הכותרות הראשיות

למרות ההבטחות, יש עתיד הצביעה נגד נישואים חד מיניים.
ב-22 בחודש דיווח מעריב על ההגדרה העמומה של יש עתיד לברית הזוגיות.

תגובת העתיד:

הצעת החוק של העבודה נוגעת רק לפלג מסוים באולוןסיה ומחריגה אותו משאר האנשים שמעוניינים במסלול של ברית זוגיות, לעומת הצעת החוק שלנו שמעניקה פתרון כולל לסוגיה.

בהארץ זו הכותרת הראשית, עם תוספת מרכזית, ההצעה של משרד המשפטים (ובישר"ה: ע' 13).
היום בע' 5: "יש עתיד הפילה את חוק ברית הזוגיות של העבודה: 'ההצעה שלנו רחבה וטובה יותר'".
אין על כך מילה בידיעות, שם הכותרת הראשית היא על הקלות בגיור. גם ב-ynet לא מצאתי אזכורים.
—

הכותרת הראשית בעמוד הבית של ynet (שלא התחלפה מחצות וחצי עד העלאת הפוסט): "בני 40, שלושה ילדים, גרים עם ההורים". סליחה, למה בדיוק?
בכתבה עצמה נאמר:

איציק ומלכה, בני 40 מאור יהודה, הם הורים לשלושה: בני 6, 4 ותינוק בן חודשיים. איציק עובד בחברה לייבוא רכב ומלכה היא מיילדת. יחד הם מרוויחים בסביבות 17 אלף שקל בחודש. מאז שעזבו לפני שנה את דירת השיכון בתל השומר ועברו להתגורר עם אמה של מלכה, הצטמצמו ההוצאות שלהם ב-5,000 שקלים בחודש.

ההדגשה שלי. אז למה עברו לגור עם אמא של מלכה? מילא, היו מרוויחים יחד 5,000 ש' בחודש, או אפילו 10,000 ש'. אם בא להם לחסוך, שיחסכו. אם הם רוצים שאמא של מלכה לא תהיה לבד, גם טוב, אבל למה להפוך את הסיפור שלהם לעניין ציבורי דרמטי?

תמר איש שלום (ערוץ 10) מראיינת את וונדי שרמן, ראש צוות המו"מ האמריקאי לשיחות עם איראן והמשנה לשר החוץ. עיקר הראיון הוא: אני עוד לא יודעת, אין תשובה, עוד לא ברור. נו?
והעיקר השני: אני לא פחות טובה מיונית לוי.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

בועז הרפז

חיכיתי לתגובה של בן כספית, והנה היא הגיעה בפייסבוק אתמול, כולל פרסומת עצמית.

מה אומר ומה אדבר, נשבעתי שלא אתן למופעי האימים הקבועים בערוץ הטלויזיה של אהוד ברק לגרור אותי בחזרה לפרשה הבאושה הזו. חבל על הבריאות, ועל הזמן היקר של הקוראים. יצא לי לפגוש את בועז הרפז, עוד לפני שהפרשה התפוצצה, למזלי היתה לי תחושה שאסור להאמין למילה של האיש, ולכן לא השתמשתי בחומרים שנתן לי. גם אחרי פיצוץ הפרשה, כשפגשתי אותו כמה פעמים לצורך כתיבת "חמקן", העדפתי להתעלם מחומריו. האיש יצא דובר שקר בפוליגרף, ואף נקבע שניסה לשבש את בדיקת הפוליגרף עצמה.
מי שמתעקש להבין מה קרה בשנים הללו בין ברק לאשכנזי, מי הוא השטן הגדול ומי הוא השטן הקטן, ומה המוטיבציות של חלק מכוכבי הסיפור זה, שיקרא את "חמקן".
אז הבוקר, אני ממליץ לקרוא את קלמן ליבסקינד. חותם על כל מילה שלו.

המדור אימפריית הרשע של נוני מוזס בטור מופרך במיוחד (גונן גינת), בו הוא טוען שידיעות הצניע את הסיפור (אחרי ראיון הענק ב-7 ימים), משבח את אילה חסון, וחוזר על הטענות של דן מרגלית מאתמול בעניין הפוסט של רביב דרוקר (שעיקר-עיקרו הוא דעתו על הרפז), תוך שהוא מצמיד לו אמירות ופרשנויות שלא נכתבו.
הכותרת "למה ידיעות מצניע את הפרשה" היא תשובה לדרוקר שכתב ״…ישראל היום הולכים חזק על הסיפור הזה…".
כל ע' 9 בישר"ה עוסק בפרשה ומתחת לאימפרייה של גינת מופיע טורון של מרדכי גילת, המשבח גם הוא את הראיון של חסון ואומר שמי שחוששים לעורם כעת הם עיתונאים, ושאולי הרפז לא בדיוק דובר אמת תמיד, אבל זה לא משנה.

אם במקרה מישהו ממש חייב לקרוא את עלילות סופהשבוע לפני שהוא ניגש לסקריר, הנה הקישור לאתמול עם עוד קישורי עומק ועם הכתבה של אילה חסון.

[poll id="105"]

 הסיפור היומי המוזר

איזה סיפור משונה: על פי המארקר, פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל שיבא, נפצע קל בהתרסקות מטוסו הפרטי ביוני האחרון.
הידיעונת הזו מלאה כרימון:
1. למנכ"ל בי"ח יש מטוס פרטי.
2. התאונה לא דווחה בתקשורת.
3. הוא נפצע קל.
4. האם כל תאונת כלי טיס בישראל זוכה לכמה שורות? נראה לי שכן, קל וחומר אם מדובר באדם בתפקיד ציבורי, לא?
5. למה דווח עכשיו? כי דו"ח חקירת ההתרסקות הגיע למארקר היום. בינואר סיפר רוטשטיין שמתנהל נגדו מסע רדיפה והשמצות בעניין אחר. ופה, המנכ"ל זועם על משרד הבריאות. ופה הוא מונה כדירקטור ללא אישור משרד הבריאות. מעניין אם יש קשר בין כל הדברים.

מתקלקלים

אני חייבת להודות שהתיאוריה של חייל זקן (אפילו שהאגף הימני שלא מרפה פה האדים אותו) קנתה לה אחיזה בהארץ, ושרון שפורר כותבת על הכשלונות העסקיים של הגנרלים לשעבר.

בצבא קשה מאוד לזהות מנהלים טובים: הכסף זורם כמים, תהליכים רבים מתנהלים בצללים בחסות השושו, וגם הביצועים לא בהכרח ניתנים למדידה. אבל בבורסה הדברים הרבה יותר גלויים ומהירים. גיליון השערים והדו"חות הכספיים לא מאפשרים להסתיר את המספרים. כאן לא מספיק לתת ריאיון לכתב החצר או להשתמש בדובר הנאמן. נקודה אחת כן מזכירה את הצבא: גם בשוק ההון, עקרונות השכר והעונש משחקים לטובתם. השכר זורם תמיד לחשבון הבנק שלהם, בלי קשר לביצועים.
לא תמיד הגנרלים הם אחראים הבלעדיים לכישלונות של החברות בניהולם. לעתים הם מתמודדים עם תנאים לא פשוטים ועם בעלי שליטה המכתיבים עבורם את הסביבה בה הם פועלים. ובכל זאת, לנוכח התפקידים הניהוליים שמילאו, קשה לומר שהם חפים מאחריות.

על הכנת מזון משמן ביבים בסין.
אם עוד לא צפיתם בסרטון הזוועה.

תוכן שיווקי

הסיכון בכתבות הבריאת הממומנות הוא שהן עלולות לסכן חיים או לפגוע בבריאות.
קחו למשל את הכתבה הזו, המככבת בעמוד הבית ב-ynet, המשבחת את הבדיקה הגנטית של אונקוטייפ, בעזרת "סיפור מהחיים". על החתום: ynet. ברור, מי האוויל שירצה לחתום עליה?

הכותרת: "אין סיכוי שארעיל את הגוף בכימותרפיה". הסיפור הפוך לגמרי לכותרת: האישה שבכתבה חלתה בסרטן. כל הרופאים אמרו לה שהיא צריכה לקבל כימו אבל היא לא רצתה. עד שעברה את הבדיקה, אונקוטייפ!, שקבעה שהסרטן אכן בעל פוטנציאל התפשטות. אז היא הסכימה לעבור את הטיפולים שהומלצו לה מלכתחילה. בינתיים בזבזה זמן יקר (ומי שילם עליה וכמה, זאת לא אדעׂ).

 לחם עבודה

הפרסום הזה בפייסבוק, של יעקב אייזנטל, קרע את לבי (159 לייקים, 232 שיתופים) וגם שיתפתי אותו בעמוד של ולווט בפייסבוק.

אני מחפש עבודה.
אני בן 24 מבני-ברק, חרדי, נשוי ואב לילד חמוד שקוראים לו אלימלך.
מה אני יודע לעשות?
אני מוזיקאי, מנגן בכלי נשיפה וקלידים. לא למדתי את זה בצורה מסודרת אף פעם, אבל זה נראה לי סוג של מחמאה עבורי.
אם אתם צריכים כל דבר שקשור לכתיבה של משהו, אוכל להיות זה שיעזור לכם, זה שיכתוב ויערוך עבורכם את התוכן של האתר שלכם, את דפי הפרסום שאתם מפיקים, את הספר שאתם מוציאים, את דפי המידע של הארגון שלכם.
אני מסודר מאוד ויש לי כשרון לפרטים קטנים.
יש לי כשרון לשוני מעולה, מין חוש טבעי כזה למילים. מילים זו אהבה בשבילי. בכל מקום אני שומע מילים מכל מיני שפות, רק צריך להבין איך הן ארוגות אחת בשניה, מבטאות את ענייניהם של בני האדם. יש לי אנגלית טובה, אני לומד קצת ערבית בשביל הכיף וגם גרמנית, ככה קצת.
אני אחראי מאוד, אם הטלתם עלי משימה לבצע, היא לא תצא מהראש שלי עד שזה יקרה. המטרה היא הצלחתם של אלה שלקחו אותי לעבוד בשרותם, מאוד חשוב לי שאנשים יצליחו במעשיהם. למרות שהכסף באמצעותו אתם מתגמלים אותי על העבודה הוא חשוב, אבל יותר חשוב זה לאהוב את מה שאתה עושה ולהשקיע בו. הייתי שמח גם אם המעבידים שלי יהיו כאלה, ירצו את התוצאה שהם מעוניינים בה, אבל גם יאהבו את העובד שלהם ואת מה שהוא עושה.
אני ישר מאוד, הרבה פעמים היושר הזה מקשה עלי בחיים. לפעמים קשה לי להבין אנשים אחרים שלא נוהגים באותה אמת מידה. אבל אולי לכם זה דווקא יתאים.
עבדתי בשתי תחנות הרדיו החרדיות. ערכתי והגשתי חדשות, היו גם כתבות ותכניות חדשות שערכתי והפקתי.
אני מודע לכך שבעניין הזה של החרדיות הרתעתי כל מיני אנשים שיקראו את הפוסט הזה, מודע לכך אף יותר מאז ששלחתי מאות קורות חיים למשרדים חילוניים ולא קיבלתי מענה. בעצם פעם אחת חזרו אלי. זו היתה איזו מכללה למוזיקה שחיפשה עורך תוכן עם גישה למוזיקה, לא רציתי להגיע לראיון סתם אז אמרתי כבר בשיחה המקדימה שאני חרדי, אמרו לי "למה שזה יהווה בעיה" וכאלה, אבל למחרת כבר התקשרו לבטל את הראיון.
אז לפני שאתם מבטלים את הראיון איתי, אבקש שתחשבו על זה טיפה. תחשבו על זה שיש בן אדם מאחורי המילים האלו, והוא יכול להיות עובד מצוין ולהפיק הרבה דברים טובים עבור העסק שלכם גם אם הוא מאמין באמונה אחרת מאמונתכם.
אשמח מאוד אם תשתפו את הפוסט הזה, על פי כל קנה מידה זה יהיה מעשה אנושי.

אבל…..
אודה, הכרטיס אוורירי מדי, טרי מדי, הפוסט כתוב טוב מדי, מודע מאוד. האם זה ניסיון לבדוק אם החילונים הם ערלי לב?
אם כן, חבל. אם לא, התנצלותי הכנה במיוחד בפני אייזנטל. השאלה החשובה היא אם מצא עבודה.

משתכשכים בביצה

עוד לפני שהספר שלו יצא בכלל, ארי שביט קיבל פרס גדול באמריקה, משהו בסדר גודל של 50 אלף דולר, שנועד לעשות יחסי ציבור לספר. ואם אתם תוהים על מה הספר, אז הוא עוסק בהיסטוריה של קום המדינה והיישוב היהודי בארץ. תאריך היציאה הרשמי של הספר בעברית: פברואר 2014. זה שבאנגלית ייצא עוד מעט (ליאורה, The post).

כידוע, ידיעות ומעריב מופצים כעת על ידי אותה חברת הפצה. שני העיתונים נחתו ב-7:08 על סף דלתי.

אריה גולן, מגיש הבוקר הזה של רשת ב' ב-18 השנים האחרונות מקבל פרס מפעל חיים ומדבר (כרמית ספיר ויץ):

…בעניין האינטרנט, יש לי בעיה עם העובדה שהוא פרוץ. ניקח לדוגמה את הטור שעשיתי ליומן השנה האחרון. כתבתי את הטור נטו. מישהו לקח את זה, הכניס אינסרטים של פוליטיקאים ושם את הכותרת המטעה 'אריה גולן נפרד מהשידור הציבורי'. ברגע שזה מגיע לאינטרנט כל אחד יכול לעבד את זה איך שבא לו. זה דבר נוראי. האנונימיות הזו מדאיגה אותי. אני רוצה שאנשים יקחו אחריות על הדברים שלהם ואם מדובר באתר אינטרנט שהוא עיתון וירטואלי, שיהיו לו כתובת, עורך ושמות של האנשים שעומדים מאחוריו.

הבמאי מנחם גולן מאושפז ומצבו מחמיר.

יש עורכים בבית?

לפני פיזור

ליקוי חמה חלקי היה אתמול גם בישראל. משלוש בצהריים ועד לפני השקיעה.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

בידיעות מאוד התרגשו. שער וכפולת אמצע.
אני הייתי מאוד לחוצה לא להסתכל על השמש, שקרניה השתברו לי לתוך הקסדה.