. ההפצצה אולי היתה הורגת כמה מהם, אך היה בכוחה לעצור את הטבח ההמוני או לעכבו.

        למעשה, לא רק ההנהגה סברה כך:

        עכשיו ידוע לנו כי רבים מאסירי אושוויץ היו תמימי דעים אתם. אולגה לֶנגיֶל, ניצולת בירקנאו, נזכרה אחרי המלחמה כי היא ואסירים שהכירה ייחלו להתקפה אווירית. "אילו יכלו בעלות הברית לפוצץ את כבשני המשרפה! קצב ההשמדה היה מואט לפחות". שתי אחיות יהודיות הונגריות, שנמצאו בבירקנאו כשהופצצו אזורי התעשייה של אושוויץ, סיפרו על אסירות שהתפללו שהמפציצים יפציצו את תאי הגזים. הן היו מוכנות ומזומנות למות בזמן ההפצצה.

        לא שאי אפשר היה להפציץ את תאי הגאזים בסיכון מינימלי ליהודים במחנות:

        ואולם המפציצים הכבדים לא היו האפשרות היחידה. מספר קטן של מפציצי מיטשל, שפגעו בדיוק רב יותר מגבהים נמוכים יותר, היה יכול להצטרף לאחת ממשימות ההפצצה של אושוויץ. חלופה מדויקת אף יותר יכלה להיות הפצצת צלילה. כמה מפציצי צלילה לייטנינג (P-38) יכלו להוציא מכלל פעולה את מבני הרצח בלי לסכן את האסירים בבירקנאו. מטוסי P-38 הוכיחו שהם מסוגלים לבצע משימה מרוחקת מעין זו ב-10 ביוני 1944, כאשר ביצעו הפצצות צלילה על בתי הזיקוק של פּלוֹאֶשטי.

        האמצעי היעיל ביותר להשמדת מתקני ההרג היה עשוי להיות שיגורם של כ-20 מטוסי מוסקיטו בריטיים לאושוויץ, תכנית שיכלה לצאת לפועל בעצה אחת עם חיל האוויר המלכותי. הטווח של מפציץ קרב מהיר זה היה גדול דיו למשימה, וכבר הוכח שטכניקת ההפצצה שלו מגובה נמוך מדויקת ביותר. בפברואר 1944, לדוגמה, יצאו 19 מטוסי מוסקיטו לפרוץ פרצה בבית הכלא באַמיֶן כדי לשחרר את חברי המחתרת הצרפתית שהוחזקו שם לקראת הוצאתם להורג. שני הגלים הראשונים של ההתקפה פגעו בדיוק גדול כל-כך, עד שהרסו את החומה הראשית ואת עמדות המשמר, וששת המטוסים האחרונים לא נדרשו כלל להטיל את הפצצות שנשאו. בבקשתו של פֶּלֶה מנובמבר להפציץ את אושוויץ, הוא הצביע על הדמיון למשימה באַמיֶן. משרד המלחמה הכחיש דמיון כלשהו, אבל לאמתו של דבר, ההתקפה באַמיֶן דרשה דיוק גדול יותר ובוצעה במזג אוויר חורפי גרוע ביותר.

        הגרמנים היו נתונים בלחץ, ואילו נהרסו מתקני ההרג בשלב זה של המלחמה, לא היו מסוגלים לבנותם מחדש. הבנייה המקורית הרי נמשכה שמונה חודשים, בזמן שכוח האדם, התעבורה והחומרים היו זמינים יותר. בלי תאי גזים ומשרפות היו הנאצים נאלצים לשקול שוב את תכנית ההשמדה. הפעלת תאי הגזים, שהמיתו 2,000 איש בתוך פחות מחצי שעה, דרשה מספר מוגבל בלבד של אנשי ס"ס, ואילו הריגת עשרות אלפים בירי היתה תובעת את ריתוקו של כוח צבאי גדול. הנאצים היו נאלצים להתמודד גם עם הבעיה של סילוק הגופות, מכשלה שגרמה לקושי רציני עד שנבנו המשרפות העצומות.

        עדיין בהלם או שזה כבר עבר?

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        ממה את בהלם? במלחמה הזו ה"טובים" ירדו על המבורג ועל דרזדן (שלא להזכיר תא הירושימה ונגסקי) כדי להכניע את גרמניה (ויפן). נראה לך שאם מישהו היה חושב שהוא יכול להציל 500,000 יהודים במחיר של פגיעה ב-10,000 בהפצצה הוא לא היה עושה את זה?

        אף אחד לא עשה את השיקול שהוא מיטב הבנתך במלחמה ההיא. הסיבה שלא הופצצו המחנות היא שלא היה לחץ להפציץ אותם על ידי אף גורם כמעט והפצצתם היתה כרוכה בהסטת משאבים שנועדו לנצח את גרמניה כמה שיותר מהר.

        אהבתי

  8. Mosh הגיב:

    הטור הבא מראה בדיוק את הניגודיות:


    בחלומנו: גבריאל מסודאן ומרים מאריתריאה הולכים לבית הספר, רוכשים השכלה, הוריהם עובדים, ויחדיו הם נהפכים לחלק מהמרקם המגוון של החברה בישראל. שנה טובה.

    כל הזמן אנשים מסוימים קוראים לישראלים "יודו נאצים", פשיסטים, גזענים – על חוסר האכפתיות, על שתחת דרישה למרקם חברתי חזק מוכנים לגרש מסתננים כפי שכל מדינה שדואגת לעתידה עושה .
    אבל…כאשר יש ילדים שנטבחים כמה ק"מ מפה הקולות של אותם אנשים מזכירים לי את המחשבות שעוברות אצל כל אחד בימים שנושא השואה עולה "איך נתנו להשמדת העם להמשיך בלי לעשות כלום? האם החברה הייתה כ"כ אטומה כך שהפחד ממלחמה הקפיא כל מחשבה של תגובה ? האם החברה העולמית, אחרי טראומה קשה שכזו תעשה הכל כדי שלא יחזור שנית ? "
    ואז אתה נכנס לאתר הבית של אותם הכתבים, מדליק טלוויזיה שבה מפרשנים מבקרי המדינה הכי נוקשים – ופתאום … כאילו אין שום דבר כמה ק"מ מפה, ילדים לא מרוססים בעת ליל (התמונות בטוח מפוברקות) , אסד הוא אדם רציונלי (מקסימום טבח את עמו "בטעות") ואם תתחיל מלחמה מה יהא עלינו ?!
    הפחד הזה ממלחמה – שאתה מוכן להקריב את כולם רק לא אותך הוא בזוי ומזוויע …

    אנשים יודעים לבקר טוב מאוד את מדינתנו, לדרוש דרישות גבוהות מכל אחד ואחת – ואם לא נעשה כן מגנים אותנו ואת שמנו – אבל … כאשר עומדים ברגע האמת בדרישה לקרבן המוחלט, הם עוצמים עיניהם חזק כ"כ עד שיעבור זעם .

    ושאף אחד לא יטען שוב שהשמדת עם לא יכולה לקרות שוב, החודש האחרון הוכיח מעל לכל ספק, שכשיש אינטרסים בעניין – מהם כמה מאות אלפים שחוטים ?

    שנה טובה …

    אהבתי

    • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

      כמה מאות אלפים שחוטים זה עדיין לא השמדת עם.

      תעירו אותי כשיהיה מדובר במיליונים, וגם אז בעדינות כי אפריקה השחורה למשל, זה מעבר לסמבטיון.

      אהבתי

      • Mosh הגיב:

        ולמי היה חלק מרכזי ברציחות באפריקה ?

        אם המדינות היו מתערבות אז השאלות היו עולות על פני השטח וזה דבר שהמעצמות בורחות כמו מאש !

        אהבתי

  9. reader הגיב:

    התגובה של אמיר לחשיפה על בית החולים של צה"ל נשמעת לי כמו כל התגובות הממורמרות של עיתונאים שראו סקופים גדולים אצל העיתונים המתחרים. ולא, אין לי שום קשר לידיעות. תמיד אומרים "איך הם לא עשו עבודה עיתונאית" כשמישהו אחר מקבל סקופ, אבל כשאתה מקבל את הסקופ, אתה בעצמך ממתן את השאלות. זה המשחק העיתונאי הידוע.

    אהבתי

    • אמיר הגיב:

      לא אכנס איתך לוויכוח על הממורמר, אבל אני לא עיתונאי, ואין לי בעיה עקרונית כשמישהו מקבל סקופ. במקרה הזה הסקופ הוא על חשבוני ועל חשבונך כנראה, וזה מעצבן אותי. ויש הבדל בין "ממתן את השאלות" ל"לא שואל את השאלות", אבל זה כבר לדיון אחר. חוץ מזה, "סקופים גדולים"? אין פה שום סקופ. זה סיפור שכולם מכירים והצבא הטיל עליו איפול, ואז הסיר את האיפול לכלי תקשורת ספציפיים. זה נראה לך שימוש סביר בכוח? אני יודע אישית שכלי תקשורת אחרים ביקשו לכתוב ונדחו מטעמי צנזורה/בטחון שדה/יפה השתיקה/איך שלא תקרא לזה. שנה טובה

      אהבתי

  10. הינשוף של מינרווה הגיב:

    כבר לא כך כך אקטואלי, ובכל זאת.
    שמתי לב שאת אקדח הטייזר (taser gun) מבטאים כלי התקשורת בעברית כך taizer, ולא כך teizer. לדוגמא, הדיונים בנושא אצל רפי רשף, כמו גם המבזקנים ביתר הערוצים.
    מאחר שמדובר בכלי שמשמש את המשטרה, אני מניח שמקור הטעות שם (כגון "תראה את הראייסר [racer] הזה, שניסה לברוח מאיתנו. תן לו, תן לו בטאייזר! ועוד פעם!"). עם זאת, כשכתבים שלובשים בלאייזר מתבטאים כך זה נשמע מטופש.

    אהבתי

  11. עטרה הגיב:

    קצת משונה שדן כנר מתעקש להגות "PLAG-גופו העליון" במקום PELEG גופו כמתבקש, כי אין בזה צורך. המילון מתיר את שתי הצורות (מרב-מילים: פְּלָגִים, פְּלַג/פֶּלֶג-, פַּלְגֵי-) ואין סיבה לדבוק דווקא בצורה האנכרוניסטית סטייל "שופוני"… 😈

    אהבתי

  12. חייל זקן הגיב:

    הסמח”ט, סא”ל שלום אייזנר, שחבט בפעיל שמאל מדנמרק יעזוב את צה”ל למגינת לבם של חיילים זקנים.

    הצעה לסקריר:
    מי סבל יותר, הדני הגבעולי או רמי קליינשטיין?

    אהבתי

  13. אלקטרון חופשי הגיב:

    הסרט התיעודי על משה גרטל, "עד טיפת המים האחרונה" עלה לפני כחודש לטיוב. למי שלא צפה בערוץ הראשון, וחושב שעדיין יש מקום לקצת נאיביות בעולמנו.

    אהבתי

  14. ziki הגיב:

    למיטב זכרוני הטייס הזה אמר שזה אצל בדנ"א הטיסה הזאת מעל אושוויץ
    מבחינתי לפחות זה עזר לי להבין עם מי יש לנו כאן עסק.
    נתנחם בכך שהיום יש באושוויץ גם קיוסק.
    (ראו בסוף הפוסט)

    אהבתי

  15. mickey הגיב:

    לגבי הסורים בבית החולים זיו בצפת – כאן בפריפריה כולם יודעים על זה כבר זמן רב, והכתבים ואנשי הדוקו של האיזור מרבים לבקר את החולים בלי שום הגבלות שושואיסטיות. בקרוב הספר "ראאדה – הילדה מג'בל חנזיר"

    אהבתי

    • japan הגיב:

      כמה פאטתית המדינה שלך שמוקששת נקודות הסברתיות בעולם. ממש שטאטל. אולי מספיק מה העולם חושב עלינו ועל בר רפאלי שלנו? למה היהודים לא יכולים להשתחרר?

      אהבתי

    • עו"ד הגיב:

      הנה הפסדת הזדמנות להתפרסם. אם היית מפרסם את זה בבלוג הזה עוד לפני שזה פורסם בחודש מרץ, היית מתפרסם בניו יורק טיימס, ומשם לתוכניות הבוקר, ואז לתוכניות הלילה אח"כ לפגישה עם אובמה ובסוף היית מתמנה ליועץ לביטחון לאומי, אילו רק פרסמת בזמן.

      וגם למה לא לתקוף בסוריה?

      אהבתי

      • mickey הגיב:

        בו-רינג

        אהבתי

        • עו"ד הגיב:

          מה בורינג. התכוונתי ברצינות מסוימת לרעיון שאם באמת ידעת על העזרה הישראלית לנפגעים הסורים לפני שזה פורסם והיית כותב על זה, זה היה סקופ. מה אתה נעלב לי כמטרוניתה קשישה שפתאום סיפרו לה שאושו זה כבר פסה קומפוזה מזמן?

          אהבתי

      • האמיר הגיב:

        הנימוקים נעים בין לא רציני, לא קשור ומה לעזאזל.

        אין ראיות שתקיפה בסוריה תמנע שימוש נוסף בנשק כימי? נכון. אין גם ראיות שתקיפה בסוריה תמנע שימוש נוסף בנשק כימי.

        לארה"ב אין מדיניות עקבית של התנגדות לשימוש בנשק כימי? נכון. אז מה, מכאן שאסור לארה"ב להתנגד מעתה לשימוש בנשק כימי ועוד כנגד אוכלוסיה אזרחית? ומה בכלל הקשר לשימוש בזרחן לבן ופגזי אורניום מדולל (חודרי שיריון סטנדרטיים)?

        אסד עלול להגיב? אוי, בחייכם. תתבגרו. הרי גם אל קעידה עלולים להגיב יום אחד על חיסולו של בין לאדן.

        המורדים גרועים לא פחות? נכון. אבל הם (כנראה) עדיין לא השתמשו בנשק כימי. זה היה הקו האדום שהנשיא אובמה קבע. תקיפה כנגד מי שחצה את הקו האדום הזה לא אומרת שהוא הצד הרע בסיפור ושהמתנגדים לו הם הצד הטוב, היא רק אומרת שהוא חצה את אותו קו אדום ושלחציית קו אדום של נשיא ארה"ב יש תוצאות חמורות. זה יקטין את הסיכוי שמישהו אחר יעבור קו אדום אחר שהנשיא יקבע.

        גם נשק קונבנציונלי הורג? נכון. אבל נשק קונבנציונלי הוא, נו, קונבנציונלי. התרגלנו. רואים בו רע הכרחי. נשק לא קונבנציונלי, מצד שני, טוב, השם כבר אומר הכל. הרי אם נותנים לגיטימציה לשימוש בנשק כימי בטענה שגם נשק קונבנציונלי יכול לגרום לאותן אבדות, למה לא לתת לגיטימציה לשימוש בנשק גרעיני? הרי את אותן אבדות שגורם נשק גרעיני יכול לגרום גם נשק קונבנציונלי, זה רק ייקח קצת יותר זמן.

        זה לא ירתיע את איראן? נן, בטח. כי אם נראה לאיראן שכשנשיא ארה"ב אומר "את זה לא" אז את זה לא אלא אם אתם ממש רוצים ואז זה כן, אין ספק שהם יחשבו פעמיים על המשך תוכנית הגרעין שלהם. ובכלל, תוכנית הגרעין האיראנית היא תוצאה של החשש האיראני מפלישה אמריקאית בעקבות כיבוש עיראק ואפגניסטן, עובדה שהם האיצו אותה בעקבות כיבוש עיראק (מה, הם דווקא הקפיאו אותה אז? אופס) ומהתקפה של בעלת הברית של ארה"ב, ישראל, שהנהגתה מאיימת שוב ושוב להשמיד את איראן (מה, זה בכלל הפוך? אופסי אופס).

        יש לאיראן נשיא חדש, מתון יותר מקודמו? כן, יחסית לאחמדיניג'אד הוא באמת מתון. אבל בניגוד לארה"ב, בה הנשיא הוא ראש המדינה, באיראן התפקיד פחות או יותר מקביל לתפקיד שר הפנים – אין לרוחאני שליטה על הצבא, על משמרות המהפכה, על יחסי חוץ או על תוכנית הגרעין. כל אלו כפופים למנהיג העליון חמינאי, שיכול להדיח את רוחאני ברגע שיתחשק לו. אז איך בדיוק הוא רלוונטי?

        וההצעות לפעולות שיחליפו תקיפה מגוחכות לא פחות. להעמיד לדין את האחראים? אם המורדים ינצחו, האחראים יהיו מתים או שיסתתרו במדינות שיסרבו להסגיר אותם, אם אסד ינצח, נו, מישהו חושב שאסד הולך להסגיר את עצמו לבית הדין בהאג?

        לשכנע את ספקי הנשק לחדול? ברור, הרי סוריה ואיראן מוכנים לנטוש בעלי ברית חשובים. בדיוק כמו ארה"ב. מה, לא? ובכלל, אם נשאיר את אסד עם טנקים, מטוסי קרב, טילים בליסטיים ונשק כימי ואת המורדים בעיקר עם נק"ל, אין ספק שנוכל למנוע מהמצב להתדרדר.

        ללחוץ על הצדדים לפתוח במו"מ? טוב, זה מספיק כדי להראות כמה כותב הטור מחובר למציאות. הסבירות להסכם בין אסד למורדים שיפסיק את הלחימה בסוריה דומה לסבירות שאזכה שלוש פעמים ברציפות בפרס הגדול בלוטו – בלי למלא אף טופס.

        הזו נועדה אך ורק להגן על איראן מפני פלישה אמריקאית או התקפה ישראלית, שכידוע הנהגתה מאיימת לפחות פעם בחודשיים להשמיד את איראן. זו כנראה

        אהבתי

        • עו"ד הגיב:

          אתה כבר מכיר את הגישה שלי שלא להתווכח בעניינים פוליטיים מטעמים של חוסר תוחלת. ההחלטה אם לתקוף לא תוכרע בדיון חסר תוחלת בינך לביני. זו תהא החלטה שכורכת אינטרסים אמריקאיים, דעת קהל, הכרעת הקונגרס, עלות כספית, עמדת מדינות נוספות, החלטת או"ם וכד'. אגב כשאני מביא מקור כלשהו, הכוונה היא לתת נקודות למחשבה ואין זאת אומרת בהכרח שאני מחזיק בכל הנימוקים או בחלקם כדעה אישית. רצוי לראות את המציאות מגישות שונות, ולא רק בהיבט של מצדדי התקיפה או האינטרס הישראלי בלבד. אני עכשיו שוקל בדעתי אם לכתוב על החלטת ופסה"ד החלקי של בית המשפט המחוזי בירושלים שבו דחה את תביעת אם תרצו נגד הנתבעים שפתחו קבוצת פייסבוק שנקראת א"ם תרצו תנועה פאשיסטית אז יש", לגבי שני פרסומים וקיבל את התביעה לגבי פרסום אחד, ובמסגרת זו ציין בין היתר שבדברים שאומר שובל יש חיזוק לקיום מכנה משותף מסוים בין עמדותיה של אם תרצו לבין עקרונות מסוימים שביסוד הפאשיזם, נושא שיותר מעניין אותי מאשר להשיא עצות לאובמה. ואגב, ללא שום אירוניה, אכן הנהגת ישראל מאיימת כמעט כל יום לתקוף באירן, אף כי ברור (לי) שהיא לא יכולה ולא תתקוף את אירן לבדה.

          אהבתי

          • האמיר הגיב:

            לא אמרתי שזו דעתך, לא אמרתי שאני או אתה מחליטים, לא אמרתי מהו (לדעתי) האינטרס הישראלי, לא ניסיתי להשיא עצות לאובמה, שאני די בטוח שלא קורא את הבלוג הזה. כן ניסיתי – ולדעתי הצלחתי – להראות שהטענות שהועלו בקישור אותו הבאת לא מוליכות למסקנה אליה הגיע הכותב (קרוב לוודאי שהוא קודם בחר במסקנה ורק אח"כ חיפש נימוקים לה, בעיה אופיינית לאידאולוגים מכל הכיוונים). למעשה, רוב הטענות שלו בכלל שגויות.

            זה כמובן לא אומר שהמסקנה שלו שגויה – אפשר להגיע למסקנה נכונה מנימוקים שגויים – אבל זה כן אומר שהנימוקים שלו שגויים.

            וסייפא שלך די דומה למה שהתבצע כמה פעמים באותו מאמר, לתקוף איש קש: אני לא דיברתי על איום של ישראל לתקוף באיראן אלא על איום של ישראל להשמיד את איראן. היומי התקיפה של ישראל באו בעקבות איומים חוזרים ונשנים מצד הנהגת איראן להשמיד את ישראל ופיתוח יכולת לביצוע השמדה זו והם מכוונים כנגד היכול הזו בלבד. לטעון השאיום בהתקפה כנגד תוכנית הגרעין האיראנית הוא מה שגורם לקיום תוכנית הגרעין האיראנית מעיד על בעיה כלשהי בהבנת הקשר בין סיבה למסובב.

            אהבתי

            • עו"ד הגיב:

              אולי תראה לנו איומים מוכחים רשמיים מצד אירן עצמה להשמיד את ישראל (שלא באו במסגרת תגובה לאיומי תקיפה ישראליים)? ככל שאני זוכר אירן טענה שישראל לא ראוי שתתקיים או שהיא תעלם בעתיד, אבל לא טענה שהיא עצמה תעשה זאת. אשמח (לא שום ציניות) לראות מובאות בעניין. אבל זה לא הנושא. הבעיה שלי היא שמאמרים מסוג זה, ונימוקי ההפרכה שלך, מבוססים תמיד על הנחות עתידיות שנראות לך כמובנות מאליהן, ולי למשל לא, ולכן הם מעניינים כדיון אקדמי אולי, אבל אין בהם תועלת מעשית. בכל מקרה אם אני הייתי צריך להחליט, אני לא הייתי מעמיד את הטיעון שלי על בסיס ההנחה המשתמעת שמוות מנשק קונבנציונלי מותר (שהרי ארה"ב לא התערבה גם כשמספר ההרוגים היה כמאה אלף ולא איימה להתערב) אבל כאשר היה שימוש בגז שאנו לא יודעים לבטח בידי מי כרגע, ונהרגו 1492 איש (שגם על זה יש רבים שתוהים לגבי הבסיס למספר המדויק הזה) אז פתאום הנימוקים ההומאניים, ערכיים הופכים לעיקר. וכן, אני מכיר את האמנה, אבל כמו שנאמר שם ובלינק מתוך הכתבה, ארה"ב היא לא המודל המופתי שלי להומאניות ולא לקיום אמנות בינלאומיות. בכל מקרה יהיה מעניין, כי ככל שאני קורא יותר אני יותר ויותר משוכנע שהנאום של אובמה ביום ג' הקרוב חייב להיות פנטסטי ומשכנע מאין כמוהו, כי עושה רושם שהציבור האמריקאי לא מחפש מלחמה נוספת במזה"ת.

              אהבתי

              • עו"ד הגיב:

                ולגבי פסה"ד החלקי וההחלטה של המחוזי כבר קיים מאמר (פתוח) בהארץ ובמקומות אחרים, כך שנחסכה ממני המטלה.

                אהבתי

              • האמיר הגיב:

                גם אם לא היית משתמש בכינוי "עוד", אחרי ההודעה הזו ברור מהי הכשרתך המקצועית. עיוות כזה של מילים אפשר למצוא רק אצל עורך דין. טוב, אולי גם אצל פוליטיקאי.

                רוצה איומים איראניים מגופים חדשותיים אמינים (מצטער, אין על אף אחד מהם חתימה בכתב ידו של עלי חמינאי ואישור נוטריון, מקווה שתוותר)?

                הנה איום ראשון, שני, שלישי ורביעי – וזה רק בדף התוצאות הראשון של גוגל!

                אז נכון, חמינאי אמר שאיראן תעזור לכל מי שיתקוף את ישראל (סליחה, את המשטר הציוני, כלומר הוא בסה"כ מדבר על החלפת המשטר בישראל), אבל הוא לא אמר שאיראן תתקוף בעצמה; הוא אמר שישראל היא סרטן ושהסרטן הזה יוסר, אבל הוא לא אמר שידיד איראן; הוא איים להשמיד ערים בארץ, אבל רק אם ישראל תתקיף מטרות צבאיות באיראן; רוחאני קרא לכיבוש הציוני פצע על גופו של העולם המוסלמי, אבל הוא לא ציין בדיוק לאיזה שטח הוא מתייחס ככבוש. אמנם במקרים אחרים חמינאי הבהיר שהכוונה לכל שטח ישראל, אבל למניין לנו שזו גם דעתו של רוחאני; אחמדיניג'אד נשבע שתבוא סערה רבת עצמה שתעקור את היישות הציונית, אבל לא התחייב שאיראן תהיה זו שתביא את הסערה הזו – אבל בחייך, מה לא ברור כאן?

                באותה מידה, מי שאומר שיש לך חנות יפה, ממש יפה, ואם יבוא מישהו בלילה וישרוף לך אותה יהיה ממש חבל, אבל אם תשלם לו כל חודש הוא כבר ישמור לך עליה ויבטיח שאף אחד לא ישרוף אותה, הוא בסה"כ מציע לך שירותי שמירה מפני פירומנים אלמוניים ובכלל לא מאיים עליך, נכון? גם אם הוא עושה את זה כשהוא נחזיק ביד פח נפט ומצית.

                משהו שכתבתי לא נראה לך נכון? תרגיש חופשי לציין במפורש ולא לרמוז שיש לך תשובה נהדרת, אבל השוליים כאן לא מספיק רחבים בשבילה.

                שוב, איומי התקיפה הישראליים כלפי איראן מכוונים אך ורק ובמפורש כלפי תוכנית הגרעין שלה – בשום שלב לא היו איומים כלפי עצם קיום המדינה, כלפי השלטון או כלפי אוכלוסיה אזרחית. לטעון, כפי שעשה כותב המאמר שאתה הבאת וכעת גם אתה, שהאיומים הישראליים על תוכנית הגרעין האיראנית הם הגורם לקיום תוכנית הגרעין האיראנית הוא לטעון שהמכות התחילו כשהוא החזיר לי – משעשע כשזה בא מילד בן חמש, מביך כשזה מגיע מבגיר.

                ההנחה בנוגע למנשק קונבנציונלי ונשק לא קונבנציונלי לא משתמשת, היא מובנת מעצם השם שניתן להם: האחד מקובל והשני לא. ישנן אמנות שמגבילות את השימוש בנשק קונבנציונלי אבל בהחלט לא אוסרות את השימוש בו, מצד שני ישנן אמנות שאוסרות לחלוטין שימוש בנשק לא קונבנציונלי. כמה קשה להבין זאת?

                מי השתמש והאם בכלל השתמש בנשק כימי? שר החוץ האמריקאי טוען שבידי ארה"ב הוכחות שהצבא הסורי השתמש בנשק.ההוכחות של הממשל האמריקאי אולי לא מקובלות עליך, אבל אני מתאר לעצמי שאם שר החוץ משתמש בהן, על הממשל האמריקאי הן מקובלות.

                נימוקים הומאניים? מי הביא נימוקים הומאניים? איפה ראית בתגובה שלי מילה וחצי מילה על נימוקים הומאניטריים? אתה שוב תוקף איש קש.

                ארה"ב היא לא מופת להומאניות ולקיום אמנות? נכון. רק שכבר התייחסתי לזה. אז הם היו ילדים רעים, אסור להם לחזור בתשובה? לפי הנימוק הזה, אפשר כבר לבטל את כל האמנות הבינלאומיות, שהרי כל אחת ואחת מהן כבר הופרה לפחות פעם אחת. שלא לדבר על כך שארה"ב כבר עשתה שימוש בנשק גרעיני במלחהמה כנגד מטרות אזרחיות, אז מאיפה החוצפה לדבר על פירוז מנשק גרעיני. תתבייש לך, אובמה.

                הציבור האמריקאי לא מחפש מלחמה נוספת בשום מקום, לא רק במזה"ת. זה בהחלט נימוק מנצח כנגד תקיפה בסוריה. רק שזה לא נימוק שכותב המאמר הביא. כבר כתבתי שאפשר להגיע למסקנה נכונה מנימוקים שגויים.

                רוצה לנסות שוב, הפעם ברצינות?

                אהבתי

                • עו"ד הגיב:

                  המובאות שלך שכנעו רק את המשוכנעים לא אותי כי לא ענו על התנאי שהצבתי. מה שאתה מסיק מזה לא מעניין אותי כלל. ולגבי הסיפא, זה לא היה המאמר, זה היתה דעתי, ולא אני לא רוצה ברצינות, צר לי שאתה משקיע ואני לא, אבל אני משקיען רק בתנאים מסוימים שאינם מתקיימים בדיון אגבי ברשת. צר לי.

                  אהבתי

                  • עו"ד הגיב:

                    אה, ואני כבר מתחיל להכיר את סגנון הויכוח שלך – אם לא היית מתיימר להבין בכלכלה הייתי יכול להסיק את זה מגודל הפונט – אז התנאי הוא לא היה אישור נוטריוני, אלא שזה לא בא בתגובה לאיומים החוזרים ונשנים מצד ישראל.

                    אהבתי

                    • שועלן הגיב:

                      טוב אני חייב להתערב כאן כי אתה מפגין בורות משוועת.
                      האיומים הישראלים על איראן החלו רק בעשור האחרון עם ההתקדמות המשמעותית בתכנית הגרעין שלהם.
                      הרטוריקה האיראנית כלפי ישראל היא מימי המהפכה החומניסטית.
                      כנ"ל לגבי פעולות שהמשטר האיראני ביצע בפועל כמו הקמת חזבאללה מיד לאחר המהפכה וביצוע מגה פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות בחו"ל למרות שישראל לא עשתה כלום לאיראן.

                      אהבתי

                  • אלקטרון חופשי הגיב:

                    "חמנאי קורא להשמדת ישראל", על רקע המלחמה בבוסניה, פיטסבורג פוסט, יוני 1993

                    "חמנאי כינה את ישראל גידול סרטני שעליו להמחק מעל פני האדמה", וושינגטון טיימס, יולי 2001, פיליפין דיילי אנקוויירר, מאי 2001

                    חמנאי קורא ל"מלחמת קודש" נגד ישראל, אוקטובר 2000, AP (בתשלום) או ציטוט כאן, למטה.

                    אהבתי

                    • עו"ד הגיב:

                      אתה לא חייב להתערב, אתה רוצה להתערב כי אתה לא מצליח להבין איך קיימים אנשים שהרטוריקה השלטונית מתקבלת אצלם בספקנות רבה. הסיבה היחידה שאני מאמין בה לעמדה הישראלית היא ששיש לנו (כנראה, רק כנראה) נשק גרעיני ולא מתאים לנו שיהיו אחרים שאינם ידידים, שיהיה להם נשק כזה, מעבר לאלה שכבר יש להם. מילים אחרות: ישראל לא רוצה שהמאזן האסטרטגי ישתנה בעתיד, וזה לא סיבה קבילה לתקיפה לדעתי לבטח לא מצד מי שמחזיק נשק כזה, ולכן הניצול של ההתבטאויות האירניות לצורכי הסברה כאשר ברקע הסיבה היא אחרת. ובנוסף אתה אינך יודע אם אירן דוהרת לפצצה או לא, כי כבר תקדים סדאם הוכיח שלא מן הנמנע שמחרטטים לך ואתה אוכל. אני רק רציתי מובאות שאירן איימה שתשמיד את ישראל ללא שום התגרות מצד ישראל, השמדה ממש ולא גילויי טרור, כי אני בנאדם ספקן. כך או כך, מאחר שישראל לא תתקוף באירן הדיון הזה אינו מעשי ולכן מסתיים מצידי.

                      אהבתי

                    • "אחרים שאינם ידידים".
                      כמו אינדיק, אינדיד.

                      אהבתי

                    • אזרח במיל' הגיב:

                      עו"ד, אם תמשיך להטיל כך ספק בכל דבר בסוף תגלה שאתה קיים.

                      אהבתי

                    • עו"ד הגיב:

                      נו, סוף סוף מישהו שלא תופס את החיים ברצינות תהומית. הו, אני קיים, ואם אתה היית יודע רק שבריר ממה שאני יודע על חירטוטים גם אתה היית מביט בעולם ויודע שמה שאתה חושב שאתה יודע, זה רק מה שאני רוצה שתדע, לא גרם אחד יותר.

                      אהבתי

                    • שועלן הגיב:

                      זו חוכמה קטנה מאוד להיות ספקן בשם הספקנות.
                      לך תקרא קצת על המהפכה החומינסיטית ועל האידאולוגיה שלה שמגובה במעשים במדינות רבות במזה"ת.
                      אל תהיה אידיוט שימושי מבורות. לפחות תעשה את זה בצורה מודעת, כמו נטורי קרתא.

                      אהבתי

                    • עו"ד הגיב:

                      להערכתי הכנה אתה האידיוט השימושי מבין שנינו.

                      אהבתי

                    • שועלן הגיב:

                      מצחיק שמבחינתך ידע של האזרח מגיע רק מהרטוריקה השלטונית. במקום להשכיל בעצמך אתה בוחר להצדיק את הבורות בשם אנטי ממסדיות.
                      גם האקדמיה בארץ היא שופר של השלטון?

                      אהבתי

                    • שועלן הגיב:

                      אני אידיוט לא שימושי.
                      אבל לפחות בנושא האיראני אני כנראה קצת פחות אידיוט ממך, והידע שלי בנושא לא קשור להתבטאויות המשטר הציוני.

                      אהבתי

                    • עו"ד הגיב:

                      רק אל תדאג להשכלה שלי, מיותר. יש נושאים ויש נושאים. אבל הדיון הסתיים, אני כאן בשביל הפאן, לא בכדי להיווכח בפעם המאה בתמימות שלך.

                      אהבתי

                    • שועלן הגיב:

                      טוב ביי.

                      אהבתי

                    • אזרח במיל' הגיב:

                      הבעיה היא לא בהטלת הספק אלא בסלקטיביות שלה.
                      אתה מטיל ומטיל עד שאתה נשאר עם מה שמסתדר לך עם תפיסת העולם. ואחרי זה יוק. זה אמור להיות להפך.

                      בישראל מחרטטים, אבל עד שלא יתקשרו אליך למשרד מאירן ויגידו שהם רוצים בהשמדתך האישית, הראיות לא קבילות.

                      אהבתי

        • האמיר הגיב:

          אררר, המילה "לא" נשמטה מהפסקה השניה שלי. צ"ל:

          אין ראיות שתקיפה בסוריה תמנע שימוש נוסף בנשק כימי? נכון. אין גם ראיות שתקיפה בסוריה לא תמנע שימוש נוסף בנשק כימי.

          עם הצופים הסליחה.

          אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      לא הצלחנו לשלוח לכם את הכושים מאיכילוב אז סידרנו לכם ערבים. שוויון בנטל…

      אהבתי

  16. mickey הגיב:

    "הרעש בחוץ הוא אינסופי, והזיוף יכול לאחז את עינינו עד שנחשוב שזאת האמת. אנחנו כל כך פגיעים, נעלבים מהר, כועסים מהר ונשברים מהר. כל התורות האלו עוזרות לי לנקות את הלכלוך מעלי".

    הבולשיט הקבליסטי הרגיל. האמת היא שהרבה יותר קשה להתנקות מהקיטש הריטאי הזול שמושפרץ עליך מכל טרנזיסטור כאילו היה בושם במחלקת הטואלט של המשביר. רעש וזיוף? את אמרת 😆

    אהבתי

כתיבת תגובה