מבאס בביצה

haaretz15.11.13yediot15.11.13

isra15.11.13maariv15.11.13

849

הסקר היומי

בראיון קצרצר לרגל יומולדתו החמישים, אותו נתן לשלום ירושלמי (מוספשבת), אומר יאיר לפיד שבכוונתו להישאר במשרד האוצר בשתי הקדנציות הבאות, עד 2020.  והשטות הזו, שייתכן אפילו שנאמרה כבדיחה (והנה אני נותנת קרדיט לחושומור האולי קיים של השר), הפכה לכותרת ראשית.
ואם זו לא בדיחה, באמת כדאי לעבוד על דרכון נוסף.
ופה הוא מתחבק עם ליברמן לאחר כריתת הברית.

לאור הסקר החדש של ישר"ה, צה"ל צריך לפתוח בגיוס המוני ולצאת לדרך. יאללה מלחמה, ויפה שעה אחת קודם.

13844699706661_b

המכתב של ג'ון קרי

ריצ'רד סילברסטיין על המכתב של ג'ון קרי. גיא בכור בידיעות ובן דרור ימיני במעריב נגדו. בכור נגד קרי, ימיני נגד סילברסטיין וקרי גם יחד.
מזכיר המדינה בהמשך, הבוקר, למעריב: קרי כלל לא ידע שחתם על המכתב.
רק שמישהו יסביר לי במה מעריב מתגאה? הרי ימיני לא חשף כלום. אפילו הוא כותב: "הבלוגר הבינלאומי המפורסם טוען שמדובר בחתימה פורמלית בלבד מבין מאות חתימות". סילברסטיין העלה את המכתב ב-13 בנומבר. ימיני התנפל עליו למחרת.

הזמר והקטינה

ב-ynet יש קטע מראיון שנערך "שעתיים לפני פרסום הפרשה". ראיון מטופש שחבל שבא לעולם. והבטחה שלי: כלום לא יקרה לזמר המפורסם, לא משנה מה יהיה: ייחקר, ייעצר, יואשם, יישב בכלא. כלום שבכלום. גדולתו נמצאת מעבר לזוטות שכאלו: קטינה, שמקטינה, למי אכפת. הוא מהאנשים שהאוהדים ישירו להם מחוץ לכותלי בית המשפט, בעוד הם אוחזים סכין מדממת: "הוא זכאי הוא זכאי הוא זכאי".

והנה אירוע חביב ביותר: כך חשף כתב הערוץ הראשון את הזמר המעורב בפרשה בשידור חי.
(תודה לקשבנו בפייסבוק, עומר לוי).

זמרנו החשוד: לא היה ולא נברא. איש היח"צ: אנלא קשור לזה בשיט.

לחבריו הטובים בידיעות אמר הזמר: "מעולם לא שכבתי עם בחורה שידעתי שהיא בת 15".

רז שכניק מגלה בידיעות רגישות מפתיעה לגל הפרסומים באינטרנט

בסוף כל נחיל של שמועות נמצאים הילדים של אותו זמר. ואצלם, דווקא לא קשה לשער, זולגות הדמעות מעצמן. זהירות בבקשה.

ולמה זה מקומם? כי לא זכור לי שהוא כל כך רגיש למאות חשודים וחשודות אחרים שדמם ניגר בתקשורת, שגם להם ילדים בוכים.

נעמה כרמי: ספקי הבנות.
יונתן הללי מנסה לעשות סדר בחרושת השמועות ופטריות הרעל הרעילות ברשת.

בלוגר מחונן, עתיר אינטלקט, שכל, ידע, הבנה במשפט ובאתיקה וכן בטוב טעם, שפרסם את שם הזמר, נעצר אמש בחשד לשיבוש הליכי חקירה בפרשה.
משנתו הנאורה: "זכות הציבור לדעת".
בינתיים שוחרר בערבות תוך התחייבות להסיר את הכתבה, אך עשה חצי עבודה. כדרכו.
הבלוגר, שלא מהסס לכתוב הכל על כולם, שכח לעדכן את שני מיליון קוראיו היכן שהה אמש.

השקעתי אתמול מאמץ יצירתי בפרשה, אך רק שועלן ועוד כשמונה קוראים הבינו. איי איי איי. אנה אני באה.

משתכשכים בביצה

מועצת העיתונות נוזפת בגדעון לוי ובהארץ על דברים שכתב לוי בגין הרוצח איתמר אלון ושירותו במג"ב. הארץ, שנדרש גם להתנצל, מתכוון לערער על ההחלטה.
ואם כבר לוי: קטע משונה על סיוט שלא היה הקשור בהריסת בתים.

שרון שפורר מוולווטת את רוני דניאל שאמר בכנס אילת לעיתונות שהתקשורת לא עוסקת בשכר בנמלים למשל, ומוכיחה שהתקשורת בהחלט עוסקת בכך.

השתכשכות בביצה לא מלווה אף פעם בניחוח ורדים.

מהנעשה בברלין

בעכבר העיר התפרסמה כתבה על המסעדות הטובות בברלין.
אלא מה, אחת המסעדות המומלצות, גבריאל, סגורה מזמן מזמן.
וגם כשהייתה פתוחה, אגב, מוסרים שליחי ולווט לעיר, לא הייתה ראויה לביקור.
berlin
מאחר שאתרי ישראל נוהגים למחוק בלי לדווח על תיקונים, נאלצתי לפרנטסקרן. אם כי גם זה לא מזיז לחלק מהמתוקנים.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

האם קראתם את התגובה הנפלאה הזו בהארץ:
"בכיר בקהילה הסטרייטית"?

טל שניידר שדרגה את מראה הפלוג שלה. חמוד ביותר ביותר. גם אני רוצה כזה. אבל אי אפשר.

האם העובדה ש-51% ממגיבי הבלוג מתגעגעים לאצבעות האדומות אומרת שלא רק טרולים חשים מכך סיפוק עז? או שכל ה-51% הם הטרולים מרובי האיי.פי?
המטרה בסילוק המפגע היא להרגיע את הרוחות שהרי פעמים רבות אין שום סיבה, שום קונטרוברסיה המצדיקה את העונש האדמוני והאקט נראה גחמתי בלבד, ויש אנשים שכן, אכפת להם.

תוס': איך יודעים שאת עמוד הבית של הארץ ערך הבוקר גבר?
aten

מדינת כל גזעניה

בלילה שבין רביעי לחמישי הוצת ונשרף כליל בית של משפחה פלסטינית מהכפר סינג'יל. אבי המשפחה ראה כמה נערים יוצאים ממכונית שחנתה על הכביש הראשי. על הגדר רוססה הכתובת "ד"ש מעדן נקמה" (ידיעות, הארץ, kooker, מעריב, בתוככי ידיעה).

עוד תגובות לשיר מדינת אשכנז של רועי חסן.
(תודה לברטה)

לפני פיזור

קוראי הבלוג מוזמנים לשלוח, אם הם רוצים בכך, קישורים לכתבות או לעניינים שונים ומשונים שעשויים, כך לדעתם, לעניין את הציבור הרחב, שישה מיליון קוראי הבלוג. נא לא לשלוח סרטוני מחיאות כפיים וחתולים מזמרים וכן להימנע משירי אירוויזיון וסאן רמו וממערכונים בלתי מצחיקים.
נא לשלוח קישור מסודר (ל א היפר לינק) + כמה מילות הסבר על מהות הקישור כי ברוב המקרים אין לי זמן לקוראם טרום פרסום.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שישי קצר, שערים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

27 תגובות על מבאס בביצה

  1. אחד שיודע הגיב:

    ארגון "כתבים ללא גבולות" מוחה על מעצרו החשאי של העיתונאי הפלסטיני (הוזכר בסופ"ש שעבר גם כאן בוולווט).

    אהבתי

  2. שועלן הגיב:

    למה את מסתכלת על 1/9 הכוס הריקה?
    חז"ן היחיד שלא הבין.

    מה זה קישור שאינו היפרלינק? היום רוב תוכנות האימייל מהפרלנקות אוטומטית קישורים.

    אהבתי

  3. ski הגיב:

    . והבטחה שלי: כלום לא יקרה לזמר המפורסם, לא משנה מה יהיה: ייחקר, ייעצר, יואשם, יישב בכלא. כלום שבכלום. גדולתו נמצאת מעבר לזוטות שכאלו: קטינה, שמקטינה, למי אכפת. הוא מהאנשים שהאוהדים ישירו להם מחוץ לכותלי בית המשפט, בעוד הם אוחזים סכין מדממת: “הוא זכאי הוא זכאי הוא זכאי”.

    מריח מדינת כל גזעניה. לי מפריע הגב ששוקן נותן ליצחק לאור. עזבו לא מפטר אלא גם לא נותן להגיב למאמרים שלו

    *בכיר בקהילה הסטרייטית״. אהבתי

    אהבתי

  4. שועלן הגיב:

    את מפספסת את הברור מאליו והוא שימיני הגיב לסילברסטיין שהגיב לימיני. כמובן שימיני היה הראשון עם הסיפור, לפחות בגלגול הנוכחי שלו.

    אהבתי

  5. שועלן הגיב:

    קישור לבכיר בקהילייה הסטרייטית?

    אהבתי

  6. ziki הגיב:

    התעסוקה משחררת
    איך החמצת את זה איך?

    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2165335

    אהבתי

  7. אין לי כוח לקרוא את הסיאטלנצ'יק, שקוף וצפוי. גם הראשוניות של ימיני ובאמת שאפו, היא לא העניין. ההתבצרות של עורכי החדשות (וואלה, מאקו, טמקא, הארץ) בעמדתם המשיחית כלפי ידידתנו שלוחצת להחזרת השטחים תמורת חלום פשוט מדהימה. האפלה תקשורתית מלאה שנועדה למנוע מהציבור להבין את פשרו של ממשל אובמה. אפקטיבי יותר מצא"פ. מושג חדש נולד בתקשורת בשעה 10:30 במשקל טונה וחיוך מרוצה, שמו בישראל צא"י- צו איסור ידיעה.

    פט קונדל מסביר לטובת אלה שעדיין זה.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      כן, הבעיה היא למה שאר כלי התקשורת לא נותנים לנו יותר מידע מופרך ולא נכון כמו סיפור מכתב קרי.
      ניסוח בהיר של מניפסט תקשורתי "כל הידיעות הלא נכונות המתאימות לדעה" או במקרה המתון סקר על בסיס שקרי עם שאלות מופרכות עד מגוחכות.

      אהבתי

  8. david הגיב:

    חזרתי אתמול לפנות בוקר מברלין.

    ממש לא מבין את כל מי שמתגולל על הישראלים שבחרו לגור שם. במה שונה ברלין מניו יורק, פריז או מוסקבה?

    אהבתי

  9. עו"ד הגיב:

    המטרה בסילוק המפגע היא להרגיע את הרוחות שהרי פעמים רבות אין שום סיבה, שום קונטרוברסיה המצדיקה את העונש האדמוני והאקט נראה גחמתי בלבד, ויש אנשים שכן, אכפת להם.

    ראשית, אם זה עונש, אז בוודאי שהיה מוצדק לסלק ואין להחזיר את זה שהרי מה הרעיון, להעניש כאן את המגיבים? מה זה אתר BDSM? וחוץ מזה, בוודאי שהבנתי שיש אנשים שאכפת להם, השאלה למה הם לא מצליחים להתעלות על התחושה שנגרם להם עוול אם לוחצים אלמונים לוחצים אדום. הרי כאן כל העניין – המגיב חושב שנגרם לו עוול והוא נותן לתחושת העוול להרגיז אותו. אצלי העניין הרבה יותר פשוט: א. ברגע שכתבתי תגובה אני תורם משהו לבלוג ואולי גם לאחרים (הנה אני רואה בהארץ פורסמה היום הידיעה על סנאפצ'ט שהבאתי אותה לכאן אתמול, יש איזה סיכוי קלוש שמישהו ראה את זה כאן) ולעומת זאת מה הלוחץ תורם? אפס מוחלט, כלום. שאני איעלב? שהוא ייעלב. ב. אני נוהג ברכב ופתאום הנהג שלפני זוקר אצבע משולשת או צווח אידיוט. לא מכיר אותו, לא יודע מה הוא רוצה ומה עשיתי לו, ואם אני יודע מה עשיתי לו אז בכלל אפשר שאחשוב שהוא צודק באמת חתכתי אותו קודם. כך או כך, אני לא מסוגל להיעלב ממנו. האלמוניות שלו והתחושה שאיני יודע מה הוא רוצה מחסנת אותי, ולא רק אותי, מהיעלבות. מי ברצינות נעלב בכביש? או שאתה מצדיק אותו או שאתה חושב שהוא אידיוט, אבל איש לא נעלב מהאצבע המשולשת, אז מה הרעיון להיעלב מאצבע בצבע ירוק? ג. העובדה שמעולם לא בקרתי במשרדה של פסיכולוגית (למעשה פסיכולוגית שילמה לי כדי לשמוע את דעתי) כנראה חיסנה אותי בפני השטויות האלה של אדום וירוק. מצד שני, אולי כדאי שאקפוץ בהזדמנות לאיזה משרד שכזה, כי זה נראה לי טיפשי שעכשיו אני מקדיש לזה כמה שורות.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      זה מתחיל באדומים ובהמשך גם יאסרו עלינו לצעוק "מי נתן לך רישיון?" לנהגת שמנסה לחנות ברוורס.

      אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      אבל עמיתי המלומד- כבר הזברתי את העניין פעמים רבות ועקביות: לא מפריע שמישהו חושב שהתגובה שלי גרועה, טפשית, שקרית או כולן ביחד ומסמן זאת באדום. אדרבא: אני חי בשלום גם עם אלף אצבעות למטה. ביקורת? – כל המרבה הרי זה משובח.

      הבעיה היא השימוש האינפלציוני בכפתור במצבים שאין בהם שום הבעת דעה. כמו שאלות ענייניות, תשובות ענייניות, הפניות וכד'. כאן האדומים הופכים לרעש, ואת הבלוג למקום שלא נעים להיות בו מחמת האינפנטיליות.

      האם רות?

      אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        פשרה?
        להוסיף בתגובה אפשרות לפיה יקבע הכותב אם תגובתו תדורג (ירוק/אדום).

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        גברתי, אני מבקש הזכות לענות לחברי, הגם שלא ברור אם הוא מצוי עמנו כאן באולם, או שמא עדיין משוטט בארצות ים ואנו חוזים רק בהולוגרמה רב ממדית של חברי המלומד.

        גברתי, חברי מפריד בין שני סוגי תגובות, בבחינת טובים השניים מן האחד. סוג אחד של תגובות מכנה חברי "תגובות הבעת דעה" וסוג שני של תגובות, אותן לא מכנה חברי בשום כינוי אלא נותן בהן סימנים כגון שאלות, הפניות וכיוצב'. לגבי הסוג הראשון חברי חושב שאין מניעה לשימוש באדומים, ולמעשה "כל המרבה הרי זה משובח" ולגבי הסוג השני הוא מביע את שאט נפשו מהשימוש האדומים בסוג זה של תגובות.

        גברתי, אני מבקש מגברתי שתפסוק כי הצדדים יזמנו לישיבה הבאה מומחה לסטטיסטיקה אשר יפרוש בפני גברתי את ההתפלגות הסטטיסטית בבלוג בין תגובות הבעת דעה, לבין תגובות שאני אקרא להן "תגובות בוקר טוב", כי אני טוען שהחלק הארי של התגובות בבלוג הוא של הבעת דעה…(סליחה גברתי, גברתי צודקת שיש כאן אנשים ששווי משקלם הנפשי מתערער עקב שימוש במילים כמו "ברלין" או "הארי", אני מתנצל ומבקש מגברתי שבפרוטוקול תתווספנה במילים "הקדוש" או "בסוגר" לאחר המילה "הארי" למען בריאותם הנפשית של אלה) ובכן גברתי, אני טוען שהחלק הארי בסוגר של התגובות בבלוג זה הן תגובות הבעת דעה וחלק זעיר או זערורי אם גברתי תרצה, הוא תגובות מסוג בוקר טוב, ועל כן גם לשיטתו של חברי השימוש באדומים מוצדק בדרך כלל ואני מבקש להזכיר לחברי שחברי הוא זה שביקש, באופן גורף, להיפטר מהאדומים, הגם שבישיבה הבאה יוכח שמדובר במקרים נדירים מאוד בהם מישהו מברך בוקר טוב וזוכה באדום ובטוחני שיתברר כי חברי הוביל מהלך גורף לפסילת אדומים כאשר מתברר שקצפו יצא על מיעוט שבמיעוט, ואם כך יוכח – אני אבקש מגברתי לפסוק שהוצאות שכר המומחה יוטלו על חברי שהטריח את כולנו לשווא וגרם לנו לחשוב שמשהו יסודי ובסיסי לקוי בשיטת האדומים, ולא, כפי שיתברר בהמשך, שחמתו בוערת על חלק עלוב שבעלובים של אדומים במענה לתגובות בוקר טוב. אני חושש, גברתי, שחברי לא אוהב באופן גורף את האדומים, וייתכן שהצדק עימו, איני טוען אחרת, אלא רק שחברי מכסה על סלידתו מהדירוג בטענות נאות לעין ולאוזן. גברתי תפסוק.

        אהבתי

  10. talschneider הגיב:

    תודה רבה דבורית! יש עוד גליצ'ים וכמה תיקונים אך תודה על הפרגון.

    אהבתי

  11. ב HP של הארץ שלושה אזכורים לברלין, בטמקא אחד. עצרתי לפשפש בזכרוני מתי וכיצד הפכה ברלין המקראית לצפת של האנשים החושבים. עשיתי Follow the Money והכנתי רשימת מפרסמים מהמוסף:
    סטימצקי
    נטוצי – רהיטים מאיטליה
    Nuxe – בשמים מצרפת
    אמישרגאז
    ג'יפון תוצאת יפן
    סימפלי ווד
    מצפה הימים
    Zenith – שעונים משוויץ
    Fly Door – ארונות מגרמניה
    לה קוצ'ינה – תנורים מאיטליה
    זגה- רהיטים
    הצורפים
    בין מנחתי המפרסמים צמחיה עונתית מרדימה. יעני-תרבות, לאומנות משרד הפנים, פוד בלוגינג, מתכון לשוק טלה, ריבת פטל, ריפוי לאיידס, ישראלי באליפות פוקר, סייד קישוע מקטר כהרגלו ואחת דונה גראציה. אנוסה עשירה שנאלצה להסתיר את יהדותה בקרב הנוצרים- ללא קשר לעיר. נזכרתי בתיאור הבילוי הלילי בברלין ששמעתי ממר ששון בשנות התשעים ובמרכזו זרוע שרירית שנעלמה עד למרפק באפלולית מרתף לתרועות קהל קוסמופוליטי. האם אותה חולשה לנקניקיות המקומיות היא שהביאה למוניטין המוניציפלי בקרב העורכים בציון?יכול להיות שלא אבל כמו שמר ששון המליץ, עדיפה סיבה אחת ביד מעשרה גרמנים בסאונה.

    אהבתי

  12. אורן הגיב:

    יפה שכותרת הפוסט עשתה את הקפיצה הנחשונית ממגרש המיני סנוקר לאצטדיון בלומפילד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s