שרי שיין, עורכת וכותבת ותסריטאית, בת 55, מחפשת עבודה. 30 מיילים שלחה עם קורות חייה. איש לא ענה.
כן, גם אישה בת 55 צריכה לעבוד. ובת 60. ובת 65.
…אז מסתבר שהגיל בא לפני הכישרון. לא קיבלתי אפילו זימון לראיון. נזכרתי בזמר המזרחי ששלח סינגל לתחנות הרדיו ואף אחד לא השמיע אותו עד ששינה את שמו לשם אשכנזי. שקלתי לשלוח קורות חיים ללא גיל, רק כדי לבדוק אם הטלפון יצלצל, אבל המחשבה קוממה אותי מראש. לא מתחבאת מאחורי גילי. קוראים לי שרי שיין, אני בת 55 ואני גאה בזה…
לחלקכם, עיתונאים ועיתונאיות, בני שלושים ומשהו, זה נראה רחוק מאוד. לכם זה לא יקרה. אתם בכלל לא תגיעו לגיל 55. אתם תעצרו את הזמן. ואם כבר תגיעו, תשבו על זרי דפנה. אתם טאלנטים בקנטינה (או לא משנה איפה אתם יושבים היום) אתכם כולם יחטפו. ובכן, גבירותיי ורבותיי כמובן, היכונו. העתיד קרוב מתמיד, והוא לא מחכה לכם עם חיבוק אוהב.
כתבתי על כך בספטמבר 2011: בגיל ארבעים תיזרקו לכלבים.
טל איתן כתב אז פוסט המשך: החיים מתחילים בגיל ארבעים.
שיין, עיתונאית ותיקה ועתירת ניסיון לא מוצאת עבודה שהיא יכולה להתפרנס ממנה. רק אתר סלונה קיבל אותה בברכה, אבל זה לא מספיק לכלכל את הלברדורית של שרי. היא לא מקושרת לברנז'ת המחאה הלוחמת, או למבקרי תקשורת ולמתקני עולם. אייס הוא האתר היחיד, וכל הכבוד, שפרסם את דבריה (אקווה שתמורת תשלום). אף אתר נוצץ, לוחם, רדיקלי, בועט בחברה וכאלה לא קישר אליהם. שיין פשוט לא שייכת לחבר'ה הטובים בעיני עצמם.
גם כשדיווחתי על סגירת העיתון שערכה, ויוה פלוס, הייתי היחידה. זה לא עניין איש בברנז'ה המתנשאת ואף אתר לא התייחס לסיפורצ'יק. את מי מעניין שבועון טלנובלות. יש בו תחקיר על ליברמן? על הרמטכ"ל? על רשות השידור? על אדלסון? על חברת ביטוח עושקנית? על עובדים זרים תחת קלגסי הישראליות? לא! ואנחנו הרי עוסקים רק במוצרים יוקרתיים עטופי צלופן אג'נדיאלי דוחה. איכס.
גילוי נאות עלק: ישבתי עם שרי באותו חדר בעיתון חדשות בשלהי שנות השמונים.
קמטים, קמטים, איה קמטיי
ואם כבר אני בסביבה: מה זה "את הקמטים שלי הרווחתי ביושר?"
אחד המשפטים שמוציאים אותי מדעתי הוא "את הקמטים שלי הרווחתי ביושר".
שטויות. אין פה שום יושר, ולא מרוויחים כלום. אני תוהה מי המציא את המשפט הזה שהפך למנטרה חובקת עולם.
קמטים הם לא מקור לגאווה או לאי גאווה. רק תזכורת לשעון המתקתק, לזמן האוזל. אין שום סיבה לעשות מהם אידיאליזציה או לחילופין, אם חשדתם בי, למלאם במיני חומרים.
כל זה נכתב אפרופו שבוע חגיגת הקמטים בעושים צהריים.
ד"ר יופי תירוש, שהתראיינה שם ותתראיין גם היום, מזכירה שבעקבות הראיון ההוא החליטו בתוכנית להקדיש את כל השבוע הקרוב לקמפיין "שקורא לנשים להשאיר את הקמטים, להתגאות בהם ולחגוג אותם – כי הם הורווחו ביושר, ומסמנים את ניסיון חיינו העשיר והמרתק".
אין מה לחגוג, גבירותיי (אף רבותיי, אם זה לא ברור), אפשר לנסות להרחיקם (תזונה, הימנעות משמש ומעישון), אבל מכאן ועד לחגיגת קמטים יש מרחק גדול.
ולווט אנדרגראונד 
אוקיי, הנה השני שקל שלי:
גם אני שלחתי עשרות קורות חיים ואני צעירה משרי בכמעט שלושה עשורים. מי יודע, אולי לא חזרו אלי כי ציינתי שאני אם לילד …
בכל הרצינות, אני יודעת על מה היא מדברת: אימי האקדמאית והמבריקה עובדת כסייעת בצהרון כדי שיהיה לה כסף להאכיל את עצמה, לא את הלברדורית שלה. אבל אחרי הרבה בכי ונהי הגעתי למסקנה שצריך לבדוק על מה השוק מוכן לשלם, לא איזו עבודה הכי בא לי לעשות. (במסגרת המיומנויות הקיימות, כן? לא מדברת על הסבה לתחום הבנייה)
במקרה שלי, ושל עוד רבות כמותי, התחומים המשתלמים לעיסוק הם תרגום וכתיבה שיווקית – כפרילנסרים, כמובן. כן-כן, אני יודעת שהשכר לא שוס ואף אחד לא משלם למתרגמים את תעריפי אגודת המתרגמים ואנשים רוצים טקסט שיווקי במחיר של סנדוויץ" – אבל העובדה היא שאם את מתרגלת את הטכניקה ולומדת לעבוד מהר – מתקבל שכר שעתי סביר בהחלט. לקח לי המון זמן לעשות את הסוויץ' הזה בראש, אבל בסוף (בעזרת מכרות חכמות עם ניסיון) עשיתי אותו. אני מניחה שבגיל 55 זה יותר קשה, אבל באמת שאין ברירה. אלא אם כן את מהסוג שישקול את אופציית הצהרון…
אהבתיאהבתי
עיצה ממישהו עם שיער מאפיר- לטווח הרחוק חפשי לך תחום אחר.
אהבתיאהבתי
הנה אחת שעשתה הסבה מקצועית.
אהבתיאהבתי
אני שלחתי מאות מיילים עם אף תגובה. ואני 11 שנים פחות.
ובגלל זה לא יכולה לקחת לברדורית שזה משהו שבכלל אי אפשר בלעדיו 😦
אהבתיאהבתי
היית לוקחת לברדורית בת 44?
אהבתיאהבתי
הייתי לוקחת את כל הלברדוריות שבעולם.
אהבתיאהבתי
יופי
אהבתיאהבתי
אין לי מושג איך הלברדוריות, אבל כל הלברדורים שאני מכיר הם בלתי נסבלים.
אהבתיאהבתי
צריך רוח נשית
אהבתיאהבתי
למה דווקא לברדורית , יש כל כך הרבה כלבים חמודים שמחפשים בית והתמורה שמקבלים מכלב עולה על ההוצאות שאינן גבוהות יחסית.
אהבתיאהבתי
את טועה לשם שינוי. מומלץ לבחור בכלב שהבעלים העתידיים מבינים ורוצים, כלב זה לא ילד שאפשר להתפשר. אם ענבל מעדיפה לברדורית עדיף שתחכה למתאימה, אם שועלן שם עין על גולדן רטריבר הוא יודע מה נכון בשבילו.
אהבתיאהבתי
זה מזכיר לי הורים שמחפשים ילד בלונדיני לאימוץ.
אהבתיאהבתי
א. לברדור וגולדן רטריבר מבחינתי זה היינו הך. קשה לי להגיד את המילים גולדן רטריבר מסיבות מסוימות.
ב. זה נכון, ברטה. תכננתי לבקש תרומה ממיליארדר כדי להקים ארמון ורסאי לכל הכלבים שאין להם בית, כמו המיליארדר היהודי ההוא שתרם מיליון דולר לסנטרל פארק לפני שנה או משהו. בארמון הזה יהיה גם דיור מוזל לאנשים שמבינים שחייבים לחיות עם כלבים.
ג. אורן דייק.
אהבתיאהבתי
אוי נו באמת ארמון ורסאי. קחי כלב מסכן מדובלל שאיש אינו רוצה בו וטפחי אותו לנסיך. לחילופין מצאתי לך תעסוקה.
אהבתיאהבתי
ואני רוצה לומר עוד משהו. את לא ראויה להחזיק כלב. קני לך כלב יד שניה מערס ששמים בחלון האחורי של מכוניות.
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
אין לכך קשר לגיל. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהעיסוק בכתיבה, בעריכת לשון וכמובן בעיתונאות – הפך להיות מאוד לא מבוקש במקרה הטוב, חינמי במקרה הפחות טוב, ואפילו מיותר במקרה הרע. עולם המקצועות משתנה, ובעולם תכנים חינמי, הראשונים שמשלמים את המחיר, בלי שמשלמים להם, הם אנשי התוכן. מתי הייתם זקוקים נואשות לאחרונה לעורכת לשון, ואם הייתם זקוקים, כמה התקשיתם למצוא אחת? אני מנסה להבהיר לילדיי שצריך מקצוע אמיתי – כמו שיננית, אחות טיפול נמרץ או מהנדסת גשרים. לנו זה כבר מאוחר מדי.
אהבתיאהבתי
את צודקת בעיקרון, למעט המשפט הראשון: "אין לכך קשר לגיל".
אם שרי שלחה קורות חיים למשרות מוצעות (לא לחלל) ואיש לא ענה לה, סימן שזה כן קשור לגיל. ועוד איך.
להגיד שאין פה אייג'יזם זה שקר.
וגם אני ממליצה לכל מי ששואל אותי לא לפנות לתקשורת.
אהבתיאהבתי
סליחה שאני מאריכה. בכל זאת, גם אני קצת עורכת לשון אז אני לא ממש עסוקה. אגיד כמה דברים בעניין:
1. זה שלא ענו לה – קשור לא רק לגיל, ואולי אפילו בכלל לא לגיל, אלא לתרבות ולנימוס הקלוקלים שנהוגים בחברה הישראלית, שחלק מזה הוא שלא חייבים לענות על מיילים, אפילו לא מייל נימוסי פשוט של קיבלנו את פנייתך. ואם בכל החברה הישראלית, בתחום התקשורת ו"התעשייה", שם השמש זורחת לאנשים מהישבן, על אחת כמה וכמה.
2. על אחת כמה וכמה – מגדיר גם את מספר התגובות שכל הצעת עבודה מקבלת, ולכן הסיכוי שמישהו יענה לשרי שיין קלוש מאוד מאוד, וכאן ייתכן שהגיל מציב אותה בעדיפות נמוכה, אבל גם עודף הביקוש העצום.
3. בגיל 55 צריך כבר להבין שהאינטרנט מעולה להזמנת ספרים באמזון ועוד כמה דברים. בשביל עבודה, צריך לקום מהכיסא, להתקשר בטלפון למכרים, להפוך פיזית כל אבן בדרך לעבודה, ובסוף להסכים לעבודת סיקול אבנים, אם זה מה שיש.
4. למה, למה לא חתמנו קבע? מירי רגב כאילו…
אהבתיאהבתי
המענה למחפשי עבודה בישראל פשוט עלוב, במיוחד כשמחשיבים את זה
שדוא"ל לא עולה כסף.
פה באמת צריך ללמוד מהאמריקאי – אני מקבל הודעות דחייה מנומקות
רק מסניפים הישראלים של חברות אמריקאיות וזכיתי למקרה מיוחד
בו שלחו לי גלויה(!) בדואר אוויר הביתה בה הודיעו לי שלא מצאו לי משרה
אבל שומרים את פרטיי לשנתיים הקרובות.
אהבתיאהבתי
הזילות של מקצועות הכתיבה והעריכה היא משהו שלאנשים מסוימים, שעבדו במקצוע הרבה שנים במלוא המסירות והאהבה וכעת מוצאים עצמם מיואשים גם מהאפשרות לבצע הסבה מקצועית, עלולה להעלות מחשבות אובדניות.
אהבתיאהבתי
*שאצל אנשים מסוימים
אהבתיאהבתי
ברנע הוא סופרסטאר
יש עוד כמה כאלו ואין סיבה לנסות ולהשתוות דווקא אליו או אל יואל מרקוס.
מה שעצוב וחשוב בסיפור הוא שאיש כלל לא פנה אליה.
מבלי להדרש לפרטים נוספים (כגון למי היא פנתה, האם בכלל נדרשו שם עובדים וכו'), העובדה שכלל לא עונים מעידה על איזו מחלה חברתית שמתפתחת שם.
אהבתיאהבתי
כתבת בפייסבוק:
אצל גברים זה בדיוק אותו דבר רק עם שיער לבן במקום קמטים.
אהבתיאהבתי
אתה טועה.
גבר עם שיער לבן (אפור) נחשב לנחשק, מקרין ביטחון, סמכותיות, ידע וניסיון.
(וגם חתיך על אם הוא ג'ורג' קלוני).
אישה עם שיער לבן (אפור) נחשבת לקשישה מוזנחת ותמהונית שלא מרפדת את קרקפתה בכימיקלים.
(כן, יש כמה דוגמאות אחרות. בסדר).
אהבתיאהבתי
צודקת – אישתי שקלה לצבוע ללבן/אפור ובדיוק מהסיבה הזו התנגדתי. היא אמרה שזה צעד אמיץ שמראה שהיא בטוחה בעצמה. ואני טענתי כנגדה שהצעד הזה יתפרש כ"מוזנחות". רק אדם עשיר מאוד יכולה להרשות לעצמו להתלבש איך שהוא רוצה.
לגבי צביעת שער אצל גברים יש כאלו שמפרשים את צביעת השער כהסתרה/חוסר כנות (כמו תסרוקת הלוואה וחסכון) או כפאה.
לכן יש מקום לגברים גם כן בתנאים מסויימים לא לצבוע את השער.
אהבתיאהבתי
השיער מאפיר אצל גברים הוא אכן פחות בעייתי אולי מהטעם שבישראל מעט גברים נותרים בכלל עם שיער על הראש בגילים מתקדמים (שנודד כידוע לאף ולאוזניים). לבן לא נחשב אטרקטיבי בכלל, והכי גרוע – שיער לבן בגבות.
אהבתיאהבתי
אני לא טועה.
זו החברה שטועה.
אהבתיאהבתי
הנושא מתקשר למאמר של חצרוני במובן שכאשר אתה מחליט בצעירותך מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול, קח בחשבון את אורך החיים של מקצועות כמו דוגמנות, ספורט, תקשורת , פרסום וכד', והביקוש לתעסוקה בתחום האקדמי שתרכוש . גם רופאים ועורכי דין בהגיעם לשלב שבו מחליטים על תחום ההתמחות לא בהכרח בוחרים ע"פ נטיות לבם אלא משקולי כדאיות.
בוטום ליין- לא הייתי ממליצה היום למתלבט הצעיר לבחור בעיתונאות לסוגיה.
אהבתיאהבתי
בעיית הגיל קיימת בהרבה תחומים. בתחום העיתונות שבכל מקרה מצטמצם בוודאי שלא יקבלו את שרי. ככל הידוע לי חברות טלמרקטינ. דווקא שמחות להעסיק טלפנים מעל גיל 50
אם היא רוצה יותר מידע אפשר לחזור אלי במייל
אהבתיאהבתי
בלי להעליב, למה אתה חושב שהיא רוצה/ צריכה להיות טלפנית המטרידה אנשים תמימים בטלפון? יש לה מקצוע. היא רוצה לעבוד בו.
למה רק לברנעים מותר?
אהבתיאהבתי
אני כן נעלב קודם כל טלפן שמטריד אנשים הוא טלפן שהוא חלק מקמפיין מפוקפק מהסוג שמוציא כספים מקשישים מוכר ביטוחים וכדומה.
חברות כאלו לא מעסיקות מבוגרים כיוון שטלפן מבוגר מבין את משמעות מעשיו וההשלכות שלהם על הלקוח.
אני משתמש בשרותי חברות טלמקרטינג רציניות שבכלל לא עוסקות בקמפיינים כאלו ולכן איכות כח האדם חשובה להם מאוד. דווקא אדם רחב אופקים שיכול להתחבר לקמפיין לעזור ולהנחות את הטלפנים האחרים יכול להתקדם ולהרוויח את לחמו ביושר.
לגבי העבודה בעיתונות – אני מסכים איתך שהמגדר לא עוזר אבל גם את יודעת שהפורמט של העיתונות המודפסת גוסס כי המפרסמים מעדיפים לפרסם באינטרנט.
תעשיית העיתונות/טלוויזיה בנויה על מספר טאלנטים שמסביבם כוורת של פועלים זהים ללא יחוד. וזו גם הסיבה האמיתית מדוע לא רוצים להעסיק אדם מבוגר אדם עם נסיון חיים לא מציית לפקודות מטומטמות.
אהבתיאהבתי
טוב. אני מתנצלת.
אהבתיאהבתי
1.יש בעיה עם עיתונאים מבוגרים, בדיוק כמו שיש בעיה עם צעירירים.
לונדון וקירש,ברנע,מתי גולן איציק נוי…עובר.
לא עובר: שמואל שי,שלמה שרף,יורם ארבל,מולי שפירא,להעיף ומיד!
2,מעולם לא שמעתי על העיתונאית הזאת,אולי כמעט אף אחד לא שמע עליה? אולי היא פשוט לא? כי יש מלא עיתונאיות אובר 60 הן בעיתונות המרכזית והן (ובעיקר) בעיתוני הנשים.
3,לאו דווקא טלפנית,יש מלא כאלה ש"היו",ובעלי מקצוע,ועושים שינוי בגיל מבוגר, אם הם לא חסכו מספיק בצעירותם ומגדלים לברדור.
מאות בעלי מקצוע מעולים מפוטרים בימים אלה ממפעלים שונים בארץ,ראיתי עובד נעלי בריל מומחה עולמי לנעלים אחרי 31 שנות עבודה, בן 55….מישהו כותב עליו ?
אהבתיאהבתי
– לא שמעת כי אתה לא מתעניין בחומרים שהיא ערכה.
– זה בלוג ביקורת תקשורת ולכן אני כותבת על עיתונאים. ועל תקשורת.
– בכל מקרה על העובדים בבריל בהחלט כתבו ויכתבו.
אהבתיאהבתי
באמת??? לא, לא ממש. ביטוי שמשתמשים בו באנגלית. מה שכן, לא שמעתי את "היושר" באנגלית.
הנה זמרת אחת, שהגיעה לגיל 30 וכדרכן של בנות שלושים היא נשבעת שלא תידקר במחט. נו.
We earn our wrinkles. It’s character, it’s the map of your life
וגם פואטיקה.
אהבתיאהבתי
אה, הסבר: נאמר ל V בפייסבוק שאורנה פורת "חתומה על המקור".
אהבתיאהבתי
אולי אנה מניאני.
אהבתיאהבתי
זה שמעל גיל ארבעים כבר קשה למצוא עבודה כזו שאנחנו באמת מעוניינים בה זה לא סוד. למרות תוחלת החיים שעולה עדיין מעסיקים מקובעים בענין הגיל. התרוצים של "משלמים פחות לצעירים" או ש"את/ה אוברקואליפיד" הם תרוצים שחוקים אבל מסווים את האייג'יזם בשוק העבודה ולא רק הישראלי. יש ארצות בהן הילודה לא משיגה את התמותה כמו יפן למשל ורק אתמול נכתב איך הממשלה מנסה לשכנע נשים שפורשות מהעבודה בגיל 30, לא לפרוש.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2157348
כלומר השינוי לאייג'יזם יבוא בגלל אילוצים של מחסור בכח עבודה.
וזה מביא אותי לענין הקמטים. לדעתי ענין חגיגת הקמטים קשור מאד
גם לנושא הקודם, חיפוש עבודה. לא מקבלים אותך לעבודה כי הקמטים מסגירים את הגיל ואנחנו הרי כולנו רוצים להראות צעירים בין השאר גם כדי לשמור על הפרנסה.
אז יש כאן נסיון, אפשר לומר לא מוצלח, לשנות גישה כלפי אנשים שמתבגרים או נקרא לילד בשמו, מזדקנים.
אהבתיאהבתי
מישהו יודע בן כמה נחום ברנע? לא, וזה לא מעניין אף אחד מפני שהוא תמיד ימצא עבודה. הבעיה היא הקשרים ולא הגיל. אנשים מקושרים ומחוברים ימצאו עבודה בכל גיל, פועלי תקשורת חסרי קשרים יתקשו למצוא עבודה בכל גיל.
אהבתיאהבתי
בן 69.
נכון.
ע"ע "טאלנט".
והוא גם לא אישה.
אהבתיאהבתי
די עם פולחן הואגינה המאוס הזה. פעם אחרונה זעקו פה למען נרי ליבנה השחוקה שתישאר בהארץ.
אהבתיאהבתי
סתום ועוף.
אהבתיאהבתי
אז הוא עשה טעויות הגהה. גם את עושה אפילו שזה כביכול הדבר הטוב ביותר שאת יודעת לעשות. ואל תקללי את המגיבים שנכנסו לקן הצפעונים שלך. אם את רוצה למנוע ממגיבים להפך למוטי רענן אל תקללי אותם. זה הרבה יותר פשוט.
אהבתיאהבתי
איזה טעויות הגהה? על מה אתה מדבר?
לא, אני לא רוצה מגיבים שרואים במקום הזה "קן צפעונים". כולל לא אתה. מה יש לך לעשות פה, עם "המגיהה"? לא חבל על האינטלקט המבוזבז שלך?
מי שמדבר על "פולחן ואגינה" כשאני מספרת על עיתונאית שלא מוצאת עבודה, שילך למקומות אחרים, בהם לא כותבים על דברים כאלו, שזה רוב הרשת. הבנת?
אהבתיאהבתי
***
אהבתיאהבתי
לו הייתי במקומו של ברנע לא היתי בודק את התאוריה שלך. במקום אחר הוא לא יקבל את אותם התנאים ומעמד שיש לו בידיעות אחרונות.
בתחום עיתונות לברנע יש שתי חלופות תעסוקתיות:
א. "ישראל היום" – עיתון הממומן על ידי משקיע מחוץ לארץ במודל כלכלי שאינו יציב.
ב. "הארץ" – עיתון עצמאי המתנסה בקשיים כלכליים.
לדעתי "ידיעות אחרונות" עובד מצויין בתחום המדיה הדיגיטאלית, לכן בעתיד הקרוב והבינוני "ידיעות אחרונות" צפוי להשאר העיתון היחיד ללא קשיים כלכליים.
אהבתיאהבתי
נקווה שהחבר'ה של מוזס התמוגגו מהאבחון
אהבתיאהבתי
אמנם לא הגעתי עדיין לגיל המופלג 55, אך ברור לי שאם אאבד את מקום עבודתי הנוכחי (בתחום התקשורת) – עתידי התעסוקתי איננו מבטיח.
😥
אהבתיאהבתי