הנובליסטים
הסיפור עם זוכי פרס נובל בכימיה, מיכאל לוויט ואריה ורשל, מעורר את חמתי בכל כך הרבה רמות. השטעטל המקומי יוצא מדעתו. התרפסות המנהיגים דוחה. מרדף התקשורת בלתי נסבל. הרי אם השניים היו חנוונים במכולת, או בעלי גן ירק, היו עושים עליהם כתבות במסגרת הירידה מהארץ, ושרים חסרי אינטליגנציה רגשית או אחרת היו נוזפים בהם על שהם לא ציונים.
האנשים האלו עזבו את הארץ לפני ארבעה עשורים. ורשל לא קיבל קביעות במכון ויצמן, ולוויט משהו דומה: הוא חמק בעדינות ואמר "זה מסובך. המכון הרגיש שאין לו תקציב". אז הוא מגונן על מכון ויצמן, ואין לו מילה רעה לומר על ישראל. אבל מה לעשות, את רוב העבודה צריך היה לעשות בחו"ל, וזה בסדר גמור.
אבל הארץ מנפנף בראש עמוד הבית בכותרת זוכי הנובל ורשל ולויט קיבלו את הפרס על מחקר שחלקו בוצע בישראל, ומיד כולם סולחים על שלא חיו פה את רוב חייהם. לפחות הכותרת ב-ynet לא מתרפסת: לא קיבלתי קביעות במכון ויצמן. כן, זה המצב, למה ליפות אותו? והנה, נשיא אוניברסיטת דרום קליפורניה משתף את שתי המדינות, ישראל וארה"ב, בברכותיו. כי אתם מבינים, במקומות אחרים אפשר להיות גם ישראלי וגם אמריקאי, גם כזה וגם אחר. ואולי גם ישראלי וגם אמריקאי וגם נורווגי. מה יש? למי זה מפריע?
אבל פה מתחילים לפשפש בציציותיהם, עד כמה הם ישראלים. כמה אחוזים, ומה יש להם פה בטאבו. נו, הוא גדל בקיבוץ, ברור. אה, למדו פה, נו, מובן מאליו. אבל אופס, הקיבוץ לא רצה לממן לורשל את התואר, והוא עזב לפני 51 שנים. שטויות. היו בצבא, יש להם ילדים פה, יש להם אישה ישראלית, מיד מחברים אותם לפה בעבותות: הם משלנו, הם לא ממש עזבו את הארץ חלילה, הם קשורים לפה! הם מדברים עברית! הנה, יש להם דירה ברחובות, באים לבקר בקיבוץ או בארץ פעמיים בשנה, אין מה לדאוג. זו רק החלקה קטנה, מעידונת שכזו, שהם לא חיים פה ארבעים שנה.
מאחר שבעקבות השרשור הסרקאסטי הזה התברר לי שלא מעט אנשים לא מכירים את דעותיי, ואו עוקבים אחר מה שכתבתי פה לאורך השנים, בכל הזדמנות, שלא לומר אתמול, אומר זאת חד משמעית: כל אחד צריך לגור איפה שבא לו, ולעזוב את ישראל (כמו כל מקום אחר בעולם) כשמתחשק לו. מנהג השבט המקומי לעשות לכל מי שזז מטר מפה משפט צופי, עדיף לינץ', דוחה תנשמה בגדול.
עזבו את האנשים סביבכם. תנו להם לחיות. די להטיף מוסר מה אסור ומה מותר, ותפסיקו למדוד באינצ'ים עד כמה הנובליסטים ישראלים. וכדי לסובב את הסכין, תתמודדו: ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בבריחת מוחות, הרבה הרבה לפני כל מדינה מתועשת ומפותחת אחרת. זה מה יש.
שלי יחימוביץ' עישנה
מתברר ששלי יחימוביץ' התראיינה בערוץ הכנסת, וסיפרה שעישנה סמים עד לפני 16 שנים. ואז כתבה על כך סטטוס.
התראיינתי היום אצל עמית סגל ונדב פרי בתוכנית "זוג או פרט" בערוץ הכנסת, והם שאלו אותי אם השתמשתי אי פעם בסמים קלים.
עניתי, כמו שאני רגילה, את האמת: שאכן עישנתי כמה פעמים (מעטות יש לומר), בצעירותי, הפעם האחרונה היתה לפני 16 שנים.
אני יודעת שיש אצלנו איזה מנהג להתחמק, או לשקר, כשהשאלה הזאת נשאלת, אבל זה נראה לי מיותר וחוץ מזה אני נוהגת לומר אמת, כל אופציה אחרת נראית לי מסובכת מדי.
ואם כבר שאלו, ואם כבר עניתי, אז כמה הערות:
1. פרופורציות: יש לנו משימות לאומיות – מדיניות, חברתיות, כלכליות, אזרחיות – חשובות מאוד לפנינו. זו, בלשון המעטה, לא שייכת אליהן.
2. הפללת מעשנים: אולי יש מקום לבדוק את עצם מדיניות ההפללה. לא לגליזציה, אלא מעבר למדיניות שפויה יותר, שמתכתבת עם המציאות. במציאות ישראלים נורמטיביים רבים, שמשרתים בצבא, משלמים מיסים, מגדלים ילדים וכו' – נחשבים לעבריינים בעיני המדינה.
3. קנאביס רפואי: אני בעד הרחבה והקלה בעניין זה, להקלה על סבלם של חולים קשים, וחתומה על הצעת חוק בנושא.
אבל למה הפסקת?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
קול העברית כולה. מח' הגהה בשוק, מתכווצת בפינתה.
פוליטיקלי קוראת: עיתון חדשותי יומי שנכתב על ידי נשים על נושאים שמעניינים נשים.
נשים מתעניינות בנושאים אחרים מגברים? באמת?
לפני פיזור
לידיעת ח"כ משה גפני: לפיד בניו יורק, לא בהונגריה. כן, קשה לעקוב, אני יודעת.
וד"ר קרנית פלוג? למה לא. בכיף.
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: נגנז בגנזך: מהדורת ה – 10.10.2013 | ניימן 3.0
פינגבאק: נשים מתעניינות בנושאים אחרים מגברים? באמת? – תשובה לדבורית שרגל
שאלה לח"כ יחימוביץ:
"במציאות ישראלים נורמטיביים רבים, שמשרתים בצבא, משלמים מיסים, מגדלים ילדים וכו’ – נחשבים לעבריינים בעיני המדינה."
ויש ישראלים נורמטיביים שלא משרתים בצבא (מושמטים או נמנעים), או לא משלמים מסים (כי המשכורת לא מגיעה לסף המס) וכו' – האם צריכים את אחד הפריטים האלה כדי להיקרא נורמטיבים? ואם הם אינם נורמטיביים, האם אותם מוצדק להפליל אם הם משתמשים במריחואנה?
אהבתיאהבתי
נחמה פורתא אני מוצא במחשבה שאולי (נוכח חיבוק הדב שישראל עושה לנובליסטים שאינם ממש שלה), אולי זה מה שיהפוך לנתניהו את הדיסקט. המחשבה על מה שיכול להיות כאן, לעומת מה שעומד להיות כאן אם המדינה תמשיך בכיוון הלאומני והדתי שהיא מצוייה בו.
אהבתיאהבתי
לא רוצה להרוס את החגיגה, אבל מי אמר שבכל מקרה הם היו זוכים בפרס נובל? יכול להיות שדווקא אלו שמכון וייצמן קיבל יכלו לזכות לו למדו במקומות אחרים…
אהבתיאהבתי
חמתך בוערת? מצב טבעי למי שלועס פסולת, לא?
הרי, אין הבדל בין חגי-המדיה הבאים:
1. צריך להיכנס באסד, וזה יקרה מחר, הפעם הכושי יעשה את שלו.
2. בצער רב, נפרדנו מהרב.
3. הנגיף משתולל בביבי הצפון והדרום.
4. חברי כוורת ירוויחו 900,000 שקל כל אחד מההופעות בפארק.
5. האריתראים אונסים שנית.
6. לפיד נגד היורדים
7. היורדים זוכים בפרסים.
והרי אין לזה סוף. המדיה היא סוג של קרקס, לקהל שהוא סוג של קופים. המנהל האמנותי, יודע, לכאורה, מה "מזיז" את הקופים. עבודתו היא להסעיר אותם, לרגש אותם, לא למסור להם אינפורמציה. הוא משתמש בתכסיסים הכי בסיסיים: תאורה, טמפרטורה, ריח.
אני יודע שזה ברור מאליו, אבל כשאת רותחת עולה בי צורך לעשות משהו.
עוד.ד
אהבתיאהבתי
הלכה לעולמה אביבה לורי כתבת מוסך הארץ. עפר אדרת שכנראה נותר הציוני האחרון בהארץ כותב במאמר עליה ״עלתה מפולין״, בניגוד גמור לספר העורכים של הארץ שמקפיד בשנים האחרונות לעקור את המילה עליה ולהקפיד להגיד הגירה
http://www.haaretz.co.il/mobile/1.2136890
אהבתיאהבתי
מצחיק. במקרה קראתי מקודם בלוג גרמני שמבקר את התקשורת הגרמנית שמכנה את הזוכה בנובל לרפואה כגרמני בעוד הוא חי בארצות הברית בעוד את 2 הישראלים הוא מכנה אמריקנים.
אהבתיאהבתי
הכותרת היא ״אחד משלנו״
אהבתיאהבתי
בראש של היהודים חם ובישראל הוא מתלהט לרתיחה. מדינה צעירה, שוק קטן והרבה מוחות רדיאוקטיבים. יוצאים לחמם את ארצות הקור כי אי אפשר להחזיק כאן את כולם וזוכים לליטוף מהקהילה הבינלאומית. שכל אחד יגור היכן שרוצה ויאמין במה שבחר. גם פטריוטיות וגאוות מולדת הם בחירה . תחושה מאחדת, מחזקת כשצריך, עניין חיובי. התקשורת טוחנת כל יום את השלילי והמפלג. אז קצת התפלק. מחר נשוב למחדלי הישראלים והכל יהיה בסדר. מבטיח.
אהבתיאהבתי
כל מי שנולד והתחנך פה ראוי להיחשב כישראלי במתן הקרדיט. אני דווקא שמח שזו הכותרת הראשית בכל האתרים – ואני מאמין שזה ייחודי לישראל. אין שום בעיה בגאווה לאומית.
אני לתומי הייתי בטוח, אגב, ששנות השבעים היו תור הזהב של האקדמיה בארץ, אז לא בטוח שהמקרה הנ"ל מהווה עדות למצב היום. בכל מקרה, גם איינשטיין עבד במשרד פטנטים כי לא היה לו תקן.
לגביי פסטיבל היורדים, שכל אחד יעשה מה בראש שלו ושיגור איפה שהייאוש נעשה יותר נוח, אבל לא ממש ברורה לי ההתנהגות הטוקבקיסטית של: "יצאתי עכשיו מהסופר ובשני יורו רוקנתי סניף של רמי לוי, סאקרים".
אין לי בעיה ששר או ח"כ אומר על הציבור שהוא מפונק, בכיין, נמושה וכו', מי שרוצה שיראה בזה אטימות, בכל מקרה, יש קלפי.
לגיטימי להילחם בתופעת הירידה (לא שהמספרים כאלה מפוצצים, אבל ניחא). רק בבקשה שיפסיקו לספר לי על קבוצת איכות מדומיינת שיורדת.
אהבתיאהבתי
תחליט, הם ישראלים או יורדים?
מותר לכל אדם לגור איפה שהוא בוחר או שצריך להילחם ולהחזיק אותו אזוק בישראל?
וכנהלאה.
אהבתיאהבתי
מותר לכל אדם לגור איפה שהוא בוחר. לגיטימי לראות את תופעת הירידה כשלילית ולהלחם בה. אין סתירה.
אהבתיאהבתי
הסתירה מובנית. פיצול אישיות לאומי.
מותר להילחם? איך? באמצעות הכפשת העוזבים כמו שעושים ההם?
לא.
הניחו להולכים.
הם אנשים בוגרים והמדינה היא לא האמא עם הבננה והסוודר (או האבא, אם אבות עושים זאת) שיודע/ת מה טוב בשבילם.
אהבתיאהבתי
נתניהו בעצמו היגר מהארץ, שינה את שמו ונישא לאמריקאית, לולא נקרה בדרכו מישה ארנס הייתה ההיסטוריה נראית אחרת בראי הזמן. משום מה שמו ללא הוזכר בפוסטים של לפיד ודיין בנושא הירידה מהארץ, ואני פה כדי להזכיר.
אהבתיאהבתי
להזכירך, נתניהו כבר בא על עונשו. גורלו המר גרם לנו להפסיק לפנטז על דיילות.
אהבתיאהבתי
השאלה איך ההיסטוריה היתה נראית
טובה יותר או גרועה יותר.
חוץ מזה על מה היית כותבת אלמלא נתניהו חזר לארץ המובטחת
וכבש את כס מלכות הממשלה?
🙂
העיקר שיש לנו פסטיבל "נובּל-פרייס"
NEXT
אהבתיאהבתי
הייתי עוקבת אחרי רוחאני. 🙂
אהבתיאהבתי
סבבי
רוחאני מחכה לך בטהראן
אבל למה לתקוע אדום על הבוקר למה?
לא יפה
🙄
אהבתיאהבתי
בחיי אדושם לא אני.
אהבתיאהבתי
היר היר על מה שכתבת על הנוביליסטים.
בקשר לבריחת המוחות: קצת לא פייר להשוות אותנו למדינות גדולות כמו רוסיה וקנדה ולאמר שפה בורחים יותר באחוזים. ברוסיה אנשים היו נמלטים הרבה יותר מהר, אבל אין מקום בעולם לקלוט את כל כמות המדענים שהם מייצרים.
מצד שני, זה שאנחנו מובילים על כל מדינה קטנה או בינונית אחרת בעולם עדיין אומר שמצבנו בכי רע. (ואת זה אני אומר גם כמי שמסתכל עכשיו על משרות פוסטדוק בעולם)
אהבתיאהבתי
זה מה שקורה כשאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של האוניברסיטאות – שכר הלימוד – מונמך באופן מלאכותי. לו לאוניברסיטאות היה עוד תקציב, היו להן עוד תקנים. אבל אין להן אז אין.
אהבתיאהבתי
פשרה הגיונית. אם תואר ראשון היה עולה פי שלוש רק בני עשירים היו משכילים והיינו מקטרים על 2,000,000 בלוויה של ההם.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי את הסיפא, אבל הרישא פשוט לא נכון: לפתרון קוראים Student loans. אתה מקבל הלוואה שמכסה את שכר הלימוד ומתחיל להחזיר אותה רק ברגע שהשכר שלך מגיע לרמה שנקבעה מראש, נאמר השכר הממוצע במשק.
כלומר לא משנה כמה עני אתה, אי אפשר יהיה לטעון ביושר ששכר הלימוד הוא שמונע ממך השכלה גבוהה (הצורך שלך לעבוד כדי לממן את שאר צרכייך, השכלה יסודית פחות טובה וכו', שגם הם במידה רבה פונקציה של מצבם הכלכלי של הוריך, לעומת זאת, בהחלט יכולים למנוע מבני עניים לימודים גבוהים).
למעשה, הנימוק של "אבל העניים" לא מוביל למצב הנוכחי של שכר לימוד אחיד ונמוך. זו דילמה כוזבת שסטודנטים מבתים מבוססי אוהבים להשתמש בה כטיעון להורדת שכר הלימוד שלהם. הרי גם את שכר הלימוד הנוכחי יש בני עניים שאינם יכולים לשלם. רוצה ששכר הלימוד לא יהווה מחסום בפני בני עניים? בבקשה: נקבע שכר לימוד דיפרנציאלי לפי הכנסת ההורים (או לפי הכנסת הורים עד לגיל מסויים ואח"כ לפי הכנסת הסטודנט). עני? שלם קצת. מבוסס? שלם יותר? עשיר? שלם עוד יותר. תחשוב על זה כעל מס הכנסה נוסף עבור לימודים. זה יאפשר להוריד עוד יותר את שכר הלימוד לעניים בלי לפגוע בהכנסת האוניברסיטאות. מוזר שאלו שתומכים בהורדת שכר הלימוד בנימוק "אבל העניים" אף פעם לא מציעים את זה, לא?
אהבתיאהבתי
הלוואות לימודים נפוצות במקצועות מסויימים ולא רלוונטיות בכל המקרים. רופא יכול להתחייב על החזר של 200K$ , גם עו"ד. היסטוריון? לא בטוח.
שכר לימוד דיפרנציאלי הוא רעיון מצויין שלא נזכה לראותו.
אהבתיאהבתי
בטח שיכול. ההחזר יכול להקבע האחוז מההכנסה וגם זה, כאמור, רק אחרי שעברת סף מסויים.
למדת היסטוריה ובקושי מצאת עבודה כמורה בחצי משרה? אתה בכלל לא נדרש להחזיר את ההלוואה.
אתה באמת חושב שכל עורכי הדין עושים בוכטות?
אהבתיאהבתי
התייחסתי לקיים ולא לרצוי. בארה"ב הלוואות לרופאים ועורכי דין הם עניין נפוץ. לא שמעתי על הסדר דומה להיסטוריונים, יכול להיות שיש.
אהבתיאהבתי
בור
אהבתיאהבתי
בו
אהבתיאהבתי
החלום ושברו. בארה"ב חובות סטודנטים של 1.2 טריליון דולר, עם חוב ממוצע של 26,600 דולר לסטודנט. החוב הזה שווה ערך ל-6% מהחוב הלאומי של ארה"ב (16.7 טריליון דולר). רבים לא מוצאים עבודה ולא מסוגלים להחזיר את ההלוואות. לחלופין, החזר ההלוואה מעכב קניית בית, הקמת עסק או משפחה.
אהבתיאהבתי
אני חושב שסטודנטים ממש עניים מקבלים מילגת לימוד. לפחות זה היה פעם ככה (כי בחור שהכרתי קיבל). מצד שני, הוא התלונן שהיה קשה ל"הוכיח" שאין למשפחה שלו כסף.
אהבתיאהבתי
וזה מנוגד למגמה בשאר העולם המערבי? (מלבד ארה"ב שהיא דוגמא מורכבת ומאד שונה מאיתנו ממיליון סיבות)
אהבתיאהבתי
לא, זה לא מנוגד למגמה בשאר העולם המערבי. או, לטווח קצר בהחלט אפשר למצוא תקופות שבהן שכר הלימוד יורד – כי אנשים תמיד רוצים לשלם פחות ותמיד שמחים לגלגל חלק גדול ככל שניתן על המדינה, כלומר כל כל שאר האזרחים שלא נהנים מהשירות או המוצר עליו משלמים – אבל בשלב מסוים הכסף של אחרים מתחיל להיגמר.
אהבתיאהבתי
אם זה לא מנוגד למגמה בשאר העולם המערבי, אז לא ברור איך הבאת את זה כטיעון לכך שפה הירידה יותר חדה מבשאר העולם, ושפה יותר קשה למצוא תקנים מאשר בשאר העולם..
אהבתיאהבתי
אה, חשבתי שהתכוונת לכך שהמגמה בעולם היא להוריד את שכר הלימוד.
תלוי, יש ככה ויש ככה. באירופה, למשל, שם שכר הלימוד היה מסובסד בצורה מאוד משמעותית, דיברו בשנים האחרונות על העלאתו בגלל שלמדינות פשוט לא היה מספיק כסף. אין לי מושג האם העלו אותו או לא. בבריטניה הוא בד"כ עלה וגם בארה"ב, ושם שכר הלימוד היה גבוה מלכתחילה. בדירוג האוניברסיטאות (תחליט לבד מה הוא שווה), עשרת הראשונות כולן אמריקאיות או בריטיות. שכר הלימוד בכל אחת מהן, לפי אותו אתר, גבוה מאשר בארץ בלפחות סדר גודל. למעשה, בארבעים הראשונות (התעצלתי להמשיך) יש רק שלוש שבהן שכר הלימוד דומה לישראל, עוד כמה בהן שכר הלימוד כפול וברובן הוא הרבה יותר גבוה גם מזה.
אהבתיאהבתי
שני אנשים שועדת הקביעות פסלה קיבלו נובל (יונת וורשל) ומאלה שאישרה אף לא אחד זכה בנובל.
זה מדהים מכיוון שאם היו לוקחים את הצעות הועדה והופכים כן ללא ולא לכן, היו מקבלים שני פרסי נובל. אם היו מקבלים את ההחלטות של הועדה כלשונן היו לנו אפס פרסי נובל מוייצמן. יוצא, לפי מדד זה, שהפיכת כל החלטות ועדת הקביעות הייתה משפרת את ביצועיה פי אין סוף.
באשר לפליאה על הפסטיבל, איני מסכים עם ולווט.
ראשית יש לזכור שמדובר על יליד הארץ שלמד בטכניון ובוייצמן ושרת כקצין במלחמת יום הכיפורים. אם היה תלוי בו, היה נשאר בישראל.
הוא עזב את ישראל בעל כורחו לאחר שלא מצא פרנסה בעבודה שאהב.
זה כבוד גדול לטכניון שבוגר הפקולטה לכימייה זוכה בנובל. כעת יש להם על הקיר שעליו כל פרסי הנובל בכמיה 5 חתנים ישראלים מתוכם 4 בוגרי טכניון. זה כבוד גדול למכון וייצמן. המכון לא ראה את הנולד. בזמן שידעו להבין רק אטומים פשוטים כמו מימן , היו לוייצמן ביד חוקרים שמכוונים למולקולות מסובכות.
יש כאן שאלה גדולה מאוד על תפקודם של ועדותה הקביעות ועל הנושא הולוונטי של בריחת מוחות.
יש כאן אבסורד מדהים שפיסיקאים ומדענים שמסתמכים במעבדתם על תוצאות נסיוניות לא ביצעו ולו פעם אחת בדיקה נסיונית האם שיטת קבלת הסגל יעילה. קחו מאה אנשים שנפלו בועדה ומאה שעברו והשוו את ביצועהם.
יש חברי האקדמיה האמריקאית למדע שנדחו בישראל, יש לפחות זוכה פרס מקארתור אחד שנדחה בישראל ויש עוד רבים וטובים שמצויינים במחקר ולא טובים בלעבור ועדות.
אהבתיאהבתי
לא בטוח שהבנתי במה חלקת עלי בדיוק.
ואם כן הבנתי, ומדובר בצידוד בפסטיבל הקרתני, הפרובינציאלי והדוחה – ייערב לך.
התיאור שלך: "יליד הארץ שלמד בטכניון ובוייצמן ושירת כקצין במלחמת יום הכיפורים" הוא בדיוק הדברים שאני יוצאת נגדם בפסיבל.
יש "ישראלים" שמתאימים לניכוס ויש שלא.
אם המשפט היה "יליד הארץ שלמד בטכניון ובוייצמן ושירת כקצין במלחמת יום הכיפורים" עזב את הארץ לפני ארבעים שנה והפך לרוצח סדרתי, בטוח שהמדינה הייתה מתנערת ממנו חיש קל באמירה אבל הוא כבר עזב לפני 40 שנה וגו'. וגם tc.
אהבתיאהבתי
"למד בטכניון ובוייצמן" זה חלק מהפרס.
אהבתיאהבתי
את בטוחה בנוגע לרוצח הסדרתי? כי לגמרי במקרה היה לפחות אחד כזה.
אהבתיאהבתי
כן אני בטוחה. הוא מיד מכונה בשורה הראשונה "ישראלי לשעבר".
אף אחד לא הלך לגן הילדים שלו ולא ברור מהו הלשעבר. ממתי.
באשר לכימאים, הם לא מכונים לשעבר בשום צורה.
אהבתיאהבתי
הכותרת הלא מתרפסת של ynet אינה תולדה של יושרה או אתיקה, היא פשוט עקיצה על בריחת המוחות.
זה מובהר בפסקה הראשונה.
גם הם ציירו את הזוכים כישראלים בכתבות האחרות.
אהבתיאהבתי
מי שאמר לא קיבל קביעות (שמעתי אותו במו עיניי בערוץ 10) זה ורשל. ייתכן שמישהו התבלבל.
אהבתיאהבתי