הכותרות הראשיות
מעריב: שב"כ וצה"ל מתקשים לפענח.
ידיעות: "… תצילו אותו".
אחרי האירוע השלישי, הירי/דקירה בנעם גליק, כתב אלכס פישמן: “זה עלול להיות צעד משמעותי לקראת פרוץ אינתיפאדה שלישית”.
הבוקר הוא נזהר, ומסביר את המקרים כ"שחיקה בהרתעה". הוא עצמו כבר לא מנבא אינתיפאדה, ורק כותב: "ובכל זאת, בשב"כ ובצה"ל שבים וטוענים: אין שום אינדיקציה לאינתיפאדה שלישית. אבל מי שנכווה ברותחין בניתוח הלכי הרוח ברחוב הפלסטיני באינתיפאדות הקודמות – מוטב לו שייזהר גם כשהמים רק פושרים".
ההצהרה הצה"לית היא הכותרת של הארץ: "העלייה באלימות מוגבלת, זו לא אינתיפאדה".
במעריב ובישר"ה מזכירים את "צירוף המקרים המצמרר": עופר נרצח בדיוק 40 שנה אחרי מות אחיו במלחמת יום הכיפורים.
בידיעות מזכירים שהיה קצין בסיירת חרוב, בהארץ (4) הכותרת היא "מפקד סיירת שקד לשעבר נרצח בביתו בבקעה". אם תתהו מתי פיקד הרי שמדובר בשנות השמונים.
ידידנו עומר לוי תוהה: למה התקשורת חוזרת וטוחנת את עברו הצבאי של המנוח שריה עופר? זה קשור להירצחו? כנראה שלא, אני עונה, אבל ככה זה בישראל, הצבא שיש לו מדינה. ימות אדם בתאונת דרכים, היה בתפקיד צבאי בכיר כלשהו, תוזכר בכירותו הצבאית לעד.
בשער ידיעות מוזכרת בכותרת המשנה העובדה שהוא אל"מ בדימוס, אך במעריב מתעלמים מכך לחלוטין, והוא מוזכר בשמו כאחד האדם, לשמחת עומר.
מצד שני, גם גל קובי ותומר חזן, שני החיילים (אחד ללא מדים) שנרצחו בשבועות האחרונים, מוזכרים ללא שיוכם הצבאי בשער.
אבל בע' 4-5 מוזכרת ומובאת כל שושלתו הצבאית.
בידיעות, שם שלושת עמודי המערכת הראשונים עוסקים ברצח בבקעה, מובאים בהרחבה גם קורות חייו הסבוכים של עופר, על עיסוקיו הכלכליים שלא צלחו, גירושיו, נישואיו השניים וכמובן עברו הצבאי המפואר (קצין בסיירת חרוב, אח שכול, ואחיין של סמי ויולי עופר. מה, הם לא יכלו לעזור לו בעסקיו?).
הסתבכויותיו הכלכליות מפורטות גם בהארץ.
רצח רבין
יום השנה ה-18 מוזכר בהרחבה בחלק מעמודי השער. בעיקר בצד הקינתי: לא מספיק זוכרים, לא מספיק באים, לא היו בכיכר כמעט אנשים שנולדו לפני 1995, והערכת המשטרה, 35 אלף, מוגזמת לדעת אייל לוי במעריב למשל.
בידיעות מדבררים מישהי שנולדה ביום בו נרצח רבין, וגם הנכד, יונתן בן-ארצי, כותב.
בישר"ה זהו הסיקור הכי זעיר בשער והכי מרוחק בעמודי החדשות.
בהארץ, הכותרת היא דברי הנכד לנתניהו, להביא את השלום. אפילו בישר"ה מצטטים את המשפט הזה.
הראיון של נתניהו
הראיון שנתניהו ירצח לשכוח, מזהירים בידיעות, ואיתמר אייכנר מזכיר את הסיגרים היקרים, ה-5 ק"ג, ולימודי התנ"ך עם הבן.
מצחיק: בישר"ה יש תיאור אחר לחלוטין, מאוד מתומצת, והכותרת היא "הרצל וצ'רצ'יל היו בודדים ממני".
הידיעות משולבת בתיאורי שיחות שהיו ושיחות שיהיו עם מנהיגים שונים.
בהארץ הכותרת היא בדידותו הגוברת.
מביאה שוב את הכתבה במקור, למען תוכלו להתרשם.
הצקלון בהודו
הוא התמונה המרכזית בשער הארץ. והקטנה בשער ישר"ה.
בידיעות אפשר למצוא דיווח כיתובי רק בע' 26, בחדשות החוץ. לעומת זאת, רעידת האדמה בכרתים, הכה קרובה, מדווחת בהרחבה יחסית בע' 20.
במעריב הציקלון מורחב בכפולת חדשות החוץ, 16-17. הרעידה בכרתים נדחסה בקצרצה לשער האחורי.
מיילי סיירוס
באשר לתמונתה זו של מיילי סיירוס עם כדור ההרס (כוכבת מגזינים שלא אוהבת יהודים בני שבעים שלא קמים מהשולחן כל היום, ומי אוהב בעצם? ראי את שמעון פרס, יהודי בן יותר מתשעים שלא נח לרגע. תתייעצי איתו!) אומר רק שאני מוטרדת מאוד מזיהומים קשים שהיא יכולה ללקות בהם, בהנחה שלא מדובר בעיבוד פוטושופ. מסכנה, איזה סיכון מקצועי היא לוקחת על עצמה.
הנה הפסקה עצמה
You know me and Rankin were talking about it. With magazines, with movies, it’s always weird when things are targeted for young people yet they’re driven by people that are like 40 years too old. It can’t be like this 70 year old Jewish man that doesn’t leave his desk all day, telling me what the clubs want to hear. I’m going out, I know what they want to hear. I know when you’re in a club, what makes everyone go crazy and when the time is where everyone’s like “alright I’m going go get a drink”. I know when people walk off the dance floor and I know what’s driving it so I’ve got to be the one doing it because they’re just not in on what 20 year olds are doing.
לא הייתי מייחסת את הביטוי הזה לאנטישמיות דווקא; סתם פליטת פה, מבלי שהיא מבינה מה היא אומרת. הרי אם הייתה אומרת רק קשיש בן שבעים איש לא היה אומר מילה. גם לא קשישים בני שבעים. אי אפשר להתייחס לכל מילה שלה ברצינות. הרי תוך 20 שנה מקס' תהיה חזק ב-Kabbalah.
משתכשכים בביצה
המהות, לטעמי במי נגד מי היא סיפור הכנס של ליאוניד נבזלין וקרן נדב בהרי ירושלים, “דמוקרטיה וחופש הביטוי”, אליו הוזמנו עיתונאים רבים: אלוף בן, דנה ויס, אבי וייס, חגי גולן, דן מרגלית, טלי ליפקין-שחק, רונן ברגמן, וגיא רולניק (שחצה את האוקיינוס) וינחה את הפאנל “האם התקשורת באמת חופשית”. רני רהב, היחצ”ן של האירוע אסר על העיתונאים לכתוב או להתראיין. אבסורד? למה לא.
(חלק מהקטע שכתבתי ביום שישי).
מתברר שהעיתונאים והעיתונאיות שהיו בכנס (יש עוד רבים בנוסף לאלו המוזכרים) מרגישים בסדר גמור, תודה.
הנימוק שלהם הוא שבארה"ב יש מלא כנסים כאלו ואיש לא מצייץ, והנה לדוגמה כנס סבן אליו מגיעים מלא עיתונאים הישר ממנזר השתקנים של התקשורת הישראלית הצבועה.
לא שזה מצדיק משהו, ולא שעיתונאים צריכים בכלל להיות שם כשידיהם קשורות, אבל גם משם, כנס שלא עוסק בתקשורת, יש דיווחים. כלומר, לא השתכנעתי והוספתי: איך אפשר לשאול אם התקשורת באמת חופשית, כשהתקשורת, משתכשכת באמבטי שמפיין, קוויאר וכאלה בהרי ירושלים (ברור שאני טועה. אכלו לחם עם קוטג' וישנו במיטות סוכנות), מסכימה לתנאי המשונה הזה, לא לדווח לציבור אם התקשורת חופשית ומה יהה על חופש הביטוי? זה חופש הביטוי?
הרי אם היה כנס אחר, שלא היו משתתפים בו עיתונאים, והוא היה מוגדר ככנס סגור, נניח אירוע של סוחרי הגומי, שהיו תוהים ומתחבטים בסוגיות אלו, הייתה התקשורת יוצאת מדעתה, ומתעקשת למצוא מי שידליפו לה מבין חרירי הלטקס מה קורה שם ורואה בכך הישג נפלא.
להבנתי ולתפיסתי, כל מי שהיו שם, נענו להזמנת מי שאוחז ב-20% מהארץ, והסכימו לאי-דיווח, מעלו בתפקידם העיתונאי בכל מובן שהוא. אין לתקשורת שום דבר לדון עליו בינה לבין עצמה.
חופש המידע, שהם כה מצווחים בשמו מבוקר עד ליל, מוכנים ליהרג עליו ולשלוף עוד מסמך מקומצ'ץ מרקטום אנונימי כלשהו, נקבר קבורת חמור בהרי ירושלים בסו"ש זה.
מה קורה לבלוגים של הארץ?
אם אתם מחפשים את הבלוגים של הארץ, תיאלצו לרדת עד כמעט תחתית הגלילה של עמוד הבית, ואז תיתקלו בזה:
איפה משגב לעם, הבלוג של אורי משגב, הפופולרי בבלוגי הארץ?
אם תלחצו על המילה "בלוגים", זו המופיעה בצד ימין למעלה בצילומסך תקבלו את הרשימה הבאה, שמעודכנת ל-7 ביולי. תלחצו "אורי משגב", ותגיעו לבלוג שעודכן באותו יולי.
הבלוג של דני בר-און, דווקא כן מעודכן. גם זה של סיון קלינגבייל. אבל איך מגיעים לכל הבלוגים, הריהם קבורים עמוק עמוק באתר הארץ. מה, לאיש לא אכפת מאף בלוג חוץ מבלוג הצילום, המנופנף דרך קבע בעמוד הבית ויש לו שם נדל"ן מפואר?
ועדיין, איפה "משגב לעם" המעודכן?
נכנסתי לחיפוש (המעולה, אני מזכירה) של הארץ, כתבתי אורי משגב במרכאות והגעתי למשגב לעם. ההבדל בין הבלוג של משגב לבלוגים הפושטיים הוא שאליו אפשר להגיע רק בתשלום. לכן אי אפשר למצוא את הבלוג העדכני ברשימה הכללית.
שורה תחתונה: לעורכי הארץ אין כל מדיניות באשר לבלוגייה המבולגנת שלהם, וגם לא שום רצון לקדמה או להביאה לידיעת הקוראים.
מח' הגהה
"מוניק, בת 50… הכירה את שריה בשנת 200…" (ידיעות, 2).
אחד מעיוותי העברית שאני לא יכולה לסבול הוא "להדליק טלוויזיה", או "להדליק אייפון" (היום בשער מעריב). מדליקים מדורה, מדליקים אש. מפעילים טלוויזיה, או אייפון או שמייפון. הפועל ד.ל.ק לא מתאים פה, גם אם הוא רובץ ומגרבץ לכם עכשיו בסלון העברית. לא.
לפני פיזור
מה לא קראתם בסו"ש?
חיק הטבע, אצבעות שחורות.
ואל תשכחו להשיב על סקריר השכר, פה משמאל.
ולווט אנדרגראונד 
עורבא פרח
אהבתיאהבתי
שוב נפלת בפח. מיילי מתפשטת ופתאום הכל נסלח… ,ככה נמחל כבודו של יהודי בן 70?
פייר אני מבין אותך, פוטושופ או לא, עם מיילי מתנדנדת עירומה על כדור, כל כדור, גם אני מוכן לסלוח לה על הכל אבל בכל זאת ככה מפספסים גזענית כשרואים אותה מול העיניים? אולי זה העירום שהסתיר את האנטישמיות או אולי הסתכלת במקום הלא נכון אבל בתור מי שייסדה את מדינת כל גזעניה או לפחות את המדור עליו, זה קצת מוזר שאת לא מוצאת לגברת סיירוס מקום של כבוד בין הידועים לשמצה. זה היה מתבקש אבל מברלין כנראה הכל נראה אחרת.
האמת לא נורא לטעמי גם אם חסר טעם כשלעצמו אבל לא פחות גרוע מבדיחות על פולנים ומרוקאים שמעלות לך את לחץ הדם. אז נקרא לזה פליטת פה ונמשיך למרות שזה לא. מיילי לא מתפשטת במקרה וגם לא מדברת במקריות.
לפחות מיילי יודעת לבחור במאים ואצל מי להתפשט. רבות היו מוכנות להתפשט בשביל טרי ריצ'ארדסון, אפילו אני אם הוא היה מבקש יפה.
את ??
האמת שכאן כבר הרמתי גבה ואף יותר מאחת. בפעם האחרונה ששמעתי משפטים שכאלו הייתי בחוף הים והדובר אולי שתה כמה בירות. יהיו אפילו כאלו שתאמרנה שיגידו שזה משפט סקסיסטי אבל האמת לא נורא,
אחרי כמה בירות אני יכול להבין…
למרות הסכנות הבריאותיות הטמונות במעשיה עד כמה שידוע לכל מיילי בריאה ובועטת, נראתה לאחרונה בחברתו של תיאו וונר הבן של יאן – ההוא מרולינגסטון, המגזין. הוא אומנם לא בקטע אבל הבן שלו מסתבר שכן. גם האבא נותן עבודה מידי פעם למר ריצ'ארדסון היקר. בסוף הכל נשאר במשפחה.
בהמשך לאותו ראיון שלא הבאת כאן מודה מיילי שכל מה שהיא עושה זה בגלל צרכים שיווקיים. היא הבינה את מה שחכמה ממנה הבינה לפני שנים רבות ומיישמת בהצלחה. כל עוד את בכותרות וכל הדרכים לכך כשרות את תמשיכי למכור. בינתיים זה עובד לה ובגדול.
אהבתיאהבתי
זה כאילו לא כוחות, אתר וואן.
בכתבה על משחק הכדורגל בין פורטוגל לישראל (שישי האחרון) ישראל השוותה את התוצאה ל-1:1 בדקה ה-85. התוצאה הזאת נשארה עד הסיום.
בוואן התעקשו לספר סיפור אחר.
כמובן שבסופו של יום (או יומיים, מי סופר) הם תיקנו את הכותרת. אותו תאריך ואותה שעה.
אהבתיאהבתי
סיפור 'המל"ט שלא נמלט': היום העלילה מסתבכת.
😯
אהבתיאהבתי
גם אני נטיתי תחילה לבטל את ההתייחסות העדתית, עד שחשבתי מה היה קורה לו במקום יהודי זקן היתה אומרת מקסיקני / אפרואמריקאי / ערבי / הומו וכו'.
זה תמיד תרגיל טוב כדי לנטרל את הדיעה הסובייקטיבית שלנו לגבי מושא ספציפי.
אגב, אני לא אוהב את צנזורת הפיסי, אבל אם כבר מחילים אותה, לפחות שתחול באופן שיוויוני.
אהבתיאהבתי
מה פוטושופ? לא ראית את הקליפ?
אהבתיאהבתי
נו, יהודייה בת 70, היא לא ראתה גם את ליקוק הפטיש. לדעתי סיירוס התכוונה ביהודי ללא קול, לא אנטישמי, אך בהחלט דעה קדומה בלתי מבוססת.
אגב הוידיאו, לדעתי מדובר בתחתונים זעירות שנמחקות מהוידיאו במקומות שניתן להבחין בהן.
באשר לתגובה השניה שלך, בכל פעם שאתה משתמש בהיפותטיות, אתה כושל באופן מוחלט. אם היתה אומרת אפרואמריקאי, זה היה חסר הגיון. ערבי או הומו, היה קללה לשם קללה.
אהבתיאהבתי
למה אפרו זה חסר היגיון? כי זו לא המציאות? אז תדמיין שזו המציאות.
ולמה האחרים זה קללה אני גם לא מבין.
אם לא הייתי ברור, הכוונה שלכולם יתווסף גם התואר זקן כפי שהתווסף ליהודי. השאלה היא מה מוסיפה יהדותו לנושא.
אהבתיאהבתי
לדעתי התכוונה ליהודי מסוים מאד שנקשר לה אסוציאטיבית באותו רגע ולא תיארה לעצמה שהמשפט האומלל יגרום ליונה לפשפש בספר תולדות האנטישמיות הגדול.
אהבתיאהבתי
הגם את ברטה?
מה הבאת, עוד דוגמא ל‘סתם’ אחר.
אהבתיאהבתי
אל תיקח את זה אישית.
אהבתיאהבתי
רק ציבורית. ההדגמה ספונטנית ובמקום.
אהבתיאהבתי
מישהי תתרכזי. בתחום המוזיקה יתכנו מנהלים אפרואמירקאים זקנים. 😯
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה זה יהודי ללא קול ואיך זה קשור.
ועדיין לא הבנתי מה לא הגיוני באפרו במקום.
אהבתיאהבתי
לא התכוונתי ליהודי כאילם אלא קול במובן "קר" ובמבין בזרמים אופנתיים.
אפרו זה כן קול בסיירוסית.
אהבתיאהבתי
אוקיי, זה מה שבערך חשבתי.
אתה יכול להגיד פשוט שאני צודק וזהו, אתה יודע.
אהבתיאהבתי
ואם זה קשה מדי, גם הסכמה בשתיקה תתקבל בשמחה.
אהבתיאהבתי
מישהי, כאשר אתה צודק אני הראשון בתור לצעוק אמן.
כאן המבחן הוא המהות ולא תרגילים היפותטים.
לכן האשמתי את סיירוס בהפצת דעות קדומות לא מבוססות.
חמור? במידה מסוימת, בניגוד לאחרים אני לוקח אותה ברצינות. עדין מבצעת פשעים חמורים יותר, כמו שירה בסגנון רוק שערות המבטלת את ההשקעה במפיקי היפ הופ, ומהווה שימוש פסול בקול הטוב שלה.
דווקא שמשלבת שירה של קאנטרי זה נשמע חמוד אבל פארודי.
(כמובן שאפשר להאשים בזהום אנטישמי מכלי העבודה בקליפ ל"ראקינג בול" כי גנים יהודים לא נוגעים בעבודת בניין).
אהבתיאהבתי
טוב, אני אנגס בקרס.
מה הקטע עם מישהי.
אהבתיאהבתי
אתה לא מתרכז.
אהבתיאהבתי
מה אני אמור לתרכז?
אהבתיאהבתי
נו, אבל זה בדיוק העניין!
תמיד זה 'סתם' ולא מבוסס ובכל זאת מציע רגש שלילי כלפי מיעוט כדי להסביר אי צדק. בגלל שאנחנו, האשמים, יודעים שמדובר בהאשמות משוללות הגיון או קשר למציאות -או 'סתם' אחר, אנחנו לא מזהים את האמירות כביטוי אנטישמי וחושבים שמדובר בבורות.
הטעות כפולה- לאנטישמיות אין קשר לרמת השכלה ומעולם לא היתה מבוססת על עובדות וממצאים.
—
אם מפרקים מהאנטישמיות את הפן המיתי, מטען השואה, הבסיס הנוצרי והמוסלמי ונחלי הצער היהודי ומתבוננים בתופעה כפי שהיא, מבלי לתרץ ב'סתם' ולקשור להשכלה מתגלה התמונה הבאה:
-מדובר בוירוס מנטלי עתיק בעל תפוצה עולמית.
-הוא משכפל את עצמו ע"י נשאים שלקו במחלה.
-הפרטים החולים אינם מודעים למחלתם.
-המחלה מתפרצת לרוב בעיתות מצוקה (מלחמות, מהפיכות וכו').
-זנים מסויימים תוקפים גם את חברי המיעוט.
-המחלה יכולה להתפרץ בעוצמה ואופנים שונים ולכן קשה לזיהוי.
-רוב בני המיעוט אינם מזהים את הוירוס ואת בואה של ההתפרצות.
-החיסון ההמוני האפקטיבי ביותר הוא הלם מוסרי. יעיל לתקופה מוגבלת.
-יושרה אינטלקטואלית נטולת פניות יעילה לחיסון עצמי של פריטים.
—
במקור, האנטישמיות היא רגש שהתפתח מקינאה ממושכת וקיבל ביטוי אורגני עד שהתבסס ב DNA האנושי בדיוק כמו הפחד מנחשים. הסביבה והחינוך משפיעים על המערכת החיסונית המנטלית ולפיכך על תפוצת הוירוס ומועדי ההתפרצות.
אהבתיאהבתי
תפסיק מדובר בילדה.
אהבתיאהבתי
וירוס או בד.נ.א האנושי, מיהוהדי גאה היתי מצפה לרמת ידע שתמנע את עירבוב המטאפורות הכושל. לא שהשמוש במחלות כמטאפורה הוא הישג גדול מלכתחילה.
אהבתיאהבתי
אתה לא יודע שוירוסים יכולים לשנות לך את הדנא?
אהבתיאהבתי
אני איש עקרונות
ואחד מהם הוא שאני לא יכול לסבול שם כמו נבזלין.
השילוב של נבל עם ווזלין לא עושה לי טוב.
אהבתיאהבתי
ב-YNET או שלא יודעים חשבון פשוט או שהעובדות לא נכונות – מי אמר שלא משלמים לבודקי עובדות?
כתבה על פיצוי שהושת על המדינה לטובת אזרח שזוכה במשפט ותבע את המדינה על הצרות שעשתה לו.
מהפיצוי שהשופטת החליטה עליו, 40,000 ש', היא הפחיתה 30% כהשתתפות התובע כחלק שהוא תרם.
עכשיו, לפי דיני החשבון 30% מ-40,000 זה בד"כ (תלוי אם זה מהצד המקבל או מהצד המשלם) 12,000 מה שמעמיד את גובה הפיצוי על 28,000 ש'. ברם בכותרת המשנה של הכתבה, ובכתבה עצמה, הסכום הנקוב הוא 32,000 ש'. (מההפרש בלבד דבורית יכולה לכלכל עצמה בהמון חומוסים/פלאפלים/שתיה בריאה).
אז, או שב-YNET לא יודעים חשבון (מה שלא סביר שהרי האתר נחשב לאתר מוצלח ומרויח) או (מה שיותר סביר) שמישהי/ו טעתה/טעה בבדיקת וכתיבת העובדות וכנראה השופטת הטילה על התובע רק 20% השתתפות עצמית ואז החשבון יוצא חשבון.
אהבתיאהבתי
אכן, הפרסום בולווט עובד.
תיקנו את הכתבה בכך שמחקו את האחוזים – כלומר לא טרחו לברר מה בדיוק היה ואולי לכתוב את האחוזים הנכונים.
השגיאה הקטנה נשארה כמובן.
אהבתיאהבתי
בעניין הבלוגים בהארץ.
אין לי מושג איך זה אצלך אבל כשאני (IE) פותחת את העמוד הראשי של הארץ הרי הבלוגים הנמצאים בערך ב-1/3 הדרך למטה בגלילה.
לפני הבלוגים יש (רק מצד ימין):
כותרות
בארץ / בעולם
דעות
גלריה
טלוויזיה / אופנה / קול הקמפוס
בלוגים
אחרי הבלוגים יש:
בריאות / מדע וסביבה / המוסף
ספורט
3 מדורי ספורט
דה מרקר
קפטן אינטרנט
הארץ אינטראקטיב
ספרים
עכבר העיר / אונלייף
מצגות תמונות
דה מרקר קפה
עכבר אקסטרא
כתבות שאולי פספסתם
אהבתיאהבתי
וזה הפוסט מאחד הבלוגים, על יאיר לפיד, בכותרת: "אבא של ליאור".
אהבתיאהבתי
מיילי סיירוס היא הדבר הטוב ביותר שקרה ליהודי אמריקה. מי שמשוטט באינטרנט מודע לתופעה שבו כל חולי בתרבות האמריקנית נזקף לחובת היהודים ולהשפעתם. אצלינו רק שומעים על הנובלים אבל האמריקנים הלבנים מאשימים את היהודים באחריות להידרדרות של התרבות שלהם ולתעשיית הפרונוגרפיה. והנה מיילי אומרת שהיא עושה מה בראש שלה בניגוד לעצתם של ״יהודים בני 70״. היא צריכה לקבל את אות הליגה למניעת השמצה.
אהבתיאהבתי
לחייל זקן, שריה עופר ויואב גלנט העדפה משותפת.
אהבתיאהבתי
מוניק היא שחורדינית מחומצנת? חייל זקן אוהב אותן מרוקאיות. אנטריקוט ולא טופו.
אהבתיאהבתי
בעניין משגב לעם הבלוג: במנוע החיפוש של הארץ- אורי משגב בלי מרכאות. בוחרים את ההפניה הראשונה שמתויגת משגב לעם. למציאת הפוסט האחרון או אחרים גןללים בצד ימין ל- עוד במשגב לעם.
אהבתיאהבתי
* בצד שמאל – היד עם השעון.
אהבתיאהבתי
מרן=רבין
אהבתיאהבתי
בצדק הארץ מצניע את הבלוגייה, מדובר בהרבה גרפומניה ומעט ערך ממשי.
אהבתיאהבתי
קוטג' בהרי ירושלים
גבינה גבינה או שמא חמאה על הראש?
Not Guy Rolnik @NotRolnik
חדר האוכל המפואר יתר על המידה של מלון כרמים: אני סולד מעצמי על שנכנעתי וזללתי קוויאר. גם מנהיגים חברתיים נופלים לעתים במעדני דגים
~~~
Not Guy Rolnik @NotRolnik 14h
לפני עשר שנים הוא עלה ארצה והביטו איך הוא נשאר בלתי מחובר (מתוך דברים שאשא הערב במלון כרמים לכבוד ידידי לאוניד נבזלין)
~~~
Not Guy Rolnik @NotRolnik 10h
כל עוד לא מדובר בקוויאר בלוגה שמגיש בעלים לגיטימיים של העיתון של מעמד הביניים, אני נמנע מלהתרועע בארועים של חשודים בפלילים
~~~
Not Guy Rolnik @NotRolnik 4h
ג׳ט לג מחובר מזורגג
אהבתיאהבתי
Not Guy Rolnik זה הטוויטר האישי של רולניק משמש להעברת מסרים,
הטויטר הנ"ל הינו ציבורי. המצטיינים בהבנת-הנקרא יכולים למצוא שם אוצרות כמו לדוגמא יחסיו עם מו"ל עיתון החושבים.
הטוויטר הרשמי: גיא רולניק
אהבתיאהבתי
נו שטוטית, חשבון חדש למעקב בהמלצת רוה"מ.
אהבתיאהבתי