אביגדור ליברמן, בועז הרפז, עופר עיני
– מוספינו מלאים בפרשנויות מכל הסוגים על ליברמן ועל וינשטיין, ועל מה יהיה. על מנת להתחשב בכם, סליחה, בעצמי, אני מדלגת.
– אמיר אורן על גרסת נתניהו לפרשת הרפז. לא הבנתי. מתברר שלא רק אני. בכל פעם שנדמה לי שהצלחתי לנקות את הזכוכית של תמונת הרפז הגדולה מגיעה איזו כתבה עם עוד מיליון סעיפי משנה של מי אמר מה ומתי, ואני חוזרת לעמעום הרגיל.
– הראיון המדובר של בכירי המארקר עם עופר עיני מלפני יומיים. עיני, כך הוא מספר, משלם משכנתה של 7,500-8,000 ש' בחודש. איי.
מי לא מוזכרת בראיון כלל? בת הזוג שלו, רוית דום, מנכ"לית רשת עמל, אותה מינה עיני. למה?
הנה הסוף שלו.
בוא ניגע קצת במידות אישיות.
“שעליתי במשקל?”
לא, דווקא רצינו לשאול לגבי הדירה שההסתדרות רכשה בעבורך בצפון תל אביב.
“הייתי יו”ר ההסתדרות ויו”ר האגף לאיגוד מקצועי וגרתי בבאר שבע. ההסתדרות שכרה לי בית שהייתי ישן בו יומיים־שלושה בשבוע, ואז אגף הכספים באו ואמרו שיותר כלכלי לרכוש דירה במקום לשכור. המחירים היו אז בקרשים, ורכשו דירה עם שני חדרים וסלון. זה לא פנטהאוז”.
בצפון תל אביב.
“כן, בכוכב הצפון. בדיעבד השיקול שלהם היה נכון, כי מחיר הדירה עלה מאז וזה כיסה את כל העלויות. כיו”ר ההסתדרות היתה אפשרות ללינה בתל אביב והיו שלוש אופציות – מלון, שכר דירה ודירה. אני בחרתי בהתחלה בשכר דירה. בחודשים האחרונים אני בכלל לא משתמש בדירה. יו”ר ההסתדרות הבא יצטרך להחליט מה עושים אתה”.
משבר הדיור
נדב איל במעריב מנסה להסביר ולהציע פתרונות, וגם מספר מי טועה.
ואילן ליאור בהארץ באותו עניין בדיוק, עם אותו אשם.
בשכונת התקווה אפשר לקנות דירה ב-607 א' ש'.
וראיון: שר האוצר (שיצירתיותו לא פסה) עם קירשנבאום ואור הלר. תיהנו. דקה 12:30
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
אני מתאפקת לא לומר מילה. רק, בחייאת רבאק: הִפסיד. לא הֵפסיד. איכככ.
וזה הנאום שלו מכנס קיסריה. זה עתה עלה לרשת.
סופשבוע
כתבת יח"צ מפוארת על היחידה המשטרתית מג"ן (מודיעין גבולות נגב) שייבשה את המדינה מסמים, כך כותרת המשנה בשער. מה שובר אותם? הטוקבקיסטים שמוחים על היובש. דמגוגיה מקוממת כזו לא נראתה פה מזמן "אתה מסכן את החיים שלך, אתה לא רואה בית – ומקבל קללות בתמורה".
חביבי, זאת העבודה שלך. אתה לא בשירות חובה. אתה לא רוצה לסכן את החיים שלך ואתה רוצה לראות בית – תעזוב את היחידה.
כל זה כשבעולם מדברים על לגליזציה של סמים קלים (ויכוח ארוך התנהל פה שלשום).
מה יש בכתבה (חן קוטס-בר)? שיר הלל ליחידה, להקמתה ולהצלחותיה המפוארות.
כתבה קודמת: מרץ 2012.
מוסף הארץ
ממש לא בטוח שאני מעוניינת לצפות בכתפיו החשופות והמנומשות של ח"כ בוז'י הרצוג. אני גם לא רואה את ההבדל בין התפשטותו זו לבין ההתפשטות של ח"כ בועז טופורובסקי במשכן הכנסת. יש בעלי תפקידים שראוי להם להישאר מעונבים. או לפחות לבושים בחולצה, מבחינתי.
תוסף: הסטטוס של עמיר שינקמן (טוב לדעת שיש מי שקורא את ועדת המדרוג):
והנה שוביניזם במלוא כיעורו… ל"היא מפוסי ריוט" יש שם: נדז'דה טולוקוניקובה. הבחורה האומללה בת ה-22 נידונה עם חברותיה ללהקת הפאנק לשנתיים מאסר במושבת עונשין בגלל הופעת מחאה נגד פוטין שקיימו בכנסייה. אחרי שפתחה בשביתת רעב בגלל התנאים הקשים וההתעללות בה, היא הועלמה. אבל מה שמעניין את השוביניסט מהארץ, זה איך משפיע הקור על הפטמות שלה. להקיא!
מוסף כלכליסט
כתבת השער (דנה גילרמן) מספרת על האוסף של עו"ד ארני דרוק, שיועמד עכשיו למכירה פומבית שתיערך בירושלים ב-20 בנובמבר. דרוק עבר מירושלים ליפו לפני שנתיים, ופגשתי אותו לצורכי הסרט השלי. סיפור מצוין, אבל אולי זה בגלל שאני משוחדת, מתעניינת ומחבבת.
ניסיתי להראות את הקטלוג של האוסף דרך אתר קדם, ששם הוא מוצג, אך כשלתי. לא יודעת אם זה האתר או אני.
7 ימים
כבר התוודיתי שאני לא קוראת את שלמה ארצי ואת מדורו, וגם לא אוהבת את יצירתו באופן כללי. אבל הבוקר נתקעתי על העמוד שלו משומה.
הנה דגימות להמחשה.
– … וכשאני יורד במדרגות שלה הכפכפים שלי עושים רעש, ואני שואל את עצמי אם הייתי יכול להיות כפכף בגלגול אחר.
– … האם אתם מכירים את המשפט שנאמר על ידי גבר מאוהב לאישה יפה ועייפה במיטה בשוך סערת ההתעלסות, איזה מזל שאת את? ואם יש לו מזל, אז כששניהם מתלבשים בדרך הביתה היא לוחשת לו בחזרה, מזל שאתה מי שאתה…
מזתומרת? איפה הם היו אם הם צריכים להתלבש בדרך הביתה? לא הבנתי. זה קטע על רומן אסור?
אף מו"ל בעולם לא היה מפרסם את הטור הזה אלמלא היה כתוב בראשו שלמה ארצי. ולכן המסקנה שלו, "ברוך שעשני אני", לא יכולה להיות מדויקת יותר.
מאחר שתורגמה פה כתבת השער של רולינג סטון מאוקטובר, על קורט קוביין (דיוויד פריק, לו העניק קוביין את הראיון האחרון), הנה לכם המקור.
7 לילות
למדונה יש אח הומלס. ההומלס המפורסם בתבל, כותבים עדי גולד וטל מילר שנסעו לחפש אותו במישיגן ומצאו. הוא אלכוהוליסט, ואביו מוכן לקבל אותו לחיק המשפחה רק אם יעבור גמילה. אבל אנתוני צ'יקונה לא רוצה לעבור גמילה. אחותו לא מתייחסת לסיפורו במפגשיה עם התקשורת.
בכתבה ממייל אונליין, מאפריל, אותה מזכירים הכותבים, מספרת שכנה שהאחות דווקא מימנה לאנתוני טיפולי גמילה, אך ללא הועיל.
ונמצא גם הקשר היהודי של מדונה: מתברר שכשאמם של הילדים הייתה בחיים, הם חגגו כל שנה ליל סדר, למרות שהיא לא הייתה יהודייה.
אנתוני דווקא רוצה להגיע לכאן מתישהו, לדגום את היקבים ואת הנשים.
ככה זה, אם אתה הומלס ואחותך היא מדונה, העולם יתייחס אליך. אם לא, אז לא.
ואם כבר מדונה: הצילומים של ריצ'רד קורמן מלפני שלושים שנה.
משתכשכים בביצה
…באותו יום, 31 באוקטובר, קצת לפני חצות, בישר בלוגר הרכילות עמרי חיון לקוראיו שיונית לוי ילדה. כמה שעות אחריו דיווחה ליאורה גולדנברג-שטרן על הלידה בפייסבוק. חיפוש בגוגל הצביע גם על אייטם לכאורה [תוסף] באתר mako, אבל גורמים יודעי דבר באתר אומרים שהידיעה מעולם לא עלתה לאוויר.
(אביב הורביץ, mako)
עשינותי פרינטסקרין זה ב-2 בנובמבר לאצבעות שחורות. תגבבתי אתמול מנומסות, כולל הקישור, אלא שב-mako בחרו לצנזר.
בן דרור ימיני ממשיך במסע נגד עיתון הארץ ("העיתון שיצא מדעתו"), והפעם יוצא נגד קמפיין הנגד ללימודי שואה בכיתה א'. מה שמצחיק זה שהוא נעזר במכתב למערכת הארץ כדי לתמך את דבריו על הקמפיין, ומסביר שהקמפיין לא מחנך לשנאה. אין צורך, תודה, הדור הצעיר מחונך לשנאה היטב, גזען ברמות שלא היו פה, שונא ערבים (וכל מה שאינו הוא, למעשה), ובקיצור, דור חדש של ננסי רוח מקורקשי גולגולת.
מה שתמיד מדהים מבחינת הכתיבה של ימיני זה השכנוע העמוק שלו שיש רק אמת אחת בחלד כולו, והיא האמת שלו.
טור של בני ציפר, היוצא לכאורה נגד הטור של נילי לנדסמן, על טרחנות בתי הקפה, על פולניות החשותצמן יקיות, ועל כאלו שהן בכלל ממרוקו. בקיצור: מה רוצה ציפר? שבתי הקפה ייכחדו? שכל בני האדם ילכו ברחובות תל אביב עם תרמוס ושתי כוסות כהוריו? אלליי, הושיעוני. נטרפה דעת הכותבים לחלוטין.
ואפרופו: טלי חרותי-סובר על בתי הקפה הבלתי מחוברים ל-WiFi כעיקרון.
ואפרופו ציפר ואשכנזיות ורועי חסן (הנה חלקיק), תגובות אשכנזים לשירו.
בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז הַשָּׁקֵד פּוֹרֵחַ
בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז מְצַפִּים לְאוֹרֵחַ
לֹא לְשֻׁתָּף
רוֹחֲצִים יָדַיִם בַּסַּבּוֹן וְגַם אָז
נוֹגְעִים מֵרָחוֹק
לֹא תּוֹקְעִים כַּף
בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז אֲנִי אֹכֶל
חָרִיף וּבַיִת חָם
בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז אֲנִי מוּפְלֶטָה
אֲנִי חַפְלָה
אֲנִי כָּבוֹד
אֲנִי עַצְלָן […]
צרות בכתוביות
(תודה לעופר) – "שם כתבה יושלם מחר" (ערוץ 10)
(תודה לשועלן) – "ח"כ עלמה יקרה" (ערוץ 1).
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
ריצ'רד סילברסטיין: נעצר עיתונאי פלסטיני.
קטע משונה במיוחד על דפני ליף (מושתלת של הקרן החדשה ומקורבת לממסד), מאת קיבוצניק שהפך לנוצרי ולנרדף בארצו, רועי טוב. לא, אני לא מבינה כלום.
(נורית מצאה).
מתברר שיש חומוס בפתח תקווה. בהדונס.
אני רוצה לחזור על הצהרתי השבועית: אין כביש מדכא יותר בישראל (אולי בעולם כולו) מז'בוטינסקי, זה המחבר בין ת"א לפ"ת, ועובר בדרכו שתי ערים וחצי: רמת גן, בני ברק ופרדס כץ. אין אין אין דברים כאלו. הדיכאון חמור במיוחד כשנוסעים עליו בחסות החשיכה המוקדמת בשישי.
תקלות בפייסבוק אתמול.
לפני פיזור
1. תודה רבה לתומכי הבלוג מאלף ועד תו.
2. אתמול התלונן פה אחד המגיבים, הטוען שאני "מקללת אותו", שהוא רוצה את הכסף שלו בחזרה, אבל משוכנע שלא יראה אותו.
מצהירה: כל מי ששילם אי פעם עבור הקריאה בבלוג, אני חוזרת, אי פעם, ורוצה את כספו בחזרה, שיפנה אלי.
יש לי אחריות לכל החיים, ואני לא רוצה ששום לקוח בלתי מרוצה ישהה פה וייחשב את הכסף שבזבז עלי.
3. מאחר שכמה אנשים שאלו אותי ברצינות למה עשיתי אאוטינג לחייל זקן, אני מרימה ידיים. כלומר אמשיך להתבדח עם עצמי, אבל אין לי יותר ציפיות. אז לא תבינו. מה לעשות.
ולווט אנדרגראונד 
never, ever
וגם לא ירוק
כעת אני חוזה בפליאה במהפיכה (?) ואם זה נכון – תשואות לדבורית. כמובן שבנסיבות החדשות אשמח לתת את קולי לתגובות שונות (וכבר התנסיתי על שלך. מרגיש מוזר 🙂 )
אהבתיאהבתי
לחיי הלייקים שבדרך!
נסיעה טובה.
אהבתיאהבתי
נעלמו האדומים עכשיו יש שקלולים.
האמנם אהובה אלפרון ד"ר לפילוסופיה?ואני לתומי חשבתי שהיא הפסיכולוגית בעלת העקבים הגבוהים.
שאלה לקפטן- האם בהן צדק מעולם לא סימנת אדום למישהו?
אהבתיאהבתי
מהפך.
אהבתיאהבתי
איזה מכתב למערכת "הארץ"? לא ראיתי שימיני הזכיר מכתב שכזה וגם לא ראיתי קישור אליו במאמר שלו. אפשר פרטים?
בכל מקרה, ימיני לוקח צעד מעבר ל"לא מחנך לשנאה": הוא כותב ש"בכיתות הנמוכות אמורים לחנך נגד סטריאוטיפים ובזכות יחס הוגן לאחר ולזר", כלומר אם הדור הצעיר הוא גזען, כפי שאת טוענת, הרי שהתוכנית המוצעת ללימודי שואה בכיתות הנמוכות היא בדיוק מה שנחוץ לאותו דור חדש.
הכתבה שהבאת בכלל לא מציגה את הנוער כ"מחונך לשנאה היטב, גזען ברמות שלא היו פה, שונא ערבים (וכל מה שאינו הוא, למעשה)". באותה כתבה מוצגת דוגמה אחת של גזענות "חיצונית" ("לדלל ערבים") ועוד אחת של גזענות "פנימית" (שנאת "דוסים"). אולי כולם גזענים, אבל אי אפשר להגיע למסקנה הזו מאותה כתבה. כמון יתכן שהגעת למסקנה הזו עוד קודם ואת רק משליכה אותה על אותה כתבה (אני לא פסיכולוגי סקסית, אבל גם לא גובה 350 ש"ח לפגישה – זה כדאי!). ובוודאי שלא תמצאי בה תימוכין לטענה שהדור ההוא "גזען ברמות שלא היו פה".
טוב, אף אחד כמעט לא כותב את דעתו ומסייג שהיא בטח שגויה (וברוב המקרים הנדירים שבהם זה כן קורה, מיד אח"כ מגיע "אבל"). אנשים תמיד חושבים שהדעה שלהם היא האמת היחידה ואין בלתה. גם אני כזה ותתפלאי לשמוע, גם את. למעשה, זה בדיוק מה שעשית בפסקה שקודמת לזו שבה נדהמת מימיני, כך שזה מקרה מובהק של גמל ודבשת.
אהבתיאהבתי
1. גם אני לפעמים קורא עמיר אורן אבל אני אף פעם לא מבין כלום
2. אני אף פעם לא קראתי את שלמה ארצי ולעומת זאת גם אף פעם לא קראתי את יוסי לפיד.
3. בכוכב הצפון אין דירות של שלשה חדרים אלא אם הן היו פעם ארבעה ונפלו לידי ארכיטקט.
אהבתיאהבתי
מי זה יוסי לפיד?
אהבתיאהבתי
מיזה לדעתך?
אהבתיאהבתי
פעם אחת שמישהו ייתן לי תשובה אינטליגנטית – למה הקפטן, ברטה וV, מצליחים להתרגש מאנשים שהם לא מכירים, שיושבים ביציע, כמו זקני החבובות, ולוחצים על אדום וירוק באופן לגמרי אקראי (כי הרי אין קשר לתוכן) מה הרבותא כאן? למה הם צריכים את האהבה של אנשים שאולי בכלל הם בוטים אוטומטיים? מה אכפת לאחותם מה מספרי IP חושבים עליהם? הנה שלושה ימנים סימנו לי אדום על הקטע המופלא שממנו התברר ששלמה ארצי למד את הדימוי מאביתר בנאי. מישהו ידע את זה חוץ ממני, מבנאי ומארצי? לא. העשרתי את עולמם הפנימי של הקוראים? בוודאי. אז נתנו לי אדומים, כאילו, מה העניין? מה לא בסדר איתי שהצבעים האלה לא מעניינים לי את קצה העכוZ? ברצינות, אתם חושבים שאני צריך לדפוק 350 שקלים לשעה אצל פסיכולוגית סקסית שתסביר לי שכולנו אוהבים שאוהבים אותנו ושאני אמור להתרגש מאנשים שאני לא יודע אם הם נושמים בכלל?
אהבתיאהבתי
וואללה אתה צודק. לי יש 5 קבועים(אני יודעת איפה הם גרים) והשאר מזדמנים.
אהבתיאהבתי
את יודעת איפה גרים והם נותנים לך אדומים וזה מפריע לך? טוב, אני לא יודע מה לומר לך. אוטו יש להם?
(את חושבת שאני צריך לדפוק 350 אצל פסיכולוגית סקסית עם חצאית הדוקה ונעלי עקב שמגביהים אותה בעשרים מעלות צ. לפחות, כדי שתאמר לי שאלימות זה לא פתרון?).
אהבתיאהבתי
באיזו סדרת עו"דים אתה צופה עכשיו, שהפסיכולוגית הסקסית בתפקיד אורח קבוע, שעושה עיניים לדיסטריקט אטורני (ההוא עם החליפה המדוגמתׂ, ביטצ'), לא יוצאת לך מהראש?
אהבתיאהבתי
Grimm. אין שם פסיכולוגיות ואין שם סוכני מוסד. רק מפלצות, כמו במציאות.
אהבתיאהבתי
אתה מר כלענה היום. זה רק היום או שזה טבוע ב-DNA שלך?
אולי כדאי לשקול להשאיר את הסקסית בפנטזיות ולעבור לפסיכולוגית פחות אטרקטיבית אך יעילה, שתסייע לך לפתור את ה'אישיוז' שצצו היום (כלומר, אתמול, שבת) למכביר בין שורותיך 😕
אהבתיאהבתי
נו, והצטרפת אליהם. אתה גם מתעלף על עצמך שלא מזיז לך, ובכל זאת מתלונן בקטנה.
א. אנשים הרודפים אחרי ולווט או אחרים עם כפתורי הבהונות, הם אנשים בעלי הערכה עצמית כה נמוכה, ולכן הישג ביחס אדומים ירוקים הוא ניצחון משמעותי ביותר בשבילם.
ב.ברטה, הקפטן וולווט בעלי הערכה עצמית גבוהה ליכולתם להביע את עצמם בכתב, ואין לי בעיה עם זה. אך אנשים מסוימים (אחרים כמובן) מסווים חוסר בטחון בחלוקת העולם לתחומים חשובים וגבוהים למול שטחי ונמוך.
לכן נפגעים יותר מפריצת השטחי לתחומם ע"י מאדימים אנונימים.
ג. חתיכים, אנשים המתגאים ביכולתם לצלם טלוויזיה, לחגוג עם מיילי ולהתעמק בבריטני, או בעלי חוזה מליונים ארוך טווח בריאל מדריד, הם בני האלים הפטורים מדאגות כאלה.
אהבתיאהבתי
שמע, יש לי הרגשה שבא לך לתקוע את השועלן. אין בעיה, זה לגמרי בסדר, כולנו ליברלים כאן, תרגיש נוח להציע זאת בחופשיות. אבל למה לקבוע שאני מתלונן ולהמעיט באישיותי המגובשת, הקשיחה, המוצלחת, הנאה, הנימוחה, המרתקת, המשעשעת שאין לה מתחרים?
אהבתיאהבתי
כי אתה חסר ביטחון ומקנא באטרקטיביות של שועלן.
אהבתיאהבתי
בטח. אז מה אתה רוצה שאעשה עם התשובה חסרת החינניות שלך? לומר לך משהו מעליב על עצמך? לקלל את אחותך? לא יודע, פעם אחר פעם אני מגלה שאני לא מצליח ליצור איתך שום דיאלוג שמשעשע אותי. אין לי מושג למה אתה כל כך פגיע כשמדובר בי, אבל אני אברר את זה עם הסקסית בסשן הבא.
אהבתיאהבתי
בנימוס אופייני ובמתינות אענה לך.
אני מודע שקימים כאן לא מעט מגיבים הנחותים ממך בהומור ובחינניות. אך יתרון יחסי הוא מעלה מפוקפקת.
עם כל הערכה הרבה למומחיות המקצועית של הפסיכלוגית שלך, זה עדיין לא מספיק.
גם אם לוויתנים יסחפו אל גן צ'רלס קלור, ג'ירפות יקפצו מעל חומת הסאפרי, והגיהנום יקפא לגבישי קראק, לא אתפשר.
בקיצור, רק שועלן (וגם זה לפרקים).
אהבתיאהבתי
קח תשובה רצינית נטולת הומור: בנאדם, אני לא רואה גברים. הם שקופים בעיני. מעולם לא פגשתי גבר שבא לי להתקשקש איתו יותר משתי דקות (חוץ מהחברים הקרובים, שזה סיפור אחר). רק נשים מעניינות אותי. אז אל תרגיש מאוים, אל תתפשר, כן תתפשר, אולי תתפשר, הכל בסדר מבחינתי, באמת. תחשוב עלי כך, תחשוב אחרת, תצביע אדום תנופף בירוק, אין גאלה. כמובן שאני לא מת על הרעיון שמישהו שלא מכיר אותי קובע בנחרצות שאני חסר בטחון, כי במציאות לא היית אומר את זה, אבל במקרה שלך, לא יודע למה באמת, עושה רושם שיש לך איזה חשבון וירטואלי איתי, שמזמן אני תמה על פשרו אז תזכיר לי לקראת יום כיפור הבא, אני אתנצל ונסגור חשבון.
אהבתיאהבתי
את הרתיעה שלך מגברים לא אנתח במרחב הציבורי. אתה פגיע מדי (אך בהחלט אמליץ לך להתאמן בצילום מרקע הטלוויזיה).
באשר למחשבות הרדיפה על ונדטות וירטואליות, מיותר, זו רק החינניות הטבעית שלי.
התנצלות תמיד משמחת את ולווט, וכשוולווט שמחה אני מאושר עד הגג.
למה לדחות את התשלום לכיפור, קמצן.
אהבתיאהבתי
רתיעה?! שעמום. גברים הם היצורים המשעממים ביותר שאפשר להעלות על הדעת למעט הח"מ כמובן שהוא מתקרב לשלמות.
אהבתיאהבתי
שועלן מסכן לא מורגל לקבל אדומים. צריך – בהדרגה ובעדינות כמובן -לחלק לו אדומים כדי שלא יחטוף הלם אם יגיע ביום מן הימים לבלוג עם הרכב מגיבים פחות מתחשב מההרכב ההומוגני והחביב בולווט.
אהבתיאהבתי
סליחה, זה שאורן רוצה לתקוע אותי לא הופך אותי להומוגני.
אהבתיאהבתי
איך זה שבאתם אחרי ונכנסתם לפני?
V, הבלוג בדיליי או מה?
אהבתיאהבתי
ברטה, את משקיעה בזה יותר מדי אנרגיה. תתעלמי. יש דברים יותר חשובים מהשטות הזאת. כמו שרה, למשל 😉
אהבתיאהבתי
לא לא, לא אנוח ולא אשקוט עד שהקמפיין ישא תוצאות חיוביות.
אהבתיאהבתי
Walk On! With hope in your heart
עוד אדום.
אהבתיאהבתי
שאני אמות, זה יון סילבר!!
קח אדום בחזרה ותפנים טוב טוב.
אהבתיאהבתי
את חייבת. להתעסק עם הבהונות זה הכי פייגלין.
את לא. ממש לא.
אהבתיאהבתי
זה לא ממש. כמו יתושים מזמזמים ליד האוזן.
אהבתיאהבתי
זלזלת בפסיכולוגית אבל אחרי פגישה אחת אתה מפגין לראשונה הומור עצמי. ימשיך כבודו.
אהבתיאהבתי
נו, ואתה על תקן הפסיכולוגית הסקסית שעפה על הפרנץ' הפוך ורוד לבן יותר טוב?
מבוא לתורת המשפט, שנה א': לעולם אל תשאל שאלה שאתה לא יודע עליה את התשובה:
אהבתיאהבתי
נכון, יש תיאוריה כזו אבל היא חלה על חקירה נגדית – אל תשאל שאלה שאינך יודע את התשובה עליה. ובמעבר חד מהספרות של דייל קרנגי למציאות – ייתכנו מקרים רבים שאת תשאלי שאלות שאת לא יודעת את התשובה עליהן, העניין הוא לא להסגיר לצד השני את לא יודעת את התשובה בעצמך. הנה, קיבלת הדרכה תמורת 350 ביטקויין שתשלחי אלי למייל.
אהבתיאהבתי
כמאמר השועלן: אתה לא איתי.
את ההדרכה ^ כבר קיבלתי במבוא לסוכנים כפולים, שנה א', במוסד.
תודה בכ"ז.
אהבתיאהבתי
אפילו בטענה הנראית על פניה צודקת תופעת הבוטים האוטומאטיים, הצלחת להכניס לימין.
כל הכבוד לצה"ל.
אהבתיאהבתי
שלילי מתרגש. זה משהו אחר לגמרי.
אם אני מביע דעה ומישהו מגיב באדום, לאמור: אני לגמרי לא מסכים עם דעתך, חושב שהיא מוגשת באופן גרוע וגם סבור שמה שכתבת הוא שקרים ושטויות, סבבה.
אבל המחווה מועתקת למחוזות אחרים לגמרי, שהם הכל חוץ מתגובה אלא רק אינפנטיליות, סגירת חשבונות, אד-הומינם, וחוסר התייחסות מוחלט לטקסט שאליו היא – לכאורה – מגיבה.
למשל:
כתבתי משהו על דיוויד פריק, הוספתי שאלה ודבורית השיבה: "ממש לא מי שהיה. כותב בר”ס באופן קבוע וחצי. וגם senior editor".
ארבעה אנשים הגיבו על תגובתה זו באצבע אדומה למטה.
מה זה אם לא פיגור פסגות?
אני מבקש לבטל את זה כי מדובר בגימיק זול שהופך מה שיכול להיות בימת דיונים איכותית לגן ילדים.
אהבתיאהבתי
בוודאי שאין שום קשר לתוכן. הנה שוב מה שכתבתי " למה הקפטן, ברטה וV, מצליחים להתרגש מאנשים שהם לא מכירים, שיושבים ביציע, כמו זקני החבובות, ולוחצים על אדום וירוק באופן לגמרי אקראי (כי הרי אין קשר לתוכן)." השאלה שלי למה אכפת לך? למה זה מעניין אותך אם הוסיפו אדום או ירוק? מי האנשים האלה בכלל, אתה יודע? אם תשאל אז למה התייחסתי לאורן כי החבר שלו חשף אותו בעבר ואני יודע מיהו, כלומר: הוא כבר הפך מדמות וירטואלית לדמות מוחשית, אז אני מתייחס אליו, אלמלא ידעתי מיהו לא הייתי משתין לכיוון שלו בכלל. בנאדם, מדובר באנשים שלך תדע מי הם, מה מניע אותם, עזוב, שישימו אדום ירוק או צהוב, אני באמת לא מבין למה זה אכפת לך.
אהבתיאהבתי
בשלישית: זה לא אכפת לי אישית. זה גורם לי להרגיש בגנון ודוחק בי החוצה. מכיוון שאני מעריך את האכסניה הזו ומעוניין להישאר בה, מדי פעם אני מנסה להילחם בתופעה.
אהבתיאהבתי
בסדר, ההצבעה היא ילדותית ונטולת הקשר הגיוני בחלק ניכר של המקרים, אני מבין ומסכים. מה שאני לא מבין זה למה זה דוחק בך החוצה. אם בכלל, אז התכנים או העדרם אמורים היו לעשות זאת ולא הקוביות הצבעוניות הקטנות למטה. Anyway, שיהיה שבוע רך.
אהבתיאהבתי
ראית? קיבלת.
אהבתיאהבתי
שבוע מצויין (ומחוץ לישראל החל מעוד מספר שעות)
אהבתיאהבתי
אתה יודע לחיות.
אהבתיאהבתי
למה כל הלקוחות הלא מרוצים, הטרולים ופגועי האישיות והאונות לא מבלים בשבת, אלא רק יושבים פה ומחכים שאגיב כדי שיוכלו לתת לי אצבע אדומה? לא חבל? כזה יום יפה, לבזבז אותו עלי?
אהבתיאהבתי
לרוב האנשים כנראה אין חיים או אין מה לעשות בשבת ובחגים
אז כן, הם מחכים לצבוע את הבלוג שלך באדום. כולנו סופגים
את האדמת הזו אם מגיע וגם אם לא מגיע. היו פעמים שניסיתי
להבין מדוע תגובה מסויימת קיבלה ציון אדום ולא הצלחתי. לכן
אני לא מתרגשת יותר ויוצאת מהנחה שזה גורם להם סיפוק
יעני אורגזמה וירטואלית וכך השבת שלהם עברה לה בנעימים.
אגב, לענין הפיסקה האחרונה בפוסט שלך דהיום,
יש כאלו מאותגרי הומוריזם והם זקוקים להסבר האם זו
בדיחה או לא. בדרך כלל טענו שרק היקים סובלים מהליקוי הזה.
לדעתי יש גם מאותגרי הומוריזם מעדות אחרות. תנסי להיות קצת יותר סובלנית, לא כולנו קורצנו מאותו חומר גנטי.
אהבתיאהבתי
אני סובלנית:)
אהבתיאהבתי
את מקסימה.
נתתי לך ירוק, למרות שבד"כ לא עושה שימוש בפונקציות הללו.
בטח אחטוף על זה כהוגן.
אהבתיאהבתי
ביום בו דבורית תאזור אומץ ותסיר את המשחק הזה, הבלוג יעלה ברמה.
אהבתיאהבתי
לכל המעוניין, אני פותח קורס צילום טלוויזיות, בדגש על שמירה על הפרספקטיבה המלבנית.
אהבתיאהבתי
"הייתי יכול להיות כפכף" שואל עצמו שלמה ארצי ב 2013. איזו שאלה, בוודאי, עונה לו אביתר בנאי ב 2005 , "אם הייתי נעל הייתי מגף או כפכף" ("בשבילך" מילים ולחן אביתר בנאי). ככה זה שאתה כוכב רוק, אתה בא לבחורות עם כפכפים, אתה הופך לכפכף מתי שמתחשק לך, או למגף אם זה בחורף. מה כפכף, הם מתלבשים בדרך הביתה! כוכבי רוק לא מתלבשים לפני שהם חוזרים הביתה, הם רק טורחים להתלבש בדרך, אחרי שיצאו הביתה, אין על כוכבי רוק.
אהבתיאהבתי
עו"דים עם פרטנזיות בחליפות מדוגמות ונעלי D&G יותר שווים.
אהבתיאהבתי
מה??? תגיד/י אתה ימני או מה? עו"ד עם נעלי דולצין וגבינת פאלטרו (עם כל הכבוד ויש, לנעליים האלה) שווה יותר מכוכב רוק? שאני אמות כאן ועכשיו מהשטויות שאני קורא ברשת.
אהבתיאהבתי
חס וחלילה טפו טפו טפו חמסה חמסה השתגעת?! מה פתאום ימין?!
כוכבי רוק זה הכי שנות התשעים בשירותים של הפינגווין. גדלנו מאז. התפכחנו.
עו"ד מסדרה מלוקקת בנויורק כמובן. לא אלה המזיעים עם הקרחת והכרס בוייצמן פינת שאול המלך. טוב, אולי רק ציון אמיר 😛
אהבתיאהבתי
גם אני חשקתי פעם בצ"א, אך מקורב אמר לי להרגיע ומיד. אז שמעתי לעצתו.
אהבתיאהבתי
אליפות העולם בשח, אנאנד נגד קרלסן.
אהבתיאהבתי
בגלל זה לא קישרת למנ"מ?
אהבתיאהבתי
לא
אהבתיאהבתי
ניסיון שני:
בגלל זה הוא לא קישר אליך?
אהבתיאהבתי
מה פתאום. סתם לא קרא אצבעות בשבוע שעבר.
אהבתיאהבתי
סתם צרוף מקרים.
אהבתיאהבתי
אג'יזם ביפו? מה? הדור הזקן אוהב ערבים?
אהבתיאהבתי
קרא את המדור שלו ותבין.
אהבתיאהבתי
קראתי. אם את אוסף החירטוטים הזה כתב דוקטור אין פלא שהפכת אותי לפרופסור, ולא סתם פרופסור אלא אמריטוס.
אהבתיאהבתי
נער הייתי וגם זקנתי ולא הבנתי למה במקום בו השנאה לערבי מוכיחה על גזענות, שנאה למתנחל היהודי מוכיחה על נאורות?
אהבתיאהבתי
חה, אולי בגלגול הבא.
אהבתיאהבתי
לעניות דעתי לא זכור לי אאוטינג קודם של שורשיה היהודיים של מדונה. הסיפור מרמז על היותה של האם צאצאית למשפחת אנוסים ("מרנוס" בספרדית או crypto-jews באמריקאית). מישהו מכיר ויכול להביא מראה מקום קודם?
אהבתיאהבתי
שום שורשים יהודיים.
אהבתיאהבתי
נו…הרי גם אני קראתי עד הסוף….
יש הרבה מאד סיפורים כאלה, כמו הדלקת נרות במרתף בערב שבת או קיום מרכיבים דתיים אחרים (אי אכילת חזיר בעיקר) בלי שיש איזשהי הבנה או ידע מה המקור לזה. גם ההורים (כמעט תמיד האם) לא שיתפו את הילדים בסיבה האמיתית – שלא ידועה גם להם עצמם. בהרבה מקרים זה הולך אחורה מאות שנים לתקופת האנוסים, וההקשר נעלם לחלוטין עם הדורות.
לא שאני מחפש שורשים בכל מחיר, פשוט אף פעם לא שמעתי את הסיפור הזה בהקשר של מדונה.
אהבתיאהבתי
כי אין סיפור, ובאמת אין סיבה לחפש שורשים בכוח. וגם אם יש, חלילה, זה לא א גרויסע מציאע.
אהבתיאהבתי
מה אכפת לך שזה מעניין מישהו? נושא המרנוס או "היהודים במרתף" הוא סיפור ענק ברחבי העולם, בתחומים שנעים מאנתרופולוגיה, גנטיקה, חקר תרבות ודתות ועוד. יש ספרות עניפה, גם מדעית-מחקרית, גם פופולרית וגם תרבותית. אני ממש לא מחפש שורשים בכוח. קצת אופקים רחבים, זה הכל.
אהבתיאהבתי
הנה חומר טוב: דוד הראובני, הציוני הראשון האנוסים ומלכי הגויים. רבקה שפק ליסק.
אהבתיאהבתי
אין לי שום דבר נגד יהודים במרתף, אני רק אומרת שזה לא הסיפור פה.
אהבתיאהבתי
זה לדעתי דווקא החלק המעניין בסיפור, כי האח המתוקשר של מדונה כבר הופיע בהרבה עיתונים אחרים. נו די, אין כאן שום אוהדי מדונה שיגידו עם היא כבר סיפרה את זה פעם או משהו?
אהבתיאהבתי
"אם היא כבר סיפרה…"
למה שלא תגגל ותחקור את הנושא ותחזור אלינו עם תובנות?
אהבתיאהבתי
עכשיו ראיתי שגם בחדשות 2 יש הערב כתבה על האח. מה נהיה?
אהבתיאהבתי
שלמה ארצי ויאיר לפיד יכולים לשלב כוחות. הם ממש משלימים אחד את השני עם הפיוטיות ההזויה שלהם. אולי שלמה יכול להלחין ליאיר את הלהיט האחרון שלו "ירושלים אינה מקום, היא רעיון"
וכן, התמונה של בוז'י חשוף הכתפיים בכניסה לאתר הארץ מעוררת בחילה.
מה הוא חשב לעצמו?! נראה מי שחולם (באספמיה) על הנהגת המדינה?! 🙄
אהבתיאהבתי
* ככה נראה וכו'
אהבתיאהבתי
בני ציפר באמת יצא מדעתו (ולא חזר אליה). הוא מקדיש טור שלם לבתי קפה ומגלה שבעצם איננו מבין מה זה בית קפה.
בני, בית קפה זה לא מקום לפולניות שמתחזות ליקיות (איפה אפשר היום למצוא יצור כזה?). בית קפה הוא מקום לאנשים להיפגש, לשבת, לפטפט, להסתכל וגם לשתות קפה או שוקו. מי שיושב בבית קפה לא עושה זאת בטעות ולא מתבלבל בין קפה בבית ובין קפה בחוץ. להקדיש לזה טור שלם – רק עתון הארץ (שגם הוא יצא מדעתו וטרם חזר) יכול.
😆
אהבתיאהבתי
אחלה טור. כנראה לא קראת את המאמר של נילי לנדסמן השבוע שציפר עונה לה. לנדסמן מציגה את עצמה כ"אשכנזיה עם אמא מרוקאית״, שהופלתה בבית קפה על ידי מלצרית מזרחית. ציפר חוזר לשורשים ומזכיר שלפי סולם ההירככיה הפנים אשכנזי גם להיות פולניה זה לא כבוד גדול אז שלא תתנשא על המזרחים. רק ליקים מותר להתנשא על כולם.
רק פולניות שחושבות את עצמן יקיות יושבות בבתי קפה
אהבתיאהבתי
אחלה טור? אז תיהנה.
למה לא קראתי? הרי הטור שלו עצמו מקשר לנילי.
אהבתיאהבתי
אני מחבב את דיוויד פריק. האיש שמעולם לא עזב את הסבנטיז והם לא נטשו אותו. הוא המסבירן הלאומי בסדרה (המומלצת מאוד) 'קלאסיק אלבומס' ותמיד התובנות שלו רדודות באופן חינני. נראה שהוא יותר חותמת גומי על היצירה שבה דנים ולא ממש יורד לפרטים, אבל בשנים שבהן הייתי קורא אותו ברולינג סטון הוא התחבב עלי. כמדומני היום הוא שם על תקן 'מי שהיה'. מישהו כאן בבלוג עוקב ויודע להשכילני?
אהבתיאהבתי
ממש לא מי שהיה.
כותב בר"ס באופן קבוע וחצי.
וגם senior editor.
אהבתיאהבתי
…ואם תהיתם מיהו אותו ר' מהשב"כ, המוזכר בכתבה של אמיר אורן על פרשת הרפז – הרי הוא "השועל" התימני.
אהבתיאהבתי