כותרות ראשיות
שלושה מנכ"לים בצרות: ג'רמי לוין, נועם לניר וגבי אשכנזי.
פרסום ראשון לכלכליסט אמש: המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל טבע הוא מנכ"ל מכתשים אגן והדירקטור בחברה ארז ויגודמן.
בגלובס דיווח מאתמול על המנכ"ל הזמני, סמנכ"ל הכספים אייל דשא.
איתן אבריאל בתרחישים שוני למצב הטבע.
גולן חזני מראיין את לניר בכלכליסט. לצערי זהו נגן אוטומטי, אז שקלו אם להיכנס לקישור.
גבי אשכנזי התפטר משמן. בישר"ה, הארץ, המארקר וגלובס מדווחים בשער.
בידיעות הפניית שער קטנה למדי בממון, וידיעה בתחתית ע' 6: "נוטש את האסדה: התפטר יו"ר שמן, גבי אשכנזי"
המארקר: "אחרי שחצי מיליארד שקל של הציבור נמחקו…"
ישר"ה: "הכסף הלך, אשכנזי התפטר…"
מעריב/ גלובס: "בעקבות כישלון הקידוח…"
[למרות ההבטחה בשער לידיעה בע' 4-5 אפשר למצוא ידיעה קצרה רק בע' 10].
ממון: "אחרי כישלון הקידוח: גבי אשכנזי עוזב…"
עמיר בן-דוד מביא פרטים מעניינים: "על פי החוזה שלו עם שמן, עבד אשכנזי ב-75% משרה, בתמורה ל-150 א' ש' בחודש. הוא קיבל גם אופציות שנמצאות במרכז מחלוקת משפטית עם השקיעים….".
אבל בשאר העיתונים יש נתונים אחרים:
ע"פ גלובס, עלות שכרו נאמדת בכ-3 מיליון ש'.
ע"פ כלכליסט קיבל דמי ייעוץ חודשיים של 100 א' ש', או כ-2.4 מיליון ש' כולל החזרי הוצאות וליסינג ובמבה לדרך.
"דו"ח משטרתי סודי מדרג את עשרת ארגוני הפשע החזקים והמסוכנים בישראל" (ידיעות, שער, כפ' 14-15). אז הוא כבר לא סודי יותר, הדו"ח, נכון? כי מי יכול היה להדליף את הדו"ח הסודי של עצמה אם לא המשטרה?
הנה רשימה דומה שנערכה ב-mako באוגוסט. ההבדל היחיד הוא שפה מופיע יעקב שמעון במקום הרביעי ובידיעות יש רק עשרה ארגונים ולא 11.
אבל אל דאגה, מחר יתפרסם "כפי שנחשף בידיעות", ואם מישהו יתהה, יגידו לו: לא, אבל הדו"ח שלנו מגיע ממש מהמשטרה, וגם, שם נכתב "הכי מבוקשים" ואנחנו כתבתנו "הכי חזקים ומסוכנים". לכן זאת חשיפה.
בשר תותחים רך
התמונה המרכזית בשער הארץ מחרידה אותי במיוחד. למה? לא בגלל אקט המחאה של ניצן דפנה, חבר כיתת הכוננות בנתיב העשרה המחזיר את נשקו, אלא בגלל שבימינו הוא אוחז בבת הקטנה ובשמאל בנשק. החדר כולו מלא בכלי נשק. כן, בטוח הכל מאובטח, אין שום כדור באף קנה, הנשק פרוק וכו', אבל זוהי זוועה שאין לשערה. הילדה משמשת כאן להתרסה (יענו חיי ילדינו הפקר) מצד אחד, ומצד שני, חייה עומדים בסכנה על ידי אביה המוחה. ושוב אני חוזרת: לא, אל תגידו לי שהכל בטוח ושאין שום סכנה לחייה בסיטואציה הנוכחית. בולשיט. כל הסיטואציה, גם היא מבוימת, וגם אם לשנייה, שערורייתית.
"תסכול בצה"ל: 'באוצר לא מבינים אותנו'".
מיהו "גורם בכיר מאוד בצה"ל"? מיהו "בכיר אחר"?
את כל האמת על תקציב הביטחון מעניק עמיר רפפורט במעריב. כך לדבריו לפחות.
אם לסכם: נכון שבצה"ל, כמו בכל ארגון, יש שומנים, אבל התייעלות של מאות מיליוני ש' בשנה (החיסכון מפיטורי 4,500 אנשי הקבע הוא 370 מ' ש' ע"פ חישובי מעריב) לא תסתום פער של 4.5 מיליארד. "זה כמו לקצץ בהוצאות משפחה על רכישת דגנים כדי לצמצם חוב של 200 א' ש'", כותב רפפורט.
והנה הוא מתייחס לדברי יוסי יהושוע בידיעות אתמול: הפנסיות והתשלומים לנכים הם שערוריה: נכון, הוא אומר, אבל מי שצריך לתקן את העיוות זו הכנסת. גם את גובה הפנסיות למשרתי הקבע לא ניתן לשנות בדיעבד, אבל סוכם על עלייה הדרגתית בגיל הפנסיה בצה"ל, שאפילו מתבצעת.
פיטורי ה-4,500 תוכננו מזמן, הוא אומר, במסגרת התוכנית הרב שנתית (ואכן נכתב על כך לפחות לפני חצי שנה, כמו שהראיתי השבוע), והיום נעשה במספר הזה שימוש הסברתי.
אבל, הוא מבהיר, המצוקה של צה"ל אמיתית (ציוד נארז בארגזי קוקה קולה שנאספו מפחים [!] וגיוס המילואים לטובת אימונים ותעסוקה מבצעית כמעט נעצר).
וסיכומו: התקציב לשנה הבאה יעמוד על 54 מיליארד ש', מי שמכיר את נבכי תקציב הביטחון יודע זאת, אבל ההצגה חייבת להימשך.
משחק מילים
נו מה, תסביר?
ומה היה עם בנט? הסכים לשחרר אסירים? חזר בו? הבטיח לא להפיל את הממשלה? בחייאת רבאק, מה הסיפור?
ואיך כל זה משתלב עם הדברים שאמר לנחום ברנע, שהתפרסמו שלשום בשער ידיעות, שהמילה היגיון רחוקה מהם במיוחד?
הנה אני משדח"זת.
נחום ברנע מתגייס הבוקר להסביר את בנט. לדברי בנט, הוא אמר לנתניהו, שקרא לו לבוא לירושלים “אמרתי לו, נצביע נגד, אבל לא נפרוש מהממשלה”. איך אפשר לא להבין את המשפט הזה? אז בנט חשש שנתניהו לא הבין, כך הוא אומר לברנע, או זה לפחות מה שברנע כותב (אולי גם הוא לא הבין), ואז “בסביבות שער הגיא הרים בנט טלפון לנתניהו: ‘חששתי שלא הבין נכון, אמרתי לו, אני מתנגד’. נתניהו התרשם שבנט מתוון לתמוך או להימנע”.
24 שעות
אני משתדלת להימנע מקריאת המדור "ראש בראש" בו מתווכחים שניים מכותבי ידיעות במוסף 24 שעות על משהו, בדרך כלל על סוגייה מורכבת. הטורים שנוצרים הם טורי שיעור חברה בבית הספר היסודי, בלי להעליב את תלמידי בית הספר, חלילה.
לרוב אלו גם לא הדעות האמיתיות של הכותבים, אלא חלוקה שרירותית שלהם, כדי לייצג בעד ונגד מלאכותיים. לעתים אני מתפלצת מהשאלה היומית. למשל היום: "רמי פורטיס שופט ב-X פקטור: בגידה בקהל המעריצים או צעד לגיטימי בקריירה שלו".
דווקא היום, עינב שיף (בעד) ויקיר אלקריב (נגד), הצליחו לחמוק מאיזו אמירת שחור לבן מגוחכת, אבל השאלה בעיקרון לא לגיטימית אפילו: זמר (לא מיינסטרימי, בלשון המעטה), מתקרב לגיל 60. הוא צריך להתפרנס. החוצפה לעקם את האף על שהוא עושה את זה בתוכנית ריאליטי, גדולה מנשוא. מה אתם רוצים, שבעוד כמה שנים יעשו לו ערב מחווה כדי שיוכל לשלם את חשבון החשמל?
לא כל אחד הוא אייל גולן או טום ג'ונס, שמסודרים עד יומם האחרון. כך שיעשה פורטיס או כל אדם אחר מה שבא לו למען פרנסתו. ואת המילה "התמסחר" יש למחוק מהלקסיקון.
—
בשער המוסף ראיון עם אפרת גוש, זמרת. העילה: היא מתחתנת. עם יובל סיגלר. מי ששווה כתבה הוא המו"ל סיגלר, לא גוש, שמתראיינת עם כל צעד נוסף על הבמה (מופע עם האקס המיתולוגי ירון ברובינסקי, שיצטרף אליה בביצועים ייחודיים לשירי ברכט).
לפני כמה ימים גילינו שהשער הראשון בקריירה שלי, לפני שמונה שנים, היה בעיתון של יובל. אז מישהו כתב שהכל מזימה שלו לכבוש אותי, ושזה פשוט לקח לו שמונה שנים. יש מצב, למרות שאני חושבת שהוא היה תמים כמו שה.
משתכשכים בביצה
הודעה לעיתונות: ארגון העיתונאים הכריז היום על ועד באתר בחדרי חרדים.
מדובר בכלי התקשורת החרדי השני בו מוקם ועד לאחר רדיו קול חי.
מספר גונן גינת מישר"ה:
…התקשרו אלי מרשות השידור וביקשו שאשתתף בדיון על מקרה של עיתונאי בכלי תקשורת אחד הקורא לסגור כלי תקשורת אחר. האם זה ראוי. כל זאת בגלל מערכה המתנהלת נגד הערוץ הראשון. מדובר היה בתוכנית "פוליטיקה" שמגיש עודד שחר. ביקשתי זמן קצר להתייעץ. התייעצתי, ועניתי בפעם הראשונה אחרי המון זמן – בחיוב. סיכמו איתי מתי להגיע להתאפר, את כל הפרטים.
בערך שעה מאוחר יותר התקשרה אלי מפיקה משם, שוב סיכמה איתי מתי להגיע ולאן. בסוף היא ביקשה לשמוע מה דעתי בנושא. עניתי לה שאני לא רוצה שייסגרו כלי תקשורת, גם כאלה שאני לא אוהב את הקו שלהם, ואני לא אוהב פעילות של עיתונאים לסגירת כלי תקשורת אחרים.
היא שמחה לשמוע. אבל, הוספתי, אתם האחרונים שיכולים לדבר על כך, כי אתם הצבועים הכי גדולים בנושאים הללו. למה, היא שאלה. עניתי לה בערך ככה: איפה הייתם כאשר סגרו את ערוץ-7? חגגתם עם רוב כלי התקשורת. ואיפה הייתם כאשר הוגשו בכנסת הצעות חוק – לא דיבורים של עיתונאים, אלא הצעות חוק – לסגור את "ישראל היום"?…
[כדי לקרוא מה היה הסוף תיאלצו להיכנס לקישור, למרות עצלותכם].
ובאותו עניין: הקרב בין שחר, mako, קשת והערוץ הראשון.
–
קשב: … שתי התמונות פורסמו בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות (אתמול, v) והן מפנות לאותה כתבה (כנראה במהדורות שונות של אותו גיליון – לראיה הטורים הזהים שעל התמונה). ככל הנראה עורך העיתון הסכים עם הביקרת שלנו: הקורא הממוצע שחולף על פני העיתון בדוכנים לא קורא את כיתוב התמונה של התמונה הגדולה (הכיתוב מוגדל מימין למעלה). לכן הוא משוכנע כי האסיר המאיים שידיו מגואלות בדם הוא אסיר פלסטיני שהשתחרר לאחרונה. ההטעיה הזו הובילה ככל הנראה את עורך העיתון להחליף את התמונה (מימין למטה). כנראה שגם הוא מבין שהבחירה איזה תמונה להצמיד לכתבה היא בחירה עריכתית והיא משפיעה רבות על תודעתנו.
המשטרה סגרה את תיק החקירה נגד שרון גל. גל: "תמרור אזהרה".
יוסי אחימאיר יצא אתמול במעריב (כן, התכוונתי להעלות את הקישור ושכחתי, כמו הרבה דברים אחרים), נגד רצח האופי שנעשה לגנדי במאמר מערכת של הארץ. תהיתי אם הוא רצה לפרסם זאת בהארץ וסורב.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
קשבנו ליאור סוכוי מדווח:
את הכתבות המלאות של הארץ אפשר לקרוא גם במחשב דרך האפליקציה המיועדת ל-windows 8.
מחרימים סויה בישיבת גור מחשש להומוסקסואליות?
כה תוהים ב-ynet, ומביאים את המקור לכתבה: yourjewishnews.
אלא מה, העורכים לא השכילו להבין שמדובר באתר סאטירי.
הכל התחיל בבעולמם של חרדים.
וגם nrg כושל, בכתבה אחרת: האדמו"ר של סאטמר מעודד בניית קזינו. והמקור.
(תודה לספיר ברק)
חלבה הודית העשויה מקמח חומוס (זהו מדור האוכל בחסות ולווט ואבו שוקי המקורי).
סל תרבות
חבר ניסה לקנות כרטיסים למופע של עידן רייכל.
מתברר שכרטיס בישראל עולה 270 ש' בעוד שבאטלנטה עלה 210 ש'.
מילא פסק זמן, אבל עידן רייכל?
לפני פיזור
סיכום חודש הלילה ב-21:00.
תודה רבה לתומכי הבלוג.
ולווט אנדרגראונד 
שלמה ינאי היה הגרוע במנהלים שהיו אי פעם בטבע.
על השטויות שהוא עשה שם טבע שילמה, משלמת ותשלם במיליונים/מיליארדים כבדים.
אהבתיאהבתי
אשכנזי פשוט עשה אקזיט.
אהבתיאהבתי
פעם שני השבוע שאנחנו מקבלים תלונה פיסבוקית של נופתי מתוכנית הטלוויזיה כי לא התאמתי לאג'נדה ( להבדיל מהלל הזכור לטוב, שלא מימנו לו מונית). היום מתגאה גינת שטחן למפיקה את הראש בשאלות רטוריות היפותטיות ואף עשה גודווין.
אבל צל"ש ההיפותטיות מגיע ליוסי אחימאיר.
אם גנדי היה חי אז מאמר המערכת של הארץ היה עלול להוביל לרציחתו בידי יהודי שמאלני.
לטיעון הגיוני מנצח כזה אין לי תשובה.
אהבתיאהבתי
עם כל תיעובי לריאליטי בכלל ולריאליטי-מוזיקה בפרט, אני לחלוטין מסכים עם הפרשנות של ולווט לגבי רמי פורטיס.
אהבתיאהבתי
רמי פורטיס הגדול, עטור זהב שחור, מוולווט את הטלויזיה
אהבתיאהבתי
גדול מאוד. מייסד חלוץ והיפסטר אמיתי.
אהבתיאהבתי
גידון לוי על שחרור הרוצחים:
הארץ עד עכשיו לא מדווח על על עלילות חיל האוויר הציוני.
הפורטלים האחרים מתרכזים בהו הא ומזניחים את הרקע הנדרש להבנת התמונה. עוד יומיים גידון יטען שאנחנו שיכורי כוח.
רוסיה מציעה למצרים לעבור צד. סיסי עושה לאובמה אצבע משולשת ומנסה למחוק את האחים המוסלמים והג'האדיסטים מהנוף. אובמה מעדיף אסלאמיסטים כנציגי הדמוקרטיה. האסימון עדיין לא נפל.
תזכורת לעובר אורח.
—
ה-X פקטור לדעתי הגיע מעולם הגלישה. השופוני קטלני. שירי מימון צריכה ללמוד מניסים.
אהבתיאהבתי
הארץ עתון עם מדיניות. עורך העמוד הראשון נותן כותרת הפוכה מן הכוונה של הידיעה.
הכותרת: "אושרה טרומית אפליית אזרחים שלא התגייסו". בידיעה בעמוד הראשון לא מוזכרת כלל האפליה השלילית. הידיעה מנוסחת כולה בטון חיובי: "מליאת הכנסת אישרה…את חוק זכויות התרומים המפלה לטובה חיילים ובוגרי שירות לאומי"…
העורך של העמוד הראשון לא ראה את המלים "מפלה לטובה". הוא ראה אפליית אזרחים שלא התגייסו.
עורך העמוד הראשון בהארץ קיבל, כנראה, בונוס.
אהבתיאהבתי
מעריב זה מקור לחישובים כלכליים?
עלות של קצין בכיר (סא"ל ומעלה) היא מעל מיליון שקליפ בשנה. קיצוץ של 1000 קצינים יביא לחיסכון של מיליארד שקלים, קיצוץ של 2000 קצינים יהפוך את צה"ל לצבא מנצח.
אהבתיאהבתי
גם החישוב שלך שגוי. זה שאתה מוציא 2,000 איש מהפיירול עדיין לא מוציא אותם מהמשוואה הכספית הכוללת. יש פנסיה, פיצויים נוספים על הפסקת עבודה מוקדמת, עלויות משפטיות וחשבונאיות, ועוד.
אהבתיאהבתי
כל העלויות שמנית נחסכות כאשר אתה מבטל את התקן אבל אתה צודק שזה לא חיסכון מידי. מצד שני כל ביטול של תקן של בכיר מייתר את הצורך בפירמידה שנבנתה מתחתיו שלא צורך. על כל אלוף משנה ארבעה סא"ל, על כל סא"ל, ארבעה רבי סרנים וכך הלאה. צה"ל הוא הצבא המנופח והשמן בעולם.
אהבתיאהבתי
הבעיה היא שמשהב"ט, כולל צה"ל, הפך זה מכבר מארגון שמטרתו הקניית ביטחון לתושבי מדינת ישראל למנגנון שמשרת קודם כל את עובדיו, ונועד לתת להם מקסימום תנאים עם מינימום תמורה (ולצורך כך אין הבדל ממשי בין צה"ל לחברת החשמל או הנמלים, מלבד העובדה (החשובה מאוד) שחלק קטן מהמועסקים בצה"ל מסכנים את חייהם כחלק מתפקידם).
מספיק היה לשמוע את גנץ מדבר כאחרון ראשי ועדי העובדים ("פגיעה באנשי הקבע כמוה כפגיעה בביטחון המדינה", פחחחחחחח) כדי להבין כמה הדרדר המנגנון והעומדים בראשו.
אגב, גם בצבא האמריקאי קורים תהליכים דומים. ציטוט אחד שאהבתי אומר (בתרגם חופשי): "נהפוך את משרד ההגנה למנגנון רווחה שלפעמים הורג טרוריסטים".
אהבתיאהבתי
אין, אין כמו שמחה לאיד. מי שקורא ולווט יודע שחברה הממנה גנרל במיל. כמנהל מבצעת התאבדות. כך קבר ינאי את טבע ואשכנזי את שמן. מילא שאין להם מושג בניהול, הבעיה העיקרית איתם היא שהם מנחוסים. מי שצחק על המשקיעים בשמן עתיד לבלוע את לשונו כשהמשבר בטבע יתנפץ על הפנסיה שלו.
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם הנחת היסוד שלך, אם כי יש הבדל יסודי בין שתי הדוגמאות שהבאת- שלמה ינאי היה מנכ"ל טבע, ואילו אשכנזי יו"ר דירקטוריון שלא עסק כלל בניהול החברה, אלא בעיקר שימש כ"פנים" לטובת משיכת משקיעים, עזרה בעבודה מול משרדי ממשלה וכו'.
עוד דוגמא נפלאה היא הצנחת שקדי הישר מלשכת מפקד חיה"א למשרת מנכ"ל אל-על, כאילו הדרישה הבסיסית לניהול חברת תעופה היא כנפי טיס.
אהבתיאהבתי
לא מכיר את יכולות הניהול של שקדי אבל מפקדי חיל האוויר מתנסים בניהול מאתגר לא פחות מניהול חברת תעופה.
אהבתיאהבתי
האימרה שלך חסרת משמעות. חוץ מהעובדה שבשני המקרים מדובר בציוד מעופף, מה הקשר בין ניהול זרוע צבאית, כאשר אין משמעות אמיתית לגירעון תקציבי (מקסימום משרד האוצר יוסיף עוד כמה מיליארדים), אין בעלי מניות , אין מתחרים ואין לקוחות, לניהול חברת תעופה, הנאבקת בתחרות מבית ובחוץ, ועדי עובדים מיליטנטים, רשויות מדינה, גופי רגולציה בינלאומיים, ציוד יקר ביותר, מחירי דלק מזנקים, לקוחות תובעניים וכו' וכו'.
אהבתיאהבתי
חשבתי על סדרי הגודל של הארגון והלחצים, אין הרבה מנכל"ים עם ניסיון ניהולי של אלפי עובדים. לגבי הניסיון המסחרי אתה צודק, מדובר בחסרון משמעותי.
אהבתיאהבתי
מקורותי בטבע מאשרים זאת במדוייק. שלמה ינאי היה לגנאי.
אהבתיאהבתי
אני לא יודע אם כתבת על זה כבר או אם זה בכלל נחשב לצרות בכותרות אבל בהארץ יש שוב כותרת ילדותית ומג-ניבה שמרדדת את התוכן המעניין של הכתבה להתחכמות מטופשת. לא ברור לי אם הכותרת היתה הצעת הכותב (הביטוי מופיע בטקסט), או העורכים שחשבו שהיא מצחיקה, ואולי הם מזלזלים בקוראים שלהם וחושבים שרק כך אפשר יגרמו להם לקרוא חוות דעת על ספר עיון משכיל ומעניין.
"ההיפסטרים של המאה ה–18"
http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2150818
אהבתיאהבתי
כמו הרבה אחרים, עדיין לא התפענחה לי משמעות הביטוי "היפסטר". עם זאת ברור לי שמי שמשתמש במילה הוא לגמרי אחד כזה.
אהבתיאהבתי
נסיונות פיצוח של אחרים.
אהבתיאהבתי
למה שארצה לפצח? מה, אני היפסטר?
אהבתיאהבתי
מה רע בהיפסטר? אם ניקח את המאפיינים שהובאו בלינק – מחשבה עצמאית אין לך? חיבוב של מוסיקת אינדי? יצירתיות? אינטליגנציה? ג'ינסים הדוקים? טוב, משקפיים עבי מסגרת אני לא יודע, ונראה לי שבגיל אתה לא מתאים, אבל תכלס נותנים לך מחמאה – תיקח.
אהבתיאהבתי
היפסטר זה מחמאה?
אהבתיאהבתי
מה חמאה? זה עשוי מממרח טופו וטפנד זיתים אורגנים.
כמה בורות. שיואו.
אהבתיאהבתי
כמובן שאסביר לקפטן.
"היפ" הוא שימוש סלנג אפרו אמריקאי מתחילת המאה העשרים לתחושה תחת השפעת הירואין.
בשנות הארבעים הודבק השם היפסטרים לתופעה תרבותית קיימת, צעירים לבנים המאמצים תרבות שחורה, התאפיין בחיפוש המתמיד אחר מועדון הג'אז האותנטי בהארלם, וזלזול במועדוני הג'אז הממוסחרים ללבנים.
ב 1957 פירסם נורמן מיילר מאמר במגזין דיסנט " הכושי הלבן: התבוננות שטחית על ההיפסטר" שילוב של גרפומניה והסברים מופרכים המשלבים פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה להגדרת תרבות נגד. שלוש שנים מאוחר יותר תקף ממילר בסכין את אשתו, והיו שקישרו זאת להסבר החברתי לאלימות אישית שמופיע במאמר. בנוסף להופעות מבולבלות שלו בתקשורת מאותה תקופה בנסין להסביר את פילוסופית ההיפסטר שלו חיסלה את השימוש במושג. הוא קוצר ונפוץ לשימצה בנות השישים כ"היפי".
בשנות התשעים החלו לדווח על תופעה של צעירים ממעמד בינוני עם נטיות אמנתיות, שמאחר ולא יכולים כלכלית לגור בשכונות האופנתיות של מנהטן, מתרכזים בשכונות זולות המאופיינות בתחבורה ציבורית ציבורית גרועה למרכז העיר.
לא היה מושג מקובל להגדיר את התופעה. כאשר משקפי באדי הולי חזרו לאופנה היה מי שכינה את התופעה היפסטרים, כשההקשר היחידי הוא שנות החמישים.
השם היה כל כך מופרך מבחינה היסטורית, שלא היה ספק בנצחונו האבולציוני כשימוש לשוני מקובל לכותרות מאמרים עדכניים לתאור תופעות אופנתיות נרחבות, לכינוי גנאי לאירוניה מודעת לעצמה, ולהסבר כללי לכל מה שלא מובן ושנוא בבני עשרים אורבנים מהמעמד הבינוני.
אהבתיאהבתי
אהה.
אהבתיאהבתי
אם נפתח כאן מדור לענייני בריאות (ע"ע חלבה הודית) אז הנה מקבץ קצר של ידיעות בענייני בריאות מתוך המאות שנחתו לתוך האייפד שלי על הבוקר.
מצטער (אין לי זמן להכניס זאת לקישורי מילה נאים).
בניו יורק אפשר יהיה (כנראה) לרכוש סיגריות רק מגיל 21
http://www.philly.com/philly/news/nation_world/20131031_NYC_council_votes_to_raise_tobacco-buying_age_to_21.html
שורש ג'ינג'ר נגד סוגי סרטן מסוימים
http://www.naturalcuresnotmedicine.com/2013/10/studies-prove-ginger-kills-these-two.html
מוטב להיוולד ימני (לא מבחינת אג'נדה פוליטית, אל תעלזו) בנוגע למחלות נפש
http://www.dailymail.co.uk/health/article-2480397/LEFT-handed-people-likely-schizophrenic-depressed.html?ITO=1490&ns_mchannel=rss&ns_campaign=1490
על סוכריות אמ אנ' אמ (הלוואין וכל זה)
http://www.buzzfeed.com/rachelysanders/terrifying-facts-about-halloween-candy
מעשני סיגריות מוטב שיעשנו גם קאנביס
http://medicalmarijuana.medijean.com/articles/how-marijuana-can-block-cigarettes-cancer-risk/
קאנביס כטיפול באוטיזם
http://medicalmarijuana.medijean.com/articles/how-medical-marijuana-helps-treat-autism/
על נזקי עישון סיגריות (מצגת)
http://www.webmd.com/smoking-cessation/ss/slideshow-ways-smoking-affects-looks
אהבתיאהבתי