קשה להיות עיתונאית

haaretz18.9.13yediot18.9.13

maariv18.9.13isra18.9.13


הכותרות הראשיות

חודש לבחירות, ובג"ץ הדיח ראשי ערים מכהנים.
זו הכותרת הראשית בהארץ ובישר"ה, התחתונה בשער ידיעות, מתחת לקפל במעריב.
גיבורי היום הם: אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון (עמו ניהל מעריב קרבות כבדים, והנה התקציר) וחיים משגב מאומ"ץ.

הרכב מורחב של שבעה שופטים החליט ברוב דעות להדיח מכהונתם לאלתר את ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו ואת ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר, בשל כתבי האישום שהוגדו נגדם. עם זאת, בג"ץ לא מונע מהשניים מלהתמודד פעם נוספת בבחירות הקרובות.

ואכן, מה שמטריד בכל העניין הזה הוא מה יקרה אם גפסו ורוכברגר ייבחרו שוב. הנה הפרשנות של עידו באום מהמארקר.
והשורה התחתונה של ד"ר אביעד הכהן בישר"ה, היא החשובה למעשה: המסר של בג"ץ לציבור: אל תבחרו בהם.

בעקבות הפרסום בהארץ, המשטרה פתחה בחקירת מותו של פועל הבניין, אחסאן אבו סרור.
סיפור מותו של אבו סרור לא מופיע באף עיתון הבוקר.

אהוד בנאי ביטל את הופעתו בסוסיא, כי התושבים באזור לא אוהבים את דעותיו נגד הכיבוש.
אוי, אלוהים.
זה מה שכתב "הצוות" בעמוד הפייסבוק שלו.

חברים יקרים,
דעותיו של אהוד בנאי כנגד הכיבוש בפרט וכנגד עוולות בחברה הישראלית בכלל, ידועות לכל ובאו לידי ביטוי בשיריו כמו גם הושמעו בפלטפורמות תקשורתיות שונות.
יחד עם זאת, אהוד אמר לא פעם, שהוא לא מחרים הופעות מעבר לקו הירוק למרות המחלוקת שלו עם אנשי ההתנחלויות.
במקום חרם ונידוי הוא מחפש דיאלוג דווקא במקום בו אין הסכמה.
בהופעה בסוסיא אין בשום פנים תמיכה או עידוד במעשים שגורמים לחוסר צדק, גזל ועוולה, ההפך הוא הנכון.
הרצון הוא להגיע אל המקום במסר שאומר שעלינו להכיר בזכויות הבסיסיות והאנושיות של שכנינו.
אין ספק שהופעה בסוסיא לא תפתור את המחלוקת, לא תתקן את העוולות ולא תיישב את בעיית הכיבוש, אך מקווים שתגרום למודעות למתרחש שם ואולי תתרום במשהו לתיקון.
כולנו תקווה שתאפשר צעד קטן לכיוון של חיפוש הדרכים לשלום, מבית ומחוץ.
הצוות

הנשים של הארץ

לפני ארבע שנים וחצי כתבה הקוראת היקרה שלנו, קרן שלום, מכתב לעורך הארץ דאז, והלינה על היעדר נשים בעיתונו.
הנה המכתב והתגובה, אותם פרסמה שנתיים לאחר מכן בפוסט של חנה בית הלחמי, שכתבה על מיעוט נשים בתקשורת (לא רק בהארץ כמובן).
וכעת שלום כתבה לעורך הארץ הנוכחי, אלוף בן, ושאלה מה עניינים.

שלום.
לפני 4 וחצי שנים (ב 28.04.09) שלחתי את המייל הבא (שוב מקשרת, V).
נכון להיום, אין שינוי כלל (ואנא ממך, אל תעלה את הכותבות באינטרנט כעלה תאנה).
זה מאכזב ומעליב אותי כקוראת. לשמחתי, אני אוהבת לקרוא עיתון כל בוקר. לצערי, אין לי עיתון אחר שמעניין אותי. אתה יכול לראות ש…שיטת בחירת הכותבים לא השתנתה. משהו לא עובד. זה דורש עבודה מעמיקה. אשמח לראות שינויים בכל המדורים (לא אריב איתך על מדור הספורט).
בברכה, קרן שלום

וזו תשובת עורך הארץ

…את צודקת: רוב הפרשנים וכותבי הטורים הקבועים במדורי החדשות והדעות ב"הארץ" הם גברים.
את צודקת גם שלא הצלחנו לשלב נשים בשיעור גדול יותר בעמודי הדעות.
את טועה בטענתך ש"האשה היחידה במערכת העיתון" היא עורכת גלריה. בראש שלוש מערכות המשנה הגדולות של "הארץ" עומדות עורכות: המהדורה האנגלית, החדשות וגלריה.
את טועה גם בהצגת המהדורה הדיגיטלית של "הארץ" כ"עלה תאנה". רוב הקוראים של "הארץ" כיום קוראים אותו באתר האינטרנט או במכשיר הסלולרי, ולא במהדורה המודפסת.
לא נכון לראות את מי שכותב רק באתר (כמו בלוגרים) כנחותים בהשוואה לכותבי הדפוס. העיתונות הכתובה ו"הארץ" בתוכה נתונים בתהליך מעבר מהדפוס לפורמט הדיגיטלי, וזה מתבטא גם באופני הכתיבה ובהרכב השונה של התכנים בערוצים השונים.
לא הבטחנו מעולם "שוויון מגדרי" בין הכותבים, אך אין ספק שראוי לשלב יותר נשים בין כותבי הדעות.
למצב הקיים כמה סיבות: יש ל"הארץ" שדרת כותבים ותיקים שרובם גברים, ולא ניפרד מהם רק מטעמי שוויון מגדרי; בשנתיים האחרונות עזבו אותנו כמה כותבות בכירות, כמו ח"כ מרב מיכאלי; בין המאמרים שזורמים אלינו מכותבי חוץ, 80% ויותר מגיעים מגברים.
נצטרך כנראה להתאמץ יותר כדי שהמצב ישתנה.
אני מקווה שתמשיכי ליהנות מ"הארץ" ולא תתביישי להעיר לנו גם בעתיד.
יום נעים וחג שמח, אלוף בן, עורך הארץ

הערת המביאה לדפוס:
1. מיכאלי היא לא "כותבת בכירה". היא טאלנטית שכתבה פה ושם (כן, היה לה מדור אישי כמובן) בזכות שמה וסלבריטיותה.
2. בשנים האחרונות לא "עזבו" אלא הועזבו למדי (הופרשו, נשלחו עם ברכת הדרך, קיבלו פיצויים בשמיים, ווטאבר) אבירמה גולן (בה התנאה העורך הקודם), אסתי אהרונוביץ', דורית לנדס, כמעט נרי ליבנה, שרק זעקות הקהל מהטריבונות הצילוה, ורק באחרונה: טל שניידר כותבת הפלוג. כך שדי לכיבוס. וזה סתם בשליפה מותנית.
3. כמה שנים עוד תנפנפו באותן שלוש נשים בתפקידים בכירים במערכת?
4. שימו לב למשפט שהדגשתי, המתאר למעשה את יחסי הכוחות בין הפרינט לדיגיטל של הארץ.

בלי קשר, ועם, אציין ששלשום שודרה בקירשנדון כתבה על המירוץ הקשה של נשים לרשויות המקומיות.
בדיון השתתפו שלוש נשים שלמות. לדעתי, התוכנית היחידה שבכלל עסקה בכך.

http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

הלכה לעולמה

avrech

העיתונאית מירה אברך רייס. נולדה ב-1925. במשך יותר מ-40 שנה התפרסם טור החברה שלה בידיעות.
(מודעה באתר אבלים).
ההלוויה תתקיים היום, ד’, 18.09.13, בשעה 15:00, בבית העלמין בקיבוץ עינת, ליד ראש העין.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב לאה 14, קומה 9, דירה 34, נאות אפקה.
בידיעות מוקדש לה חצי עמוד 9 (והבוקר ב-ynet). שירתה בצבא הבריטי ולאחר המלחמה הצטרפה לאצ"ל והשתתפה בהתקפה על יפו. ב-1950 החלה לכתוב. כתבה גם ספרים: "פולה", "עולמם הקטן של גדולי עולם", שש שעות – שנה" ו"דברים שלא כתבתי". מחזה שלה, "תקרית גבול" הועלה בלונדון.
טור שכתבה, "קשה להיות עיתונאית", לפני 50 שנה בדיוק, שהועלה ל-ynet ב-2009.
איתן הבר סופד לה: "לא קדם לה אף אחד, ואף אחד לא ירש אותה"; "הכוהנת הגדולה של הרכילות הפוליטית ברמה הגבוהה"; "את עיקר כוונותיה הטובות השקיעה בסוניה ובשמעון פרס… מצאה בית, חום ואהבה אצל הזוג פרס – שהיה כמעט כל עולמה גם מחוץ לעיתונות".
מזתומרת? ומה עם בנזוגה עד יומותה, ד"ר מקס רייס?

אגב, לכל המתנשאים בנוסח "היא רק רכילאית, מה זה כבר רכילות", לטעמי ההבדלים בין שאר המתפרסם בתקשורת לבין הרכילות לכאורה קטנים משנדמה. וכי הלשנות, הדלפות והשמצות, לחם חוקה של התקשורת התחקירנית הרצינית, הם לא רכילות? איפה עובר הגבול?

אתר למודעות אבל

אויש, שוב הקדמתי את זמני. בספטמבר 2009 פרסמתי בלחיות את חייה פוסט: למה אין אתר למודעות אבל?
אתר אבלים קם שנה לאחר מכן, אבל עוד לא עושה מיליונים. מודעות האבל שייכות בינתיים לפרינט. כתבה מהארץ, הבוקר.
ידיעות הקים אתר זיכרון ומודעות אבל, זיכרונט, אבל הכתב, דניאל דולב, רק מזכיר זאת בשבע מילים ולא מתייחס למשמעות, שעיתון פרינט חזק, שמתפרנס לא רע ממודעות האבל, כמצוין בכללי בכתבה, עושה זאת. רוב הכתבה היא ראיון עם הבעלים של אבלים, עו"ד יורם זרה.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

טל ואביעד מלגלגלים על החיילים הפיקטיביים של משה ליאון, כתבה שהתפרסמה אתמול במעריב.
בעמוד הפייסבוק של העיתון גאים. וכל זה, אפרופו ידיעה הטוענת שבכיר במטה לאון טוען שמנכ"ל מעריב הציע ללאונים לפרסם בעיתוני הקבוצה תמורת סיקור אוהד. במעריב מכחישים בתוקף. עכשיו ברור?

קולנוע

דני דותן ודליה מבורך על סרטם, הקליק האחרון (נו, לא צריך להסביר על מה)

לפני פיזור

פאף, ובשנייה הגענו לחג האחרון בחגי תשרי השתא.
תיהנו מהחופשה הארוכה ומהגשר.
ותודה לתומכי הבלוג.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

58 תגובות על קשה להיות עיתונאית

  1. ברטה הגיב:

    אגב, לכל המתנשאים בנוסח “היא רק רכילאית, מה זה כבר רכילות”,

    הרכילאים הם פפראצי בכתב. אמנם מירה אברך בחרה בקפידה את נשואי הריכול, וגם היתה חלק מהמילייה, אשה אינטלגנטית ואלגנטית , אורחת רצויה בסלונים של סלביי העולם, אבל עדיין רכילאית כמו ציפורה ,ליאורה וסתמי.

    אהבתי

    • ShulamiD הגיב:

      רציתי ללחוץ על אדום אך בטעות לחצתי על ירוק. אני חושבת שהערתה של V נכונה. קחו למשל את ארי שביט. האם אינו רכילאי. אז הוא מוסיף הערות פוליטיות. זה רק מעלה לו את המשכורת.

      אהבתי

      • ברטה הגיב:

        ראשית אני מחזירה לך את הירוק שלך.
        בנושא מי הוא רכילאי- למירה אברך היה טור קבוע "מירה אברך כותבת על גברים ונשים". רכילות פרופר. מי התגרש, מי נסע, מה לבשה, כל מה שרכילאים מתעסקים. גם הספרים שכתבה התבססו על החומרים האלה.העובדה שהייתה מיודדת עם הנרי קיסינג'ר שמעון פרס וליאונרד ברנשטיין לא מעמידה אותה בשורה אחת אפילו עם ארי שביט.

        אהבתי

  2. אלקטרון חופשי הגיב:

    אהוד בנאי ביטל את הופעתו בסוסיא, כי התושבים באזור לא אוהבים את דעותיו נגד הכיבוש.

    לפי מה שאני קראתי המצב הפוך:

    מיד עם פרסום דבר הופעתו של בנאי בהתנחלות, החל לחץ כבד של פעילי שמאל על הזמר ועמוד הפייסבוק שלו "הוצף" בתגובות זועמות.
    בשלב מסוים, בנאי אף הסכים לבקשתם של שני ארגוני השמאל "שוברים שתיקה" ו"תאעיוש" לערוך סיור באזורים הפלסטינים של הר חברון ולקיים הופעה בחינם בפני תושבי סוסיא הערבית, אולם הפלסטינים סרבו לקבל את בנאי להופעה בפניהם.

    אהבתי

    • ניימן הגיב:

      הנה כמה עשרותמאותאלפי שעות אדם שהוקדשו לשאלה האם אדם א' יפרוט על גיטרה במקום ב'. אני תוהה אם הם חושבים שהם קידמו את השלום או השפיעו על דעותיהם של תושבי סוסיא.

      אהבתי

    • מיצבשת הגיב:

      יצא לי לבקר בסוסיה לפני מספר שנים, מקום יפה ישוב כיפה סרוגה וחילונים. אבל הכי חשוב האוויר צלול, נוף יפה, עתיקות ריח האוויר שם חבל על הזמן. 😆 אז אהוד בנאי הפסיד כסף וחוויה נחמדה.
      כדאי למצקצקים לנסות לשים דברים בפרופורציה, עד שיבוא שלום ונצטרך לעסוק בסוגיות "הכיבוש" החזרת שטחים וכדומה. ביום יום כדאי לכם להתמקד בחיים ובין השאר לבקר בחג במקום היפה הזה.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      לאלקטרון (התגובה עפה לפה)
      כל אחד בוחר מה לקרוא.
      זה לא מה שכתוב בישר"ה.

      אתמול הודיע הזמר על ביטול ההופעה, וזאת לאחר שיחה בין בנאי לראש מועצת הר חברון צביקי בר חי:"ההתיישבות ביהודה ושומרון מגלה מעורבות פעילה בכל תחומי החיים במדינה ופותחת את שעריה בפני כל חלקי החברה הישראלית. ברוח חגי תשרי סוכם במשותף, כדי להרגיע את הרוחות, על ביטולה של ההופעה".

      או שיבי פרומן ב-ynet.
      שורה תחתונה, התמונה יותר מורכבת ממה שאתה או מעריב מציירים.

      אהבתי

      • אלקטרון חופשי הגיב:

        גם פרומן אומר שהעסק התחיל בלחצים משמאל לביטול ההופעה, אבל נראה שגם ימנים לא טמנו ידם בצלחת בעניין. שורה תחתונה: חבל.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        "התחיל", אפילו לדבריו.
        במעריב נותנים לך מצג חד צדדי לגמרי של השתלשלות האירועים, אבל מיד זכית לחיבת הימין ששולט פה בתגובות, בלי שמישהו יתעמק בכלל במה שקרה.
        העיקר שכתבת משהו מנוגד למה שאני כתבתי, ובעד הימין, וזהו.

        אהבתי

      • אלקטרון חופשי הגיב:

        האמת שבמקור בכלל חשבתי להביא את הידיעה במעריב בגלל טעויות הגהה (שתוקנו בינתיים).
        אם מדברים על התמונה הכוללת, אז הנה במאקו:

        "בעקבות ההודעה שפרסמנו בפייסבוק הגיעו תגובות מתלהמות, מטורפות, מהימין. חששנו שהקהל שם בכלל לא יקבל את אהוד, לכן ביטלנו את ההופעה בהחלטה משותפת עם ראש מועצת סוסיא", מסבירה אוסי שילוח [מנהלתו האישית של בנאי – א.ח.]. "ארגוני השמאל הפעילו לחצים, אבל הלחץ היותר כבד והמתלהם היה מימין".

        ומצד שני אלקנה שור במעריב:

        במועצת הר חברון טוענים כי פרסום ההודעה בפייסבוק בא על רקע התקפות על הזמר מצד גורמי שמאל קיצוני… לטענת הגורמים, בנאי יצר קשר עם ראש המועצה, צביקי בר-חי, התלונן בפניו על ההתקפות שספג משמאל ומימין, וביקש לבטל את ההופעה לאלתר… ביטול ההופעה של בנאי, גם אם אינו בא כחלק מחרם גורף, מסמן עליית מדרגה בקמפיין שמנהלים פעילי שמאל קיצוני, ובהצלחה חסרת תקדים מבחינתם.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        איך זה סותר את דבריי?

        אהבתי

      • אלקטרון חופשי הגיב:

        להיפך, זה דווקא מחזק. רוצה לומר – מודה בטעות (הגבתי על בסיס מידע חלקי), אבל גם התוכן המקורי בפוסט לא הציג את התמונה כולה. חג שמח?

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אההה:) חג שמח!

        אהבתי

  3. ShulamiD הגיב:

    "המירוץ הקשה של נשים לרשויות המקומיות.
    בדיון השתתפו שלוש נשים שלמות. לדעתי, התוכנית היחידה שבכלל עסקה בכך." דווקא ברדיו עסקו בכך. גם בגלי צה"ל וגם ברשת ב'.

    אהבתי

  4. ShulamiD הגיב:

    "אגב, לכל המתנשאים בנוסח “היא רק רכילאית, מה זה כבר רכילות”, לטעמי ההבדלים בין שאר המתפרסם בתקשורת לבין הרכילות לכאורה קטנים משנדמה. וכי הלשנות, הדלפות והשמצות, לחם חוקה של התקשורת התחקירנית הרצינית, הם לא רכילות? איפה עובר הגבול" אהבתי. ובקריאת רכילות מודעים שזו רכילות ואילו לכתבות חדשותיות מיחסים "אמיתות"

    אהבתי

  5. ShulamiD הגיב:

    דני דותן ודליה מבורך על סרטם, הקליק האחרון (נו, לא צריך להסביר על מה) שוב קישור להארץ מבלי שיש אפשרות לקרוא ללא מנויים על הארץ. לשם מה? האם זה מסע מכירות סמוי?
    חג שמח. בריאות ופרנסה טובה

    אהבתי

  6. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    אתמול, בעמודי הדעות בידיעות, כותב דב וייסגלס (אתרוגיסט רשום – ברוח חג הסוכות) "בשבחי אוסלו" בכותרת: "דו-קיום בתשלום".
    הרי לפלסטינים יש עלויות ואוסלו העביר לדעתו את האחריות הכלכלית עליהם מאיתנו לשאר העולם.
    מה שקצת (הרבה) הפריע לי זו העובדה שהוא מצליח לא לשכוח את מכורתו הטייקונית.
    לטענתו ללא אוסלו עם ישראל היה צריך לממן את הפלסטינים והוא פוסק: (ללא אוסלו) "הכל ישולם על ידי אזרחי ישראל ועל חשבון עניי ישראל".

    כמה טוב לא לכתוב על חשבון עשירי ישראל.
    כמה נכון.
    כמה מדוייק.
    כמה וייסגלסי.

    אהבתי

  7. אלקטרון חופשי הגיב:

    פאף, ובשנייה הגענו לחג האחרון בחגי תשרי השתא.

    טכנית, שמיני עצרת ושמחת תורה הם חגים בפני עצמם (אם כי הופתעתי לגלות ששניהם חגים נפרדים).
    חג שמח!

    אהבתי

  8. captain beefheart הגיב:

    מסתבר שאחד העכו"מים הגדולים של הדור הלך לעולמו ונטמן בצפת. כך למדתי מואינט.

    במיוחד שעשע אותי המשפט הבא: "הרב ברג הוחרם במשך שנים על ידי רבנים מכל קצוות הציבור החרדי, בטענה שהוא עוסק בלימוד תורת הנסתר ללא בקרה".

    התפיסה הזו, כאילו יש "קבלה חובבנית" המתבטלת מפני "קבלה מקצועית", מצחיקה אותי בכל פעם מחדש. "ללא בקרה", עאלק. האם לקבליסטים ה"רציניים" יש מעבדות, ותקני ISO, או בכלל פרוטוקול אחיד שלפיו הם עובדים? זה קופיקו וזה צ'יפופו. חילונים – היזהרו מהליכת שולל אחר החירטוטים האלה, שכולם עד האחרון גילולים ועינונים.

    (מה שכן, מג גריפין ערכה ביקור בצפת וגם זה משהו)

    אהבתי

  9. avi הגיב:

    מצחיק לקרוא את הטענות הכה נאורות של קרן שלום ואת טענות המביאה לדפוס. עדיף לו לאלוף בן שלא היה עונה בכלל, עד שלא יפטר כמעט 50 % ממצבת כותבי הדעות הנוכחיים בעיתון דעתן של גברת שלום והמביאה לדפוס לא תנוח וכל הסבר לא יתקבל ואסור לו שיתקבל, האיש הוא שותף לכיבוס.
    הארץ הוא עיתון שמפלה נשים וזאת עד שיוכיח לגברת שלום ולמביאה לדפוס אחרת גם אם בן טוען שמעולם לא הבטיח "שיווין מגדרי".
    בן אומנם לא הבטיח אבל הוא בהחלט חייב לקיים.
    אגב גם בכל מה שקשור לנושא כותבי המכתבים למערכת הגיע הזמן לשיווין מגדרי. אלוף בן אני קורא לך מכאן: קח אחריות, די לכיבוס.

    אהבתי

    • roni הגיב:

      הארץ המגדרי:
      ראשית, פוטרו גם גברים. מדוע לא סופרים אותם?
      שנית, חלק מהנשים הנזכרות לא היו מעניינות. אם יש צמצומים בעתון, אין סיבה להשאירן.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      בן עצמו כותב:

      …אין ספק שראוי לשלב יותר נשים בין כותבי הדעות.
      […]
      נצטרך כנראה להתאמץ יותר כדי שהמצב ישתנה.

      אני מציעה שתגיד לו שהוא טועה, ושיחזור בו מדבריו, החצוף, עד שיתאימו בול לדעתך.

      אהבתי

      • avi הגיב:

        אני לא הולך להציע לבן כלום גם אם יכולתי. האיש הוא כישלון מהלך, אגב גם לפי דבריו שלו – שיאו בימיו בהעיר תחת שניצר ומאז הוא יודע בעיקר ירידות במיוחד בימיו כעורך הארץ (אבל זה עניין אחר). הטענה העקרונית שלי היא שבגדול אני לא חושב שיש לו על מה להתנצל או להיות אפולוגטי אבל נניח לרגע שכן…
        אני לא אוהב להגיש את הדברים בכפית אבל אם אין ברירה אז אין ברירה:
        נניח שאת ואחרות צודקות , מה זה בדיוק המשפט הזה של עורך הארץ שאת עצמך מצטטת, אולי זה עושה רושם עלייך אבל עלי לא ממש: "…אין ספק שראוי לשלב יותר נשים בין כותבי הדעות.
        […]
        נצטרך כנראה להתאמץ יותר כדי שהמצב ישתנה."

        למי בדיוק הוא מכוון שהוא כותב, "נצטרך להתאמץ" ??
        מי זה האנחנו כאן??
        יש לבן עוד שותפים סמויים בעריכת הארץ שלא ידענו עליהם??
        למה בן משתמש כאן בלשון רבים בעוד הוא עצמו היחיד שחתום על העיתון כעורכו?
        כשהוא אומר אנחנו אולי הוא מתכוון למשל שגם ליסה פרץ אשמה ?

        אם בן באמת מאמין למה שהוא כותב אז בבקשה שישנה. מה מנע ממנו לעשות את זה עד כה?
        לעזאזל אחרי הכל הוא הוא עורך הארץ והוא שם לא מאתמול. לא בטוח שהוא בעצמו הבין את זה באמת עד היום או יבין את זה איי פעם.

        ואם הוא לא מאמין בכך, אז בשביל מה לספר סיפורים על שדרת הכותבים שירש שאי אפשר ולא נכון לפטר, על הכותבות שעזבו וכדומה. אתן מבינות מה שבן אומר לכן, זה לא שבן לא רוצה הוא פשוט נותר חסר אונים אל מול המציאות המשתנה, העורך המיותם של העיתון הנאור…
        אלו בדיוק התגובות שנראה כי נוסחו על ידי מחלקת יחסי ציבור של הארץ ולא על ידי עורכו: "אני מקווה שתמשיכי ליהנות מ”הארץ” ולא תתביישי להעיר לנו גם בעתיד" אומר לכן יחצ"ן הארץ אלוף בן.
        עוד קצת סוכר ויהיה אפשר אפילו להקיא מהתגובה הזו.
        אני באופן אישי כבר מזמן לא נהנה מהארץ ולצערי לא עושה רושם שזה ישתנה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        כמו שכבר הסברתי פה כמה פעמים, ואנשים לא מבינים כנראה:
        הוא לא "עורך את העיתון". הוא עורך ראשי.
        הוא לא עוסק בכל עבודת העריכה של העיתון בפועל. בכך עוסקים העורכים הרלוונטיים. עורכי המוספים, סגניהם, משכתביהם וכנהלאה. כן, הוא יכול לומר, או להוריד הוראה: לא יוצא שום עמוד דעות אלא אם יש בו שני כותבים ושתי כותבות. סתם דוגמה.
        אבל הוא לא עושה את העבודה הזו בפועל. למה כל כך קשה להבין את זה? בישיבת עורכים, למשל, מספרים עורכי מוספים פכם בשבוע מה תוכניותיהם (בערך: אולי יש ישיבות פעמיים בשבוע, אולי פעם בשבועיים).
        ככה מתנהלת מערכת. זה לא נורא קשה להבין. למה אני צריכה לחזור על השטויות האלו פעם ועוד פעם?

        אהבתי

      • avi הגיב:

        אז מה עכשיו התחלת להסביר גם את הכישלונות לכאורה של בן?
        לצערי את טועה ולמרות הניסיון שלך את טועה ובגדול.
        יש הבדל גדול בין תהליך העבודה השוטפת בעיתון שזה מה שאת מתארת והוא ידוע, לבין קביעת מדיניות מערכת ארוכת טווח ועמידה ביעדים ומטרות שעורך ראשי אמור לכוון אליהם אם הוא מבין את תפקידו (לא במקרה של הארץ בדרך כלל) וזה נכון לכל ארגון. עורך ראשי לא אמור לעבור כל יום על כל עמוד דעות בעיתון ולתת הוראות, אין גם שום צורך שיעשה את זה. אבל הוא בהחלט יכול לקבוע מדיניות ארוכת טווח ולמנות עורך (או להחליפו) שמסוגל ליישם את אותה מדיניות וחשיבה.
        אחרת למה הוא בכלל שם?
        נדיר לדוגמא לקרוא אנשי ימין במדור הדעות בהארץ מעבר לקבוע הידוע (משה ארנס) וזאת למרות שבן לא עורך אישית את מדור הדעות.
        איך את מסבירה את העקביות הזו?
        האם יכול להיות שעורך מדור הדעות בהארץ יודע מה מצופה ממנו למרות שהוא כנראה לא קיבל בכתוב הוראה חד משמעית שכזו?
        נראה לי שבהחלט ייתכן.
        צר לי מאוד, אבל זה שאת מבינה את עבודתו של עורך ראשי בצורה מסוימת באמת לא אמורה לחייב את העורך הראשי בהארץ להבין אותה כמוך, אבל זו המציאות עושה הרושם, כך שלפחות את לא צריכה לבוא אליו בטענות. זה לא הוא זה הם…

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מה אתה רוצה?
        קודם התלוננת על שיש לי טענות נגדו. עכשיו אתה מתלונן שאין לי טענות נגדו.
        קודם אמרת מה עניין נשים במספר שווה. עכשיו אתה בעד.
        הבנאדם כותב "נתאמץ" = אני והצוות.
        מה לא ברור?
        טענותיך לא ממוקדות, לא ברורות, ובקיצור סתומות.
        ואל תחזור עליהן בהרחבה. אין צורך.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        בקצרה התלונה שלי היא נגד העמדת הפנים שלו וחוסר היושר האינטלקטואלי של האיש, אבל אם את מאמינה ל"נתאמץ" שלו אז תבורכי…

        אהבתי

  10. חייל זקן הגיב:

    מצאה בית, חום ואהבה אצל הזוג פרס

    הבר, שכחת לציין באיזה משני הבתים. קולט?

    אהבתי

  11. nirit הגיב:

    רשמית, תיקון הטעות המצחיק ביותר:
    מתוך Wired

    אהבתי

  12. shinbeshin הגיב:

    דיברו פה על ה"אספסוף מהפרלמנט" שלא בא לשיעור אזרחות ולא מבין את קדושת הבג"ץ" ושלא השכיל להבין את מאור הקדושה והחוכמה הנאורה של חבר חובשי הגלימות.
    הנה עוד חבר אספסוף נבער.
    שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן- מוציא ספר חדש המנתח את אשר התחולל בישראל . פרידמן מודאג מהרס הדמוקרטיה שמבוצע ע"י מערכת המשפט. " הטענה הגדולה של פרופ' דניאל פרידמן בספרו החדש "הארנק והחרב" היא שהדמוקרטיה שלנו נשלטת בידי משפטניה, ובראשם בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. לא מהפכה חוקתית היתה כאן, הוא קובע, אלא הפיכה שלטונית שבשיאה נישל המשפט את הפוליטיקאים מסמכויותיהם וסירס את יכולתם למשול." http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3606899,00.html

    אהבתי

    • shinbeshin הגיב:

      והנה אחרי השר פרידמן עוד חבר אספסוף בדמות איילת שקד. דיקן הפקולטה למשפטים באונ' ת"א וחבר האגודה לזכויות האזרח לשעבר, פרופ' מאוטנר מתמצת ב-15 דקות כיצד מעל שני עשורים הציבור יכול להצביע לפרלמנט למה שהוא רוצה, אך כלשונו "אדוני הגבעה" כלשונו חולשים על כל הזרועות ומנווטים את השליטה של הסכמות אך ללא האחריות.

      אהבתי

  13. yoramzara הגיב:

    לגבי מודעות האבל. אני מסכים שהמהלך של ידיעות לפתוח אתר מודעות אבל הוא מהלך מעניין. אני חבל לציין (באובייקטיביות כמובן) שהאתר שלהם מזעזע (לא מותאם למובייל למשל) עם שם משונה – זיכרונט? מה זה המקומון של זיכרון? שירונט לאנשים עם בעיות זיכרון?
    בכל מקרה, מעניין אם העיתונים האחרים (כשהמועמד הבולט הוא הארץ) יקימו גם אתר דומה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      זיכרונט, בגלל הזיקה ל-ynet ול-mynet.
      כאמור, מדובר בהצהרה ובסוג של תחילתה של השלמה עם כך שמתישהו ייאלצו לוותר על הנכס המניב הזה בדפוס.

      אהבתי

  14. shttutit הגיב:

    האתר של מעריב דיגיטל ב-NRG מאוד מוצלח=ידידותי למשתמש
    אותו מבנה כמו של אתר הדיגיטל של ישר"ה.

    נכנסתי כדי לקרוא ובעיקר לראות את האיור המוצלח של סוכת-השלום
    הטוויטרית של רוחאני.
    באיראן מתוזמרים היטב כדי להחליף פאסאדה, כדברי אילה חסון
    אמש במבט, על התהייה האם זה אמתי או בגלל שאיראן שרוייה בשפל כלכלי עמוק עקב העיצומים כנגדה.
    לבינתיים עוד ציוץ מהטוויטר האמתי של רוחאני מלפני כשעתיים
    על הראיון עם אן קארי

    Hassan Rouhani ‏@HassanRouhani 2h

    Picture from @AnnCurry's exclusive interview with President Rouhani which concluded a few hours ago. pic.twitter.com/CaOhA7IBxv
    Retweeted by shttutit

    אהבתי

    • shttutit הגיב:

      בואו לא נתבלבל, האיראנים לא הפכו לחובבי-ציון פתע פתאום,
      גמני סבורה כך כמו רבים אחרים (ע"ע תגובית האמיר בפוסט הקודם).

      אך תודו שזו דרך נעימה יותר מדרכו של אחמדינז'אד
      ובטוח שמתוחכמת יותר.

      לא הצלחתי לפענח את שמו של מאייר סוכת-השלום
      ש. צדקה? עזרו לי .

      אהבתי

      • shinbeshin הגיב:

        איך ננסח זאת שטותית, "killing you softly" ?

        מלכודת דבש.

        סתם לידע כללי, מאז שרוחאני עלה לשלטון מספר סרקזות עיבוד הגרעין של מתקני ההשמדה, רק עלה.
        http://www.news1.co.il/Archive/003-D-85799-00.html

        אהבתי

      • shinbeshin הגיב:

        ליתר 7,000 צנטריפוגות פועלות בו זמנית, מתוכן 1,000 מתקדמות במיוחד חדשות נבנו מאז עלה רוחאני.

        האם הגענו לנוסחה מנצחת?
        האירנים ובמיוחד ה"רוחנים מביניהם", ישלחו ברכות וציוצים לכל חג – כולל חומר מאלחש להרדמה של הפציינט, עד שנקבל את המתנה האמיתית באמת על הראש?
        http://news.walla.co.il/?w=/13/1466452

        אהבתי

      • shttutit הגיב:

        רוברטה פלאק, אם אני לא טועה שיר נהדר. רייגע הולכת לטיוב:



        והנה הצילום של אן קארי עוטה על עצמה בורקה בראיון עם רוחאני.
        https://pbs.twimg.com/media/BUdl0SzCAAIh99D.jpg
        אם אני זוכרת נכון אז קריסטיאן אמאנפור עטתה על עצמה בורקה כשראיינה את חומייני.

        אהבתי

      • shinbeshin הגיב:

        עידכון: אני רואה דווחים שונים לגבי המספרים , אבל הנה דברי האתון בעצמה.

        —בתגובה לדבר המראיין כי בתקופה בה היה אחראי על פרויקט הגרעין הורה על הפסקתו, אמר רוחאני: "טוענים שאנחנו הפסקנו? אנחנו לא הפסקנו, אנחנו השלמנו את המלאכה. זה לא רק אני אומר, זה המדענים שלנו אומרים. אלה המדענים שאנחנו מנשקים את ידיהם. שאנחנו מעריכים את הקורבן השהידי שלהם".

        לסיום אמר רוחאני: "את ההזדמנות אנחנו יצרנו. זו הייתה הצלחה גדולה לא רק שלי, חסן רוחאני, אלא של כל המשטר ושל המנהיג. המנהיג חמינאי הכריז כי שברנו את המזימה האמריקאית ישראלית. ללא כניעה. ללא קבלת דברי האיום".—-
        http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/482/197.html

        אהבתי

  15. mickey הגיב:

    אני משער שהפוסט הבא ייקרא "הטירוף, פרק 401". הנה הטיפ שלי: יש מצב שגל רציחות הילדים מושפע מטקסטים אלימים שמופיעים חדשות לבקרים בתקשורת. לדוגמה, טיפוס בשם צבי דובוש שכותב בעיתון הרשתי המקום הכי חם בגיהינום. הנ"ל הפריח ממקלדתו עוד טקסט סטנדרטי של שונא-ילדים שלא קיבל רשיון להורות. הכותרת: אבא רוצה למות. טקסט לדוגמה:
    "התיישבתי באנחה על ספסל דביק והסתכלתי על האמהות והאבות שרצים כמו עבדים ושפחות אחרי הילדים המנוזלים שלהם, מנסים למלא כל גחמה ג'ופרי באראתיאונית. במקום ללמד אותם מגיל צעיר שהם נועדו לשרת אותנו, אנחנו מספרים להם שהם שמש העמים, דיקטטורים בגובה מטר וחצי, זונות של צומי, קיסרי האבא-תביא-לי, מלכי האמא-תקני-לי. מה אתם עשיתם בשבילנו אי פעם?"

    הנ"ל מעיד על עצמו שהוא בעל תואר ראשון מהטכניון וקצין בכיר בפיקוד העורף, כאילו שזה אומר משהו. אני מניח שהוא לא היה מעז לכתוב טקסטים מגעילים כאלה על פקודיו בפיקוד העורף או על המרצה שלו בטכניון. אבל כשאלה הילדים שלך – היד קלה על ההדק.

    הקישור, למי שמעוניין לקרוא את כל הזיבורית האלימה הזו:
    http://www.ha-makom.co.il/Dubush#.UjqoH8bIaNM

    אהבתי

    • .anima הגיב:

      איזו צדקנות מזויפת. אני לא רואה בפוסט שהבאת שום אלימות, כי אם תשישות של אב נורמלי למדי שלקח את ילדיו לבילוי בלונה פארק, מיצה את היום האינטנסיבי בחברתם ורוצה לנוח.

      ילדים הם עם חמוד, אבל לא תמיד קל לתפעול. אין סתירה בין הרצון או הצורך לייצר אותם ולהעניק להם אהבה וכל טוב, לבין הקשיים שהורים רבים נתקלים בהם במהלך גידולם. בדורות קודמים לא העזו לקטר, כי נהוג היה לטאטא (כמעט) כל בעיה מתחת לשטיח ולחשוש מ"מה יגידו השכנים". ההורות של היום הרבה יותר פתוחה ומודעת לצרכים של הילדים, אבל גם לצרכים של הוריהם כבני אדם.

      מותר להתלונן, מותר לקטר, מותר לייחל שהם ייעלמו ליום יומיים (אבל יחזרו כי הגעגועים הורגים אותנו), מותר להתבאס עליהם, מותר להתעייף מהם, וכן, מותר להגיד את הדברים בקול רם. כל זה לא מעיד על אלימות או הנעה לאלימות. בעיקר אם מדובר בהורים מתפקדים, בין אם כיחידה משפחתית או בנפרד, ללא היסטוריה של אלימות, כפי שמעידים שני המקרים האחרונים ורוב המקרים שלמרבה הצער (ואוזלת היד המחרידה של הרשויות) מסתיימים ברצח.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s