עבודה חדשה

haaretz22.11.13yediot22.11.13

isra22.11.13maariv22.11.13
makor22.11

קצת כותרות

50 שנה לרצח קנדי. ממש היום (תקציר של BCC).

שלושה עיתונים תוהים אם זו תהיה שלי או בוז'י. שוב, אין מה לקרוא את שנכתב, אין מה לתהות, משהתקבלה התוצאה: מהפך.
אולי זה בזכות צילום העירום של בוז'י בהארץ?
יוסי ורטר ממהר ומפרשן: חטא היוהרה של שלי.

רק בידיעות אייל גולן זו עדיין הכותרת המרכזית בשער. העיתון בדרכי ישר"ה עם משאלי עם: "70% לא מאמינים שאייל גולן לא ידע שהן קטינות".
המשאל ממשיך:
91.1% חושבים ש"לא ראוי ופסול לחלוטין" כשכוכב מקיים יחסים עם קטינות.
88.8% משוכנעים שאם הזמר היה לא מזרחי הוא היה מקבל אותו יחס מהמשטרה (וואוו. כבוד לעם).
40.4% חושבים שגולן אחראי לפרשה, ו-33.1% שהאחריות היא על אביו והחבורה.
53.4% סבורים שמשנעצר ועד לסיום החקירה אסור לו להופיע בטלוויזיה.
61.2% אוהדים אותו עכשיו פחות.
46.9% ימשיכו להאזין לו באותה מידה, ו-39% אומרים שלא האזינו גם קודם.

סימה קדמון: "צודקים מי שחושבים שזו בעיה חברתית, ושמי שאשם זו תרבות הריאליטי והאדרת הסלבס, אבל צודקים לא פחות אלה שטוענים שגם להורים יש חלק נכבד".
גם רענן שקד חושב שמדובר בצלילה נוספת של ישראל לתהומות.
רז שכניק איתי סגל עונה לכל מי שסבורים שהסיקור של התקשורת (aka של עיתונו) את הפרשה נרחב מדי "מזלזלים במשמעות הערכית שהיא מעלה ובאופן שבו היא משקפת אותנו כחברה. אייל גולן הוא לא עוד זמר מפורסם בעידן שנשלט ע"י ריאליטי… גולן הוא האיש שאליו נשואות העיניים".
דומה שידיעות מנסה להוכיח, בסיקור עצום הממדים שלו את הפרשה, שאין שום דבר ציני בכך, שהעיניים שם לא נשואות, חלילה, לראיון הראשון שייתן גולן לכש, אלא באמת מאמינים שם, במערכת, שגולן מייצג את הסיאוב המחמיר של ישראל.

על כך שמדובר בנערות בסיכון נכתב כבר אתמול בידיעות.

דומה שבעקבות הפרשה, הנתק של אייל גולן מאביו יתחדש. חוזר וטוען גולן שלא ידע את גיל הנערות. אומרת בת ה-17 שהתראיינה לערוץ 10 שגולן היה בא לקחת אותה מבית הספר. נו?

אביה של הקטינה שהייתה עם גולן מספר שחשב שהגבר המבוגר שבא לקחת אותה מהבית הוא אחד האבות של הילדים בכיתה שלה. וגם: שגולן וגם אביו שילמו לילדה כסף. איפה היה אבא באותו זמן? על כך אין תשובות. לא רק שאין תשובות, המראיינת גם לא חופרת בכך. למה להרגיז את תרנגול הזהב.

http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

בישר"ה רק שני עמודי חדשות על גולנצ'יק, אבל המוספים עמוסים.
ערן סויסה עשה סיבוב בבלוק, וחזר עם דיווחים רעננים של עובדות ידועות: זה לא חדש, כמעט כולם מתפתים. אבל יש גם אמירות שלא נשמעו במהלך השבוע: הצעירות מטרידות מינית את הגברים.
נצחיה יעקב: מיהי ילדה מקובלת.
ושוב, מה שהשתנה זו טכנולוגיית הדיווח. אבל אין חדש, ממש לא.
פוסט מאתמול בבוקר: כולם ראו אותה בדרך לגימנסיה.

במעריב ע' 7 עוסק בפרשייה ודב אלבוים דורש באחורי מוסף ערב שבת על הדרדרת.

בהארץ מוקדש עמוד לפרשה. הנערות מקשות על המשטרה. הן מעריצות את גולן ולא רוצות לפגוע בו.
רועי צ'יקי ארד מראיין את דון קישוט ע. חיון. שהוא הרבה יותר מבלוגר או עיתונאי, כך לדבריו.

יותר מכל שונא חיון את הכינוי שדבק בו בפרשה, "בלוגר הרכילות". "אני לא בלוגר", הוא מתעקש. "אומרים את זה כדי להקטין אותי. אני רואה את עצמי הרבה יותר מבלוגר או עיתונאי. רוב הפרשיות הגדולות בבידור, בשנים האחרונות, התחילו אצלי. אני לא מוגדר, אני עושה הכל. הייתי אומר שאני התגובה הרשמית למה שקורה במדינה". ובכל זאת, הטיעון שלו להצדקת הפרת צו איסור הפרסום הוא שהוא בלוגר ולכן הצו לא נשלח אליו והוא לא יכול לדעת את תוכנו. "הצווים לא מגיעים לבלוגרים, ואם נהנים לומר שאני בלוגר, גם אני נהנה להרוויח מזה".

טוב נו, אומניפוטנציה זה לא משהו שיכול להזיק לאחרים. נבליג.
אני גם שמחה שמצבו השתפר פלאים: "אני מרוויח, לצערי, הרבה יותר מעיתונאי", אמר לארד היום.
יפה, לפני שנה עמד לסגור את האתר שלו, באוגוסט האחרון בכה על מצבו הקשה, והנה הצליח. כל הכבוד.
נכון לעכשיו הראיונצ'יק עוד לא משגשג באתר. חבל. שימוהו בפרונט, יביא תטרפיק הרצוי.

מיילבק

…לפני כמה חודשים הבנות שלי הלכו להופעה של אייל גולן, ואביו ניגש אליהן והציע להן לבוא מאחורי הקלעים, להכיר את אייל וללכת לאכול בדירתו של אייל במגדלי YOO. הן כמובן סירבו, אחת בת 15 והשנייה יותר.

משתכשכים בביצה

קלמן ליבסקינד כותב שעמנואל רוזן לא יכול לחזור לשורות התקשורת, אף שלא יעמוד לדין. הוא קורא לו לצאת ולהסביר את מעשיו.
עכשיו, מה הבעיה? שליבסקינד מציג ערכאה נוספת במדינה: התקשורת. היא זו שתקבע מי יעבוד בה ומי לא. צר לי, התקשורת היא הרי מושג ערטילאי, בכל הנוגע לעיסוקים כגון אלו.

רשת/ פייסבוק/ בלוגלנד

עלה לאוויר האתר החדש של טיים אאוט.

TO

צרות בכותרות

globesss

כמה חבל שהכותרת הפוכה לטקסט.
(תודה לעופר מאיר)

מח' הגהה

הביטוי הוא סמוך ובטוח (mako).

batua
לפני פיזור

יום עתיר סק"ס, לכן העיכוב.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שישי קצר, שערים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

37 תגובות על עבודה חדשה

  1. roypeled הגיב:

    ועוד דבר שאני לא מבין זה ההתגייסות להגנת עמרי חיון בשם חופש העתונות. זה לא שהאדון הנכבד הפגין איזה עומק תחקירי וודוורדי או תעוזה איתי אנגלית בחשיפת שמו של הזמר המפורסם. אז בסדר. נגיד הוא נהיה הדגל של תיזת הצא"פים זה אאוט. אבל הוא לא רק חשף את השם ותמונות של גולן, הוא גם הפציץ ברשת בתמונות של הילדות המדוברות, שכבר התגלה שיכולתן לקחת אחריות על גורלן ועתידן מוגבלת משהו. על זה אין לי שום בעיה שייענש.

    אהבתי

    • חיפשתי והגעתי לפועלו המשובח של עמרי חיון. עד עכשיו היונה לא ידע מי הכוכב וחבל. ניכר בחיון שהוא פעל מתוך אידיאולוגיה ועקרונות מתקדמים לטובת הציבור המורחב. אין עליו, שולטטטתתת!!!!!!!

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      2. מי מתגייס?
      1. הוא לא מביע דעה.
      הוא מציע את התקשורת כשופטת וכמוציאה לפועל.

      אהבתי

      • roypeled הגיב:

        2. היתה התגייסות, לא התכוונתי אליך, אבל אצלי בפיד זה היה מאסיבי.
        1. ליבסקינד אומר שמי שהוצגו נגדו חשדות מבוססים למדי, כדאי שיענה עליהן ולא יתחמק, בלי קשר לשאלה המשפטית. אם תחקיר הארץ היה אומר שהיו רק מקרים שחלה עליהם התיישנות, ולכן לא היתה שום חקירה, האם לא היה מקום לדיווח עיתונאי ולתגובה של המעסיקים הפוטנציאליים? האם לא סביר לצפות שאיש ציבור יגיב על האשמות כאלה? זה לא עוד ערכאה, זה לא שפיטה ולא הוצאה לפועל, זה תחקיר עיתונאי שמביא ממצאים וראוי להגיב לממצאים, או שראוי שהמעבידים ששמים אותך בתפקיד ציבורי יחשבו פעמיים.

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          לא אמרתי שלא צריך להיות תחקיר עיתונאי.
          ואם רוזן היה אומר להארץ: "להד"ם, לא עשיתי שום דבר לא חוקי. זו דרכי לחזר אחרי 100 נשים במקביל"? מה אז?

          אהבתי

          • roypeled הגיב:

            אז כל אחד יצטרף להפעיל שיקול דעת עצמאי ולהחליט אם הוא מאמין לו. זו נראית לי תגובה חלשה ביותר לאור כמות העדויות שהצטברו נגדו והוצגו עם פנים ושמות, אותי זה לא היה משכנע, מה גם שאני מכיר סיפורים קשים גם שלא פורסמו. ומאחר שלא הייתי משתכנע, איל התקשורת שאני לא היה מציע לו עבודה, והייתי ממליץ לאחרים לנהוג כמוני. לא מודה. לא עוזב. לא ירוחם. ומתבקש להזכיר שכפסע היה קצב מלצאת מכל העניין צח כמעט כשלג, ומה אז? הייתי צריך להציע לו את כס הנשיא מחדש למרות שאני יודע שהוא חתיכת ט^%$פת ואנס מדופלם? כי אני לא ערכאה?

            אהבתי

            • velvet הגיב:

              כן, כל אחד צריך להפעיל את שיקול דעתו.
              ואם אתה חושב שבתוך יומיים רוזן לא ימצא את עצמו בדיוק באותו מקום בו היה קודם, אוחז בשלושים משרות ומלהטט בשלושים כובעים, אתה טועה. בדקה הוא חוזר לחיק התקשורת.
              האם צריכה להתפרסם כעת כתבה נוספת עליו? עם עדויות נוספות? ייתכן. האם היא תעבור את מחסום הייעוץ המשפטי של כלי התקשורת שאמור לפרסם אותה? אולי. לא בטוח.
              האם הוא צריך להשמיע את דבריו? לתת את גרסתו? צריך וחצי. האם יעשה זאת? ספק גדול.
              ואגב, זה מצחיק, כאילו אני מגינה על רוזן. שנאמר: חה גדול.

              אהבתי

              • roypeled הגיב:

                לגבי תיאור המציאות העובדתי של מה שעומד לקרות, אין לי ויכוח איתך.

                אהבתי

                • anima הגיב:

                  עם שינויים ותיקונים קלים, כשמות, פרטים רלוונטיים ורשימת נושאים בוערים שהוסטו הצידה בעקבות הפרשה, אפשר לעשות קופי+פייסט לפוסט על התנהלות התקשורת בעניינו של עמנואל רוזן ולהלבישו על פרשת אייל גולן והקטינות.

                  מסתבר שהתקשורת לא נוהגת איפה ואיפה בין אחד משלנו לבין אחד לא חשוב מאיזו עדה (עיסוק, לא מוצא), אם הדברים מייצרים כותרות היסטריות ותוכן מהסוג שמושך המוני קוראים ומגיבים:

                  התקשורת מייללת כגבר מוכה נזלת המשוכנע שהוא עומד למות. מבחינת התקשורת, הדברים כואבים נורא כשהם נוגעים לה, ולה בלבד. שום אירוע מתמשך של הטרדות מיניות או מעשים מגונים בשום מקום אחר במדינה, בשום גוף אחר, לא היה זוכה לכזה כיסוי (לדוגמה פרשיית ראש עיריית קריית מלאכי שמזמן שכחנו).

                  את הדוגמא בסוגריים אפשר להחליף בפרשיית עמנואל רוזן.

                  אהבתי

                • הינשוף של מינרווה הגיב:

                  צודקת V. זה בדיוק מה שקרה במקרה הזה:

                  הפענוח

                  אהבתי

  2. roypeled הגיב:

    לא כ"כ הבנתי את הבעיה עם האמירה של קלמן ליבסקינד. לא כל מי שמביע דעה מתיימר להיות ערכאה שיפוטית. הוא חושב שרוזן לא צריך להמשיך כאילו לא קרה כלום, ואני חושב שהוא צודק. לא ראוי להמשיך להעסיק אותו במקומות עתירי כח והשפעה בכלל ועל נשים צעירות בפרט עד שלא יראה סימנים של מודה ועוזב. אז אולי ירוחם.

    אהבתי

  3. sam-c הגיב:

    א- הייתי בבית סוקולוב בבוקר-צהריים.
    ב- השכתנעתי שוב שציפי ליבני והתנועה עדיפים על ההצגה של מרצ ופסטיבל של העבודה.
    ג- שוב הוכח איזה נזק עושים אלה שלא מצביעים!
    ד- בן גוריון יצחק רבין וחיים הרצוג רצו לשנות את שיטת הבחירות לכנסת. ❗ 🙂 כהן שמואל יפו

    אהבתי

  4. שועלן הגיב:

    סמוך לבטוח זה מעולה.
    באמת חסרה דרגה פחותה של ביטחון.

    אהבתי

  5. הינשוף של מינרווה הגיב:

    רז שכניק, שדאג לילדיו של הזמר המפורסם, צריך לזכור שגם לדני ביטון יש ילדים.

    אהבתי

  6. להתעורר אחר הצהרים
    ליד נערה או שתיים
    -אפליות:
    הקרן לישראל החדשה מנסה לבטל את הבידוק הבטחוני לערבים בנמלי תעופה.
    בכותרת מאשימים את בג"צ.
    שיפתח עלי שיפתח. הפת"ח יעזור.

    הפלסטינים מטמינים מלכודות ציד ללכידת פריטים ממשפחת האדם.
    בכותרת מאשימים את המתנחלים ואפילו מרגיעים כי המלכודות ישנות.
    מבצע אחד מינוס רגל: קטיעה+זיהום= הכל כלול.

    מהפך בעבודה אל הפחח. בוז'י במקום שלי. המשמעות לעמישראל אולי סמויה אבל אצל היונה נפלה החלטה. מעתה אצביע ל'שמאל' כדי לקבל את הבטחות הימין. כמו בהיגוי הפוך, זה חייב לעבוד. בוז'י אני שלך!

    אהבתי

    • ski הגיב:

      להתעורר אחר הצהרים
      ליד נערה או שתיים
      (אשליות -ניסים סרוסי)

      יש שני זרמים ברוק הישראלי. אחד אשכנזי (שעליו מדברת אורטל) והשני, המקורי! , המזרחי. בימים ההם של המעדונים כריש וקליפסו ברמלה ורחוב המסגר יכול להיות שלתקשורת ולמשטרה לא היה אכפת, כמו שהיום לא באמת יודעים איך חיים מהגרי העבודה והמסתננים ברח׳ נוה שאנן. זה מעבר להרי החושך. ישראל השניה. אבל מאז שהסצינה המוסיקלית המזרחית היא הדומיננטית בתרבות הישראלית הימים ההם חלפו.עכשיו הם מתחת לעדשה. חבל שאין עוד קולות מזרחים שחושבים כמוני. איפה הצרפתוקאים מהשנים האחרונות? עדיין מנסים להסתדר? התרומה שלהם חיונית כי מהותיקים נואשנו.

      אהבתי

      • מעניין מה יגידו האילתים:

        איך חיים מהגרי העבודה והמסתננים ברח׳ נוה שאנן. זה מעבר להרי החושך.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        שנות השישים והשבעים במועדונים ברמלה וברחוב המסגר היו שיא השיאים של אינטגרציה בין מזרחים לאשכנזים. מה שלא הצליחו לעשות דורות של מפא"יניקים ואלפי עסקני ליכוד – הצליחה לעשות פנדר סטרטוקסטר אחת מחוברת (דרך דיסטורשן חורני שעוד נקרא "פאז") למגבר מארשל. טוב בסדר, "מלכי" (תוצרת הארץ, אאל"ט בנו ביפו).

        את הסולואים של ג'ימי הנדריקס ניסו לפענח ולשחזר (סביב ג'וינט משותף) אנשים ששם המשפחה שלהם היה מזרחי/סנדרסון/רומנו/בודגוב/קיסר/פיאמנטה/קלפטר… לבנים – שחורים – אפורים… חמישים גוונים של…

        אתה ממציא שני זרמים שאינם קיימים כישויות נפרדות. להיפך – הרוק הישראלי הוא בדיוק תוצאה של התאבכות מוצא הנגנים ושיתוף פעולה פורה. מצלילי העוד והכרם, דרך כוורת, האחים פיאמנטה, הבמה החשמלית, עוזי פוקס וחבורתו, להקת גן עדן, ההרכבים של צביקה פיק, ממשיך בלהקות כגון 'אסטה' ואף מועצם בימינו עם עבודות של ברי סחרוף וכמובן בלקן ביט בוקס.

        פיוז'ן במיטבו!!!

        אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          מה מעמדו של הגוי החנוכי רוני פיטרסון?

          אהבתי

        • black הגיב:

          זה לא מה שרון כחלילי אומר

          אורטל בן דיין

          Ron Cahlili
          בניגוד למה שיואב קוטנר ולהקתו מספרים מזה שנים, סצנת הרוק בישראל נולדה ונוצרה על ידי מזרחים. כמעט כל חברי להקות הקצב היו מזרחים, רוב הסולים היו מזרחים, כל בעלי המועדונים היו מזרחים, שלא להזכיר את העובדה שכל המועדונים שכנו באזורים מזרחים קלאסים: לוד, רמלה ורחוב המסגר בדרום תל אביב. אריק איינשטיין, שהיה חבר בלהקת הנח"ל וגשר הירקון ושנחשב "זמר ישראלי מיינסטרימי", הפך לרוקיסט רק אחרי שהתחבר לפושטקים ההם, הצ'רצ'לים, שרוב חבריה היו מזרחים שצמחו במועדונים ההם. אה, ושכחתי: גם הקהל הראשוני של הרוקנרול היה מזרחי ברובו. אני ביליתי במועדונים האלה מדי שבוע ואני לא זוכר שראיתי שם אי פעם אשכנזי. רק אומר

          Yizhar Goldstein היקר, ללהק כמה מזרחים בסדרה שכל כולה אומרת שהרוק הישראלי נוצר על ידי אשכנזים ושהם בעלי הבית שלו מאז ומתמיד, זה במקרה הטוב אי דיוק היסטורי. המזרחים, כפי שציינתי בתגובתי הקודמת, לא רק שהביאו לכאן את הרוק, כחלק מהמחאה שלהם נגד ההגמוניה האשכנזית שהעריצה שירים רוסיים, שירי עם ושירי להקות צבאיות, הם גם שלטו בו לגמרי, הן כאמרגנים, הן כנגנים וסולנים והן כקהל. אגב, זה קורה במקביל להתעוררות הפנתרים השחורים. האשכנזים הגיעו הרבה יותר מאוחר לסצנה וניכסו אותה לעצמם, תוך הדרה בוטה של המזרחים שעברו, בצדק פואטי, למוסיקה מזרחית מקורית שהיא, כפי שאופיר טובול ציין ובצדק, האם-אמא של הרוק, או שהפכו – במקרה הגרוע – לנושאי הכלים של זמרי הרוק האשכנזים (גבריאלוב כמשל), מה שחיזק את הרושם הציבורי כאילו הרוק אכן נולד בקיבוץ, או למצער – בצפון תל אביב.

          אהבתי

        • עו"ד הגיב:

          אני מבקש, קצת כבוד. עד היום יש לי בבוידם פדאל פאז וואה – וואה שאמור להיות תקין, אז אני מאוד מבקש, בלי חורני ובלי שמות תואר מהסוג הזה. אלה נושאים רציניים מידיי מכדי להתבדח על חשבונם.

          אהבתי

          • captain beefheart הגיב:

            לפעמים אני מוכן להרוג בשביל לשמוע סולם עצבני שעובר דרך פאז וואה-וואה. זה אחד הסאונדים הכי מפעימים שיש, כשהוא מבוצע בידיים (ורגליים) אמונות. המלך שלי בתחום הוא ריצ'י ב'.

            חוצמזה, יכול להיות שהמכשיר שלך שווה לא מעט בגזרת הוינטג'.

            אהבתי

כתיבת תגובה