חיק הטבע

haaretz11.10.13yediot11.10.13

isra11.10.13maariv11.10.13
makor11.10.13


הכותרות הראשיות

מהבוקר
מי נהרג בפיגוע בבקעת הירדן?

pigua11.10
בישר"ה לא מוזכר עברו של הנרצח. ב-ynet גם לא. בהארץ כן.
התיקונים מבוצעים על גבי הידיעה המקורית. לעולם לא תדעו מה עודכן ומתי.
הדיווח עליו וכן שמו הופיעו מאוחר יותר: שריה עופר.
חיש קל הזדרזנו וצילמנו את רעייתו, האלמנה הפצועה, בבית החולים, כשהיא בוכייה.

ח"כ צחי הנגבי, יו"ר ועדת חו"ב ומקורב לרה"מ אומר שישראל יכולה וצריכה לתקוף באיראן. זו הכותרת הראשית של מעריב. גם בישר"ה מבליטים בשער: חיל האוויר תרגל טיסות ארוכות טווח. איזה רמז מעודן.

טבע תפטר בישראל 700-800 עובדים. בעולם: 5,000. המזועזעים הם ישר"ה עם נזיפה בשער על המילה התייעלות, והדגשת פיטורי אלפי העובדים: 5,000 בעולם, 800 בישראל.
בידיעות מתמקדים רק במאות (700) בשער.
נווית זומר: זה רע לעובדים וטוב למדינה, יחסוך לטבע  מיליארד וחצי דולר, וקופות הגמל והפנסיה "שלנו" צפויות "להתעשר" מהמהלך.
סבר פלוצקר, עמוד אחד לפניה, יוצא נגד הפיטורים וטוען שהם לא הפתרון. למה לא הועמדו טוריהם אחד ליד השני בנוסח בעד ונגד החביב על העיתון?
במעריב ובהארץ לא עושים דרמה מהפיטורים (בשער לפחות).
אבל זועפים על טבע (הארץ).

מי אמר
"אבי לא הגיע לחיפה מהגטו בבודפשט כדי לקבל הכרה מאבו מאזן" (הלו חביבי, תניח לשואה, די, מספיק).
ומי כעס עליו? נתניהו.
חוזרת: לא נראה לכם ששר האוצר צריך לעדכן את עמוד הפייסבוק שלו ממהלך מסעו בארה"ב?
או שיש בעיות עם ה-WiFi שם?

ראיון עם זוכת פרס נובל לספרות, אליס מונרו.

לידיעות יש ידיעה משעשעת (אותי) מהסוכנויות על זוכי פרס נובל:
מתברר שפרופ' אריה ורשל לא מדבר עם מרטין קרפלוס "אבל אולי עכשיו, בזכות הזכייה, היחסים ישתפרו והוא יקנה לי ארוחה".

WTF?

שכונת מגוריו של גדעון לוי מטופחת ומצוחצחת. מעניין איפה הוא גר.
למה בכלל אני צריכה לקרוא את טור התמיכה שלו בחולדאי? כלומר, למה הוא צריך לכתוב אותו?

מוסף הארץ

כתבה מקסימה של יגאל משיח, קולנוען, על חייו כמזרחי על הכרמל (ס). אין שום קשר בין כותרת המשנה המופרכת של הכתבה, "רגע אחרי מותו של הרב עובדיה יוסף", כמובן. לא אשמתו של הכותב, אלא של עורכיו.
פשוט כתיבה מעניינת, קולחת, מלאת הומור ומודעות עצמית ולכן אני מעלה שתי פסקאות בשרניות ממנה.

לעיתים נדירות ההורים שיתפו פעולה. למרות מצוקת העיתים החליטו לרשום אותי ל"חוגים", בית ספר עממי פרטי ויקר ברחוב פבזנר, כדי שאלמד עם בני טובים. לפני היום הראשון בבית הספר לקחה אותי אמא לשיחה רצינית ואמרה לי כך: "תדע לך שאנחנו שולחים אותך לבית ספר של אשכנזים. אנחנו ספרדים, לא יהיה לך קל. אם יקרא לך מישהו פרענק תספר מיד למנהלת. מצידי תכניס לו בשיניים". מהיכן שאבה אמא את התדמית האלימה הזאת של בנה הבכור אני לא יודע. הייתי ילד פחדן, בורח מתגרות השכונה. היא, לעומת זאת, היתה מלאה סיפורי גבורה על ימיה ב"הגנה", כאילו היתה המחתרת המנומסת הזאת ארגון פשע סיציליאני. בכיתה א' ב"חוגים" היה עוד תלמיד ספרדי אחד, שנשר במשך השנה הראשונה, כמו למען הצדקת הסטריאוטיפ. לא הזמנתי אותו מעולם לביתנו, כמו את חברי האחרים בני האליטות של אז, עובדי העירייה של אבא חושי, אנשי ההסתדרות והמפלגה, סולל בונה והבנקים. מקץ עשרות שנים פגשתי את משה, שנשר באמצע השנה. איש מוצק, חגור אקדח גדול, נעץ בי עיניים מטרידות.
לבסוף אמר: "אתה יגאל משיח, נכון? למדנו יחד בכיתה א' בחוגים. אני משה, זוכר?"
"בטח זוכר. הושיבו אותנו יחד. זאת אשתי זהבה, זה בני דניאל, אתה פה עם הילדים?"
"לא, אני פה איש הביטחון של חמת גדר".
[…]
אחותי גמלה לה שבעתיים. מבלי להיוועץ בה בחרה בן זוג ספרדי, נצר לדור חמישי בארץ. אחרי נישואיה לקחה אותי אמי לשיחת לב אל לב, ושאלה אם הוא מוכרח להדגיש כל-כך את הח' והע'. אני, לעומת זאת, הסבתי לה נחת. התחתנתי עם רותי, אחייניתו של הנשיא הנוכחי שמעון פרס. ערב פסח אחד הוזמנו לסדר בבית ראש הממשלה. אני צילמתי ואחר-כך חילקתי עותקים למשפחה. מאותו ערב לא נפרדה אמי מהתמונות. היא נשאה אותן בתיק היד לכל מקום שהלכה ולא החמיצה אפילו הזדמנות קלושה להציג אותן לנוכחים. לאסונה הנורא נפרדנו, ואני, רחמנא ליצלן התחתנתי עם זהבה, בת לתימנים עולי מרבד הקסמים. אמא לא ידעה את נפשה מצער, איזו נפילה מפרס לגמליאל. רע יותר לא ניתן היה לעולל לה. חמלתי עליה. "אמא, את יכולה להמשיך להראות את תמונות ליל הסדר, אין בעיה", אמרתי ועל פניה עלתה נהרה.

מארקרוויק

מה בדיוק עושים הישראלים בברלין? כתבת השער של חגי עמית שעשה שבוע במחיצתם.
לא קצת הגזמנו עם הלישה של הישראלים בברלין? אולי די?

504 אלף זרים מתגוררים באופן רשמי בברלין, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המקומית. מדובר באזרחים בעלי דרכון זמני שנרשמו בעירייה. הספירה לא כוללת זרים בעלי דרכון גרמני. מתוכם, 102 אלף טורקים, 45 אלף פולנים, 18 אלף איטלקים, 7,000 לבנונים, 3,300 ישראלים ו-200 פלסטינים. הרוב המכריע של הישרלים בשכבת הגיל של 45-15, אם כי גם 307 ישראלים בני 75 ויותר נרשמו בעירייה כתושבים.

שימו לב. חצי מיליון זרים יש בברלין. מתוכן 3,300 ישראלים. מזה אתם עושים עניין? זו בעיה לאומית? אשכרה מדינה ותקשורת מחורפנת וחסרת פרופורציות. אבל מה חדש.

המארקר, במהדורה המודפסת המופיעה באתר, מתחבר בדיוק לעמוד האחרון של חלק החדשות של הארץ. באותו עמוד אחרון מופיע טקסט של בני ציפר המצדד ביאיר לפיד. חלילה לי מלנאץ מי שמצדד בו. זכותו של כל אחד לדעותיו. אלא שהטקסט של ציפר כה מבולבל, שאין לי מושג מה הוא רוצה לומר בו. פרובוקטיבי? סבבה. לעצבן? יופי. אבל פה הלכת גשר אחד רחוק מדי.
מיד לאחר הטקסט של ציפר מופיע שער המארקר על ברלין.
marker11.10

לחם עבודה

השכר בתקשורת. טבלאות וזה.
מתוך אתר גלובס.

med-550.20131009T142440
עיתונאים ושות':
האם הטבלה הזו דומה למתרחש בשטח? אשמח לחוו"דתכם מנסיונכם האישי.

משתכשכים בביצה

לפעמים, האמת, הגזמנו. כשקנה אותנו לאודר (איש העסקים רון לאודר; ע"ס) ודווקא בפרינציפ על היום שהוא נכנס לערוץ עשינו כתבות נגד ביבי שלא היו מוצדקות עיתונאית ופגענו באשתו של ביבי כדי להראות שאנחנו משוחררים. לדעתי, פה חרגנו מהאתיקה

(אלון בן דוד, הפרשן הצבאי של ערוץ 10 ומגיש מהדורת שישי, כנס מנהיגות ומצוינות, המרכז האקדמי, רמת גן)
הידיעה מופיעה בשער ישר"ה (ובע' 13), בוואלה, בפורבס.
זהו תיאור חמור במיוחד של בן דוד את דרך העבודה בערוץ שלו, ומטיל עליו צל כבד.
בידיעות, מעריב והארץ לא מזכירים את דבריו.

דוגמה מ-9 בספטמבר (מצטטת את עצמי) לידיעה תמוהה על נתניהו בידיעות דווקא:

תמונה של הזוג נתניהו מחייך, יחד עם הזוג גלובוס (מה איזה. יורם ולאה). תמהתי, נתניהו באירוע, מחייך, בידיעות? אך לא, מיד קראתי. מתברר שחגיגות השבעים ליורם גלובוס נחגגו במסעדת בני הדייג בגבעת אולגה, הפועלת ללא רישיון. רה”מ הואשם בכך שקפץ להגיד מז”ט. וזה למה? כי ע”פ כתבי ידיעות המרובים שהועסקו במחדל, כשאנשי היחידה לאבטחת אישים ערכו שם סיור לפני כמה ימים מסרו להם כוחות השיטור שלמסעדה אין רישיון. בני הדייג אומר שיש לו רישיון. ועל טענת הגבעתאולגאים שסגרו להם את החוף לרגל האירוע והביקור המלכותי השיב שב”כ באמצעות הלשכה שנסגר רק קטע חוף קטן, ורק סמוך להגעת רה”מ. ידיעה זו יש להוסיף לקטגוריית “ידיעות שליליות על רה”מ בידיעות”. למי שסופר.

One, ליאוניד נבזלין וריטה: מי נגד מי.
המהות, לטעמי:
סיפור הכנס של ליאוניד נבזלין וקרן נדב בהרי ירושלים, "דמוקרטיה וחופש הביטוי", אליו הוזמנו עיתונאים רבים: אלוף בן, דנה ויס, אבי וייס, חגי גולן, דן מרגלית, טלי ליפקין-שחק, רונן ברגמן, וגיא רולניק (שחצה את האוקיינוס) וינחה את הפאנל "האם התקשורת באמת חופשית".
רני רהב, היחצ"ן של האירוע אסר על העיתונאים לכתוב או להתראיין. אבסורד? למה לא.
רהב לא הזמין אותי לכנס, שהרי אני לא עיתונאית בכירה, שלא לומר לא עיתונאית בכלל, אך לעומת זאת זכיתי בהזמנה לגאלה של גבירתי הנאווה, בה אוכל להשתתף אם אתרום כדלקמן:

גבירתי
מחמאה. לא עוד ברשימת העיתונאים המסכנים שצריך להזמין אותם לכנסים מפתים על דמוקרטיה בתנאי שלא יכתבו על כך מילה, והם מסכימים משומה, אלא חלק משמנה וסלתה. הידד לי. השתדרגתי.

אחרי שאתמול סיפרתי על עמוד שלם המוקדש למפעלות הזוג אדלסון תחת מדור "בריאות" בישר"ה, היום מובאים דיווחים מטקס קבלת פרס אומ"ץ, בו זכו כזכור מרים אדלסון וגם כתב ישר"ה, רן רזניק. איזה פלא.
למרבה הצער שכחו להזכיר אתמול את רזניק כמקבל פרס, מאחר שהתמקדו בגברת אדלסון. היום בא תיקון על ישראל.
מי האנשים העומדים מאחורי אומ"ץ? הנה.
תוס': מתברר שעוד עיתונאים קיבלו פרס אתמול. משומה הם לא מוזכרים בידיעונת.

amir

רוג'ר ווטרס VS ידיעות: מכתב שפרסם, בעברית ובאנגלית, בעמוד הפייסבוק שלו (ויה מי נגד מי).

…השאלות כמו התשובות שונו בכתבה, נותר לי רק להניח שעל מנת לרצות את אג'נדת העיתון. […]
הראיון נכתב מחדש כמריבה כוחנית ובוטה. משתמע, לאחר סילופי הדברים, שמטרתו לשמר את הסטטוס קוו, להרחיק אותי מהמעריצים שלי בישראל ולסגת ככל הניתן מהדעה לפיה לכל האנשים באיזור מגיע לחיות בשלום, בצדק, בשוויון זכויות ותחת אותם חוקים – ללא הבדל צבע, גזע או דת.
היום הגיע לידי תמלול הראיון, ולאחר קריאה מדוקדת, ניכר שהשוני הבולט ביותר בין הראיון שנתתי לבין מה שהודפס בעיתוכנם הוא שכל השאלות נכתבו מחדש. זו עיתונאות זולה מאוד להציג כאמת את מה שלמעשה בדיה. אני מצרף קישור לתמליל בסוף המכתב למקרה שהקוראים שלכם ומעריציי בישראל ירצו לדעת מה באמת התרחש ומה באמת נאמר.
בנוגע למאמר עצמו, התוכן הערוך רווי במידע שגוי. כפי שאתם יודעים, יש ביני לבין עיתכונם חוזה מחייב לפיו עלי לאשר את הציטטוים שלי לפני פרסום. כשלבסוף נשלח אלי תרגום המאמר באנגלית, אף על פי שהיה מעט מאוד זמן לפני שהעיתון יצא לדפוס, ישבתי חצי לילה בניסיון לתקן כמה מן השגיאות הבוטות ביותר אך התעלמתם ממרבית התיקונים.
אינני מתכוון להיות קטנוני או נוטר-טינה, אך עלי להזכיר שתי דוגמאות לסילופי דבריי. ראשית, במאמר נטען שאני יוצר קשר עם מוזיקאים דרך-קבע כדי לשכנעם לא להופיע בישראל. לא כך הדבר. מעולם לא כתבתי לאלטון ג'ון או לריהאנה, כפי שנכתב. למעשה, לא נקטתי בפעולה מסוג זה מלבד במקרה של סטיבי וונדר בנוגע למופע התרמה לצה"ל בלוס אנג'לס, ובמקרה של אלישיה קיז. ישנו עוד אמן בריטי אחד אליו פניתי, אולם המכתב אליו נשלח בחשאיות מלאה וכך גם ישאר. יאמר לזכות אלביס קוסטלו ורבים אחרים שתמכו בחרם לפני.
זה נכון שלאחרונה כתבתי מכתב פתוח לקולגות שלי ברוקנרול ובו הצהרתי על תמיכתי בחרם וביקשתי מהם כאחד להצטרף לתנועת החרם. אנו מנסים בדרכי שלום, דרך תנועת החרם, לעודד את הממשלה שלכם לשנות את המדיוניות הקולוניאלית שלה ואת מדיניות האפרטהייד.
ישנן עוד הרבה דוגאמות לסילופים ושקרים במאמר שפורסם; אביא עוד דוגמא. אלון שאל אותי מה הייתי רוצה לומר לבינימין נתניהו. בתשובתי הצעתי שבהתבסס על ניסיון העבר, ככל הנראה לא הוא יהיה המנהיג שיוביל מו"מ צודק לשלום ועל כן זמנו ייטב אם יחפש את "האחד" אשר עשוי להיות ה'דה-קלרק' הישראלי.
[…] למען הסר ספק, אני טוען שישראל, כמו דרום אפריקה בעבר זקוקה למנהיג שמוכן לשאת ולתת לטובת שלום הוגן וצודק על בסיס שוויון זכויות.

זו הכתבה של אלון הדר. וזה תמליל השיחה באנגלית.

נדב גלעד טוען שמעריב הוא מקור ראשון יותר ממקור ראשון.
עובדי מעריב שנותרו שם מטרום שב"צ בהלם קל, הם מדווחים לי.

שני ליטמן מבקרת את התוכניות סמל סטטוס והמתורבתים.
(אגב, רון כחלילי. לא ככתוב).

כולם משקרים

אין על מי לסמוך. גם שלי יחימוביץ' משקרת. לפני שנה אמרה בראיון גנוז לינון מגל בוואלה שלא עישנה סמים.
מעציב לצפות.
תגובת לשכת יחימוביץ': "שלי היא המנהיגה היחידה עד היום שדיברה בגילוי לב על מה שפוליטקאים רבים אחרים מסתירים והציבה השבוע סטנדרט חדש של שקיפות בנושאים כגון אלה".
אין בושה לאנשים.
בידיעה בידיעות, המתייחסת לראיון בוואלה, לא מוזכר האתר אלא כותב איתמר אייכנר "נשאלה בראיון אחר לפני 10 חודשים".

צרות בכותרות

מי שימצא את הקשר בין הכותרת "מחקר: אלכוהול מוריד את הסיכוי לחלות בסרטן"
לבין תוכן הידיעה יקבל ארגז יין.
תוס': גם הקבוצה תקשורת המדע התייחסה לידיעה.

התיקונים

בע' 10 בידיעות מובאת הבהרה בעניין ראיון עם בלה מנדל ב-7 ימים, לפיה בחלק מהגליונות נשמט פתיח הכתבה. בגיליון שבידי דווקא לא נשמט.

מח' הגהה

leheianot

לבקשה צריך להיענות.
המארקר, 10.10 (תודה ליאיר דקל).

אורן ממליץ

שלושה קטעים מספרים
א. על מיתוס ואמת מאחורי המצאת הציוץ.
ב. על ג'ף בזוס ואמזון.
ג. ועל בריאת האייפון.

לפני פיזור

תודה רבה רבה לתומכי הבלוג.
היייי, זהו הסקריר ה-100!
אפשר לענות כמה תשובות.
[poll id="100"]

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שישי קצר, שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

49 תגובות על חיק הטבע

  1. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    כתבה כאילו על צרכנות. אלי ציפורי בגלובס.

    אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    טבע תפטר בישראל 700-800 עובדים

    זה גורלה של חברה שמינתה גנרל צה"לי כמנכ"ל והוא הביא איתו את המעוף והיוזמה שמאפיינים את הגנרלים שלנו. אל דאגה, טבע לא לבד, בקרוב גם בחברה גדולה אחרת שמאמינה בגנרלים, אל-על.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אבל חלק גדול מהביקורת שלך על צה"ל זה בזבוז משאבים וחוסר התייעלות, אז איך זה מסתדר?

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        האלוף (במיל) ינאי הצעיד את טבע בעיניים פקוחות לעבר התהום. תאריך הפקיעה של הפטנט של הקופקסון (שאחראית למירב הרווחים של טבע) היה ידוע. במקום למצוא מנוע צמיחה חדש (ישראל עשירה במיזמי ביוטק שלא מתרוממים בגלל מחסור במשאבים) צעד בנתיב הגנרי המוכר. המחזור גדל, הרווחים פחות והעתיד הלך והשחיר. כך נהג גם צה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים כשהקים מספר רב של אוגדות (לא כשירות). וודאי שצריך לפטר עכשיו אבל ינאי אחראי לכך. הנחמה של המפוטרים תהיה שרבים מחבריהם ייצטרפו אליהם בעתיד הלא רחוק. טבע, בלי אלי הורוביץ, היא חברה ללא מצפן. נוקיה הישראלית…

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        שתי הערות:
        א. התאריך היה ידוע, אך לאחרונה הוקדם קצת. הפתעה טקטית, לא אסטרטגית.
        ב. גם הפיטורין כעת מהווים הקדמת תרופה למכה. ומה הורוביץ הדגול עשה כהיערכות לפקיעת פטנט הקופקסון?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הורוביץ הביא את הקופקסון ובמקביל הפך את טבע לגורילה של השוק הגנרי. הוא פינה את הכסא (לא לגמרי) כדי להביא שינוי כיוון. ינאי הובא כדי לעשות זאת במקום החשבונאי מקוב שכשל בכך. טבע השקיעה בחברות הזנק בקטנה, אבל לא הצליחה לבנות מו"פ של חברה אתית (לזה נדרשים סכומים גדולים שהיו פוגעים בריווחיות).

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        כי טבע היא לא חברה אתית. זה לא בDNA שלה.
        הקופקסון זה מקרה חריג.
        עדיף שיתמקדו במה שהם טובים בו מאשר שילכו להרפתקאות שיכולים לדרדר את החברה.
        קיטון הרווחים לאחר הקופקסון הוא בלתי נמנע.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        לא מבין בניהול חברות תרופות אבל חייב לשאול מאיפה הגיע המושג אתית לתיאור תרופה מפיתוח עצמי?

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        שאלה מצויינת שגם אני תמיד הייתי מתחבט בה עד שפשוט התרגלתי.
        המקור לא מאנגלית. לא יודע אם זה המצאה עברית או השפעה משפה אחרת שאינה אנגלית.
        באמת לא ברור מה הקשר למילה הזאת.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        והנה עוד שאלה מצויינת:
        איך עושה שועלן?

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        תשאל את מישהי.

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        ללא ספק המקור הוא אתיקה
        http://www.ti-israel.org/_Uploads/dbsAttachedFiles/EthicsWollf.pdf‏ ברוב מדינות העולם משתמשים במושג "חדשני". בארץ קשרו לזכויות פטנט.

        *הלינק לא ניתן להטמעה

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        ניתן להגיע דרך פה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אין קשר בין השימוש במושג "אתי" במאמר שקישרת אליו לבין הנושא שדנו בו.
        באנגלית זה נקרא proprietary drug שזה תרופות קנייניות, כלומר הזכויות עליהן שייכות למישהו (באמצעות פטנט).
        אין קשר ל"חדשני".

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        כאן אני מוצאת חיזוק למה שכתבתי.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        ההסבר פה סותר את עצמו.
        מצד אחד הטענה ש"החברות הגדולות" החדירו את המושג לז'רגון, מצד שני הטענה (הנכונה) שבעולם לא משתמשים בביטוי הזה.
        אז מה? החברות הגדולות מחו"ל טרחו להחדיר ז'רגון בישראל בלבד? רק פה הן הצליחו?

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        ההסבר סותר את עצמו בגלל הניסוח המסורבל של הכותבת. היא השתמשה במושג "תרופות אתיות" כי כך הוא מוכר בישראל, למרות שיתכן וגם חברות התרופות השתמשו במושג "אינובטיביות" כנהוג בעולם והכתבת הסתבכה או רצתה להקל על ההבנה של הקורא הממוצע , וציינה כמה שורות הלאה שאתיות=אינובטיביות. מסובך? בהחלט.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לפי התער של אוקהם, יותר סביר שלכותבת פשוט אין מושג על מה היא
        מדברת.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        עולם התרופות עומד בפני טלטלה גדולה (התחום שבו עסקו זוכי הנובל האחרונים בכימיה הולך ווהפך פרקטי לצד תרופות גנומיות). לתעשיה הגנרית לא נותרו הרבה תרופות להעתיק. מי שלא ישתנה יעלם כמו שקרה בעולם המיחשוב. טבע טבלה אצבע במים אבל לא קפצה פנימה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        יש סתירה מובנית בתגובה שלך.
        כל עוד האנושות מפתחת תרופות יהיו תרופות להעתקה.
        ואם לא יפתחו יותר אף תרופה חדשה, האנושות תמשיך לצרוך לעד את התרופות שטבע מייצרת כיום.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אין סתירה. לתרופות שנוצרו על בסיס חישובי תהיה תקופת חיים קצרה יותר מהפטנט. תרופות גנומיות אינן רלוונטיות לעולם הגנרי.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        תגיד, אם כל עולם התרופות הגנריות עומד בפני כליה, איך זה שהשוק לא מתמחר זאת?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        לא כליה אלא מלחמת מחירים בגלל שזרם התרופות האתיות שמשתחררות הולך וקטן. מבחינה זו טבע מקדימה תרופה למכה (לטבע חובות עתק עקב מסע הרכישות שלה וירידה ברווחיות עלולה לסכן אותה). המניה של טבע עלתה לאורך שנים ובשנים האחרונות זה פסק. השוק בהחלט תימחר אותה כחברה רווחית אבל בלי אופק.

        אהבתי

  3. japan הגיב:

    אחרי שראתי פה את הפניות והסטיות של ציפר שום דבר שהוא כותב לא צריך להילקח ברצינות. מן הטור שלו ניכר הרצון הנואש שלו לאהבה. מזכיר את המהפך הנאו שמרני של עירית לינור.

    בשולי הפרשה של יאיר לפיד. הרבה ברלינאים זועמים כתבו בטוקבקים שישראל גוזלת מניצולי השואה בעוד שבגרמניה ניצולי השואה חיים בכבוד. שטיפת המוח הזזאת בזכות הניצולים כבר נמשכת כעשור.

    אתמול חוויתי שיעור בהיסטוריה חיה. ישבתי לי בחדר המתנה כאשר קשיש פצח איתי בשיחה. הוא התלונן שהאוצר דודד אותו. לפי סיפורו, לפני שנתיים כאשר מלאו לו 85, הוא הגיש בקשה להיות מוכר כניצול שואה. האומר דרש ממנו 7000 ש״ח בשביל ההרשמה (וזה כנראה הגניבה) ומאז הוא מקבל קיצבה של 2000 ש״ח. שאלתי אותו, האם אתה ניצול שואה? הוא התבלבל. זהו שהוא הוכר כניצול שואה, אבל הוא עצמו לא היה בשואה. ברור שאין לי טענה על הגזל הזה. נותנים לך מתנות למה לא לקחת? מהסיפור הזה למדתי שהישראלים פשוט נוטים לשיכנוע עצמי. כל כך הרבה חוזרים על זה שניצולי השואה נישדדים על ידי האוצר שהשודדים עצמם מתחילים להאמין בזה.

    אהבתי

    • אזרח במיל' הגיב:

      ששש…
      אסור לדבר על זה.
      עוד בסוף מישהו יגיד שאת הרעש עושים מי שהקיטון בכספים המועברים לניצולי שואה גומר להם את הפרנסה.

      אהבתי

      • japan הגיב:

        אז מה אתה מציע, לשתוק?

        את ההישג הזה יש לזקוף לקמפיין המשומן והאפקטיבי של נוער לניר. מתוך ויקיפדיה

        לניר מקדיש זמן ניכר לפעילות פילנתרופית. את עיקר מאמציו הוא מרכז זה שנים במאבק למען ניצולי השואה החיים בישראל. אחד הארגונים עימם מרבה לניר לשתף פעולה בנושא הוא הקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל. לניר יזם אירגן ומימן פעילויות למען הניצולים בישראל.

        בשנת 2007 סייע במימון הסרט הראשון בסדרת "מוסר השילומים" של אורלי וילנאי וגיא מרוז על כספי השילומים מגרמניה. הוא מימן גם את הסרט השני בסדרה שמתמקד בועידת התביעות, אולם לאחר שצפה בו בהקרנה סגורה לפני שידורו לציבור ביקש לגנוז אותו.‏[3]

        אהבתי

      • japan הגיב:

        נועם לניר. בזכותו כולם מדקלמים את חרפת ניצולי השואה החיים בישראל.

        אהבתי

      • יפן, אתה מוזמן להסביר את הטענה כלפי לניר ואיך אתה היית מגדיר אחד "שלא היה בשואה".

        אהבתי

      • japan הגיב:

        השואה התרחשה לפני יותר מ 70 שנה והקמפיין היחסית צעיר פונה אל דור שחי חיים מלאים כמו כל אזרח אחר. במה הם יותר מסכנים? הרי לא מדובר באנשים חסרי כל שחולצו מהמחנות בעור שיניהם לפני מספר ימים. הקמפיין הזה הוא בפירוש תוצר של נועם לניר (בנה של ניבה לניר) והמיליונים שהוא עשה בעיסקי הימורים באינטרנט. זה קמפיין חדש. אתה אולי שכחת אבל יש מספיק שזוכרים שהאישיו הזה עלה לכותרות בבת אחת. לא מדובר במצוקה ספונטנית וזעקת אמת של גזולים. בינתיים הפריבליגיות במדינה מחולקות בצורה לא שיוויונית.

        הקשיש עולה מסלובוקיה מלפני קום המדינה אמר שהוא לא היה בשואה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        קח את הקמפיינים המופרכים והמתועבים שלך על ישראלים בברלין, ניצולי שואה שלא היו בשואה, ובכלל נגד שואה ולך למקום אחר. נמאס לי לשמוע אותך. שלום.

        אהבתי

      • japan הגיב:

        אם היה ניצול שואה באמת איך חיכה עד גיל 85? יון, אל תיתמם. יש פה שאלה חברתית חשובה של חוסר איזון וזכויות יתר

        אהבתי

      • לא מתמם. ניסיתי להבין מאיפה ולאן אתה חותר. שאלתי כי גדלנו בבית שההורים והדודים סיפרו שלא היו "בשואה" ותשלומים כפיצוי נתפסו כמוקצים. אחרי שנים, דווקא עבודות השורשים של הילדים שינו את דעתנו על העניין.
        אם אני חושב שהיהודים מהמזרח זכאים לתשלומים?
        ברוב המקרים, כן.

        אהבתי

      • דליה וירצברג-רופא הגיב:

        כתבת לעיל שנועם לניר הוא בנה של ניבה לניר. די בכך כדי ללמד על מידת האמינות של המידע שאתה מביא. נועם לניר הוא בנה של ד"ר מיכל לניר ובנו של הטייס אבי לניר, שעונה למוות בשבי הסורי ב-73'.

        אהבתי

      • japan הגיב:

        תודה

        אהבתי

    • גלית א' הגיב:

      מסיפור על קשיש רמאי אחד למדת שכל הישראלים נוטים לשכנוע עצמי. לוגיקה צרופה.

      אהבתי

  4. אזרח במיל' הגיב:

    ממש כיף חיים בברלין.
    מתעלקים על בעלי דירות בדמי מפתח שכבר ויתרו על האפשרות לקבל את הדירה שלהם בחזרה. ברלינבלוף בחסות חוקי הגנת הדייר. הקאתי קצת בפה.

    אהבתי

    • japan הגיב:

      תגובת נגד להתעלקות תוגדר כאנטישמיות. אי אפשר לחדור את הצדקנות הישראלית

      אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        לא בעיניי,
        אני מניח שגם שאר הזרים ולא מעט גרמנים משתתפים בברלינשטיק הזה. תגובה שתצא כנגד כל מי שעושה את זה ועושק בעלי דירות (שאינם בהכרח גרמנים) לא תהיה אנטישמית.

        אהבתי

  5. מה שקורה במצרים מרתק וחשוב. חבל שאין סיקור נרחב יותר.
    מצרים מאשימה את חמאס בניסיון חיסול.

    עמוס גלעד בתגובה לצמצום הסיוע הבטחוני של ארה"ב למצרים:
    "אל תנסו לחנך את הערבים"

    בגארדיאן קובעים: א-סיסי גורם למהומות בהיקף חסר תקדים. עובדה, הקיצוניים תוקפים בסיני את הצבא המצרי. האחים המוסלמים והסלפים מפגינים בדרכי שלום והאלימות מיותרת.

    שירן ייני ישמור היום על רונאלדו 😀 אין חשש למצבורי הגרעין של ישראל.

    אהבתי

  6. roni הגיב:

    ברדיו אמרו שבבקעה נרצח אל"מ שַריה עופר (ש' בפתח). בתנ"ך מופיע פעמים אחדות השם שרָיה (ר' בקמץ). מה שמו?

    אהבתי

  7. ברטה הגיב:

    אם פעם תהיתי מה מחבר בין אלון בן דוד ועירית לינור- היום קיבלתי תשובה.

    אהבתי

  8. אלקטרון חופשי הגיב:

    לקט מאמרים לשבת (אנגלית):

    1. חן מזיג, לשעבר חייל ביחידת התאום בשטחים וחבר במרצ, נסע להסביר את ישראל בבתי ספר ואוניברסיטאות בצפון מערב ארה"ב, והופתע מעוצמת העוינות שהופנתה כלפיו.

    2. שמואל רוזנרמצטרף לצוות הכותבים של הנ"י טיימס) לא מתרגש מהפרובינציאליות הישראלית כלפי זוכי הנובל החדשים, מסביר למה אולי ניתן לצמצם בריחת מוחות מישראל אבל לא למנוע אותה, ושואל למי דחוף לקלקל את המסיבה

    3. אלאן ג'ונסון (אודותיו) טוען שנתניהו הוא אחרון המנהיגים המערביים בעלי תפיסה היסטורית, בעקבות נאומו באו"ם.

    אהבתי

  9. elikm הגיב:

    געגועים לאדם

    אהבתי

  10. אורן משקיע בקמפיין 100 מליון צפיות. איך עושה שועל?

    אהבתי

  11. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    לא תקשורת פרופר אבל שיהיה.
    בחדשות ערוץ 10 היתה כתבה על אחד מוישה מישהו שהצליח בארה"ב.
    הפרויקט הנוכחי שלו הוא איזשהו מגלומניה בניו ג'רסי כשהכתבה כיסתה, לקראת סופה, גם את אירוע הפתיחה.
    ואת מי ראו לחלקיקי שניות יושב שם ובולס?
    נכון, אברם גרנט.
    כאילו מה הקשר?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s