הכותרות הראשיות

"נישואים בלי רבנות"/ פרסום ראשון, היא הכותרת הראשית של ידיעות.
אלא מה, הדברים התפרסמו במעריב לפני שבוע. אריק בנדר מזכיר בעמוד הפייסבוק שלו. ועל אישור חוק צהר אמש.

מה קרה בידיעות היום? עוד ידיעה בשער: "צה"ל יפטר 4,500 אנשי קבע". שוב, שום דבר חדש. הנה למשל ידיעה ממעריב מיולי האחרון: אלפי אנשי קבע יפוטרו. וב-ynet.
עד כמה עורך/ת הידיעה לא מחובר לנעשה בסביבה? "צה"ל מטיל פצצה: 4,500 אנשי קבע יפוטרו עד תחילת 2015".
שום פצצה, יא-חביבי.

לא רק יוסי ורטר כתב אתמול שנפתלי בנט הוא איש מסוכן.
גם אורי משגב השתמש באותה מילה בדיוק.
לא רק זה, הבוקר בידיעות: "מקורב לנתניהו טען כי 'השר בנט מתגלה כאיש הזוי ומסוכן. נתניהו ישמח להחליף אותו בהזדמנות הראשונה שתהיה לו'".
מתי גולן בגלובס (ובמעריב) אפילו אומר אולי שרה (נתניהו) צדקה בעניין בנט?
במעריב לא מופיעה המילה "מסוכן" בהקשר שלו.

נחום ברנע מתגייס הבוקר להסביר את בנט. לדברי בנט, הוא אמר לנתניהו, שקרא לו לבוא לירושלים "אמרתי לו, נצביע נגד, אבל לא נפרוש מהממשלה". איך אפשר לא להבין את המשפט הזה? אז בנט חשש שנתניהו לא הבין, כך הוא אומר לברנע, או זה לפחות מה שברנע כותב (אולי גם הוא לא הבין), ואז "בסביבות שער הגיא הרים בנט טלפון לנתניהו: 'חששתי שלא הבין נכון, אמרתי לו, אני מתנגד'. נתניהו התרשם שבנט מתוון לתמוך או להימנע".

לא, תסבירו לי. אני לא מבינה כלום.

בישר"ה הכותרת לא תיאמן: "בני העוולה משתחררים".
משתחררים. מי שחרר אותם, אני?
נתניהו מסביר כמה קשה לו. ד"ר חיים שיין מסביר כמה קשה לו.

כמה כמה

כמה הפגינו מול כלא עופר אתמול?
כ-3,000 (ידיעות, מעריב).
כ-4,500 (ישר"ה).
אלפי ישראלים (הארץ)

הנגידה

אחרי שקלמן ליבסקינד הביא להחלפת רמטכ"ל, הוא מבקר את מינוי ד"ר קרנית פלוג לנגידה. "מינוי הנגידה בסכנה?" שואלים בעמוד הבית ב-nrg. הסיבה: היא עברה לכאורה על חוקי התכנון והבנייה בשיפוצים שערכה בדירתה. ועדת טירקל לא ביקשה ממנה מסמכים אלא רק הסתפקה בגרסתה. ועד עובדי ירושלים בבנק ישראל: נעתור לבג"ץ.
בכתבה (כל ע' 8 במעריב) כותב ליבסקינד כבר בפתיח שאומנם "אין בדברים כדי לפגום בכשירותה של פלוג לתפקיד, ואולם התנהלות הוועדה המייעצת… מחייבת חשיבה מחודשת לגביה".

חברה

כ-21% מהקשישים מתחת לקו העוני (מעריב).
מהגר מאפריקה מת לאחר שלא הצליח לגייס כסף למכשיר חמצן (הארץ, שער).
אולי כדאי לתקן את כותרת המשנה.

דעות

משה נגבי מטיל את האחריות על בחירת ראשי הערים הנאשמים גם על התקשורת.

על העיתונות להודות בכך שהיא נושאת באחריות לאטימות המוסרית שנחשפה בהצבעתם של תושבי בת־ים, רמת השרון ונצרת עילית. למרבה החרפה, לעתים אף היא עצמה שותפה לאטימות הזאת. הרי כמה פרשנים פוליטיים בכירים הם שהנחילו לקוראיהם ולצופיהם את הגישה הצינית הגורסת שבפוליטיקה המטרה מקדשת את האמצעים. אלה אותם פרשנים שקראו להימנע מהחקירות בחשדות החמורים נגד ראש הממשלה אריאל שרון, בנימוק שפירוק התנחלויות חשוב יותר מביעור השחיתות השלטונית, ושעודם מייחלים בערגה לשובו של אהוד אולמרט לצמרת ומדברים בשבח מנהיגותו, למרות הרשעתו הטרייה בפלילים. ואם לפרשנים כוכבים מותר לצדד בשובו של ראש ממשלה הנגוע בשחיתות רק משום שהם מרוצים ממדיניותו, מדוע שאזרח מן השורה לא יבחר בראש עיר המואשם בשחיתות כאשר הוא מרוצה מביצועיו?

הכי פוסט מורטם: פספסתי בזמן אמת, לפני חודש וחצי, ואיש מקוראי הנאמנים לא הפנה את תשומתי: על סקירות עיתונות, המארקר, מעריב ו-ולווט.

הישראלי היפה

ישראלי סתום הגיע במקרה לספארי, רצה שהאליגטור יזוז, זרק עליו אבן וגרם לסאם לאבד את עינו.
הכותרת בידיעות: "דמעות תנין". האם מי שנתן את הכותרת מבין את משמעותה, כלומר שהיא הפוכה לגמרי מהידיעה המבאסת?
להנהלת הספארי אציע לסלק אבנים מהאזור, בדיוק כמו שמסלקים מפגעים מתינוקות. הרי בני ישראל שוטים הם, למרות ששניים-שלושה זוכים בנובל פה ושם, בעיקר אחרי שהם עוזבים את הארץ.

פוצחה הקונספירציה

מיילבק חמוד

שלום דבורית,
נראה לי שפענחתי את הצופן של הקונספירטור במי נגד מי:

134 312: 521 226 160 485 330 296

עידן חדש: יהונתן בדרך לעמודי הדעות של הארץ.
n.

– בדקתי את n באדיבות מחשבון הגימטריה.
– ולמה עידן חדש? כי מי שעורך את עמודי הדעות הוא אלון עידן.

משתכשכים בביצה

בידיעות לא הוזכר ביום שישי שעומר לחמנוביץ' מישר"ה הוא מזוכי פרס ברנשטיין.
ב-ynet דווקא הוזכר.
אבל הנה, בדיווח של ישר"ה על פרס אומ"ץ, לא הוזכרו כמה עיתונאים זוכים, ביניהם עמיר פלג מידיעות.
בישר"ה הזכירו תבלבתית ואת כתב העיתון בלבד. טוב נו, גם לדויד גרוסמן עשו מערוף.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

יאיר נתיב מספר איך הותקף באבנים ע"י ערבים, ולאחר שזה התברר לעורכי תוכנית טלוויזיה כלשהי (שהותקף ע"י ערבים ולא ע"י חרדים) ביטלו את השתתפותו בה. בלי שום קשר.

אחרי הסטטוס הקודם יצרו איתי קשר מתוכנית טלוויזיה, ואמרו לי שרוצים להזמין אותי להתראיין בנוגע לאירוע האבנים שרגמו עלינו ביום חמישי בכביש של האוניברסיטה העברית. התלבטתי אם ללכת, כי אמרתי לעצמי שגם ככה יוצא לי להופיע בשמחות אחרות בתקשורת ולא בא לי להופיע באירוע משמח נוסף. בסוף אמרתי לעצמי שאם הנושא חשוב לי אין סיבה אמיתית שלא אלך, ועניתי שאגיע. התחקירנית התחילה לתחקר אותי, ושאלה: "רגע, אז מדובר בשכונה חרדית מובהקת שבה זרקו עליכם אבנים?". חרדים? שאלתי. לא, אלה היו צעירים מהכפר שליד האוניברסיטה. "אה", ענתה. "אוקי, אחזור אלייך". אכן חזרה ואמרה שאין מקום בתוכנית של מחר ושאולי ייצרו איתי קשר היום. לא יצרו.

תופעה: אלפי שיתופים לכתבונת של טל ניב על תערוכת הג'ינג'ים של נורית בן שטרית.

לו ריד והטעויות

אבינו, לו ריד, מת. הפוסט משלשום.
עוד קצת בלפני פיזור אתמול.
ביקורת על ולווט מאפריל 1967 בווילג' וויס.

עידו קינן תיקן את הטעויות של הכותבים על ריד אך שכח את בן שלו בהארץ:
1. קים גורדון זה היא ולא הוא (המשפט נמחק מהכתבה אך יש עדויות בטוקבקים).

2. ולווט לא התפרקה ב-1970. לו ריד עזב. נכון שאחרי עזיבתו זה כבר לא היה זה, ועדיין.
מסקנה: כולם טועים. בעיקר אני.

TV

לשרה סילברמן יש תוכנית חדשה, פיילוט גנוז, סוזן 313 (זמרת נפרדת מהחבר [הדוחה] שלה אחרי עשור וחוזרת לדירתה הישנה אותה שמרה כל אותן שנים. התשרוד בעיר הגדולה?). אני אוהבת מאוד את השרה הזאת, אבל התוכנית, הו לא. ממש לא. המוּדעות לכאורה וחשיפת התחבולה גרועות במיוחד. חוץ מזה, היא מתפשטת,  אז יש מצב שתיכנסו לקישור שהוא הפרק הראשון, כמו עוד כמעט חצי מיליון.

לפני פיזור

תודה לתומכי הבלוג.