הכותרות הראשיות
בישר"ה הכותרת המרכזית עוסקת בהחלטת בג"ץ לפסול את החוק למאסר מסתננים.
יחד עם הטור של דן מרגלית, שמנסה לסקור את כל הצדדים של הנושא, והטור של שלמה מסלאווי, המופיע בשער לצד מרגלית ומייצג את תושבי דרום ת"א הסובלים, וד"ר אביעד הכהן, המנסה לנתח את המושג "חירות", מופיעים גם דברי המתנגדים לפסיקה, למשל ח"כ איילת שקד:
בית המשפט העליון ביטל למעשה את חומת ההגנה שהקימה הכנסת מפני נחשולי מהגרי העבודה, ובכך פרץ בשנית את גבולות המדינה. בית המשפט פגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית כאשר החליט לרמוס את הנציגות הנבחרת של העם.
בראשית של ynet ושל נענע10 הבוקר: זעמם של תושבי דרום תל אביב על הפסיקה.
גם בהארץ זו הכותרת הראשית והמרכזית. אאל"ט, זו הכותרת הארוכה ביותר בהארץ שקראתי בחודשים (או בשנים)? האחרונים.
הפרשנות של פרופ' אייל גרוס: בג"ץ מוטט את תוכנית המדינה להפוך כל מבקש מקלט לפושע.
שני עמודים מרכזיים בתחילת עמודי החדשות מקדיש הארץ לעיסוק בסוגייה. תגובת תושבי דרום תל אביב מובאת בתחתיתם, בקצרה.
במעריב הידיעה אומנם מובאת בתחתית השער, אך ע' 2-3 מטפלים בעניין. ברוך קרא מנסה לתת מבט על על המאבק בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.
אולי במקום להשליך חיצים לעבר בית המשפט העליון, יבחן נא הפרלמנט את עצמו: כיצד זה העביר חוק שגם לדעת גדול שמרני בית המשפט העליון (יש שיאמרו לדורותיו), לא מתאים למדינה שמבקשת בהצהרת עצמאותה ובחוקי היסוד שלה, להגן על ערכים הומניים.
בן דרור ימיני מתלונן מעמוד הדעות.
כל מדיניות ההגירה היא מצעד של טעויות. אבל הפעם השופטים הותירו את הפוליטיקאים מול שוקת שבורה. המעצר היה אמצעי פגום. ביטול אופציית המעצר הוא צעד הרבה יותר פגום.
גם בידיעות הכפולה הראשונה עוסקת בבג"ץ נגד הכנסת. המהלכים, תגובת רה"מ "נחוש להמשיך ולהוביל את פעולות הממשלה לטיפול בתופעת ההסתננות, אנחנו בלמנו אותה… אני מתכוון למצוא יחד עם שר הפנים והיועמ"ש דרכים שישתלבו עם החלטת בג"ץ…".
לצד הידיעה המרכזית תגובת תושבי דרום תל אביב, ובטור המשאלי דברי בעז אוקון: "זהו פס"ד קלאסי משום שהוא מגן על החלשים מפני שלילת החירות בלי הליך משפטי ראוי…".
הכותרת המרכזית או העליונה במעריב ובמקור ראשון (מדר שפיגל) זהה: רוחאני מוכן להשבית את הכור הגרעיני בפורדו. זוכרים שמשנבחר אמרו הפרשנים ששטויות, אין שום ערך למתינותו?
(בהארץ לא ממש התרגשו, וזו ידיעה קצרה בע' 5).
אמא רצחה את ילדיה
קווי המתאר של האם הרוצחת מירושלים, חורגים מכל סטריאוטיפ לכאורה (עולה מרוסיה, אקדמאית, אשת תרבות ואמנות). אף שאין למעשה שום פרופיל שאפשר לבנות לאם הרוצחת את ילדיה, הדבר היחיד שאפשר לומר עליה, ועל שאר הרוצחות הוא שהן היו במצוקה נפשית מאוד גדולה. כך שאמירות כמו איך זה יכול להיות, או בלתי נתפס, הן מיותרות לחלוטין.
"בלתי נתפס", מכריזה כותרת המשנה בראש שער ישר"ה. הכותרת לא מלמדת על שמץ מהטרגדיה: "הבוקר האחרון לחייהם". לכל עיתון יש את האם המזועזעת שלו (לפעמים יש כמה אמהות ברוטציה) הכותבת על האירוע מדם לבה (טפיי, קלישאה). היום במשמרת פה: חגית רון רבינוביץ'.
בידיעות יכולים ללמד את כולנו איך בונים דרמה טבלואידית, איך מטלטלים את נשמותינו ההמומות עוד טיפה:
"שמעתי
צעקות,
וראיתי
את אחותי
רוצחת
את הילדים".
זוהי שירת הכותרות של ידיעות. וחסר למישהו שיתווכח איתי ויגיד שזו לא שירה.
סיפור הזוועות מתועד בידיעות על פני ארבעה עמודים. כפולת שנייה בעיתון ועוד שני עמודים בודדים.
בכפולה השנייה מוכרז "פרופיל של טירוף". כבר כתבתי על כך לא פעם. הדרך היחידה של הסביבה (התקשורת, העם) להתמודד עם מקרים מסוג זה היא לקבוע שמדובר במטורפת, שהרי איזו אמא תהרוג את ילדיה. כותב פרופ' צבי זמישלני בידיעות: "…כאשר אמהות רוצחות את ילדיהן, לרוב זה נובע מתוך הקושי או חוסר הרצון שלהן לטפל בילדים…"
–
במעריב הידיעה לא זוכה לאזכור בשער כלל. רק ע' 10 מדווח. הכותרת היא "לא היו סימנים מקדימים" (אומרים גורמי הרווחה. אבל דווקא היו סימנים מקדימים, על פי כל התיאורים. עוד תוספת לאירוע: גיא מרוז בעמודי הדעות רוצה ברשיון להורות. נו.
–
בהארץ, חצי מע' 6. הכותרת בשער מצביעה על האשמה: "עולה חדשה עם קשיי קליטה…"
–
האם עלתה מאוקראינה לפני חמישה חודשים. בעלה, מוזיקאי ג'ז בעל שם עולמי נשאר בחו"ל. לא נראה שיכולה הייתה לפגוע בזבוב. סימני אזהרה? היו גם היו. התעללויות? כן.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
—
הטבח בלב וושינגטון גם הוא מתנייע במקומות שונים בשערי העיתונים: בידיעות זו הכותרת העליונה (וכפולת האמצע של עמודי החדשות), בישר"ה התחתונה. במעריב ובהארץ – במרכז השער.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
האירוע הלוהט ברשת בימים האחרונים הוא הפרומו "רוצח ימני", תוכנית סאטירה חדשה של הערוץ הראשון. מהומת אלוהים כבר מתחוללת. הלל גרשוני כתב. וגם אמיר גילת, יו"ר הרשות, על ש"התוכן לא הוצג בפני מוסדות הרשות".
–
חסימת פייסבוק וטוויטר באיראן תוסר.
יש עורכים בבית?
רועי פלד, מיילבק:
מחקר חדש מגלה כי לסובלים מבעיות שיניים וחניכיים, יש גם סיכוי של 56% ללקות בסרטן חלל הפה. מי שטיפה בקיא יודע – לא 56% סיכוי ללקות בסרטן, כי אם עלייה של 56% בסיכוי (נגיד, מ-2% ל-3% ומשהו). הנחתי שהטעות רק בכותרת המשנה, אבל ראיתי שחוזרים על כך בטקסט ולכן בדקתי כאן וכאן. אבל הכותרת "איך צחצוח שיניים קשור למניעת סרטן" והפרסומת הענקית לאורל B התקועה בקצה הטקסט מסבירים הכל.
מגפת הפקסלת ממשיכה להכות בידיעות. כמה ימים אחרי שפני המאבטחים המרתוניסטים פוקסלו, פוקסלו היום פרצופיהם של רקדני מיומנה (ע' 18). על מה ולמה?
מתברר שהלהקה ("להקה בינלאומית שנוסדה בישראל וחברים בה אמנים מכל רחבי העולם" הופיעה בברלין ביום הכיפורים. יהודים תושבי גרמניה: "זה פגע בנו".
דובר הלהקה, כך לפי הידיעה, הכחיש בהתחלה וחזר בו, משעומת עם העובדות.
באתר הלהקה, סתכלו בלוח השנה, כתוב בכלל שהופיעו ביום הכיפורים בוינה.
מח' הגהה קלה: ניוזלטר של המכון הצרפתי.
משתכשכים בביצה
אבירם ברקאי כתב ספר על טייסת "האחת". צפי סער מפרטת את מחדליו של הכותב. החיילת בה עסקינן היא סימה קדמון מידיעות, בתו של בומה שביט.
מחכה לתגובתם של קדמון ושל ברקאי, שוודאי לא תאחר לבוא.
הארץ יעלה את מחיר העיתון ודמי המנוי באוקטובר.
לפני פיזור
כל פעם שנדמה לי שמוטי רענן, הטרול המטורלל דל המוחין חזר להתחפר במחילה ושאפשר לשחרר את הסגר, הוא מופיע שוב ומטנף את המקום הזה.
ולווט אנדרגראונד 
מירה אברך רכילאית הצמרת שהעדיפה להיקרא "אשת חברה" הלכה לעולמה.
אהבתיאהבתי
תודה על ההפניה למה שכתב ציפי סער אלא שאני מנויה וכך איני יודעת מה קרה. מעצבן
אהבתיאהבתי
כתבה
אהבתיאהבתי
." לא נראה שיכולה הייתה לפגוע בזבוב. סימני אזהרה? היו גם היו. התעללויות? כן." באתר ynet קראתי שהייתה לה מערכת יחסים בעייתית עם בנה. ממש מטומטם. אנשים לא מוכנים להודות בקיומן של אימהות מתעללות ואלימות. באבות אלימים כאלה כבר מוכנים להודות אך כשמדובר באם ובעיקר באם שנראית נחמדה ונעימה ( כלומר, נקיה ומדברת בשקט) האם יכולה להתעלל לאורך זמן מבלי שמישהו יעשה משהו בנידון.
אהבתיאהבתי
אולי לא ברור מתגובתי הקודמת. אז אני רוצה להדגיש שאני חושבת שהאמירה שלילד בן שבע הייתה מערכת יחסים בעייתית עם אמו היא אמירה מטומטמת.
אהבתיאהבתי
משרת חלומות. לא להחמיץ.
אהבתיאהבתי
אני אמנם לא פרשן אבל כתבתי כמה פעמים שאין שום ערך למתינותו. ואני עדיין עומד מאחורי דבריי אלו.
נאמר שיסגרו את מתקן ההעשרה (זה לא כור) בפורדו. אז? מה עם מתקן ההעשרה בנתאז? והמתקנים באיספהן ובפרצ'ין? מה עם הכור באראק? תוכנית הגרעין של איראן מפוזרת בכמה אתרים שמגבים זה את זה.
בנוסף, כבר היינו בסרט הזה עם צפון קוריאה. זה הלך ככה:
המערב מגלה שצפון קוריאה מפתחת נשק גרעיני. צפון קוריאה מכחישה.
המערב מטיל עיצומים כלכליים. צפון קוריאה מאיימת במתקפה.
צפון קוריאה מסכימה לסגירת תוכנית הגרעין (שכאמור אין לה בכלל) תמורת הסרת העיצומים ושורה של הקלות אחרות. המערב מסכים.
עוברים מספר חודשים והמערב מגלה שצפון קוריאה מפתחת נשק גרעיני…
Rinse, repeat והנה יש לצפון קוריאה פצצות אטום.
למה שכאן זה ילך אחרת?
אהבתיאהבתי
אז אתה לא שותף לתיזה שהצעד הזה הוא איתות להתמתנות של רוחאני בעקבות הציוצים של שטוטית?
אהבתיאהבתי
גם קב"ט וגם סטנדאפיסט, והכל במשכורת אחת!:)
זה לא ציוצים. מדובר בלאב סטורי. ברומן על בטוח. באהבה בשחקים.
אהבתיאהבתי
בקרוב הסרט
"מהפך" כותרת משנה: "ממהפכה למהפך";
רוחאני התאהב במצתייצת שטוטית מישראל
סוג של מלכת אסתר מודרנית
מלכת-הדס של חג-סוכות
מעוטרת באתרוג לולב וערבה
והחליט על פירוק נשק, בקרוב יכריז מעל בימת האו"ם
על שלום עולמי
ואנוכי הענווה הצנועה והנאווה
אעלה עצמי לקרבן למען העם, האומה והעולם
חק שמייח
אהבתיאהבתי
האם איילת שקד לא היתה בשיעור אזרחות אחד מימיה? האם אינה יודעת מה תפקידה של הרשות השופטת למול הרשות המחוקקת? במקום לומר לבג"צ תודה שהוא חומת המגן של המדינה השומר על הרכבת הדמוקרטית שלא תרד מהפסים, היא תוקפת אותו ומאשימה אותו ב"פגיעה אנושה בדמוקרטיה". אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.
הרי אין ויכוח שנוכחותם המוגברת של תושבי אפריקה בישראל היא בעיה שיש להילחם בה. זה לא קשור לשמאל או ימין. כולם חושבים ככה. כולם גם רוצים להקטין את סבלה של אוכלוסיית הישראלים שמתחכחת באפריקאים (קרי תושבי דרום ת"א).
כמו לכל בעיה, גם לזו יש מגוון אפשרויות תגובה. המדינה בחרה באמצעי קיצוני ובית המשפט – שלכך בדיוק נועד – מתייצב ואומר פה אחד: זה לא! רוצים להילחם בבעיה, נא באמצעים אחרים.
נניח שמחר הכנסת היתה מעבירה חוק שמי שנתפס בגניבה תיכרת ידו. הרי עשרות אלפי אזרחים סובלים מגניבות. בג"צ, מן הסתם, היה מבטל את החוק ומורה למדינה להילחם בבעיה באמצעים אחרים. האם אז היתה גב' שקד אומרת "בית המשפט העליון ביטל למעשה את חומת ההגנה שהקימה הכנסת מפני נחשולי הגנבים, ובכך פרץ בשנית את גבולות המדינה. בית המשפט פגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית כאשר החליט לרמוס את הנציגות הנבחרת של העם"?
אפס באזרחות, בושה לפרלמנט.
אהבתיאהבתי
זו תסמונת ה"לא בעיה שלי". בג"צ מסכים שיש בעיה, אבל הפתרון שלה הוא לא בעיה שלו. הוא רק יאמר למדינה מה אסור לה לעשות. מה גם מותר לעשות וגם יעיל? זה משהו שמדינה צריכה למצוא ואם לא תצליח, אשמתה.
אהבתיאהבתי
זו לא תסמונת ואין זה תפקידו. המקום של המסתננים הוא במגדל של אהוד ברק.
אהבתיאהבתי
אם אתה חושב שהבעיה היא בשיעוריי האזרחות, או בחוסר הבנה לגבי תפקידי הרשויות, אז לא. אני בעוונותיי המרובים מכיר כמה המכונים מנהיגי ימין. אני לא מכיר את חברת הכנסת הזו, אבל אני מניח שהתמונה היא דומה: המלחמה היא על דעת הקהל, אמרו לי אלה בווארציות שונות, אנחנו רוצים להמשיך ולשלוט, ובכדי להמשיך ולשלוט אנו צריכים את רוב העם (את רוב העם, שהם, לא בדיוק מעריכים ולא בדיוק אוהבים וזו לא השערה).
לדעתם בית המשפט העליון הוא מטרה טובה: 1. השופטים בד"כ לא מגיבים בפומבי 2. הסיסמה ש"הם לא נבחרו" היא קליטה מאוד 3. בית המשפט העליון אינו מוביל קו ימני מספיק לדעתם, ולא חשוב ש"כפי שהראו חוקרים רבים בשנים האחרונות, ובהם פרופ' דפנה ברק-ארז, פרופ' אייל גרוס ופרופ' מנחם מאוטנר, בג"ץ מיעט להתערב לא רק בפעולותיה של הכנסת, אלא גם בפעולותיה של הממשלה. מבחינה כלכלית, בית המשפט העליון הוליך קו ימני-שמרני וכלל לא הִרבה התערב בעתירות בטחוניות או בקידומן של זכויות חברתיות. מעניין לציין, שהריסון שהוא נהג כאשר הוא דן בעתירות שקוראות להתערבותו, זיכה אותו לא אחת גם בביקורות חדות ונוקבות משמאל".
http://goo.gl/3o5FEs
אותם האנשים עליהם אני מדבר, יודעים גם יודעים שמהבחינה המשפטית בית המשפט רשאי להגביל את ריבונות הכנסת בכמה עניינים: (בדרך של פרשנות לחוקה אם קיימת, או חיקוקים שנחשבים לחלק מחוקה עתידית שאולי פעם תהיה כאן – אין כלל ויכוח אמיתי שביהמ"ש רשאי לפסול חוקים, ישנו ויכוח אקדמי מסוים בעולם המשפטי אם ניתן לפסול כל חוק או חוקי יסוד בלבד, כמו כן בית המשפט רשאי להתערב בפעולות פרוצדוראליות שהכנסת מבצעת ועוד עניינים שכאלה הכפופים לעיקרון שבית המשפט רשאי להגביל את ריבונות הכנסת. הם יודעים זאת היטב, ולעיתים זה אפילו מאוד נוח להם שיש מי שיחלצם בעת הצורך, אבל המצביעים שלהם לא יודעים את זה, וזה נוח להסית את העם – ומה זה "בית המשפט פגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית כאשר החליט לרמוס את הנציגות הנבחרת של העם." – אם לא הסתה כאשר זה בא מפי חברת כנסת?
אז מה יש לנו לסיכום? יש לנו שניים: מנהיגים שיודעים את נפש בהמתם (הם עצמם לא ממש טיפשים אם תשאל אותי) ובהמתם.
אהבתיאהבתי
במקום מה שכתבתי למעלה, צריך להיות: "ישנו ויכוח אקדמי מסוים בעולם המשפטי אם ניתן לפסול כל חוק או רק חוקים שסותרים חוקי יסוד בלבד".
אהבתיאהבתי
מה דעתך על החוק הקרוי חוק יגאל עמיר?
אהבתיאהבתי
חוק גרוע מאוד. כל חוק שהוא פרסונלי הוא גרוע לטעמי.
אהבתיאהבתי
במקרה הטוב אתה תמים. ארגוני הזיוע יצאו בקמפין תקשורתי והשתתפו בישיבות הממשלה כדי להפוך את הגירת העבודה הבלתי חוקית לפליטות גורפת ונפנפו באמנות והסכמים שמדינת ישראל חתומה עליהם כדי שתקלוט את האפריקאים כפליטים. לאחרונה הזדעקו הארגונים החומלים על הסדר עברת המסתננים למדינה צד ג' בטענה שמסוכן ולא מוסרי ולא חוקי. רגע, לא נגמר.
אותו איחוד אירופאי עם האמנות והההצהרות והשפיל הנאור מממן מכיסו את הניסיון להפוך את המסתננים לפליטים, כן, גם הקרן לישראל חדשה בתמונה. אבל הדובדבן האמיתי פורסם לפני שבוע בבטאון הימני בכתבה שחשפה שהאיחוד משלם מתחת לרדאר למרוקו כדי שתשמור על האפריקאים בארצם. על פליטות לא מדברים וכמובן שבמקרה הזה מדובר בהגירת עבודה.
יש מבין? – האיחוד משלם לארגוני זיוע כדי שישראל תקלוט 'פליטים' לשטחה בשם האמנות ההומאניות וכסף למרוקו כדי שתמנע מ'מהגרים' להגיע אליה. עד כאן הנאורות להיום.
—
אתה יכול לקרוא את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה והפרסומים של הארגונים כדי לדעת על מה מדובר – במקום לשער.
—
גם ברור לי שבארגוני הזיוע תמצא אנשים עם כוונות טובות. זה לא משנה את המרוויחים והמפסידים בתמונה.
אהבתיאהבתי
תגיד, מה יהיה עם האובססיה הזו שלך "להכניס לאירגוני השמאל" ללא קשר לשאלה שעל הפרק? אני מבין שיש לך איזה פיקסציה אישית עם הנושא, משהו בהיסטוריה שלך. אבל בחייאת, שחרר אותנו מהאוטומציה הזו. זה לא נעים לנו, ולא מחמיא לך.
אני מדבר איתך על חשיבותו ומקומו בחברה הדמוקרטית של בית המשפט ואתה בא לי עם "ארגוני הסיוע"? מה הקשר? ועוד הדגשתי שיש הסכמה מקיר לקיר שהאפריקאים הם בעיה שהכל רוצים לטפל בה. אז אתה בא לי עם האיחוד האירופי, ומרוקו, והרדאר ושער ויקטור?
אהבתיאהבתי
קצת לוחץ ואתה שוב גולש לדיאגנוזות בשנקל. פשוט תבדוק במקום לחרטט. ירוקים תקבל בכל מקרה, מבטיח. אם צריך עזרה אני כאן.
אהבתיאהבתי
לא מבינה.
מצד אחד יש (כביכול) "הסכמה מקיר לקיר שהאפריקאים הם בעיה שהכל רוצים לטפל בה" ומצד שני הטיפול של בית המשפט הוא טיפול נימבי.
אמרו: אל תעשו ככה אבל אין לי מושג מה לעשות.
למה לא מיישבים כמה מאות אפריקאים בסמיכות מגורית לכל חבר בבית המשפט? מעניין איך הם ידברו אחר כך כשגם נשותיהם תהיינה בטווח היריקה מאותם אפריקאים שבהם יש גם שיכורים, גם אנסים, גם שודדים, גם רוצחים, גם סתם מציקים ויש גם רוב (גדול/קטן?) שפשוט מחפשים עבודה וכסף (או כסף ועבודה – מעולם לא הבנתי את סדר העדיפות) ורצוי שיעשו זאת, בתלבושות הצבעוניות שלהם (ורבות מהן בתלבושות איסלמיות צבעוניות ומכוסות כראוי בשיא הקיץ) ממש קרוב לבית של אותם גרוניסים.
כן, אני יודעת, מדינת כל גרעיניה.
ולקפטין, מה? לא ברור שהשמאל הוא שדוחף לכיוון מסויים בעניין? האם גם השמאל מאמין שיש "הסכמה מקיר לקיר שהאפריקאים הם בעיה שהכל רוצים לטפל בה"? נו בטח, רוב השמאל לא גר באיזורים שאליהם מנקזים את ה… האנושי שמגיע מאפריקה.
אהבתיאהבתי
אך שוב – השאלה שעל הפרק אינה אפריקאים כן או לא, או איזו השקפה נכונה יותר בהתייחסות אליהם (וברור שאירגוני שמאל יסבירו להם פנים יותר, משום שזוהי מהות השמאליות, בריש גלי ומבלי להצטדק). השאלה היא מקומו ומעמדו של מוסד בימה"ש – כמובן בג"צ – במדינה שקוראת לעצמה דמוקרטית.
עד שתהיה חוקה, ישראל מתבססת על חוקי יסוד. אותם חוקקה הכנסת והם מעל לכהונת ממשלה כזו או אחרת, השקפה כזו או אחרת. למרות שרובם אינם משוריינים (כלומר לא נדרש רוב מיוחס כדי לשנותם), הם הדבר הכי מקודש ליציבות המדינה ולהמשכיות הדמוקרטיה שלה.
תפקידו העיקרי של בית המשפט הוא להיות חיל משמר לעניין הזה. גם כאשר הפסיקות אינן עולות בקנה אחד עם השקפתך, תמיד עדיף לך יותר עם בג"צ מאשר בלעדיו. תמיד עדיף בג"צ חזק ונהנה מתמיכה מאשר בג"צ חלש, הקשוב להשקפות פוליטיות.
אפשר כמובן להשיג על כל החלטה ולבקר אותה. אבל קריאות מהסוג שהשמיעה שקד (וכפי שמשמיע, על בסיס קבוע, יריב לוין) הן צלם בהיכל. גם ראש ממשלה שאינו מתנער פומבית מכל אמירה כזו בזמן כהונתו ומוקיע אותה – מועל בתפקידו.
אהבתיאהבתי
עם כל הכבוד, ויש קצת ממנו, גם אתה מסתכל על הבעייה שיש עליה (כביכול) “הסכמה מקיר לקיר שהאפריקאים הם בעיה שהכל רוצים לטפל בה” מבעד למשקפי הנימבי שאתה מצוייד בהן.
זו שוב אותה השקפה של ישראל ה"שבעה", המרוצה מעצמה (כל עוד זה על חשבון אותם 'לא אנחנו'), זו המתכחשת לאמירה שעניי עירך קודמים ל… האנושי של אפריקה, זו שבפעם האחרונה שחלפה בביעף ברח' סלמה/לוינסקי בדרך ל/מ מנעמי יפו העתיקה/שוק הפשפשים הנידה בראשה ואמרה: יו, מה שהולך פה?
בג"צ חזק VS בג"צ חלש זה לוקסוס של אנשי הנימבי. לחלשים זה מעניין את התחת. הם רק רוצים שהחברה הישראלית תפסיק לזרוק את כל צרותיה עליהם.
אני בטוחה שהשמאלניות שלי, המתבטאת ביחס אנושי כלפי החלשים שלנו, היא הרבה יותר אמיתית (ופטריוטית, אם יורשה השימוש במילה הטעונה הזאת) מאשר הדאגה לצדק אוניברסלי על חשבון אותם חלשים.
פעם היה ח"כ בשם מיכה רייסר שנהרג בתאונת דרכים (התנגש עם – מכל המבחר בארצנו – דליה איציק שלפני הח"כיות) ורבים הרגישו צער רב אבל גם חוזק בידיעה שכולם שווים בפני הגורל. עד שלא יפול הפור על אחד מאותם הגרוניסים בהקשר האפריקאי הם (ועימם כל שאר הנימביים) ימשיכו לחיות בהיכלם המרוחק ודברי אלוהים חיים בפיהם יחד עם מכות גרזן על החלשים שעליהם הם לא שמים פין.
אהבתיאהבתי
חג שמח לשניכם,
הקפטן בחר להתמקד בהיבט הקומנסמס הממוצע לתפיסת החוק מתחת לשמיכה הפוליטית החמימה הרחק מהשורשים והעובדות.
במהות, החוק בדמוקרטיה יוצר סדר מתוך תחושת צדק ציבורית. חשוב ומבורך. הציבור לא מודע לשימוש המניפולטיבי שנעשה בחוק ולצערי מעדיף שלא לדעת גם כשציבור אחר מדווח על אי צדק. הפערים מובילים בסופו של דבר לזעזועים. מי אמר בגין ומהפך. לצד החובה האזרחית לציית לחוק יש גם חובה מוסרית לדעת על העוול של האחר. כשמישהו מוותר על העובדות בשם צד פוליטי זה עצוב. יותר מכל דבר אחר.
אהבתיאהבתי
השמאל עוסק בחיפוש פתרונות לבעית הפליטים ומציע לא מעט הצעות – ראשית, קריאה למדינה לבצע את חובתה מתוקף אמנת הפליטים עליה היא חתומה ולבדוק את הבאים בשעריה אם אמנם פליטים הם. שנית, לגבי אותם שנמצאו פליטים, להעניק להם רשיונות תעסוקה, להחליף עובדים זרים וכו'.
הימין, שכמו השמאל חטא בכך שמיעט לעסוק בהזנחת השכונות טרם הגעת הפליטים, מצא את האזור כפרי בשל להפצת משנתו שונאת הזרים ולגריפת הון פוליטי. לפיכך הוא התייצב שם, הסית את התושבים כנגד הזרים בעלי צבע העור השונה, איים עלינו כי ארגוני השמאל מנסים להרוס את המדינה ע"י שינוי דמוגרפי עמוק (בחייאת, מדובר בחמישים אלף איש, פחות מאחוז מתושבי המדינה) והציע לפתור את הבעיה ע"י מאסר ו/או גירוש. בית המשפט בא ואומר לו כי הפיתרונות הללו אינם קבילים במדינה דמוקרטית וכי הם פוגעים בזכויות האדם.
אהבתיאהבתי
וואוו.
מה היינו עושים בלי ההסברים והפרשנויות מאירי העיניים והשכל.
ממש פלצפנות 101.
אהבתיאהבתי
הטרול מופיע,
עו״ד: יה קוף! דבורית שרגל: ״לגרש, תירו בדפוק הידוע״!
אהבתיאהבתי
אף ט
אהבתיאהבתי
אף אחד לא קלט ת׳פילנדרום?
אהבתיאהבתי
הגרשיים בעו"ד דפקו אותך.
אהבתיאהבתי
על פי המתואר היא מיצתה באופן מיטבי את כישוריה הבולטים. מסתבר שלמוזס יש עיין חדה כמו של קמב"ץ טייסת.
אהבתיאהבתי
במקום לכתוב שלמצולמים אין קשר לידיעה (למרות שלחלקם אולי כן) מפקסלים אותם. יש רפואה מתגוננת ויש עיתונאות מתגוננת.
אהבתיאהבתי
הפרומו הזה לא יכול להיות אמיתי.
אני מקווה מאוד שזה בקטע של הפוך על הפוך (למשל: סאטירה על תוכניות הסאטירה הקיימות).
אהבתיאהבתי
אתה מוצא שוני גדול ממערכוני המתנחלים בארץ נעדרת?
מהקו המערכתי של הארץ?
מנשות מחסום ווטש?
—
יהודי אחד, דניס פרגר טען ב- 2002 שמבחינת היהודים העולם נחלק לשלוש קבוצות:
א) שונאי יהודים שמעוניינים בחיסולם.
ב) אלה שמתעלמים מהשנאה ועוזרים להם.
ג) אמריקאים.
עברו שנים והעולם הנאור התפתח. כיום ניתן למצוא בקבוצה ב' אנטישמיות יהודית ממוסדת. סוג של קידמה.
אהבתיאהבתי
היו עוד שניים אבל כנראה שאותם אף אחד לא שמר. חבל.
אהבתיאהבתי
ומה היה בהם?
אהבתיאהבתי
אם מי ששמר והעלה שוב את יצירת המופת ששרדה, היה שומר ומעלה גם את השתיים האחרות, הייתי יודע. אבל הוא לא, אז אני לא.
אהבתיאהבתי
נורמטיבית
ניחוש, מתי יתחילו להגיד שהיא היתה נורמטיבית?
אני מעריך שהקו האחרון הוא העתון של מחר.
אבל לא אפול מהכסא אם זה יהיה גם לפניכן
אהבתיאהבתי
עולה חדשה היא נורמטיבית? עצם העלייה לפה מעיד על חולשת נפש ושיקול דעת בעייתי ביותר, טו סיי דה ליסט
אהבתיאהבתי
גיבור, הורה לילדים יהודים בצרפת או בשוודיה כבר היית?
אהבתיאהבתי
לא ככה.
או שהם בעצם באמת שואלים.
אהבתיאהבתי
"איך כותבים מרפסת? עם כ' או עם ח'?"
– ציטוט מדויק של דובר הצרפתית המשפחתי. שבאמת שאל.
אהבתיאהבתי
"שני עמודים מרכזיים בתחילת עמודי החדשות מקדיש הארץ לעיסוק בסוגייה. תגובת תושבי דרום תל אביב מובאת בתחתיתם, בקצרה."
טוב, אלוף בן חושב שהוא אנגלי.
אהבתיאהבתי
אני מניח שהסיכוי לסרטן של מי שלא משתמש בחוט דנטלי גבוה אף יותר
אהבתיאהבתי
שומרי הסף 2. למרות כמות הכותרות שאפשר להוציא מתמליל התכנית אלוהים יודעת כיצד לא זכתה לחשיפה בכל העיתונים.
לדוגמא, ראש המוסד, שבתאי שביט:
הראיון מתרחש בתקופה שהציפי מצפצפת על העם היושב בציון ועושה בדיוק אותו דבר. מנהלת משא ומתן חשאי שעניינו מסירת שטחים. תענוג דמוקרטי.
אהבתיאהבתי