פסקול: פראג, אריק איינשטיין. צמרמורת.
הכותרות הראשיות
ידיעות ממשיך להצטיין גם הבוקר בכותרת בטעם רע. אחרי "עוף גוזל" הלא רלוונטי אתמול (לא, אריק איינשטיין הוא לא גוזל), מגיעה היום "הלכת לנו חבר". לא, "שלום, חבר" זה משהו אחר, ואיינשטיין הוא לא חבר שלכם. אבל אווירת ה"לנו", "אנחנו", "כולנו" השורה על ישר"ה ביומיום (כן, גם היום עם "ישראל אומרת תודה לאריק איינשטיין", שמזכירה לי הורה שאומר לילד: "תגיד תודה לדוד").
ערך מוסף בשער ידיעות: התצלומים של סימה אליהו, הרעיה, ושל הבן, אמיר. ובפנים גם של הבת דינה ושל הנכדה, שרהל'ה. גם במעריב יש תמונה של השניים בע' 3.
מי מבכה? סימה קדמון (מתוך הטור השבועי), גלעד שליט (WTF), מוני מושונוב בפריים ענק, בוכה, שמעון פרס, אריה דרעי, אישה אנונימית מחזיקה את ידיעות של אתמול, עם העוף גוזל, חוה אלברשטיין עם הפניית שער, הידד (בשבחי "סע לאט"), הרב אורי זוהר, טקסט מההלוויה.
מעריב עוסק בקידום הגיליון של מחר, שבו יופיע הטור הראשון והאחרון של איינשטיין. למעשה בלי כותרת ראשית.
אפילו הארץ נשבר, והידיעה המרכזית בשער היום היא חורגת מהנוהל הארצי, כך גם הכותרת המתפייטת: "אקורד סיום".
אתמול הייתה זו ידיעה בצד השמאלי של השער, מעל הקפל, והיום, אפלה ושחורה מימין.
למרבה הדוהם, גם כשמדובר בהספד של מוזיקאי, שיירת גברים מתייצבת בשערים. כאילו אין כאן זמרות, כותבות מחוננות, יוצרות, או סתם עיתונאיות.
ראו את שער ישר"ה (ג'קי לוי, קוטנר, יאיר ניצני, שייקה לוי, ובפנים: יענקלה מנדל, טוב שלימור לבנת הייתה בכיכר, אחרת לא הייתם מוצאים אישה, אוי, מצאנו, ג'וזי כץׂ) ועיתוני אתמול.
במעריב מכריז מרדכי חיימוביץ "הלכת לי חבר" (למרות שמעולם לא פגש אותו) ומהגג על פר לאשז הישראלי.
את הנשים, חן קוטס-בר ואורלי עסיס שלחו לשטח (כיכר רבין וחוף מציצים). כן, גם חיימוביץ היה בהלוויה, אבל הוא זכה בכפולת 2-3 בה הוא כותב. על עצמו כמובן.
יעל פז מלמד כותבת בעמוד הדעות. לא בחזית.
למרות שבעיתונים החרדים מתעלמים, במגזר יש מי שלא. למשל בחתונה חרדית. או רבנים סופדים.
כמה כמה
ישר"ה – עד ע' 21.
מעריב – עד ע' 5 ועוד שני טורי דעה. אבל מחר יפציצו.
וכן הכתבה היחידה במוסף המגזין היום, הדפסה מחודשת של ראיון שערך עם איינשטיין אביעד פוהורילס, המוציא והמביא, ב-2010, כשהפועל ת"א העפילה לליגת האלופות (שעמום המחץ למי שלא מתעניין בהפועל תל אביב או בליגת האלופות) וגם כפולת ספורט.
ידיעות – עד ע' 17, האמצע, וכל מוסף 24 שעות. אותרו שלוש נשים כותבות: קורין אלאל, שוב ג'וזי כץ ויהודית רביץ.
הארץ – ע' 3-4 ושער גלריה.
דיסטורשן
1. מגיע מואב ורדי (ערוץ 10) לשוק מחנה יהודה בירושלים, אומר לו אחד מבעלי הדוכנים שתמיד שמע אריק איינשטיין וגו'. אומר לו ורדי ברוב חוצפה: אבל בבית של ההורים לא שמעת את המוזיקה הזו, נכון?
[אלוהים, כמה גזענות יש במדינה הזאת. אנשים לא מקשיבים לעצמם לרגע].
עונה לו האיש, לא, דווקא זה מה ששמענו.
מצטרף לשיחה אדם שלישי, ואומר לכתב: לידיעתך, פעם לא היו משמיעים מוזיקה מזרחית, לא היה דבר כזה בכלל.
אוףףףף. איזה ייאוש.
2. נפתח ענף ספורט חדש: מי דיבר עם אריק אחרון. בינתיים הזוכה הוא אביעד פוהורילס, כידוע, אבל מספר (תיקון: 1א, קוטנר) 2 ו-3 במקצה לא מפגרים הרבה. שי ודרור דיברו איתו בבוקר, העירו אותו מהשינה, והוא טרק להם את הטלפון, וערב קודם התקשר אריק לגיא לרר בצינור לילה כדי למחות על שחבורת לול הוכפשה אפרופו אייל גולן. מדקה 12 בערך השיחה.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
3. כפי שאמרתי, איינשטיין לא כתב. הוא דיבר, פוהורילס הקליט והעביר את החומר לכתב. זה הכל.
לא יעזור כלום. אין אדם כותב כפי שהוא מדבר, ולהפך. תמללו להנאתכם ראיונות טלוויזיוניים, כולל עם אושיות משכמן ומעלה ובחנו אותן (ואותי).
4. מיילבק:
אריק איינשטיין לא מת ממפרצת באבי העורקים אלא מעישון ותזונה לקויה (שומנים) שגרמו להסתיידות כלי הדם שגרמה בסופו של דבר למותו. מותו יכול לשמש לקמפיין נגד העישון והתזונה הלקויה ואולם התקשורת מעדיפה להתעסק בנושא מזווית של אבל לאומי.
צודק. איפה שרית רוזנבלום כשצריך אותה. הפוליו כבר מוגר, לא? למה באמת לא להפוך את המוות טרם זמנו, לקמפיין חיובי? במקום לספר כמה cool הוא היה עם הסיגריה הנצחית. הרי הוא עצמו אמר בראיונות שהוא מצטער שלא הפסיק לעשן, או שמא על שהחל לעשן לפני עשרות שנים. אולי, אם האזהרות על קופסאות הסיגריות לא עוזרות, אם התקף הלב שקיבלתם אתם, אהובכם, או אביכם לא הועיל לתמרר לכם את החיים, אולי קמפיין אריק איינשטיין והמפרצת יוכל לעזור במשהו.
לפני כמה ימים התייחסו הקירשנדונים למחלה של דב לאוטמן.
המחלה של אריק איינשטיין ומחלות דומות הנגזרות מעישון ותזונה פוקדות המונים. אולי במקום כתבות תחקיר "בריאותיות" מטופשות ומלאות הפחדות רפיגינתיות, תעסקו בהכי הארד קור שיש?
5. מי יצליח לקבל ראיון עם סימה אליהו? יש גם ילדים, נכדים ונינים. אולי הם? אולי אורי זוהר? אולי שלום חנוך? בוא בוא. אל תתבייש. או שלמה, שלמה ארצי. הוא עוד לא דיבר די.
6. סופדים נוספים: אמנון לורד | הקריירה הקולנועית (מרט פרחומובסקי) | אריק, הפועל ואני (חגי קראוס) | כתבי ועורכי הארץ על חייהם עם אריק |געגוע וגם בן שלו (מצטט את איינשטיין לעלי מוהר):
הופעתי מגיל 18 עד 42. זה לא מעט ועם הזמן זה נהיה יותר מדי בשבילי. מלחיץ מדי. פשוט, ההרגשה היא שהפוטנציאל האמיתי שלי הוא לא שם. לא בהופעות. אני לא בדיוק חיית במה. מה שמעכב, מקשה, זאת המבוכה, הביישנות, וזה הלך והחריף עם השנים. היו כמובן הופעות שנהניתי בהן, וכשכבר הייתי על הבמה זה היה בסדר, אבל השעות שלפני, היום שלפני, אלה היו תמיד קשים מאוד. אגב, כשאני אומר ביישנות אני לא מתפאר בזה. יש נטייה לראות בזה תכונה טובה וזה לא כך. הלוואי שהייתי תופס מיקרופון ושר כמו איזה סינטרה, אבל אין לי את זה, ובן אדם צריך להתאים את עצמו ליכולות שלו.
7. אמירות ומעשים שיש להתפלץ מהם:
– "אדם בשיעור קומתו נושא עמו קצת מרוח הקודש"
רוח הקודש? יו קיד מי נוט.
"הנשיא ספד אתמול בגילוי לב לאריק איינשטיין שהלך לעולמו"
איך סופדין שלא בגילוי לב?
– הבחירה של "הארץ" למנוע ממות איינשטיין את הכותרת הראשית ועמודים פנימיים רבים…[היא כי] "הארץ" הוא עיתון אליטיסטי… אינו מרבה בהדפסת תצלומים של ידוענים… (אורן פרסיקו)
ממתי יוצר, קל וחומר קנוני, הוא פשוט ידוען?
– "אריק איינשטיין אהב את הפועל כמו שאוהבים אישה" (חן קוטס-בר)
אני ממש מקווה שלא.
– "נדרשו ארבעה נהגי מוניות כדי להגיע אתמול בשעות הצהריים לחוף מציצים, מרחק של מאות מטרים ממסע ההלוויה…" (אורלי עסיס).
למה לא הלכת ברגל, בשם אלוהים?
– "הוא אהב את אותו מועדון ספורט… לא החליף חברים, לא החליף אישיות וטעם בהתאם לדרישות הקהל" (יעל פז מלמד).
איך מחליפים אישיות?
– "קשה להאמין שעוד לפני 24 שעות הוא היה כאן" (טלי מורנו)
כן טלי, ככה זה. כל אדם שהולך לעולמו היה כאן לפני 24 שעות.
– "הוא היה אומר לי 'יש עיתונאים דרעק ויש עיתונאים טובים. אתה מהטובים, למרות שאתה מכביסט צהוב" (רז שכניק).
פה פעור.
– "אנחנו, שמכורים לדה קונסטרוקציה, אנחנו אלו שנפרק את אריק" (לילך וולך).
פה פעור2.
– עונה לה יונתן יבין: "…סביר להניח שכבר לקראת השבוע הבא יתחילו לרנן כל אנשי הבעצם, אותם חובבי דקונסטרוקציה שעבורם שחיטת פרות קדושות היא ספורט תחרותי"
– "…ובנוף ילדותי, סניף קופ"ח שנשא את שמו של בי"ס תל נורדוי… ואת אריק איינשטיין זכיתי לראות עין בעין כשהגיח מצד שמאל, מביתו שבחובבי ציון… נעמד בסוף התור כאחד האדם. מישהו שאל אותו: איינשטיין, אתה חולה? במקום תשובה הוא השתעל. באותו רגע השתוקקתי להיות חיידק שנפלט מהגרון שלו. אותו גרון שכבר לא ישיר…" (סמדר שיר).
פה פעור3.
– חיילת מצדיעה לארון.
פה פעור4.
ובינתיים במעריב
הודעה לעיתונות
הטור האישי שכתב אריק איינשטיין למעריב יפורסם בגיליון שישי של העיתון במסגרת מהדורה מיוחדת של מוסף סופשבוע, מהדורה שנייה ומיוחדת המוקדשת לפועלו של איינשטיין. הטור הוא מעין בבואה לסיפור חייו. איינשטיין התייחס בו למחוזות ילדותו בתל אביב, הבית בו גדל, אהבתו הגדולה לספורט והפועל ת"א ותובנותיו על החברה הישראלית: "הייתי בן יחיד להורים שלי ונשארתי בן יחיד. מאז הגנים התפזרו בצורה פרועה ביותר. יש לי ארבעה ילדים, שמונה עשר נכדים ושישה נינים. אם אני זוכר את כל השמות? זוכר, אבל לא לפי הסדר"
ומה עוד
– הרפובליקה של מרכז אפריקה על סף רצח עם. ובהארץ. מעריב מביא היום כפולת אמצע מתורגמת מהטיימס. מוסלמים ונוצרים טובחים זה בזה.
– 700 אלף גברים ברואנדה יעברו ברית מילה בעזרת מכשור ישראלי (תורגם במעריב).
לחם עבודה
כותב הנאומים של נתניהו מקבל שקל למילה (צבי זרחיה, המארקר).
מדוע מתעכב שידור סרט (או כתבה או סרטון) דוקומנטרי על יוסי בר מוחא בערוץ הראשון?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
איציק רנרט: "כל פעם שמישהו מת מתגנב ללבי החשש הפארנואידי והלא סביר שאולי גם אני אמות פעם. אבל זה כנראה שטויות".
אריק מת לאור הזרקורים (MajorTom2oo1).
מנוע החיפוש של nrg שוב התמוסס.
מח' הגהה
(Xnet, שיערו של איינשטיין אכן משוח בג'ל או בברילנטין או בשמן קנולה, אבל משוך לאחור).
מילים שיש לבער (חוזרת על עצמי)
– "X היה לי בית חם. תודה לכולם"
– "גדלתי על….."
– "ארץ ישראל הישנה והטובה"
לפני פיזור
מזכירה את קיומו של הטרוריסט שגורם נזקים לבלוג והופך אותו סגור לציבור.
אפגע בו בכל דרך שאפשר. עד לסוף המר.
ולווט אנדרגראונד 
תודה לעובר אורח על הרעיון, אי אפשר לתת קישור פנימי, כנסו ל 22.8.1968 וראו מה כתבו בעיתון דבר על הפלישה. העיתון שקראו הותיקים בקיבוץ של שלום חנוך.
פראג אכן נראה שונה בפסטיבל הזמר בשל הנושא הלא עברי שלו. לא ממש בלדה לחובש. אבל בטח לא בשל פרו סוביטיות של הישוב.
אהבתיאהבתי
הנה רוטר בקישור.
אהבתיאהבתי
V, אם הבעיה שלך תשוב, עכשיו תדעי עם מי להתייעץ.
אהבתיאהבתי
מישהו מזהה את השיר התוצני ב 1:43
לול. עולים חדשים הקטע של העליה מתימן
אהבתיאהבתי
השיר התימני
אהבתיאהבתי
ID10T
אהבתיאהבתי
יהלי סובול אשכרה כה נבוב?
אני בטוח שאינשטיין עצמו היה ראשון המתנגדים לדיעה שלו. מי שבוחר להיות אמן חייב להבין את המשמעויות הפרנסתיות של המהלך הזה. אף אחד לא ערב שתצליח והמדינה בוודאי שלא צריכה להוות לך רשת ביטחון (מעבר לביטוח הלאומי הרגיל). הרי אייל גולן, שלמה ארצי, ריטה ואריק אינשטיין לא חלקו את רווחיהם העצומים עם המדינה (למעט המיסוי, וגם זה כידוע לא בטוח).
הדיון הזה עולה מדי פעם ואני תמיד נדהם כיצד זה יש אנשים כה נאיבים להחזיק בעמדה מהסוג הסובולי.
כמובן שיהלי עצמו אינו בעל עניין בנושא. כמו סשה ארגוב בשעתו (שהתפרנס מעבודה כפקיד בנק), גם סובול מוציא את לחמו בשעות הבוקר מעבודה רגילה (כמדומני הוא עמיל מכס בגשר אלנבי). האמנות שלו היא רק אקסטרה שההמונים נהנים ממנה. אין לחשוד בכותב שהוא, חלילה, מנסה לארגן לעצמו ולחבריו פנסיה ע"ח הציבור.
אהבתיאהבתי
נוסעים במכונית הישנה אל תוך הלילה האפל.
אהבתיאהבתי
צבי אומר שיש מילים בתוך העטיפה….
אהבתיאהבתי
ואיזה מסכנות המתנדבות ששברו להם ת'לב
אהבתיאהבתי
וקארים עבדול, עוד מעט כבר אייבי
אהבתיאהבתי
ממול האחוזים רצים על הגבעות
אהבתיאהבתי
אתה מתחיל לעשות סלט עם שיר של"ת אחר ("הו של"ת יקר לי מה רחוק הנך….")
ואם כבר בעניין זה – אריק זי"ע היה כמובן מלך מלכי הקיסרים של כל מחזורי הנח"ל לדורותיהם. הכהן הגדול, הנביא הרשמי שבשמו נשבעו ואת אלבומיו ניגנו בכל חדרי הגרעין בקיבוצים והיאחזויות.
אהבתיאהבתי
נו, אתה יושב עם מגפי חליבה מול דייסת סולת – למה ציפית?
אהבתיאהבתי
צבי אומר שעשית מזה קוצ' מוצ'
ואתה בכלל לא פולה !
אהבתיאהבתי
לצבי הלך הווישר
אהבתיאהבתי
נוסעים במכונית הישנה לתוך הלילה הרטוב
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
וואללה כמה שאת צודקת ברטה
הגיע הזמן לחזור ולהקדיש יותר תשומת לב
ליצירה שלי ולבלוגים:
בלוג השיטוטים_של שטוטית
רָצִיתִי שִׁיר-בלוג השירה שלי
ולגלריות המופלאות
כן זה הזמן לחזור ליצירה שלי
תודה ברטה ושבת שלום
אהבתיאהבתי
פוסט מופלא. הכי טוב EVER שאני קראתי, ולא רק פה.
רק להזכיר שלא רק התקשורת, גם אנשים יחידים מביכים בטירוף עם כתיבה שערורייתית.
מצטטים בערגה משירים, שא.איינשטיין שר, ועל הדרך, מסלפים בכיף.
הנה דוגמא, אחת מני רבות
http://prntscr.com/2779c3
צריך להיות ממש רפה שכל, אני לא בטוח שאני עד כדי כך, בכל זאת הצלחתי לחשוב על:
לאוטובוס נכנסת גברת עם סמים.
אהבתיאהבתי
ומה צריך להיות כדי לצנזר עם מברשת שקופה?
אהבתיאהבתי
בכנות, לא הבנתי ואשמח להסבר. מה השאלה?
אהבתיאהבתי
ניסית לצנזר את השם מהפייסבוק, אבל אני מצליח לקרוא אותו.
כל אחד והמגבלות הקטנות שלו.
לא צריך לכנות אנשים בביטויים לא יפים בגלל זה.
אהבתיאהבתי
כל כך צודק. תודה.
אהבתיאהבתי
בגרסא המזרחית יש שורה כזאת בסוף השיר משום מה.
אהבתיאהבתי
לכל אלה שדיברו עם אריק בשעות שלפני מותו יש לי רק דבר אחד לומר: תאכלו תחת! אני דיברתי איתו אחרי!
תקציר מתוך הראיון הבלעדי שיפורסם אי"ה במגזין "ראנני אנוואר" בקרוב ממש:
ש: אז איך המרגש אריק?
ת: הפקטטה ארון הזה, וואלה איפה הימים שנגר היה נגר. תאמין לי זו בדיחה. שמו לי עץ סיבית הכל מתפרק כאן.
ש: מה יש לך לומר למי שבא ללוויה שלך?
ת: איזה מיקרוב אתה עם השאלות האלה. אני אומר להם ככה: ז'קלין, ז'וז'ו, אלבר, ויה איסי. רגראד לגוויה.
ש: שמעת שבאו לכיכר רבין וישבו על הרצפה וניגנו לכבודך?
ת: שמעתי וגם ראיתי. שיהיה להם לבריאות מה אני יגיד לך. אם זה מה שעושה להם טוב. רק מי זה הקייבמן הזה עם הראסטות שנראה כל כך רציני? אתה מכיר אותו?
ש: אתה מתכוון למוש בן ארי?
ת: מוש, מויש, מוישלה. כולם אותו דרעק תאמין לי.
ש: עוד משהו?
ת: מה עוד משהו? אני מתעכב איתך פה דקות יקרות ושמוליק כבר מחכה לי עם הירושלמית שאלונה זכר צדיקה לברכה גילגלה לנו. איזה קונוס יא וואראדי.
ש: יאללה סע.
ת: נסעתי.
אהבתיאהבתי
תור שר
אתמול עמדתי שעה בתור ששר וזחל בכוון הארון.
אף פעם לפני כן לא עמדתי בתור ששר בשקט את השירים שנשמעו מהרמקולים.
ומי שמנסה להעלים את הקשר בין הככר של אתמול לככר שאחרי רצח רבין ככל הנראה לא היה שם, לא הסתכל על האנשים בזמן שביבי נתן את השטיק שלו ובעיקר לא הקשיב.
אהבתיאהבתי
סטארט-אפ ניישן. מה זה "דולי" לעומת השיבוט של ברטה
אהבתיאהבתי
תור שר, והיונה אילמת מתדהמה. תרשה לי לסכם אותך ואת ברטה.
אריק איינשטיין תמך בהחזרת שטחים והיה משוכנע שזה יביא שלום.
הימניים חסרי תרבות.
השמאלנים יפי נפש.
—
מדוע הנכס הדנדש בחר לשיר את שיר השיירה ומדוע לא היה פעיל במפלגה ולא השמיע ציוץ פומבי בנושא וכיצד רבין תשברו להם את העצמות הפך לשמאלני- תאמין או לא, אפילו אלוהים לא יודעת. ולגבי הפועל תל אביב. סמל המעוז. אם איינשטיין היה מתבגר ביפו, היה לובש כחול לבן ומריץ דאחקות עם הרבי. עדר עדר תרדוף.
אהבתיאהבתי
אני כתבתי על מה שהיה בכיכר, על מה שראיתי, מה ששמעתי ועל מי שהיה שם.
אין לי מושג מה אריק אינשטיין חשב בעניינים שהזכרת וזה גם לא חשוב,
אני מעריך שהוא לא היה איש ימין מובהק. מעבר לזה אין לי מה להגיד.
אהבתיאהבתי
כבר אמרת:
.
אתה וברטה הנכסתם את אריק ותוך שעות הכנתסם גם את השמאל ימין.
השיטיון מהשפן.
אהבתיאהבתי
היה שם.
אהבתיאהבתי
היה שם
אהבתיאהבתי
האם אריק אינשטיין ״היה חד משמעית מזוהה עם השמאל״. לינוי בר גפן בלב הסערה. בשעה זאת הדף האישי שלה לא עולה. כנראה מסתתרת עד יעבור זעם.
אהבתיאהבתי
עירד צפריר פרסם אתמול בהארץ שיחה שהוא קיים עם אריק איינשטיין בשיאה של מחאת אוהדי הפועל כנגד אלי טביב.מי שקורא את השיחה ביניהם יכול להבין מדוע היא נגנזה בימי חייו של אריק ומדוע היא פורסמה רק לאחר מותו.נקודה מעניינת בשיחה קשורה לדברים הבאים שאמר איינשטיין : ״גם עושים לי כל מיני דברים, אני מדבר עם איזה עיתונאי בטלפון, חבר נגיד, מקשקש על הפועל ולמחרת פתאום אני רואה בעיתון וזה כאילו אני כתבתי טור. מי רוצה לכתוב טור בכלל? בא לי להקיא, מה אני רוצה לכתוב טור על הדברים האלה, על השערורייה, על הכאב לב ?״
זה ה״טור״ שאליו מתייחס אריק
http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/327/099.html
וכולנו יודעים מי היה מחזיק ״תיק אריק איינשטיין״ במעריב
אהבתיאהבתי
לצערי מתחיל כעת שלב הניכוס.
כפי שקרה לאחר רצח רבין, מגיעים כאלו מהמחנה שלו ויוצרים חיץ בינם לבין אלו שאולי לא חושבים כמותם אבל ייצג בשבילהם משהו.
רבין הגיע מהשמאל אבל היה ראש הממשלה שלי וייצג אותי ואת המדינה שלי ורציחתו סימלה משהו רע והכאיבה לכל איש דמוקרטי וישראלי.
כך גם היה אריק, שהיה אוהד הפועל אבל ביטא את התיסכול, האהבה והשברון שכל אוהד גם אם הוא בית"רי, מכביסט או שימשונאי מרגיש.
הוא אולי שר על שובבות ועל שטותניקיות אבל גם המבוגרים ידעו להתחבר למילותיו.
הוא היה חילוני אבל ידע גם להסתכל מעבר לכביש לאלו שהלכו בדרך חיים אחרת ולקבל אותם.
אל תנסו לנכס אותו ולמדר את אלו שאולי חושבים אחרת אבל אריק סימל משהו בשבילם.
אישית – השנה הזו מכילה אובדן רוחני רב כ"כ שזה מתיש.
הרב עובדיה ייצג בשבילי דמות שרוממה את קהילת המזרחים ונתנה להם מקום ומעמד במדינה.
ואריק היה בשבילי הצבר שאוהב, יודע ולא מתבייש לבטא את מה שמרגיש ומאמין שהאושר שלו נמצא בכל פינה רק אם יודעים להתסכל על העולם במבט הנכון.
אני מקווה שכולם ינסו להסתכל על חייהם באותו מבט וירתמו את האושר לשיפור העולם.
אני בטוח שעם כל ה"שבלוליות" שלו… הוא כעת זורק איזה חיוך קטן כשהוא רואה את האהבה של כולם.
חג שמח!
אהבתיאהבתי
פר לאשז בגרסה אחרת.
דעתו של הקפטן?
אהבתיאהבתי
בקטנה:
היא לא צייינה את המרחק ממנה, רק את המיקום.
בבינונית:
משפט שעיתונאים שכותבים שהיה להם כאח, חבר או שותף ליצירה צריכים לשמוע בלופ למשך שבוע, בחדר חשוך.
בענקית:
לא, הם לא "טובחים זה בזה". יש צד אחד שבאופן סיסטמתי, במשך עשורים ובמספר מדינות מנסה לכפות את דתו באלימות ולפעמים כשהוא מגלה התנגדות במקום לוותר על השלטון או להגר נשפך יותר דם.
אהבתיאהבתי
באת ממטולה, הגעת לכיכרבין? יאללה ברגל.
אהבתיאהבתי
תודי שטעית ושאין קשר למטולה או שאני שולח אותך לפרסקו.
אהבתיאהבתי
לא, תודה שאתה טעית.
(מה שבחיים לא קורה).
אהבתיאהבתי
ולגבי מה בדיוק טעיתי?
(אני מוכן להודות שאני כמעט ולא תועה)
אהבתיאהבתי
לגבי מה שכתבת. מה לגבי מה?
מטולה. מתי לרדת מהמונית. וכו'.
(מזכירה לך את הוויכוח המפגר איתך על מנוע החיפוש של הארץ. ודי לחכימא).
בזה הסתיים עוד ויכוח אווילי.
כואב לי הראש ואני לא יכולה לדרב"ק הערב.
אהבתיאהבתי
אני בטוח שהתבלבלת.
אהבתיאהבתי
למען ההידוק ההיסטורי, כמה עשורים?
מהיום שהקופים עשו את הטעות הראשונה
והחליטו להיות בני אדם הצאצאים שוחטים
אחד את השני גם בתירוצים דתיים. ראה
את יהודי ערב ומוחמד. ראה את הצלבנים
מול המוסלמים. ראה הכיבוש המוסלמי של
הודו ובזמננו אנו מי שחט את מי
בסברה ושתילה? כשלנוצרים הייתה יכולת
וגיבוי, בימי המנדט הצרפתי גם הם שחטו.
גם ביגוסלביה המתפרקת הנוצרים לא בדיוק
הלכו כצאן לטבח. ולמען הידוק מהודק יותר
זה לא כל כך עניין דתי כמו צירוף של כמה
גורמים. הצצנים למשל שהם מוסלמים
מתעלים על מוסלמים אחרים. באפריקה
גם כמו בסוריה זה מוסלמים את המוסלמים.
אהבתיאהבתי
שלוש נערות חיוורות:
1. מחמם את הלב לראות את ישראליאנה מתגודדת ככה סביב הארון
אם לא מחירים של דיור, קפה, עיתונים, שכירות, אוכל, שתיה,
לפחות שיצאו לרחוב להדליק נרות לזמר שכולם אומרים לאהוב.
2. בטח רני רהב אוכל את הלב – למה לא יכלו לחכות שבוע עם החקירה של הסוטה מרובע העיניים עליו הוא מגן.
3. אף מילה מכיוונך על הפייסבוקייה שרצה על ספי ריבלין?
כן מת, לא מת (השמועה אומרת שכן) ואם כבר הלך, למה גם הוא לא למד מתי ללכת. יש כאלה שנשארים מצחיקים ממש עד הסוף (המר?)
אהבתיאהבתי
ספי ריבלין: כל אחד והגבולות שלו.
זה הקו האדום שלי.
אהבתיאהבתי
אתמול ברטה התמוגגה שלרגע הישראלים היפים, משמע שמאלנים צפונים חזרו ורק ביבי הנורא הזכיר שאנחנו מיעוט נרדף. הנה מה שאמר אינשטיין לקוטנר על מה דהיה באמת פה
אהבתיאהבתי
תסמונת בריאן כוכב עליון, ללא ספק.
אהבתיאהבתי
מה זה ברטה התמוגגה שמאלנים צפונים. תדייק/י לפחות כשאת/ה מצטט אותי. היו מכל שדרות החברה מהסוג היפה צפ' דר' מע' מז'.,לא נראה לי שאת/ מתאים לפרופיל .והדוגמא שצירפת מראה את אריק ברגעיו הפרעחים הלא יפים. היו גם כאלה.
לפחות קיבלתם חומר למחשבה רק אל תעוותו את דברי.
אהבתיאהבתי
האם בסטיונר ששומע אריק איינשטיין זכאי להתהדר בתואר "מזרחי נורמטיבי"?
אהבתיאהבתי
תלוי אם הוא מוכר חצילים או ארטישוק
אהבתיאהבתי
מזכיר את מיקרה אלביס פרסלי והולדת הרוק האמריקני. הלבנים שנאו את המוסיקה השחורה הפרח׳ית אבל הרוק שאלביס הביא היו דברים שהוא שמע אצל השחורים בממפיס כמו רית׳ם אנד בלוז. הלבנים היו מוכנים לקבל ממנו מה שלא היה מוכנים לקבל מהשחורים. אלביס הביא מוסיקה במקור שחורה מעובדת לאוזן הלבנה. אין רוק אמריקני בלי הבסיס השחור כמו שאין רוק ישראלי בלי הפרחים מהמועדנים של רמלה. זה מה שאינשטיין גם אומר בעצמו.
אהבתיאהבתי
גם יאיר דלאל וזוהר פרסקו שיגררו בין צלילי הלבנט המוזרים לטעם המחנה המחונך והעלו את קרנם של הדרבוקה והעוד בעיני מבקרי המוסיקה. טרם הגיע לפלייליסט, יכול להיות שהמחנה לא התרכך מספיק.
אהבתיאהבתי
חשוב מאוד מי השגריר. בסידרה ששודרה בערוץ 8 על ההיסטוריה של הרוק סופר שלבריטים היתה השפעה גדולה על החיבור האמריקני בחזרה למוסיקה השחורה. באמריקה המוסיקה הזאת היתה נגועה בסטיגמה אבל הרולינג סטונס, הביטלס ווהחיות (״בית השמש העולה״ שיר עם שחור מניו אורלינס), היו מרותקים לצלילים החדשים ולא התחברו לסטיגמה הגזעית שהיתה זרה להם. הם ניגשו למוסיקה נטו ולא מה פרח׳י ומה לא.
אהבתיאהבתי
צ'אק ברי מסביר לקייט ריצ'ארדס איך לנגן את קרול בסלסול תימני.
את הגזענות של הקהל רק הזמן ינצח. לזהות השגרירים אני מייחס חשיבות פחותה.
אהבתיאהבתי
ברור. כל ילד יודע שצ'אק ברי נהג להאזין בילדותו לאום כולת'ום תוך כדי לעיסת גת.
אהבתיאהבתי
גת, קנאביס. כל אומה והתימנים שלה.
אהבתיאהבתי
אחת מהעבודות הצדדיות המוזרות שנתקלתי בהן, אבל שיהיה. 700 אלף ש"ח לא הולכים ברגל.
אהבתיאהבתי
ב-1968 – הייתי בת 10 – ריסק אותנו אסון משפחתי. ב-1969 הפכו המילים של השיר הזה לחוויה אישית אקזיסטנציאלית:
אל העיר שבוית החלום
צל כבד וזר הגיח
וירח באדום
את מלכותו טבל בפיח
מי שלא עצם את עיניו
את לילו המר כאב הוא,
דומית כניעה בלי קרב
איש את נשקו נצר עד מוות.
איך על פראג שחר לא בקע
בשלישית כלה כוחו
איך נדם קול כיכר הומה בחג.
שיר שחלמתי על פראג –
שם השחר עוד יבקע.
כמו תצלום ישן מצהיב
עיר של רפאים מטלת
לרגלי דובים חרשים
ובצוארה המאכלת.
את פתחו איש לא יוצא
ריח גטאות מלוח
מקצה ועד קצה
על פני העיר נישא ברוח
איך על פראג…
רק השקט בה נותר
איש צעיר חומק לפתע
אז עלה לו אור מוזר
שם בכיכר שמתה.
שיר שחלמתי על פראג
שם השחר עוד יבקע
שם השחר עוד יבקע
אהבתיאהבתי
מבחינה פוליטית והיסטורית אחד השירים החשובים של אינשטיין. עד סוף שנות השישים ישראל הותיקה (אמו של אינשטיין, דבורה, היתה פעילת מפ״ם) היתה מזוהה עם רוסיה. בשיר הזה אריק ושלום מוחים נגד הפלישה הסובייטית לפראג שבמידה רבה היתה פעולת התגוננות של הגוש המזרחי נגד המערב. הותיקים והחלוצים שהיו מין שלוחה רוסית במזרח התיכון החליפו צבע והפכו למערבים פרו אמריקנים.
אהבתיאהבתי
המחנה הזה לא נעלם ולא השתנה. תמיד העדיף את חוסן העדר על פני ערכים הומאניים כשהיתה סתירה. גם אחרי הידיעות על הטבח של סטאלין שיחקו בדום שתיקה בדיוק כמו לגבי מליוני הפליטים ומאה אלף ההרוגים בסוריה, וכמו בגירוש ההמוני של יהודים מעזה. צריך לזכור בשנים ההם המחנה החרים כל מה שנגוע במערביות-רוקנרול, מסיבות סלוניות וג'ל בשיער (כולל איינשטיין) נתפסו כזבל קפיטליסטי. חרם מוחלט על כל חבר שנגוע בנגע. גם את רבין הפכו ליקיר המחנה, לאייקון. את איינשטיין ינציחו באיצטדיון. הוא לא שלהם, משלנו.
אהבתיאהבתי
אמנון לורד מנתח את ההיסטוריה של השמאל מימי הסטליניזם של מפ״ם עד למערביות הפוסט ציונית
אהבתיאהבתי
מהיכן הציטוט?
אהבתיאהבתי
מתוך סיפרו החשוב והמומלץ ביותר
איבדנו כל אשר יקר היה (על שורשיו של השמאל הפוסט יהודי), תל אביב: תמוז, 2000 .
אהבתיאהבתי
התווסף לרשימה, תודה.
אהבתיאהבתי
תודה.
אשמח להבא למקור הציטוט יחד עם הציטוט עצמו.
אהבתיאהבתי
איזה שטויות…
בסוף שנות השישים ישראל הותיקה מזוהה עם רוסיה…"שלוחה רוסית במזרח התיכון"?
מאיפה הוצאת את הקשקוש הזה?
מבחינה פנים ישראלית לא היה לשיר הזה שום גוון פוליטי, לא היה אף גורם בישראל שתמך בפלישה הסובייטית לפראג ולא היה שום דבר יוצא דופן בשירים או התבטאויות מסוג זה.
אהבתיאהבתי
שלום חנוך סיפר שבקיבוץ שלו ״מעברות״ דווקא כן הזדהו עם הפלישה וכעסו עליו על השיר. שכחנו.
אהבתיאהבתי
לא שכחנו כלום. יכול להיות ששלום חנוך סיפר, יכול להיות שהוא באמת זוכר דבר כזה, אני זוכר את ההפך הגמור.
ישראל היתה המומה ומזועזעת מהפלישה הזו, הן במישור הפוליטי מפלגתי והן במישור הציבורי של תקשורת, ספרות וכו'
אהבתיאהבתי
שכחת את משקל הקיבוצים מפא"י ופרשת הביטלס. ישראל נחלקה לחולצות כחולות וקפיטליסטים. אורי זוהר ואריק איינשטיין וכל הרכבי הרוק היו מוקצים עוד הרבה אחרי בעוון השחתת בני נוער.
אהבתיאהבתי
המפאיניקים שנאו את ברית המועצות ואת המשטר הקומוניסטי שנאת מוות יוקדת ובלתי מתפשרת.
בן גוריון טבע את הביטוי "החם הגרוזיני" בהתייחסו לסטאלין, ברית המועצות ניתקה את היחסים עם ישראל וסיפקה נשק ותמיכה לארצות ערב.
האזכור של מפאי בהקשר הזה הוא חסר כל משמעות.
איינשטיין ואורי זוהר היו סופרסטארים כבר מסוף שנות החמישים (בצל ירוק למשל), ובסוף השישים היה להם מעמד על.
ומה זה קשור לביטלס?
אהבתיאהבתי
יש קשר וכדאי להכיר מקרוב את האבות הרוחניים של המחנה וכיצד הפליק פלאק מידי אמא רוסיה לזרועות המערב שיסע את המחנה.
אהבתיאהבתי
אם המפא״ניקים אכן שנאו את ברית המועצות זאת שאלה מורכבת שהתחבטו בה עם קום המדינה גם פקידים בריטים של האימפריה הבריטית המתפוררת וגם אמריקנים מהסי. איי.אי והסטייט דיפרטמנט. בסופו של דבר הם היו רוסים שרצו להקים פה מדינה סוציאליסטית והקיבוצים לא היו שונים מהקולחוזים הרוסים. אחד הפקידים הבריטים טען שההתנגדות של בריטניה לישוב כמאחז פרו רוסי במזרח התיכון שנועד לזנב באינטרסים הבריטיים והאמריקנים היא מוטעת כי רבים מן העולים מרוסיה היו מנשוויקים שברחו מרוסיה אחרי הניצחון של הבולשיוויקים במהפכה הקומוניסטית.
גם במלחמת העולם השניה ההזדהות של הישוב היתה עם הצבא האדום וניצחונותיו ולא משהו אחר. במלחמת השיחרור הספר הכי פופולרי היה ״אנשי פפילוב״ של א. בק.
המעבר לכיוון פרו אמריקני היה הדרגתי.
אהבתיאהבתי
יתכן שהכל נכון אבל אין לכך שום קשר למה שנאמר ונעשה כאן בזמן הפלישה הסובייטית לצ'כיה ובטח שלא לתגובות לשיר של אריק אינשטיין.
אהבתיאהבתי
הקשר הוא הניתוח של אמנון לורד איך השמאל הפך לפוסט יהודי. מכאן הגענו לנושא. הוא טוען שמה יצחק שדה קרא ״המולדת השניה שלי״, הפך בדור שלאחריו לפוסט יהודיות כאשר הפעם המולדת השניה היא אמריקה
אהבתיאהבתי
אתה מטיל ספק במה ששלום חנוך זוכר? הוא סיפר שהותיקים בקיבוץ אמרו, ״מה הוא מתערב, ומה הוא מבין״. ואכן עולים מבברית המועצות מספרים שהרוסים הם אלה שראו את עצמם כל השנים כאנדרדוג מול העוצמה המערבית. הפלישה היתה מהפחד שהמערב מתסיס את הצ׳כים ובכך מפורר את רצועת הביטחון הסוביטית בעורמה על ידי דיבור על חופש ודומקרטיה. גם אם לא תסכים לפרשנות הזאת של המציאות ככה הגוש הסובייטי ראה את המציאות. שלום חנוך באמת לא הבין דבר אבל זה היה באופנה לדבר כמו אמריקנים. כמדומני גם חנוך וגם אינשטיין הם ממוצא רוסי חלוצי. המהפך היה עם ההשפעה של הרוק ותרבות הנוער.
אהבתיאהבתי
מה שהרוסים חשבו לא שייך לענייננו זה.
מדובר על מה חשבנו כאן בישראל בשנות השישים וישראל היתה ביריבות עמוקה וביחסי שנאה קשים עם ברית המועצות על כל מה שהיא סימלה.
אסור לשכוח שכל מדינות הגוש המזרחי, פרט לרומניה, ניתקו ביוני 67 את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
השיר של אריק ביטא את הכעס והכאב שהיו כאן עם הכחדת האביב הצ'כי בטנקים סובייטיים וכל נסיון לצייר את הישראלים הותיקים כתומכי ברית המועצות בעניין זה ובעניינים אחרים הוא סתם דבר הבל.
מאחר ושלום חנוך בא מקיבוץ שהיה מראשוני השומר הצעיר בארץ בהחלט יתכן והיו שם אי אלו אנשים שחשבו את מה שהוא סיפר, גם המפלגה הקומוניסטית הישראלית חשבה כך. אבל זה לא היה אפילו חלק שולי בציבוריות הישראלית של אותם ימים.
אהבתיאהבתי
כיצד השמאל החדש גיבש את השקפותיו הפרו-ערביות?
מי קידם את הבוז ליהדות?
איזה מפלגה קיצונית דחפה את המצע שלה למיינסטרים?
תפגש עם צבן חנין וגוז'נסקי, אני יודע שישמחו לחד"ש לך ולהסביר את ההישגים והפרקטיקה.
אהבתיאהבתי
זאת הנקודה
אהבתיאהבתי
בכל מקרה, בסוף שנות השישים ישראל הותיקה לא הזדהתה עם רוסיה, לא הוותה שלוחה של הרוסים במזרח התיכון ובהחלט קבלה בברכה את אריק איינשטיין, אורי זוהר והשיר על פראג.
כל השאר שייך (אולי) לדברים אחרים.
אהבתיאהבתי
קיבלה בברכה. נראה שקראתם מאותו ספר.
אהבתיאהבתי
איך התגבש השמאל החדש, לאמנון לורד יש ניתוח מעולה בספר הנזכר
אהבתיאהבתי
מבחינתי אמנון לורד הוא אמין ומהימן בערך כמן גדעון לוי ואולי קצת פחות
אהבתיאהבתי
רמזים להומוסקסואליזם? למה הכוונה?
אבל זה גם מוכיח שמה שזיקי זוכר כמדינה מערבית לכל דבר היה עניין דורי. המבוגרים עדיין היו רוסים לכל דבר. ההתמערבות באה כתוצאה מההשפעה של תרבות הנוער המערבית.
אהבתיאהבתי
בשבלול, אורי זוהר בתפקיד מדריך קרב המגע הנצמד.
אהבתיאהבתי
תודה על דלת פתוחה וחבל שבכך אני עוסק. יצחק שדה וחבריו נותקו ממערכת הביטחון בשל דיבורים על רוסיה. חברי מפ"ם לא קודמו בצה"ל. שרותי הביטחון בזמן דב"ג ישבו על השמאל. קודמי מפא"י לחמו ב"מופסים" (כינוי גנאי למפלגה הקומוניסטית הפלשטינית) מאז 1929 "דבר" עיתון מפא"י שהארכיון פתוח שלו ברשת לחם בשמאל ממפ"ם ושמאלה.
רוסיה חשבה שצכיה וכ"ו". נכון. הייתה מלחמה קרה וקצת חמה בין רוסיה ונתיניה לארה"ב. הן פגעו זו בזו בכל דרך. זה טבעה של מלחמה. ממה שאנחנו יודעים היום כלל העם בארצות הגוהקומוניסטי שנא ותעב את ברה"מ. מה שנקרא כאן "דעה של רוסיה" על צכיה היה דעת השליטים. רוסיה תמכה בנשק במודעין ובמוסדות בין לאומיים בערבים במלחמתם בישראל. טוב שישראל נתמכה ע"י המערב.טוב שישראל ידעה לשחק את המשחק הפוליטי בין המזרח למערב ובתוך המערב בין אנגליה צרפת וארה"ב. בוז ליהדות? גם ז'בוטינסקי לא היה בדיוק יהודי דתי. המפאיניקים שז"ר, ב. קצנלסון בין היתר היו יותר "יהודים" ( מה זה בכלל?)מזבוטינסקי, יוחנן בדר, מרידור, יזרניצקי-שמיר וכ"ו. המזרחי והפועל המזרחי אבות המתנחלים היו גרורות של מפא"י ובן גוריון ולא של הגופים הפוליטיים של הימין והציונים הכלליים. אחדות העבודה השמאל של טבנקין ודומיו שהיו חלק ממפ"ם ההיסטורית היו בעד התנחלות בעבה"י ואח"כ ביהודה ושומרון שאל את חיים גורי יבדל"ח.
הקשרים הטובים ביותר עם הערבים היו של אנשי המושבות הותיקות, המזרחיים בערים המעורבות
טבריה חיפה וחלקים מירושלים. השמאל, מפא"י ואחדות העבודה לחמו בכל דרך באנשי מגנס וברית שלום שקבלו במידה רבה את עמדת המופתי הירושלמי. אנשי קבוצה זו הם האבות הרוחניים
של שוקן ודומיו היום. מי שהיו מוכנים לותר לערבים היו מיעוט בטל בשישים אבל היו גם "לא שמאל" בזכרון, רחובות, פ"ת, ת,א ירושלים וחיפה. מנשביקים? ציוניים? בישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית לא היה כדבר הזה. סתם דברי הבל בכלל מאז המהפכה הסקציה העברית של המפלגה הקומוניסטית הרוסית הייתה גוף אנטי ציוני קיצוני. הרעיון שישראל תהייה קומוניסטית היה תעמולה שקרית שגופי מידע "שחור" בריטי הפיצו בעולם כלוחמה פסיכולוגית. ושוב תודה על דלת פתוחה.
אהבתיאהבתי
שלום עובר אורח,
מק"י שהיוותה סמן קיצוני היא השורש לשמאל החדש. קל לטעות בה כקטנה ושולית אבל מבחינה היסטורית היא ניצחה בגדול ולמעשה הובילה מהיציע. חלקים נפיצים מהמצע (זכות השיבה, שתי מדינות, ביטול הזהות היהודית) שהוכתב אז ע"י אמא רוסיה תמצא כיום ברוב מפלגות השמאל ואפילו בליכוד. זה לא עניין שולי. את הרדיפות של השלטון כולם מכירים בניגוד לסליקים שנשמרו ליום פקודה ואת אלפי (או רבבות אנשים) שזכו לצאת ללימודים בחו"ל על חשבון הסובייטים. שוחד פוליטי נרחב שלא הגיע לידיעת הציבור.
אהבתיאהבתי
צר לי שאני נאלצת לסגור שוב בגלל התולע המכונם.
אני בהחלט עושה כל מאמץ לשבור את מפרקתו, אבל זה קשה אצל תולעים.
אהבתיאהבתי
פוסט מרתק ומשכיל
האם אמנון לורד יכול להגיב. יש פה נקודה חשובה
אהבתיאהבתי
את ההתאבדות הזאת לא תקחו לו. כי אלה כרעי התרנגולת.
אהבתיאהבתי
אגב – שם הקיבוץ ממנו הגיעו שלום חנוך מאיר אריאל וחנן יובל הוא משמרות ולא מעברות.
אהבתיאהבתי
תודה. התעצלתי לגגל
אהבתיאהבתי
כמובן משמרות, שבהחלט לא קיבוץ של השומר הצעיר, וכרגיל דיון מיותר, כי גם לגבי מפ"ם 68 זה לא תחילת שנות החמישים, כנ"ל בהבחנות ביחס למוזיקה שבשנות השישים כבר היתה דורית יותר מפוליטית.
אהבתיאהבתי
ספר על ההבחנה הדורית לסבתא. בשנות השישים האבחנה בין הקפיטליסטים לעדר השתרעה כלל אופנה, אירועי תרבות, מוסיקה ותסרוקות. מכנסי חאקי וסרט בשיער מול כל העולם.
אהבתיאהבתי
עכשיו כבר זה אריק כקפיטליסט נרדף. זה לא רק לנכס, אלא גם לספסר במחיר מופקע.
אהבתיאהבתי
הבנת הנקרא?
אהבתיאהבתי
אגב, נושא הבריאות של איינשטיין: אתמול תוך כדי הסעות (חוגים ועוד) דיברתי עם הילדים שלי ועם ילדים נוספים על המוות של אריק איינשטיין והם חזרו מבית הספר ומשיחות עם ילדים אחרים עם התובנה המאוד ברורה, שהוא מת בגלל שעישן יותר מדי. ילד אחד אפילו עשה לי חישוב שהוא עישן 5 קופסאות ביום, כלומר לפי החישוב שלו, סיגריה כל עשר דקות וזו הסיבה שהוא מת.
אהבתיאהבתי
זה מסריח מסיגריות
מטיפנוּת מוּסרנית אף פעם לא היתה הקיק שלי
אבל בטוח שהיא הקיק של המוערצת שלך…..
נו אלוהים יודעת
אהבתיאהבתי