בין פיוס לדאגה

isra25.9.13yediot25.9.13

haaretz25.9.13maariv25.9.13

 

הכותרות הראשיות

– סתכלו סתכלו כמה ישר"ה וידיעות דומים הבוקר בשעריהם.
– הרב עובדיה עדיין במצב קשה. עדיין. לא להתייאש.
– על מלחמות הירושה, המתעוררות רק היום בכותרות, כתבו כבר אתמול בראשית של מעריב.
– איך אומר הבוקר מנכ"ל ביה"ח הדסה על החולה המיוחס בן ה-93? "סכנת חיים לא מיידית".

לא לא לא. אני לא מעוניינת יותר בפרשנויות על זוויות העיניים וגלגולי השפגאט של רוחאני. עשו זאת בעצמכם כטוב בעיניכם.
הנה הראיון של כריסטיאן אמנפור עם הרוחאני.

עדיף אלך לרכוש דגלים להקפות.

אלופי צה"ל מתראיינים

אין שום טעם בראיונות עם אלופי צה"ל ומפקדי פיקודים וגזרות וחילות וזה, מצד שני, חגי ישראל מתאימים מאוד לדו"צ לנפק את מרכולתו/ם. אז הנה, מפקד חיל הים רם רוטברג מרואיין להארץ (ס) ומספר על תוכניותיו. רוטברג מפקד על החיל כבר שנתיים, ואני עוקבת אחריו בעצבים, בגלל מעורבותי האישית בחיל הים, ושיתוף הפעולה המינימלי לו אני זוכה. אבל בסדר, העיקר שהמוטיבציה לשרת בחיל עולה.

השוטר הפסיכולוג

הרשו לי לא להתרגש מהדברים שאמר השוטר למתאבדת בפוטנציה. הוא לא אמר לה "תתאבדי" ואל תוציאו דברים מהקשרם. אני לא יודעת איזו הכשרה הוא עבר כדי להתמודד עם מתבצרים מסוג זה. אני רוצה לקוות שעבר. אני גם לא יודעת מהי הדרך לדבר עם מי שמאיים בכוונת התאבדות. אבל אני כן מבינה, ממכלול דבריו, שהוא רצה להניא אותה מלפעול, ולסיים את הפרשה בטוב. אבל הדרך בה הוא מוצג במסגור הידיעה פה, ותלונות המעורבים והמגוננים על האישה, מקוממת.

ממון

mamon25.9
בכל פעם שאני רואה גיליון אוכל או תוכנית אוכל או כתבה על מסעדה או מתכון, או, למעשה, אוכל, אני בוכה מצער. כמה אפשר. אוף.
שער: למה הרטרו הזה, שנראה כמו גליון צנע משנות החמישים של דבר?
(עיצוב: אשר ולך). צריכה להיות לכך הצדקה תוכנית חוץ מהמעצב חושב שזה מגניב. נניח אם הייתה השוואה לאוכלי עבר. או מה אכלנו פה בשנות החמישים. וכנהלאה.
אבל לא, הידיעה הפותחת היא על הבלוגרית המשגשגת מאיה מרום מבצק אלים, שיש לה גם מדור אוכל בזמנים מודרניים. מרום פותחת פרויקט על חמישה בלוגרי אוכל.
מודל עסקי: הרבה הצעות לעיצוב אתרים דרך הבלוג (זה מקצועה), קצת פרסומות וחוברות המתכונים שלה.
הבלוגר השני: יובל שחורי, פשוט מבשל פשוט.
לא התעדכן למעלה מחודש. לפחות היה עושה אבק לקראת האורחים של היום.
מודל עסקי: פניות מסחריות לקידום מוצרים דרך הבלוג, כתיבה על אוכל בעיתונים או אתרים והשתתפות בתוכניות טלוויזיה.
שלישית: עלמה איגרא מדברים בעלמה, אוכל ושירים. רווח: עוד לא. הצעות עבודה שקשורות בפיתוח מתכונים – כן, אבל עוד לא יצא.
רביעית: אפרת ליכטנשטט עם אז מה את עושה כל היום.
מודל עסקי: עדיין מתפרנסת מעיצוב גרפי, אבל הציעו לה ללמד סטיילינג באוכל.
חמישיות: מתכוניישן של דניה ויינר ודיאנה לינדר. "פלטפורמה למינוף כלכלי עקיף". היה להן שת"פ עם יוטבתה, ומקוות לעוד.
מה יש עוד ב"גיליון האוכל השנתי"? מסע בעקבות המנה הכי יקרה בארץ (פאיה ב-340 ש'. ב-2009 הייתה מנה ב-320 ש', וב-mako מצאו לפני שנה אויסטרים ב-360), כמה עולה קפה הפוך, איזו מסעדה אנשי עסקים הכי אוהבים, תפריטי ילדים במסעדות, איך לצלם אוכל לאינסטגרם, או למה בכלל, והמסעדות עם הנוף הכי יפה.
והנה נפלתי בפח והתמרמרתי על פני רבע אלף מילים למה זה נקרא "גיליון אוכל שנתי" ומה יצא לנו מזה.

ועוד אוכל. חגית רון רבינוביץ' מישר"ה, שפעם הייתה דוגמנית (כך היא כותבת, לא ידעתי), עשתה דיאטה מהפכנית שמשגעת את אמריקה: הרבה ירקות, יוגורט, תה ירוק, מים, שמירת מרחק מפחמימות ופעילות גופנית נמרצת.
נו, אמרתי לכם דיאטה מהפכנית שמן הסתם לא שמעתם עליה עדיין. ירקות, יוגורט ופעילות גופנית? הרי זה דומה לפיצוח האטום, אם לא למעלה מזה. איך מישהו הצליח לרקוח את הנוסחה הגאונית הזאת? ואיך לא שמענו עליה עד היום? זו שערורייה, מחדל בקנה מידה בינלאומי.

יש עורכים בבית?

מישהו מבין את המשפט של רוחאני, המתורגם בהארץ:
"אינני היסטוריון וכשמדברים על ממדי השואה הם אלה שצריכים לשקפם".
מי או מה זה הם?
זה הראיון עם כריסטיאן אמנפור.
אוקיי, הנה המשפט, שבמקור, כלומר בתרגומו לאנגלית, נשמע הגיוני יותר. לא מבחינת המסר אלא מבחינת השפה. כמובן.

I have said before that I am not a historian, and that when it comes to speaking of the dimensions of the Holocaust it is the historians that should reflect on it

תוס', 26.9, 16:07: מתברר שגם התרגום של CNN לדברי רוחאני לא היה איי-איי-איי.

העונש

לא הבנתי למה נתניהו העניש את סגן השר זאב אלקין.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

טועה רחלי מלק-בודה בהאשימה את הפמיניסטיות הדתיות בהתלהמות, אלימות, שנאת גברים ומה לא. כל האיפיוניים הללו קשורים לכל קבוצה כמעט ברשת. הרשת, או פייסבוק, לצורך העניין היא מלבת יצרים ידועה. עד שאין דם אף אחד לא הולך שם לישון. ויכוחים, מריבים ומלחמות עולם יש על כל דבר: מהרבובדיה, דרך פמיניסטיות ולולבים, ועד טבעונים, קרניבורים וסתם צמחונים תמימים שנכנסים כל אחד לצלחת או לעגלת הסופרמרקט של השני. כל אחד ואחת שם מוכנים בו ברגע לרצוח את האוחז בדעה מנוגדת לשלו, ולאלתר. אבל שוב, אני לא ממציאה פה שום דבר חדש.
תיכנס הכותבת לכל קבוצה שהיא, ותראה שאני צודקת.
תוס': שלומית נעים-נאור בבלוג שלה על פמיניזם דתי, טקסט שהקריאה בכנס קולך.

ידידנו MajorTom2oo1 פתח בלוג מוזיקה. לא תבואו להגיד שלום? פוסט ראשון: בוב מארלי.

האין מסע רכיבת האופניים בחסות קפה טורקי עלית אחד הדברים המופרכים שנולדו אי פעם? שלא לומר המצור על תל אביב שבא ביחד עם זה. איכס.
חןחן להארץ המשתתף בצערי עם "סוגר תל אביב | שיבושי תנועה קשים".

sovev

מח' הגהה

הטעות הזו התפרסמה אתמול בשתיים וחצי בצהריים לערך באתר הארץ.
הייתם חושבים שמישהו הזדרז לתקן אותה? אז הייתם. מה שמעניין זה שגם איש מהטוקבקיטסים לא ציין את הטעות. אל תצפו שמישהו ממש יידע לכתוב פה עברית בעוד חמישים שנה. כולל לא בהארץ.
(תודה לאיתן)

meatrot

לפני פיזור

אז מתי הטיסה חזרה?

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

47 תגובות על בין פיוס לדאגה

  1. הינשוף של מינרווה הגיב:

    ידעתי שהכיתוב בתמונה מהפרסומת לקפה ("יוצאים לרכיבה? שתיית קפה טורקי עלית תעזור לכם לשפר הישגים") מזכיר לי משהו:

    עכשיו כשבא הסתיו, וניחוח השלכת כבר באוויר, זה זמן נהדר לתת לקפה הטורקי את הכבוד המגיע לו. וכן, אם אתם שואלים, מגיע לו כבוד של מלכים – במיוחד לפני אימונים. אז תכינו לעצמכם כוס קטנה של קפה טורקי לשיפור הכוחות וההרגשה

    הקישור שהוסיפו ב"כתבה" זה למתקשים…

    אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      למעשה זה משתמע מהבחירה במונח "קפה טורקי" במקום "קפה שחור".
      Turkish coffee is a method of preparing coffee
      וגם מקושר אסוציאטיבית עם מותג כלשהו.

      אהבתי

  2. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    פתוח.

    מפקד חיל הים בהארץ.

    מחלקת הגהה בהארץ.

    אהבתי

  3. shttutit הגיב:

    אם תחטטו עמוק עמוקבארכיוני הבלוג הזה,
    דומני שבזמן אייס או בזמן אורנג',
    יש תגובית שלי, בה הודעתי על היוקר המופרז של קפה טורקי עלית
    את שטראוס ובישרתי את בשורת הקפה הטורקי הזול אך לא פחות טוב
    שניתן לקנות (עד עצם יום זה) במחיר הרבה יותר מוזל
    ברשתות החרדים "יש". בסופרמרקט של הערבים "מאי מרקט הסופר שלי"
    חן חן, יופי של סופר יופי של שרות, כשר וגם דגל ישראל מתנוסס ברמה.

    להזכירכם רעיה שטראוס אחות של, דודה של של….
    התנתקה מהעסק המשפחתי כי לא אהבה בלשון המעטה
    את הפיכתו לקונצרן סובב עולם ולא רק סובב תל-אביב, ובעיקר
    את החמדנות והיוקר המופרז.
    רעיה שטראוס דוגלת ברוחניות:)

    אהבתי

  4. ziki הגיב:

    השוטר צדק
    שאלה או אמירה כזאת היא שיטה נכונה ובעיקר כשאין איום של התאבדות מיידית.

    ועל המתרגמים כבר אין מה לדבר, מי שלא צופה בערוץ ההיסטוריה או נשונל ג'יאוגרפיק מפסיד פניני תרגום שראויים להנצחה על איזה מונוליט.
    (כגון "שומן כנרים" בתרגום מצרפתית של שומן ברווזים)

    אהבתי

  5. shttutit הגיב:

    רגע לפני שיוצאת לאויר הריאלייה, חייבת, ממש חייבת לשתף אתכם
    בצייצן הבלתי-נלאה שלא התייגע לאחר ליל-שימורים של צייצנים נלהבים מישראל שהותשו ולא נרדמו מהתרגשות:
    Hassan Rouhani @HassanRouhani

    "I'd like to extend my greetings to the people of America, who are very dear & near to the #Iranian people &wish them good times ahead" #CNN

    כנסו כנסו הוא ממשיך וברגע זה מצייץ גם על הפשעים נגד האנושות
    שביצעו הנאצים ביהודים ובאחרים.

    לא להפסיד, ממש לא.
    חג שמייח
    11:56 AM – 25 Sep 2013

    אהבתי

    • אלקטרון חופשי הגיב:

      כמה מציוציו האבודים של רוחאני.

      אהבתי

    • shttutit הגיב:

      אנאליזת-האדומים

      אולי מישוּ יספר לי מדוע תגובית שלא מזיקה לאף אחד
      אלא מוסיפה נופך מעניין לנושא המדובר בתקשורת
      תגובית שיש בה השקעה להעלות את הקישורים
      מדוע היא זוכה לדיסלייק אדום
      למי זה בדיוק מפריע.

      תודה לכולם.

      ברטה הצטרפתי אלייך נכון לעכשיו
      אל תשכחי לבוא לצפות מחר בערוץ ה-1 בשעה 21.00 בפרק ה-2:
      ש"י עגנון – מוקדש לִנְוַת ביתי

      אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        את רשמי נופלת לבור שאותו את חופרת.

        מה אכפת לך מהאדומים או מהירוקים?

        יש פה כמה קרציות שמחלקים ירוקים/אדומים על בסיס כינוי הכותב/ת בלבד.

        את, ודבורית (עד שסגרה את האפשרות לאדום/ירוק עליה) ואני אם למנות רק 2 דוגמאות, נהנות מהיחס המיוחד הזה.

        אותי זה מצחיק ואותך זה מרגיז, כפי שלבטח הרגיז את דבורית עד שקבלה שכל וסגרה את האופציה הצבעונית לגביה.

        אני ממש נהנית לראות איך אני מקבלת אדומים ולעיתים יותר ממבודחת לראות שלעיתים הירוקים אפילו מנצחים.

        ועכשיו, השוס הגדול, את עוד מעזה לכתוב שזה מפריע לך מה שבטוח יגרום רק לפעילות נוספת בשטח.

        חק שמח, גם לעכואית.

        אהבתי

  6. דליה וירצברג-רופא הגיב:

    אני נושאת, לא בגאווה גדולה, תואר לא רשמי בעשיית דיאטות, ודווקא יש מהפכניות כלשהי בדיאטה הזאת (חגית רון רבינוביץ' בישר"ה).

    הפסקה החשובה היא זאת:

    הוא לא מתנצל, ד"ר מורנו, על הגימיק שיש בהגדרת הדיאטה כ"דיאטת 17 הימים", ומסביר את הרציונל: "בכל דיאטה, טובה ככל שתהיה, יש נקודת משבר בין השבוע השני לשלישי כי המטבוליזם של הגוף מתרגל לתפריט החדש ושריפת השומנים נעצרת. אז חיפשתי טווח ראוי בין 14 יום ל־21 ונעצרתי על 17, וככה בכל 17 ימים אנו מחליפים את התזונה, לכאורה מבלבלים את חילוף החומרים, והירידה במשקל ממשיכה אף שנוספים מזונות לתפריט. את נפטרת לשלום מהלחם של ארוחת הבוקר שלך, נפרדת מהמתוקים, אומרת ביי לכוס היין הקבועה עם החברות. אבל זה רק ל־17 ימים. יש משהו שאת לא יכולה לעשות אותו במשך 17 ימים?"

    הירידה במשקל נעצרת לי תמיד אחרי 3 שבועות, וזה משגע. ולא מספרים לך את הסוד הזה בשום מקום: לא הדיאטנית, לא בשומרי משקל ולא בדיאטה קלאב. זו שיטה פשוטה וגאונית. לי אישית היא לא מתאימה, כי פעילות ספורטיבית – מחוץ לתחום שלי. חבל 😥

    אהבתי

    • דליה וירצברג-רופא הגיב:

      יש 4 מחזורים של 17 יום.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        בבקשה, את מוזמנת לנסות ולדווח לי אם הקסם פעל.
        לפי מה שאת אומרת איש לא היה מצליח לעשות דיאטה, אם הירידה נעצרת אחרי שלושה שבועות (אז נעצרת, אז מה? ממשיכים ויורדים שבוע לאחר מכן).
        זאת ועוד, הרשי לי לעדכנך שבלי פעילות גופנית הדיאטה שלך לא שווה.
        לא מספיק להיות רזה. ממש ממש לא.

        אהבתי

      • דליה וירצברג-רופא הגיב:

        אצלי היא נעצרת לעוד שלושה שבועות, ואז אני נשברת.
        ואין לי סיכוי להיות רזה (מלבד, חלילה, בנסיבות לא רצויות). אם אפחית את אותם 5 ק"ג ש"מפרידים ביני לבין האושר", אהיה לא מלאה.
        וכן, בלי פעילות גופנית הדיאטה לא שווה – זה ברור. עשיתי הכול: רקדתי בסטודיו B והתעמלתי בסטודיו C, תרגלתי פילאטיס וגם יוגה, והלכתי ברחבי העיר. מעולם לא חוויתי את שצף האנדורפינים המרוממים. רק יגיעה ועוגמת נפש. אני אנטי-קינטית בכל מהותי. ככה זה.

        אהבתי

      • אנדרופינים במינון גבוה הורגים, אלוהים לא טמבלית. אופנת מכוני הכושר והסטודיו שאימצו עכברי העיר מעוררת השתאות. רבאק, לא מספיק בפקקים ובסופר, גם להזיע ביחד? איזה סיוט.

        אהבתי

      • ShulamiD הגיב:

        אני שונאת להתעמל.

        אהבתי

      • ShulamiD הגיב:

        אהבתי צ'י קונג

        אהבתי

      • דליה וירצברג-רופא הגיב:

        אנשים מצליחים לרדת גם אחרי 3 שבועות רק בדיאטות הראשונות שלהם. דיאטות חוזרות ונשנות מורידות לרצפה את קצב חילוף החומרים. אוכלים פחות ופחות, מורידים פחות ופחות, ונתקעים. ומעלים הכל בחזרה במהירות + ריבית והצמדה.

        אהבתי

  7. אלקטרון חופשי הגיב:

    כמה המלצות לחג וסוף השבוע:

    א. סדרתו המצויינת של סיימון שאמה ב-BBC, "סיפורם של היהודים". ניתן לצפות בארבעת הפרקים הראשונים כאן. הפרק הראשון – ממשה רבנו ועד יוספוס פלוויוס. השני – על היהודים בארצות הנצרות והאיסלאם עד גירוש ספרד. השלישי – תנועת ההשכלה מברוך שפינוזה ועד ארנולד שנברג. והרביעי – מהשטעטל במזרח אירופה עד הוליווד. הפרק החמישי והאחרון ישודר בשבוע הבא.

    ב. כהשלמה לסדרה, מאמר על ספרו של ההיסטוריון הצרפתי ז'ורז' בנסוסן (George Bensoussan), על היהודים בארצות ערב בשנים 1850-1975.

    ג. תוכנית בת שעה עם המזרחן גיא בכור ששודרה בשבוע שעבר ברשת א', על ההתפתחויות האחרונות במזה"ת.

    חג שמח.

    אהבתי

  8. captain beefheart הגיב:

    אחד מסממניה המובהקים של עיתונות הזבל הן כתבות הקוטריי בנוסח 'שתו לי אכלו לי'. זוהי הדרך הכי קלה להשיג אייטם ו/או לעבות אותו. במילים, בדקות, תלוי במדיה.

    בשגרה, כלי התקשורת הנחותים מציפים אותנו בכתבות שמתחילות באדם (או שניים) שמשהו מפריע לו והוא "רץ להתלונן בעיתון / בטלויזיה". מתמחים בזה "הורים זועמים", "שכנים זועמים" ושאר בני משפחת הזעמנים הקבועים. דומה שלעולם לא ישיב הכתב את פניהם ריקם ולא ישאל את עצמו "רגע, האם תלונתם אמיתית ומוצדקת?", ב-99 אחוז מהמקרים (כך נראה לי ממקומי כצופה וקורא) הקוטריי עצמו מספיק והכתב מתחיל לארוז את ה"אייטם". מכניס את הטענה מצד אחד, לוקח תגובה מהצד השני ויאללה לאולפן או למכונת הדפוס. שיקול דעת? מי צריך את זה. אנחנו נפרסם, שהצופים/קוראים יחליטו.

    דומני שהז'אנר נולד עם פריחת המקומונים (שיותר מכל אחראים על הזניית המקצוע), אבל מקרה ספציפי שזכור לי היה בטלויויזיה. אאל"ט בחדשות 10. השדר הקדים בפומפוזיות ש"כך חי נכה צה"ל היום בישראל" והכתבה הראתה אדם שחי בקראוון בתנאים ירודים באיזו עיר שדה". לא הספיקו דמעותי להתייבש והשדר באולפן סיכם את הנושא בהקראה מהירה של תגובת העיריה. מסתבר שהאיש עושה צרות מקצועי, פולש לשטחים לא לו ואף סירב להצעות עזרה. ערוץ 10 לא יכול היה לעמוד בפני הפיתוי שנקרא "נכה צה"ל חי בתנאים ירודים" וזיהם את גלי האתר בעוד מספר דקות של תקשורת רעה.

    ותשאלו מדוע נזכרתי בכל זה? אוה. כי היום רכבתי בת"א וב-YNET מצאתי את זה. ושיהיה ברור: זה בסדר להכניס גם תלונות של אנשים פה ושם, אבל בסיקור אירועים כאלה הדבר צריך להיות במשורה, בקטנה ובסוף. ב-YNET פועל ה-DNA הגרוע של ידיעות ושל המקומונים וגם הם לא יחמיצו שום תלונה עסיסית.

    אהבתי

    • כתבה באיזה מוסף שהספקתי לפני ששתו אותי לדרינק, סבונטני. מעניין, על סורים שעלו (ברחו באישון לילה) בשנות השמונים ומשרתים ב- 8200, ציונות אחושלוקי. אחר כך שומע על הפקידואיזם שממ"י מפעיל על ראשי מועצות וחוות בודדים. הטמטמת מדהימה. רוחאני והפלסטינים זה פינאטס. הבירוקרטיה תחסל את המדינה היהודית אם לא נתעורר בזמן. מישהו מכיר מלך טוב?

      אהבתי

  9. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    בדרך כלל ירון לונדון הוא לא ה'קאפ אוף טי' שלי אבל השבוע הוא כתב טור דעה בשם "קסם המדע" ובו תיאור של ביקור שערך במוזיאון המדע בי-ם יחד עם רוני, נכדתו בת ה-10.

    אהבתי.

    אהבתי

  10. מערבות הפוליטיקלי קורקט עולה טרוניה נגד הגדרות ה- BBC.
    הקו הנאור משתלב עם הנראטיב הקדוש ולפיו בין פעולות צה"ל ופיגועים אין שום הבדל. האלימות שווה מבחינה מוסרית ואין הבדל. ה- BBC והארץ עומלים שנים על שיטוח השוני. מקל על אנשים חושבים, חבל שיתאמצו.

    אהבתי

  11. בפ"ש הגיב:

    מתברר שלא רק כאן דברי רוחאני לא היו ברורים. להודות בשואה בשביל האירנים זה לבלוע צפרדע. סוכנות הידיעות האירנית קוראת לתרגום של CNN פבריקציה.
    CNN אומרים שהם השתמשו במתרגם האירני הרשמי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s