כולם ראו אותה בדרך לגימנסיה

פרשת אייל גולן והקטינות אינה התנכלות על רקע עדתי, ואוי לו למי שיסית ויסיט לכיוון הזה.
אותה סערת רגשות ואי סלחנות הייתה כאן בוודאות אם היה מדובר ברוקר שהוריו או סביו נולדו, לא עלינו, באחת ממדינות אירופה או ארה"ביה.
חבל שזה מה שחושבת אורטל בן דיין.

אני בטוחה שאם הפרשה המדוברת היתה נוגעת להרכב רוק, התקשורת היתה סלחנית יותר. אני בטוחה שהיינו שומעים הסברים על כך ש"שערוריות מין" היו מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מהתרבות המוזיקלית של הז'אנר. לצד גינוי רפה, היו משחילים המבקרים שמות של אמנים גדולים שהסתבכו בצורה דומה. עישון סמים קלים בוודאי לא היה טורד את מנוחתם. התיאור החצי אוהד חצי מעריץ היה מוסיף לזמר לווית חן ומבטיח את מקומו בהיכל התהילה של "הילדים הרעים של המוזיקה הישראלית".
כשמדובר בפרשה שנוגעת למוזיקה המזרחית, מדובר בסתם תרבות פשע שהזמרים הביאו איתם מהבית.

צודקת בן דיין לגמרי בכך ששערוריות מין היו תמיד חלק בלתי נפרד מהתרבות המוזיקלית של הז'אנר (לסמדר שיר היה רומן עם דודו טופז כשהייתה בת 14; מוניטין המנוח, 1986). סקס, סמים ורוקנרול, לא?
ההיסטריה רבתי כעת היא תלויית טכנולוגיה בלבד: עכשיו כולם יודעים. מה שנעשה בעבר על ידי רבים וטובים, יוצאי כל העדות ובני כל הצבעים, כן כן כן, כולל מוזיקאים "אשכנזים" (וסליחה על הביטוי המתועב שאני לא משתמשת בו מעולם), לא בחשאיות, אבל במעגלים סגורים למדי, גלוי עכשיו לכל העם. יש פייסבוק. יש אינסטגרם, יש ווטסאפ, יש חיבור מהיר לרשת, וזה כל ההבדל.
על שערוריות כאלו נכתב פעם בהעולם הזה וברמזים. היום כל העולם הוא העולם הזה.
הכוח משכר, העוצמה מעבירה אנשים על דעתם. הכסף מעוור עיני חכמים. לא אני המצאתי.
למה "הם" היו צריכים לגרור נערות מבית הספר? בגלל הריגוש, כי הם יכלו, כי יותר משהפרה רצתה להניק רצתה העגלה לינוק. אבל האם זה תירוץ מספק?

הרוק הישראלי כבר התמודד, יצירתית לפחות, עם הפיתויים בעבר וגבר עליהם. מה קרה וקורה בפועל? שאלה טובה.
למשל "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה" (1971) ששר אריק איינשטיין וכתב יענקל'ה רוטבליט.
השיר מדבר על תשוקה פיזית לתלמידת בית ספר ועל הפנטזיות שיש לצופה בה, שהוא גם סטוקר לכל דבר ועניין. הפנטזיות לא כוללות תיאורים פלסטיים, אבל בפירוש מוצפנת בהן הכמיהה לנערה:

האם כבר מישהו פיתה/ את המלכה של הכיתה?

"אני רואה אותה" הוא נכס צאן ברזל במוזיקה העברית, אבל נניח שהיה נכתב היום, נראה לכם שלא היו נשמעים קולות על השערורייה הפדופילית? אני די בטוחה שכן.
תוס': אמר עליו רוטבליט עצמו

…נניח כשאריק שר את 'אני רואה אותה בדרך לגימנסיה" הוא היה בשנות השלושים שלו. בהופעות הוא היה אומר 'זה שיר של חרמנים מזדקנים'. היום, תוציא דבר כזה, יאמרו לך 'פדופיל'.
<<>>
אני רואה אותה בדרך לגימנסיה,
עם הילקוט ובתלבושת אחידה,
בעוד שנה כבר לא תהיה יותר ילדה,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
אני רואה אותה חוזרת מבית ספר,
אני יודע בדיוק את השעה,
היא לא יודעת, היא אף פעם לא תדע,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
האם כבר מישהו פיתה
את המלכה של הכיתה?
אני רואה אותה עכשיו היא כבר חיילת
קיבלה חופשה היא משרתת באוגדה,
עם הכומתה היא עוד נראית לי כמו ילדה,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.
האם כבר מישהו ידע
את המלכה של האוגדה?
אני רואה אותה בדרך לגימנסיה,
אני חושב שבשבילי היא אבודה.

לזכותם של רוטבליט/איינשטיין עומדת השורה "היא לא יודעת, היא אף פעם לא תדע". הם לא מממשים את התשוקה לילדה, אבל היא קיימת לגמרי.
ומה היה קורה אם הילדה הייתה ניגשת לשני הסטוקרים האלו, שיודעים בדיוק את השעה בה היא חוזרת מבית הספר, ומציעה להם את עצמה? האם גם אז היו שומרים על הריחוק השירי?
אנלא יודעת, ואף פעם לא אדע.

גם רמי קלינשטיין ואיתן גלס עמדו ברגע האחרון בפיתוי ב"גשר", הורידו אותה ברמזור (אחרי שחיכתה שנתיים!), רעדו ועישנו.

כשהייתה בת ארבע עשרה הגיעה עם אמה לבסטה
שלי ברחוב, ונדלקה עלי.
כל יום אצלי במקום לתיכון, טלפנה אלי חודש ימים לבית,
בסוף התייאשה.
הבטחתי לה שעוד שנתיים, כשתגדלי, אני מבטיח!
עכשיו אחרי שנתיים, הרימה לי טלפון לבית,
אני כבר בת שש עשרה, עוד שבוע, הבטחת!
קבעתי איתה שאעבור עם המכונית ליד השדרה
ולא אעצור רק אחלוף,
ואם אקלוט אותה מחכה בול בשבע ורבע,
אעצור שניה וניסע.
בשבע ורבע עמדה יפה ומבריקה,
כמו קלמר ילדות חדש ופרחוני,
בשמלה אביבית ומג'נטים זולים וזרחנים מפלסטיק.
היה לה פה סגול צרוב ודובשני, יפה כשקיעה,
כלהט אסור, כגניבה בחושך, כפחד,
וגשר על השיניים, גשר על השיניים, בפה הנושך שלה.
הבטחתי לה, הבטחתי לה.
הורדתי אותה ברמזור, רעדתי ועישנתי
ובטני מלאה בהלת זיקנה.

ורמי פורטיס אף הוא מתמודד עם היצר ב"את לא".

את לא טובה אלי
גם קצת גדולה עלי
זה מסוכן מדי
רק בת שש עשרה
ילדה אשה טורפת וגדולה מהחיים
היא כבר בגן התחילה לפתות מבוגרים
וכשהיא נוגעת זה מפציץ את החושים
אז קחי את הרגליים כי אני על הקרשים
ואת לא
את לא טובה אלי
את לא טובה אלי
את לא טובה
את לא אשה שלי
אל תשחקי איתי
את תהרגי אותי
רק בת שש עשרה
ילדה קצת מפותחת עם הראש בעננים
בת שש עשרה בערך והגוף של בת שלושים
וכשהיא צוללת אז המים מתייבשיםאז קחי את הרגליים כי אני על הפנים
ואת לא
את לא טובה אלי (X4)
אל תטפסי עלי (לא, לא, לא, לא)
אל תטפסי עלי
את לא טובה
מגלגלת מתגלגלת עמוק בתוך ביבים
רוצה כל כך לגעת ולעשות המון גלים
ילדה את מנדנדת ועולה על העצבים
אז קחי את הרגליים והביתה להורים
בובה את בועטת זה שובר לי ת'ביצים (X3)
בובה!
ואת לא (…)

מסקנה: גיל 16 הוא סכנת נפשות לגברים בוגרים: הם כמהים, הילדות שוברות להם ת'ביצים, ואם הם חזקים, כמו בשירים, הם מסתפקים בבהייה במסתרים, ופשוט בורחים מהנערה עתירת הפיתויים.

נתי מופלג מנתח בבלוג שלו, המנתח, את שירי הלוליטות, ועוד.
והמקור המקורי. ולדימיר נבוקוב ולוליטה בת ה-12.

“Lolita, light of my life, fire of my loins. My sin, my soul. Lo-lee-ta: the tip of the tongue taking a trip of three steps down the palate to tap, at three, on the teeth. Lo. Lee. Ta. She was Lo, plain Lo, in the morning, standing four feet ten in one sock. She was Lola in slacks. She was Dolly at school. She was Dolores on the dotted line. But in my arms she was always Lolita. Did she have a precursor? She did, indeed she did. In point of fact, there might have been no Lolita at all had I not loved, one summer, an initial girl-child. In a princedom by the sea. Oh when? About as many years before Lolita was born as my age was that summer. You can always count on a murderer for a fancy prose style. Ladies and gentlemen of the jury, exhibit number one is what the seraphs, the misinformed, simple, noble-winged seraphs, envied. Look at this tangle of thorns.”

Vladimir Nabokov, Lolita

בן שלו: למה הזמרים המזרחיים לא כותבים כמעט על ערגה, שירי סקס וכו' (אוקיי, תיקון: שלו שכח). יש לכך שתי תשובות: הראשונה, הזמרים מהז'אנר הישראלי הים תיכוני, רואים עצמם כזמרים לכל המשפחה, ומנסים, לפחות כלפי חוץ, להתנהג ככאלו ולשיר כך. והתשובה השנייה טמונה במתח התמידי בין שני הזרמים המפעפעים כל הזמן: פורקן מוחלט, חופש גדול תמידי, יחסי מין מגיל הולך ויורד, וערכי שמרנות שחוזרים ומציפים את החברה הישראלית (או את העולם, בסדר).
המהפכה המינית של הסיקסטיז על שלל תוצריה החיוביים יותר ופחות, הרחק מאחורינו. היא השאירה חותם עמוק, אבל העולם מבולבל מתמיד.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

82 תגובות על כולם ראו אותה בדרך לגימנסיה

  1. anima הגיב:

    את שוב עושה הכללות. זמרים ממוצא מזרחי (כדוגמת יזהר כהן ועוד) שאינם זמרי הז'אנר ותענוג להאזין להם, לעומת חיות אדם.

    את רגישה מדי. גם אותי לא מעניין מה סוברים כאן, כיוון שהמגיבים אינם יחידה אחת הומוגנית ולכן השימוש בלשון רבים, גם אם יש יותר משתי דעות זהות, לא רלוונטי. עוד יותר לא מעניין אותי העיסוק המוגזם באדומים. אני לא עושה בהם (או בירוקים) שימוש ומבחינתי הם מהווים כתמי צבע נאים על הרקע האפור של הבלוג. צאי מזה.

    אהבתי

    • ברטה הגיב:

      אלה אין הכללות אלא חלוקה לתת קבוצות . מאסתי בנושא, מהאוירה הדחוסה בבלוג שהאדומים הם רק הסימפטום ואמצעי הבוליינג ואכן אני יוצאת .

      אהבתי

  2. anima הגיב:

    ברטה, אם תעברי על הדיסקים ותזפזפי בפלייליסט שלי, תגלי שמוסיקה מזרחית/ים תיכונית לא קיימת בו. לא הסגנון שלי, רחוק מאד, אבל מי שאוהב ונהנה להאזין שיבושם לו. אני לא צופה באף אחת מתוכניות הכוכב הבא, נולד, קם ונופל, כך שאין לי מושג אילו שירים נחשבים ללהיטים ומי שר אותם. למעט כמה זמרים מובילים (?), ביניהם אייל גולן, שעושים כותרות בהקשרים שונים, ושירים מהז'אנר שאף ארוע לא שלם בלעדיהם, תעשיית המוסיקה המזרחית/ים תיכונית על המוני זמריה ושיריה כמעט ולא מוכרת לי, וגם לא מעניינת אותי.

    יש לי ביקורת, אבל היא נקודתית, לא גורפת ולא ממוענת למוצא המזרחי, לגברים המזרחיים ולמה שאת מכנה דפוסי ההתנהגות שלהם, ולנורמות הסטריאוטיפיות הנהוגות בקרב המזרחיים כפי שכתבת. זאת, בעיני, הכללה גסה ויותר מהכל גזענות. את לא יכולה לקחת קבוצה שלמה של אנשים, ולא משנה מאיזה עדה, מגזר, לאום וכו', ולהטיל עליהם באופן גורף את האשמה על התנהגות לא מוסרית ולא חוקית של אדם יחיד, רק בשל מוצאו. את מפספסת את העיקר ומסיטה את הדיון – לא הגברים המזרחיים, ולא המזרחיים על המסורות והמנהגים שהביאו איתם מארצות מוצאם, מצויים תחת חקירה בפרשת הקטינות, אלא אחד (ואביו, ואולי עוד שניים), שבמקרה או לא נולד להורים ממוצא מזרחי.

    כור ההיתוך הישראלי עמוס עד גדותיו במוצאים, מגזרים ולאומים שונים, שמכל אחד מהם מסתעפים ענפים רבים, שחלקם תורמים להנצחתה של מדינת כל גזעניה. אבל את חייבת להבין שאי אפשר בכל פעם שקורה משהו לשלוף את השד העדתי (או המגזרי, לאומני וכו'), ולצאת במחול שדים מטורף ולא רלוונטי, שרק מוסיף ומלבה את האש ומעמיק את הפערים הקיימים. מתישהו זה עלול לחזור גם אליך. אתן לך דוגמא הפוכה, בהגזמה – האם ממוצא רוסי (אשכנזי) שרצחה את שני ילדיה לפני כמה חודשים. האם היית מעזה להגיד שככה זה אצל האשכנזים? שהם קרים ואכזריים, והנשים האשכנזיות פריג'ידיות, ולא אימהיות חמות ורחמניות?

    וקריצה לסיום: מין בוטה ומין אסור לא אותו דבר 😈

    אהבתי

    • ברטה הגיב:

      אנימה- את יוצאת מתוך הנחה שאני מפלילה את כל המזרחים מתוך המקרה של אייל גולן ולא היא. דעתי התגבשה לפני שנים מתוך התבוננות בהתנהגות של גברים מזרחיים מעדת הזמרים והכדרגלנים שהם עפ"ר דור שני ושלישי להתנהגות הדוחה כלפי נשים באופן כללי ובהקשר המיני בפרט. יחד עם זה גם ביניהם קיימים יוצאים מן הכלל, ובודאי שלא כיוונתי למזרחים נורמטיבים אנשי משפחה ישרי דרך. לא הייתי מעלה את זה בכתב אלמלא דעתי היתה נחרצת. הדוגמאות האחרות שהבאת אינן רלוונטיות.עם כל הכבוד- לא שטוטית או יון יקבעו את דעתי, ולא כינויים מקופיף ועד גזענית ישנו אותה.את נושא מין בוטה ואסור אני משאירה לך בשמחה.

      אהבתי

      • anima הגיב:

        למה לי להניח הנחות (דבר שבעיני נחשב לאם כל הטעויות), אם יש בטיעוניי היסק תקף, בהתבסס על תגובותיך לעיל. להלן ציטוטים:

        שום גזענות. תמונת המצב היא שלמזרחים אין כבוד לנשים ואף פעם לא היה. לא לחוקיות, ובוודאי לא ל”בחורות”. זמרים שאינם מזרחים נחלקים בין מיושבים בדעתם ומוסריים, לבין אותם זבל.

        קצב לא היה זמר עד כמה שידוע לי אבל התנהג ע”פ הסטריאוטיפ המזרחי, וכן גם הסרסורים שלצידו שדאגו ל”בחורות”.

        אני עומדת מאחורי דברי. תראו לי זמר מזרחי אחד משימי תבורי צפונה שלא חי כמו הטכסטים שלו. וכפי שציינתי בתגובה הקודמת הזמרים הלא מזרחים (שיכולים להיות ממוצא מזרחי אבל רחוקים מהז’אנר) ברובם נורמטיבים שאינם שטופי מין בוטה ואסור.

        אע"פ שבתגובה האחרונה סייגת מעט, את עדיין עומדת מאחורי הדברים שכתבת?

        אהבתי

        • ברטה הגיב:

          בהחלט. בתגובה האחרונה הרחבתי את המושג מזרחים לכאלה שאינם זמרי הז'אנר המסויים הזה. וגם בתגובתי הקודמת סייגתי בינם לבין זמרים כדוגמת יזהר כהן (ויש עוד) שתענוג להאזין להם ואינם חיות אדם.כפי שאמרתי לא מעניין אותי שכאן סבורים הפוך, ברור שלא יתנו לבנותיהם להתקרב ליצורים האלה אבל תמיד יקחו את הדעה הנגדית בתגובותיהם הלא מלומדות המנופחות מעודף שביעות רצון נגדית בתוספת אדומה. תופעה מגעילה לא פחות.

          אהבתי

  3. shttutit הגיב:

    לא יעזור לכם מה שכתבתי הוא הנכון
    חוץ מזה שהרשת שטופה נכון לעכשיו בענייני קיפוח
    ומי מוביל זאת?
    נחשו

    אהבתי

  4. ברטה הגיב:

    אחד הזמרים ממוצא תימני שתמיד כיף להאזין לו הוא יזהר כהן שבא ממשפחה מוזיקלית ונמצא הכי רחוק מהמסלסלים שנמצאים בכותרות. יתכן שעדינותו נובעת מהיותו גיי.

    אהבתי

  5. velvet הגיב:

    אחרי שלגלגתם עלי חודשים על "מדינת כל גזעניה", כמות הגזענות שנשפכת פה מכל כיוון בתגובות, ומכל אחד כמעט, היא לא תיאמן.
    שנאת מזרחים טהורה, דעות קדומות בשפע, פשוט לא ייאמן איך אתם חיים עם עצמם.

    אהבתי

    • shttutit הגיב:

      תתעוררי וצאי לשטח V
      "מדינת כל גזעניה" זה נכון אבל זה נכון מכל כיוון.
      אין לך מושג כמה הכאילו מזרחיים שונאים אשכנזים למרות שרבים רבים כבר מעורבים.
      אין לך מושג מה בדיוק הערבים (בהכללה) חושבים כמו מתנהגים כלפי יהודים.
      בכללי אספר לך:
      אנשים ממוצא מזרחי הנמצאים במעמד כלכלי גבוה ו/או בעמדה טובה מקצועית, כמו ערבים בצ'יק נכנסים למה שאני מכנה:
      "מוֹד קיפוח" ברגע שנושא זה או אחר עולה לסדר היום.
      כן זה הכי אופייני הבכי והנהי ואכלו לי ושתו לי ואני מקופח
      הכל מהוילה היפה כמו הדירה היפה המכונית והמשכורת הנהדרת.
      כן ככה זה הם מקופחים =
      קרדום לחפור בו לנצח נצחים.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      קיבלת אישור ממדור מיון תלונות, הקפטן יקרא לך בכיינית.

      אהבתי

  6. roni הגיב:

    ולווט, עשית עבודה מצויינת בליקוט השירים והמוסיקה הסקסית. ❗

    אהבתי

  7. captain beefheart הגיב:

    לא לוקח ברצינות כל מה שמתחיל ב"אני בטוחה שאם…" את הסבתא שלי לקחו לגריטה מרוב הגלגלים שהיו אמורים להיות לה.

    המקופחים הכרונים מתחילים כל משפט שני שלהם ב"אם" ומשם מפליגים למחוזות ההבל. אחרי "אם" אתה יכול לשים מה שאתה רוצה. אבל מדובר בהבלים, משום שהמציאות אינה משקרת.

    חנן גולדבלט, דודו טופז, יובל מסנר, אדם שוב, עמנואל רוזן – כל אלה קיבלו מה"תקשורת" טיפול חסר רחמים, ללא שום הטבות. אשכנזיותם – גב' אורטל בן בכיין – לא תיפקדה כתעודת ביטוח. היום, כל אשכנזי שהולך לקנות ברגים ברחוב צ'לנוב בת"א מסתכן במציאת שמו בהקשרים שליליים במדיום תקשורתי כזה או אחר.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      קפטן גרטטן, בן דיין עשתה חלוקה של הרכב רוק מול מוזיקה מזרחית, ואתה מוציא את הצטעלך האוטמטי שלך. כך שהפלא ופלא, שוב בפנדר ורוזן בתופים, היא יצאה מעט יותר חכמה ממך.

      אהבתי

    • חסר רחמים. גם אתה לא מבדיל בין כאפה ללאטמה?

      אהבתי

      • ski הגיב:

        אבל את הלאטמה הוא קיבל מהחיים (למעשה מעצמו). המציאות מכתיבה את הסיקור. אדם עם פרופיל גבוה, הנפילה שלו יותר דרמאטית והסיפור יותר חם ומדמם. מה זה שייך למוצא של מביאי המסר בתקשורת? המסר הוא דרמטי, השליחים רק מביאים את המסר. הם עושים את עבודתם. אם כבר להאשים את התקשורת אז זה הכיסוי שהוא קיבל לפני הנפילה. הרי ההתייחסות לנשים כאל צעצועי מין כנראה בתשלום היתה שם תמיד. אתה שומע כעת שמחה לאיד? זה טבעי. המוסיקה הזאת שמובילה את התרבות הישראלית שנויה במחלוקת.

        אהבתי

        • המציאות מכתיבה את הסיקור

          טעות, העורכים מחליטים מה תדע, מתי ואיך. האמת לא מככבת בתקשורת והצדק לא מככב בבתי משפט. גרפיטי של ערבי על בית כנסת נקרא ריסוס ומסוקר בעמוד פנימי- גרפיטי של יהודי על מסגד נקרא תג מחיר ומגיע לעמוד הראשון. במציאות שהעורכים מעצבים יש רק גזענות אחת.

          אהבתי

  8. reader הגיב:

    לא שאני מאשים חס וחלילה או משהו, אבל אני זוכר שפעם ברוקסן ראיתי איזה רוקר יוצא חבוק עם נערה שהיתה בת 15-16 כשהוא בן 40. בלי שמות, ככה שזה בהחלט משהו שהיה קיים תמיד. מה שכן, הפעם זה היה מוגזם וקיצוני, ולא נערה אחת אלא תעשייה.

    אהבתי

  9. ברטה הגיב:

    שום גזענות .תמונת המצב היא שלמזרחים אין כבוד לנשים ואף פעם לא היה. לא לחוקיות, ובוודאי לא ל"בחורות". זמרים שאינם מזרחים נחלקים בין מיושבים בדעתם ומוסריים, לבין אותם זבל.

    אהבתי

  10. אורן הגיב:

    מאחר וזמרי רוק וסתם אמצע הדרך בעלו קטינות וקסקסו סמים בחברת תלמידות, לא ממש היו לנו פרשות. ולווט או אחרים לא חששו מהסטה.
    אני חושב שבן דיין די צודקת למרות הכשל בשימוש בהיפותטיות.
    (ובזכות הבטחון העצמי שקיבלתי מאנימה, אני חושב שוולווט עוצמת עיניים, ומגלגלת עיניים או משהו בסגנון).

    אהבתי

    • anima הגיב:

      אם פרשת יובל מסנר לא נחשבת בעיני הידען הגדול שאתה, אז לא, לא ממש היו לנו פרשות.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        נו מה יהיה. היה גם הבסיסט של אביב גפן, אך אלה היו מקרים אישיים שנפתחו בשל תלונת הקורבן, ולא פרשת חשיפה קבוצתית. כמובן שהיו מקרים נוספים שנתפסו כמעשה של פרטים. אז פרשת מסנר לא נחשבת, ואם את לא מבינה, אני סוגר עליך את המכסה.

        אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני משוכנעת באלף אחוז: אם היו אלו ארצי או פורטיס, העולם היה כמרקחה באותה מידה.
      מה היו עושים בידיעות זו שאלה.

      אהבתי

      • מרקחה, אבל אחרת. אני די בטוח שהסיקור התקשורתי וכנראה שגם התנהלות המשטרה היו שונים, מאוד במקרה של אושיה צחת עור. התקשורת לבנה הזמירים שחורים- והם יחטפו גם בגלל הגוון. קטע עדתי-תרבותי וותיק ומושרש.

        אהבתי

        • ski הגיב:

          יון, די. במשטרה של דנינו אין עניין עדתי. זה לא תקופת זיגל ויוסף בורג. המשטרה נכנסה לחקירה כי היתה תלונה ומישהו (אולי ערס בעצמו), צילם מתוך המסיבה. וכמו שקפטן אמר, הוא עוד יוזמן ליום השוטר.

          אהבתי

          • מהמשטרה אין לי ציפיות וגם לא מבתי משפט. בשניהם מתנהלים על אוטומאט ללא קשר לחוק או לצדק. מהתקשורת שאמורה לפחות לתת זוויות ולבקר כל מה שזז נשארו אי אילו לי ציפיות, במיוחד בעידן האינטרנטי שכל העם רואה רואה את הקולות. התקשורת לא ידעה על חיבתם של כוכבים לבנבנים לגיל הרך?-ידעה באבואבוהא. מקרים מהעשור האחרון.

            אהבתי

          • roni הגיב:

            אם לא שמת לב, רוב המשטרה עדיין מזרחיים.

            אהבתי

            • יש מדיניות שאותה קובע מי שקובע ויש פועלים שחורים. בין השורות אפשר לשמוע את הלבנים מצקצקים "ידענו". זאת העמדה הבסיסית. את מתעלם מהעובדה שיש דן שילון מארח וחיים יבין יונית גולאבן קושמרו וקירשנדון וכו' ואין אמזלג בוזגלו וסעד (שלא זכה לכרטיס על משבצת ההומו). קצת צבוע בעיני. לא טענתי שמטגנים אותו בגלל הצבע אבל הטיגון שונה והעליצות גם אם מובלעת, מורגשת.

              אהבתי

      • אורן הגיב:

        בהיפתוטי אלף אחוז, במציאות ננו חלקי אפס. ואנימה גמרה איתי ברגע שהתחילה, זה אני שממשיך לדפוק את הראש בקירות. טמבל.

        אהבתי

    • ski הגיב:

      נניח שאורטל צודקת ויש לזה רקע עדתי (לדעתי הכיסוי התקשורתי היה גם אם מדובר בזמר אשכנזי, תלוי בפרופיל הגבוה של הנאשם) האם זה פוטר אותו מכל אשמה? כי ככה זה נשמע. הפסיכולוגיה של טעוני הטיפוח. האם אורטל באמת חושבת שהקו הזה (שנלקח מהשמאל האקדמי האמריקני) משרת את העניין המזרחי? למה לא לצאת בביקורת עצמית? למה דוברים של העניין המזרחי לוקחים את כל יחסי השחורים לבנים באמריקה ומשליכים לפה במיו צדקנות רדודה?

      אורטל טועה בין הכיסוי התקשורתי לבין הטוקבקים ששם באמת יש הרבה גזענות ושימחה לאיד. את הטוקבקים היא לא יכולה לאלף כי מדובר בזרמי עומק של החברה הישראלית. מה לעשות הגל המזרחי הוא שנוי במחלוקת.

      אהבתי

  11. אורן הגיב:

    יוצרים הם טיפוסים שבריריים. רק החשש מכשלון מיני מול אישה מנוסה עלול לגרוס להם את הבטחון העצמי. בהתחשב בסכנה הפסיכולגית המוכחת הזאת אין לנו אלא לשבח את עוז רוחם של הנמנעים ממרדף הקטינות.
    אני מניח שגם מיילי סיירוס תבין עד הטקס הבא שהמיניות הבשלה שלה מעניינת בעולם המוזיקה רק מנהלים יהודים קשישים.

    אהבתי

  12. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    בשביל אחת שכתבה אך אתמול

    באופן אישי מיציתי. נמאס לי לקרוא, לכתוב ולדבר על כך. תמשיכו בלעדיי.

    מצחיק לראות פוסט שלם בנושא ועוד בבלעדיות.
    אבל מה, יש מוזיקה טובה.

    אהבתי

    • anima הגיב:

      לא הבנת את הפוסט. אייל גולן והקטינות אינם הנושא.

      למעט הסיפא (ניתוח חלש ולא מדויק על היעדרותם של ערגה וסקס מהמוסיקה המזרחית), הפוסט מבריק ומביא זווית שונה ומדויקת על ההיסטוריה הארוכה של שירי זימה ופדופיליה, גלויים ורמוזים, בעולם המוזיקה רווי שערוריות המין.

      אהבתי

  13. mickey הגיב:

    אני מכיר מישהו שהיה לו קטע כזה – אבל לפחות הוא חיכה שהילדה תהיה חוקית לפני שהם ביצעו את זממם זה בזו ולהיפך. ג'נטלמן

    אהבתי

  14. anima הגיב:

    זמרים מזרחיים לא כותבים כמעט על הערגה, שירי סקס וכו'?
    במיוחד בשביל בן שלו לקט שירים נוטפי ערגה וסקס של המלך העירום.

    אהבתי

כתיבת תגובה