המופקר

yediot18.11.13maariv18.11.13

isra18.11.13haaretz18.11.13

17.11.13.indd


הכותרות הראשיות

ישר"ה ממשיך לחרחר מלחמה באינטנסיביות ולקרוא לישראל לתקוף לבד את איראן. קודם כתב עורך העיתון, עמוס רגב, מאמר קרבי. אחר כך נערך הסקר הטיפשי (באיור), והיום עוד כותרת ראשית, יעקב עמידרור בראיון חיצוני (ולא שב-4 בנובמבר הייתה כותרת שונה באופיה: "להסיר את האיום הקיומי").
13844699706661_b

האם אני טועה ופרנסואה הולנד לא ממש שש לחיבוקים עם נתניהו (שער ידיעות), למרות צרפתיותו והחבקת המובנית בדמו?
למה השרים הישראלים לא הגיעו לארוחה עם השרים הצרפתים? דיאטה?
דברי הרה"מ להולנד.

פרשת הבנק הסיני הייתה אתמול ידיעה מרכזית (2-3) בידיעות.

ידיעות במתקפה חזיתית על ממשלת ישראל (ראשית, 2-3) “הסינים התנו את הפשרת היחסים בכך שממשלת ישראל תנער את חוצנה מהמשפט שמתנהל נגד בנק אוף צ’יינה בניו יורק… משלחת סינית… ביקרה בישראל…ונפגשה עם בכירי המועצה לביטחון לאומי וזרועות הביטחון. לפי מקור מסוים היא נפגשה גם עם רה”מ. במהלך הביקור נסגרה עסקה: ישראל תימנע מלסייע למשפחות השכולות בתביעתן וסין לא תממש את איומה לסגור את השערים בפני הכלכלה הישראלית.

זו הייתה הידיעונת בנושא בישר"ה, בלי להזכיר את שמו של נתניהו (והנה הידיעה בהארץ, עם שמו):

sini17.11

וזו הידיעה הבוקר במעריב:

sini18.11

הזמרים והקטינות

במה שונה פתיחותם וחופשיותם של הזמר/ים מזו של הנערות? הרי הם אלו שמעניקים מחסדיהם לעשרות. לא אכפת להם עם מי הם נמצאים בסיטואציה אינטימית. מי שמופקר, או זורם, או משתרלל, או free spirit פה בסיפור, תלוי בטרמינולוגיה החביבה עליכם, אלו הגברים, שגופם הפקר. לא אכפת להם, כך מתברר, להתגלגל בין הסדינים עם מספר אינסופי של נשים. הם לא מקפידים על קשר אנושי עם מי שלצדם. אז אם כבר מדובר על זנות וסרסורות, הגברים הם הזונות בסיפור, והנערות הן הלקוחות.

שיר נוסצקי, עיתונאית לשעבר, וממובילי מחאת 2011, העלתה סטטוס המתייחס למעשיה עם רון שחר לפני 15 שנה, כשהייתה בת 14. לא היו באים הדברים לעולם אלמלא היה כותב שחר "לחשוב שילדות בנות 14-15 פותו להגיע ע׳י בגירים חרמנים מכוערים וסליזיים ל'ערב קריוקי' עם זמרים מפורסמים, מעוררת בי גועל וכאב".
שחר לא התייחס לדבריה כלל. הסטטוס של נוסצקי הגיע חיש מהר לסטטוסים מצייצים.
לא ידע שחר שהוא ממוסמר היטב לבית זכוכית. מן הסתם המקרה הזה פשוט נמחק מזכרונו, עד כדי כך הוא היה חסר משמעות עבורו.

ידיעות מצטט ראיון שנערך עם הזמר המפורסם (אני לא יודעת מי, השני? הראשון? מיהו השני?)

ברגע שהיא (בתו, v) מגיעה לגיל 16 והיא מביאה את החבר הביתה וסוגרת את הדלת – אני מוציא את הדלתות מהבית. אצלי בבית, לבוא ולסגור את הדלת? בחיים לא. אני יכול לשבור את הדלת עם טרקטור. אני רק מדבר על זה עכשיו ואני מתעצבן. שתבלה איתו בחוץ ואני לא יודע מה. לא אצלי בבית. אבל הבן? חופשי שיסגור את הדלת, כמה שהוא רוצה.
[…]
גם אני הייתי בן 21 ועישנתי ג'וינט. כולנו. אבל קוק, שורות, פסים, את זה אנשים לא יכולים לעשות לידי. זה לא יכול להיות בסביבה שלי.

וואוו. כמה שכל. כמה אינטליגנציה. כמה ראש פתוח. מתה להכיר אותו. כיף לבת שלו.

יומיים אחרי ששודר בערוץ 10 ראיון עם בת ה-17 שרצתה נורא את הזמר המפורסם, כותבת אלינור דוידוב, עורכת משנה של לונדון וקירשנבאום, המשודרת בערוץ 10, מאמר שמסתיים כך:

…מתי סוף סוף ייכתב במחוזותינו קוד אתי לסיקור של מקרים מעין אלה? האם נערות צעירות צריכות להתמודד עם גדודי צלמים ועיתונאים שצובאים על דלתות בתיהן לפני שהן יודעות שמשהו קרה? האם משדרים ראיונות עם נערות צעירות, שפניהן מוצללים וקולותיהן מעוותים, לנערות ונערים שיושבים בבית וצופים? האם נערה בת 15, 16 או 17 יודעת איך להתמודד עם כתבים מנוסים? האם היא מבינה שלכל מילה ומשפט שיוצא מפיה יש משמעות שתשפיע אולי על האירוע כולו? האם מי שככל הנראה נפגעה בפרשה כזו לא צריכה להתראיין כשלצידה מבוגרת אחראית, עורכת דין, או אפילו יח"צנית? ממש כמו זה של הזמר, שיצא להגן עליו באחת התכניות היוקרתיות בטלוויזיה?

לידיעות (שער) יש אמא המספרת איך ניסו לצוד את בתה, ואיך הצליחה למנוע ממנה להיפגש עם הזמר אחרי הופעה.
בישר"ה מסתפקים בשער בהודעה החריגה של הכוכב הבא.
במעריב דורדרה הפרשה לע' 14.
סיום הידיעה במעריב: איפה הנזקים בדיוק?
nezakim

אסי עזר מגן על הזמר.

 משתכשכים בביצה

הפרקליטות החליטה לסגור את תיק החקירה נגד עמנואל רוזן בניגוד לעמדת המשטרה.
דיווח בשערי מעריב וגם ישר"ה: "לדור יכריע" וגם הארץ וגם ידיעות.
כל ע' 6 בידיעות עוסק בעניין. מרב בטיטו כתבה מאמרון דעה המגן על רוזן. האם זה היה המצב אלמלא הייתה עובדת איתו, מגישה איתו תוכנית טלוויזיה? ואולי היא לא צריכה לכתוב עליו מאחר שיש ביניהם יחסי עבודה? בטיטו יוצאת בדרך כלל להגן על נשים מוחלשות, על קורבנות אונס או עבירות מין. אבל במקרה הזה יש לה דעה נחרצת: "לא הכל שפיט, חברותיי היקרות. לא את כל הבעיות בעולם יפתור עבורכן בית המשפט, ולא מכל הקונפליקטים על פני האדמה יציל אתכם (צ"ל אתכן) שוטר".
אה. זה יפה.

ג. יפית תרכוש את חלקו של רון לאודר בערוץ 10.

ובינתיים במעריב

הודעה לעיתונות
maariverev

החל מהיום מעריב חוזר לראשית דרכו ויחל להפיץ גם מהדורת ערב. עיתון הערב יחולק ללא עלות ויופץ בנקודות ובצמתים מרכזיים. המהדורה תעדכן את הקוראים בחדשות היום שעבר לצד מדורים חדשים אשר יהיו ייחודיים למהדורה זו.
מהדורת הערב תופץ בנקודות חלוקה הומות אדם – מחוץ לתחנות רכבת, קניונים ובצמתים מרכזיים. בשלב הראשון יופץ העיתון בגוש דן ובהמשך יורחב לכל חלקי הארץ. מהדורת הבוקר תופץ כרגיל בקרב המנויים ובנקודות מכירה קמעונאיות.
מהדורת הערב תדאג לעדכן באשר להתפתחויות אקטואליות שונות שהתקיימו במהלך יום העבודה, כמו גם סקירת חדשות וסיפורים בינלאומיים. המהדורה גם תתאפיין במדורים ייחודיים כגון מדור תרבות אשר ימליץ לקוראים על רעיונות לפעילויות ואירועים מומלצים אליהם ניתן להגיע באותו הערב. העמוד האחרון במהדורה יוקדש לסיפור ש"עשה לנו את היום", ובכל יום יסופר ויפורש מנקודת מבטו של פובליציסט מצוות הכותבים.

יעזור לי אלוהים, וגם לשב"צ, אם אני מבינה את ההיגיון הכללי בעניין. מהודרת ערב הייתה אולי נחוצה לפני חמישים שנה. מה נחיצותה היום? מה, זה ניסיון להתחרות בזמינות ובמהירות הידיעות ברשת? מיהם היועצים הכלכליים והארגוניים והתדמיתיים של שב"צ, אימרו נא לי. מה עומד מאחורי המהלך המשונה? מאיפה הכסף?

יש עורכים בבית?

בשער האחורי של מעריב יש ידיעה על בעל מסעדה באבו גוש, שמציעה הנחה של 50% למי שלא ישתמש במהלך הארוחה בנייד, בלפטופ או בטאבלט. לבעל המסעדה קוראים ג'וודאת איברהים. באיזו מסעדה מדובר? אין לדעת.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי

האתר של העיתונאית והטייילית, רוית נאור, אישה בקצה העולם, עלה לאוויר.

התוכנית הכוכב הבא של קשת שודרה אתמול כרגיל, בלוויית הבהרה.

יוחזרו מדרכות תל אביב להולכי רגל.

שרה סילברמן מתארחת אצל האקס ג'ימי קימל לרגל תוכניתה החדשה, ומתעללת בו מעט.

הלכה לעולמה

דוריס לסינג, שכתבה את מחברת הזהב המכונן וגם זכתה בנובל.

Doris Lessing-lower res
איור: דניאל מורגנשטרן

Do you know what people really want? Everyone, I mean. Everybody in the world is thinking: I wish there was just one other person I could really talk to, who could really understand me, who'd be kind to me. That's what people really want, if they're telling the truth.
(מתוך מחברת הזהב)

לפני פיזור

באמת באמת יש הבדל בין המתירנות של היום לזו של לפני שלושים-ארבעים שנה? ייזכרו נא ההורים וההורות המבוהלים בחייהם ובשנות בית הספר שלהם. אולי היום אפשר לקרוא על הכל ברשת ולהתחברת יותר בקלות עם אנשים שלא היכרת בעבר ביומיום, אבל מה השתנה במהות?
לעניותי, כלום.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

42 תגובות על המופקר

  1. ברטה הגיב:

    ג. יפית. שיעול… אהמ..אתם יודעים חברה של מי היא..
    היא גם התחילה לראות האור.
    מה הדבר הבא? רני רהב רוכש 50% מערוץ 2? אבשלום קור קונה את גל"צ?

    אהבתי

  2. nurit הגיב:

    את צודקת לחלוטין דבורית. דבר לא השתנה רק שהפרסום היה בזמנו מפה לאוזן אבל "כולם" ידעו. אם אלו היו קצינים בכירים בצבא שהשתרללו עם החיילות הצעירות בנות ה-18, גם אז בשנות ה-50 וה-60 היו זמרים מפורסמים וגרופיות צעירות. אני לא אומרת שכל מי שהעוצמה בידיו ניצל אותה להנאותיו המיניות אבל רבים עשו (ועושים) זאת. מה שנקרא "מיטב הדור", "בוני האומה", "חיילים ללא חת". מה שכתב בזמנו אוסטרובסקי על מה שנעשה במוסד, לא נכתב על בכירי ההסתדרות ומפא"י בשנים הטובות שלה וגם כיום פוליטיקאים ידועים אינם טומנים ידם בצלחת אלא במקום אחר. כיום לדעתי רק הפחד מרסן קצת את ההשתרללות אבל הניצול המיני של נערות צעירות נמשך באין מפריע.

    אהבתי

    • נחום שחף הגיב:

      למרות חוסר העניין שלי בסלביות, שלא לומר חוסר ההבנה המוחלט שלי בסלבים, אני עדין מקווה שגאוני הדור חלקם לפחות יודעים להעמיד לעצמם מחסום נוכח המעריצה הקטינה.

      אהבתי

      • אולי הפחד מגילוי גדול יותר בעידן האינטרנט אבל החברה לא השתפרה נהפוך הוא- הדחף להתפרסם ולגעת בתהילה בכל מחיר מפומפם מצד התקשורת יומם ולילה. כהני התקשורת והעורכים מצהיבים את הנוף ואחר טוענים שהציבור התרגל לאכול עשב ואין ברירה.

        אהבתי

    • ברטה הגיב:

      כל עוד תהיינה משתרללות יהיו שירלולים. זה התחיל הרבה לפני
      בוני האומה ומפא"י.

      אהבתי

      • ski הגיב:

        האם המאפינקים שמרו על תומתם של בנותיהם אבל התייחסו לבנות של אנשים אחרים כהפקר?

        אהבתי

      • ברטה הגיב:

        ברור, הורים נהגו להזהיר את בנותיהם לא לקחת טופי ממפאי"ניק ולרוץ מהר הביתה כשמפא"יניק בסביבה. משמרות של בית"ריסטים היו מסיירים לעת ערב כדי לשמור על תומת בנות הרביזיוניסטים.

        אהבתי

      • nurit הגיב:

        עוד בזמנו של הרצל? הושיעו נא.

        התנ"ך גם מספק לנו מידע על שרלולים כאלו ואחרים במסווה של "טובת האומה" או "פרו ורבו ומלאו את הארץ". אבל כדי שלא נצלול רחוק מדי
        החלטתי שהקמת המדינה זה הסף או העידן החדש.

        אהבתי

      • בתנ"ך יש תקדים לאב ובנו, אבל אז לא היתה תקשורת והצדק החברתי עשה את שלו ביעילות.

        אהבתי

      • הַשֹּׁאֲפִים עַל-עֲפַר-אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים, וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ; וְאִישׁ וְאָבִיו, יֵלְכוּ אֶל-הַנַּעֲרָה, לְמַעַן חַלֵּל, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי.

        איילה חסון, לטיפולך.

        אהבתי

    • bazinga הגיב:

      זכור לי שבספר "חומר טוב" של יהונתן גפן סיפורים על מעללי חבורת לול
      שדיי דומים.
      כמובן שחברי החבורה הכחישו הכל לכשנשאלו על כך בראיונות.

      אהבתי

  3. AlMuaddib הגיב:

    יש משהו משעשע בכך שעתון מעריב – מהפונים לחקיקה שתחסום חלוקת חינמונים – מתחיל מהלך של חלוקת חינמון.

    אהבתי

  4. ברטה הגיב:

    מי מסתכל על מי.

    אהבתי

  5. ski הגיב:

    המופקר

    אהבתי

  6. מישהי הגיב:

    הזנות לא נקבעת לפי מספר הפרטנרים. אני חושבת (ומקווה) שלא היית קוראת זונה לאישה ששוכבת עם הרבה גברים.

    אהבתי

  7. ski הגיב:

    מישהו יודע מתי החל הנוהג של ביקורי האחמ״ים ביד ושם? לפני ששת הימים או אחריו. חנוך העלה את הנושא אתמול.

    אהבתי

  8. קרן שלום הגיב:

    לעולם לא אצליח להבין ציד חיות : http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2167401
    דוקו טוב של לואיס תורו על מנהג של אנשים להגיע לאפריקה לסופש של 'מסיבת' ציד: http://www.youtube.com/watch?v=NBgf_d9Cduc

    אהבתי

    • לואיס הוא פוץ צבוע ומעצבן. לגבי ציידים, אני מחלק אותם לסוגים:
      אלה שאוכלים את הציד
      אלה שסוחרים בציד למאכל
      אלה שהורגים חיות שלא למאכל בהנחיית הרשויות
      אלה שהורגים חיות שלא למאכל בשביל הכיף
      עם הקבוצה הראשונה אין לי שום בעיה מלבד ההיבט הצמחוני.
      ציידים מהקבוצה האחרונה הייתי שולח לארץ רחוקה שבה מותר לצוד הכל בלי דין ודיין.

      אהבתי

  9. דוריס לסינג האמיצה מזגה לאקווריום המהביל חמלה ואנושיות ותרמה לצלילות הדעת והרחבת שדה הראיה. מעבר למחברת הזהב שאימצו הפמניסטיות פרסמה ב-79' את שיקאסטה שיספק לקרואים שיצלחו את המבואה מבט ייחודי על העבר וההמולה המתגעשת מסביב. מומלץ לכוהנות ומנהיגות בפוטנציה, גברים פחות יתחברו אליו- Bon Voyage.

    אהבתי

  10. captain beefheart הגיב:

    ג'וודאת אברהים מאבו גוש הוא זה שזכה בלוטרי של שיקגו במיליוני דולרים, הקים בחלק מהכסף מסעדה גדולה (בינונית מינוס, כמו כל היישוב) וחוצמזה הוא גם בעל טור באחד מעיתוני ירושלים, ובכלל דמות מוכרת לכל קוץ ודרדר מזרחית לשער הגיא. אולי מסיבה זו ראה עצמו העיתון פטור מתיאור נוסף.

    (למסעדה, אאל"ט, קוראים "מסעדת אבו גוש" או משהו מהפכני מעין זה)

    אהבתי

  11. ברטה הגיב:

    הספיקותם לראות את זה?
    אגב אריה מכפר סבא הוא כותב מכתבים למערכת מיתולוגי.

    אהבתי

  12. א. הגיב:

    אם נעזוב רגע את הצד החוקי שמרגע שהזמר שכב עם קטינה הוא פושע, יש פה כל כך הרבה צביעות בפרשה.
    הרי התקשורת שמזדעזעת מהאירוע זה אותה תקשורת ששיתפה פעולה בצורה אקטיבית עם ה"ייבוא" של דוגמניות צעירות שהיו עם אותו זמר למשך כמה שבועות ובתמורה קיבלו זמן מסך וחשיפה שאף דוגמנית אחרת לא הייתה מקבלת.

    אהבתי

  13. ברטה הגיב:

    הארץ פתח את עמוד הדעות להאבקות נשים בבוץ., מה זה הדבר הזה? נילי בדרכי נועם חוללה סערה זוטא, ובהארץ גילו את הפוטנציאל ונתנו לכותבת ילדותית לא חכמה וביובית להשתלח חופשי. אני סומכת על נילי שבמלים מדודות תשיב לה כגמולה ותחזיר אותה למקומה הראוי, כי העניין חרג מהתנהגות חוצפנית של מלצרית והגיע לכדי מלחמת תרבות.

    אהבתי

  14. bokovsky הגיב:

    "ישר"ה ממשיך לחרחר מלחמה". לביטוי הזה יש קונטוציות שליליות. משתמע ממנו כאילו את סבורה שעלינו לשבת בחיבוק ידיים בזמן שאירן מפתחת פצצה גרעינית במטרה להשמידנו.
    יום אחד, כאשר חס-וחלילה הפצצה תוטל עלינו, ויתמזל מזלך להיות בין הניצולים – תביטי על הררי הגופות סביבך ותשאלי בקול: "מדוע ישראל לא תקפה את אירן מבעוד מועד כדי למנוע את הזוועה הזאת?"

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      יפה, הצלחת להבין. לביטוי "מחרחר מלחמה" יש קונוטציות שליליות.
      מחרחר ריב, מחרחר מלחמה, ועוד.
      כן, אני נגד מלחמה!
      אני לא אשלא בקול למה ישראל לא תקפה את איראן כי אני לא רוצה שזה יקרה, ואני לא חושבת שאיראן רוצה להשמיד אותך. תרגיע.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s