שבוע גורלי

yediot8.9.13maariv8.9.13

haaretz8.9.13isra8.9.13
hamvaser8.9.13makor8.9.13

כותרת ראשיות

אזהרת צפייה: הסרטונים של CNN המתעדים את המתקפה הכימית. ראו הוזהרתם.
http://i.cdn.turner.com/cnn/.element/apps/cvp/3.0/swf/cnn_embed_2x_container.swf?site=cnn&profile=desktop&context=embedwww&videoId=politics/2013/09/07/nr-vo-tapper-classified-congress-syria.cnn&contentId=politics/2013/09/07/nr-vo-tapper-classified-congress-syria.cnn

פסימיות ודכדוך נושבים מהעיתונים: אובמה מתקשה להשיג רוב בקונגרס לתקיפה, אלו כותרות הארץ ומעריב.
הארץ עטוף הבוקר בפרסומת לפולגת.
נדב איל: אובמה הימר על הליכה לקונגרס. בן דרור ימיני על רגעי השפל של העולם. זו הכפולה הפותחת של מעריב.
abc: ייתכן שהמבצע יהיה נרחב הרבה יותר מזה שאומבה מכין את דעת הקהל אליו.
צח יוקד: הלובי למען ישראל יפעיל מכבש לחצים לאישור המתקפה.
תאומי המריבה קצת שונים הבוקר, אבל כוונתם זהה: ישר"ה: נשיא במלכוד.  "תוכנית התקיפה שונתה כחמישים פעם" (מ-Fox).
ידיעות: בודד במערכה, בלוויית פרצוף עגום של אובמה.
אורלי אזולאי בידיעות: שבוע גורלי לאובמה, שלא רוצה באמת לתקוף. מה שמסביר את הפרצוף בשער.
אלכס פישמן גורס שבארה"ב מעריכים "פיפטי פיפטי" את הסיכוי שארה"ב תתקוף.
"בדרך לסוריה עוצרים בחיפה", כותרת כפולת 6-7 בידיעות, המדווחת על אלף נחתים ומלחים אמריקאים שהגיעו בערב ראש השנה לחיפה.
הארץ: ארה"ב לא רוצה להיות יותר השוטר של העולם.
אובמה נאבק כדי להשיג רוב בקונגרס.
האקונומיסט (דיווח בידיעות) חושף קבוצה של ישראלים, יהודים וערבים, שמאל וימין, המסייעים לסורים כבר קרוב לשלוש שנים.

ומהעורף נושב הבל הפה הקשה מנשוא של מלחמת יום הכיפורים, שחגיגות ה-40 לה החלו כבר. סיפורים אישיים ועוד מככבים כבר בעיתוני היום. חכו חכו מה צפוי לנו בסופהשבוע הקרוב, בו ייחגג יום הכיפורים הנורא.

יש קווי דמיון בין אם תרצו לפאשיזם, קבע שופט במחוזי.

חמאס פרסם סרטון בו מתוודה מישהו על כך שנפגש עם קצינים במנגנוני הביטחון של הרשות, שמטרתם להביא להתקוממות ברצועה.

משתכשכים בביצה

במדור ראש השנה של סופהשבוע כתב רון מיברג על 20 שנה לסגירת חדשות. אני חושבת שכל מי ששומע את המספר הזה, 20, מתחלחל. גם הפעוטים שבינינו. 20 שנה? מה עשינו בהן? איך הן עברו? גם אני עבדתי בחדשות, שלא לומר התחלתי את הקריירה המפוארת שלי בעיתונות שם. כשנסגר העיתון כבר לא הייתי שם כמה שנים, כך שצפיתי באירוע, שנעשה בן לילה, מרחוק. כלומר מרחוב המלאכה, ששם שכנה אז מערכת זמן תל אביב.
האם הסגירה המיידית, הורדת הסכין, הייתה יכולה להתבצע גם היום בתוך לילה אחד, כלומר בוקר, במבצע צבאי חשאי שאיש לא ידע עליו? האם הסגירה הייתה עוברת בשקט, או שמא מהפכה הייתה פורצת באמצעות הרשתות החברתיות וכל האינטרנט שמינטרנט הזה? אפשר רק לנחש ולשער. יום השנה למות חדשות הוא 29 בנובמבר, אבל מיברג הקדים אותו, תוך שהוא בועט פה ושם באושיות מהארץ ומחדשות.
נקודת המבט האישית שלו לא תהיה מקובלת מן הסתם על הפליטים האחרים.
למרות הכל הוא מתאר את חמש השנים שלו בחדשות כשנים היפות בפרק העיתונות בחייו.
בין היתר נוזף מיברג במו"ל הארץ, שוקן, על שלא העלה את ארכיון חדשות לרשת. יש בכך מן האמת. מי שרוצה לעלעל בגליונות חדשות, מרוטים, קרועי דפים בחלק מהמקרים, צריך להגיע לספריית העיתונות בבית אריאלה (או בספריה הלאומית בירושלים כמובן). באתר עיתונות יהודית היסטורית (כן, מופיע גם בטור הימני, אם רק הייתם מסתכלים) אין לו זכר. מאחר שהמיקרופילם מצוי ככה"נ בבית אריאלה, ראוי ביותר שגם המשימה הזו תתבצע, ושחדשות יעלה לאוויר. מיברג סבור שזה תפקידו של שוקן, וגם זה נכון.

מי שמחפש ארכיון מסודר של גיליונות "חדשות" לא ימצא כזה. העובדה ש"הארץ" טרם העלה לרשת את כל עשר שנות "חדשות" היא עבירה שבין אדם וחברו ואולי גם בין אדם למקום, שכן אי אפשר לדעת מה האינטרס של שוקן להחביא את הפרח המיובש בין עמודי המורשת שלו.

על השפעתם של עיתונים

זו טעות נפוצה לאמוד את כוחם והשפעתם של עיתונים על פי תפוצתם. גם בשיא פריחתם לא מכרו "העולם הזה", "כותרת ראשית", "מוניטין" ו"חדשות", יותר מעשרות אלפי גיליונות… מדובר בעיתונים… שהכתיבו את האג'נדה הפוליטית, המדינית והחברתית, שלא נרתעו מלשבור את החוקים העבשים שעיתונים אחרים כפו על עצמם בשם התקווה והמנורה והאבק שהקימו דמה לאדמה צחיחה שעדר פילים חלף בה ולא גיליונות צנומים ונידפים ברוח. "חדשות", יותר מאחרים, סירב להכיר במרות. דובר צה"ל, הצנזורה הצבאית, הטעם הטוב, האווירה מסביב, כל אלה נראו לו ראויים לניתוץ שיטתי. המחיר להתנהלות כזאת כפול: חלק קטן מהזמן אתה מזריק לדיון הציבורי נושא שנרמס מתחת לשטיח (פרשת 300) ורוב הזמן אתה משלם בדימום קוראים שרואים בך אנטי-ציוני עוכר ישראל. במידה רבה היה "חדשות" פחות אנטי-ציוני מ"הארץ", בעיקר משום שהפוזה שלו הייתה חברה'מנית וסחבקית. השמאלנות שלו כמו הספונטניות, היו גלגול עיתונאי של רוח ה-101, הפלמ"ח וחסמב"ה, כאשר המטרה הייתה לגרור את כולם להורה סוחפת ולא להסתובב באף מורם ונעליים איטלקיות…
לא היית צריך להחזיק את העיתון ביד כדי להיות מודע לאג'נדה שלו. היא חלחלה דרך הופעות כתביו בטלוויזיה, דרך הצווחות שעלו מהמחנות הפוליטיים ודרך התממשות החלום המתוק ש"חדשות" היה כה אינסטרומנטלי במימושו. שנה לאחר מכן, בסביבה הכללית של אוסלו, גילה שוקן שהוא מוכר 15,000 גיליונות ביום ושהעיתון עולה לו כמיליון דולר בשנה והחליט לסגור.

הטקסט יעניין את כל מי שהיו שם, את מי שקראו את חדשות בזמן אמת ואת מי שההיסטוריה של העיתונות המודפסת בישראל מעניינת אותו.

טלי חירותי-סובר מבקרת את רענן שקד, גאיה קורן, ממון ובכלל ידיעות. תוך כדי, היא מחמיאה לעצמה ולעיתונה על תחקיר נוקב בעניין רוית דום.
אני לא אוהבת את הסגנון (ממון הוא עיתון "קקמייקה", נו באמת), ובכלל, שעיתונאים המבסוטים בעצמם ברמות יושבים ומבקרים את הקולגות שלהם בעיתון המתחרה, כאילו הם נמצאים בהיכל הקודש ולא טובלים ושרץ בידם, ברמת העיקרון.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

שעון החורף הוזז שלא באשמתו.
בדקו טוב את שעון המחשב שלכם, את הסמארטפון, ואל תסתמכו על אתרים שונים ברשת כשתשאלו אותם מה השעה בתל אביב. לא תאמינו כמה טעויות תמצאו.

רק 150 אלף ישראלים רשומים בטוויטר, הרבה פחות ממש פעילים. למה זה?

Lantern, אוצר בלום של קולנוע ותקשורת שוב ברשת: Variety מתחילת המאה, Talking Machine, Sponsor ועוד.

lantern

קולנוע

נועז דשא, הבן של פשנל, זכה בפרס סרט הביכורים בפסטיבל ונציה על סרטו צל לבן, שעוסק בסבלם של לבקנים באפריקה. הוא גבר על בית לחם, שהתחרה באותה קטגוריה.

לפני פיזור

לא יודעת איפה הייתם בחגשבת ומה עשיתם, אבל הנה אוסף של כל הפוסטים, שלא תעסקו חלילה בגלילה מיותרת.
הפוסטים שנכתבו בחג:
פחות שנה.
אצבעות ראש השנה, א’.
אצבעות ראש השנה, ב’.
אצבעות ראש השנה, ג'.

ותודה לתומכי הבלוג: י, ג, ר, א, מ, ש, ר, י, א, י, ל, ג.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

67 תגובות על שבוע גורלי

  1. nirit הגיב:

    מה משרד התקשורת מבקש להסתיר? את דו"ח הביקורת של מבקר משרד התקשורת. מה כ"כ מעניין בדו"ח הזה? ובכן, היו לו השלכות לפרישה המהירה הן של היועצת המשפטית הקודמת (שפרישתה מהמשרד נידונה כעת בבג"צ) והן של שר התקשורת הקודם משה כחלון מהחיים הפוליטיים.

    בחשיפה הבלעדית
    של "טלקום ניוז" ניתן לראות כי "היחידה הממשלתית לחופש המידע" מצאה שתלונת אזרח כנגד הטיוח – מוצדקת. משרד התקשורת התבקש לענות והמאבק בעיצומו…

    אהבתי

  2. אבל אבל חשבתי שהאיחוד האירופאי, ההומאני, זה שתורם לארגוני הזיוע בישראל ודואג למסתננים, איזה קטע. די, לא מאמין.

    מפתיע שהארץ, העלון הליברלי הנאור שדוגל בדמגוגיית כולם אימגרנטס, ושיוויון וזכויות אדם חושף את הצביעות שקידם במו דפיו. בונים על שכחה או שינוי קו? אלוהים גדולה.

    אהבתי

    • Mosh הגיב:

      לנאורים יש קבלן ביצוע… כפי שישראל הייתה עם הטרור האיסלאמי, עד ששינו את הפאזה וסירסו את כוחה של ישראל ולבסוף הטרור יגיע גם אליהם!

      אהבתי

  3. אלקטרון חופשי הגיב:

    פינת מה קשור: עובד של הקונסוליה הצרפתית בירושלים נתפס במעבר אלנבי עם 152 ק"ג זהב, חצי טון טבק, שני מיליון דולר בהמחאות, ומאות טלפונים סלולריים דנדשים.

    אהבתי

  4. reader הגיב:

    טלי חרותי סובר היא האדם האחרון שיכול להעיז לבקר אחרים. אחד מהדברים הכי מביכים בדה מרקר בשנים האחרונות רשום על שמה, כשהיא כתבה על טל רובינשטיין שהוא עובד בחברה שהוא בכלל לא עבד בה ואחרי זה נאלצה לרדת על הברכיים. מי שגר בבית מזכוכית וכו'.

    http://www.themarker.com/news/politics/1.2023224

    אהבתי

  5. קרי עושה בושות לפני הליגה הערבית. לייב.

    אהבתי

    • כנראה שבממשל קוראים בוולווט. הביא את הדוגמא שלי מאתמול לגבי ספינות היהודים שהגיעו לחופי ארה"ב ונדחו כעול מוסרי בהקשר הפעולה המתוכננת.

      אהבתי

    • Mosh הגיב:

      אני מניח שקרי (שהוא לא אדם ש-שש אליי קרב) מתחרט על היום שקיבל את הג'וב, אחרי שאובמה התנה את התגובה באישור מבית הנבחרים כעת הוא דורש אישור כשרות של מועצת הביטחון!

      אם לא היה מעורב דם חפים מפשע בסיפור זה היה יכול בקלות להיות סרט סלפסטיק איכותי… כולם מתלוננים על ההומופוביה של פוטין ומתעלמים מהפחדנות והמילה שאיבדה את כוחה של העם האמריקאי – כרגיל בעולם, התפל הוא הנושא המרכזי!

      אהבתי

  6. fennecby הגיב:

    לא מחזיק מטלי חרותי-סובר כלל וכלל, אבל… מה לעשות שהיא צודקת?
    היא גם כותבת ברמה נמוכה למדי (שזו בכלל רעה חולה של פורמט הבלוגים האידיוטי והבלתי-ערוך בהארץ). אבל… כאמור, מה לעשות שהיא צודקת?
    ודווקא ברמת העיקרון, תחרות מופגנת בין העיתונים (על איכות עיתונאית כמובן, ולא על מספר קוראים) אינה דבר רע.

    אהבתי

  7. japan הגיב:

    חייל זקן, אולי החמצת. פירסמתי אתמול

    הארץ:
    שם בארץ חמדת אבות
    איתן בוגנים
    03/09/2013 | 10:00
    גל ההגירה של אמנים ישראלים לברלין משתקף בתערוכה של קבוצת Die Asporas בגלריה פיינברג פרוג’קטס בתל אביב. לדברי האוצרת, התערוכה מייצגת “שיבה לארץ אבות ולשורשים האירופיים”
    מעבר לאי־הנחת מהאווירה התרבותית בישראל שגרמה להם לנסות את מזלם בניכר, הם גם מציעים אלטרנטיבה: ברלין היא לא מחוז חדש ובלתי ידוע, כפי שמציינת אוצרת התערוכה, ים המאירי, וזוהי “שיבה אל ארץ אבות וחזרה אל השורשים האירופאים”. כמו גיבור טרילוגיית הסרטים של האמנית יעל ברתנא, הקורא נואשות ליהודי פולין לחזור לארץ מולדתם, כך קבוצת Die Asporas מבקשת ככל הנראה את פירוק המפעל הציוני ואת החזרה ליבשת הישנה.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      לא, לא החמצתי. בעוונותי, לא זכיתי להיחשף לאומנותם השגיבה של גיבורי הכתבה. מה שצד את עיני הוא שמו של הכתב, בוגנים. מה לכהן (מרוקאי?) בבית הקברות?

      אהבתי

      • japan הגיב:

        אתה רוצה להאמין שטוב שהם עזבו אבל הם לא באמת עזבו כי התערוכה שלהם מוצגת כעת בגלריה בתל אביב.

        קשה לעמוד בציפיה לאנטישמיות חדשה בברלין. יש שם אלפי ישראלים. נראה לי שזה יקרה (וזה יקרה בסוף) כאשר הישראלים האלה יתבססו ויתחילו להיות משכירי דירות. הם ברחו מספסרי הדירות בתל אביב אבל זה עדיין לא אומר שהם פוסלים את זה מוסרית. אז הכל יתעורר מחדש בגרמניה. תן לזה עוד עשר, חמש עשרה שנה. האם אז היהודים יבינו שאין שום דבר אניגמטי באנטישמיות ויקחו אחריות למעשיהם?

        אהבתי

  8. הייתי שם זי'טון על 14 ואחד על השחור.

    אהבתי

  9. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    אפשר הסבר לגבי הבלגן עם שעון הקיץ.
    להבנתי זה נדחה מהיום אבל בהוט, למשל, שינו את השעה. גם בסלולרי. המחשב לא שינה וגם הטלפון האלחוטי לא שינה.
    בקיצור, מהיהשעה הנכונה עכשיו?
    13:00 14:00?

    אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    אחרי הברכות לראש השנה, כעת הברכות לאובמה ובני משפחתו.
    איומי התקיפה בסוריה מוציאים את האיראני מהאיראנים.

    אהבתי

  11. Mosh הגיב:


    שכחת לציין את הבחירות (הדיי חשובות לדעתי) באוסטרליה !

    אחד הנושאים המרכזיים בקמפיין היה – wait for it – נושא המהגרים הלא חוקיים … מה נאמר ? אוסטרלי-נאצים ?

    אחלה שבוע !

    אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    בית לחם זכה בפרס האלטרנטיבי של ונציה.

    אהבתי

  13. Mosh הגיב:

    כל צעד של אובמה יסמן את תחילת סופה של הנשיאות הכי חסרת תוחלת בתקופתינו של ארה"ב.

    במקום לקדם את החברה האמריקאית הוא מכבה שרפות שהצית בקדנציה הראשונה שאותן דאגו להעלים כדי להמשיך את שילטונו…אבל שקר סופו להתגלות, העולם כבר לא מחזיק מארה"ב כאחראי על הסדר (לפחות לא הצד של הרעים) .

    השאלה הגדולה היא האם זוכה פרס נובל לשלום ינסה להציל את הרזומה שלו ע"י לחץ על מדינת ישראל או שיעדיף להקטין את אחיזת ארה"ב בעולם ויתמקד בנושאי פנים.

    אהבתי

  14. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    הכוח הנשי מתחזק בישראל.

    אהבתי

  15. japan הגיב:

    פיסקה מבריקה של מיברג:

    במידה רבה היה “חדשות” פחות אנטי-ציוני מ”הארץ”, בעיקר משום שהפוזה שלו הייתה חברה’מנית וסחבקית. השמאלנות שלו כמו הספונטניות, היו גלגול עיתונאי של רוח ה-101, הפלמ”ח וחסמב”ה, כאשר המטרה הייתה לגרור את כולם להורה סוחפת ולא להסתובב באף מורם ונעליים איטלקיות…

    זה כ

    אהבתי

  16. japan הגיב:

    לי יש אובססיה אחת מחדשות שלא מרפה ממני. לא באמת חשוב אבל פשוט זכור לי ראיון עם אריאל זילבר בשנה הראשונה של האינתיפאדה שבו הוא מתבטא באופן הכי שמאלני ופרו ערבי שיש. הוא סיפר שם על סיפור טראומטי שמיד אחרי המלחמה שוטרים התעללו בו כי חשבו שהוא ערבי מהשטחים. הייתה לו גם אמירה צינית שבמלחמה הזאת הזאת כבשנו שטחים והחלטנו שהם שלנו. מה שמטריד אותי – האם זכרוני מדויק ואם כן למה אף אחד לא מעמט את זילבר ההזוי אם האמירות שלו בעבר. רק בשביל זה כדאי להעלות את הארכיון לרשת כדי לדעת אם זה מדויק.,

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אם יש לך אובססיה צא לבית אריאלה או לספרייה הלאומית. זה מה שאני עושה עם האובססיות שלי. לא מחכה לאיש.

      אהבתי

    • Imanuel הגיב:

      בוא ננסה להבין יחד מה אתה רוצה –
      לקחת אדם שיש לו דיעה שונה משלך, שפעם התבטא בצורה שדומה לשלך, ולעמת אותו עם השינוי בדיעה שלו?

      כל זה הגיוני ובסדר

      אבל אז את קורא לו הזוי, ואחר כך עוד כל מיני סופרלטיבים.

      הייתי קורא לזה אירוניה, אבל נראה לי שהרעיון הובן.
      (ומשעשע, במקום אחר שופט הזוי החליט שאם תרצו מזכירים לו פאשיזם)

      אהבתי

כתיבת תגובה